פַּעַם אַחַת אַחַר שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיָה הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶצְלוֹ עַל שַׁבָּת בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָז תּוֹרָה עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים כ”ד): “זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו” שֶׁכְּפִי הַדּוֹר כֵּן הוּא הַדּוֹרְשִׁים שֶׁלּוֹ. וְהַתּוֹרָה שֶׁאָמַר לֹא זָכִינוּ שֶׁתִּכָּתֵב, וְאָמַר אָז לְהַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן לְמָשָׁל אַתֶּם הוּא הַדּוֹר וַאֲנִי הַדּוֹרֵשׁ שֶׁלָּכֶם:
