מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה
א עַל-יְדֵי מַשָׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדוֹ, וּמְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל ”וְאָהַבְתָּ” שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים תִּקּוּן כ’:
ב גַּם בָּא עַל-יְדֵי-זֶה לְמַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח:
