הִלְכוֹת סִימָנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה טְהוֹרָה הֲלָכָה ד

וּבוֹ עִנְיַן סְפִירָה וְלַ”ג בָּעֹמֶר וְשָׁבוּעוֹת

סִימָנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה טְהוֹרָה: מַפְרִיס פַּרְסָה וּמַעֲלֵה גֵּרָה, עַל פִּי הַתּוֹרָה ‘וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם’ (בְּסִימָן יז), עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה:

וְהָעִקָּר לְעִנְיָנֵנוּ בְּאוֹת ג, ד, ה, ו. וְהַכְּלָל לְעִנְיָנֵנוּ, שֶׁלְּהַכְנִיעַ כְּסִילוּת הַשֵּׂכֶל הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת מִזְבֵּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כַּמִזְבֵּחַ וְכוּ’ (בְּרָכוֹת נה.). וְתִקּוּן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל-יְדֵי גֵּרִים וְכוּ’. וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים זוֹכִין עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, וּבִפְרָט לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִכַּמָּה נְפָשׁוֹת, כִּי עַל-יְדֵי צְדָקָה נִמְשָׁךְ אַהֲבָה וְרֵעוּת וְשָׁלוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק הַדִּבּוּרֵי אֱמוּנָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁהָאֲוִיר נָח וְזַךְ, אֲזַי הוֹלֵךְ הַדִּבּוּר שֶׁל הַצַּדִּיק וְנִשְׁמָע לְמֶּרְחַקִּים וְנִכְתַּב וְנֶחֱקַק בְּסִפְרֵיהֶם עַד שֶׁהֵם מוֹצְאִים בְּסִפְרֵיהֶם הֵפֶךְ אֱמוּנָתָם וְעַל-יְדֵי-זֶה הֵם מִתְגַּיְּרִים. כִּי יֵשׁ טוֹב כָּבוּשׁ אֶצְלָם בְּגָלוּת גָּדוֹל, וְהַטּוֹב הוּא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַכֹּל נִבְרְאוּ בִּשְׁבִילָם וְכוּ’, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהַטּוֹב כָּבוּשׁ וּמֻנָּח בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּח אֵצֶל הָעַכּוּ”ם אוֹ רְשָׁעִים וּבַעֲלֵי תַּאֲווֹת, עַל כֵּן הוּא שׁוֹכֵחַ אֶת מַעֲלָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּא מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד. וּבִתְחִלָּה הָיָה זוֹכֵר מַעֲלָתוֹ הַנּוֹרָאָה, אַךְ אַחַר-כָּךְ הֵם מִתְגַּבְּרִין עַל זֶה הַטּוֹב וְכוֹבְשִׁים אוֹתוֹ תַּחַת יָדָם עַד שֶׁנִּתְפָּס וְנִקְשָׁר אֶצְלָם, עַד שֶׁהַטּוֹב בְּעַצְמוֹ שׁוֹכֵחַ אֶת מַעֲלָתוֹ.

אֲבָל עַל-יְדֵי דִּבּוּר הַיִּשְׂרְאֵלִי הַנַּ”ל שֶׁהוֹלֵךְ וְנִשְׁמָע וְנִכְתָּב בְּסִפְרֵיהֶם עַל-יְדֵי כֹּחַ הַצְּדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָאֲוִיר נָח וְזַךְ, אֲזַי מוֹצֵא זֶה הַטּוֹב אֶת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בְּסִפְרֵיהֶם וְנִשְׁמָע לְאָזְנָיו וְנִכְנָס בְּלִבּוֹ הֵיטֵב, וַאֲזַי זוֹכֵר זֶה הַטּוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ הַגְּדוֹלָה בִּבְחִינַת ‘אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם וַהֲוֵינָא שִׁין פַּרְסָה’ (בָּבָא בַּתְרָא עד.),# דְּהַיְנוּ שֶׁזֶּה הַטּוֹב זוֹכֵר אֶת מַעֲלָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁהוּא מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וּבָהֶם נִמְלַךְ וְנִתְיַעֵץ ה’ יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ, בִּבְחִינַת (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א ד, כג) “הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיוֹשְׁבֵי נְטָעִים עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ” וְכוּ’. וְעַתָּה הוּא הוֹלֵךְ לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד, חַס וְשָׁלוֹם. וַאֲזַי מַתְחִיל זֶה הַטּוֹב לְהִצְטַעֵר וּלְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וְחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וְעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּיְּרִים גֵּרִים וְנַעֲשִׂים בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה. וְעַל-יְדֵי הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִפְתָּח אוֹר הַשֵּׂכֶל וְזוֹכִין לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכוּ’.

אֲבָל מֵחֲמַת עֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים וּכְסִילוּת הַשֵּׂכֶל נֶחֱשָׁךְ אוֹרוֹ הַגָּדוֹל, וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא אֶצְלוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם וְלֵהָנוֹת מֵאוֹרוֹ וְכָל זֶה מֵחֲמַת עֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים וּכְסִילוּת הַשֵּׂכֶל. אֲבָל עַל-יְדֵי צְדָקָה הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה הָאֲוִיר נָח וְזַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָע הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ לְמֵרָחוֹק, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, עַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל כְּסִילוּת הַשֵּׂכֶל וַאֲזַי זוֹכִין לִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה וְאַהֲבָה, כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה וְאַהֲבָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל-יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַחַר הָרְצוֹנוֹת וְכוּ’ וְכוּ’, וּמוֹצֵא אוֹתָם עַל-יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמּוֹצֵא בְּיִשְׂרָאֵל וְכוּ’, [עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב]:

א וְזֶה בְּחִינַת סִימָנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה טְהוֹרָה, “כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְכוּ’, מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ” (וַיִּקְרָא יא, ג), כִּי תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי הַמַּאֲכָל לְיִשְׂרָאֵל, הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא עַל-יְדֵי הַגֵּרִים שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכֵר הַטּוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ וְכוּ’, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת סִימָנֵי טָהֳרָה, מַפְרִיס פַּרְסָה, דְּהַיְנוּ שֶׁפְּרָסוֹתָיו סְדוּקוֹת וְיֵשׁ אֲוִיר בֵּין הַפְּרָסוֹת, זֶה בְּחִינַת שֶׁכְּבָר הֵאִיר שָׁם הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ עַד שֶׁהִשְׁמִיעַ שָׁם לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ שָׁם אֶת מַעֲלָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן כָּזֶה, כִּי בּוֹ נִמְלַךְ וְנִתְיַעֵץ ה’ יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת פַּרְסָה וְרַגְלַיִן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם רַבֵּינוּ זַ”ל מַאֲמַר רַבָּה בַּר חַנָּה ‘וַהֲוֵינָא שִׁין פַּרְסָה’ שֶׁ’פַּרְסָה’ הוּא בְּחִינַת עֵצוֹת, כְּמוֹ (שְׁמוֹת יא, ח) “וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ” – ‘הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

וְעַל-כֵּן בִּמְקוֹם הַפְּרָסוֹת שָׁם הוּא הַסִּימָן טָהֳרָה שֶׁל מִינִים הַטְּהוֹרִים הָרְאוּיִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַסִּימָן הוּא שֶׁשָּׁם כְּבָר הִתְחִיל הַטּוֹב לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבּוּר הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁנִּמְשָׁךְ לְכָל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים עַל-יְדֵי אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, שֶׁעַל זֶה מְרַמֵּז הַסֶּדֶק וְהָאֲוִיר שֶׁבֵּין הַפְּרָסוֹת דַּיְקָא, כִּי זֶה דַּיְקָא הוּא צָרִיךְ לִזְכֹּר בְּחִינַת ‘וַהֲוֵינָא שִׁין פַּרְסָה’, דְּהַיְנוּ שֶׁבּוֹ נִתְיַעֵץ ה’ יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלֵה גֵּרָה, בְּחִינַת גֵּרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכֵר הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ הַנַּ”ל אֶת מַעֲלָתוֹ שֶׁהוּא מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וְכוּ’, כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל.

כִּי זֶה יָדוּעַ וּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת וְהַחִיּוּת שֶׁבִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וּבְכָל הַמִּינִים כֻּלָּם הֵם נְפָשׁוֹת מְגֻלְגָּלִים מִבְּנֵי אָדָם מַמָּשׁ שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ בָּהֶם בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם. וְעַל-כֵּן הַחִיּוּת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁבַּבְּהֵמוֹת וְכוּ’, הֵם בְּחִינַת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ”ם, כִּי גַּם הֵם נִמְשְׁלוּ לִבְהֵמָה, כִּי יִשְׂרָאֵל קְרוּיִין ‘אָדָם’ וְאֵין הָעַכּוּ”ם קְרוּיִין אָדָם (יְבָמוֹת סא.). נִמְצָא שֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּחַי, שֶׁשָּׁרְשָׁהּ מִנֶּפֶשׁ הָאָדָם, הוּא בְּחִינַת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הַעַכּוּ”ם שֶׁהוּא בְּחִינַת נִיצוֹצֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפְלוּ וְנִתְפַּזְּרוּ לְמָקוֹם שֶׁנָּפְלוּ, אֲבָל יֵשׁ נִיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתֹקֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְנִתְקַשְּׁרוּ וְנִתְהַדְּקוּ שָׁם מְאֹד שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיָדֵינוּ לְבָרְרָם עַל-יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּינִים טְמֵאִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְבָרְרָם עַתָּה עַד לֶעָתִיד, כְּשֶׁיַּעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה וְכוּ’.

אֲבָל הַמִּינִים טְהוֹרִים הִתִּיר לָנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ בַּאֲכִילָה, כִּי יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַסִּימָן הוּא בִּבְחִינַת הַטּוֹב הַנַּ”ל, שֶׁבְּהַמִּינִים טְהוֹרִים כְּבָר נִשְׁמָע לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ שָׁם בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַצַּדִּיק הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרֵר הַטּוֹב וְחוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ וְכוּ’, וְעַל-כֵּן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘מַפְרִיס פַּרְסָה וּמַעֲלֵה גֵּרָה’ כַּנַּ”ל. וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ הִטְבִּיעַ ה’ יִתְבָּרַךְ בַּטֶּבַע בְּמִינִים טְהוֹרִים שֶׁיִּהְיוּ מַעֲלֵה גֵּרָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמְּקַבְּלִים הַמַּאֲכָל הֵם מַחֲזִירִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה לְתוֹךְ פִּיהֶם, כִּי הַמַּאֲכָל שֶׁל כָּל מִין חַי הוּא חִיּוּתָן, כִּי עַל-יְדֵי הַמַּאֲכָל מְקַבֵּל חִיּוּת.

וְעִקַּר הַחִיּוּת נִמְשָׁךְ מֵהַטּוֹב הַנַּ”ל שֶׁהֵם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרָא הַכֹּל וְהֵם שֹׁרֶשׁ הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן הַמַּאֲכָל שֶׁהוּא הַחִיּוּת, שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ מֵהַטּוֹב הַנַּ”ל, כְּשֶׁהוּא בְּפֶה הַמִּינִים טְהוֹרִים, שָׁם זוֹכֵר מִיָּד אֶת מַעֲלָתוֹ שֶׁבָּא מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן כָּזֶה, מִבְּחִינַת יִשְׂרָאֵל עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וְעַכְשָׁיו נָפַל לִבְהֵמִיּוּת, עַל כֵּן הֻטְבַּע בְּטִבְעוֹ שֶׁחוֹזֵר וּמַעֲלֵה גֵּרָה, שֶׁמַּעֲלֶה הַמַּאֲכָל לְצַד הָרֹאשׁ, כִּי חוֹתֵר לְהַגְבִּיהַּ וּלְהָרִים אֶת עַצְמוֹ לְצַד הָרֹאשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחַ וּמַחֲשָׁבָה, מֵחֲמַת שֶׁשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ מִמַּחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּי הוּא מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה. וּמֵחֲמַת שֶׁהַטּוֹב זוֹכֵר מַעֲלָתוֹ, עַל כֵּן יְכוֹלִין לְבָרְרוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ בִּבְחִינַת גֵּרִים שֶׁהֵם תִּקּוּן הָאֲכִילָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘מַעֲלֵה גֵּרָה’ בְּחִינַת גֵּרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכֵר הַטּוֹב שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה. וְעַל-כֵּן מֻתָּר בַּאֲכִילָה, כִּי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל:

ב וְזֶה בְּחִינַת סְפִירָה וְלַ”ג בָּעֹמֶר, כִּי בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה אָנוּ צְרִיכִין לָצֵאת מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לָצֵאת מִטֻּמְאַת וְזֻהֲמַת מִצְרַיִם שֶׁהָיִינוּ שָׁם בַּגָּלוּת. וְעִקַּר הַגָּלוּת הוּא מַה שֶּׁהַטּוֹב שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כָּבוּשׁ בַּגָּלוּת אֶצְלָם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר תֹּקֶף מְרִירוּת כָּל הַגָּלֻיּוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַתַּאֲווֹת, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קו, לה) “וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם”. וּבְכָל יְמֵי הַסְּפִירָה אָנוּ צְרִיכִין לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִטֻּמְאָתָם וְזֻהֲמָתָם שֶׁל הָעַכּוּ”ם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם ‘גָּלוּת מִצְרַיִם’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה טז, ד) וְהוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בְּסִימָן ד). וְעִקַּר הַטָּהֳרָה הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין לְהַשְׁמִיעַ לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ הַנַּ”ל אֶת מַעֲלָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁמַע בְּמָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם אֶת הַדִּבּוּר שֶׁל הַצַּדִּיק וְכוּ’, עַל-יְדֵי הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ שֶׁנַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם וְאַהֲבָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים שֶׁמַּתִּיר אֲכִילַת הַלֶּחֶם שֶׁהוּא עִקַּר הָאֲכִילָה, כִּי שְׂעוֹרִים הֵם בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁשָּׁרְשׁוֹ חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת ‘מַנְצְפַּךְ’ וְכוּ’, [כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים]. הַיְנוּ עַל-יְדֵי הֲנָפַת הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַדִּבּוּר, עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מְטַהֲרִין וּמְזַכְּכִין הָאֲוִיר שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמַע הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק לְמֶּרְחַקִּים. כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶת הַדִּבּוּר וְיִזְכֹּר מַעֲלָתוֹ וִיטַהֵר עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַגָּלוּת וְיָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַתְּנוּפָה שֶׁל הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים, כִּי הַתְּנוּפָה הִיא בָּאֲוִיר, שֶׁמּוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד וּמְרַחֵף עִם הָעֹמֶר בְּתוֹךְ הָאֲוִיר לְכָל הַצְּדָדִים. וּבְכֹחַ זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוֹלֵךְ הַדִּבּוּר וְנִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַדִּבּוּר. כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הֵם בְּחִינַת צְדָקָה, כִּי כֻּלָּם בָּאִים בְּנִדְבַת לֵב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהוּא רוּחַ נְדִיבָה. וְגַם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּעַצְמוֹ כֻּלּוֹ נִבְנָה מִנְּדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִמְשַׁךְ בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ ‘סֻכַּת שָׁלֵם’. וְכֵן יְרוּשָׁלַיִם עַל שֵׁם ‘יִרְאָה שָׁלֵם’, כִּי שָׁם בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה וְרֵעוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ.

וְעַל-כֵּן ‘אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים’ (בָּבָא בַּתְרָא קנח:), כִּי בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעוֹמְדִים שָׁם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ, אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ. וְעַל-כֵּן זֶה הָאֲוִיר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ הוּא מַחְכִּים, כִּי בְּוַדַּאי הוּא מַחְכִּים כָּל מִי שֶׁנִּכְנָס בְּזֶה הָאֲוִיר הַקָּדוֹשׁ, כִּי שָׁם שׁוֹמְעִין בְּוַדַּאי כָּל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁעַל-יְדֵי דִּבְרֵיהֶם בְּוַדַּאי נִתְחַכֵּם הָאָדָם בַּחָכְמָה הָאֲמִתִּית לָשׁוּב אֶל ה’ יִתְבָּרַךְ וְלָדַעַת וּלְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמִיָּה ט, כב): “אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ’, כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי”.

וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הֲנָפַת הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים שֶׁהוּא קָרְבַּן מִנְחָה עִם שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמַּקְרִיבִין אָז, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ וְעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁשָּׁרְשׁוֹ בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים כַּנַּ”ל, מַמְשִׁיכִין אוֹתוֹ וּמְנִיפִין אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ הַדִּבּוּר וְיִהְיֶה נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַטּוֹב שֶׁיְּטַהֵר עַצְמוֹ מִזֻּהֲמָתוֹ וְיָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן מְטַהֲרִין עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַגָּלוּת עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר (בָּלָק קפח:) שֶׁתְּנוּפָה הוּא בְּחִינַת: ‘תְּנוּ – פֶּה’, ‘תְּנוּ פֶּה’ דַּיְקָא, כִּי עַל-יְדֵי הַתְּנוּפָה שֶׁל הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים נוֹתְנִין אֶת הַפֶּה, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ לְתוֹךְ הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַטּוֹב, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַטָּהֳרָה מִזֻּהֲמַת גָּלוּת מִצְרַיִם וּשְׁאָר הַגָּלֻיּוֹת כַּנַּ”ל:

ג וְעַל-כֵּן בְּיוֹם הֲנָפַת הָעֹמֶר הָיָה גְּדֻלַּת מָרְדְּכַי וּמַפֶּלֶת הָמָן, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. וְעִקַּר מַפַּלְתוֹ הָיָה עַל-יְדֵי הָעֹמֶר, כִּי אָמַר: ‘אָתֵי עֹמֶר דִּידְכוּ וְנִצַּח אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מְגִלָּה טז.) כִּי מָרְדְּכַי הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שָׁם רַבֵּינוּ זַ”ל עַל פָּסוּק (אֶסְתֵּר ו, ב): “וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי”, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁהֵם מוֹצְאִים בְּסִפְרֵיהֶם הֵפֶךְ אֱמוּנָתָם, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כָּל הַמַעֲשֶׂה הַזֹּאת מַה שֶּׁנִּמְצָא כָּתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי וְכָל גְּדֻלַּת מָרְדְּכַי, הַכֹּל הָיָה בְּיוֹם הֲנָפַת הָעֹמֶר, כִּי הֲנָפַת הָעֹמֶר הוּא בְּחִינָה זוֹ מַמָּשׁ, בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִין הַדִּבּוּר לְמֶּרְחַקִּים וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי’ וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה בְּיוֹם זֶה דַּיְקָא שֶׁל הֲנָפַת הָעֹמֶר, כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מְגִלָּה יג:) עַל פָּסוּק (אֶסְתֵּר ג, ט): “וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף”, שֶׁמַּפֶּלֶת הָמָן הָיָה עַל-יְדֵי הַשְּׁקָלִים שֶׁנּוֹתְנִין יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם: ‘רָשָׁע, כְּבָר קָדְמוּ שִׁקְלֵיהֶם לִשְׁקָלֶיךָ’, כִּי הַשְּׁקָלִים הֵם נְדִיבוּת לֵב בְּחִינַת צְדָקָה. וְזֶה שֶׁרָמַז הַתַּנָּא בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ (שְׁקָלִים א, א): ‘בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים’. ‘מַשְׁמִיעִין’ דַּיְקָא, כִּי עַל-יְדֵי הַשְּׁקָלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה, עַל-יְדֵי-זֶה מַשְׁמִיעִין לְמֶּרְחַקִּים אֶת דִּבּוּרֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּבּוּרֵי מָרְדְּכַי, בִּבְחִינַת ‘וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר מַפֶּלֶת הָמָן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱחָז בְּהַטּוֹב הַנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי הַשְּׁקָלִים בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ עַד שֶׁמַּשְׁמִיעִין לְהַטּוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא מֵהֶם וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, עַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל זֻהֲמַת הָמָן עֲמָלֵק וּמַעֲבִירִין אוֹתָן מִן הָעוֹלָם:

ד וְעַל-כֵּן סוֹפְרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר כְּדֵי לְקַשֵּׁר כָּל הַיָּמִים לִקְדֻשַּׁת הֲנָפַת הָעֹמֶר, כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם לִשְׁמֹעַ אֶת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הַנַּ”ל כְּדֵי לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי-זֶה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת סְפִירָה כַּנַּ”ל. כִּי לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּיהּ טוֹב (כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ). וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יוֹצְאִין דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁיָּשׁוּב מִמָּקוֹם שֶׁנִּכְבַּשׁ שָׁם לַה’ יִתְבָּרַךְ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים יט, ג) “יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת”. בְּחִינַת (אִיּוֹב לב, ז) “יָמִים יְדַבֵּרוּ וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה”. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם שָׁם: “אָכֵן רוּחַ הִיא בֶּאֱנוֹשׁ” וְכוּ’. ‘רוּחַ’ דַּיְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ הַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל הַיָּמִים כִּי אִם עַל-יְדֵי הָרוּחַ, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין הָאֲוִיר שֶׁיִהְיֶה בִּבְחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל-יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְכוּ’, אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם’, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין כְּלָל הַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם. וְזֶה מֵחֲמַת הָרוּחַ סְעָרָה שֶׁמְּבַלְבֵּל הָאֲוִיר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵין נִשְׁמָע הַדִּבּוּר, כַּנַּ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא צְדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ וְאָז נִשְׁמָע הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵּבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם”. ‘שֶׁמֶשׁ’ זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מַלְאָכִי ג, כ): “וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה”, הַיְנוּ עַל-יְדֵי צְדָקָה בְּחִינַת ‘שֶׁמֶשׁ’, עַל-יְדֵי-זֶה ‘בִּקְצֵה תֵּבֵל מִלֵּיהֶם’. כִּי נִשְׁמָע הַדִּבּוּר לְמֶּרְחַקִּים, אֲפִילּוּ ‘בִּקְצֵה תֵּבֵל’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק (שְׁמוֹת יז, ב): “וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ”. וְתַרְגּוּמוֹ: ‘פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ’, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֶאֱרִיךְ בִּתְפִלָּה וְהִמְשִׁיךְ דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצְּדָקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, וְזֶהוּ ‘עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה מַפֶּלֶת עֲמָלֵק שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱחָז בְּהַטּוֹב הַנַּ”ל. שֶׁמַּפָּלָתוֹ עַל-יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָע הַדִּבּוּר אֱמוּנָה לְמֵרָחוֹק וְיוֹצֵא הַטּוֹב מִמֶּנּוּ, וְאָז נִשְׁבָּר וְנוֹפֵל עֲמָלֵק וְנִמְחֶה מִן הָעוֹלָם:

ה וְזֶהוּ בְּחִינַת לַ”ג בָּעֹמֶר, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת הוֹד שֶׁבְּהוֹד בְּחִינַת רַגְלִין שֶׁבְּרַגְלִין, שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ לְשָׁם לִבְחִינַת תַּכְלִית הָרַגְלִין, לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב מִשָּׁם מִבְּחִינַת (רוּת ג, ז) “וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב”, שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַטּוֹב שֶׁנָּפַל לַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לִבְחִינַת רַגְלִין כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה מא, ב) “צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ”. בְּחִינַת הַדִּבּוּר, בְּחִינַת (תְּהִלִּים נח, ב) “צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן”, ‘צֶדֶק’ דַּיְקָא. שֶׁהַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ צָרִיךְ שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט לְמֵרָחוֹק בְּכֹחַ הַצְּדָקָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִקְרֹא אֶת בְּחִינַת הָרַגְלִין לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב מִשָּׁם. וְזֶה בְּחִינַת ‘צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ’. ‘צֶדֶק’ דַּיְקָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַצְּדָקָה קוֹרְאִין אֶת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בַּמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת בִּבְחִינַת רַגְלִין כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת ‘צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן’, כִּי עִקַּר כֹּחַ הַדִּבּוּר עַל-יְדֵי צְדָקָה שֶׁאָז הָאֲוִיר נָח וְזַךְ וְאָז הַדִבּוּר נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר). וְעַל-כֵּן הַסִּימָנֵי טָהֳרָה הֵם בָּרַגְלַיִן בְּחִינַת מַפְרִיס פַּרְסָה כַּנַּ”ל, כִּי מִשָּׁם דַּיְקָא צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַטּוֹב כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת לַ”ג בָּעֹמֶר, בְּחִינַת ‘וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו’, שֶׁעִקַּר שֹׁרֶשׁ הַתֵּבָה ‘גַל’, כִּי הַוָּו וְהַתָּו הֵם פְּעֻלָּה, הַיְנוּ שֶׁבְּלַ”ג בָּעֹמֶר כְּבָר נִתְפַּשֵּׁט הַדִּבּוּר וְנִמְשָׁךְ לְמֶּרְחַקִּים בְּכֹחַ הַסְּפִירָה שֶׁל כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים עַד שֶׁנִּשְׁמָע הַדִּבּוּר לְתַכְלִית הָרַגְלִין, עַד שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בַּדְּיוּטָא הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת ‘וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו’, בִּבְחִינַת רַגְלִין דְּרַגְלִין, עַד שֶׁגַּם הוּא חוֹזֵר לַה’ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן אָז נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְאָז הוּא יוֹם שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן כְּשֶׁעוֹלֶה הַטּוֹב מִבְּחִינַת רַגְלִין וְחוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ:

ו וְזֶה בְּחִינַת הִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי בְּלַ”ג בָּעֹמֶר, כִּי תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא נִסְתַּלְּקוּ עַד לַ”ג בָּעֹמֶר מֵחֲמַת מַחֲלֹקֶת, שֶׁלֹּא הָיָה בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם (יְבָמוֹת סב:), שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵין הַדִּבּוּר נִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק. וְעַל-כֵּן נִסְתַּלְּקוּ בִּימֵי הַסְּפִירָה דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁאָז עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ”ל. וְהֵם פָּגְמוּ בָּזֶה עַל כֵּן נִסְתַּלְּקוּ אָז כַּנַּ”ל.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי וַחֲבֵרָיו שֶׁהָיוּ הַתִּקּוּן שֶׁלָּהֶם, עַל כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי (זֹהַר נָשֹׂא קכח.): ‘אֲנַן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא’. ‘בַּחֲבִיבוּתָא’ דַּיְקָא בְּחִינַת אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, שֶׁצְּרִיכִין הַחֲבֵרִים לִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַשְׁמִיעַ לְמֵרָחוֹק הַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַבְּלִין מֵרַבָּן בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה. וְעַל-כֵּן נִסְתַּלֵּק רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי בְּלַ”ג בָּעֹמֶר, שֶׁאָז כְּבָר נִזְדַּכֵּךְ הָאֲוִיר הַרְבֵּה עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמִּצְוָה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כַּנַּ”ל, עַד שֶׁעוֹלֶה הַטּוֹב מֵהָרַגְלִין. וְעַל-כֵּן אָז מֵאִיר קְדֻשַּׁת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הַסְּפִירָה שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּיוֹתֵר בְּלַ”ג בָּעֹמֶר כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִסְתַּלֵּק אָז רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי וְאָז הוּא יוֹם הִלּוּלָא רַבָּא דִּילֵהּ, כִּי ‘גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם’ (חֻלִּין ז:), כִּי יְמֵי חַיֵּיהֵם שֶׁל הַצַּדִּיקִים כָּל יְגִיעָתָם וְטִרְחָתָם לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, “לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ” (תְּהִלִּים קמה, יב), אֲבָל מֵעֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבִפְרָט עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ וַאֲנָשָׁיו, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּלְבֵּל הָאֲוִיר שֶׁל הָעוֹלָם וְאֵין שׁוֹמְעִין וְאֵין רוֹאִין כְּלָל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, רַק זְעִירִין אִנּוּן אֲשֶׁר נִשְׁמָע לְאָזְנֵיהֶם מְעַט מִנְּעִימַת דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים.

אֲבָל הַצַּדִּיק מִתְיַגֵּעַ בְּכַמָּה יְגִיעוֹת לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל וּמִתְגַּלְגֵּל עִמָּנוּ בְּכַמָּה גִּלְגּוּלִים וּמִשְׁתַּדֵּל בְּכַמָּה עֵצוֹת וְתִקּוּנִים בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְכָל הַטּוֹב הַנִּמְשָׁךְ מִנִּשְׁמַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, שֶׁכֻּלָּם יִשְׁמְעוּ דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְיָשׁוּבוּ לַה’ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְאֵינָם מִסְתַּלְּקִים מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁזּוֹכִין בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתָם לְקַדֵּשׁ אֶת אֲוִיר הָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה כָּזֹאת עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם מַחֲלֹקֶת וּלְשׁוּם רוּחַ סְעָרָה לְבַלְבֵּל הָאֲוִיר, רַק דִּבּוּרֵיהֶם יֵלְכוּ וְיִתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם לְמֶּרְחַקִּים בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי ה, טז) “יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה”. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהָרוּחַ סְעָרָה וְהַמַּחֲלֹקֶת גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ, אֲבָל הַכֹּל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה. וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת “וּשְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד” וְכוּ’ (שָׁם יב, יט).

וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין קְצָת בַּחוּשׁ גַּם עַתָּה, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁחוֹלְקִין גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם. כִּי בִּמְדִינַת לִיטָא וּבִשְׁאָר מְדִינוֹת נִמְצָאִים עֲדַיִן מִתְנַגְּדִים רַבִּים עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זְצוּקַ”ל בְּעַצְמוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן עַל תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְכֵן עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעַל רַבֵּינוּ זַ”ל שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁקָט כְּלָל. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן דְּבָרָיו וְכָל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד וְיֹאבְדוּ הַמִּתְנַגְּדִים וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, וְדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לֹא יִתְבַּטֵּל. וְגַם עַתָּה נִמְצָאִים בְּכָל עֵת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַמַּכִּירִים הָאֱמֶת וְקוֹנִים סְפָרָיו וּמְחַפְּשִׂים אַחֲרֵיהֶם כַּמַּטְמוֹנִים וְשׁוֹמְעִים דְּבָרָיו – דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים. וְרוֹאִים וּמְבִינִים מְעַט עֹצֶם נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְכוּ’ וְכוּ’. כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, כִּי בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק נֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה נז, ב): “יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם”. ‘שָׁלוֹם’ דַּיְקָא, כִּי נִשְׁמָתוֹ בִּבְחִינַת שָׁלוֹם, כִּי הַנְּשָׁמָה הוּא בְּחִינַת אֲוִיר וְרוּחַ קָדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ז, כב): “כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ בְּאַפָּיו” בְּחִינַת (אִיּוֹב לב, ח) “אָכֵן רוּחַ הוּא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁיּוֹצֵאת נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וְהַנֶּפֶשׁ נִשְׁאֶרֶת בְּזֶה הָעוֹלָם עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּכְּתָבִים], עַל-יְדֵי-זֶה נִתְקַדֵּשׁ כָּל אֲוִיר הָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִין דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לְמֶּרְחַקִּים תָּמִיד כַּנַּ”ל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שְׁמָא גָּרֵים, כִּי ‘שִׁמְעוֹן’ בְּחִינַת (אֶסְתֵּר ט, ד) “וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת” (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית מב, לו) “וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ”, עַיֵּן שָׁם).

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי בִּמְקוֹם קִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשָּׁם מֵאִיר רְשִׁימוּ שֶׁל נַפְשָׁם הַקְּדוֹשָׁה, בְּוַדַּאי שָׁם הוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ בְּיוֹתֵר וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צִוָּה רַבֵּינוּ זַ”ל (שִׂיחוֹת הָרַ”ן קמא) לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם שֶׁבָּאִים עַל קִבְרוֹ. וְכֵן נוֹהֲגִין כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּרְבִּין בִּצְדָקָה כְּשֶׁהוֹלְכִין עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי צְדָקָה מְסֻגָּל לְהַמְשִׁיךְ אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ וְאָז זוֹכִין לְהִכָּלֵל הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ שֶׁעַל קִבְרוֹ, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִנַּפְשׁוֹ שֶׁהִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת אֲוִיר רוּחָנִי וְעֶלְיוֹן מְאֹד. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ קוֹל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁדִּבֵּר כָּל יָמָיו, שֶׁכָּל דִּבּוּרָיו הָיָה לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכָּר הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וְחוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ.

וְעַל-כֵּן טוֹב לִלְמֹד שָׁם עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק מֵחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ שֶׁחִדֵּשׁ. וְכֵן נוֹהֲגִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל כָּל קֶבֶר שֶׁל כָּל תַּנָּא אוֹ נָבִיא אוֹמְרִים אֵיזֶה פְּסוּקִים אוֹ מַאֲמָרִים שֶׁל אוֹתוֹ הַנָּבִיא אוֹ הַתַּנָּא. וּכְבָר נִדְפַּס שָׁם עַל זֶה סֵפֶר אֶחָד מְלֻקָּט מִמַּאֲמָרִים שֶׁל הַתַּנָּאִים הַקְּבוּרִים לוֹמַר אוֹתָם עַל קִבְרָם, כִּי שָׁם עַל צִיּוּן קִבְרָם הַקָּדוֹשׁ מְסֻגָּל מְאֹד לְלִמּוּד תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, כִּי שָׁם יִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים, כִּי שָׁם בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה נִשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם בְּלִבּוֹ וְיָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ:

ז נִמְצָא שֶׁבְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה עוֹסְקִין לְהַשְׁמִיעַ לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים כְּדֵי שֶׁיְּטַהֵר עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַגָּלוּת וְלָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן הַשֵּׂכֶל וְזוֹכִין לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה וְאַהֲבָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק, עַל-יְדֵי שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַחַר הָרְצוֹנוֹת שֶׁל ה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, וּמוֹצֵא אוֹתָם עַל-יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת וְכוּ’, [כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם].

וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת שֶׁאָז נִתְגַּלָּה גְּדֻלַּת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, כִּי כָּל צַדִּיק נִקְרָא מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל (בְּסִימָן ב), כִּי אָז בְּשָׁבוּעוֹת הָיָה מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (שְׁמוֹת יט, ט): “וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם”. וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁנִּתְגַּלֶּה אוֹר הַצַּדִיק זוֹכִין לְיִרְאָה וְאַהֲבָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה וְאָז נוֹפֵל יִרְאָה עַל כָּל שִׁנְאֲנֵי שַׁחַק וְכוּ’, וְאַחַר כָּךְ מִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְנוֹתֵן לָהֶם מַתָּנוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַהֲבָה.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁבִּתְחִלָּה הִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם יִרְאָה גְּדוֹלָה עַל-יְדֵי הַקּוֹלוֹת וּבְרָקִים וְקוֹל שׁוֹפָר וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם טז): “וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (שָׁם כ, יז): “בַּעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן בִּתְחִלַּת הַשְּׁלִיחוּת הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם יט, ד-ו): “אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וְכוּ’, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה וְכוּ’, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ” וְכוּ’, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵם דִּבְרֵי הִתְפָּאֲרוּת וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁמְּסַפֵּר לָהֶם גֹּדֶל חֲשִׁיבוּתָם אֶצְלוֹ. וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁהִמְשִׁיךְ וְגִלָּה הַחֲשִׁיבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי-זֶה הָיָה כָּל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְכוּ’. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ”ל. כִּי הַיִּרְאָה עַל-יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְאַחַר כָּךְ נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַתָּנוֹת שֶׁנּוֹתֵן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁמִּתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בְּחִינַת (תְּהִלִּים סח, יט) “לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם”.

כִּי שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הוּא יִרְאָה וְאַהֲבָה שֶׁהֵם בְּחִינַת (שְׁמוֹת כ, ב): “אָנֹכִי” וְ”לֹא יִהְיֶה לְךָ”, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַהִתְפָּאֲרוּת וְהָרְצוֹנוֹת שֶׁמִּתְגַּלִּין עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה הָיָה בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁאָז נִתְגַּלָּה הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל בְּחִינַת (שָׁם יט, ה) “וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה” וְכוּ’, וְאָז נִתְגַּלּוּ כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁהָיָה לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַבְּרִיאָה, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ הָיְתָה תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שַׁבָּת פח.) עַל ה’ דְּהַ’שִּׁשִּׁי וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁבְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה נִתְגַּלָּה, שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ, כָּל רְצוֹנוֹ הָיָה בָּזֶה רַק כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְיִתְפָּאֵר בָּהֶם עַל-יְדֵי-זֶה. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלִּין כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל הַהִתְפָּאֲרוּת וְהָרְצוֹנוֹת מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִמְשְׁכוּ הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל:

ח וְזֶה בְּחִינַת דְּרִיכַת הַקֶּשֶׁת בְּלַ”ג בָּעֹמֶר. דִּבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁמְּשִׂימִין מַחֲלֹקֶת הֵם בְּחִינַת (תְּהִלִּים יא, ב-ג) “כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר וְכוּ’, כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל”. וּלְהִפּוּךְ, דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת (שְׁמוֹת יז, יב) “וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה” וְכוּ’, הֵם בְּחִינַת קֶשֶׁת וְחִצִּים. “בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי” וְכוּ’ (בְּרֵאשִׁית מח, כב). ‘זַכָּאָה מָאן דְּיָדַע לְזָרְקָא חִצִּים’ (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן יג דַּף כט:).# כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ הָאֲוִיר עַד שֶׁיִּפְרַח הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ כְּמוֹ חֵץ מֵהַקֶּשֶׁת עַד שֶׁיִּשָּׁמַע הַטּוֹב וִיפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְיֵצֵא הַטּוֹב מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם:

ט וְזֶה “כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ וְכוּ’, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ” (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, יא-יב), כִּי אָז בְּנִיסָן הָאֲוִיר נָח וְזַךְ, כִּי בִּימֵי הַחֹרֶף מְצוּיִים רוּחַ סְעָרָה וּבִלְבּוּל הָאֲוִיר, אֲבָל בְּנִיסָן נֶאֱמַר (תְּהִלִּים סח, ז): “מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת” – ‘חֹדֶשׁ שֶׁכָּשֵׁר לָצֵאת’ וְכוּ’ (מְכִילְתָּא בֹּא). וְזֶה ‘כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר וְכוּ’, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ’ – ‘קוֹל הַתַּיָּר הַגָּדוֹל’ (רַשִׁ”י שִׁיר הַשִּׁירִים ב, יג), שֶׁהֵם דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהוֹלְכִים לְפָנֵינוּ לָתוּר לָנוּ דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ, קוֹל דִּבְרֵיהֶם נִשְׁמַע אָז בְּנִיסָן ‘בְּאַרְצֵנוּ’ אֲפִילּוּ בִּבְחִינַת אַרְצִיּוּת בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, וְהַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁאָז הָאֲוִיר נָח וְזַךְ:

י וְזֶה (דְּבָרִים לב, א) “הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה” וְכוּ’, וְלֹא יְבַלְבֵּל דִּבְרֵי הָרוּחַ סְעָרָה וְכוּ’. “שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ” וְכוּ’. וּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם הֵיטֵב וְכוּ’. וְכָל זֶה עַל-יְדֵי “כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ” – ‘נִשְׁרָא דָא רוּחָא’, רוּחַ נְדִיבָה, בְּחִינַת צְדָקָה, אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ. וְזֶהוּ “עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף” רְחִיפָה הִיא תְּנוּעַת הָאֲוִיר בְּנַחַת, בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָע דִּבּוּר הַצַּדִּיק לְמֵרָחוֹק בְּכָל הָעוֹלָם, בְּחִינַת ‘הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה’ וְכוּ’. וְכָל זֶה אָמַר מֹשֶׁה בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, שֶׁאָז הִמְשִׁיךְ תִּקּוּן הַנַּ”ל, שֶׁיִּזְכֶּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁיְּקַיְּמוּ דְּבָרָיו לְעוֹלָם וְכַנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם לא, כא): “וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְכוּ’, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ”.

וְעַל-כֵּן אַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הָיוּ עוֹסְקִים בְּפָרָשַׁת ‘הַאֲזִינוּ’ וּפָרָשַׁת ‘בְּרֵאשִׁית’, כִּי הֵם הָיוּ עוֹסְקִים לְהוֹדִיעַ הָאֱמוּנָה לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ כְּדֵי לְהַשְׁלִים הַמִּזְבֵּחַ, כִּי כָּל הַמַּעֲמָדוֹת הָיוּ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל-כֵּן הָיוּ עוֹסְקִין בְּפָרָשַׁת ‘בְּרֵאשִׁית’ שֶׁהִיא עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל. וְזֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת ‘הַאֲזִינוּ’ לְהַשְׁמִיעַ דִּבּוּרֵי הָאֱמוּנָה לְמֵרָחוֹק כַּנַּ”ל:

יא וְזֶה בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים. שְׂעוֹרִים הוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, דְּהַיְנוּ הַחִיּוּת שֶׁל הַבְּהֵמָה, כִּי צְרִיכִין תְּחִלָּה לְתַקֵּן הַחִיּוּת שֶׁל הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, לִבְהֵמִיּוּת כַּנַּ”ל, כִּי שְׂעוֹרָה בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כִּי גַּם הַטּוֹב שֶׁנָּפַל הוּא בְּחִינַת נִיצוֹצֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁשָּׁם הָיָה עִקַּר הַשְּׁבִירָה, שֶׁמִּשָּׁם הַטּוֹב הַנַּ”ל כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהָאָבוֹת הָיוּ רוֹעֵי בְּהֵמָה, כִּי רָצוּ לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם שֶׁזֶּה מַמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל שֶׁמַּשְׁמִיעִין אוֹתוֹ לְמֵרָחוֹק עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה וְכוּ’, עַד שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַטּוֹב שֶׁנָּפַל לְהָעַכּוּ”ם שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּהֵמוֹת. וְעַל-כֵּן הָיוּ רוֹעֵי בְּהֵמוֹת לְתַקֵּן הַמַּאֲכָל וְהַחִיּוּת שֶׁל הַבְּהֵמוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (דְּבָרִים יא, טו) “וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתְּךָ” וְהָדַר “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ”.

כִּי תְּחִלָּה צְרִיכִין לְתַקֵּן מַאֲכַל בְּהֵמָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים שֶׁמַּתִּיר לֶאֱכֹל לֶחֶם שֶׁהוּא עִקַּר הָאֲכִילָה, כִּי כְּשֶׁמְּתַקְּנִים מַאֲכַל בְּהֵמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹדִיעִים לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בַּבְּהֵמוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁחוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרִים, עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶהוּ ‘וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתְּךָ’, שֶׁמִּצְוָה לְהַאֲכִיל לַבְּהֵמָה תְּחִלָּה כְּדֵי לְתַקֵּן הַחִיּוּת וְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּינֵיהֶם בִּבְחִינַת גֵּרִים שֶׁהֵם תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ כַּנַּ”ל, וְהָדַר ‘וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ’, כִּי אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָיָה אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד וְעָשָׂה חֶסֶד וּצְדָקָה עִם כָּל הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ. וְעַל-כֵּן נִקְרָא (יְשַׁעְיָה מא, ח) “אַבְרָהָם אוֹהֲבִי”, בְּחִינַת אַהֲבָה וָחֶסֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָע דִּבּוּר שֶׁל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְמֵרָחוֹק כַּנַּ”ל, כִּי אַבְרָהָם הָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים וְהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, שֶׁלָּזֶה צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁהֵם בְּחִינַת אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמַע הַדִּבּוּר לְמֵרָחוֹק.

וְזֶהוּ בְּחִינַת פֶּסַח שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד כַּיָּדוּעַ, כִּי פֶּסַח הוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם תְּחִלַּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם, עַל כֵּן הוּא בִּבְחִינַת חֶסֶד, בִּבְחִינַת אַבְרָהָם כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ דִּבּוּרֵי הָאֱמוּנָה לְמֶּרְחַקִּים, כִּי בְּפֶסַח יוֹצֵא הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה מֵהַגָּלוּת בִּבְחִינַת ‘פֶּה סָח’. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין חֶסֶד וּצְדָקָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘לֶחֶם עֹנִי’, ‘כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל כָּל דִּצְרִיךְ’ וְכוּ’ (הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח), כִּי צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וָחֶסֶד כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת פֶּסַח, וְעַל-כֵּן נוֹתְנִין מְעוֹת חִטִּים לָעֲנִיִּים:

יב וְזֶהוּ בְּחִינַת רִבּוּי הַצְּדָקָה שֶׁל פּוּרִים, בְּחִינַת (אֶסְתֵּר ט, כב) “וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים”. ‘וְכָל הַפּוֹשֵׁט יָד לִטֹּל נוֹתְנִין לוֹ’ (יְרוּשַׁלְמִי מְגִלָּה א, ד), כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת מָרְדְּכַי, בְּחִינַת (אֶסְתֵּר ו, ב) “וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי” שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר מַפֶּלֶת הָמָן כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל-יְדֵי רִבּוּי ‘צְדָקָה’ דַּיְקָא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ שָׁלוֹם עִם הַכֹּל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאֲוִיר נָח וְזַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָע הַדִּבּוּר לְמֵרָחוֹק בִּבְחִינַת “וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ” וְכוּ’ (שָׁם ט, ד), בְּחִינַת (שְׁמוֹת טו, יד) “שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן” וְכוּ’, הַנֶּאֱמַר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בְּפֶסַח, שֶׁהוּא גַּם כֵּן בִּבְחִינָה זוֹ כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל (בְּסִימָן רא), שֶׁ’מַצַת’ רָאשֵׁי תֵּבוֹת: “צְ’דָקָה תַּ’צִּיל מִ’מָּוֶת” (מִשְׁלֵי י, ב). כִּי פֶּסַח בְּחִינַת מַצָּה, שֶׁהוּא תְּחִלַּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמוּנָה, עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי צְדָקָה וָחֶסֶד, בְּחִינַת אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת’, שֶׁמַּצֶּלֶת מִבְּחִינַת (שָׁם ה, ה) “רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת”, בִּבְחִינַת ‘צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי הַצְּדָקָה קוֹרְאִין אֶת הַטּוֹב מִבְּחִינַת ‘רַגְלִין’, מִבְּחִינַת ‘וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו’. וּמַצִּילִין אֶת הַטּוֹב, מִבְּחִינַת ‘רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת’, בִּבְחִינַת ‘צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַצֹּת לֶחֶם עֹנִי, לֶחֶם שֶׁעִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי צְדָקָה לַעֲנִיִּים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָע הַדִּבּוּר אֱמוּנָה בְּחִינַת ‘פֶּה סָח’, לְמֵרָחוֹק, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל

יג וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים יב, ז) “אִמְרוֹת ה’ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם”, ‘כֶּסֶף צָרוּף’ זֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי יט, ד) “הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים”, בְּחִינַת צְדָקָה (כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל), כִּי צְדָקָה מְתַקֵּן הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן שֶׁל הָאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (זְכַרְיָה יג, ט): “וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף” וְכוּ’, “וְהָיוּ לַה’ מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה” (מַלְאָכִי ג, ג). הַיְנוּ עַל-יְדֵי ‘כֶּסֶף צָרוּף’, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי צְדָקָה שֶׁמְּצָרֵף וּמְטַהֵר אֶת הַכֶּסֶף וְהָעֲשִׁירוּת, עַל-יְדֵי-זֶה ‘אִמְרוֹת ה’ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת’ שֶׁהֵם דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה נִמְשָׁכִין וְנִתְגַּלִּין בְּכָל הָאָרֶץ. בְּחִינַת ‘אִמְרוֹת ה’ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת’, עַל-יְדֵי ‘כֶּסֶף צָרוּף’, בְּחִינַת צְדָקָה, עַל-יְדֵי-זֶה ‘בַּעֲלִיל לָאָרֶץ’, שֶׁמִּתְגַּלִּין וְנִתְעַלִּין וְנֶחֱשָׁבִין בְּכָל הָאָרֶץ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם’ בְּחִינַת אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁבָּהֶם נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּן הַזֶּה כַּנַּ”ל.

וְעַתָּה מְחֻבָּר הֵיטֵב מִקְרָא הַזֶּה לְכָל דִּבְרֵי הַמִּזְמוֹר הַזֶּה שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם תְּחִלָּה מֵחֵטְא לָשׁוֹן הָרָע וְאַחַר כָּךְ פִּתְאֹם מְדַבֵּר עִנְיַן מִקְרָא ‘אִמְרוֹת ה” הַנַּ”ל, שֶׁנִּרְאָה שָׁם לִכְאוֹרָה שֶׁלֹּא כְּעִנְיָנוֹ, אַךְ עַל פִּי הַנַּ”ל מְחֻבָּר וּמְקֻשָּׁר הֵיטֵב, כִּי תְּחִלָּה מְדַבֵּר מִבַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁמְּקַלְקְלִין מְאֹד שֶׁפּוֹגְמִין בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (תְּהִלִּים יב, ב-ג): “הוֹשִׁיעָה ה’ כִּי גָּמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים וְכוּ’, שָׁוְא יְדַבֵּרוּ” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁדָּוִד צוֹעֵק לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל חֶסְרוֹן הָאֱמוּנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ הַגּוֹמְלֵי חֶסֶד בְּחִינַת ‘כִּי גָּמַר חָסִיד’, וְעַל-יְדֵי-זֶה ‘כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם’, שֶׁנִּפְגְּמָה הָאֱמוּנָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ חֶסֶד אָז נִשְׁמָע דִּבּוּרֵי הָאֱמוּנָה לְמֵרָחוֹק וְנִתְגַּדְּלָה הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם וּלְהֵפֶךְ לְהֵפֶךְ. וְזֶהוּ ‘כִּי גָּמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים’ וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְלֹא דַּי שֶׁ’גָּמַר חָסִיד’ כַּנַּ”ל, אַף גַּם נִתְרַבּוּ בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, בְּחִינַת ‘שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ’ וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבֶּה מַחֲלֹקֶת וְשִׂנְאָה וְקִנְטוּר בָּעוֹלָם שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּלְבֵּל הָאֲוִיר וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁמִיעַ הַדִּבּוּר לְמֶּרְחַקִּים כַּנַּ”ל, וְעַל-זֶה מִתְפַּלֵּל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּמִתְנַבֵּא שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר ה’ יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ וְ”יַכְרֵת ה’ כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת וְכוּ’, מִשּׁוֹד עֲנִיִּים וְכוּ’, עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה'”, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יָקוּם וְיוֹשִׁיעַ בְּוַדַּאי לְהָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים הַחוֹסִים בְּצֵל הַצַּדִּיקִים. וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע וּמַחֲלֹקֶת יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ וְלֹא יוּכְלוּ לְבַלְבֵּל הָעוֹלָם מִלִּשְׁמֹעַ קוֹל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, אַדְּרַבָּא, ה’ יִתְבָּרַךְ יְזַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְגַּלּוּ וְיִתְעַלּוּ הָאֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אִמְרוֹת ה’ וְכוּ’, כֶּסֶף צָרוּף’ וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

יד וְזֶה בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר. ‘סְפִירָה’ דַּיְקָא. בְּחִינַת (תְּהִלִּים פז, ו) “ה’ יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים” וְכוּ’, [הַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל]. ‘יִסְפֹּר’ דַּיְיקָא, כִּי זֶה הַמִּקְרָא ‘ה’ יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים’ הֵבִיא שָׁם רַבֵּינוּ זַ”ל לְעִנְיַן הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַמִּים שֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ מַעֲלָתוֹ עַל-יְדֵי הַכְּתָב הַנַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר כַּנַּ”ל, כִּי כְּשֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ”ם צְרִיכִין לַהֲבִיאוֹ לְתוֹךְ מִנְיָן וּמִסְפָּר דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת ‘ה’ יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים’ וְכוּ’, ‘יִסְפֹּר’ דַּיְקָא. וְזֶה בְּחִינַת מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם. וְכֵן כְּשֶׁנָפְלוּ בָּעֵגֶל וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י בְּפָרָשַׁת ‘בַּמִּדְבָּר’ (א, א): ‘מִתּוֹךְ חִבָּתָן לְפָנָיו מוֹנֶה אוֹתָן כָּל שָׁעָה, כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם מְנָאָן, וּכְשֶׁנָּפְלוּ בָּעֵגֶל מְנָאָן לֵידַע הַנּוֹתָרִים, כְּשֶׁבָּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם מְנָאָן. בְּאֶחָד בְּנִיסָן הוּקַם הַמִּשְׁכָּן וּבְאֶחָד בְּאִיָּר מְנָאָן’.

וְעַל-כֵּן קוֹרִין פָּרָשָׁה זֹאת קֹדֶם שָׁבוּעוֹת, כַּמוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים סִימָן תכח סְעִיף ד) הַסִּימָן: ‘מְנוּ וְעִצְרוּ’, כִּי מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִסְפַּר הַיָּמִים שֶׁסּוֹפְרִין לָעֹמֶר הֵם בְּחִינָה אַחַת, בְּחִינַת (תְּהִלִּים קלט, טז) “גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ וְלֹא אֶחָד בָּהֶם”, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּלוּל מִכָּל הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִים, בְּחִינַת (שָׁם לט, ה) “וּמִדַּת יָמַי”. כִּי כְּשֶׁיּוֹצֵא הַטּוֹב מֵהַגָּלוּת צִוָּה ה’ יִתְבָּרַךְ לִמְנוֹתוֹ כַּדָּבָר הֶחָבִיב שֶׁמּוֹנִין וְסוֹפְרִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מֵעַתָּה שָׁמוּר וְקַיָּם בְּמִסְפָּר וּבְמִנְיָן וְלֹא יֶחֱסַר נִיצוֹץ אֶחָד מֵהֶם וְלֹא יִשְׁלְטוּ עוֹד בָּהֶם זָרִים, כִּי כְּבָר נִכְנַס הַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל פַּעַם שֶׁיָּצְאוּ מֵרַע לְטוֹב. כְּמוֹ שֶׁיָּצְאוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם וְכֵן אַחַר חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁחָזְרָה הַזֻּהֲמָא כַּיָּדוּעַ, וְהֻצְרְכוּ לְטַהֵר עַצְמָן מֵחָדָשׁ כַּיָּדוּעַ, לַחֲזֹר וּלְהוֹצִיא הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ מֵהָרַע, עַל כֵּן צְרִיכִין מִנְיָן מֵחָדָשׁ וְכַנַּ”ל.

וְעִקַּר הַמִּנְיָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיָה רַק עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁל הַשְּׁקָלִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹדִיעִין לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ מֵהָרַע וּמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְמִסְפָּר דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא מִסְפַּר צְבָא ה’ שֶׁהֵם צִבְאוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּשֶׁכְּבָר נִכְנַס הַטּוֹב בְּמִסְפַּר צְבָא ה’, בְּוַדַּאי אָסוּר לְזָרִים לִגַּע בּוֹ עוֹד, כִּי מִי שָׁלַח יָדוֹ בִּצְבָא הַמֶּלֶךְ הַמְנוּיִים וְהַסְּפוּרִים וְנִקָּה. אֲבָל לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטֻּמְאָה כְּתִיב (הוֹשֵׁעַ ב, א): “וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר” וְכוּ’, כִּי אָז יִהְיֶה לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר. כִּי בֶּאֱמֶת שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עִקַּר הַטּוֹב, הוּא לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר, כִּי הֵם חֵלֶק אֱלוֹהַ מִמַּעַל שֶׁשָּׁם אֵין שַׁיָּךְ מִסְפָּר בִּבְחִינַת (סֵפֶר יְצִירָה א) ‘וְלִפְנֵי אֶחָד מָה אַתָּה סוֹפֵר’. רַק מֵחֲמַת שֶׁהַנְּשָׁמוֹת מִתְלַבְּשׁוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, הַהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעַבְרוּ תַּחַת הַמִּסְפָּר וְהַמִּנְיָן, כִּי זֶה הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת רִבּוּי וּמִנְיָן. וְעַל-כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁבָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם עָשָׂה תֵּכֶף חֶשְׁבּוֹן וּמִנְיָן מֵהַיָּמִים שֶׁבָּרָא בָּהֶם אֶת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית א, ה): “וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ’, יוֹם שֵׁנִי”. וְכֵן כֻּלָּם. כִּי שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר בְּחִינַת ‘לִפְנֵי אֶחָד מָה אַתָּה סוֹפֵר’ כַּנַּ”ל. וְהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם הַשֶּׁקֶר, הֵם לְמַטָּה מֵהַמִּסְפָּר. כִּי כְּבָר מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בַּתּוֹרָה ‘אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא’ בְּסִימָן נא), שֶׁהָאֱמֶת הוּא אֶחָד וְהַשֶּׁקֶר הוּא הַרְבֵּה, כִּי כְּשֶׁאוֹמְרִים עַל כְּלִי כֶּסֶף הָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר רַק שֵׁם אֶחָד, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא כְּלִי כֶּסֶף, אֲבָל שֶׁקֶר יְכוֹלִים לוֹמַר עָלָיו הַרְבֵּה, דְּהַיְנוּ לוֹמַר שֶׁהוּא נְחֹשֶׁת אוֹ בַּרְזֶל אוֹ זָהָב וּשְׁאָר שֵׁמוֹת וְכוּ’, [עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן].

וּמֵחֲמַת זֶה הַשֶּׁקֶר אֵין בּוֹ מִסְפָּר וּמִנְיָן כְּלָל, כִּי הַשֶּׁקֶר הוּא בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה ה, יד) “וּפָעֲרָה פִּיהָ לִבְלִי חֹק”, כִּי אֵין גְּבוּל וּמִסְפָּר לְהַשֶּׁקֶר, כְּמוֹ בַּמָּשָׁל הַנַּ”ל, שֶׁאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהוּא כֶּסֶף, אֲבָל שֶׁקֶר אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהוּא זָהָב אוֹ נְחֹשֶׁת אוֹ עֵץ אוֹ אֶבֶן וְכוּ’, וּשְׁאָר שֵׁמוֹת בְּלִי מִסְפָּר. וְכֵן לְמָשָׁל כְּשֶׁיֵּשׁ לְפָנֵינוּ חֲפָצִים אוֹ מָעוֹת בְּמִסְפַּר עֲשָׂרָה כְּשֶׁאוֹמְרִים הָאֱמֶת יֵשׁ לָהֶם מִנְיָן וּמִסְפָּר, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם בְּמִסְפַּר עֲשָׂרָה, שֶׁזֶּהוּ הָאֱמֶת, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצֶה לְשַׁקֵּר אֵין לָהֶם שׁוּם מִסְפָּר וּמִנְיָן וּגְבוּל כְּלָל, כִּי שֶׁקֶר יְכוֹלִין לוֹמַר שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה אוֹ עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלֹשִׁים וְכוּ’, עַד בִּלְתִּי גְּבוּל וָקֵץ. נִמְצָא שֶׁאֵין שִׁעוּר וְקִצְבָּה וּמִנְיָן וּגְבוּל לְהַשֶּׁקֶר. וְעַל-כֵּן הַשֶּׁקֶר אֵין נִכְנַס תַּחַת הַמִּסְפָּר וְהַמִּנְיָן כְּלָל, אֲבָל הוּא כָּרוּךְ תָּמִיד אַחַר הַמִּסְפָּר וְהַמִּנְיָן, כִּי קֹדֶם שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל הַדָּבָר מִלְּמַעְלָה, מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר לְזֶה הָעוֹלָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מִסְפָּר, אָז אֵין שְׁלִיטָה כְּלָל לְהַשֶּׁקֶר, כִּי אֵין אֲחִיזָה רַק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רִבּוּי, כִּי בְּאֶחָד אֵין לוֹ אֲחִיזָה (כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא’ הַנַּ”ל).

וְעַל-כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה לָתֵת ‘שְׁקָלִים’ דַּיְקָא בִּשְׁבִיל מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיָּגֵן כֹּחַ הַצְּדָקָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר לְהִתְאַחֵז בְּהַמִּסְפָּר חַס וְשָׁלוֹם לְקַלְקְלוֹ, כִּי שָׁם הוּא כָּרוּךְ תָּמִיד כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹדִיעִין לְהַטּוֹב מַעֲלָתוֹ וְיוֹצֵא מִשָּׁם וְנִתְבַּטֵּל אֲחִיזָתָם, שׁוּב אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהִתְאַחֵז בְּהַמִּסְפָּר, אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי הַמִּסְפָּר דַּיְקָא הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת נִכְנָעִין וְנוֹפְלִין, כִּי מוֹצִיאִין אֶת הַטּוֹב מֵהֶם וּמַכְנִיסִין אוֹתוֹ בְּמִסְפַּר צְבָא ה’ הַמְּנוּיִין לְפָנָיו מִתּוֹךְ חִבָּתָן שֶׁשּׁוּב אָסוּר לָהֶם לִגַּע בּוֹ כַּנַּ”ל, כִּי הַמִּסְפָּר הוּא בִּבְחִינַת הַבְּחִירָה וְהוּא בְּחִינַת מְמֻצָּע בֵּין הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא לְמַטָּה מֵהַמִּסְפָּר כַּנַּ”ל, וּבֵין שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר כַּנַּ”ל. וּבְכֹחַ מִצְוַת הַצְּדָקָה שֶׁל הַשְּׁקָלִים נִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מֵהַמִּסְפָּר, אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי הַמִּסְפָּר מוֹצִיאִין הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַשֶּׁקֶר, שֶׁהֵם לְמַטָּה מֵהַמִּסְפָּר, וּמַכְנִיעִין אוֹתוֹ בְּמִסְפַּר צְבָא ה’, שֶׁעַל-יְדֵי מִסְפָּרָם הֵם מִתְקַשְּׁרִים בְּשֵׁם ה’ וְנִכְלָלִין לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר שֶׁשָּׁם שָׁרְשֵׁנוּ כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת ‘וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר’. וְקַשְׁיָא רֵישָׁא לְסֵיפָא, כְּתִיב: ‘וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל’ מַשְׁמָע, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִסְפָּר. וְאַחַר כָּךְ מְסַיֵּם: ‘אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר’. אַךְ עַל פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר הֵיטֵב, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי הַשְּׁקָלִים שֶׁהוּא מִסְפַּר דִּקְדֻשָּׁה, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה נִכְלָלִין לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר בִּבְחִינַת ‘אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר’.

וְזֶהוּ (במדבר א, ב) “בְּמִסְפַּר שְׁמוֹת”, ‘בְּמִסְפַּר שְׁמוֹת’ דַּיְקָא, כִּי צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ שְׁמוֹ דַּיְקָא שֶׁהוּא כָּלוּל בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מד, ה): “וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה” – ‘אֵלּוּ הַגֵּרִים’ (רַשִׁ”י). כִּי כָּל זְמַן שֶׁזּוֹכֵר הַטּוֹב שְׁמוֹ, עֲדַיִן בְּקַל יְכוֹלִין לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. וְעִקַּר הַשִּׁכְחָה מַה שֶּׁשּׁוֹכֵחַ הַטּוֹב מַעֲלָתוֹ כַּנַּ”ל, הוּא מַה שֶּׁשּׁוֹכֵחַ אֶת שְׁמוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַמֵּת שׁוֹכֵחַ שְׁמוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כִּי עִקַּר הַשֵּׁם הוּא שֶׁשָּׁרְשׁוֹ שֵׁם ה’, וּמִי שֶׁמַּזְכִּיר עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי אֲפִילּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, כִּי נִקְרָא ‘פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל’, יֵשׁ בּוֹ הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי (כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל). וּמִי שֶׁמַּזְכִּיר עַצְמוֹ בָּזֶה בְּכָל פַּעַם בְּקַל יוּכַל לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין הַטּוֹב שֶׁלּוֹ שׁוֹכֵחַ מַעֲלָתוֹ לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁזּוֹכֵר עֲדַיִן שֶׁשְּׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ בִּשְׁבִילֵנוּ וּבָנוּ נִמְלַךְ וְנִתְיַעֵץ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

טו וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת בַּיּוֹם הַחֲמִשִּׁים שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים כַּיָּדוּעַ, כִּי אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה אָז אָנוּ מְטַהֲרִין עַצְמֵנוּ וְיוֹצְאִין מֵאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי טֻמְאָה לְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה. וּבַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים הוּא יוֹם טוֹב קֹדֶשׁ, חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, שֶׁאָז מְקַבְּלִין קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁטּוֹבְלִין וּמְטַהֲרִין עַצְמֵנוּ בַּשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת וּמוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בְּסִימָן נו). כִּי עִקַּר אֲחִיזַת כָּל הַמִּסְפָּר הוּא בִּבְחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ מִסְפָּר וּמִנְיָן בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ’, יוֹם אֶחָד יוֹם שֵׁנִי’ וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן סוֹפְרִין שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, שֶׁבַע כָּלוּל מִשֶּׁבַע, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמִּסְפָּר הַכָּלוּל בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבַטְּלִין אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר שֶׁהֵם לְמַטָּה מֵהַמִּסְפָּר, כִּי אֵין מִסְפָּר וּמִנְיָן וּגְבוּל לְהַשֶּׁקֶר כַּנַּ”ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת אַף-עַל-פִּי שֶׁהַשֶּׁקֶר מִצַּד עַצְמוֹ אֵין לוֹ גְּבוּל וּמִסְפָּר כַּנַּ”ל, כִּי שֶׁקֶר אֶפְשָׁר לוֹמַר עַד בִּלְתִּי גְּבוּל וְקֵץ וּמִנְיָן כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא נָתַן ה’ יִתְבָּרַךְ שְׁלִיטָה לְהַשֶּׁקֶר שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט עַד בִּלְתִּי גְּבוּל וָקֵץ, כִּי אָז הָיָה מִתְבַּטֵּל הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁקִיּוּמוֹ רַק עַל-יְדֵי אֱמֶת. עַל כֵּן ה’ יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו “קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר” (אִיּוֹב כח, ג), כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בֶּאֱמֶת שֶׁהוּא חוֹתַם שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּיָּדוּעַ, אֲבָל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה נָתַן אֲחִיזָה לְהַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הָרַע וְהַטֻּמְאָה, אֲבָל אַף-עַל-פִּי שֶׁהַשֶּׁקֶר מִצַּד עַצְמוֹ הוּא בְּלִי גְּבוּל וּמִסְפָּר כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּסַד עוֹלָמוֹ בֶּאֱמֶת הִכְנִיס נְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּתוֹךְ כָּל הָעוֹלָם עַד שֶׁאֵין שׁוּם שְׁלִיטָה לְהַשֶּׁקֶר, כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה אֱמֶת וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה גַּם בְּהַשֶּׁקֶר מְעֹרָב אֵיזֶה אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוֹטָה לה.): ‘כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ – אֵינוֹ מִתְקַיֵּם’ וְכוּ’.

וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בַּחוּשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשַּׁקְרָן לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לוֹמַר עַל עֵץ שֶׁהוּא זָהָב, שֶׁאָז לֹא יוֹעִיל בְּשִׁקְרוֹ כְּלָל, כִּי הַכֹּל יֵדְעוּ שֶׁהוּא שֶׁקֶר. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְקַיֵּם שִׁקְרוֹ לְהַטְעוֹת חֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לַחֲשֹׁב תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לְרַמּוֹת אוֹתוֹ עַל-יְדֵי אֵיזֶה אֱמֶת שֶׁיַּלְבִּישׁ בּוֹ שִׁקְרוֹ, שֶׁאָז דַּיְקָא יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַטְעוֹת הַבְּרִיּוֹת, כְּגוֹן שֶׁלּוֹקֵחַ בְּדִיל וּמְחַפֶּה אוֹתוֹ בְּכֶסֶף וּמַטְעֶה וְאוֹמֵר שֶׁהוּא כֶּסֶף. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מְעַט אֱמֶת, כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ בּוֹ מְעַט כֶּסֶף. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. נִמְצָא מֵאַחַר שֶׁאֵין לְהַשֶּׁקֶר קִיּוּם כִּי אִם עַל-יְדֵי מְעַט אֱמֶת, עַל כֵּן יֵשׁ גַּם לְהַשֶּׁקֶר גְּבוּל וּמִסְפָּר, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁמִּצַּד עַצְמוֹ הוּא בְּלִי גְּבוּל כַּנַּ”ל, כִּי שֶׁקֶר אֶפְשָׁר לוֹמַר עַל בְּדִיל שֶׁהוּא זָהָב אוֹ אֶבֶן טוֹב אוֹ כֶּסֶף וּשְׁאָר שֵׁמוֹת בְּלִי גְּבוּל, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין קִיּוּם לְאֵלּוּ הַשְּׁקָרִים וְנֶחְשְׁבוּ כְּאַיִן וּכְאֶפֶס, מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל יֵדְעוּ שֶׁהוּא שֶׁקֶר. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשֶּׁקֶר לְהִתְקַיֵּם כִּי אִם כְּשֶׁמַּסְמִיךְ אוֹתוֹ לְאֵיזֶה אֱמֶת. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ גְּבוּל וְקִצְבָּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שְׁקָרִים בְּלִי גְּבוּל כִּרְצוֹנוֹ, כְּטֶבַע הַשֶּׁקֶר, כִּי לֹא יִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו כְּלָל. עַל כֵּן הוּא מֻכְרָח לְמַעֵט וּלְהַגְבִּיל שִׁקְרוֹ בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ לְאֵיזֶה אֱמֶת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְקַיֵּם לְהַטְעוֹת בּוֹ הַבְּרִיּוֹת. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ גְּבוּל וּמִנְיָן בְּהֶכְרֵחַ. וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי טֻמְאָה שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, כִּי כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְהַקְּדֻשָּׁה גְּבוּל וּמִסְפָּר בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁבַע פְעָמִים שֶׁבַע שֶׁהֵם כְּלַל שֹׁרֶשׁ הַמִּסְפָּר כַּנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה הֵם שֶׁבַע פְּעָמִים שֶׁבַע בְּטֻמְאָה שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר. כִּי הֵם נִכְנָסִים גַּם כֵּן תַּחַת הַמִּסְפָּר, אַף-עַל-פִּי שֶׁמִּצַד עַצְמָם הֵם לְמַטָּה מֵהַמִּסְפָּר כַּנַּ”ל, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מִתְקַיְּמִים כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים עַצְמָם בְּאֵיזֶה אֱמֶת כַּנַּ”ל, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גְּבוּל וּמִסְפָּר גַּם כֵּן כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִמֶּנּוּ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּהֶם, עַל-יְדֵי-זֶה הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ הוּא הַכְנָעָתָם וּמַפַּלְתָם בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קג, יט) “וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה”, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵין כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר שֶׁלָּהֶם, כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁהֵם מִתְלַבְּשִׁין עַצְמָן בּוֹ, עַל כֵּן אֵין לָהֶם קִיּוּם, כִּי אִם לְפִי שָׁעָה קַלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יב, יט): “וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר”, כִּי אַחַר כָּךְ מִתְגַּבֵּר הָאֱמֶת שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִמֶּנּוּ וּמַפִּיל אוֹתָם וּמְגַלֶּה רַמָּאוּתָם וְשִׁקְרוּתָם.

אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַטֻּמְאָה כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה הַשַּׁעַר כּוֹלֵל כָּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת וְכָל הַשְּׁקָרִים וְהָרַמָּאוּת וְהַהַטְעָאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁמֵּעֹצֶם רִבּוּי הַשְּׁקָרִים וְהָרַמָּאוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם הוּא כִּמְעַט בְּלִי גְּבוּל וּמִנְיָן, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם הוּא בְּהֶכְרֵחַ לְהִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה אֱמֶת, אֲבָל הוּא יוֹנֵק כָּל כָּךְ מֵהַקְּדֻשָּׁה וְהָאֱמֶת עַד שֶׁיָּכוֹל חַס וְשָׁלוֹם לְבַלְבֵּל וּלְהַעְלִים כָּל מִינֵי אֱמֶת שֶׁבָּעוֹלָם וְלַהֲפֹךְ בְּרַמָּאוּתוֹ וְעָרְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְהַעֲמֻקָּה בְּלִי שִׁעוּר, לַהֲפֹךְ מֵאֱמֶת לְשֶׁקֶר וּמִשֶּׁקֶר לֶאֱמֶת, לָשׂוּם רַע לְטוֹב וְטוֹב לְרַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ה, כ): “הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ” וְכוּ’. וּכְשֶׁזֹּאת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם, אָז נֶאֱמַר (תְּהִלִּים סט, ג): “טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מַעֲמָד” וְכוּ’. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תֹּקֶף מְרִירוּת הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַמַּר וְהָאָרֹךְ הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (אֵיכָה א, ט): “וַתֵּרֶד פְּלָאִים” וְכוּ’. וְנִסְתָּר וְנֶעְלָם הַקֵּץ הַפְּלָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דָּנִיֵּאל יב, ו): “עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת”.

וְעִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא מַה שֶּׁהִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר מְאֹד מְאֹד כִּמְעַט בְּלִי גְּבוּל חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא עִקַּר הָרַע וְהַטֻּמְאָה כַּנַּ”ל וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ח): “וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סַנְהֶדְרִין צז.): “וְהָאֱמֶת תִּהְיֶה נֶעְדֶּרֶת” (יְשַׁעְיָה נט, טו) ‘שֶׁנַעֲשֶׂה הָאֱמֶת עֲדָרִים עֲדָרִים’, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר, הִתְפַּשֵּׁט עַכְשָׁיו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, וְכָל מַה שֶּׁמְּגַלִּים אֵיזֶה אֱמֶת בָּעוֹלָם לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ הוּא מִתְנַכֵּל בְּתַחְבּוּלוֹתָיו תֵּכֶף לְבַלְבְּלוֹ וּלְהַסְתִּירוֹ וּלְהָפְכוֹ אֶל הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תֹּקֶף הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁיו בָּעוֹלָם בֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים. וְכֵן עֹצֶם הַצָּרָה הַמָּרָה שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת הַחָכְמוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַטְעוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לִתְפֹּס חַס וְשָׁלוֹם נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּמְצוּדָתָם, חַס וְשָׁלוֹם (כַּמְבֹאָר מִזֶּה כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים). וְהַכֹּל הוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת וְהִתְפַּשְּׁטוּת הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא עִקַּר הַטֻּמְאָה מִכָּל הַצְּדָדִים לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצִין בְּאֵיזֶה עֵצָה אֲמִתִּית לָצֵאת מִתַּחְבּוּלוֹתָיו הוּא מְבַלְבֵּל בִּשְׁקָרָיו וְהַטְעָאוֹתָיו עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין אֵיךְ לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמב, ד): “בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פָח לִי” וְכוּ’.

אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְלִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּרַחֲמָיו בַּיּוֹם הַחֲמִשִּׁים הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה הַשַּׁעַר כּוֹלֵל כָּל אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שְׁעָרִים וְהוּא שָׁרְשָׁם וְהוּא לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר, כִּי כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן, שֶׁהֵם כְּלַל הַמִּסְפָּר נִמְשָׁכִין וְיוֹנְקִין מִמֶּנּוּ, אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר, כִּי הוּא כָּלוּל בְּאֵין סוֹף וְעַל יָדוֹ עוֹלֶה הַמִּסְפָּר וְנִכְלָל לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר, רַק בְּעֵרֶךְ שֶׁהָאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שְׁעָרִים שֶׁהֵם שֶׁבַע פְּעָמִים שֶׁבַע כְּלַל הַמִּסְפָּר, יוֹנְקִים מִמֶּנּוּ. עַל כֵּן בְּעֶרְכָּם אָנוּ מֻכְרָחִים לְכַנּוֹת אוֹתוֹ בְּשֵׁם מִסְפָּר, וְאָנוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ בְּשֵׁם ‘שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים’, שֶׁהוּא לְשׁוֹן מִסְפָּר. אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר, וְשָׁם כָּל הַהַמְתָּקוֹת שֶׁל כָּל הַדִּינִים שֶׁהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא יוֹנְקִים מֵהֶם, כִּי עִקַּר אֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת דִּינִים כַּיָּדוּעַ. כִּי שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה כּוֹלֵל כָּל שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלָה מִתַּרְיַ”ג עֲטִין דְּאוֹרַיְיתָא, שֶׁהוּא עִקַּר הָאֱמֶת, בְּחִינַת (מַלְאָכִי ב, ו) “תּוֹרַת אֱמֶת”. וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת בְּלִי גְּבוּל לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַשְּׁקָרִים וְהָרַמָּאוּת שֶׁל כָּל הַשְּׁקָרִים שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִילּוּ הַנִּמְשָׁכִין מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּלִפָּה אֲשֶׁר הַשֶּׁקֶר וְהָרַמָּאוּת שֶׁלָּהֶם כִּמְעַט בְּלִי גְּבוּל, אֲבָל זֶה הָאֱמֶת שֶׁל בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה עוֹמֵד כְּנֶגְדָּם לְעוֹלָם בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קיז, ב) “וֶאֱמֶת ה’ לְעוֹלָם”, שֶׁהָאֱמֶת שֶׁל ה’ יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד כְּנֶגְדָּם לְעוֹלָם וְלֹא דַּי שֶׁאֵין יָכוֹל לְקַלְקֵל וּלְבַלְבֵּל הָאֱמֶת אַף-עַל-פִּי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים וּמִתְפַּשְּׁטִים בְּלִי שִׁעוּר, כִּי הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ, אַף גַּם עַל-יְדֵי עֹצֶם הִתְפַּשְּׁטוּתָם וְרַמָּאוּתָם וְשִׁקְרֵיהֶם הָרַבִּים, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי הֵם מַרְבִּים בִּשְׁקָרִים וְרַמָּאוּת וְהַטְעָאוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה רַק לְהַבִּיט בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּקַל יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהַבְחִין אֶת הָאֱמֶת.

וְזֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב וְלֹא בְּעַל פֶּה כִּי אִם לְכָל חַד לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ אִם יִרְצֶה לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ יָכוֹל לְהַבְחִין אֶת הָאֱמֶת עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשֶּׁקֶר דַּיְקָא, כִּי שִׁקְרֵיהֶם הֵם בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁרֹב שִׁקְרֵיהֶם נִתְגַּלּוּ לְרֹב הָעוֹלָם שֶׁהוּא שֶׁקֶר וְכָזָב. רַק שֶׁאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים שֶׁקֶר אַחֵר וְרַמָּאוּת וּבִלְבּוּל אַחֵר. וְהַמַּשְׂכִּיל יָכוֹל לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁאֵין מַמָּשׁ בְּזֶה הַשֶּׁקֶר שֶׁכְּבָר נִתְגַּלָּה, כֵּן אֵין מַמָּשׁ בְּאֵלּוּ הַשְּׁקָרִים שֶׁמַּטְעֶה אוֹתוֹ עֲדַיִן. וְכֵן יֵשׁ בָּזֶה עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת אֲשֶׁר עַל-יְדֵי הִתְגַבְּרוּת הַשְּׁקָרִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַהַטְעָאוֹת דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהָאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת נִכָּר מִתּוֹךְ רִבּוּי הַשֶּׁקֶר כְּמוֹ הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ. אַךְ כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, רַק הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין מִדַּעְתּוֹ הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ח, ט) “עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע לוֹ” דַּיְקָא כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן סב):

טז כִּי עֲצַת ה’ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צג, ד): “מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'”. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ כְּבָר הִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה בַּיּוֹם הַחֲמִשִּׁים. וְהִמְשִׁיךְ אָז עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה מִשֹּׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁשָּׁם יֵשׁ עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת וְנִפְלָאוֹת עַד בִּלְתִּי גְּבוּל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַלְקְלָם וּלְהַסְתִּירָם בְּשׁוּם אֹפֶן. וּבְכֹחַ קְדֻשָּׁה זֹאת הִבְטִיחַ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ‘וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם’. וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ יְסוֹד עַל מַה לְּהִשָּׁעֵן שׁוּב “לֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִּׁיָּה” (אִיּוֹב ה, יב), ‘וְעֹלָתָהּ תִּקְפֹּץ פִּיהָ’, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַהֲפֹךְ הָאֱמֶת. כְּמוֹ לְמָשָׁל בִּמְדִינוֹת אַשְׁכְּנַז וּסְבִיבוֹתָם שֶׁנִּתְפְּסוּ בְּסוֹף הַגָּלוּת זֶה כַּמָּה שָׁנִים בְּרֶשֶׁת הַבַּעַל דָּבָר לַעֲבֹר עַל דַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ בְּזָדוֹן וּבְמַעַל, לְגַלֵּחַ פְּאַת זְקָנָם וְלַעֲבֹר עַל חֲמִשָּׁה לָאוִין בְּכָל יוֹם. וְיֵשׁ בָּהֶם קְצָת כְּשֵׁרִים שֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם וּכְבָר נַעֲשָׂה לָהֶם כְּהֶתֵּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יוֹמָא פו:): “עָבַר וְשָׁנָה, נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר”. וּקְצָתָם אוֹמְרִים כַּמָּה דְּחִיּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר. יֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים שֶׁאֵינָם מַעֲבִירִים הַשֵּׂעָר כִּי אִם עַל-יְדֵי מְשִׁיחָה שֶׁמֻּתָּר מִן הַדִּין וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הִנֵּה מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים כֻּלָּם מֻכְרָחִין לְהוֹדוֹת שֶׁתּוֹרַת מֹשֶׁה אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה אֲשֶׁר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁאָסוּר לְהַשְׁחִית הַזָּקָן בְּתַעַר, רַק שֶׁאוֹמְרִים שֶׁקֶר שֶׁמַּעֲבִירִין בִּמְשִׁיחָה וְכַיּוֹצֵא, אֲבָל רֻבָּם יוֹדְעִים בְּעַצְמָן הָאֱמֶת שֶׁמַּשְׁחִיתִין זְקָנָם בְּתַעַר מַמָּשׁ, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמָם.

עַל כֵּן בְּוַדַּאי כָּל מִי שֶׁיִּרְאַת ה’ יִגַּע בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי לֹא יַשְׁחִית זְקָנוֹ כַּאֲשֶׁר נִמְצָאִים גַּם שָׁם כַּמָּה כְּשֵׁרִים שֶׁאֵינָם מַשְׁחִיתִים פְּאַת זְקָנָם, וְאִם מַשְׁחִיתִים, הֵם נִזְהָרִים עַל כָּל פָּנִים שֶׁלֹּא לְהַעֲבִיר בְּתַעַר כִּי אִם בִּמְשִׁיחָה, אַף שֶׁגַּם זֶה יֵשׁ בּוֹ אִסּוּר עַל פִּי כִּתְבֵי הָאֲרִ”י אֲשֶׁר מַחֲמִיר מְאֹד לִגַּע בִּשְׂעַר הַזָּקָן שֶׁהֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (נָשֹׂא קל:) ‘וַי לְמָאן דְּאוֹשִׁיט יָדֵיהּ לְדִיקְנָא’ וְכוּ’.# אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין בּוֹ אִסּוּר כְּמוֹ בְּהַשְׁחָתָה מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן לְעִנְיַן שְׁאָר הַשְּׁקָרִים וְהָרַמָּאוּת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְהַשֶּׁקֶר לְהִתְקַיֵּם לִזְמַן אָרֹךְ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד לִבְלִי לָסוּר מִתּוֹרַת מֹשֶׁה. נִמְצָא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׁקְרוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיֹּאמַר שֶׁהוּא מְקַיֵּם תּוֹרַת מֹשֶׁה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת הוּא וְלֹא אַחֵר, וְיַחֲלֹק עַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי יוֹכִיחַ עֲלֵיהֶם בִּשְׁקָרָיו וְרַמָּאוּתָיו כְּאִלּוּ הֵם עוֹבְרִים חַס וְשָׁלוֹם עַל תּוֹרַת מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר נִמְצָאִים בִּלְבּוּלִים הַרְבֵּה כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם בְּלִי שִׁעוּר, עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט הַמַּחֲלֹקֶת בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל מֻכְרָחִין לְהוֹדוֹת שֶׁתּוֹרַת מֹשֶׁה אֱמֶת וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת צַדִּיק וְכָשֵׁר כִּי אִם כְּשֶׁמְּקַיְּמִין תּוֹרַת מֹשֶׁה בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר מָסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים, עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַבִּיט בְּעֵין הָאֱמֶת יָכוֹל לִרְאוֹת בָּעַיִן מִי מְקַיֵּם יוֹתֵר תּוֹרַת מֹשֶׁה וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת:

יז וְכָל הַגָּלֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הָיוּ מִבְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי טֻמְאָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִסְפָּר וָקֵץ. עַל כֵּן הָיָה קֵץ וּזְמַן לְכָל הַגָּלֻיּוֹת, אֲבָל זֶה הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹן נִסְתָּם קִצּוֹ וְהוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת, כִּי מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם הַשֶּׁקֶר שֶׁנֶּאֱחָז מִבְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁהוּא כִּמְעַט בְּלִי גְּבוּל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהוּא בְּחִינַת לָבָן הָאֲרַמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בְּרֵאשִׁית לא, מא): “וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים”, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לַעֲמֹד עַל רַמָּאוּתוֹ שֶׁהוּא כִּמְעַט בְּלִי קֵץ כִּי אִם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶצֶם הָאֱמֶת כְּמוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה ז, כ): “תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב”, שֶׁהוּא הָיָה יָכֹל לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בָּבָא בַּתְרָא קכג.): ‘אָחִיו אֲנִי בְּרַמָּאוּת’. וְגַם יַעֲקֹב אָמַר, שֶׁאִם לֹא הָיָה ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרוֹ לְעָזְרוֹ לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ הָיָה מַה שֶּׁהָיָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית לא, מב): “לוּלֵי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב כְּשֶׁרָאָה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּסֻּלָּם, אָז רָאָה כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת הַמִּשְׁתַּעְבְּדִים בְּיִשְׂרָאֵל עוֹלִים וְיוֹרְדִים. אֲבָל מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁהוּא הַגָלוּת הַזֶּה, רָאָה עוֹלֶה וְלֹא יוֹרֵד (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה כט, ב)), כִּי אֲפִילּוּ יַעֲקֹב שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר אֵיךְ יִהְיֶה אֶפְשָׁר לָצֵאת מִזֶּה הַגָּלוּת לְבַטֵּל רִבּוּי הַשֶּׁקֶר וְהָרַמָּאוּת וְכוּ’, הַמִּתְפַּשֵּׁט עַכְשָׁיו, עַד שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחוֹ (בְּרֵאשִׁית כח, טו): “וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ”, שֶׁמְּרַמֵּז עַד הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ לֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צד, יד): “כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה’ אֶת עַמּוֹ” וְכוּ’. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב, אִם תִּרְצֶה:

יח וְזֶה שֶׁאָמַר רַב יוֹסֵף (פְּסָחִים סח:): ‘אִי לָאו הַאי יוֹמָא כַּמָּה יוֹסֵף אִיכָּא בְּשׁוּקָא’,# כִּי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָיוּ עוֹבְדִים אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ גַּם אִם לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁעָבְדוּ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ וְקִיְּמוּ כָּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה. אֲבָל לְגֹדֶל הִתְגַּבְּרוּת הַשֶּׁקֶר לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וּלְהַבְחִין בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע ‘אִי לָאו הַאי יוֹמָא’ שֶׁהוּא יוֹם הַחֲמִשִּׁים שֶׁבּוֹ קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הַשֶּׁקֶר אֲפִילּוּ בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַזֶּה כַּנַּ”ל. וְזֶה ‘אִי לָאו הַאי יוֹמָא דְּקָא גָּרִים כַּמָּה יוֹסֵף אִיכָּא בְּשׁוּקָא’, וְהָבֵן:

יט וְזֶה (תְּהִלִּים מ, ו) “רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר” וְכוּ’, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר לְעִנְיַן מַתַּן תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל כַּמּוּבָא בְדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בְּסִימָן לד). וְזֶהוּ ‘אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר’, כִּי עַכְשָׁיו עַל-יְדֵי כֹּחַ קַבָּלַת הַתּוֹרָה נִמְשָׁכִין עָלֵינוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים בְּלִי עֵרֶךְ עַד אֲשֶׁר עָצְמוּ מִסַּפֵּר, בְּחִינַת ‘אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר’, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבַטֵּל הַשֶּׁקֶר הָרַב וְהֶעָצוּם אֲשֶׁר אֵין מִסְפָּר לִשְׁקָרָיו, כִּי כֹּחַ הָאֱמֶת שֶׁל הַתּוֹרָה עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ בְּלִי עֵרֶךְ וּמִסְפָּר לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל אוֹתוֹ תָּמִיד וְכַנַּ”ל. כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלוֹת כָּאֵלֶּה עַד שֶׁיּוֹדִיעוּ גַּם לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶת מַעֲלָתוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִין בְּסִפְרֵיהֶם הֵפֶךְ אֱמוּנָתָם. וַאֲפִילּוּ אִם עֲדַיִן הֵם מִתְגַּבְּרִים עַל הַטּוֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמְבִיאִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ הָעֲלָמָה יְתֵרָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן יוֹצֵא הַטּוֹב מֵהֶם עַל-יְדֵי זֶרַע הַיִלוֹדִים, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים פז, ו) “ה’ יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה” וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

וְזֶה (תְּהִלִּים מ, ז-ח) “זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִי וְכוּ’, אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי”. וְלִכְאוֹרָה זֶה הַמִּקְרָא תָּמוּהַּ מְאֹד מַה שֶּׁאָמַר ‘זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ’ וְכוּ’, הֲלֹא ה’ יִתְבָּרַךְ צִוָּה עָלֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת וְאָמַר שֶׁהֵם (בַּמִּדְבָּר כח, ח): “אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'” – ‘נַחַת רוּחַ לְפָנָיו’ וְכוּ’. וְגַם רַשִׁ”י וְהַמְפָרְשִׁים נִדְחֲקוּ בּוֹ הַרְבֵּה. אַךְ זֶה נֶאֱמַר לְעִנְיַן שְׁלֵמוּת הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזֶּה הָעִקָּר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְכָל טוֹב, וְהוּא בְּחִינַת כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה (כַּמְבֹאָר לְעֵיל). אֲבָל לִשְׁלֵמוּת הַשֵּׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי גֵּרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְתַּב בְּסִפְרֵיהֶם הֵפֶךְ אֱמוּנָתָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּינֵיהֶם שֶׁהוּא מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא רוֹאֶה וּמוֹצֵא זֹאת בְּסִפְרֵיהֶם. וְעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּיְּרִים וְנִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמַר הַפָּסוּק שֶׁעוֹסֵק בְּסִפּוּר נִפְלְאוֹת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת אוֹר הַצַּדִּיק שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּחִינַת ‘וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם’ כַּנַּ”ל. וְאָמַר הַפָּסוּק: ‘זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִי עוֹלָה וַחֲטָאָה’ וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁלֹּא חָפַצְתָּ וְשָׁאַלְתָּ לְהָבִיא קָרְבָּנוֹת וְכוּ’, בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ. כִּי לִכְאוֹרָה נִדְמֶה שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ הוּא עַל-יְדֵי רִבּוּי קָרְבָּנוֹת, אֲבָל הַפָּסוּק מְבָאֵר לָנוּ שֶׁבִּתְחִלָּה כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁלִים הַמִּזְבֵּחַ כְּדֵי לְהַשְׁלִים הַשֵּׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִימוֹ אָז עַל-יְדֵי רִבּוּי קָרְבָּנוֹת, רַק עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹדִיעִין לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה ‘אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִי’, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘עֲשִׂיתָם חֲלוּלוֹת לִשְׁמֹעַ’, שֶׁבְּנִפְלְאוֹתֶיךְ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת עָשִׂיתָ תַּחְבּוּלוֹת כָּאֵלֶּה עַד אֲשֶׁר ‘אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִי’, עַד שֶׁגַּם חֶלְקֵי הַטּוֹב וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּדְחֲקוּ מִמֶּנִּי וְנִכְבְּשׁוּ בַּגָּלוּת, הֵם גַּם הֵם יִהְיֶה אָזְנֵיהֶם חֲלוּלוֹת לִשְׁמֹעַ קוֹל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ ‘אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָּאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי’ שֶׁנִּתְעוֹרַרְתִּי תֵּכֶף וְנִתְרַצֵּיתִי לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, כִּי ‘בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי’, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל מְגִלַּת סֵפֶר שֶׁבָּעוֹלָם, בְּכֻלָּם כָּתוּב עָלַי, לְהוֹדִיעַ לִי מַעֲלָתִי, לְעוֹרְרֵנִי, לְהוֹצִיאֵנִי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפַלְתִּי בָּהֶם, כִּי נִמְצָא כָּתוּב בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הֵפֶךְ טָעוּתִי אֲפִילּוּ בְּהַסְּפָרִים שֶׁל עַכּוּ”ם וְכוּ’, כַּנַּ”ל. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּסִפְרֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּוַדַּאי יְכוֹלִים לִמְצֹא בָּהֶם כָּל אֶחָד הֵפֶךְ טָעוּתוֹ וַהֲבָלָיו שֶׁנִּתְעֶה בָּהֶם, אַף-עַל-פִּי שֶׁלִּפְעָמִים הַבַּעַל דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם עַד שֶׁגַּם בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים רוֹאֶה לְהֵפֶךְ, כִּי ‘לֹא זָכָה – נַעֲשָׂה לוֹ סַם הַמָּוֶת’ (יוֹמָא עב:), “וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם” (הוֹשֵעַ יד, י). אֲבָל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַנַּ”ל שֶׁיְּכוֹלִין לְדַבֵּר לְמֵרָחוֹק עַד שֶׁגַּם הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ”ם יִמָּצֵא בְּסִפְרֵיהֶם הֵפֶךְ אֱמוּנָתָם, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בַּגָּלוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, בְּוַדַּאי יוּכַל לִמְצֹא וְלִרְאוֹת בְּכָל הַסְּפָרִים עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְנִפְלָאוֹת הֵפֶךְ טָעוּתוֹ וַהֲבָלָיו שֶׁהָיָה נִתְעָה עַד הֵנָּה. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי’, שֶׁבְּכָל מְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלַי לְהַזְכִּירֵנִי וּלְעוֹרְרֵנִי לָשׁוּב אֵלָיו וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה ‘אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָּאתִי’ לְקַבֵּל תּוֹרָה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְלָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ “לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי”. ‘וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי’, פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘כָּל מַאֲכָלַי עַל פִּיךָ’, הַיְנוּ בְּחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי’, שֶׁמּוֹצְאִין כָּתוּב וּמְפֹרָשׁ הֵפֶךְ דֵּעוֹתֵיהֶם הַנְּבוֹכוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרְרִין וְחוֹזְרִין לַה’ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת ‘לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי’, וְעַל-יְדֵי-זֶה ‘וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי’ – ‘כָּל מַאֲכָלַי עַל פִּיךָ’, שֶׁזּוֹכִין לַאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה בְּכֹחַ הַצְּדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ עַד שֶׁיְּכוֹלִין לְבַשֵּׂר צֶדֶק בְּקָהָל רַב, לְהוֹדִיעַ לַכֹּל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל.

וְזֶה “בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב וְכוּ’, צִדְקָתְךָ לֹא כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי” וְכוּ’. ‘בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק’ דַּיְקָא, ‘צִדְקָתְךָ’ דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּכֹחַ הַצְּדָקָה עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא ‘אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי’ וְכוּ’, כִּי עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה יְכוֹלִין לְהוֹדִיעַ הָאֱמוּנָה לְכָל הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂים גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַשֵּׂכֶל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן לֹא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְנִתְגַּיֵּר וְכָל פָּרָשַׁת קַבָּלַת הַתּוֹרָה נִסְמַךְ לְפָרָשַׁת יִתְרוֹ שֶׁנִּתְגַּיֵּר, כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הוּא עַל-יְדֵי הַגֵּרִים שֶׁנַּעֲשִין עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְכַנַּ”ל. וְעַתָּה מְיֻשָּׁב וּמְקֻשָּׁר הֵיטֵב מִקְרָא הַנַּ”ל: ‘זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִי’ וְכוּ’, שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵין לוֹ חִבּוּר וּסְמִיכוּת כְּלָל, מַה עִנְיַן ‘אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִי’ לְ’זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ’?! אַךְ עַל פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר הֵיטֵב כִּי מְדַבֵּר לְעִנְיַן תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן שְׁלֵמוּתוֹ אֵינוֹ עַל-יְדֵי קָרְבָּנוֹת, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין מְתַקְּנִים הַמִּזְבֵּחַ עַל-יְדֵי גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, אֵין הַקָּרְבָּנוֹת חֲשׁוּבִין לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, “כִּי זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה” (מִשְׁלֵי כא, כז). עַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ הוּא רַק עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִי’ – ‘שֶׁעֲשִׂיתָם חֲלוּלוֹת לִשְׁמֹעַ’ וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּיְּרִין גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְנִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ כַּנַּ”ל. וְאָז אַחַר-כָּךְ בְּוַדַּאי חֲשׁוּבִין הַקָּרְבָּנוֹת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁלָם תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ עַל-יְדֵי הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל:

כ וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ‘צִדְקָתְךָ’ שֶׁאוֹמְרִים בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כֹּחַ הַשְּׁלֹשָׁה צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ אָז שֶׁהֵם: יוֹסֵף מֹשֶׁה דָּוִד, כִּי מְבֹאָר לְעֵיל שֶׁדַּיְקָא בְּכֹחַ הִסְתַּלְּקּוּת הַצַּדִּיק נִטְהָר וְנִזְדַּכֵּךְ הָאֲוִיר עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם גַּם עַתָּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז הוּא ‘רַעֲוָא דְּרַעֲוִין’, רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת תַּכְלִית שְׁלֵמוּת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘שַׁבַּת שָׁלוֹם’ שֶׁהוּא שְׁבִיתָה וְנַיְחָא, אַהֲבָה וְרָצוֹן וְשָׁלוֹם. וּבְשַׁבָּת בְּמִנְחָה אָז הוּא רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת תַּכְלִית הָרָצוֹן וְהָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה צַדִּיקִים הַגְּדוֹלִים נִסְתַּלְּקוּ אָז, לְהוֹרוֹת לָנוּ שֶׁדִּבְרֵיהֶם חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִים גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם בְּכָל פַּעַם בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמְעוּ דִּבְרֵיהֶם לְמֵרָחוֹק כְּדֵי לְגַיֵּר גֵּרִים וְלַעֲשׂוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁבָּזֶה עוֹסְקִים הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים גַם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם לְגַיֵּר גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (בְּסִימָן רטו).

וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים אָז שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ‘צִדְקָתְךָ’ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כֹּחַ קְדֻשַּׁת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ בְּכֹחַ הַצְּדָקָה דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ‘צִדְקָתְךָ’ דַּיְקָא, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי בְּחִינַת צְדָקָה נִמְשָׁךְ תִּקּוּן זֶה כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁנּוֹהֲגִין הַצַּדִּיקִים לוֹמַר תּוֹרָה וּמוּסָר בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית דַּיְקָא, כִּי אָז יְכוֹלִין לְהַשְׁמִיעַ הַדִּבּוּר לְמֵרָחוֹק כַּנַּ”ל:

כא “רָמָה קַרְנִי בַּה'” (שְׁמוּאֵל-א ב, א) וְלֹא ‘רָמָה פַּכִּי’ (מְגִלָּה יד.). ‘קֶרֶן’ דַּיְקָא, בְּחִינַת (בָּבָא בַּתְרָא עד.) ‘וַהֲוֵי לֵהּ קַרְנָא’, קֶרֶן הַשּׁוֹפָר וְכוּ’. שֶׁמֶן הַמִשְׁחָה (עַיֵּן לְעֵיל). “אֵין קָדוֹשׁ כַּה’ וְכוּ’, אַל תַּרְבּוּ תְּדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְּבֹהָה כִּי אֵל דֵּעוֹת ה’ וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת” וְכוּ’ (שְׁמוּאֵל-א ב, ב), לְשׁוֹן מִנְיָן, שֶׁגַּם עֲלִילוֹת וּבִלְבּוּלִים וּשְׁקָרִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת עֲלִילוֹת דְּבָרִים, שֶׁהֵם לְשׁוֹן שֶׁקֶר, הַכֹּל נִמְנֶה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין קֵץ לְהַשֶּׁקֶר, אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מִסְפָּרוֹ וּמִנְיָנוֹ עַד הֵיכָן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר, כִּי הוּא יָדַע מַה בַּחֲשׁוֹכָא וְקֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ. עַל כֵּן סוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת וְיִתְתַּקֵּן הַכֹּל. בְּחִינַת “ה’ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל” וְכוּ’ עַד “וַיָּרֶם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ”, ‘קֶרֶן’ דַּיְקָא, כִּי הַכֹּל בְּכֹחַ הַצְּדָקָה שֶׁהוּא עִקַּר הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לָעַד כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה א, כז): “צִיּוֹן וְכוּ’ וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה”, ‘וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה’ דַּיְקָא, כִּי עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשִׂין בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, בְּחִינַת (שָׁם נט, כ) “וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶּשַׁע” וְכוּ’. וְזֶה (שָׁם יד, יד) “בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק” וְכוּ’, כִּי עִקַּר צְמִיחַת קֶרֶן מָשִׁיחַ הוּא עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם שָׁם: “הֵן גּוֹר יָגוּר וְכוּ’ מִי גָּר אִתָּךְ” וְכוּ’, שֶׁמְּדַבֵּר לְעִנְיַן גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשִׂין גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה כַּנַּ”ל:

כב “וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבוּעוֹת וְכוּ’, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ” וְכוּ’ (דְּבָרִים טז, י). בְּחִינַת צְדָקָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָע הַקּוֹל לְמֵרָחוֹק וְכוּ’, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת כַּנַּ”ל.

‘צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָּזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים וְלָבָן בִּקֵּשׁ’ וְכוּ’ (הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח). ‘פַּרְעֹה’ בְּחִינַת מ”ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה כְּנֶגֶד זֶה סוֹפְרִים מ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה וְכוּ’. וְ’לָבָן’ בְּחִינַת הַקְּלִפָּה שֶׁכְּנֶגֶד לֹבֶן הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁלְּרַמָּאוּתוֹ וְשִׁקְרוּתוֹ כִּמְעַט אֵין קֵץ בְּחִינַת “וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים” וְכוּ’ (בְּרֵאשִׁית לא, מא) כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא יוֹם הַחֲמִשִּׁים, בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כֹּחַ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר גַּם הַקְּלִפּוֹת וּשְׁקָרִים אֵלּוּ כַּנַּ”ל, עַל כֵּן אָז הוּא זְמַן הֲבָאַת בִּכּוּרִים, כִּי שָׁבוּעוֹת נִקְרָא בַּתּוֹרָה ‘יוֹם הַבִּכּוּרִים’, כִּי בִּשְׁעַת הֲבָאַת הַבִּכּוּרִים מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה לָבָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּוִדּוּי בִּכּוּרִים (דְּבָרִים כו, ה): “וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי” וְכוּ’, כִּי בְּשָׁבוּעוֹת בַּיּוֹם הַחֲמִשִּׁים נִמְשָׁךְ כֹּחַ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל אוֹתוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן פַּרְעֹה לֹא גָּזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, כִּי שָׁם יֵשׁ קֵץ וּגְבוּל לְרִשְׁעוּתוֹ כַּנַּ”ל, אֲבָל לָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, כִּי שָׁם כִּמְעַט אֵין קֵץ וּגְבוּל לְרַמָּאוּתוֹ וְשִׁקְרוּתוֹ כַּנַּ”ל. אֲבָל בְּכֹחַ קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא יוֹם הַחֲמִשִּׁים מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין גַּם אוֹתוֹ כַּנַּ”ל:

כג וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין חַיָּה לִבְהֵמָה, שֶׁהַחַיָּה חֶלְבָּהּ מֻתָּר וְדָמָהּ טָעוּן כִּסּוּי, וְהַבְּהֵמָה חֶלְבָּהּ אָסוּר וְאֵין דָּמָהּ טָעוּן כִּסּוּי. וְהַהֶכֵּר בֵּין חַיָּה לִבְהֵמָה הוּא בַּקְּרָנוֹת (כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ הַסִּימָנִים (יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן פ)).

כִּי עִנְיַן עִקַּר כִּסּוּי דָּם בְּעָפָר הוּא עַל פִּי הַנַּ”ל, כִּי עִקַּר הָרַע וְהַטֻּמְאָה הוּא הַשֶּׁקֶר, וְעִקַּר הַטּוֹב וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא הָאֱמֶת. וְעֹצֶם הִתְגַּבְּרוּת הַשֶּׁקֶר מֵחֲמַת שֶׁהוּא הַרְבֵּה מְאֹד כִּמְעַט בְּלִי גְּבוּל, הוּא נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל וְנוֹפֵל עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ח, ט) “עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ” דַּיְקָא. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי רִבּוּי נְכָלָיו וְעַרְמוּמִיּוּתוֹ בְּלִי שִׁעוּר עַל-יְדֵי כָּל זֶה נִכָּר הָאֱמֶת בְּסוֹפוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מִי שֶׁחָפֵץ בָּאֱמֶת רוֹאֶה הָאֱמֶת דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה כַּמְבֹאָר מִזֶּה קְצָת לְעֵיל (בְּאוֹת טו). וְיוֹתֵר מִזֶּה מְבֹאָר הָעִנְיַן לְהֶחָכָם הַמֵּבִין מִדַּעְתּוֹ הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת כִּסּוּי דָּם בְּעָפָר, כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁבַּחַי, וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָרַע שֶׁהוּא רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת. וּצְרִיכִין לְבָרְרוֹ כַּנַּ”ל לְהוֹדִיעַ לְהַטּוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה הַטּוֹב מֵהָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת מֵהַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא עִקַּר בֵּרוּר הַטּוֹב כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מְכַסִּין הַטּוֹב [הַדָּם] בֶּעָפָר, כִּי עָפָר הוּא בְּחִינַת הַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף שֶׁל כָּל דָּבָר, כִּי “הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר” (שָׁם ג, כ). וּבְהַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף הַכֹּל אֶחָד, כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל אֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ מְאֹד בְּמַרְאִיתוֹ וְטַעֲמוֹ וְרֵיחוֹ וְתַבְנִיתוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּרֵאשִׁית וְתַכְלִית הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל, כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר הָא”ב הֶחָדָשׁ בְּאוֹת דַּעַת סִימָן א מְבֹאָר שָׁם כִּי בְּרֵאשִׁית וּבְתַכְלִית הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל. וּכְמוֹ שֶׁהוּא בְּשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן בָּרוּחָנִיּוּת שֶׁבְּרֵאשִׁית הִשְׁתַּלְשְׁלוּתָם שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים מִשָּׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִשָּׁם וּבְתַכְלִיתָם הָאַחֲרוֹן שֶׁצְּרִיכִין כֻּלָּם לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל שָׁם, שֶׁשָּׁם כֻּלָּם בְּאַחְדוּת אֶחָד בְּלִי הֶבְדֵּל כַּנַּ”ל, כֵּן בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּגַּשְׁמִיּוּת, וְהוּא הֶעָפָר הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיוּת מִכָּל הַנֶאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים שֶׁבָּעוֹלָם, וְהוּא בְּחִינַת סוֹף מַעֲשֶׂה, וְסוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁבִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהוּא הַהַתְחָלָה וְהַשֹּׁרֶשׁ וְהַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁם הַכֹּל בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל כַּנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן בְּסוֹף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא הֶעָפָר כַּנַּ”ל, שָׁם הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, וְשָׁם הַכֹּל אֶחָד בְּלִי הֶבְדֵּל, כִּי הֶעָפָר הוּא הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כִּי הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. וְשָׁם בְּהֶעָפָר כָּל הַדְּבָרִים בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל, כִּי בְּהֶעָפָר בְּעַצְמוֹ אֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי, כִּי הֶעָפָר יֵשׁ לוֹ דְּמוּת אַחַת וְטַעַם אֶחָד בְּמָקוֹם זֶה וּבְמָקוֹם זֶה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן צוֹמְחִים מִמֶּנּוּ דְּבָרִים מְשֻׁנִּים בְּלִי שִׁעוּר, פֵּרוֹת מִפֵּרוֹת שׁוֹנוֹת, וְכָל מִינֵי מַתָּכוֹת, וְכָל מִינֵי בַּעֲלֵי חַי, וּבְנֵי אָדָם לְמִינֵיהֶם וְכוּ’ וְכוּ’, הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁהֶעָפָר הוּא הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד בְּלִי הֶבְדֵּל. וְעַל-כֵּן מִבְּחִינַת עָפָר, מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר וּמִשָּׁם עִקַּר הַכְנָעָתוֹ וּבִטּוּלוֹ, וְזֶה גַּם כֵּן בִּכְלַל ‘הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר’, שֶׁגַּם הָרַע וְהַטֻּמְאָה שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר, שָׁם מֻכְרָח לְכַלּוֹת זֻהֲמָתוֹ וּלְהִתְהַפֵּךְ לִתְחִלַּת שָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הָאֱמֶת, כִּי גַּם הַשֶּׁקֶר אֲחִיזָתוֹ מֵהָאֱמֶת, כִּי כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת אֵינוֹ מִתְקַיֵּם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנֶּאֱחָז זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּהָאָדָם, שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר, כִּי הַנָּחָשׁ הוּא עֶצֶם הַשֶּׁקֶר שֶׁבָּא מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף בִּשְׁקָרִים רַבִּים עַל הָאָדָם, וְהוֹסִיף וְגָרַע וְאָמַר (בְּרֵאשִׁית ג, א): “אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן” וְכוּ’. וְאַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁקֶר גָּמוּר: “לֹא מוֹת תְּמֻתוּן כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם”, שֶׁכָּל זֶה הֵם דִּבְרֵי שְׁקָרִים וּכְפִירוֹת בְּעַרְמִימִיּוּת עָצוּם עַד שֶׁנִּתְפַּתּוּ אַחֲרָיו, וּמֵאָז נֶאֱחַז זֻהֲמַת הַשֶּׁקֶר בָּעוֹלָם שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַל כֵּן אָז אָמַר לָהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ: “כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב”. כִּי בִּטּוּל הַשֶּׁקֶר הוּא עַל-יְדֵי הֶעָפָר עַצְמוֹ שֶׁשָּׁם אֲחִיזָתוֹ כַּיָּדוּעַ שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְעַל-כֵּן גַּם הַשֶּׁקֶר בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה שֹׁרֶשׁ וַאֲחִיזָה, אֲבָל לִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ מֵהֵיכָן יִהְיֶה שֹׁרֶשׁ לְהַשֶּׁקֶר לְמַעְלָה שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֱמֶת, כִּי הֲלֹא אֱמֶת הוּא הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִן הַשֶּׁקֶר. אַךְ שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא מִבְּחִינָה הַנַּ”ל, מִבְּחִינַת הָרֵאשִׁית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁבְּרֵאשִׁית שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים, שָׁם הַכֹּל אֶחָד בְּלִי הֶבְדֵּל. נִמְצָא שֶׁשָּׁם אֵין הֶבְדֵּל כְּלָל בֵּין כֶּסֶף וּבְדִיל וּנְחֹשֶׁת וְזָהָב. וְכֵן בֵּין מִסְפַּר מֵאָה לְאֶחָד וְכוּ’. עַל כֵּן מִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל בְּכַמָּה הִשְׁתַּלְשְׁלוּת אֲחִיזָה לְהַשֶּׁקֶר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לַהֲפֹךְ אֶת הַדְּבָרִים לוֹמַר עַל בְּדִיל שֶׁהוּא כֶּסֶף, וְעַל נְחֹשֶׁת שֶׁהוּא זָהָב, וְעַל מֵאָה מָאתַיִם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה לְאֵין קֵץ, כִּי הַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁבְּהַשֹּׁרֶשׁ בְּרֵאשִׁיתָם בֶּאֱמֶת אֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם, כִּי שָׁם הַכֹּל אֶחָד, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִית הָאֱמֶת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל אֲחִיזָה לְהַשֶּׁקֶר לַהֲפֹךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ לוֹמַר עַל בְּדִיל שֶׁהוּא כֶּסֶף וְכוּ’, אֲבָל מִשָּׁם בְּעַצְמוֹ עִקַּר הַכְנָעָתוֹ. כִּי בְּוַדַּאי עִקַּר הָאֱמֶת הוּא הַתַּכְלִית, דְּהַיְנוּ לֵידַע הַשֹּׁרֶשׁ וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד בְּלִי הֶבְדֵּל, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לֵידַע שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל דָּבָר וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁהוּא מֵבִין עַל כָּל מִינֵי מַתָּכוֹת וְעַל כָּל הַסְּחוֹרוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לְהַטְעוֹתוֹ בְּעִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן כִּי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר בֵּין כֶּסֶף סִיגִים לְכֶסֶף צָרוּף. וְכֵן בְּכָל הַסְּחוֹרוֹת בֵּין רַע לְטוֹב, הִנֵּה אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא מֵבִין גָּדוֹל כָּל כָּךְ בִּסְחוֹרוֹת וְחֶפְצֵי חֹל, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִם אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, הִנֵּה אִישׁ כָּזֶה בְּוַדַּאי רָחוֹק מֵאֱמֶת, מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא חָכָם גָדוֹל בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֲפִילּוּ אִם מַשִּׂיג כַּמָּה דְּבָרִים לַאֲמִתָּתָן כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה חָכְמוֹת שֶׁהִשִּׂיגוּ אֲמִתָּתָן, כְּגוֹן: חָכְמַת הַהַנְדָּסָה וְהַמִּסְפָּר, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִם אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, מִכָּל שֶׁכֵּן אִם עַל-יְדֵי חָכְמָתוֹ נִתְעֶה וְנָבוֹךְ מֵחָכְמָה לְחָכְמָה עַד שֶׁבָּא לִידֵי כְּפִירוֹת בַּה’ יִתְבָּרַךְ אוֹ בְּדָבָר אֶחָד מִתּוֹרַת מֹשֶׁה בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, הִנֵּה אִישׁ כָּזֶה לֹא דַּי שֶׁרָחוֹק מֵאֱמֶת כִּי אִם הוּא עִקַּר הַשֶּׁקֶר, כִּי מַה יּוֹעִיל לוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁקַּרְקַע זוֹ כָּךְ וְכָךְ אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ בֶּאֱמֶת עַל פִּי חָכְמַת הַהַנְדָּסָה וְהַמִּסְפָּר אוֹ כַּמָּה גֹּבַהּ הַמִּגְדָּל הַזֶּה וְכוּ’, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין וְיוֹדֵעַ מִי בָּרָא אוֹתוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לַעֲבֹד בֶּאֱמֶת אֶת מִי שֶׁבָּרָא אֶת הַקַּרְקַע הַזֹּאת וְהַמִּגְדָּל הַזֶּה עִם כָּל הַחָכְמוֹת הַכְּלוּלִים בָּהֶם. וְחָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ הִיא שׁוֹבְבוּתוֹ.

כִּי עַל-יְדֵי חָכְמָתוֹ דַּיְקָא הוּא מִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מֵעֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁהוּא ה’ יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. וְהוּא מַטְעֶה וּמְרַמֶּה אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּחָכְמוֹתָיו, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁחָכְמוֹתָיו הֵם אֲמִתִּיִּים, שֶׁיּוֹדֵעַ מוֹפְתֵי הַהַנְדָּסָה וְכַיּוֹצֵא לַאֲמִתָּתָן, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁמִּתְרַחֵק עַל-יְדֵי-זֶה מֵחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת, שֶׁהִיא תּוֹרַת מֹשֶׁה בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, בְּוַדַּאי אֵין שֶׁקֶר וְטָעוּת גָּרוּעַ מִזֶּה, שֶׁמַּחֲלִיף עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם עוֹבֵר.

וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ מַטְעֶה אֶת הָעוֹלָם כִּי אִם אֶת עַצְמוֹ, כִּי אַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד, כִּי סוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּב אֶל הֶעָפָר וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ מִכָּל חָכְמוֹת כָּאֵלּוּ, אַדְּרַבָּא, יִהְיֶה אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא, מֵאַחַר שֶׁחָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים בִּכְפִירוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה עַל-יְדֵי חָכְמוֹתָיו דַּיְקָא. וְהוּא דּוֹמֶה כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא חָכָם בִּגְנֵבוֹת בְּכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַבַּיִת הַסָּגוּר וּמֻקָּף בְּשׁוֹמְרִים וְהוּא עוֹשֶׂה תַּחְבּוּלוֹת בְּחָכְמוֹת נִפְלָאוֹת עַד שֶׁחוֹתֵר וְגוֹנֵב אוֹצָרוֹת מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. נִמְצָא שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל וּמִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ בְּחָכְמָתוֹ לִפְנֵי חֲבֵרָיו הַגַּנָּבִים כַּמָּה רַב חֵילוֹ וְחָכְמָתוֹ לַחֲתֹר וְלִגְנֹב סְגֻלּוֹת כָּאֵלּוּ. וְאַחַר כָּךְ תּוֹפְסִין אוֹתוֹ וּמְעַנִּין אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִּים וְתוֹלִין אוֹתוֹ עַל עֵץ וְכָל הָאוֹצָרוֹת חוֹזְרִין לְבֵית הַמֶּלֶךְ. וְגַם זֶה הַגַּנָּב הָיָה חָכָם אֲמִתִּי שֶׁיָּדַע חָכְמוֹת בֶּאֱמֶת אֵיךְ לִגְנֹב מִבַּיִת סָגוּר מַה שֶּׁאָנוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ לָזֶה. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הוֹעִיל לוֹ חָכְמָתוֹ, אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא עִנּוּ אוֹתוֹ בְּעִנּוּיִים מְשֻׁנִּים כָּל כָּךְ. וְכֵן יֵשׁ לָזֶה מְשָׁלִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר יְבִינֵם הַמַּשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת מֵעַצְמוֹ.

עַל כֵּן אֵין שׁוּם חָכְמָה וּתְבוּנָה וְעֵצָה לְנֶגֶד ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה ח, ט): “הִנֵּה בִּדְבַר ה’ מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם”. וּבְוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר מִי שֶׁהוּא תָּם וְיָשָׁר מֵעוֹדוֹ וְאֵינוֹ מֵבִין עַל שׁוּם סְחוֹרָה וְלֹא עַל מִינֵי מַתָּכוֹת וְאֵינוֹ בָּקִי בְּשׁוּם חָכְמָה, אֲבָל הוּא עוֹסֵק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַבְחִין הָאֱמֶת בֵּין כֶּסֶף לִבְדִיל, אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁהַכֶּסֶף וְהַבְּדִיל שְׁנֵיהֶם בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית לְעָבְדוֹ בֶּאֱמֶת עַל פִּי הַתּוֹרָה שֶׁבְּיָדֵינוּ וְעַל זֶה נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי כח, ו): “טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר”, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה עָשִׁיר וּבָקִי בְּכָל הַסְּחוֹרוֹת, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁהוּא עִקֵּשׁ דְּרָכַיִם, בְּוַדַּאי טוֹב רָשׁ מִמֶּנּוּ, מֵאַחַר שֶׁהוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהֶם שֶׁלֹּא הָיוּ מַכִּירִים אֲפִילּוּ בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פְּסָחִים קד.):

כד נִמְצָא שֶׁעִקַּר הָאֱמֶת הוּא הַתַּכְלִית דְּהַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁיִּרְאֶה יַאֲמִין מִיָּד שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אוֹתוֹ בִּרְצוֹנוֹ בַּתַּבְנִית הַזֶּה וּבַטַּעַם הַזֶּה וְכוּ’. וְיִכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק וְיִשְׁתַּדֵּל לַעֲבֹד ה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי-זֶה הַדָּבָר, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה “לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה'” וְכוּ’ (בְּסִימָן לט בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא). וְזֶה עִקַּר הָאֱמֶת, אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁזֶּה כֶּסֶף צָרוּף וְזֶה כֶּסֶף סִיגִים, אֲבָל כּוֹפֵר בָּעִקָּר חַס וְשָׁלוֹם בְּהַבּוֹרֵא אוֹתוֹ אוֹ אֲפִילּוּ אִם מַאֲמִין בַּה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּהַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בְּזֶה הַדָּבָר, כְּגוֹן שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל לַעֲשׂוֹת בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וְיוֹדֵעַ הָאֱמֶת לְהַבְחִין בֵּין כֶּסֶף סִיגִים וְכוּ’, כַּנַּ”ל, אֲבָל הוּא עוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב, הִנֵּה בְּוַדַּאי אֵין שַׁקְרָן וְרָשָׁע יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, מֵאַחַר שֶׁכּוֹפֵר בְּמִצְוַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁנֶּחְשָׁב כְּמוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא תּוֹרַת אֱמֶת וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. עַל כֵּן עִקַּר הָאֱמֶת הוּא הַתַּכְלִית, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל דָּבָר לַאֲמִתָּתוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲבֹד ה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי-זֶה הַדָּבָר. וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁרוֹצֶה לֵידַע בָּהֶם הָאֱמֶת יִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל שֹׁרֶשׁ תַּכְלִית הָאֱמֶת, שֶׁהוּא ה’ יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם עֶצֶם הָאֱמֶת. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא מֵהָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית, כִּי מֵחֲמַת שֶׁבְּהָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית כָּל הַדְּבָרִים הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל, מִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל אֲחִיזָה לְהַשֶּׁקֶר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לַהֲפֹךְ הָאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְנָעָתוֹ בִּבְחִינַת ‘אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ’.

כִּי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל עֶצֶם הָאֱמֶת אֵין יְכוֹלִין לְהַטְעוֹתוֹ לְעוֹלָם, וַאֲפִילּוּ אִם לִפְעָמִים מַטְעִין וּמְרַמִּין אוֹתוֹ אֵינוֹ נֶחֱשָׁב בְּשֵׁם הַטְעָאָה כְּלָל, אַדְּרַבָּא, הַשַּׁקְרָן וְהַמַּטְעֶה הוּא מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ. כְּמוֹ לְמָשָׁל, כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר מֵקִים בָּעוֹלָם אֵיזֶה צָבוּעַ וּמְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר כְּדֵי לְרַמּוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ עַל יָדוֹ לְמִכְמֹרֶת הַיֵּצֶר הָרָע. הִנֵּה מִי שֶׁהוֹלֵךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְשִׁילוֹ, כִּי מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֲפִילּוּ לְהַצָּבוּעַ וְהַשַּׁקְרָן, אֲבָל כַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת כִּי טוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ וְסוֹבֵר שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת. וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין רְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, לֹא הָיָה מִתְקָרֵב אֵלָיו, רַק שֶׁסּוֹבֵר שֶׁרְצוֹן ה’ שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי הוּא סוֹבֵר שֶׁהוּא אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בֶּאֱמֶת. הִנֵּה זֶה הָאִישׁ עוֹבֵד אֶת ה’ בֶּאֱמֶת מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. וּבְוַדַּאי מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם סוֹף סוֹף יַעַזְרוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וְיִפָּרֵד מֵהַשַּׁקְרָן וְיִתְחַבֵּר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. שֶׁבְּוַדַּאי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל שֹׁרֶשׁ הָאֱמֶת שֶׁהוּא לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וְלַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמֶת וְחוּץ מִזֶּה הַכֹּל שֶׁקֶר. הִנֵּה מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת הַזֶּה בְּוַדַּאי בַּסּוֹף יִזְכֶּה לָאֱמֶת וַאֲפִילּוּ בְּעֵת שֶׁנִּתְעֶה חַס וְשָׁלוֹם בְּאֵיזֶה שֶׁקֶר, אֵינוֹ נֶעֱנָשׁ עַל זֶה מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, שֶׁיֹּאמַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן. וְ’הַלֵּב יוֹדֵעַ אִם לְעַקֵּל אִם לַעֲקַלְקַלּוֹת’ (סַנְהֶדְרִין כו.), כִּי בּוֹחֵן לִבּוֹת הוּא יוֹדֵעַ הָאֱמֶת.

וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל וְעֵצָה נִפְלָאָה בַּעֲבוֹדַת ה’ לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא, בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר וּבִלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם מְאֹד מְאֹד כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר. וְעִקַּר הָעֵצָה נֶגֶד הַשֶּׁקֶר הוּא הָאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַטְעֶה הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מְסֻפָּק בּוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָאֶמֶת יַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה רַק הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וִיבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת וְאַחַר כָּךְ יִמְסֹר כָּל תְּנוּעוֹתָיו לַה’ יִתְבָּרַךְ וְאָז אֵיךְ שֶׁיּוֹלִיכֵהוּ ה’ יִתְבָּרַךְ כָּךְ הוּא הָאֱמֶת. וַאֲפִילּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁעָשָׂה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים וַעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהָאֶמֶת, וַאֲפִילּוּ אִם לִפְעָמִים נוֹדַע לוֹ אַחַר כָּךְ שֶׁטָּעָה עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִם הָיָה כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה בֶּאֱמֶת, נֶחֱשָׁב הַכֹּל לֶאֱמֶת, ‘כִּי רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי’ (שָׁם קו:).# וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בְּרָכוֹת ה:): ‘וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם’. וְגַם מִי יוֹדֵעַ דַּרְכֵי ה’ נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים אוּלַי זֶה הוּא דַּרְכּוֹ וַהֲלִיכָתוֹ לְהָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו לִזְכּוֹת בְּהָאֱמֶת כִּי אִם עַל-פִּי דְּרָכִים אֵלֶּה שֶׁעָבַר בָּהֶם, כִּי דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ נִפְלָאִים מֵאִתָּנוּ מְאֹד. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בַּפֶּה וּבַכְּתָב, כִּי הֵם מֵהַדְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר כַּנַּ”ל. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָאֱמֶת הוּא אֱמֶת וּמִי שֶׁחָפֵץ בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לָאֱמֶת:

כה וְזֶה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁהוּא הַהַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים וְהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כִּי ‘הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב’ וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה סה, כה) “וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ”, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ג, יד) “וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ” וְשָׁם הַכְנָעָתוֹ וּבִטּוּלוֹ בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים פה, יב) “אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח”. ‘מֵאֶרֶץ’ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר מִבְּחִינַת עָפָר מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד, שֶׁמִּזֶּה נִשְׁתַּלְשֵׁל אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר לַהֲפֹךְ הַדְּבָרִים מִבְּדִיל לְכֶסֶף וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, מֵחֲמַת שֶׁבְּשָׁרְשָׁם בֶּאֱמֶת אֵין בָּהֶם שִׁנּוּי כַּנַּ”ל, אֲבָל עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר בִּטּוּלוֹ וְהַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר, כִּי עַל-יְדֵי שֹׁרֶשׁ הָאֱמֶת מִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת וּבִטּוּל הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא בְּלִי קֵץ וּמִסְפָּר, הוּא עַל-יְדֵי שֹׁרֶשׁ הָאֱמֶת שֶׁשָּׁם הוּא גַּם כֵּן לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ”ל.

כִּי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַשֹּׁרֶשׁ וְהַתַּכְלִית שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא כָּל הַדְּבָרִים יֵשׁ מֵאַיִן, וְאֵלָיו הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל בּוֹ בְּסוֹפָם בְּעֵת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּוַדַּאי אֵין לְשׁוּם שֶׁקֶר אֲחִיזָה בּוֹ וּמִכָּל מִינֵי רַע וְטֻמְאָה וְשֶׁקֶר יָכוֹל לַחֲזֹר לְהָאֱמֶת וּלְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא ה’ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵה’ יִתְבָּרַךְ, וְה’ יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם תָּמִיד. בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קלט, ח) “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה וְכוּ’, גַּם שָׁם יָדְךָ תַּנְחֵנִי וְכוּ’, וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ וְכוּ’, גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן מִי שֶׁמַּאֲמִין בָּזֶה תָּמִיד, בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ וְשֶׁקֶר וְרַע וְטֻמְאָה בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיקוֹ מֵה’ יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם כֻּלָּא חַד עֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁהוּא אֶחָד. וְכָל מַה שֶׁמַּרְבֶּה הַבַּעַל דָּבָר בִּשְׁקָרָיו וְרַמָּאוּתָיו לְהַרְחִיקוֹ מֵהָאֱמֶת, יִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל-יְדֵי-זֶה דַיְקָא בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֶסְתֵּר ו, יג): “אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ” וְכוּ’. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מְגִלָּה טז.): ‘שֶׁהֵם מְשׁוּלִים לֶעָפָר וּלְכוֹכָבִים כְּשֶׁהֵם יוֹרְדִים, יוֹרְדִים עַד עָפָר, וּכְשֶׁהֵם עוֹלִים, עוֹלִים עַד הַכּוֹכָבִים’.

וְעַתָּה מַה נִּמְלְצוּ לַחֵיךְ דִּבְרֵיהֶם הַנִּפְלָאִים, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי דַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁהֵם יוֹרְדִים מְאֹד עַד עָפָר, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הֵם עוֹלִים מְאֹד עַד לָרָקִיעַ, כִּי הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת הָמָן זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל וּמְבַלְבְּלָם בִּשְׁקָרָיו וּנְכָלָיו וְעַרְמוּמִיּוּתָיו עַד שֶׁמַּחֲטִיאָם וּמַשְׁפִּילָם עַד עָפָר, אֲבָל מֵעֹצֶם קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשָׁם וּמִגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר הֵם מְאִירִים הָאֱמֶת בְּעֹצֶם יְרִידָתָם וְשִׁפְלוּתָם עַד עָפָר, עַד שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘עָפָר’ דַּיְקָא הֵם חוֹזְרִים לְהָאֱמֶת וְנִגְבָּהִים וְעוֹלִים עַד לַשָּׁמַיִם. כִּי בְּחִינַת ‘עָפָר’ הוּא שֹׁרֶשׁ הַשֶּׁקֶר כַּנַּ”ל, וְהוּא בִּטּוּלוֹ עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּחִינַת מָרְדְּכַי, שֶׁיּוֹדְעִין לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּתַכְלִית הַיְרִידָה עַד עָפָר. כִּי מְהַפְּכִין הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי בְּחִינַת עָפָר שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה נִכְנָע וְנוֹפֵל הַשֶּׁקֶר, עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָאֱמֶת שֶׁמְּאִירִין בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בְּכָל דָּבָר עַל עֶצֶם שֹׁרֶשׁ הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד כַּנַ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל הַשֶּׁקֶר וְנִמְחֶה וְנִתְבַּטֵּל מִן הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר כד, כ) “רֵאשִׁית גּוֹיִים עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד”, כִּי ‘עֲמָלֵק’ שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ עֶצֶם הַשֶּׁקֶר יוֹנֵק מִבְּחִינַת ‘רֵאשִׁית’ שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד, שֶׁמִּשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת אֲחִיזָתוֹ לַהֲפֹךְ כָּל הַדְּבָרִים מִזֶּה לָזֶה וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ ‘וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד’, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ הַכְנָעָתוֹ וּמַפָּלָתוֹ כַּנַּ”ל:

כו וְזֶה שֶׁאָמַר בִּלְעָם (שָׁם כג, י): “מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל”, ‘עֲפַר יַעֲקֹב’ דַּיְקָא, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה ז, כ): “תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב”. וְזֶהוּ ‘מִי מָנָה עָפָר יַעֲקֹב’, כִּי הֶעָפָר כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁמְּעוֹרְרִין שֹׁרֶשׁ הָאֱמֶת שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד בְּחִינַת עָפָר כַּנַּ”ל, אָז עִקַּר הַכְנָעַת הַשֶּׁקֶר הוּא עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב’, ‘מִי מָנָה’ דַּיְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְנוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְהַמִּצְווֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמֶת הַמִּתְגַּלִּים עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘עֲפַר יַעֲקֹב’ כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל מִקְרָא זֶה ‘מִי מָנָה עֲפַר’ וְכוּ’, ‘אֵין חֶשְׁבּוֹן בַּמִּצְווֹת שֶׁהֵם מְקַיְּמִין בְּעָפָר’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה לָמָּה תָּפַס דַּוְקָא אֶת הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בְּעָפָר, הֲלֹא יֵשׁ הַרְבֵּה מִצְווֹת הַתְּלוּיִים בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וּצְמָחִים וּשְׁאָר דְּבָרִים.

אַךְ עַל פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר הֵיטֵב, כִּי כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הֵם בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מַלְאָכִי ב, ו): “תּוֹרַת אֱמֶת”. וְכֻלָּם הֵם תְּלוּיִים בִּבְחִינַת ‘עֲפַר יַעֲקֹב’ שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶצֶם שֹׁרֶשׁ הָאֱמֶת, שֶׁשָּׁם דַּיְקָא נִכְנָע הַשֶּׁקֶר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘מִי מָנָה’ דַּיְקָא, כִּי הוּא מַכְנִיעַ הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת א, טו) “וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת”, כִּי אֵין מִנְיָן וְקִצְבָּה לְהַשֶּׁקֶר, אֲבָל עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘עֲפַר יַעֲקֹב’ שֶׁהוּא עֶצֶם שֹׁרֶשׁ הָאֱמֶת, בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמִּסְפָּר, עַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעִין הַשֶּׁקֶר שֶׁאֵין לוֹ מִנְיָן, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַטָּה מֵהַמִּסְפָּר וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ ‘מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל’. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נִדָּה לא.): ‘רְבִיעוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל’ וְכוּ’, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב הַיּוֹצֵא עַל-יְדֵי זֶרַע הַיְלוֹדִים (כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים פז, ו) “ה’ יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה”. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נִדָּה שָׁם) עַל פָּסוּק זֶה, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל ‘מָתַי תָּבוֹא הַטִּפָּה שֶׁהַצַּדִּיק נוֹלַד מִמֶּנָּה’. וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ מַה שַּׁיָּךְ אֵצֶל ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מִסְתַכֵּל מָתַי תָּבוֹא הַטִּפָּה שֶׁהַצַּדִּיק נוֹלַד מִמֶּנָּה, הֲלֹא הוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת וְיוֹדֵעַ מִיָּד אִם הִיא טִפָּה שֶׁל צַדִּיק אִם לָאו?! אַךְ בֶּאֱמֶת בְּכָל הַהוֹלָדוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲפִילּוּ שֶׁל גְּדוֹלֵי הָרְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶעְלָם בָּהֶם הַטּוֹב שֶׁל הַצַּדִּיק רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל. וְלִפְעָמִים צָרִיךְ שֶׁיַּעֲבֹר נִשְׁמַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַטּוֹב דֶּרֶךְ כַּמָּה וְכַמָּה הוֹלָדוֹת שֶׁל רְשָׁעִים גְּדוֹלִים וְסוֹף כָּל סוֹף מִתְבָּרֵר הַטּוֹב וְיוֹצֵא הַצַּדִּיק בָּרוּר. כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, בִּפְרָט בְּנִשְׁמַת דָּוִד שֶׁמִּתְּחִלָּה יָצְאָה עַל-יְדֵי מַעֲשֶׂה מְכֹעָר שֶׁל בְּנוֹת לוֹט וְכוּ’ וְכוּ’. וְכַמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל הַרְבֵּה מִזֶּה.

וְכָל זֶה הוּא סוֹד מַה שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר עַל פָּסוּק: “ה’ יִסְפֹּר בִּכְתוֹב וְכוּ’, זֶה יֻלַּד שָׁם” וְכוּ’, [עַיֵּן שָׁם וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמְּדַבֵּר מִזֶּה (סֵפֶר הַגִּלְגּוּלִים), וְאָז תָּבִין מְעַט כְּטִפָּה מִן הַיָּם מִדִּבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל הַנַּ”ל]. וְעַל-כֵּן ה’ יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל תָּמִיד מָתַי תָּבוֹא הַטִּפָּה שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי בְּוַדַּאי גַּם בְּעֵת שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּאָה הַטִּפָּה שֶׁל הַצַּדִּיק, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּוַדַּאי עַל הַטִּפָּה, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִיא שֶׁל רָשָׁע, לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ ולְעַיֵּן בָּהּ וּלְשָׁמְרָהּ הֵיטֵב, כִּי הוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, שֶׁדַּיְקָא מִטִּפָּה זוֹ יִשְׁתַּלְשֵׁל הוֹלָדַת הַצַּדִּיק, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהִיא טִפָּה שֶׁל רָשָׁע, אֲבָל הַטּוֹב הַנִּפְלָא נֶעְלָם בָּה מְאֹד.

וְעַתָּה אָנוּ יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל כָּךְ: מָתַי תָּבוֹא הַטִּפָּה שֶׁהַצַּדִּיק נוֹלָד מִמֶּנָּהּ, הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק יִהְיֶה נוֹלַד אַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת מִמֶּנָּה [לֹא כְּמוֹ שֶׁמְּבִינִים עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ שֶׁהַצַּדִּיק נוֹלַד וְנִתְהַוֶּה מִטִּפָּה זוֹ מִיָּד. וְגַם זֶה אֱמֶת, אֲבָל לְפִי דְּבָרֵינוּ הַפֵּרוּשׁ שֶׁהַטִּפָּה אֲפִילּוּ הִיא שֶׁל רָשָׁע, רַק שֶׁהַצַּדִּיק יִהְיֶה נוֹלַד מִמֶּנָּה לְאַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת, וּשְׁנֵיהֶם אֱמֶת]. וְעַל-כֵּן נִסְמָךְ ‘וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל’, לְ’מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב’, כִּי כָּל הַמִּקְרָא מְדַבֵּר מִבֵּרוּר הַטּוֹב מֵהָרַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת מֵהַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת “מִי מָנָה וְכוּ’ וּמִסְפָּר” וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַנַּ”ל שֶׁיְּכוֹלִין לְגַלּוֹת לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ מַעֲלָתוֹ וְכוּ’, וּלְהוֹצִיאוֹ מֵהֶם וּלְהַחֲזִירוֹ אֶל הָאֱמֶת כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שָׁם מִקֹּדֶם (בַּמִּדְבָּר כג, ב): “הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב”, ‘לֹא יִתְחַשָּׁב’ דַּיְקָא שֶׁאֵינָם נִכְנָסִים בִּכְלָל חֶשְׁבּוֹן כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, כִּי הֵם עֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַחֶשְׁבּוֹן וְהַמִּסְפָּר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן’, שֶׁהֵם נִכְלָלִין בִּבְחִינַת (דְּבָרִים לג, כח) “בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב”. שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמֶת שֶׁהוּא תַּכְלִית הָאַחְדוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘בֶּטַח בָּדָד’. כִּי הָאֱמֶת הוּא לְבַדּוֹ, כִּי הָאֱמֶת הוּא אֶחָד כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן ‘וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב’, כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר כַּנַּ”ל, כִּי ‘מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר’ וְכוּ’, וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כח, יד) “וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ” וְכוּ’. ‘כַּעֲפַר הָאָרֶץ’ דַּיְקָא, כִּי זֶרַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עִקַּר הַטּוֹב, בְּחִינַת אֱמֶת הֵם בִּבְחִינַת ‘עֲפַר הָאָרֶץ’, בְּחִינַת עֲפַר יַעֲקֹב שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַמִּנְיָן בִּבְחִינַת ‘מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב’, כִּי הֶעָפָר מַכְנִיעַ הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא נֶאֱחָז בִּבְחִינַת מִנְיָן וּמִסְפָּר וְכוּ’, וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת כִּסּוּי דָּם בְּעָפָר, בְּעָפָר דַּיְקָא, כִּי דַּם הַחַי שֶׁנֶּאֱחָז בּוֹ הָרַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ”ל תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי כִּסּוּי בֶּעָפָר, כִּי עָפָר דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עָפָר שֶׁל מִצְוַת כִּסּוּי מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הָרָע בִּבְחִינַת ‘מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב’ וְכוּ’, כִּי עָפָר הוּא הַשֹּׁרֶשׁ וְהַסּוֹף שֶׁל כָּל דָּבָר, שֶׁשָּׁם מִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר וְחוֹזֵר הַכֹּל אֶל הָאֱמֶת כַּנַּ”ל:

כז וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲפַר סוֹטָה שֶׁהוּא מְבָרֵר הָאֱמֶת אִם נִטְמְאָה אִם לָאו. כִּי דַּיְקָא הֶעָפָר הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן מְבָרֵר זֶה, מֵחֲמַת שֶׁעָפָר כָּלוּל מִשְּׁתֵּי הַבְּחִינוֹת שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר וְשָׁם בִּטּוּלוֹ, עַל כֵּן שָׁם נִבְחֶנֶת הַסּוֹטָה כְּשֶׁשּׁוֹתָה הַמַּיִם עִם הֶעָפָר, אִם יְנִיקָתָהּ וְחִיּוּתָהּ מֵעָפָר טָמֵא שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת ‘וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ’ וּמָעֲלָה מַעַל בְּאִישָׁהּ וּפָגְמָה בְּטִפֵּי הַהוֹלָדָה שֶׁשָּׁם עִקַּר הַטּוֹב, כִּי כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם יוֹצֵא בְּזֶרַע הַיְלוֹדִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹלָדִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּכִּירִים בַּה’ יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ. וְעַל-יְדֵי הֶעָפָר נִכָּר אִם פָּגְמָה בָּזֶה כַּנַּ”ל אוֹ אִם הוּא לְהֵפֶךְ שֶׁהִיא טְהוֹרָה וְאָז (בַּמִּדְבָּר ה, כח) “וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע” עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא, כִּי אָז הִיא זוֹכָה לִנֹּק מֵעֲפַר דִּקְדֻשָּׁה, מֵעֲפַר יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיְלוֹדִים, בְּחִינַת ‘וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא הַטּוֹב בִּבְחִינַת ‘מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל’ וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הִיא מְבִיאָה ‘מִנְחַת קְנָאוֹת’, שֶׁהוּא מִנְחַת שְׂעוֹרִים שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (אֱמֹר צז.). כִּי עֹמֶר שְׂעוֹרִים הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הַבְּהֵמוֹת וְכוּ’. שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת מִנְחַת סוֹטָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוֹטָה טו:): ‘הִיא עָשְׂתָה מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, אַף קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי כָּל הַתַּאֲווֹת הֵם מֵרוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת עַל-יְדֵי הַטּוֹב שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהֶם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזָתָם לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן הַכְנָעָתָם עַל-יְדֵי קָרְבָּן שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה כְּדֵי לְבָרֵר הַחִיּוּת שֶׁל הַבְּהֵמוֹת בִּבְחִינַת ‘עֹמֶר שְׂעוֹרִים’ כַּנַּ”ל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא הַטּוֹב וּמִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ סוֹד סְפִירַת הָעֹמֶר כַּנַּ”ל:

כח וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַבְרָהָם (בְּרֵאשִׁית יח, כז): “וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר”, כִּי אַבְרָהָם רָצָה לְהִתְפַּלֵּל עַל סְדוֹם לְהַצִּילָם עַל-יְדֵי שֶׁיְּגַלֶּה הַטּוֹב הַנִּסְתָּר בָּהֶם. וְעַל-כֵּן הָיָה מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ אַחַר הַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּרָשָׁה (שָׁם ל): “אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים וְכוּ’, אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים” וְכוּ’. עַל כֵּן מֵחֲמַת שֶׁרָצָה לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע, דְּהַיְנוּ הָאֱמֶת מֵהַשֶּׁקֶר, עַל כֵּן הִקְדִּים לוֹמַר ‘וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר’, שֶׁהֵשִׂים עַצְמוֹ כֶּעָפָר, דְּהַיְנוּ שֶׁקִּשֵּׁר עַצְמוֹ לִבְחִינַת הַשֹּׁרֶשׁ וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘עָפָר’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר בִּבְחִינַת ‘מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב’ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן הַנַּ”ל שֶׁיְּקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשֹׁרֶשׁ הָאֱמֶת כַּנַּ”ל, הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת עָפָר מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּבַטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל וְיִהְיֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כֶּעָפָר וָאֵפֶר, בִּבְחִינַת ‘וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה’, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּבַטֵּל עַצְמוֹ מִכֹּל וָכֹל כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם הַרְגָּשָׁה וְשׁוּם יֵשׁוּת. וִיקַשֵּׁר עַצְמוֹ רַק לְהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת עָפָר דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶצֶם הָאֱמֶת, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע הַשֶּׁקֶר וְנִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוֹטָה יז): ‘בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם ‘וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר’, זָכוּ בָּנָיו לִשְׁנֵי מִצְווֹת – לַעֲפַר סוֹטָה וּלְאֵפֶר פָּרָה’. ‘עֲפַר סוֹטָה’ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר עַל-יְדֵי בְּחִינַת עָפָר דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת ‘אֵפֶר פָּרָה’ שֶׁמְּטַהֶרֶת מִטֻּמְאַת מֵת שֶׁנִּמְשְׁכָה מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַשֶּׁקֶר כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשְׁכָה הַמִּיתָה וְהַטֻּמְאָה. וְטָהֳרָתוֹ עַל-יְדֵי אֵפֶר פָּרָה אֲדֻמָּה, כִּי אֵפֶר פָּרָה הוּא בְּחִינַת עָפָר הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חֻלִּין פח:): ‘אַשְׁכְּחָן אֵפֶר דְּאִקְרֵי עָפָר’, שֶׁנֶּאֱמַר (בַּמִּדְבָּר יט, יז): “וְלָקַח מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת” וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁזֶּה הָאֵפֶר שֶׁל פָּרָה שֶׁנִּקְרָא עָפָר, נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת עָפָר הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֹּׁרֶשׁ וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁם נִתְהַפְּכִין כָּל הַדְּבָרִים וְחוֹזְרִין לְשָׁרְשָׁם. וְעַל-כֵּן אֵפֶר פָּרָה מְטַמֵּא טְהוֹרִים וּמְטַהֵר טְמֵאִים, כִּי הוּא חֻקַּת הַתּוֹרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז, כג): “אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה” וְכוּ’. כִּי נִמְשֶׁכֶת מִשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא רֵאשִׁית הַכֹּל, שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד בְּלִי הֶבְדֵּל וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דַּרְכֵי ה’ הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם. וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, כִּי נִרְאִים כִּשְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, מִשָּׁם מִשְׁתַּלְשֵׁל אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר שֶׁהֵם הַחָכְמוֹת שֶׁקֶר שֶׁל כָּל הַנְּבוֹכִים מִתּוֹרַת ה’ שֶׁהֵם מְהַפְּכִין מֵרַע לְטוֹב וּמִטּוֹב לְרַע וְכוּ’. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְבַטְּלִין דַּעְתָּם הַנְּבוֹכָה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֹּׁרֶשׁ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דַּרְכֵי ה’ הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם. וְעַל-כֵּן אֵפֶר פָּרָה, שֶׁהִיא חֻקַּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם, כִּי הוּא חֻקַּת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, עַל כֵּן הוּא מְטַהֵר מִטֻּמְאַת מֵת, כִּי דַיְקָא עַל-יְדֵי בְּחִינַת עָפָר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵפֶר פָּרָה שֶׁנִּקְרָא עָפָר, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וְתַכְלִית הַכֹּל, עַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעַלֶּה הָאֱמֶת מִבְּחִינַת ‘עֲפַר יַעֲקֹב’ וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

כט וְעַתָּה מַה מְּאֹד מְדֻקְדָּק הַפָּסוּק: ‘הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר’ וְכוּ’, הַנַּ”ל מִתְּחִלָּתוֹ לְסוֹפוֹ. כִּי זֶה לְשׁוֹן הַפָּסוּק שָׁם (קֹהֶלֶת ג, כ): “הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר”, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עָפָר הוּא בְּחִינַת אַחְדוּת, בְּחִינַת הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁשָּׁם כָּל הַדְּבָרִים בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל. וְזֶהוּ ‘הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר’ וְכוּ’, ‘אֶל מָקוֹם אֶחָד’ דַּיְקָא שֶׁהוּא הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל דָּבָר, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת ‘הַכֹּל הָיָה וְכוּ’, וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֶעָפָר מְכַלֶּה הַזֻּהֲמָא שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁבִים כֻּלָּם לְשָׁם “לְכַלֶּה הַפֶּשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאת” (דָּנִיֵּאל ט, כד), כִּי מִשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא עִקַּר הָרַע וְהַטֻּמְאָה וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְשָׁם בְּעַצְמוֹ נִכְלָה הַשֶּׁקֶר וְנִתְבַּטֵּל, כִּי שָׁם חוֹזֵר אֶל הָאַחְדוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא’ (בְּסִימָן נא) וְכַנַּ”ל:

ל וְזֶה פֵּרוּשׁ (בַּמִּדְבָּר ח, ב): “בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה מִקְשָׁה זָהָב” וְכוּ’, אוֹר הַמְּנוֹרָה זֶה בְּחִינַת אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא עִקַּר אוֹר הַמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת מִכָּל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכָל הָאוֹרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ. וְעַל-כֵּן אוֹר הַמְּנוֹרָה מֵאִיר עַל-יְדֵי הַשֶּׁמֶן, כִּי שֶׁמֶן הוּא בִּבְחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, בְּחִינַת (תְּהִלִּים קלג, א-ב) “הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים וְכוּ’, כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב” וְכוּ’, בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים א, ג) “לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ” וְכוּ’, [וְעַיֵּן לְעֵיל וְיִתְבָּאֵר לְקַמָּן]. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַשֶּׁמֶן, בְּחִינַת גֵּרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, עַל-יְדֵי-זֶה מְאִירָה הַמְּנוֹרָה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִתְגַּלֶּה אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת’. ‘פְּנֵי הַמְּנוֹרָה’ זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָרַב הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, ‘שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת’ הֵם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַנִּמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ כַּעֲנָפִים מֵאִילָן שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּלְמִידָיו (כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְעִנְיַן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי וְהַחֶבְרַיָּא וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם (פִּנְחָס רנו.)). וְהִזְהִיר הַכָּתוּב שֶׁבְּכָל ‘שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת’ שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר, כֻּלָּם יִהְיֶה הִשְׁתַּדְּלוּתָם לְהָאִיר ‘אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה’ לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם שֶׁהוּא הַיָּחִיד בְּדוֹרוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, שֶׁהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹ בָּעוֹלָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְתַּקֵּן הַכֹּל. כִּי יֵשׁ כַּמָּה צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְכֻלָּם אֱמֶת, אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הָאֱמֶת בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב, שֶׁהוּא עִקַּר הָאוֹר הַמֵּאִיר הָאֱמֶת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל אֱמֶת צָרִיךְ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, כִּי שְׁאָר כָּל הַצַּדִּיקִים מִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר הַכְּשֵׁרִים וְהָעוֹלָם, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת חַלּוֹנוֹת אֶצְלוֹ (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁיֵּשׁ בֶּאֱמֶת בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב וְחַלּוֹן (עַיֵּן בְּסִימָן קיב)).

וְעַל-כֵּן הָאֱמֶת שֶׁל שְׁאָר הַצַּדִּיקִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיעַ לְגַמְרֵי אֶת הַשֶּׁקֶר, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם מַכְנִיעִים וּמְבַטְּלִים לִפְעָמִים אֵיזֶה שֶׁקֶר, אֲבָל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, אֲבָל אַחַר כָּךְ מִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר בִּשְׁקָרִים וְרַמָּאוּת יוֹתֵר וּמְקַלְקֵל זֶה הַתִּקּוּן וְהָאֱמֶת שֶׁהִמְשִׁיךְ זֶה הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם. וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר אַחַר כָּךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַשֶּׁקֶר עַל-יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי יוֹנֵק מִזֶּה הָאֱמֶת וּמְהַפְּכוֹ לִשְׁקָרָיו וְרַמָּאוּתָיו עַד שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה הָאֱמֶת הוּא מִתְגַּבֵּר יוֹתֵר. וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בַּחוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים עִנְיַן זֶה. וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל זֶה בַּמִּשְׁנָה (אָבוֹת א, יא): ‘חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם שֶׁמָּא תָּחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת’ וְכוּ’, [וּכְמוֹ שֶפֵּרֵשׁ שָׁם הָרַב עוֹבַדְיָה בַּרְטֶנוּרָא]. וְכֵן רוֹאִים כַּמָּה פְּעָמִים. אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הוּא יוֹדֵעַ מִכָּל זֶה וְהוּא יוֹדֵעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ עַד הַסּוֹף, וְהוּא צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (וַיִּקְרָא רַבָּה כב, א) לְעִנְיַן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ, וְהוּא יוֹדֵעַ לְהַמְשִׁיךְ אֱמֶת כָּזֶה בָּעוֹלָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַלְקְלוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁעָלָיו מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵעַל כָּל הַצַּדִּיקִים וּמְחַפָּה וּבוֹדָה עָלָיו שְׁקָרִים שֶׁלֹּא עָלוּ עַל לִבּוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה דּוֹרוֹת שֶׁדַּיְקָא עַל הַצַּדִּיק הַ’חַד בְּדָרָא’ הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר אָמְרוּ עָלָיו שְׁקָרִים וּכְזָבִים וַעֲלִילוֹת שֶׁלֹּא עָלוּ עַל דַּעְתּוֹ. וְהָרִאשׁוֹן הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁאָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא מִין, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ שֶׁאָמְרוּ: בִּשְׁבִיל הַמִּין הַזֶּה בָּא הָרָעָב. וְכֵן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ וְכָל אֶחָד קִנֵּא לְאִשְׁתּוֹ מִמֹּשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סַנְהֶדְרִין קי.), וְכֵן יִרְמְיָהוּ חֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ (בָּבָא קַמָּא טז:), וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים דַּוְקָא יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת אָמְרוּ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף דִּבְרֵיהֶם חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד וּלְנֶצַח וְדִבְרֵי הַחוֹלְקִים בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, כִּי שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד. כִּי הַצַּדִּיק בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת הַנַּ”ל הוּא מַמְשִׁיךְ אֱמֶת כָּזֶה בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ תַּכְלִית הָאֱמֶת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר בִּטּוּל הַשֶּׁקֶר בְּשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מַזְהִיר הַכָּתוּב שֶׁכָּל ‘שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת’ יָאִירוּ ‘אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה’, שֶׁכָּל הִשְׁתַּדְּלוּתָם שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַכְּלוּלִים בְּשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, כֻּלָּם יִהְיוּ כָּל עֲבוֹדָתָם לְהָאִיר ‘אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה’, לְהַמְשִׁיךְ אוֹר פְּנֵי הַמְּנוֹרָה בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נְקֻדַּת עֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר בִּטּוּל הַשֶּׁקֶר לְגַמְרֵי עַד קָצֶה אַחֲרוֹן כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (בַּמִּדְבָּר ח, ד) “וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִיא”. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂנָּה אֵיבָרִים אֵיבָרִים עַל-יְדֵי חִבּוּר, כִּי אִם עֶשֶׁת שֶׁל כִּכַּר זָהָב הָיְתָה וְכוּ’. הַיְנוּ כִּי הַמְּנוֹרָה הָיְתָה בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת מֵחֲתִיכָה אַחַת, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁיּוֹצְאִין מִמֶּנָהּ כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים וּגְבִיעִים מְשֻׁקָּדִים הַרְבֵּה וְיֶרֶךְ וּפְרָחִים וְקָנִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵעֶשֶׁת זָהָב אֶחָד, כִּי עִקַּר הָאֱמֶת הוּא אֶחָד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁמֵּהָאֱמֶת נִמְשָׁכִין הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גְּוָנִין וְשִׁנּוּיִים לְאֵין מִסְפָּר, אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּשֹׁרֶשׁ הַכֹּל כֻּלָּא אֶחָד בְּחִינַת ‘עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִיא’, שֶׁהַכֹּל מֵעֶשֶׁת אֶחָד, כִּי כֹּלָּא אֶחָד, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמֶת שֶׁהוּא אֶחָד כַּנַּ”ל:

לא וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין חַיָּה לִבְהֵמָה, שֶׁהַבְּהֵמָה חֶלְבָּהּ אָסוּר וְאֵין דָּמָהּ טָעוּן כִּסּוּי. וְהַחַיָּה לְהִפּוּךְ, כִּי יֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בְּעִנְיַן הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ”ם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב הַמְגֻלְגָּל בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְכוּ’, כִּי לִפְעָמִים הַטּוֹב כָּבוּשׁ מְאֹד בְּגָלוּת גָּדוֹל וְלִפְעָמִים שֶׁאֵינוֹ כָּבוּשׁ כָּל כָּךְ. וְעַל פִּי רֹב הוּא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַטּוֹב גָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר כְּשֶׁנּוֹפֵל בַּגָּלוּת חַס וְשָׁלוֹם, הוּא כָּבוּשׁ בְּגָלוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַטּוֹב חָשׁוּב וְגָדוֹל בְּיוֹתֵר הֵם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י בַּאֲרִיכוּת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, בִּפְרָט בְּסֵפֶר הַגִּלְגּוּלִים, שֶׁעִקַּר תַּאֲווֹת וְהִשְׁתּוֹקְקוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת הוּא לְהִתְגַּבֵּר לִנֹּק מֵהַטּוֹב הַגָּדוֹל וְהֶחָשׁוּב בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סֻכָּה נב.) עַל הַיֵּצֶר הָרָע “כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת” (יוֹאֵל ב, כ) ‘שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בַּגְּדוֹלִים’. וְעַל-כֵּן לִפְעָמִים הַטּוֹב כָּבוּשׁ כָּל-כָּךְ עַד שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁמּוֹדִיעִין לְהַטּוֹב מַעֲלָתוֹ עַל-יְדֵי הַבְּחִינוֹת שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, הֵם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ’, עַד שֶׁיּוֹצֵא מִשָּׁם בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. גַּם זֶה הוּא לְפִי מַעֲלַת הַטּוֹב שֶׁמֵּחֲמַת עֹצֶם מַעֲלַת הַטּוֹב הֵם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּשֶׁמּוֹדִיעִים לוֹ מַעֲלָתוֹ וְכוּ’, וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם יוֹתֵר וְכוּ’, עַד שֶׁיּוֹצֵא בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים. וְהַכֹּל מֵחֲמַת גֹּדֶל מַעֲלַת הַטּוֹב שֶׁעָלָיו דַּיְקָא מִתְגַּבְּרִים וּמִתְגָּרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת, כִּי בְּהֵמוֹת רְאוּיוֹת לְקָרְבָּן, אֲבָל לֹא חַיּוֹת. וְזֶה סִימָן עַל עֹצֶם מַעֲלַת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בַּבְּהֵמוֹת יוֹתֵר מִבַּחַיּוֹת. וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ הַבְּהֵמָה מְגֻשֶּׁמֶת יוֹתֵר מֵחַיָּה, כִּי תְּנוּעָתָהּ כְּבֵדָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחַיָּה, וְהַחַיּוֹת קַלִּים בְּטִבְעָם וּפִקְּחִים יוֹתֵר מֵהַבְּהֵמוֹת. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַטּוֹב שֶׁבַּחַיּוֹת שֶׁהוּא חִיּוּתָם אֵינוֹ כָּבוּשׁ בְּגָלוּת עָצוּם כָּל כָּךְ כְּמוֹ בְּהֵמוֹת, עַל כֵּן תְּנוּעָתָם קַלָּה כִּי יֵשׁ לָהֶם חִיּוּת יוֹתֵר, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת מֵהַטּוֹב. אֲבָל הַבְּהֵמָה מֵחֲמַת שֶׁחִיּוּתָהּ שֶׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַטּוֹב כָּבוּשׁ בְּעֹמֶק הַגָּלוּת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַל כֵּן עִקַּר רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת מִתְגַּבֵּר בָּהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְעַל-כֵּן תְּנוּעָתָהּ כְּבֵדָה בְּיוֹתֵר, כִּי מִתְגַּבֵּר הַגַּשְׁמִיּוּת וְהַכְּבֵדוּת יוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁהַטּוֹב כָּבוּשׁ שָׁם בַּגָּלוּת יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

וְעַל-כֵּן עִקַּר הַבְּהֵמָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת שֶׁמִּשָּׁם הִתְגַּבְּרוּת כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, אֲבָל הַחַיָּה נִקְרֵאת בְּשֵׁם ‘חַיָּה’ לְשׁוֹן רוּחַ חִיּוּנִית, כִּי שָׁם אֵין הַחִיּוּת שֶׁהוּא הַטּוֹב כָּבוּשׁ כָּל כָּךְ כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַטּוֹב שֶׁבַּבְּהֵמוֹת גָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, שֶׁשָּׁם מִתְגַּבֵּר הַגָּלוּת שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּיוֹתֵר. וְעַל-כֵּן בַּבְּהֵמָה גַּם חֶלְבָּהּ אָסוּר, כִּי מְבֹאָר לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁלִּפְעָמִים מִתְגַּבְּרִים עַל הַטּוֹב כָּל כָּךְ עַד שֶׁמֻּכְרָח לָצֵאת הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים פז, ו) “ה’ יִסְפֹּר וְכוּ’, זֶה יֻלַּד שָׁם” וְכוּ’. וְהַהוֹלָדָה הוּא מֵהַמֹּחַ וְעִקַּר הַמֹּחַ הוּא עַל-יְדֵי שַׁמְנוּנִית וַחֲלָבִים שֶׁבַּגּוּף (כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן ס)). וּמִשָּׁם עִקַּר הַטִּפָּה זַרְעִיִּית, כִּי הַשַּׁמְנוּנִית וְהַחֲלָבִים שֶׁבַּגּוּף עוֹלִים אֶל הַמֹּחַ וּמֵהֶם מִתְהַוָּה טִפָּה וְאַחַר כָּךְ נִמְשֶׁכֶת הַטִּפָּה לִכְלֵי הַהוֹלָדָה שֶׁהֵם הַכְּלָיוֹת, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחֲלָבִים שֶׁהֵם מְבַשְּׁלִין אֶת הַטִּפָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַהוֹלָדָה.

נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַהוֹלָדָה עַל-יְדֵי הַחֲלָבִים. וְעַל-כֵּן בַּבְּהֵמוֹת שֶׁהַטּוֹב גָּדוֹל בְּמַעֲלָה, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי הַהוֹלָדָה, עַל-כֵּן גַם הַחֲלָבִים אֲסוּרִים, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַל הַטּוֹב שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לְהַטּוֹב הִתְעוֹרְרוּת שֶׁיִּזְכֹּר מַעֲלָתוֹ וְיָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הֵם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו וּמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם וְנִכְבַּשׁ שָׁם מְאֹד מְאֹד יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, כִּי הָרַע מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁקָּרוֹב שֶׁהַטּוֹב יֵצֵא מִמֶּנּוּ, וַאֲזַי הָרַע מִתְגַּבֶּרֶת בְּהִתְגַּבְּרוּת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא הַטּוֹב מִפְּנִימִיּוּת עֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם שֶׁהִכְנִיסוּהוּ לְשָׁם, שֶׁיּוֹצֵא מִשָּׁם עַל-יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים. וְעַל-כֵּן הַחֲלָבִים שֶׁהֵם סְבִיב כְּלֵי הַהוֹלָדָה וְכָל עִקַּר הַהוֹלָדָה מִתְהַוֶּה מֵהֶם, עַל כֵּן שָׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָרַע יוֹתֵר וְיוֹתֵר, רַק שֶׁמִּפְּנִימִיּוּת עֹמֶק הַמַּחֲשָׁבָה הַמִּתְהַוָּה מֵהֶם, מִשָּׁם יוֹצֵא הַטּוֹב עַל-יְדֵי טִפַּת הַהוֹלָדָה, אֲבָל הֵם בְּעַצְמָם שֶׁהֵם סְבִיבוֹת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַטִּפָּה, שָׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָרַע, שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל הַטּוֹב לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק הַמַּחֲשָׁבָה כַּנַּ”ל.

עַל כֵּן הַחֵלֶב אָסוּר בִּבְהֵמָה, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָרַע שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל הַטּוֹב לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק הַמַּחֲשָׁבָה כַּנַּ”ל, עַל כֵּן הַחֵלֶב אָסוּר בִּבְהֵמָה, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַל הַטּוֹב כַּנַּ”ל. וּמֵחֲמַת זֶה גַּם דָּמָהּ אֵין טָעוּן כִּסּוּי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ עַתָּה לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּדָּם עַל-יְדֵי כִּסּוּי בֶּעָפָר, כִּי מֵעֹצֶם הִתְגַּבְּרוּת הָרַע שֶׁבַּבְּהֵמָה עַל הַחֵלֶב וְהַדָּם, שֶׁהֵם עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל מִין חַי, כִּי הַחֲלָבִים הֵם קִיּוּם הַמֹּחִין שֶׁמִּשָּׁם כָּל שֹׁרֶשׁ הַחִיּוּת. וְהַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַגּוּף. וּמֵחֲמַת גֹּדֶל הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַל הַטּוֹב שֶׁבַּבְּהֵמָה הַכָּבוּשׁ בְּיוֹתֵר בְּחֵלֶב וָדָם כַּנַּ”ל, עַל כֵּן שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים, וְעַל-כֵּן אֵין דָּמָהּ טָעוּן כִּסּוּי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבְּדַם בְּהֵמָה מֵעֹצֶם הִתְגַּבְּרוּת הָרַע כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁבְּדָם וְחֵלֶב שֶׁל בְּהֵמָה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי קָרְבָּנוֹת שֶׁעוֹלִין עַל הַמִּזְבֵּחַ מַמָּשׁ, שֶׁמֵּעֹצֶם קְדֻשַּׁת הַמִּזְבֵּחַ וְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִתְבָּרֵר הַטּוֹב שֶׁבְּדָם וְחֵלֶב. וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכַּפָּרָה, מֵחֲמַת שֶׁעוֹלֶה הַטּוֹב מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַחֲטָאִים. וְעַתָּה בְּגָלוּתֵנוּ שֶׁאֵין לָנוּ מִזְבֵּחַ וְלֹא קָרְבָּן אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְבָרֵר הַדָּם וְהַחֵלֶב כְּלָל, וְכָל תִּקּוּנָם עַל-יְדֵי בְּחִינַת זֶרַע הַיִּלּוֹדִים, הַיְנוּ שֶׁכָּל הַבְּהֵמוֹת שֶׁהָיוּ בְּכָל הַגָּלוּת יִהְיֶה תִּקּוּנָם בִּשְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי הַוְּלָדוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם מִדּוֹר לְדוֹר עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁאָז יַעֲלוּ וַלְדוֹתֵיהֶם לְקָרְבָּנוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאָז יִתְתַּקֵּן כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בָּהֶם. וּבִשְׁבִיל זֶה מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁהִזְכִּירָה מֵהַוַּלְדוֹת הַבְּהֵמוֹת. וְכַמָּה מִצְווֹת תְּלוּיִם בְּוַלְדוֹתֵיהֶם מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּבְהֵמָה (וַיִּקְרָא כב, כז): “שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד” וְכוּ’. וּכְתִיב (שְׁמוֹת יג, ב): “קַדֶּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם וְכוּ’, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה” וְכוּ’. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַבְּהֵמוֹת עַל-יְדֵי בְּחִינַת הוֹלָדָה, מֵחֲמַת שֶׁהַטּוֹב שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל בְּמַעֲלָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת שֶׁבָּאִין מִבְּהֵמוֹת וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אָסְרָה הַתּוֹרָה אִסּוּר ‘אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ’ בִּבְהֵמָה וְלֹא בְּחַיָּה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁבַּבְּהֵמָה אֵין נִגְמָר הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי שְׁחִיטָתָהּ בְּעַצְמָהּ כִּי אִם עוֹד צָרִיךְ הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בָּהּ לְהִתְבָּרֵר עַל-יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים, עַל כֵּן אָסוּר לִשְׁחֹט אוֹתָהּ וְאֶת בְּנָהּ בְּיוֹם אֶחָד. כַּמְבֹאָר לְעֵיל בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה (הֲלָכָה ד) לְעִנְיַן אִסּוּר ‘אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ’, עַיֵּן שָׁם. אֲבָל בְּחַיָּה לֹא הִזְכִּירָה הַתּוֹרָה הֻלַּדְתָּהּ בְּשׁוּם מָקוֹם וְאֵין שׁוּם מִצְוָה תְּלוּיָה בְּלֵדָתָהּ, כִּי שָׁם בְּחִינַת הַחִיּוּת וְהַטּוֹב, קָטָן מִבְּהֵמָה, וְעַל-כֵּן אֵינוֹ כָּבוּשׁ כָּל כָּךְ. וְעַל-כֵּן הוּא מִתְבָּרֵר עַל-יְדֵי הַשְּׁחִיטָה שֶׁלָּהּ בְּעַצְמָהּ, וְאֵין בֵּרוּרָהּ תָּלוּי בְּבֵרוּר וְלָדוֹתֶיהָ, וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לָהּ שׁוּם שַׁיָּכוּת עִם וְלָדוֹתֶיהָ לְעִנְיַן בֵּרוּר הַטּוֹב, עַל כֵּן אֵין שַׁיָּךְ בָּהּ אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵין בֵּרוּרָם תָּלוּי זֶה בָּזֶה כְּלָל כַּנַּ”ל. וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ חֶלְבָּהּ מֻתָּר, כִּי שָׁם אֵין מִתְגַּבֵּר הָרַע בִּבְחִינַת הוֹלָדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֵלֶב שֶׁשָּׁם הַהוֹלָדָה, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נֶאֱסָר הַחֵלֶב בִּבְהֵמָה כַּנַּ”ל, אֲבָל בְּחַיָּה שֶׁאֵין הָרַע מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ וִיכוֹלִין לְבָרְרוֹ מִיָּד, עַל כֵּן חֶלְבָּהּ מֻתָּר, כִּי שָׁם אֵין הָרַע מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק הַמַּחֲשָׁבָה וְכוּ’, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אִסּוּר הַחֵלֶב בַּבְּהֵמָה כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ דָּמָהּ טָעוּן כִּסּוּי, כִּי בְּחַיָּה עִקַּר הַטּוֹב כָּבוּשׁ בַּגָּלוּת בְּתוֹךְ הַדָּם, כִּי אֵינוֹ נִכְבָּשׁ הַטּוֹב לְתוֹךְ עֹמֶק הַמַּחֲשָׁבָה וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּהֵמָה, רַק הוּא כָּבוּשׁ בְּעִקַּר הַחִיּוּת שֶׁהִיא הַדָּם. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ נִכְבָּשׁ בְּעֹמֶק הַמַּחֲשָׁבָה, עַל כֵּן יְכוֹלִין לְבָרְרוֹ מִיָּד וְעַל-כֵּן דָּמָהּ טָעוּן כִּסּוּי, כִּי דַּם הַחַיָּה אָנוּ מְבָרְרִין וּמְתַקְּנִין מִיָּד עַל-יְדֵי הַכִּסּוּי בֶּעָפָר כַּנַּ”ל. אֲבָל דַּם הַבְּהֵמָה אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר כִּי אִם עַל-יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים שֶׁיִּהְיוּ מֵהֶם קָרְבָּנוֹת, שֶׁאָז יַעֲלוּ דָּמָם עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁזֶּה גְּמַר תִּקּוּנָם כַּנַּ”ל:

לב וְעַל-כֵּן דַּם הַחַיָּה תִּקּוּנָהּ עַל-יְדֵי כִּסּוּי דַּיְקָא, שֶׁצְּרִיכִין לְכַסּוֹת הַדָּם בְּעָפָר, ‘לְכַסּוֹת’ דַּיְקָא. אֲבָל דַּם הַבְּהֵמָה כְּשֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ אָז תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי זְרִיקָה דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּאִתְגַּלְיָא, שֶׁזּוֹרְקִין הַדָּם בְּגָלוּי עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת עָפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת כ, כ): “מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי”. כִּי תִּקּוּן הַחַיָּה שֶׁמְּתַקְּנִין מִיָּד, זֶה בְּחִינַת הַתִּקּוּנִים הַנַּעֲשִׂים עַכְשָׁיו בִּזְמַן הַגָּלוּת, אֲבָל תִּקּוּן דַּם הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא עַל-יְדֵי קָרְבָּנוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב עַל-יְדֵי הַיִּלּוֹדִים, זֶה בְּחִינַת גְּמַר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁיִּהְיֶה בִּזְמַן בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁאָז יִתְבָּרֵר הַטּוֹב בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים פז, ו) “ה’ יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים זֶה יֻלַּד שָׁם” וְכוּ’, שֶׁזֶּה יִהְיֶה בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

וְעַל-כֵּן הַדָּם שֶׁל חַיָּה צָרִיךְ כִּסּוּי דַּיְקָא, כִּי עַכְשָׁיו אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאֵיזֶה אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְגַלּוֹתוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁמְּכַסֶּה אוֹתוֹ בְּכַמָּה כִּסּוּיִים וּלְבוּשִׁים עַד שֶׁנִּתְכַּסֶּה בֶּאֱמֶת מֵרֹב בְּנֵי אָדָם, רַק זְעִירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לְהָבִין הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַכִּסּוּי דַּיְקָא. כִּי עַתָּה בְּהֶכְרֵחַ לְכַסּוֹת הָאֱמֶת כִּי אִם יְגַלֶּה הָאֱמֶת בְּפֵרוּשׁ יוּכַל הַשֶּׁקֶר לְהִתְגַּבֵּר יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל-יְדֵי-זֶה הָאֱמֶת דַּיְקָא כַּנַּ”ל בַּאֲרִיכוּת, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּגַלִּין אֵיזֶה אֱמֶת הֵם מִתְגַּבְּרִין עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא בִּשְׁקָרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּבִשְׁבִיל זֶה הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים צְרִיכִין לְהִזָּהֵר בְּדִבְרֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים מְאֹד מְאֹד אֵיךְ לְאָמְרָם, לְכַסּוֹתָם בְּכַמָּה כִּסּוּיִים בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם’ וְכוּ’, וְכַנַּ”ל. וְכֵן מוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁבְּכַמָּה וְכַמָּה כִּסּוּיִים צָרִיךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. אֲבָל לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁאָז יִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר, אָז נוּכַל לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּפַרְהֶסְיָא בִּפְנֵי כָּל עַם וְעֵדָה, כִּי עַכְשָׁיו הוּא בְּחִינַת (דָּנִיֵּאל ח, יב) “וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה”. וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הָאֱמֶת וּלְכַסּוֹתוֹ בָּאָרֶץ וּבֶעָפָר שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת כַּנַּ”ל, אֲבָל לֶעָתִיד יִתְקַיֵּם (תְּהִלִּים פה, יב): “אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח'” וְאָז נוּכַל לְגַלּוֹת הָאֱמֶת לְעֵין כֹּל.

וְעַל-כֵּן תִּקּוּן דַּם הַחַיָּה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַתִּקּוּן הַנַעֲשֶׂה עַכְשָׁיו בַּגָּלוּת, הוּא עַל-יְדֵי כִּסּוּי בֶּעָפָר, ‘כִּסּוּי’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל. אֲבָל בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁיִּהְיֶה כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז יְבָרְרוּ וִיתַקְּנוּ הַטּוֹב שֶׁבְּדַם הַבְּהֵמָה עַל-יְדֵי זְרִיקָה דַּיְקָא שֶׁהִיא בְּגָלוּי, כִּי אָז נוּכַל לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁהוּא הָאֱמֶת בְּאִתְגַּלְיָא וּבְפַרְהֶסְיָא לְעֵין כֹּל כַּנַּ”ל:

לג וְעַל-כֵּן עִקַּר הַהֶכֵּר וְהַסִּימָן שֶׁבֵּין חַיָּה לִבְהֵמָה הוּא בַּקְּרָנוֹת, כִּי הַקְּרָנוֹת הֵם עִקַּר חֹזֶק וּגְבוּרָה שֶׁל הַבַּעַל חַי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עָמוֹס ו, יג): “הֲלֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנַיִם”. וְדֶרֶךְ שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַטּוֹב שֶׁהוּא הַחִיּוּת. כִּי הַקֶּרֶן מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת צְדָקָה שֶׁנִּקְרָא ‘קֶרֶן’ (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה ‘וַהֲוֵי לֵיהּ קַרְנָא’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם). וְזֶה בְּחִינַת קֶרֶן הַשּׁוֹפָר שֶׁתּוֹקְעִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבַיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה לְעוֹרֵר כָּל הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בַּמָּקוֹם שֶׁכָּבוּשׁ שֶׁיַּחֲזֹר לַה’ יִתְבָּרַךְ. וּמְעוֹרְרִין וּמַזְכִּירִין אוֹתוֹ עַל-יְדֵי קֶרֶן הַשּׁוֹפָר דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא מוֹדִיעִין לְהַטּוֹב מַעֲלָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה כז, יג) “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם” וְכוּ’, כִּי כָּל הַטּוֹב הַנֶּאֱבָד וְהַנִּדְחֶה לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְבַּשׁ שָׁם בַּגָּלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘הָאוֹבְדִים וְהַנִּדָּחִים’, כֻּלָּם יָשׁוּבוּ עַל-יְדֵי קֶרֶן הַשּׁוֹפָר שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַנִּשְׁמָע לְמֶּרְחַקִּים עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַצְּדָקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קֶרֶן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת קוֹל הַשּׁוֹפָר שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה, כִּי עִקַּר מַתַּן תּוֹרָה הָיָה עַל-יְדֵי קִבּוּץ הַטּוֹב מִמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הַהֶכֵּר וְהַסִּימָן שֶׁבֵּין חַיָּה לִבְהֵמָה נִכָּר בַּקְּרָנוֹת, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מוֹדִיעִין לְהַטּוֹב מַעֲלָתוֹ בִּבְחִינַת ‘וַהֲוֵי לֵיהּ קַרְנָא וְחָקִיק עָלֵיהּ’ וְכוּ’,# שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַחֲרָקִים שֶׁבַּקְּרָנוֹת שֶׁהֵם מֵהַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חַיָּה לִבְהֵמָה (כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן פ), כִּי שָׁם בַּקְּרָנוֹת נִכָּר הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בִּבְחִינַת בְּהֵמָה וְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בִּבְחִינַת חַיָּה, מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהוֹדָעָה לְהַטּוֹב מַעֲלָתוֹ הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַקְּרָנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל. בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל]

לד לְעִנְיַן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ שָׁם (בְּאוֹת טו), שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשֶּׁקֶר נִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת אַחַר כָּךְ. וְכֵן מְבֹאָר מֵעֵין זֶה בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל רַבֵּינוּ זַ”ל (חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן קצח), שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל מֵאֶחָד שֶׁהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁנָּפַל עָלָיו גַּזְלָן וְלָקַח כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְהִנִּיחוֹ, וְהִתְחִיל הַנִּגְזָל לְבַקֵּשׁ מֵהַגַּזְלָן: הֱיוֹת שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהָיִיתִי נָע וָנָד מִבֵּיתִי לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתִי עַד שֶׁקִּבַּצְתִּי זֶה הַסַּךְ וְעַתָּה כְּשֶׁאָבוֹא לְבֵיתִי בְּיָדַיִם רֵיקָנִיּוֹת אֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי, כִּי לֹא יַאֲמִינוּ לִי כְּלָל שֶׁנָּפַל עָלַי גַּזְלָן. בְּכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ עַל כָּל פָּנִים, תַּעֲשֶׂה בִּי סִימָן שֶׁנָּפַלְתָּ עָלַי. וּפָשַׁט לוֹ כְּנַף בִּגְדּוֹ כְּדֵי שֶׁיּוֹרֶה הַגַּזְלָן בִּקְנֵי שְׂרֵפָה שֶׁלּוֹ בִּכְנַף בִּגְדּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סִימָן שֶׁנָּפַל עָלָיו גַּזְלָן. וְכֵן עָשָׂה הַגַּזְלָן. אַחַר כָּךְ בִּקְּשׁוֹ עוֹד פַּעַם שֶׁיּוֹרֶה בּוֹ עוֹד בְּהַכּוֹבַע שֶׁלּוֹ כִּי אוּלַי לֹא יַאֲמִינוּ בִּשְׁבִיל סִימָן אֶחָד, וּמִלֵּא מִשְׁאַלְתּוֹ עוֹד הַפַּעַם וַיּוֹרֶה בּוֹ עוֹד. וְכֵן בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עוֹד שֶׁיּוֹרֶה בּוֹ עוֹד בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת בִּבְגָדָיו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סִימָנִים הַרְבֵּה, וְכֵן עָשָׂה הַגַּזְלָן. אַחַר כָּךְ בִּקֵשׁ עוֹד הַפַּעַם שֶׁיּוֹרֶה בּוֹ עוֹד אֵיזֶה מָקוֹם הֵשִׁיב לוֹ הַגַּזְלָן: אֵין לִי עוֹד הַסַּמִּים שֶׁיּוֹרִין בָּהֶם שֶׁקּוֹרִין ‘פִּילְוֶויר’, כִּי כְּבָר כָּלָה הַכֹּל. תֵּכֶף כְּשֶׁשָּׁמַע הַנִּגְזָל שֶׁאֵין לוֹ עוֹד ‘פִּילְוֶויר’, מִיָּד תָּפַס אֶת הַגַּזְלָן בְּעָרְפּוֹ וְהוֹרִידוֹ לָאָרֶץ וְלָקַח מִמֶּנּוּ כָּל הַגְּזֵלָה שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם.

וְסִפֵּר זֹאת לְעִנְיָן שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁפּוֹגְעִים עִם כּוֹפְרִים אוֹ מִתְנַגְּדִים וְהֵם מִתְוַכְּחִים הַרְבֵּה כְּנֶגֶד הָאֱמֶת וּפוֹעֲרִים פִּיהֶם לִבְלִי חֹק בְּרִבּוּי דְּבָרִים וּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת שֶׁל הֶבֶל, שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּין לָהֶם עַד שֶׁיִּכְלוּ דִּבְרֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ יִתְבַּטְּלוּ דִּבְרֵיהֶם מִמֵּילָא וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כט, יא) “כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה”. וְזֶהוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁכַּאֲשֶׁר מַרְבִּין מְאֹד בִּשְׁקָרִים וּכְזָבִים וְרַמָּאוּת וְעַקְמִימוּת וְכוּ’, הֵם מַרְבִּים כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּכְלוּ שִׁקְרֵיהֶם לְגַמְרֵי וְאָז יִתְגַּלֶּה הָאֶמֶת לַאֲמִתּוֹ.

וְזֶה בְּחִינַת (צְפַנְיָה ג, ט) “כִּי אָז אֶהֱפֹךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְּרוּרָה לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'” וְכוּ’, ‘אֶהֱפֹךְ’ דַּיְקָא, כִּי אָז בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִתְגַּבֵּר וְיִתְפַּשֵּׁט הַשֶּׁקֶר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִתְהַפֵּךְ הַשֶּׁקֶר אֶל הָאֱמֶת כַּנַּ”ל, עַד שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הָעַמִּים אֶל הָאֱמֶת לִקְרֹא בְּשֵׁם ה’ וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘כִּי אָז אֶהֱפֹךְ אֶל כָּל הָעַמִּים’ וְכוּ’. ‘אֶהֱפֹךְ’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל, וְהָבֵן.

וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי יב, יט) “שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר”, ‘אַרְגִּיעָה’ לְשׁוֹן מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ, כִּי כָּל דָּבָר קֹדֶם שֶׁבָּא לְתַכְלִית שְׁלֵמוּתוֹ אֵין לוֹ מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ, כִּי הוּא כְּמוֹ מִתְגַּלְגֵּל וְנָע וָנָד וּמְטֻלְטָל עַד שֶׁיָּבוֹא לִשְׁלֵמוּתוֹ בְּתַכְלִית וְאָז הוּא מַרְגּוֹעוֹ וּמְנוּחָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת ‘וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר’, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט עַכְשָׁיו לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לְהַטְעוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם מֵה’ יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וּכְבָר נִתְפְּסוּ רַבִּים וְנִלְכְּדוּ בַּמֶּה שֶׁנִּלְכְּדוּ עַל-יְדֵי הַשֶּׁקֶר, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן לֹא בָּא הַשֶּׁקֶר לְמַרְגּוֹעוֹ וּמְנוּחָתוֹ, כִּי עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ רַבִּים צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לְקוֹל הַשֶּׁקֶר וְלֹא הִנִּיחוּ עַצְמָן לִטְעוֹת עַל-יְדֵי הַשֶּׁקֶר וְרָדְפוּ אַחַר הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קלט, יח): “הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ”. כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘בָּאתִי עַד קֵץ כָּל הַדּוֹרוֹת וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹחֵז בְּךָ’ וְכוּ’. וַאֲפִילּוּ אוֹתָן שֶׁנִּתְּעוּ אַחַר הַשֶּׁקֶר, עֲדַיִן נִשְׁאָר בָּהֶם כַּמָּה נְקֻדּוֹת מֵהָאֱמֶת. וּמֵחֲמַת זֶה עֲדַיִן לֹא הִשְׁלִים הַשֶּׁקֶר לָבוֹא לְמַרְגּוֹעוֹ וּמְנוּחָתוֹ וְהוּא חוֹתֵר תָּמִיד לִתְפֹּס הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁקָרָיו. וְעַל-כֵּן הוּא מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט בְּכָל פַּעַם בִּשְׁקָרִים וְרַמָּאוּת חֲדָשׁוֹת בְּלִי שִׁעוּר, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁכַּת הָאֶפִּיקוֹרְסִים מְחַבְּרִים חִבּוּרִים בְּכָל עֵת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים בְּכַמָּה מִינֵי פִּתּוּיִּים וַהֲסָתוֹת וְדִבְרֵי חֲלַקְלַקּוֹת לְהַטְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם בְּנִכְלֵי הֶבְלֵיהֶם וְכוּ’, [כַּמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר], אֲבָל עַל-יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּת הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁהוּא סָמוּךְ לְמַרְגּוֹעוֹ וְלִמְנוּחָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכִּמְעַט יִתְעוּ הַכֹּל בִּשְׁקָרָיו חַס וְשָׁלוֹם, אָז דַּיְקָא ‘שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד’, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשֶּׁקֶר מְאֹד מְאֹד יִתְהַפֵּךְ הַשֶּׁקֶר אֶל הָאֱמֶת כַּנַּ”ל.

וְעַתָּה מוּבָן הַפָּסוּק הַזֶּה הֵיטֵב: ‘שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר’, שֶׁלְּשׁוֹן ‘אַרְגִּיעָה’ אֵין לוֹ שׁוּם פֵּרוּשׁ עַל פִּי פָּשׁוּט. כִּי רַשִׁ”י פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן ‘רֹגַע’, וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב עַל לְשׁוֹן ‘אַרְגִּיעָה’, אֲבָל עַל פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר הֵיטֵב כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִתְנַּבֵּא, שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כְּשֶׁאֶתֵּן כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם עַד שֶׁכִּמְעַט ‘אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר’, שֶׁכִּמְעַט אֶתֵּן לוֹ מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל, אָז דַּיְקָא ‘שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד’. כִּי עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשֶּׁקֶר מְאֹד מְאֹד יִתְהַפֵּךְ הַשֶּׁקֶר אֶל הָאֱמֶת וְכַנַּ”ל.

[כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁגַּם כֹּחַ הַשֶּׁקֶר לְהַטְּעוֹת הָעוֹלָם, נֶאֱחָז מֵהַקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַתְעוֹת אֶת הָעוֹלָם. וְכַמְבֹאָר לְעֵיל בְּעִנְיָן זֶה שֶׁכֹּחַ הַשֶּׁקֶר מֵהָאֱמֶת, מֵחֲמַת שֶׁבְּרֵאשִׁית הַכֹּל כָּל הַדְּבָרִים בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל וְכוּ’, כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (יִרְמְיָה ד, י): “אָכֵן הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה” וְכוּ’. וּכְתִיב (יְשַׁעְיָה סג, יז): “לָמָּה תַּתְעֵנוּ ה’ מִדְּרָכֶיךָ” וְכוּ’, וְכֵן הַרְבֵּה. וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ הַכְנָעַת הַשֶּׁקֶר וּבִטּוּלוֹ מֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל כֹּחוֹ מִן הָאֱמֶת מֵה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל שֶׁנָּתַן לוֹ כֹּחַ בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים יְבַטְּלוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי ‘מִנֵּיהּ וּבֵיהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּיהּ נַרְגָּא’ (סַנְהֶדְרִין לט:),# שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשֶּׁקֶר יִתְהַפֵּךְ אֶל הָאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן שַׁיָּךְ שַׁפִּיר לְשׁוֹן ‘אַרְגִּיעָה’, שֶׁהוּא לְשׁוֹן מְדַבֵּר בַּעֲדוֹ וְהָבֵן]:

לה [מֹשֶׁה כְּבַד פֶּה בְּמִצְרַיִם. “וְדִבֶּר הוּא לְךָ” וְכוּ’ (שְׁמוֹת ד, טז). “וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ” (שָׁם ז, א). ‘אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם’ אֲוִיר הַנָּח. ‘וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה’ (אָבוֹת א, יב). וְעַל-כֵּן נִמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. “כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב”. ‘לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים’. “הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים, כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב, כִּי שָׁם צִוָּה ה’ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים” (תְּהִלִּים קלג), שֶׁשָּׁם נִסְתַּלֵּק רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי. וְעַל-כֵּן הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמַּקְרִיבִין הַכֹּהֲנִים שֶׁנִּמְשְׁחוּ, בְּנֵי אַהֲרֹן, מַמְשִׁיכִין אֲוִיר הַנָּח וְכוּ’. שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ. ‘מָרְדְּכַי’ – מֹר דְּרוֹר (חֻלִּין קלט.), רֹאשׁ הַבְּשָׂמִים שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, כִּי מָרְדְּכַי הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר הַנַּ”ל שֶׁל אֱמוּנָה שֶׁנִּשְׁמָע לְמֵרָחוֹק כַּנַּ”ל]. “כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ” וְכוּ’ (שְׁמוֹת יז, יד):

הִלְכוֹת דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַחַי

לו וְזֶה בְּחִינַת דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַחַי שֶׁהִתִּירָה תּוֹרָה בְּלֹא שְׁחִיטָה, שֶׁהֵם חָלָב וּדְבַשׁ, כִּי כָּל אִסּוּרֵי הַמַּאֲכָלִים וְהֶתֵּרָם, הַכֹּל כְּפִי הַבֵּרוּר הַטּוֹב מֵהָרַע כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן אָסְרָה תּוֹרָה אֵיבָר מִן הַחַי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע מֵהַבְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ, כִּי מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִגְזַר מִיתָה עַל כָּל הַבַּעֲלֵי חַיִּים, וַאֲפִילּוּ הָאָדָם שֶׁגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מִכֻּלָּם וְעַל יָדוֹ עִקַּר הַבֵּרוּר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁלִים הַבֵּרוּר עַד אַחַר מוֹתוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כָּל הַבַּעֲלֵי-חַיִּים שֶׁאֵין נִגְמָר בֵּרוּרָם כִּי אִם אַחַר מִיתָתָם, שֶׁאָז הֵם שָׁבִים אֶל הֶעָפָר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גְּמַר בֵּרוּרָם, בִּבְחִינַת ‘כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב’, בְּחִינַת ‘הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר’. כִּי בְּחִינַת עָפָר מְכַלֶּה וּמְבַטֵּל זֻהֲמַת הַשֶּׁקֶר בְּשָׁרְשׁוֹ, עַד שֶׁמֻּכְרָח לָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת שֶׁנִּשְׁלַךְ עַד לֶעָפָר וְאֶרֶץ בִּבְחִינַת (דניאל ח) ‘וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה’. וּמִשָּׁם דַּיְקָא חוֹזֵר וְצוֹמֵחַ הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת (תהלים פה) ‘אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח’, ‘מֵאֶרֶץ’ דַּיְקָא (כַּמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה לְעִנְיַן כִּסּוּי דָּם בְּעָפָר, עַיֵּן שָׁם).

וְעַל-כֵּן אֵין יְכוֹלִין לֶאֱכֹל שׁוּם אֵיבָר וּבָשָׂר מִן הַחַי כִּי אִם עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַשְּׁחִיטָה, כִּי כְּשֶׁמּוֹצִיאִין הַנֶּפֶשׁ עַל-יְדֵי הַשְּׁחִיטָה, אָז יְכוֹלִין לְבָרְרָהּ וּלְאָכְלָהּ בִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ כַּנַּ”ל. כִּי כָּל הַדְּבָרִים אַחַר יְצִיאַת נַפְשָׁם הֵם בִּבְחִינַת עָפָר, כִּי נִשְׁאָר כֶּעָפָר דּוֹמֵם מֵאַחַר שֶׁיָּצָא הַחִיּוּת מֵהֶם. וְגַם אָז הֵם מִתְבַּלִּים וְחוֹזְרִין לֶעָפָר אוֹ כְּשֶׁאוֹכְלִין אוֹתָם חוֹזְרִין לֶעָפָר עַל-יְדֵי הָאוֹכְלָם, כִּי הַכֹּל מֻכְרָח לַחֲזֹר אֶל הֶעָפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הַכֹּל הָיָה וְכוּ’, וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר” כַּנַּ”ל. וְעִקַּר חֲזָרָתָם אֶל הֶעָפָר הוּא אַחַר יְצִיאַת נַפְשָׁם, שֶׁאָז הֵם בִּבְחִינַת עָפָר כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן כָּל זְמַן שֶׁהַבְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ אֵין מוֹעִיל שׁוּם תִּקּוּן וּבֵרוּר, כִּי עֲדַיִן רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת שֶׁנֶּאֱחָז בּוֹ הָאֲוִיר הַמְבֻלְבָּל, בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה וּמַחֲלֹקֶת וְכוּ’, הוּא עֲדַיִן בְּתָקְפּוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר מֵחֲמַת זֶה לְהוֹדִיעַ כָּרָאוּי לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ שָׁם, עַד שְׁעַת יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ עַל-יְדֵי הַשְּׁחִיטָה, שֶׁאָז מַכְנִיעִין רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת וּמְבָרְרִין הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ עַל-יְדֵי מִצְוַת שְׁחִיטָה כָּרָאוּי. וְעַל-כֵּן אָסוּר אֵיבָר מִן הַחַי כַּנַּ”ל. אֲבָל חָלָב מִן הַחַי הִתִּירָה תּוֹרָה בְּלֹא תִּקּוּן הַשְּׁחִיטָה, כִּי הֶחָלָב מִתְבָּרֶרֶת מִיָּד, כִּי הֶחָלָב מִתְהַוֶּה בִּשְׁעַת הוֹלָדָה וּבְכָל הוֹלָדָה וְהוֹלָדָה יֵשׁ בֵּרוּר, כַּמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁהַטּוֹב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מֵהָרַע אֲפִילּוּ כְּשֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ הָאֱמֶת, מֵחֲמַת שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו מְאֹד וּמַכְנִיסִין אוֹתוֹ בְּעֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם, הוּא יוֹצֵא עַל-יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בְּכָל הוֹלָדָה שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בִּבְנֵי אָדָם הֵן אֲפִילּוּ בְּחַיּוֹת וּבִבְהֵמוֹת יֵשׁ בֵּרוּר, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה מַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ לְקַיֵּם הָעוֹלָם מִדּוֹר לְדוֹר, וְלָצוּר צוּרַת כָּל הַוְּלָדוֹת, הַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהַשְׁלִים הַבֵּרוּר עַל-יְדֵי הַהוֹלָדוֹת. כִּי הַבֵּרוּר אֵינוֹ נִשְׁלָם כִּי אִם עַל-יְדֵי הוֹלָדוֹת דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לְאַפָּשָׁא וּלְאוֹלָדָא וְכוּ’, שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לְהַנִּיחַ בָּנִים בָּעוֹלָם. וְכֵן אֲפִילּוּ בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת אָסְרָה הַתּוֹרָה לְסָרֵס שׁוּם בְּהֵמָה וְחַיָּה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר עַל-יְדֵי הוֹלָדָה (כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל). וְעַל-כֵּן בְּכָל הוֹלָדָה שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בֵּרוּר וַאֲפִילּוּ אִם בְּהוֹלָדָה זוֹ נוֹלָד רָשָׁע, אַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ בֵּרוּר, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ בּוֹ אֵיזֶה צַד לְטוֹבָה. וְעַל פִּי רֹב יִהְיֶה נוֹלַד מִמֶּנּוּ אוֹ מִזַּרְעוֹ אֵיזֶה כָּשֵׁר אוֹ צַדִּיק אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא (וְכַמְבֹאָר לְעֵיל). וְעַל-כֵּן בְּכָל הוֹלָדָה שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בֵּרוּר. וְזֶה בְּחִינַת הֶחָלָב שֶׁמִּתְהַוֶּה בְּכָל הוֹלָדָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁמִּתְהַוֶּה אָז, בִּבְחִינַת (בְּכוֹרוֹת ו:) ‘דַּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב’, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב, מִדָּם לְחָלָב. וְעַל-כֵּן הֶחָלָב שֶׁל מִינִים טְהוֹרִים מֻתָּר בְּלֹא שְׁחִיטָה, כִּי נִתְבָּרֵר מִיָּד עַל-יְדֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ”ל:

לז וְכֵן דְּבַשׁ הִתִּירָה הַתּוֹרָה, כִּי הוּא מִתְבָּרֵר מֵאֵלָיו בִּשְׁעַת הִתְהַוּוּתוֹ עַל-יְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ. וּדְבַשׁ הוּא חִדּוּשׁ יוֹתֵר מֵחָלָב, כִּי הֶחָלָב הוּא עַל כָּל פָּנִים מִמִּינִים טְהוֹרִים. וְהַדְּבַשׁ הוּא מִדְּבוֹרִים שֶׁהֵם טְמֵאִים וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הַדְּבַשׁ הַיּוֹצֵא מֵהֶם הִתִּירָה תּוֹרָה וַאֲפִילּוּ בְּלֹא שׁוּם תִּקּוּן, כִּי מִתְבָּרֵר מֵאֵלָיו מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה בִּשְׁעַת הִתְהַוּוּתוֹ עַל-יְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת (אִיּוֹב יד, ד) “מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד”:

לח כִּי כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁצִּוָּנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ לַעֲבֹד אוֹתוֹ עַל פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת בֵּרוּרִים לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע שֶׁנָּפַל עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְכוּ’, כַּיָּדוּעַ. אֲבָל יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים, דְּהַיְנוּ בֵּרוּר אֶחָד מַה שֶּׁאָנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם צְרִיכִין לְבָרֵר עַל-יְדֵי מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְיֵשׁ בֵּרוּר שֵׁנִי מַה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְבָרֵר, כִּבְיָכוֹל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בְּרָכוֹת ו.): ‘מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין, מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּר חוֹלִים’ וְכוּ’ (סוֹטָה יד.). וְהַכֹּל הוּא בְּחִינַת בֵּרוּרִים מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ עוֹסֵק לְתַקֵּן הָעוֹלָם לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כִּי יֵשׁ בֵּרוּרִים שֶׁמִּתְבָּרְרִים עַל-יְדֵי מִצְוַת תְּפִלִּין, וְעַל-כֵּן גַּם ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַנִּיחַ תְּפִלִּין, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרֵר הַבֵּרוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנָּחַת תְּפִלִּין, וְכֵן בִּשְׁאָרֵי הַמִּצְווֹת.

וּשְׁנֵי הַבֵּרוּרִים הָאֵלּוּ שֶׁהֵם מִלְּמַעְלָה – מֵה’ יִתְבָּרַךְ, וּמִלְּמַטָּה מֵאִתָּנוּ – בְּעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה, הֵם בְּחִינוֹת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁצְּרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא כַּיָּדוּעַ, וְאָז נִשְׁלָם הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵר וּלְתַקֵּן עַל-יְדֵי אוֹתָהּ הַמִּצְוָה, כִּי אֶחָד בְּלֹא חֲבֵרוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִים הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר, כִּי הָאָדָם בְּלֹא ה’ יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵר כִּי מָה אָנוּ וּמַה חַיֵּינוּ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קכז, א): “אִם ה’ לֹא יִבְנֶה בַּיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ” וְכוּ’. וְגַם ה’ יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אָדָם, כִּבְיָכוֹל, אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵר הַבֵּרוּרִים בְּעַצְמוֹ, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, בִּשְׁבִיל הָאָדָם, כְּדֵי שֶׁהָאָדָם דַּיְקָא יַעֲסֹק לְבָרֵר וּלְתַקֵּן כָּל הַבֵּרוּרִים כַּיָּדוּעַ, כִּי הַכֹּל מָסַר ה’ יִתְבָּרַךְ בְּיַד הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם קטו, טז): “וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם”. וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵיךְ הֵם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים יַחַד אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. כִּי לִכְאוֹרָה כְּפִי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי הֵם נִרְאִים כְּסוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בֶּאֱמֶת אָנוּ צְרִיכִין לַעֲסֹק בְּתִקּוּן הָעוֹלָם עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כִּי כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא כִּי אִם בִּשְׁבִיל זֶה, בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ כַּיָּדוּעַ. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן בְּוַדַּאי הַכֹּל עַל-יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְבַד. וַאֲפִילּוּ כָּל עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְכָל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב מא, ג): “מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם” [כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן ב)], וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א כט, יד): “כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ”. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ דַּיְקָא צְרִיכִין לְהִתְעוֹרֵר לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ הַדָּבָר תָּלוּי בָּנוּ דַּיְקָא.

וּבְוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ יַחַד וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, כִּי חֲקִירָה זֹאת הִיא בְּחִינַת ‘הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה’ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּשׁוּם אֹפֶן. כִּי ‘הַיְדִיעָה’ הִיא בְּחִינַת הַהַנְהָגָה וְהַתִּקּוּן שֶׁנַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד כִּרְצוֹנוֹ. כִּי הַיְדִיעָה שֶׁלֹּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא הוּא רְצוֹנוֹ, כִּי כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה כֵּן יִהְיֶה בְּוַדַּאי. וְזֶהוּ יְדִיעָתוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה כִּי הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ. וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת הַיְדִיעָה בִּלְשׁוֹן אַהֲבָה וְרָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית יח, יט): “כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו”, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ רָצוֹן וְאַהֲבָה לְאַבְרָהָם, וְנִקְרָא בִּלְשׁוֹן ‘יְדִיעָה’, כִּי רְצוֹנוֹ הוּא יְדִיעָתוֹ כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁהַיְדִיעָה הוּא בְּחִינַת הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר הַנַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי יְדִיעָתוֹ וּרְצוֹנוֹ. ‘וְהַבְּחִירָה’ הִיא בְּחִינַת הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁנַעֲשֶׂה עַל יָדֵינוּ דַּיְקָא כְּפִי בְּחִירָתֵנוּ וְזֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כַּמּוּבָא. וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ כְּלָל, כִּי הֵם בְּחִינַת מַקִּיפִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה נִמְשָׁךְ רַק מִזֶּה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה ‘עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים’ (בְּסִימָן כא, עַיֵּן שָׁם).

עַל כֵּן אָנוּ מְחֻיָּבִים לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ בְּכָל כֹּחֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֵינוּ וְה’ יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ לְסַיֵּעַ אוֹתָנוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּלְהַשְׁלִים הַבֵּרוּר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאָסוּר לַחֲקֹר בְּעִנְיַן זֶה כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, כִּי זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה מַה שֶּׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים זֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַבֵּרוּרִים הַנַּ”ל בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁבֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי הַבְּחִירָה הִיא בְּתוֹךְ הַיְדִיעָה כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, אַךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת, כִּי מִשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה מַה שֶּׁאֵין מַשִּׂיגִין שֵׂכֶל זֶה. נִמְצָא שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל הַהֲסָתוֹת וְהַפִּתּוּיִים שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו שֶׁל כָּל אָדָם שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַבְּחִירָה, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה נָתַן ה’ יִתְבָּרַךְ כֹּחַ לְהַתַּאֲווֹת וְהַיֵּצֶר הָרָע לְהָסִית אֶת הָאָדָם, הַכֹּל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִירָה. וְכָל כֹּחַ זֶה נִמְשָׁךְ רַק מִזֶּה שֶׁאֵין יוֹדְעִין הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַבֵּרוּרִים הַנַּ”ל כַּנַּ”ל:

לט וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ תְּלוּיָה בָּזֶה, כִּי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ תְּלוּיָה רַק בְּהַבְּחִירָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִזֶּה שֶׁאֵין מְבִינִים שֵׂכֶל זֶה. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים סב, יב) “אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹהִים וּלְךָ ה’ חָסֶד” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁכְּלַל הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת ‘אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי’, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא רַק בְּחִינָה אַחַת, בְּחִינָת ‘אַחַת דִּבֶּר’ וְכוּ’. אֲבָל אֶצְלֵנוּ נִשְׁמָע הַדָּבָר כִּשְׁתַּיִם, בְּחִינַת ‘שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי’. וּמְפָרֵשׁ מַה הֵן הַשְּׁתַּיִם שֶׁהֵן אַחַת בֶּאֱמֶת. וְאָזִיל וּמְפָרֵשׁ: ‘כִּי עֹז לֵאלֹהִים’, שֶׁעִקַּר הָעֹז וְהַגְּבוּרָה לְהַכְנִיעַ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת הוּא ‘ לֵאלֹהִים’, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ לְבַדּוֹ כַּנַּ”ל. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן ‘וּלְךָ ה’ חֶסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ’, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן צִוָּה עָלֵינוּ דַּיְקָא לַעֲשׂוֹת וְהוּא בְּחַסְדּוֹ מְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, כְּאִלּוּ הָיָה הַכֹּל נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הָאָדָם לְבַד כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמַר הַתַּנָּא (אָבוֹת א, יד): ‘אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי’ וְכוּ’. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי אֲנִי מֻכְרָח לַעֲבֹד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים ‘וְאִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי’. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי בְּעַצְמִי אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת וּלְתַקֵּן שׁוּם דָּבָר בִּלְעָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ: ‘וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי’, כִּי צְרִיכִין שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ וְלִסְמֹךְ הַכֹּל עַל ה’ יִתְבָּרַךְ. וְלִבְלִי לִכְנֹס בַּחֲקִירַת מְבוּכָה זֹאת כִּי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, כִּי עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה נִמְשָׁךְ רַק מִזֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל זֶה כַּנַּ”ל. וּלְעָתִיד לָבוֹא שֶׁאָז יִכְנֹס הַמַּקִּיף לִפְנִים וְנִזְכֶּה לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל זֶה, אָז בֶּאֱמֶת תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. אֲבָל עַתָּה בְּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֵׂה שֶׁהַהֶכְרֵחַ שֶׁיִהְיֶה לָאָדָם בְּחִירָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל זֶה, כִּי אִם כֵּן יִתְבַּטֵל הַבְּחִירָה כַּנַּ”ל (כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּסִימָן כא הַנַּ”ל).

וְעַתָּה תִּרְאֶה נִפְלָאוֹת, שֶׁזֶּהוּ שֶׁסִּיֵּם הַתַּנָּא: ‘וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי’. הַיְנוּ שֶׁהַתַּנָּא מַזְהִיר אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יֹאמַר הַכְּסִיל הֶחָכָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, הֲלֹא אַתָּה בְּעַצְמְךָ סוֹתֵר דְּבָרֶיךָ, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: ‘אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי’, שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בִּי דַּיְקָא, וְאַחַר כָּךְ תֵּכֶף אוֹמֵר כְּמוֹ לְהֵיפֶךְ: ‘וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי’. וְאִם כֵּן יִרְצֶה לְהַמְתִּין עַד שֶּׁיַּשִּׂיג תְּחִלָּה זֶה הַשֵּׂכֶל, שֶׁיָּבִין אֵיךְ מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ יַחַד וְאַחַר כָּךְ יַעֲבֹד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ. עַל זֶה מְסַיֵּם הַתַּנָּא: ‘וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי’. הַיְנוּ כִּי ‘הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם’ (דְּבָרִים ז, יא) דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָעֲשִׂיָּה וְהָעֲבוֹדָה הוּא עַכְשָׁיו דַּיְקָא, בְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּחִירָה. וְדַיְקָא מֵחֲמַת זֶה חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, הוּא רַק מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא שֶׁאֵין אָנוּ הוֹרְסִין לִכְנֹס בְּאֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, וְעוֹבְדִים אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה נִמְשָׁךְ מִזֶּה שֶׁאֵין יוֹדְעִין זֶה הַשֵּׂכֶל, אֲבָל לֶעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה זֶה הַשֵּׂכֶל, אָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה וְלֹא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם עֲבוֹדָה וַעֲשִׂיָּה כְּלָל, כִּי ‘הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם’ כְּתִיב.

וְזֶהוּ ‘וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי’, הַיְנוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ, שֶׁתִּרְצֶה לְהִתְחַכֵּם לְהַמְתִּין עַד שֶּׁתַּשִּׂיג זֶה הַשֵּׂכֶל, כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל לֹא נַשִּׂיג עַד לֶעָתִיד וְשָׁם אֵין שׁוּם עֲשִׂיָּה כַּנַּ”ל, כִּי לֶעָתִיד יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה מֵחֲמַת שֶׁאָז נַשִּׂיג זֶה הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי’, כִּי דַּיְקָא עַתָּה שֶׁאֵין מְבִינִים זֶה הַשֵּׂכֶל, עַתָּה דַּיְקָא צְרִיכִין לַעֲבֹד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִירָתֵנוּ. כִּי עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה נִמְשָׁךְ מִזֶּה שֶׁאֵין מְבִינִים זֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי’ וְכַנַּ”ל:

מ וְזֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁהוּא חִדּוּשׁ כִּי כָּל חַד בְּאַנְפֵּי נַפְשָׁא – שָׁרֵי וְתַּרְוַיְיהוּ כַּחֲדָא – אֲסִירֵי (פְּסָחִים מד:).# כִּי בָּשָׂר הוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁמִּתְבָּרֵר עַל יָדֵינוּ, כִּי הַבָּשָׂר אֵינוֹ נִתָּר כִּי אִם עַל-יְדֵי שְׁחִיטָה שֶׁנַּעֲשֵׂית עַל יָדֵינוּ דַּיְקָא. אֲבָל חָלָב הוּא בִּבְחִינַת הַבֵּרוּר הַנַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי הֶחָלָב מִתְבָּרֶרֶת מֵאֵלֶיהָ עַל-יְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁעַת הוֹלָדָה, בִּבְחִינַת ‘דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב’ כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אֲסוּרִים לְחַבְּרָם יַחַד, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר הַקְּלִפָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָהּ מֵחִבּוּר זֶה דַּיְקָא שֶׁל בָּשָר בְּחָלָב. דְּהַיְנוּ מֵהַחֲקִירָה זֹאת שֶׁל שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַבֵּרוּרִים הַנַּ”ל, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לְחַבְּרָם בְּדַעְתּוֹ יַחַד לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ חֲקִירוֹת אֵלּוּ הוּא נִכְשָׁל בְּאֵין סוֹמֵךְ, כִּי מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָהּ מִכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחֲקִירוֹת אֵלּוּ, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תִּקּוּן יא דַּף ל.): ‘קוּם אַנְהִיר עֵינִין דְּאִנּוּן סָבִין דְּלָא יֵיתוּן לְמֵיכְלוֹן בִּשְׂרָא בְּחַלְבָּא’.# כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִכְנֹס בַּמֶּה שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת בִּבְחִינַת (חֲגִיגָה יג.) ‘בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ’ וְכוּ’. וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי כָּל הַמְּבוּכוֹת שֶׁאֵין מְבִינִים אוֹתָם הֵם נִרְאִים כִּשְׁנֵי דְּבָרִים סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה כְּאִלּוּ הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד כְּמוֹ הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם וּלְחַבְּרָם בְּדַעְתּוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן. וְעַל-כֵּן הָרוֹצֶה לַהֲבִינָם וּלְחַבְּרָם בְּדַעְתּוֹ הוּא מַמָּשׁ פְּגַם אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁאִסּוּרוֹ מֵחֲמַת זֶה כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאוֹכְלִין מַאַכְלֵי חָלָב בְּשָׁבוּעוֹת, כִּי אָז קִבַּלְנוּ הַתּוֹרָה עַל כֵּן אָנוּ אוֹכְלִין מַאַכְלֵי חָלָב וְאַחַר כָּךְ מַאַכְלֵי בָּשָׂר, לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁהוּא כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, הַכֹּל הוּא כָּלוּל מִשְּׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָלָב וּבָשָׂר. אֲבָל אָנוּ עוֹשִׂין רֶוַח וְהֶרְחֵק בֵּינֵיהֶם, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּזֶה הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְחַבְּרָם בְּדַעְתֵּנוּ יַחַד כַּנַּ”ל, בִּפְרָט בִּבְהֵמוֹת שֶׁהֵם בְּשַׂר בְּהֵמָה וַחֲלֵב בְּהֵמָה, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת בְּיוֹתֵר וְשָׁם עִקַּר הַבֵּרוּר, עַל כֵּן מִי שֶׁמְּחַבְּרָם יַחַד גּוֹרֵם חַס וְשָׁלוֹם לְהַגְבִּיר הַקְּלִפָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, הָרוֹצֶה לְהַכְנִיס חֲקִירוֹת אֵלּוּ בְּלֵב הָאָדָם שֶׁיִּרְצֶה הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם, לְחַבְּרָם בְּדַעְתּוֹ לַהֲבִינָם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְכָל הַתַּאֲווֹת.

וְעַל-כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה אָנוּ אוֹכְלִין חָלָב וְאַחַר כָּךְ בָּשָׂר, לְהוֹרוֹת שֶׁאָנוּ נִזְהָרִין מִלְּחַבֵּר בָּשָׂר וְחָלָב חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְכֵן אִיתָא בַּסְּפָרִים טַעַם זֶה, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אוֹכְלִין חָלָב בְּשָׁבוּעוֹת לְהוֹרוֹת שֶׁאָנוּ נִזְהָרִין מִבָּשָׂר וְחָלָב, אֲבָל אֵין מְבֹאָר לָמָּה אָנוּ מַרְאִין שֶׁקִּבַּלְנוּ הַתּוֹרָה בְּמִצְוָה זֹאת דַּיְקָא. אַךְ עַל פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר כִּי כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ שֶׁהִיא כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה תָּלוּי בָּזֶה דַּיְקָא, עַל-יְדֵי שֶׁאֵין נִכְנָסִין בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ לֵידַע אֵיךְ מִתְחַבְּרִין שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ יַחַד שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּשָׂר וְחָלָב וְכַנַּ”ל:

מא וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת דְּבַשׁ שֶׁהִתִּירָה תּוֹרָה. וּדְבַשׁ הוּא חִדּוּשׁ יוֹתֵר, כִּי דְּבַשׁ יוֹצֵא מִן הַטָּמֵא וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִתִּירָה הַתּוֹרָה בְּלִי שׁוּם תִּקּוּן, כִּי הוּא מִתְבָּרֵר מֵאֵלָיו עַל-יְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בֶּאֱמֶת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּחִינַת ‘מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד’ כַּנַּ”ל. וּבָזֶה טָעָה שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר, כִּי הָלַךְ לִשָּׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים “וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ אִשָּׁה וְכוּ’. וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה’ הוּא כִּי תּוֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים” (שֹׁפְטִים יד, ג-ד). וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר קָשֶׁה, אִם כֵּן שֶׁהָיָה מֵה’ לָמָּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוֹטָה ט:): ‘שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, לְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו’. אַךְ עַל פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב, כִּי בְּוַדַּאי ה’ יִתְבָּרַךְ עוֹסֵק בְּתִקּוּן הָעוֹלָם בְּעַצְמוֹ תָּמִיד וּבְוַדַּאי הוּא גּוֹמֵר תָּמִיד וְיִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צב, ט): “וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘לְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה’, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן אָסוּר לָנוּ לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, וּמִי שֶׁפּוֹגֵם אֵיזֶה דָּבָר חַס וְשָׁלוֹם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם הוּא פּוֹגֵם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיב וּמְקַלְקֵל הַרְבֵּה (כַּמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים). וְאַף-עַל-פִּי-כֵן ה’ יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר וְיִגְמֹר כִּרְצוֹנוֹ.

וְזֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל, כִּי הוּא עִנְיַן מְבוּכָה הַנַּ”ל שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הַכֹּל תָּלוּי בָּאָדָם, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה כְּנֶגֶד ה’ יִתְבָּרַךְ, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא גּוֹמֵר ה’ יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן זֶה הָאָדָם שֶׁעָשָׂה הָעֲבֵרָה עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כָּרָאוּי לוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה דְּבָרִים, כְּמוֹ פַּרְעֹה שֶׁהִכְבִּיד אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד ה’ יִתְבָּרַךְ וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה בּוֹ עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. נִמְצָא שֶׁהַגָּלוּת הָיָה בְּוַדַּאי לְטוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן בְּוַדַּאי יְקַבֵּל פַּרְעֹה עָנְשׁוֹ כָּרָאוּי לוֹ. וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית טו, יד): “וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִרְכוּשׁ גָּדוֹל”, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִרְכוּשׁ גָּדוֹל, וְהַגָּלוּת טוֹבָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל, אַף-עַל-פִּי-כֵן ‘וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי’, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן מַגִּיעַ לְהַגּוֹי דִּינוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ כָּרָאוּי. וְכֵן כָּל הַמְּעִיקִים וּמְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ הָמָן וְכוּ’, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אַחֲרִיתָם עֲדֵי אֹבֵד וְכֵן מִתְנַהֵג ה’ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד.

וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם שֶׁאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ עוֹשֶׂה לַה’ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב לה, ו): “אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעַל לוֹ” וְכוּ’, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְיוֹדֵעַ לַהֲפֹךְ הַכֹּל לִכְבוֹדוֹ וּרְצוֹנוֹ, כִּי ‘אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה” כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל (חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן קפח): ‘ה’ יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד’. וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: ‘גָּאט פִירְט תָמִיד אוֹיס’. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יְשַׁלֵּם ה’ לְעוֹשֶׂה הָרָעָה כְּרָעָתוֹ. וְזֶהוּ בֶּאֱמֶת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כַּנַּ”ל:

מב וְעַל-כֵּן מוֹעִיל תְּשׁוּבָה עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אַף-עַל-פִּי שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וּפָגַם מַה שֶּׁפָּגַם וְקִלְקֵל מַה שֶּׁקִּלְקֵל, אַף-עַל-פִּי-כֵן מוֹעִיל תְּשׁוּבָה עַל הַכֹּל. וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה. וְלִכְאוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל-יְדֵי הָעֲבֵרָה מַחֲרִיב וּמְקַלְקֵל הָאֵיבָר וְהַמִּדָּה וְהָעוֹלָם הַתְּלוּיִים בְּמִצְוָה זֹאת, אֵיךְ יוּכַל לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה וְהַחֲרָטָה מַה שֶּׁקִּלְקֵל, וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת שָׁאֲלוּ לְכֻלָּם וְהֵשִׁיבוּ: הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת הִיא תָּמוּת כַּמּוּבָא (יְרוּשַׁלְמִי מַכּוֹת ב, ו), אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, וְהִקְדִּים תְּשׁוּבָה לָעוֹלָם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, כִּי אֵין מִי שֶׁיֵּדַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאַחַר כָּל הַקִּלְקוּלִים שֶׁמְּקַלְקֵל הָאָדָם בַּעֲווֹנוֹתָיו הָרַבִּים, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא גּוֹמֵר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא, רַק אַף-עַל-פִּי-כֵן מַגִּיעַ לְהָעוֹבֵר עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים כְּפִי מַעֲשָׂיו, כִּי הֵם דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם תְּשׁוּבָה וּמַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ וּמִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עוֹד וְכוּ’, תֵּכֶף וּמִיָּד ה’ יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עָלָיו וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו הֶאָרַת הַתִּקּוּן מִלְּמַעְלָה מַעְלָה שֶׁשָּׁם בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים אֵין שׁוּם קִלְקוּל כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּא, מִכָּל הַדְּבָרִים אֵיךְ שֶׁהֵם, נַעֲשִׂים תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד לִבְלִי לַעֲבֹר חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם דָּבָר כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּתְנַהֵג אַף-עַל-פִּי-כֵן יִגְמֹר ה’ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד כִּרְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן יְקַבֵּל עָנְשׁוֹ הַקָּשֶׁה וְהַמַּר רַחֲמָנָא לִצְלָן כְּפִי מַעֲשָׂיו כַּנַּ”ל. אֲבָל אִם חַס וְשָׁלוֹם כְּבָר הִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע וְהִפִּילוֹ בְּרִשְׁתּוֹ וְנִכְשַׁל בַּמֶּה שֶּׁנִּכְשַׁל בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד, אֲפִילּוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר, אֲפִילּוּ אִם הִרְבָּה לִפְשֹׁעַ מְאֹד, אֲפִילּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם עָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אֶלֶף פְּעָמִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ‘אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה’, כִּי אַחַר שֶׁכְּבָר עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וְעָבַר מַה שֶּׁעָבַר, הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה וְיִסְמֹךְ עַל חַסְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר עָלָיו הַתִּקּוּן מִבְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁל מַעְלָה מַעְלָה שֶׁשָּׁם מִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה תָּמִיד כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, כִּי הַכֹּל עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל, אֲבָל בְּוַדַּאי אָסוּר לְהָאָדָם לִסְמֹךְ עַל זֶה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי ‘הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה’ (יוֹמָא פו:). וְזֶהוּ ‘אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ’ דַּיְקָא, כִּי בְּוַדַּאי גַּם הָאוֹמֵר ‘אֶחֱטָא וְאָשׁוּב’ וְכוּ’, אִם אַף-עַל-פִּי-כֵן עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה אַחַר כָּךְ בְּוַדַּאי מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, רַק ‘שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה’, כִּי מֵאַחַר שֶׁאָמַר ‘אֶחֱטָא וְאָשׁוּב’, נִמְצָא שֶׁסָּמַךְ עַצְמוֹ לְכַתְּחִלָּה עַל בְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁלְּמַעְלָה לְבַד, שֶׁמִּשָּׁם תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עָנְשׁוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ וְאֵין מְסַיְּעִין לוֹ מִלְּמַעְלָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אֲבָל אִם בְּעַצְמוֹ יִתְגַּבֵּר אֶת עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, בְּוַדַּאי יוֹעִיל לוֹ, רַק שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָשׁוּב, מֵאַחַר שֶׁאֵין מְסַיְּעִין לוֹ כָּל כָּךְ מִלְּמַעְלָה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל-יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, אַף-עַל-פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְתַקֵּן הַחֵטְא כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁל מַעְלָה מַעְלָה כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי תְּשׁוּבָה בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא. אַדְּרַבָּא, הַבַּעַל תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעֻבְדּוֹת בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי צָרִיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יוֹתֵר וְיוֹתֵר. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶׁהַבַּעַל תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה עַל עַצְמוֹ, כְּגוֹן תַּעֲנִית אוֹ לְהַרְבּוֹת בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּצְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכוּ’, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים (וַיִּקְרָא רַבָּה כה, א): ‘אִם הָיָה רָגִיל לִלְמֹד דַּף אֶחָד יִלְמֹד שְׁנֵי דַּפִּין’ וְכוּ’. כִּי מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בַּעֲווֹנוֹתָיו וּפָגַם בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, עַל כֵּן צָרִיךְ עַתָּה לְהִתְגַּבֵּר בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן יוֹתֵר שֶׁשָּׁם מִתְתַּקֵּן הַכֹּל, שֶׁשָּׁם מִתְהַפְּכִין הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כַּנַּ”ל, כִּי כָּל מַה שֶּׁהָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וּבִקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא מִמָּקוֹם גָּבֹהַ וְעֶלְיוֹן יוֹתֵר. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ הַבַּעַל תְּשׁוּבָה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא בְּיוֹתֵר כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ עָלָיו אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא מִמָּקוֹם גָּבֹהּ יוֹתֵר, שֶׁשָּׁם מִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּנַּ”ל:

מג וּבָזֶה טָעָה שִׁמְשׁוֹן, כִּי רָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל כְּבוּשִׁים מְאֹד תַּחַת הַפְּלִשְׁתִּים, וְרָאָה שֶׁקָּשֶׁה לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהֶם לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְסָבַר שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת הוֹלָדָה יְבָרֵר הַטּוֹב מֵהֶם, כִּי יָדַע שֶׁיֵּשׁ טוֹב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר מֵהַקְּלִפּוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי הוֹלָדָה, כַּנַּ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָלַךְ לִשָּׂא אִשָּׁה מִשָּׁם. וּבֶאֱמֶת רָאָה וְלֹא יָדַע מָה רָאָה, כִּי בֶּאֱמֶת מֵה’ הָיָה מַה שֶּׁהָלַךְ לִקַּח אִשָּׁה מִשָּׁם. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא בִּבְחִירָתוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחַר זֶה, כִּי זֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (מַכּוֹת י:) ‘בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר כב, כ): “קוּם לֵךְ אִתָּם, וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר” וְכוּ’, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ גָּמַר כִּרְצוֹנוֹ וְיִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ בְּרָכוֹת הַרְבֵּה עַל-יְדֵי בִּלְעָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהִתְרַצּוֹת בַּהֲלִיכָה זוֹ, וּכְשֶׁהָלַךְ אַף-עַל-פִּי שֶׁה’ גָּמַר כִּרְצוֹנוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן נֶעֱנַשׁ הַרְבֵּה לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שָׁם:

מד וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָלַךְ שִׁמְשׁוֹן לִקַּח אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים מָצָא דְּבַשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (שֹׁפְטִים יד, ט): “כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבַשׁ”. וּבִשְׁעַת הַנִּשּׂוּאִין שָׁאַל לָהֶם הַחִדָּה שֶׁל הַדְּבַשׁ: “מֵהָאוֹכֵל וְכוּ’, וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק”, וְעַל-יְדֵי-זֶה נָקַם בָּהֶם אַחַר כָּךְ. כִּי דְּבַשׁ הוּא בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר הַנִּמְשָׁךְ מִלְּמַעְלָה כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְבָרֵר וְלַהֲפֹךְ מִטָּמֵא לְטָהוֹר, בִּבְחִינַת (אִיּוֹב יד, ד) “מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא” וְכוּ’. אֲבָל אֲנַחְנוּ אָסוּר לָנוּ לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר כִּי אִם עַל פִּי הַתּוֹרָה, כִּי זֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. וְעַל-כֵּן שִׁמְשׁוֹן כְּשֶׁהָלַךְ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁרָצָה לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי נִשֹּוּאֵי אִסּוּר מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים שֶׁעִנְיַן בֵּרוּר כָּזֶה אֵינוֹ נַעֲשֶׂה כִּי אִם עַל-יְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, עַל כֵּן מָצָא אָז דְּבַשׁ, כִּי דְּבַשׁ הוּא בִּבְחִינַת בֵּרוּר זֶה שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מִטָּמֵא לְטָהוֹר עַל-יְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן פָּגַם שִׁמְשׁוֹן בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, כִּי לָנוּ אָסוּר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג דְּרָכָיו כַּנַּ”ל, כִּי כָּל עִנְיַן דַּרְכֵי ה’ הָאֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי כה, כז): “אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב”, בְּחִינַת (שָׁם טז) “דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חֲגִיגָה יד:), כִּי אָסוּר לִכְנֹס בִּידִיעוֹת אֵלּוּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, רַק לְהִתְנַהֵג עַל פִּי הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת כַּנַּ”ל:

מה וְזֶה שֶׁנּוֹהֲגִין לֶאֱכֹל דְּבַשׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וְעִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת דְּבַשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘טָהוֹר מִטָּמֵא’, שֶׁזֶּה הַבֵּרוּר נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן הַחֵטְא כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַנְהָגָה זֹאת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַטֻּמְאָה לְטָהֳרָה וְכַנַּ”ל. וְזֶה שֶׁמּוּבָא שֶׁשּׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת ‘דְּבַשׁ’ שֶׁגִּימַטְרִיָּא שׁ”וֹ שֶׁל שׁוֹפָר, כִּי שׁוֹפָר הוּא בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה כַּמּוּבָא, כִּי עַל-יְדֵי קֶרֶן הַשּׁוֹפָר מוֹדִיעִין לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ כַּנַּ”ל. עַל כֵּן הוּא בִבְחִינַת דְּבַשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי תְּשׁוּבָה:

מו וְזֶהוּ “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְכוּ’, הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר”, זֶה בְּחִינַת גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, כִּי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁגָּלָה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם לְחַלַח וְחָבוֹר וְכוּ’, שֶׁעֲדַיִן לֹא חָזְרוּ מִשָּׁם וַאֲפִילּוּ בִּימֵי בַּיִת שֵׁנִי, וְלֹא יָשׁוּבוּ לְאַרְצָם עַד הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה. וְזֶה הַבֵּרוּר שֶׁל גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת דְּבַשׁ שֶׁיּוֹצֵא מִדְּבוֹרִים שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מִטָּמֵא לְטָהוֹר, כִּי אָז יִהְיֶה גְּמַר הַבֵּרוּר וְיִתְקַיֵּם (זְכַרְיָה יג, ב): “וְאֶת רוּחַ הַטֻמְאָה אַעֲבִיר” וְכוּ’. וְאָז יִתְהַפֵּךְ אֲפִילּוּ הַטֻּמְאָה לְטָהֳרָה. וְזֶה בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה ז, יח): “וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר”, כִּי אַשּׁוּר שֶׁגָּלוּתוֹ לֹא יִתְבָּרֵר עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ, הוּא בִּבְחִינַת דְּבוֹרָה שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹצֵא הַדְּבַשׁ שֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, שֶׁזֶּה הַבֵּרוּר לֹא יִהְיֶה עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ. רַק עַתָּה מְרַמֶּזֶת לָנוּ הַתּוֹרָה בְּחִינַת בֵּרוּר זֶה עַל-יְדֵי הֶתֵּר הַדְּבַשׁ לְבַד, אֲבָל עִקַּר בְּחִינַת בֵּרוּר זֶה יִהְיֶה רַק לֶעָתִיד כַּנַּ”ל. אֲבָל חָלָב הוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁהָיָה כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁאָז ‘דַּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב’, כַּיָּדוּעַ, וְעַל-כֵּן אוֹכְלִין מַאַכְלֵי חָלָב בְּשָׁבוּעוֹת וְכַנַּ”ל, אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹכְלִין דְּבַשׁ. כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה בְּחִינַת שׁוֹפָר, בְּחִינַת ‘וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל’.

וְעַל-כֵּן מִתְפַּלְּלִין הַרְבֵּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל מַלְכוּת מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדְּךָ וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ’ וְכוּ’, כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ תְּשׁוּבָה לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן מַה שֶׁקִּלְקַלְנוּ אַחַר כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת, וְאַחַר כָּךְ עָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל וּמְרַגְּלִים וְכֵן בְּכָל דּוֹר. וְעַכְשָׁיו אָנוּ רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ תְּשׁוּבָה, לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן הַכֹּל. וְזֶה הַתִּקּוּן יִהְיֶה נִגְמַר כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ שֶׁעִקָּרוֹ תָּלוּי בַּתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נט, כ): “וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע” וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת דְּבַשׁ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אוֹכְלִין בְּשָׁבוּעוֹת חָלָב וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה דְּבַשׁ, כִּי דְּבַשׁ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר נִפְלָא יוֹתֵר, שֶׁזֶּה הַבֵּרוּר יִהְיֶה נִשְׁלַם רַק לֶעָתִיד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה. וְעַל-כֵּן בִּדְבַשׁ אֵין בּוֹ שׁוּם אִסּוּר לְעָרְבוֹ עִם בָּשָׂר, כִּי כְּבָר נִשְׁלַם בּוֹ הַבֵּרוּר בְּיוֹתֵר עַד שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִתְאַחֵז בּוֹ הָרַע שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן מֵהַבָּשָׂר. אֲבָל בְּחָלָב אָסְרָה תּוֹרָה לְעָרְבוֹ עִם בָּשָׂר, כִּי שָׁם לֹא נִשְׁלַם עֲדַיִן הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, כִּי חָלָב הוּא בִּבְחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם הַבֵּרוּר לְגַמְרֵי לְהִתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב, וּמֵחֲמַת זֶה אָסוּר לְאָכְלוֹ וּלְבַשְּׁלוֹ עִם בָּשָׂר שֶׁלֹּא לְעָרֵב שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַבֵּרוּרִים הַנַּ”ל יַחַד, כִּי מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִשְׁלְמוּ עֲדַיִן, יָכוֹל לְהִתְאַחֵז הָרַע שֶׁבָּהֶם וּלְהִתְגַּבֵּר לִנֹּק מִתַּעֲרֹבֶת הַדַּעַת שֶׁל חֲקִירַת שְׁנֵי הַבֵּרוּרִים הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזַת הָרַע צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַרְחָקָה גְּדוֹלָה בֵּינֵיהֶם. וְעַל-כֵּן הַמַּלְאָכִים אָכְלוּ בָּשָׂר בְּחָלָב אֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית יח, ח): “וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר” וְכוּ’, כִּי אֶצְלָם אֵין חִלּוּק בֵּין בָּשָׂר לְחָלָב, כִּי הַכֹּל בִּבְחִינַת בֵּרוּר אֶחָד, בִּבְחִינַת בֵּרוּר שֶׁלְּמַעְלָה, כִּי אֵין לָהֶם בְּחִירָה.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרָצוּ הַמַּלְאָכִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אָמַר לָהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ: ‘וַהֲלֹא אֲכַלְתֶּם בָּשָׂר בֶּחָלָב אֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ’ (מִדְרָשׁ שׁוֹחֵר טוֹב תְּהִלִּים ח), הַיְנוּ כִּי הַתּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִירָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין יוֹדְעִין הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַבֵּרוּרִים הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אִסּוּר תַּעֲרֹבֶת בָּשָׂר בֶּחָלָב כַּנַּ”ל. וְאַתֶּם אֲכַלְתֶּם בָּשָׂר בְּחָלָב מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָכֶם בְּחִירָה וְאֵין שַׁיָּךְ אֶצְלְכֶם אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב כַּנַּ”ל, עַל כֵּן אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. וְעַל-כֵּן נִדְּחוּ מִקַּבָּלַת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי מִצְוַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב דַּיְקָא. וּבִשְבִיל זֶה אוֹכְלִין מַאַכְלֵי חָלָב בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל:

מז וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ל, ה) “כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה” וְכוּ’, בְּחִינַת (דְּבָרִים ד, ב) “לֹא תוֹסִיפוּ עַל הַדָּבָר וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ”. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְווֹת עַל פִּי שִׂכְלוֹ יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר לְגַמְרֵי, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּשׁוּם אֹפֶן בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי. וַאֲפִילּוּ הַטְּעָמִים שֶׁעַל פִּי קַבָּלָה אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין אָנוּ מְבִינִים הֵיטֵב אֵיךְ עַל-יְדֵי מִצְוָה זֹאת עַל פִּי דִּינִים אֵלּוּ דַּיְקָא נַעֲשָׂה תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁהוּא אֱמֶת שֶׁעַל-יְדֵי הַצִּיצִית נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּן הַמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, וְכֵן עַל-יְדֵי שְׁאָרֵי מִצְווֹת. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֵיךְ דַּיְקָא עַל-יְדֵי צִיצִית אֵלּוּ נַעֲשֶׂה זֶה הַתִּקּוּן וְכֵן בִּשְאָרֵי מִצְווֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן לְהַבְדִּיל טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וְהֶבֶל שֶׁל הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת אֲשֶׁר אָסוּר לְהַעֲלוֹתָם עַל הַלֵּב וְכוּ’. וּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ה, ו): “אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ”, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שָׁם (דְּבָרִים רַבָּה ו, ב), כִּי אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל יַחַד, אֵיךְ הַכֹּל תָּלוּי בַּעֲשִׂיָּתֵינוּ וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הַכֹּל מֵה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, כַּנַ”ל. וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן הַנַעֲשֶׂה עַל יָדֵינוּ, עַל-יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, כִּי אִם כֵּן, הָיִינוּ יוֹדְעִין דַּרְכֵי ה’ הַנַּ”ל. כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל-יְדֵי שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת יַחַד שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כַּנַּ”ל, כִּי בְּשָׁרְשָׁם נִכְלָלִים יַחַד, אַךְ לָנוּ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת כַּנַּ”ל, כִּי מִשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין טַעַם הַמִּצְווֹת, דְהַיְנוּ הַתִּקּוּן הַנַּעֲשֶה עַל-יְדֵי הַמִּצְוָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם כְּשֶׁהָיִינוּ זוֹכִים לִרְאוֹת וּלְהָבִין אֵיךְ נִכְלָלִים שְׁנֵי הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל יַחַד, שֶׁשָּׁם הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְשָׁם יֵשׁ טַעַם בֵּרוּר לְכָל מִצְוָה, כִּי שָׁם רוֹאִין הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה אֵיךְ כָּל מִצְוָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִלְעֵלָּא שֶׁהוּא הַבֵּרוּר שֶׁל מַעְלָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאָנוּ אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה.

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְווֹת, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת פְּגַם הַחֲקִירוֹת וְהַמְּבוּכוֹת הַנַּ”ל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהִכָּשֵׁל, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ אוֹ לַעֲבֹר לְגַמְרֵי. כִּי יֵשׁ שֶׁיּוּכַל לִטְעוֹת עַל פִּי מְבוּכוֹת הַנַּ”ל, שֶׁיֹּאמַר: מֵאַחַר שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בַּעֲשִׂיָּתֵינוּ שֶׁנַעֲשֶׂה תְּכֵלֶת לַטַּלִית, אִם כֵּן תְּכֵלֶת יָקָר בְּעֵינָיו וְהוּא תִּקוּן גָּדוֹל, אִם כֵּן יַעֲשֶׂה טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת. וְאִם אֵין הַתְּכֵלֶת מְתַקֵּן רַק ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְתַקֵּן, אִם כֵּן יִגְרַע וְלֹא יַעֲשֶׂה תְּכֵלֶת כְּלָל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת קֹרַח שֶׁכָּפַר בְּכָל הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי חֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בַּמִּדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה מח): ‘קֹרַח מִין הָיָה’. וְזֶהוּ ‘שֶׁשָּׁאַל: טַלִּית שֶׁכֻּלָּה תְּכֵלֶת חַיֶּבֶת בְּצִיצִית אוֹ פְּטוּרָה? אָמְרוּ לוֹ: חַיֶּבֶת. הִתְחִיל מְשַׂחֵק: מַה טַּלִּית שֶׁל מִין אַחֵר חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת פּוֹטְרָהּ, זוֹ שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! וְכֵן בַּיִת מָלֵא סְפָרִים וְכוּ’. וְכֵן בַּהֶרֶת כִּגְרִיס וְכוּ’ פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ’ וְכוּ’. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁבָּא לִכְפִירוֹת בְּכָל הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְנַס לַמְּבוּכוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה קָשֶׁה לוֹ מִמַּה נַּפְשָׁךְ הַנַּ”ל, אוֹ שֶׁאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל, אוֹ אִם צְרִיכִין תְּכֵלֶת, אִם כֵּן יַעֲשֶׂה טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת.

וְכֵן אִם ה’ יִתְבָּרַךְ חָפֵץ שֶׁנִּכְתֹּב מְזוּזָה, וְהָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר טַעַם עַל פִּי פָּשׁוּט, כְּדֵי לְפַרְסֵם יִחוּד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבְוַדַּאי זֶה הַטַּעַם אֱמֶת, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן דְּבָרִים בְּגוֹ, כִּי אִם-כֵּן בַּיִת שֶׁמָּלֵא סְפָרִים שֶׁכָּתוּב בְּכֻלָּם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִפָּטֵר מִמְּזוּזָה. עַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁאֲפִילּוּ מִצְוַת מְזוּזָה שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ טַעַם, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין אָנוּ יוֹדְעִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת. וְגַם מִפְּנֵי מַה צְּרִיכִין לִכְתֹּב הַמְּזוּזָה עַל עוֹר דַיְקָא, וְלֹא עַל כֶּסֶף וְזָהָב, אוֹ לַחֲקֹק עַל הַכֹּתֶל בְּאִתְגַּלְיָא שְׁנֵי הַפָּרָשִׁיּוֹת. אַךְ טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ”ל. וְקֹרַח שֶׁפָּגַם בָּזֶה, וְרָצָה לִכְנֹס בִּמְבוּכוֹת אֵלּוּ, עַל כֵּן כָּפַר בָּעִקָּר וּבְכָל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וְכַנַּ”ל:

מח וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בְּרֵאשִׁית רבה מד, א): ‘כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַ צְרוּפָה’ – ‘וְכִי מָה אִכְפָּת לֵיהּ לַהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין שׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף לְשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ’?! הֲוֵי לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת אֶלָּא לִצְרֹף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל’. וּבְזֶה הַמִּדְרָשׁ נָבוֹכוּ הַרְבֵּה הַמְפָרְשִׁים הַנּוֹטִים לְדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְהִטּוּ הַרְבֵּה מִן הָאֱמֶת לְצַד אַחֵר לְגַמְרֵי, יִמְחֹל ה’ לָהֶם, כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם אֵין שׁוּם טַעַם לְהַמִּצְווֹת, רַק שֶׁהֵם נִסָּיוֹן בְּעָלְמָא אִם נְקַיְּמָם. אֲהָהּ ה’! הַס, כִּי לֹא לְהַזְכִּיר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה לְגַמְרֵי. כִּי כְּבָר מְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל, שֶׁכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ כַּוָּנָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהֵם מִתִּקּוּנֵי הָעוֹלָמוֹת עַל-יְדֵי מִצְווֹת אֵלּוּ דַּיְקָא. וּכְבָר הִכּוּ עַל רֹאשָׁם שְׁאָרֵי הַמְפָרְשִׁים הַנּוֹטִים אֶל הָאֱמֶת וְסָתְרוּ דִּבְרֵי הֶבֶל הַנַּ”ל. וְצָוְחוּ כִּכְרוּכְיָא לִסְתֹּר דִּבְרֵיהֶם. וְהִנֵּה עַל פִּי דְּבָרֵינוּ הַנַּ”ל, אֶפְשָׁר לַהֲלֹם קְצַת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי מִצַּד הַבֵּרוּר שֶׁלְּמַעְלָה מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ עוֹסֵק לְבָרֵר וּלְתַקֵּן הָעוֹלָמוֹת, בְּוַדַּאי אֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין שׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף לְשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְבָרֵר וּלְתַקֵּן הָעוֹלָמוֹת וְכָל דָּבָר בְּלֹא שְׁחִיטָה כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי גַּם הַבְּהֵמוֹת טְמֵאוֹת וְכָל הַנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת יְבָרֵר ה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי כֻּלָּם יִתְבָּרְרוּ לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּתְקַיֵּם (זְכַרְיָה יג, ב): “וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר” וְכוּ’.

וְזֶה שֶׁרָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נְדָרִים לח:): ‘בְּהֵמָה טְמֵאָה נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמַיִם’, כִּי הַבֵּרוּר שֶׁל הַמִּינֵי טְמֵאִים הוּא מִן הַשָּׁמַיִם לְבַד עַל-יְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ. רַק מַה שֶּׁצִּוָּה ה’ יִתְבָּרַךְ לָנוּ לְהַבְדִּיל בֵּין טְמֵאִים לִטְהוֹרִים, וְלִבְלִי לֶאֱכֹל מִן הַטְּהוֹרִים, כִּי אִם עַל-יְדֵי שְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר דַּיְקָא, זֶהוּ רַק בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יָדַע בְּחָכְמָתוֹ שֶׁהַבֵּרוּר וְהַתִּקּוּן שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְבָרֵר וּלְתַקֵּן בְּזֶה הָעוֹלָם עַל-יְדֵי בְּחִירָתֵנוּ דַּיְקָא, זֶה הַבֵּרוּר אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁנִּזָּהֵר מִמִּינִים טְמֵאִים וְשֶׁנִּשְׁחֹט מִן הַצַּוָּאר דַּיְקָא. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם זֶה הַבֵּרוּר אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִים כִּי אִם עַל יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי “אִם ה’ לֹא יִבְנֶה בַּיִת” וְכוּ’ (תְּהִלִּים קכז, א), ‘וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי’, בֶּאֶמֶת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כַּנַּ”ל. וּמִשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁהוּא בְּחִינַת נִסָּיוֹן וְצֵרוּף שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ הוּא עַל-יְדֵי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים לְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה וּלְכָל פְּרָט וְדִקְדּוּק שֶׁבָּהּ, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ ‘וְכִי מָה אִכְפַּת לֵהּ לַהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין שׁוֹחֵט’ וְכוּ’. כִּי בְּוַדַּאי מִצִּדּוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חִלּוּק, כִּי הוּא יָכוֹל לְבָרֵר הַכֹּל בְּלֹא שְׁחִיטָה כְּלָל כַּנַּ”ל. ‘הֱוֵי לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת כִּי אִם לְצָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל’, הַיְנוּ שֶׁמִּצַּד הַצֵּרוּף וְהַנִּסָּיוֹן שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבְּחִירָה, מִצַּד זֶה בְּוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל וְעָצוּם בְּלִי שִׁעוּר בֵּין שׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר לְנוֹחֵר אוֹ שׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף. כִּי כְּפִי הַצֵּרוּף שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבְּחִירָה אָנוּ צְרִיכִין לְבָרֵר דַּיְקָא עַל-יְדֵי שְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר, כִּי יֵשׁ עַל זֶה טְעָמִים נִפְלָאִים עַל פִּי חָכְמָתוֹ הַקְּדוּמָה יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג טְעָמִים אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג אֵיךְ מִתְחַבְּרִים שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁלְּמַעְלָה וְהַבֵּרוּר שֶׁלָּנוּ, כִּי הַכֹּל אֶחָד. כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת נוֹגְעִים בְּהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ כַּנַּ”ל, שֶׁאֵלּוּ הַהַשָּׂגוֹת וְהַטְּעָמִים אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ בְּחִירָה שֶׁהוּא נִסָּיוֹן וְצֵרוּף, כִּי זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה מַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִין הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ כַּנַּ”ל, אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהֶם טְעָמִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים.

וְזֶה עִקַּר שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת הַנַּ”ל לֶעָתִיד, שֶׁהֵם בְּחִינַת טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת בִּשְׁלֵמוּת. וְיִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּשׁ הַמִּדְרָשׁ הַנַּ”ל, אִם זָכִינוּ לְכַוֵּן הָאֱמֶת אִם לֹא, עַל כָּל פָּנִים זֶה צְרִיכִין לְהַאֲמִין כָּל בֶּן יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַמִּצְווֹת בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהֶם טַעַם לְכָל פְּרָט וּפְרָט וּלְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁבְּכָל מִצְוָה, כַּמְבֹאָר בְּכָל סִפְרֵי קֹדֶשׁ שֶׁלֹּא כְּדַעַת הַמְפָרְשִׁים הַנַּ”ל, שֶׁקְּרוֹבִין לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְאִם אֵין אָנוּ מְבִינִין דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הוּא מִדְרָשׁ פְּלִיאָה, אֲבָל חָלִילָה לָזוּז בִּשְׁבִיל זֶה מִן הָאֱמֶת הַנּוֹגֵעַ בְּעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבְוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים לְכָל פְּרָט וּפְרָט שֶׁל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לב, מז): “כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מִכֶּם”. אֲבָל בְּעֶזְרַת ה’ דְּבָרֵינוּ הַנַּ”ל נֶאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק, וְהֵם מְכֻוָּנִים מְאֹד בִּפְשַׁט דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַנַּ”ל:

מט וְעַל-כֵּן מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת לֹא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי י, ט): “הוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח”. כִּי עַל-יְדֵי תְּמִימוּת וֶאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כְּדִינוֹ. כִּי מַאֲמִין שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִית לְבִגְדּוֹ, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בְּצִיצִית. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָסוּר לְהוֹסִיף עַל הַחוּטִין כִּי אִם שְׁמוֹנָה חוּטִין לֹא יוֹתֵר. וְכֵן בְּכָל הַמִּצְווֹת, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת רַק כְּפִי מַה שֶּׁצִּוָּה ה’ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם טַעַם כְּלָל. וַאֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֵינוּ, וְה’ יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ, כִּי הַכֹּל עַל יָדוֹ. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֵינוּ כַּנַּ”ל. וְכֵן אֲפִילּוּ כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם הוּא נִכְשָׁל לִפְעָמִים בְּאֵיזֶה חֵטְא וְעָווֹן, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יִפֹּל מִזֶּה וְיִתְחַזֵּק לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת בֵּרוּר שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה יִשָּׁאֵר קַיָּם לְעוֹלָם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְלֹא יְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתּוֹ שׁוּם דָּבָר.

כִּי יֵשׁ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּשְׁטוּתִים אֵצֶל רֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִפְּלוּ וְיִכָּשְׁלוּ הַרְבֵּה רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְצָרִיךְ לִבְרֹחַ מֵהֶם מְאֹד וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה וְלֹא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת מֵה’ יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ נִמְשָׁךְ מִמְּבוּכוֹת הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כֹּחַ הַבְּחִירָה כַּנַּ”ל, כִּי בְּוַדַּאי כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת הֵם מֵחֲמַת הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ בִּבְחִירָתוֹ לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת אוֹ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה הַכֹּחַ שֶׁל הַבְּחִירָה נִמְשָׁךְ רַק מִמַּה שֶּׁאֵין מְבִינִים מְבוּכוֹת הַנַּ”ל. כִּי יֵשׁ שֶׁאֵינוֹ מַתְחִיל כְּלָל לַעֲבֹד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם עוֹד לְהֵפֶךְ כְּמוֹ הַקַּלֵּי עוֹלָם וְהָרְשָׁעִים וּבַעֲלֵי עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְזֶה נִמְשָׁךְ מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיּוֹנֵק מִמְּבוּכוֹת הַנַּ”ל, שֶׁרוֹצֶה לְהַגְבִּיר הַיְדִיעָה עַל הַבְּחִירָה כְּאִלּוּ אֵין ה’ יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה כְּלָל בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשְׁכוּ כָּל דֵּעוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַפּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי. וְעַל הַמִּצְווֹת אוֹמְרִים טְעָמִים שֶׁל הֶבֶל כְּאִלּוּ הֵם תִּקּוּן הַמְּדִינָה רַחֲמָנָא לִצְלָן מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם. וַאֲפִילּוּ הַבַּעֲלֵי תַּאֲווֹת שֶׁעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת וְאֵינָם יוֹדְעִים חֲקִירוֹת כְּלָל, אַף-עַל-פִּי-כֵן כֹּחַ בְּחִירָתָם וְהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה זוֹ, כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע נִמְשָׁךְ מִכְּפִירוֹת (כַּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים).

וְיֵשׁ לְהֵפֶךְ, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ בַּעֲבוֹדַת ה’ וְקִיְּמוּ כַּמָּה מִצְווֹת. וְלִפְעָמִים הִתְפַּלְּלוּ בְּכַוָּנָה וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה קְצָת, אַךְ נָפְלוּ אַחַר כָּךְ מִמְּעַט עֲבוֹדָתָם. וְעַל-יְדֵי-זֶה נָפְלוּ בְּדַעְתָּם מְאֹד. וְיֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ לְגַמְרֵי, מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהִתְעוֹרְרוּ לַה’ יִתְבָּרַךְ וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָם וְכוּ’. כַּיָּדוּעַ עִנְיָן הָרַע הַזֶה בְּכַמָּה בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וְיֵצֶר הָרָע זֶה הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁיּוֹנֵק מִמְּבוּכוֹת הַנַּ”ל, וְרוֹצֶה לְהַגְבִּיר הַבְּחִירָה עַל-יְדֵי הַיְדִיעָה, כְּאִלּוּ הַכֹּל רַק תָּלוּי בְּהָאָדָם לְבַד בְּלִי ה’ יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וְעַל-כֵּן מֵאַחַר שֶׁנָּפַל, שׁוּב אֵין לוֹ תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל מַעֲשֵׂה בַּעַל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ, שֶׁכָּל כֹּחוֹ מִמְּבוּכוֹת הַנַּ”ל.

כִּי מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת וּמַאֲמִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַמְּבוּכוֹת הַנַּ”ל, רַק אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ וְהַכֹּל מֵה’ יִתְבָּרַךְ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת כַּנַּ”ל, עַל כֵּן בְּוַדַּאי לֹא יִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא יִפֹּל לְעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין לַעֲבֹד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחֵנוּ, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ, כִּי הָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין שׁוּם נְפִילָה וְיֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי סוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר ה’ יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר וְיִגְמֹר תָּמִיד. וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הָאָדָם שׁוּם דָּבָר טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם. וּבְוַדַּאי הַדָּבָר טוֹב עוֹשֶׂה פְּעֻלָּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אַף-עַל-פִּי שֶׁרוֹאֶה שֶׁאַחַר כָּךְ לֹא עָלְתָה לוֹ יָפֶה, זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין.

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לְעִנְיַן שִׁלּוּחַ הַקֵּן (קִדּוּשִׁין לט:): ‘הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו וְכוּ’, הֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה’ וְכוּ’?! וְאָמְרוּ שָׁם שֶׁמַּעֲשֶׂה כָּזֶה רָאָה אַחֵר וְעַל-יְדֵי-זֶה קִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, אֲבָל בֶּאֱמֶת פֵּרְשׁוּ שָׁם רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, שֶׁעִקַּר הָאֲרִיכוּת יָמִים וְהַטּוֹב הוּא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ וְכֻלּוֹ טוֹב. וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה מִצְווֹת וְהַנְהָגוֹת טוֹבוֹת שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, שֶׁעַל יָדָן זוֹכִין לְהִנָּצֵל מֵחֲטָאִים וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִצְוַת צִיצִית (בַּמִּדְבָּר טו, מ): “לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי”. וְכֵן בִּתְפִלִּין (שְׁמוֹת יג, ט): “לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה’ בְּפִיךָ”. וְאִם כֵּן אִם אֶחָד לוֹבֵשׁ צִיצִית וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וּמַחֲטִיאוֹ חַס וְשָׁלוֹם אוֹ שֶׁלּוֹבֵשׁ גַּם תְּפִלִּין וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, אִם כֵּן חַס וְשָׁלוֹם יִפְרֹק עֹל וְלֹא יְקַיֵּם גַּם מִצְוַת צִיצִית וּתְפִלִּין חַס וְשָׁלוֹם, אִם כֵּן חַס וְשָׁלוֹם יָמִיר דָּתוֹ לְגַמְרֵי כְּמוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל הַפּוֹרְקִים עֹל וְכָל הַמּוּמָרִים רַחֲמָנָא לִצְלָן בָּאוּ לָזֶה רַק מֵחֲמַת נְפִילוֹת כָּאֵלֶּה, כַּיָּדוּעַ מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה הַרְבֵּה. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ מְבִינִים דַּרְכֵי ה’ וּבְוַדַּאי כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל אֱמֶת וָצֶדֶק, רַק שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַהֲבִינָם. כִּי בְּוַדַּאי מִצְוַת צִיצִית יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מֵהַיֵּצֶר הָרָע. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מְנָחוֹת מד.): ‘מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית וְכוּ’, בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו’ וְכוּ’, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא כָּל בְּנֵי אָדָם שָׁוִין, וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַיֵּצֶר הָרַע כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֲפִילּוּ אִם לוֹבֵשׁ צִיצִית קָשֶׁה לוֹ לַעֲמֹד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר לִלְבֹּשׁ צִיצִית, אַדְּרַבָּא, צָרִיךְ לִזָּהֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְאִם רוֹאֶה שֶׁאֵין הַצִּיצִית מוֹעִילִים לוֹ לְהַצִּילוֹ מֵעֲבֵרוֹת, עַל כָּל פָּנִים טוֹב לְפָנָיו שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִשָּׁאֵר לוֹ זְכוּת מִצְוַת צִיצִית וְלֹא יְאַבֵּד לְגַמְרֵי. וְגַם אוּלַי יִצְטָרְפוּ בְּכַמָּה זְמַנִּים כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל צִיצִית שֶׁקִּיֵּם בְּכָל יוֹם. וְגַם יְצָרֵף לָזֶה שְׁאָרֵי מִצְווֹת, כְּגוֹן צְדָקָה שֶׁמַּצֶּלֶת מֵעֲבֵרוֹת, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִתְגַּבְּרוּ וְיִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם וְיִתְּנוּ לוֹ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַל כָּל פָּנִים כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה דָּבָר טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַעֲשֶׂה מִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה בְּחִינָה וּמֵאֵיזֶה עוֹלָם יֵשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע, כִּי יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת עַד אֵין קֵץ שֶׁנֶּעְלְמוּ מִבְּנֵי אָדָם וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה.

כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא עַל-יְדֵי הַהַעֲלָמָה דַיְקָא שֶׁנִּתְעַלְּמוּ עִנְיָנִים כָּאֵלֶּה מִבְּנֵי אָדָם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ג, יא): “גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף”, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְשׁוֹן הַעֲלָמָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. וְעַל-כֵּן כָּל אָדָם אֵיךְ שֶׁהוּא, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְאִם אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ זוֹכֶה חַס וְשָׁלוֹם לִקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְכוּ’, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַטּוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד כְּלָל, כִּי ‘לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבֵיד’ (זֹהַר תְּרוּמָה קנ:),# כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה נַעֲשֶׂה מֵהַטּוֹב שֶׁלּוֹ, אוּלַי ה’ יִתְבָּרַךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְצֹרֶךְ גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵהָעִנְיָן שֶׁהוּא הָיָה רוֹצֶה. כְּגוֹן מִי שֶׁרוֹאֶה בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁמִּצְוָה זוֹ מְסֻגֶּלֶת לִזְכּוֹת לְעִנְיָן זֶה, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִתְעוֹרֵר לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת, וְאַחַר שֶׁקִּיֵּם מִצְוָה זֹאת אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא זָכָה לְזֶה הָעִנְיָן, אֵין לוֹ לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, כִּי מִי יוֹדֵעַ דַּרְכֵי ה’ אוּלַי ה’ יִתְבָּרַךְ הֶעֱלָה מִצְוָה שֶׁלּוֹ לְצֹרֶךְ תִּקּוּן גָּבֹהַּ יוֹתֵר, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, וְאָסוּר לְהַרְהֵר אַחַר ה’ יִתְבָּרַךְ וְאַחַר דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל כְּלָל, כִּי כָּל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק, רַק שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים אוֹתָם, כִּי נִמְשָׁכִין מִמְּבוּכוֹת הַנַּ”ל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה כַּנַּ”ל:

נ וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יח, ח) וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י (בַּמִּדְבָּר טז, ז): ‘וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לִשְׁטוּת זֶה? עֵינוֹ הִטְעָתוֹ. רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה יוֹצְאָה הֵימֶנּוּ’ וְכוּ’. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי הַבֵּרוּר הַנַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים זֶה בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁנַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁכְּשֶׁהָרַע מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאוֹ אַף-עַל-פִּי שֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ מַעֲלָתוֹ כַּנַּ”ל, אֲזַי מְסַבֵּב ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹצֵא דַּיְקָא עַל-יְדֵי גֹּדֶל הִתְגַּבְּרוּתָם שֶׁמַּכְנִיסִין אֶת הַטּוֹב בְּעֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהַטּוֹב מִתְבָּרֵר, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הָרָשָׁע שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל הַטּוֹב וְלֹא הִנִּיחוֹ לָצֵאת בְּוַדַּאי עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּנַּ”ל. כִּי גַּם מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל הָמָן לָמְדוּ תּוֹרָה וְכוּ’, וְכֵן מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל סִיסְרָא וְסַנְחֵרִיב וְכוּ’ (גִּטִּין נז:), שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב עַל-יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים. כִּי אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַנַּ”ל הָמָן וְסִיסְרָא וְסַנְחֵרִיב וְכוּ’, הִתְגַּבְּרוּ בְּרִשְׁעוּתָם מְאֹד מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בֵּינֵיהֶם טוֹב נִפְלָא מְאֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַטּוֹב גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן יוֹתֵר, הֵם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִזֶּה בָּא עֹצֶם רִשְׁעוּתָם שֶׁל הָמָן וְסִיסְרָא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְה’ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו מְאֹד הוֹצִיא גַּם מֵהֶם הַטּוֹב עַל-יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים, כִּי מִבְּנֵי בְּנֵיהֶם לָמְדוּ תּוֹרָה וְכוּ’. אֲבָל אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַנַּ”ל בְּוַדַּאי יֹאבְדוּ וְיִתְעַנְּשׁוּ כָּרָאוּי לָהֶם, כִּי צַדִּיק ה’ וְיָשָׁר מִשְׁפָּטָיו וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ טָעוּת קֹרַח מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁהַטּוֹב שֶׁלּוֹ נִפְלָא מְאֹד וְיֵצְאוּ מִמֶּנּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים וְסָבַר שֶׁאֵיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה, יִהְיֶה ה’ עִמּוֹ, כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֻכְרָח לְהַסְכִּים עִמּוֹ מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ, שְׁמוּאֵל וּבָנָיו וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמְרוֹת לְוִיָּה וְכוּ’, שֶׁכֹּל הָעוֹלָם תָּלוּי בָּהֶם. עַל כֵּן סָבַר שֶׁבְּוַדַּאי הוּא יִמָּלֵט, אֲבָל רָאָה וְלֹא יָדַע מָה רָאָה, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי יִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ וּבְוַדַּאי יֵצְאוּ הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ מִמֶּנּוּ וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן וּבְחִירָה. וְאִם הָיָה שׁוֹבֵר תַּאֲוָתוֹ וְלֹא הָיָה חוֹלֵק עַל מֹשֶׁה בְּוַדַּאי הָיָה אַשְׁרֵי לוֹ וְהָיָה זוֹכֶה לְמַה שֶּׁזּוֹכֶה, כִּי קֹרַח הָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד וְהָיָה מוּכָן לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ מְאֹד. וְכַמּוּבָא שֶׁהָיָה בְּמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ כָּזֹאת שֶׁנְּשִׂיאוּת אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל הָיָה קָטָן לְפָנָיו. וְהוּא טָעָה וְנִתְקַנֵּא בִּנְשִׂיאוּתוֹ וְחָלַק עַל מֹשֶׂה וְסָמַךְ עַל הַטּוֹב שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ, אֲבָל לֹא יָדַע כִּי גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי ה’ וְכוּ’, כִּי הַטּוֹב יָצָא מִמֶּנּוּ, שֶׁיָּצְאוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הַנַּ”ל מִזַּרְעוֹ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא נָפַל בְּאֵין סוֹמֵךְ לְגֵיהִנּוֹם וְנֶעֱנַשׁ הַרְבֵּה לְדוֹרוֹת, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה’ וְאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר טז, א) “וַיִּקַּח קֹרַח” – ‘וְאִתְפְּלֵג קֹרַח’ (תַּרְגּוּם שָׁם), שֶׁעָשָׂה חִלּוּק וּפֵרוּד בֵּין שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ”ל, שֶׁרָצָה לַהֲבִינָם בְּדַעְתּוֹ וְלֹא סָמַךְ עַל אֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא ‘שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא’ (זֹהַר מִשְׁפָּטִים צה.),# שֶׁרָצָה לְהָבִין בְּדַעְתּוֹ חִבּוּר שְׁנֵי הֲפָכִים שֶׁהֵם הַמְּבוּכוֹת הַנַּ”ל שֶׁנִּרְאִין כִּשְׁנֵי הֲפָכִים. ‘וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא’, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה פֵּרוּד גָּמוּר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְחַבְּרָם בְּדַעְתּוֹ, הוּא בָּא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת וּמְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וְעָשָׂה פֵּרוּד בֵּין הַדְּבֵקִים, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בַּדַּעַת כִּי אִם בָּאֱמוּנָה לְבַד, אֲבָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּאֲמִינִים נִזְהָרִים לִבְלִי לִכְנֹס כְּלָל בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ לְחַבְּרָם בְּדַעְתָּם חַס וְשָׁלוֹם, רַק סוֹמְכִים עַל אֱמוּנָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם מְחֻבָּרִים וְהַכֹּל אֶחָד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין כִּי גָּבְהוּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְּרָכָיו מִדְּרָכֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתָיו מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ וְכַנַּ”ל:

נא וְזֶהוּ “לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַחֲלֵב אִמּוֹ” (שְׁמוֹת כג, יט). וְהוּא תָּמוּהַּ לָמָּה כָּתְבָה תּוֹרָה ‘בַּחֲלֵב אִמּוֹ’, הֲלֹא בֶּאֱמֶת גַּם בִּשְׁאָר חָלָב אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁקִבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל? אַךְ בָּזֶה רָמְזָה לָנוּ הַתּוֹרָה הַחִדּוּשׁ שֶׁל אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, שֶׁאִסּוּרוֹ לֹא לְחַבְּרָם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר הַקְּלִפָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר לְהָבִין בַּדַּעַת חִבּוּר שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם הַמְּבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ ‘לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַחֲלֵב אִמּוֹ’, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהַגְּדִי יוֹנֵק מֵחֲלֵב אִמּוֹ, וְכָל חִיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל-יְדֵי חֲלֵב אִמּוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּזֶה הָעוֹלָם אָסוּר לְחַבֵּר בָּשָׂר אֲפִילּוּ עִם חֲלֵב אִמּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהַבָּשָׂר הוּא בִּבְחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁלָּנוּ, וְהֶחָלָב הוּא בִּבְחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הַגְּדִי יוֹנֵק מֵחֲלֵב אִמּוֹ, כִּי עִקַּר חִיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ מִשָּׁם כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁלָּנוּ הוּא גַּם כֵּן מֵה’ יִתְבָּרַךְ כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ כִּי ‘מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם’ כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָסוּר לָנוּ לְחַבְּרָם וּלְבַשְּׁלָם אוֹ לְאָכְלָם יַחַד, כִּי אָסוּר לָנוּ לְחַבֵּר בְּדַעְתֵּנוּ הֲבָנַת שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַבֵּרוּרִים אֵלּוּ יַחַד כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן דִּקְדְּקָה הַתּוֹרָה וְכָתְבָה אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב בִּלְשׁוֹן ‘בַּחֲלֵב אִמּוֹ’, לְהוֹרוֹת לָנוּ שֶׁבֶּאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם הַכֹּל אֶחָד. וְזֶה עִקַּר הָאִסּוּר שֶׁל בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי גּוֹרֵם שֶׁתִּתְגַּבֵּר הַקְּלִפָּה שֶׁרוֹצֶה לְחַבְּרָם בַּדַּעַת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא עוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם, כִּי בַּדַּעַת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, וַאֲזַי בָּא לִכְפִירוֹת חַס וְשָׁלוֹם וְעוֹשֶׂה פֵּרוּד לְגַמְרֵי, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא ‘שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָסְרָה לָנוּ הַתּוֹרָה לְחַבֵּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי אָסוּר לְחַבֵּר בַּדַּעַת שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם בַּדַּעַת, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ”ל: