עִנְיַן תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת:
עַל-פִּי הַמַּאֲמָר ‘הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְכוּ’ הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ’ בְּסִימָן נב עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב:
כִּי יֵשׁ אֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם הוּא מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בֶּאֱמֶת הָעוֹלָם הוּא אֶפְשָׁרִי הַמְצִיאוּת, רַק אַחַר שֶׁנֶּאֶצְלוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כְּבָר הָיָה מֻכְרָח כִּבְיָכוֹל ה’ יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִילֵנוּ. נִמְצָא שֶׁעַכְשָׁו שֶׁנִּמְצָאִים נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, בְּוַדַּאי הָעוֹלָם הוּא מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת. וּמִזֶּה בָּא טָעוּתָם וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם כַּנַּ”ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת קֹדֶם שֶׁנֶּאֶצְלוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אָז הָיָה הָעוֹלָם אֶפְשָׁרִי הַמְצִיאוּת. רַק תֵּכֶף שֶׁנֶּאֶצְלוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל תֵּכֶף הֻצְרַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁבִילָם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אַחַר שֶׁנִּבְרְאוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אָז הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת. וְעַל-יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְנִכְלָלִין בּוֹ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא כָּל הָעוֹלָם. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם עִם נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בַּה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הוּא מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת וְאָז נַעֲשָׂה כָּל הָעוֹלָם מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת. וְזֶהוּ ‘הַנֵּעוֹר בַּלָּיְלָה וְכוּ’ הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ’. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:
וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת. כִּי יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּמְבֹאָר וּמוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. כִּי הַתְּפִלָּה הִיא אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת הוּא תְהִלָתֶךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ, וְהַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת דְּבַר ה’ שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשׂוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ בִּבְחִינַת “בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ” (תהלים לג, ו), כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת ‘אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִפְתָּח’ שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כִּי הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה הוּא דְּבַר ה’ כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בְּחִינַת דְּבַר ה’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, כִּי הִתְגַּלּוּת הַבְּרִיאָה – הוּא בְּחִינַת אוֹר בְּחִינַת “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר” וְכוּ’ (בראשית א, ג). וְקֹדֶם הַבְּרִיאָה – זֶה בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, וְעַל-כֵּן נִקְרָא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ מֵעֹמֶק הַמֻּשָּג, בִּבְחִינַת (ישעיה מה, ז) “יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ”. כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁיְּצִירָה נִקְרָא אוֹר וּבְרִיאָה חֹשֶׁךְ, מֵחֲמַת שֶׁבְּרִיאָה לְמַעְלָה מִיצִירָה וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שָׁם, עַל-כֵּן נִקְרָא חֹשֶׁךְ מֵעֹמֶק הַמֻּשָּׂג, בְּחִינַת “יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ” (תהלים יח, יב). וְעַל-כֵּן גַּם בִּשְׁעַת הַבְּרִיאָה בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ הַחֹשֶׁךְ קֹדֶם לְהָאוֹר בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדַר נְהוֹרָא, כִּי הַחֹשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לְהָאוֹר מְרַמֵּז עַל קֹדֶם הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ’. וְאָז בִּבְחִינַת חֹשֶׁךְ בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁנֶּאֶצְלוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אָז הָיָה הָעוֹלָם בְּחִינַת אֶפְשָׁרִי הַמְצִיאוּת מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִבְרְאוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל.
וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם. כִּי הַתְּפִלָּה יֵשׁ לָהּ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, כִּי גַּם ה’ יִתְבָּרַךְ מִתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ז.) ‘מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִתְפַּלֵּל’ וְכוּ’. וְאָז בְּעַרְבִית אָז הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת רְשׁוּת בְּחִינַת אֶפְשָׁרִי הַמְצִיאוּת, כִּי עֲדַיִן אֵין חוֹבָה חַס וְשָׁלוֹם לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם מֵאַחַר שֶׁגַּם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן לֹא נִבְרְאוּ.
וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “בְּרֵאשִׁית בָּרָא” וְכוּ’ – ‘בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ רֵאשִׁית’ וְכוּ’ (ויקרא רבה לו, ד). נִמְצָא שֶׁרֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַבְּרִיאָה הָיָה יִשְׂרָאֵל, וְאָז בִּבְחִינַת רֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה הָיָה הָעוֹלָם אֶפְשָׁרִי הַמְצִיאוּת כַּנַּ”ל, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִבְרְאוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל רַק שֶׁעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, וְהָיָה הַדָּבָר בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן אָז בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה דְּהַיְנוּ כְּשֶׁעָלָה יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה אָז הָיָה הָעוֹלָם אֶפְשָׁרִי הַמְצִיאוּת כַּנַּ”ל:
וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁהִיא רְשׁוּת. כִּי רֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְהִוא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ מֵעֹמֶק הַמֻּשָּׂג כַּנַּ”ל, וְשָׁם עֲדַיִן הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶפְשָׁרִי הַמְצִיאוּת. וְעַל-כֵּן שָׁם הַתְּפִלָּה הִיא בִּבְחִינַת רְשׁוּת, כִּי כִּבְיָכוֹל עֲדַיִן אֵין חוֹבָה לְדַבֵּר דִּבְרֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי עֲדַיִן הָעוֹלָם הוּא אֶפְשָׁרִי הַמְצִיאוּת בְּחִינַת רְשׁוּת, כִּי עֲדַיִן לֹא נִבְרְאוּ יִשְׂרָאֵל רַק שֶׁעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּעֵת שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְגַּלּוֹת בְּחִינַת יַעֲקֹב אָז הַתְּפִלָּה הִיא רְשׁוּת בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. אֲבָל אַחַר-כָּךְ שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב תְּפִלַּת עַרְבִית וְנִתְגַּלּוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי בַּלַּיְלָה נִבְרָאִים נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ’.
וְעַל-כֵּן בְּאוֹר הַבֹּקֶר שֶׁמִּתְגַּלֶּה אוֹר הַבְּרִיאָה, כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הִיא בְּחִינַת אוֹר כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אָז הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת חוֹבָה. כִּי אָז כְּשֶׁכְּבָר נִתְגַּלּוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הָיָה ה’ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל מְחֻיָּב לְדַבֵּר וְלִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז בַּיּוֹם, שֶׁהוּא עִקַּר הַבְּרִיאָה אַחַר שֶׁכְּבָר יָצְאוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אָז הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא דְּבַר ה’ הִיא בְּחִינַת חוֹבָה, כִּי כִּבְיָכוֹל ה’ יִתְבָּרַךְ מְחֻיָּב לַדָּבָר בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת דְּבַר ה’ וְלִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל:
וְעַל-כֵּן אֵין לְהָאֻמּוֹת שֶׁהֵם יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו אֲחִיזָה רַק בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק, כִּי עִקַּר אֲחִיזָתָם הוּא מֵהַכְּפִירוֹת כַּיָּדוּעַ, כִּי אֲחִיזָתָם מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנִּקְרָא אֵל אַחֵר-כְּפִירוֹת. וְעִקַּר הַכְּפִירוֹת הוּא אֶפִּיקוֹרְסוּת הַנַּ”ל שֶׁמְּהַפְּכִים דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וְאוֹמְרִים שֶׁחַס וְשָׁלוֹם הָעוֹלָם הוּא מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת. וְטָעוּת זֶה נִמְשַׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל לָהֶם מֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת הָעוֹלָם הוּא מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת אַחַר שֶׁנִּבְרְאוּ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם הִיא מִבְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה, אַחַר שֶׁנִּבְרְאוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָז נַעֲשָׂה הָעוֹלָם עַל-יְדֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל אֶפִּיקוֹרְסִית וְטָעוּת שֶׁלָּהֶם. אֲבָל בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה בְּשָׁרְשָׁם אֵין לָהֶם אֲחִיזָה כְּלָל, כִּי שָׁם הָעוֹלָם עֲדַיִן אֶפְשָׁרִי הַמְצִיאוּת, וְאֵין לָהֶם שׁוּם אֲחִיזָה שָׁם. וְעַל-כֵּן בְּיַעֲקֹב אֵין לָהֶם שׁוּם אֲחִיזָה, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה. כִּי גַּם עִקַּר קְדֻשַּׁת אַבְרָהָם וְיִצְחָק הוּא רַק בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא כָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת. וְשָׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת קְדֻשַּׁת הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כא, יב) “כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ” וְכוּ’ ‘וְלֹא בְּכָל יִצְחָק’ וְכוּ’ (נדרים לא.), כִּי הָעִקָּר הוּא יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה.
וְזֶה בְּחִינַת “וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב”, וְאַחַר-כָּךְ “וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק” וְכוּ’ (ויקרא כו, מב). נִמְצָא שֶׁתְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה הָיָה יִשְׂרָאֵל, וְאָז הָיָה הָעוֹלָם אֶפְשָׁרִי הַמְצִיאוּת בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת שֶׁהִיא תְּפִלַּת יַעֲקֹב, וְשָׁם אֵין לָהֶם עֲדַיִן שׁוּם אֲחִיזָה כַּנַּ”ל. אֲבָל תֵּכֶף שֶׁכְּבָר עָלָה יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲשָׁבָה וְהִתְחִילוּ לְהִתְגַּלּוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, נַעֲשָׂה תֵּכֶף הָעוֹלָם בְּחִינַת מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת. וְאָז כְּשֶׁנִּבְרְאוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק שֶׁכֻּלָּם לֹא נִבְרְאוּ רַק בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כט, כב) “כֹּה אָמַר ה’ אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם” כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בַּמִּדְרָשׁ. וְאָז הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת כַּנַּ”ל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְגַּלָּה בְּחִינַת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן אָז בַּיּוֹם שֶׁהוּא עִקַּר הַבְּרִיאָה אָז הַתְּפִלָּה הִיא חוֹבָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת “בְּהִבָּרְאָם” – ‘בְּאַבְרָהָם’. כִּי ‘בְּרֵאשִׁית בָּרָא’, בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא רֵאשִׁית שֶׁעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, אָז ‘בָּרָא ה”, זֶה בְּחִינַת אֶפְשָׁרִי הַמְצִיאוּת, אֲבָל אַחַר-כָּךְ שֶׁכְּבָר עָלָה יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲשָׁבָה וְנֶאֶצְלוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אָז נֶאֱמַר (בראשית ב, ד) “אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם”, ‘בְּהִבָּרְאָם’ דַּיְקָא, זֶה בְּחִינַת מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת, כִּי אַחַר-כָּךְ נַעֲשֶׂה הָעוֹלָם בְּחִינַת מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְאָז בַּיּוֹם הוּא תְּפִלַּת אַבְרָהָם וְיִצְחָק שֶׁיָּצְאוּ אַחַר יַעֲקֹב, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מג, א): “כֹּה אָמַר ה’ בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב” וְכוּ’ – ‘עוֹלָמִי עוֹלָמִי מִי בְּרָאֲךָ? יִשְׂרָאֵל’ (ויקרא רבה לו, ד), וְעַל-כֵּן אָז בַּיּוֹם שֶׁכְּבָר נִתְגַּלּוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת חוֹבָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן שָׁם יֵשׁ אֲחִיזָה לְהָאֻמּוֹת, כִּי עִקַּר אֲחִיזָתָם מִשָּׁם כַּנַּ”ל.
כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הִיא בַּיּוֹם דַּיְקָא. כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כְּשֶׁהָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה רְצוֹן יִשְׂרָאֵל וּבוֹרֵא וּמְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָם בִּשְׁבִילָם כְּאִלּוּ הָיָה מְחֻיָּב בַּדָּבָר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶׁנַּעֲשָׂה הָעוֹלָם מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וּבְוַדַּאי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, וְעִקַּר כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל הָעוֹלָם אַחַר-כָּךְ בְּחִיּוּב הַמְצִיאוּת עַל-יְדֵי יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עַכְשָׁו יֵשׁ לָהֶם אֲחִיזָה מִבְּחִינָה זוֹ דַּיְקָא, מִבְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה דְּהַיְנוּ אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶצְלוּ תְּחִלָּה. וְאָז אַחַר שֶׁנֶּאֶצְלוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אָז הָעוֹלָם בְּחִינַת מְחֻיָּב הַמְצִיאוּת כַּנַּ”ל. וּמִשָּׁם מִשְׁתַּלְשֵׁל לָהֶם אֲחִיזָה לְאֶפִּיקוֹרְסוּת וּשְׁטוּת שֶׁלָּהֶם כַּנַּ”ל. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָהֶם מָקוֹם לִטְעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה בָּעוֹלָם. אֲבָל בִּבְחִינַת יַעֲקֹב ‘יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה’, שָׁם אֵין לָהֶם שׁוּם אֲחִיזָה. כִּי בֶּאֱמֶת כְּשֶׁנֶּאֶצְלוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, הָיָה הָעוֹלָם אֶפְשָׁרִי הַמְצִיאוּת וּבִרְצוֹנוֹ הַטּוֹב הֶאֱצִיל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר-כָּךְ בָּרָא הָעוֹלָם בִּשְׁבִילָם וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
[ה’ הַטּוֹב יְכַפֵּר. ה’ הַטּוֹב יְכַפֵּר. כִּי הַדְּבָרִים נְכוֹנִים מְאֹד לְמִי שֶׁיְּבִינֵם עַל נָכוֹן בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה]: