סִפֵּר שֶׁהָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל הַרְבֵּה מְאֹד בִּימֵי נְעוּרָיו וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים מִזֶּה. וְהִשְׁלִיךְ זֹאת. וְרָאָה אַחַר־כָּךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גַּם לְאוֹתוֹ הַמְּעַט שֶׁאוֹכֵל וְנִתְיַשֵּׁב וְהִתְחִיל שׁוּב לֶאֱכֹל כִּי מַה לּוֹ כְּשֶׁאוֹכֵל מְעַט עִם תַּאֲוָה אוֹ הַרְבֵּה. וְלָמָּה לוֹ לְהַפְסִיד גּוּפוֹ בְּחִנָּם וְהָיָה מַנִּיחַ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתוֹךְ תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה.
פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַשֻּׁלְחָן אֵצֶל חָמִיו בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת, וְיָשַׁב בְּזָוִית וְהָיָה חֹשֶׁךְ בַּבַּיִת. וְהוּא הָיָה דַּרְכּוֹ תָּמִיד לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ כְּדַרְכּוֹ וְהִתְחִיל לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּרְאֶה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְהִבְטִיחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁתַּרְאֶה לִי זֹאת. אַשְׁלִיךְ גַּם זֹאת הַתַּאֲוָה (הַיְנוּ שֶׁל אֲכִילָה) וְעָשָׂה בָּזֶה מַה שֶּׁעָשָׂה, וְנִכְנַס בָּזֶה מְאֹד וַיִּישָׁן. וּבָא זְקֵנוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ הַפָּסוּק (דְּבָרִים י”א): “וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ”. וְהֵקִיץ וְנִפְלָא בְּעֵינָיו מַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לָזֶה הַפָּסוּק לְמַה שֶּׁבִּקֵּשׁ וּבָא בְּדַעְתּוֹ שֶׁאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (דַּף סב:) עֵשֶׂב הוּא אוֹתִיּוֹת עַיִן בֵּית שִׁין, עַיִן בֵּית הִיא בַּת עַיִן, שִׁין תְּלָת אֲבָהָן. וְזֶהוּ אִם תִּרְצֶה לִרְאוֹת אֲבָהָן אִי אֶפְשָׁר לְךָ כִּי אִם בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ צָרִיךְ אַתָּה לְשַׁדֵּד הַבַּהֲמִיּוּת תַּאֲוַת אֲכִילָה. וְהִשְׁלִיךְ גַּם זֹאת הַתַּאֲוָה.
וְאָמַר שֶׁמַּעֲשֶׂה זוֹ שַׁיָּכָה (לְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל) לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. בְּחַיֵּי־מוֹהֲרַ”ן כְּתַב־יָד כָּתוּב לְמַעְלָה לִפְנֵי אוֹת זֶה מַעֲשֶׂה מִקַּבָּלַת הַתּוֹרָה (הִיא הַמַּעֲשֶׂה מֵהַלֶּחֶם). וּבָזֶה תָּבִין תֵּבַת “הַנַּ”ל” וְצִוָּה לַחֲזֹר גַּם זֹאת הַמַּעֲשֶׂה:
[אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁסִּפֵּר הָרַב רַבִּי נִיסָן קָאוְלֶיר, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמְקֹרָבִים שֶׁל הָרַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, לִפְנֵי הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, אֲשֶׁר פַּעַם אַחַת בָּא אֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְרָאָה אוֹתוֹ נֶעֱצָב מְאֹד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה זֹּאת, וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁזֶּה כַּמָּה זְמַנִּים שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְכָל אֵימַת שֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ אֵינוֹ מוֹצֵא אוֹתוֹ וְעַתָּה רָאִיתִי אוֹתוֹ וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה זֶּה וְהֵשִׁיב לִי שֶׁהוּא נִמְצָא אֵצֶל רַבִּי נַחְמָן וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: “עֶר הָאט זִיךְ פַאר קְלִיבְּן צוּ ר’ נַחְמֶנֶן” (הוּא בָּחַר עַצְמוֹ אֵצֶל ר’ נַחְמָן)]:
וּמַה שֶׁאָמַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב לְאַדְּמוּ”ר זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה כִּי בִּלְתִּי אֶפְשַׁר לִרְאוֹת אֶת הָאָבוֹת עַד שֶׁיְּשַׁדֵּד וִישַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן בְּמַאֲמַר שָׁאַלוּ אֶת ר’ יוֹסִי בֶּן קִיסְמָא סִימָן נז מְבַאֵר שָׁם שֶׁעַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדוּשָׁה מִתְנוֹצְצִים בְּהָאָדָם אוֹר הָאָבוֹת]:
