אֵלֶּה מַסְּעֵי
א כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל אָדָם הֵם בִּשְׁבִיל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה. כִּי אִם הָיָה מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיָּכוֹל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהַזְמִין לוֹ כָּל צָרְכּוֹ לֹא הָיָה נוֹסֵעַ שׁוּם נְסִיעָה. וְעַל-יְדֵי הַטִּלְטוּל מְתַקֵּן לִפְעָמִים הַטִּלְטוּל שֶׁגָּרַם לְמַעְלָה כִּבְיָכוֹל (שֶׁהָעֹנֶשׁ הוּא הַתִּקּוּן כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר). וְעַל כֵּן מְכַפְּרִים הַנְּסִיעוֹת עַל פְּגַם הָאֱמוּנָה וּמְתַקֵּן וּמַמְתִּיק עַל-יְדֵי-זֶה הַחֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם וְנִמְשָׁךְ רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם:
ב גַּם עַל-יְדֵי פְּגַם הָאֱמוּנָה בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה נִמְנָע הַמָּטָר. וְאֵין שׂבַע וְאֵין שָׁלוֹם וְאֵין אִישׁ עוֹזֵר לַחֲבֵרוֹ וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלִטַּלְטֵל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ:
ג גַּם עַל-יְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בָּא עֲצִירַת גְּשָׁמִים וּכְשֶׁאֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה. וְעַל-יְדֵי בִּטּוּל תּוֹרָה בָּא גָּלוּת וּנְסִיעוֹת לִדְרָכִים כְּמ”ש: ”גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָּעַת” (יְשַׁעְיָה ה’ יג):
