כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אָמַר תּוֹרָה עַל פָּסוּק (בַּמִדְבָּר כ”ה): “עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אוֹתוֹ עַל נֵס” בְּלֵיל שַׁבָּת. וְאַחַר־כָּךְ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית אָמַר תּוֹרָה עַל פָּסוּק (יִשְׁעַיָה מ”ג): “כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אֲנִי” וְזֹאת הַתּוֹרָה כְּבָר נִדְפַּס בְּלִקּוּטֵי א’ (סִימָן עג) וְזֹאת הַתּוֹרָה הָיְתָה יְקָרָה וּגְדוֹלָה בְּעֵינָיו מְאֹד:
