רשב”י הִבְטִיחַ שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת קלח:): ‘כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לַכֶּרֶם בְּיַבְנֶה אָמְרוּ: עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל וְאָמַר רַשב”י שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח. שֶׁנֶּאֱמַר: ”כִּי לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ”. וְכַמְבֹאָר בַּזֹּהַר (נָשׂא קכד:): ‘בְּהַאי חִבּוּרָא דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּהּ מִן גָּלוּתָא’, והבן הסוד הזה. כִּי עַל כֵּן סָמַךְ את עַצְמוֹ רשב”י על הפסוק הזה הנ”ל. כִּי סוֹפֵי תֵּבוֹת של כִּי לֹּא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוּ הֵם אוֹתִיּוֹת יוֹחַאי. הַיְנוּ על-ידי זַרְעוֹ שֶׁל זֶה לֹא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה כנ”ל, וְדַע שֶׁסּוֹד רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ מְרֻמָּז בְּפָסוּק (דָּנִיֵּאל ד): עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית רָאשֵׁי-תֵּבוֹת שִׁמְעוֹן ועכשיו וְכוּ’:
