סוכה ו

עַל-פִּי הַמַּאֲמָר “תִּקְעוּ-ג” (ליקוטי תנינא ח) הַמַּתְחִיל “אַף-עַל-פִּי שֶׁתּוֹכָחָה הִיא דָּבָר גָּדוֹל” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר כֻּלּוֹ מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

א וְזֶה בְּחִינַת סוּכָּה, כִּי דַּפְנוֹת וּמְחִצּוֹת הַסּוּכָּה הֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת שֶׁל הַמֹּחִין, כִּי שְׁלֹשָׁה מֹחִין הֵם שָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה שֶׁל נִאוּף [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל]. וְזֶה בְּחִינַת מְחִצּוֹת וְדַפְנוֹת הַסּוּכָּה. וְעַל-כֵּן הֵם שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת, כִּי עִקַּר הַסּוּכָּה הִיא שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה מֹחִין שֶׁהֵם מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי סוּכָּה הוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל וּמֹחִין, בְּחִינַת ‘אִמָּא דִּמְסַכְכָא עַל בְּנִין’ (תִּקּוּנֵי זֹהַר הַקְדָּמָה ב:) שֶׁהוּא בְּחִינַת (משלי ב, ג) “אִם לַבִּינָה” בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת וְשֵׂכֶל, בְּחִינַת מֹחִין. וְעַל-כֵּן עוֹשִׂין הַסּוּכָּה אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין וְעַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל מֵימֵי הַדַּעַת וְהַקְדוּשָּׁה שֶׁבָּלְעָה וְכוּ’, וְאָז הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָנִים, בְּחִינַת (איכה ג, מד) “סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ” וְכוּ’ כָּלָה וְהוֹלֶכֶת, וְנַעֲשִׂין גֵּרִים וְנִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד וְנַעֲשִׂין רְעָמִים, בְּחִינַת ‘עַנְנֵי דְּשַׁפְכֵי מַיָּא’, בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת “וּכְבוֹד ה’ נִרְאָה בֶּעָנָן” (שמות טז, י). וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה שֶׁבָּאָה מִנַּפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁרְשָׁם בַּכָּבוֹד. וְעַל-יְדֵי הַנְּבוּאָה נִתְבָּרֵר וְנִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה דִּקְדוּשָּׁה וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה הִיא עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַמְדַמֶּה וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי אֱמוּנָה נִתְגַּלֶּה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְעִקַּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד יִהְיֶה עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘כֹּחַ מַעֲשָׂיו’ וְכוּ’. וְאָז יִתְנַהֵג רַק עַל-יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת כְּמוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאָז יִתְּעַר הַשִּׁיר שֶׁל נִפְלָאוֹת שֶׁהוּא הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל ע”ב נִימִין, בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת “עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה” (תהלים פט, ג). וְזֶה הַשִּׁיר הוּא בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ, בְּחִינַת קוֹל יַעֲקֹב, בְּחִינַת הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן שֶׁעַל יָדוֹ גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיִּרְאוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִים לְהוֹכִיחַ בְּחִינַת (שיר השירים א, יב) “נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב וְתָבִין וְתִרְאֶה פִּלְאֵי פְּלָאוֹת וְכוּ’. וְהִסְתַּלְּקוּת וּבִטּוּל הָעֲנָנִים וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא זֶה בְּחִינַת סְלִיחוֹת עֲוֹנוֹת, בְּחִינַת (ישעיה מד, כב) “מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם:

ב וְעַל-כֵּן אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וְאָז מוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל הַקְדוּשָּׁה שֶׁבָּלְעָה, וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָנִים כָּלִין וְהוֹלְכִין, וְעַל-כֵּן אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם כִּפּוּר שֶׁהוּא סְלִיחַת עֲווֹנוֹת בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת וּבִטּוּל הָעֲנָנִים, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת ‘מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְאָז נִתְתַּקֵּן פְּגַם הַמֹּחַ וְהַתְּפִלָּה, כִּי עַל-יְדֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין מוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא מֵימֵי הַדַּעַת וְכוּ’ וְחוֹזְרִין וְנִתְתַּקְּנִין הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת סוּכָּה שֶׁזּוֹכִין אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי עַל-יְדֵי הַתִּקּוּן שֶׁנַּעֲשָׂה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקְּנִין הַמֹּחִין כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת דָּפְנוֹת וּמְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת שֶׁל הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ דָּפְנוֹת הַסּוּכָּה שֶׁהֵם מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת לְהָגֵן בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִלְחֲמוֹת עֲמָלֵק [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל]. כִּי מְחִצּוֹת הַסּוּכָּה פְּרוּסוֹת לְהָגֵן בִּפְנֵי טֻמְאַת עֲמָלֵק, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת עֲמָלֵק הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת סוּכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד [כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (אֱמֹר קג.)]. כִּי בַּעֲמָלֵק נֶאֱמַר (במדבר כא, א): “וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד”, ‘שֶׁהוּא עֲמָלֵק’, “כִּי בָא יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: שָׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד, אֲבָל עַל-יְדֵי סוּכָּה, שֶׁהוּא עַנְנֵי כָּבוֹד, נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל בְּחִינַת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת (דברים כה, יח) “אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ”. כִּי דָּפְנוֹת הַסּוּכָּה הֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה, בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מֹחִין שֶׁהֵם מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

ג וְעַל-כֵּן מַתְחִילִין לַעֲסֹק בַּסוּכָּה תֵּכֶף אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי אָז נִתְבַּטְּלִין וְכָלִין הָעֲנָנִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲווֹנוֹת כַּנַּ”ל וְאָז תֵּכֶף ‘כְּשֶׁזֶּה נוֹפֵל זֶה קָם’ (רַשִׁ”י בְּרֵאשִׁית כה, כג), הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְבַּטְּלִין וְכָלִין כָּל הָעֲנָנִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלִּין בְּחִינַת הָעַנְנֵי כָּבוֹד, בְּחִינַת ‘וּכְבוֹד ה’ נִרְאָה בֶּעָנָן’, שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּפְנוֹת הַסּוּכָּה שֶׁבָּאִין עַל-יְדֵי תִּקּוּן מְחִצּוֹת הַמֹּחִין שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לִבְחִינַת ‘וּכְבוֹד ה’ נִרְאָה בֶּעָנָן’, בְּחִינַת ‘עַנְנֵי כָּבוֹד’ [כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל]. וְזֶה בְּחִינַת סוּכָּה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת ‘וּפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ’, בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת כַּנַּ”ל:

ד וְאָז יוֹצְאִין מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת (ישעיה יא, ט) “כִּי תִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים” וְנִתְגַּיְּרִין גֵּרִים, [כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל]. וְזֶה בְּחִינַת שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שֶׁזּוֹכִין בְּסֻכּוֹת, בְּחִינַת (שם יב, ג) “וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן”. וְתַרְגּוּמוֹ: ‘וּתְקַבְּלוּן אוּלְפַן חֲדַת’, בְּחִינַת רִבּוּי מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁיּוֹצְאִין עַכְשָׁיו בְּשֶׁפַע גָּדוֹל עַל-יְדֵי הַתִּקּוּן שֶׁנַּעֲשָׂה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְקִיאָה כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַדַּעַת שֶׁבָּלְעָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְאָז יוֹצְאִין מֵימֵי הַדַּעַת בְּשֶׁפַע גָּדוֹל בְּחִינַת ‘כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים’, בְּחִינַת (תהלים כט, ג) “אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה’ עַל מַיִם רַבִּים”. וְעַל-כֵּן עוֹשִׂים שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, כִּי שׁוֹאֲבִין מֵימֵי הַדַּעַת אָז עַל-יְדֵי הַתִּקּוּן שֶׁנַּעֲשָׂה עַל-יְדֵי תְּפִלּוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אָז שׁוֹאֲבִין הַמַּיִם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו (סוכה נא.), כִּי עַל-יְדֵי-זֶה הַדַּעַת שֶׁשּׁוֹאֲבִין עַכְשָׁיו שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל יָמִים נוֹרָאִים כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין שֶׁיִּתְּעַר הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד כַּנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה יִהְיֶה בְּעֵת שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַשִּׁיר הַנַּ”ל, כִּי “אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה” (תהלים קכו, ב), כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה יִהְיֶה לֶעָתִיד בְּעֵת שֶׁיִּתְּעַר הַשִּׁיר הַנַּ”ל. וְעַכְשָׁיו בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה מִתְעוֹרֵר אָז הַשִּׂמְחָה שֶׁל לֶעָתִיד עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְעוֹרֵר עַכְשָׁיו הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

ה וְזֶה בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה הַנַּ”ל, שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין מֵימֵי הַדַּעַת וְנִתְתַּקְּנִין הַמְּחִצּוֹת פְּרוּסוֹת שֶׁל הַמֹּחַ שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּפְנוֹת הַסּוּכָּה, כִּי מִבְּחִינַת סוּכָּה, מִשָּׁם מְקַבְּלִין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ נְבוּאָה, כִּי סוּכָּה הִיא בְּחִינַת (מגילה יד.) “שֶׁסָּכָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ” [כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּסִימָן כא]. כִּי שִׁעוּר סוּכָּה עֲשָׂרָה טְפָחִים לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל מֵהַכְּרוּבִים שֶׁהָיוּ סוֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין רוּחַ נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ז, פט): “וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל, מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים”. וְעַל-יְדֵי רוּחַ נְבוּאָה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וְנִתְגַּלֶּה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְזוֹכִין לַחֲסָדִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד בְּחִינַת “לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת” (תהלים צב, ג), בְּחִינַת “עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה” (שם פט, ג). וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת סוּכָּה, כִּי מִשָּׁם הָרוּחַ נְבוּאָה כַּנַּ”ל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה.

וְזֶה בְּחִינַת שֵׁנָה בַּסוּכָּה, כִּי הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁאָז מִסְתַּלֵּק הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁאָר רַק הַמְדַמֶּה. וְאָז בַּשֵּׁנָה, בְּחִינַת מְדַמֶּה, עִקַּר בֵּרוּר וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה [כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר]. בְּחִינַת “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ” (איכה ג, כג). וְעַל-כֵּן חִיּוּב לִישֹׁן בַּסוּכָּה כְּדֵי לְתַקֵּן בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי הַסּוּכָּה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַנְּבוּאָה כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר בֵּרוּר וְתִקּוּן הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל:

ו וְזֶה בְּחִינַת שֶׁעִקַּר הַסּוּכָּה הוּא ‘מִפְּסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב’ (סוכה יב.), ‘פְּסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב’ הוּא בְּחִינַת מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת הַסּוּכָּה ‘צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ’, כִּי חַמָּה זֶהוּ בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּמּוּבָא בְּסִימָן א, שֶׁמֶשׁ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֵּׂכֶל בְּחִינַת יַעֲקֹב, עַיֵּן שָׁם. וְצֵל הַמַּחֲשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת מְדַמֶּה. וְעִקַּר יְדִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת “ה’ צִלְּךָ” (תהלים קכא, ה), כִּי אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, בְּחִינַת צֵל, בְּחִינוֹת מְדַמֶּה. וְעַל-כֵּן הַסּוּכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת נְבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה, עַל-כֵּן צְרִיכָה לִהְיוֹת ‘צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ’, כִּי עִקַּר הַהַשָּׂגָה וְהַיְדִיעָה זוֹכִין רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה בְּחִינַת צֵל. וְעַל-כֵּן הָעִקָּר לְבָרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת צֵל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁהַסְּכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת ‘מִפְּסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב’ – זֶה בְּחִינַת מְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינוֹת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, בְּחִינַת ‘פְּסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב’ שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, כִּי הָאֲכִילָה הוּא בְּחִינַת דַּעַת, כִּי הַמֹּחַ כְּפִי הָאֲכִילָה [כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן סִימָן נז)]. וּמַאֲכָל אָדָם – זֶה בְּחִינַת דַּעַת שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם. וּפְסֹלֶת הָאֲכִילָה, דְּהַיְנוּ ‘פְּסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב’, שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה – זֶה בְּחִינַת מְדַמֶּה שֶׁהִיא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת [כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר]. וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא בִּבְחִינַת הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁהוּא הַמְדַמֶּה שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר כַּיָּדוּעַ וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה. וְעַל-כֵּן הַסּוּכָּה הוּא ‘מִפְּסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב’ שֶׁהִיא עִקַּר הַסְּכָךְ שֶׁעַל יָדוֹ צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל:

ז וְעַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה זוֹכִין לִבְחִינוֹת הִתְקַבְּצוּת הַחֲסָדִים שֶׁעַל יָדָם יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, בְּחִינַת ‘לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת סוּכָּה, כִּי סוּכָּה הוּא בְּחִינוֹת חֶסֶד כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת חִבּוּק יָד יָמִין כַּיָּדוּעַ שֶׁאָז בְּסֻכּוֹת מִתְקַבְּצִין כָּל הַחֲסָדִים [כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת]. וְעַל-יְדֵי הִתְקַבְּצוּת כָּל הַחֲסָדִים יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בְּחִינַת ‘עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה’. וְעַל-כֵּן סוּכָּה מְרַמֵּז עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים שֶׁסוּכָּה מְרַמֵּז עַל עָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי עוֹלָם הַבָּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם סוּכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ד, ו): “וְסוּכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם”. וְעַל-כֵּן אָמְרָה הַתּוֹרָה (סוכה ב.): ‘צֵא מִדִּירַת קֶבַע וְשֵׁב בְּדִירַת עֲרַאי’. לִרְמֹז עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. שֶׁאֵין קְבִיעוּת לָעוֹלָם הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ כַּמּוּבָא שֶׁסוּכָּה מְרַמֵּז עַל זֶה. נִמְצָא, שֶׁסוּכָּה מְרַמֵּז עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵישֵׁב בַּסוּכָּה שֶׁל לִוְיָתָן בְּסֻכּוֹת עַנְנֵי כָּבוֹד, בְּחִינַת ‘וְסוּכָּה תִּהְיֶה’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם כְּשֶׁיִּרְצוּ אָז לִזְכּוֹת לִגְדֻלָּה וְכָבוֹד שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִתְנַסּוּ בְּמִצְוַת סוּכָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עבודה זרה ג.), כִּי עָלְמָא דְּאָתֵי הוּא בְּחִינַת סוּכָּה כַּנַּ”ל:

ח כִּי סוּכָּה הִיא בְּחִינוֹת דָּפְנוֹת וּמְחִצּוֹת הַמֹּחִין שֶׁזּוֹכִין עַל יָדָם לִשְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת כָּבוֹד, בְּחִינוֹת נְבוּאָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְקַבְּצִין הַחֲסָדִים וְזוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת סוּכָּה כַּנַּ”ל. וְאָז יִתְּעַר הַשִּׁיר שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁהוּא שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל ע”ב נִימִין, בְּחִינַת חֶסֶד וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל סֻכּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ’. כִּי מִשָּׁם עִקַּר כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, בְּחִינַת “כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ” (ישעיה נה, יב), בְּחִינַת “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ” וְכוּ’ (שם לה, י), כִּי אָז יִתְּעַר חֶדְוָה וְנִגּוּנָא בְּעָלְמָא בְּעֵת שֶׁיִּתְּעַר בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁבְּסֻכּוֹת זוֹכִין שֶׁיִּתְּעַר שִׁיר הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשְּׂמָחוֹת, עַל-כֵּן הוּא ‘זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ’. וְזֶה בְּחִינַת שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיִּרְאוֹת שֶׁהֵם מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע מְזוֹנָא דְּגוּפָא [כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל]. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת אֲכִילָה בַּסוּכָּה שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת סוּכָּה, כִּי עַל-יְדֵי מִצְוַת סוּכָּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְקוֹל הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב’, עַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע עֲקֵב עֵשָׂו שֶׁהִיא עָקֵב דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּגוּפָא, כִּי זוֹכִין עַל-יְדֵי הַקּוֹל הַזֶּה לִבְחִינַת רֵיחַ שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא. וְעַל-כֵּן יְכוֹלִין לֶאֱכֹל בִּקְדוּשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא. וְעַל-כֵּן מִצְוָה לֶאֱכֹל בַּסוּכָּה, כִּי אָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא עַל-יְדֵי מִצְוַת סוּכָּה שֶׁעַל יָדָהּ זוֹכִין לְקוֹל הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁעַל יָדוֹ גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן סוּכָּה הִיא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לג, יז): “וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה” [כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ], כִּי סוּכָּה הִיא בִּבְחִינַת ‘הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב’ שֶׁהִיא קוֹל הַנִּגּוּן הַנַּ”ל כַּנַּ”ל:

ט נִמְצָא, שֶׁסוּכָּה הִיא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַחֶסֶד שֶׁזּוֹכִין עַל הָאֱמוּנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה מְעוֹרְרִין קוֹל הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע, שֶׁהֵם בְּחִינַת ע”ב נִימִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁנּוֹטְלִין בְּסֻכּוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם ‘יְהֹוָה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט וְכוּ’ כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן לוּלָב אֶחָד וַעֲרָבוֹת שְׁתַּיִם וַהֲדַסִּים שְׁלֹשָׁה זֶה בְּחִינוֹת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ. וְהָאֶתְרוֹג כָּלוּל מִכָּל הָאַרְבַּע כַּיָּדוּעַ, כִּי הוּא בְּחִינַת ה’ אַחֲרוֹנָה, בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁכָּלוּל מִכֻּלָּם, וְהוּא בְּחִינַת שִׁיר מְרֻבָּע, וְעַל-כֵּן מְבָרְכִין ‘עַל נְטִילַת לוּלָב’, כִּי הַלּוּלָב הוּא בְּחִינוֹת (תהלים צב, יג) “צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח”, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַ”נָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן” (בראשית ב, י) כַּיָּדוּעַ שֶׁעַל יָדוֹ גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיִּרְאוֹת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת הַנִּעְנוּעִים כְּדֵי לְעוֹרֵר הָרֵיחַ מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָרֵיחַ עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת כַּיָּדוּעַ, כִּי עַל-יְדֵי הַדַּעַת זוֹכִין לַנִּגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁעַל יָדוֹ גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת, וְעַל-כֵּן מְנַעְנְעִין בְּלוּלָב וּמִינָיו לְעוֹרֵר הָרֵיחַ מֵהַדַּעַת, וְעַל-כֵּן הֵם ע”ב נִעְנוּעִים כְּנֶגֶד ע”ב נִימִין בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁעֲלֵיהֶם יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר הַזֶּה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת נִעְנוּעִים, כִּי עִקַּר הַנִּגּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת נִעְנוּעִים שֶׁמְּנַעְנְעִין בְּנִימִין שֶׁבְּכִנּוֹר, בְּחִינַת (שיר השירים ב, ח) “מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת” [כַּמְבֹאָר בְּסוֹף מַאֲמָר הַנַּ”ל]. וְעַל-כֵּן עִקַּר מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב וּמִינָיו הוּא בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַלֵּל, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת אַרְבָּעָה מִינִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל וְכוּ’ שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַלֵּל וְהוֹדָאוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁיִּתְּעַר אָז. נִמְצָא, שֶׁאַרְבַּע מִינִים וְהַלֵּל הֵם בְּחִינָה אַחַת, בְּחִינַת שִׁיר וְהַלֵּל וְהוֹדָאָה שֶׁיִּתְנַגֵּן לֶעָתִיד כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן עִקַּר נְטִילַת אַרְבָּעָה מִינִים הִיא בִּשְׁעַת הַהַלֵּל:

י וְעַל-יְדֵי כָּל זֶה זוֹכִין תֵּכֶף לְיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁהוּא שִׂמְחַת תּוֹרָה, כִּי עַל-יְדֵי כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל זוֹכִין לַשִּׁיר הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן זוֹכִין אַחַר כָּךְ תֵּכֶף לְשִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁאָז אִתְּעַר חֶדְוָה וְנִגּוּנָא בְּעָלְמָא וְכָל יִשְׂרָאֵל שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁאָז יִתְּעַר שִׁיר הַנַּ”ל. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי כָּל הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִסְלִיחוֹת עֲווֹנוֹת שֶׁהוּא יוֹם כִּפּוּר, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם הַדַּעַת וְזוֹכִין לְסוּכָּה וְזוֹכִין לְכָל בְּחִינוֹת הַנַּ”ל עַד שֶׁמְּעוֹרְרִין קוֹל הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת עַל-יְדֵי הָאַרְבָּעָה מִינִים כַּנַּ”ל, וְאָז יוֹצֵא וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת שִׁיר וְנִגּוּן וְשִׂמְחָה הַנַּ”ל בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה שֶׁזּוֹכִין תֵּכֶף אַחַר סֻכּוֹת עַל-יְדֵי כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל כַּנַּ”ל:

יא וְעַל-כֵּן נוֹטְלִין הָאַרְבָּעָה מִינִים בַּיָּדַיִם זֶה בְּחִינַת (בראשית כה, כו) “וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו”, כִּי עַל-יְדֵי הָאַרְבָּעָה מִינִים נִתְעוֹרֵר קוֹל הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא קוֹל יַעֲקֹב שֶׁהוּא מַכְנִיעַ עֲקֵב עֵשָׂו בִּבְחִינַת ‘וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו’. וְעַל-כֵּן מִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים הוּא בַּיָּדַיִם דַּיְקָא, כִּי הָעִקָּר הוּא לְבָרֵר הַמְדַמֶּה כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכוּ’ [כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם]. וְעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה הוּא עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם דַּיְקָא בִּבְחִינַת (הושע יב, יא) “וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה”, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. ‘בְּיַד’ דַּיְקָא. וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “וַיְהִי מִקֵּץ זִכָּרוֹן” (בסימן נד), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, וּמְבֹאָר שָׁם בַּסּוֹף שֶׁעִקַּר הַכְנָעַת הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘יָד’, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבּוֹ וּלְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ”ל, הוּא רַק עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת מִצְוֹת הַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלִים בַּיָּדַיִם שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה, בְּחִינַת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא וַעֲשִׂיָּה הוּא בְּיָדַיִם, וְעַל-כֵּן כָּל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בַּיָּדַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, שֶׁהֵרִים שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמַר (זוהר וירא צט.): ‘וַוי לִתְרֵין תּוֹרוֹת שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ מֵעָלְמָא’. כִּי יַד יָמִין וְיַד שְׂמֹאל הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמּוּבָא. גַּם שְׁתֵּי הַיָּדַיִם מְרַמְּזִין עַל שְׁתֵּי הַלּוּחוֹת שֶׁקִּבֵּל מֹשֶׁה בִּשְׁתֵּי יָדָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ט, טו): “וּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת עַל שְׁתֵּי יָדָי”. כִּי יֵשׁ בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת חָמֵשׁ בְּיָמִין וְחָמֵשׁ בִּשְׂמֹאל כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבִּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת חֲמִשָּׁה בְּלוּחַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה בַּלּוּחַ הַשֵּׁנִי, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה, [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל], שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי-זֶה [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם].

כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁכְּלוּלָה בַּיָּדַיִם דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת בְּמַעֲשֶׂה בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי חָכְמוֹת אַף-עַל-פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין טַעֲמָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (שמות יז, יב) “וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה”, ‘יָדָיו’ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה כַּנַּ”ל. וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל עַל פָּסוּק זֶה לְעִנְיַן הַרְחָקַת לִלְמֹד סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים, כִּי הֵם מְבִיאִין לִידֵי אֶפִּיקוֹרְסִית גָּדוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם בְּלִקוּטֵי תִּנְיָנָא בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: “עִקַּר הַתַּכְלִית” וְכוּ’ (בסימן יט). כִּי הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, בְּחִינַת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁהוּא כֹּחַ הַגּוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, כִּי עִקַּר פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת בְּעֶצֶם רָחוֹק מֵהַגּוּף מְאֹד וְאֵין יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּהַגּוּף הֶעָכוּר מֵהַתַּאֲווֹת כְּלָל. וְאֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה אֵלָיו כִּי אִם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁשָּׁבְרוּ לְגַמְרֵי אֶת כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף עַד שֶׁבִּטְּלוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו. אֲבָל כָּל הַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הַכֹּל הוּא רַק בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וַאֲפִילּוּ כָּל הַחָכְמוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהִמְצִיאוּ הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים הַכֹּל עַל-יְדֵי הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁמְּדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא עַד שֶׁבָּאִים עַל הַמְצָאוֹת חֲדָשׁוֹת. אֲבָל פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל הָעִיּוּנִי בְּעֶצֶם שֶׁהוּא לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בְּשׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי אֶת כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלָם הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת מֵחֲמַת שֶׁרֻבָּם לֹא שָׁבְרוּ לְגַמְרֵי אֶת תַּאֲווֹת הַגּוּף, אַף-עַל-פִּי-כֵן חָמַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הָעוֹלָם וְנָתַן בְּהַמְדַמֶּה כֹּחַ הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמָן אֱמוּנָה שְׁלֵמָה אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.

כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַיִן לִפְנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא בִּטְּלוּ לְגַמְרֵי אֶת הַגּוּף, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִם עַל כָּל פָּנִים יַכִּירוּ אֶת מְקוֹמָם בֶּאֱמֶת, שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִשֵּׂכֶל הָעֶצֶם וְיַמְשִׁיכוּ אֶת עַצְמָן לֶאֱמוּנָה לְהַאֲמִין לְקוֹל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבִּטְּלוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי כְּמוֹ מֹשֶׁה וְהָאָבוֹת וְכוּ’, אָז יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכּוּ לְכָל טוּב. וְהָעִקָּר הָאֱמוּנָה עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רוּחַ נְבוּאָה [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם]. וְעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת יָד, הַיְנוּ בְּחִינַת מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת כָּל הַתַּרְיַ”ג מִצְווֹת שֶׁקִּבַּלְנוּ עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִין לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָנוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וּמְלַמְּדִין וּמַזְהִירִין אוֹתָנוּ לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת עִם פְּרָטֵיהֶן וּתְנָאֵיהֶן וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה שֶׁעִקַּר חִיּוּת עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַזֶּה עַל יָדָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג, ד): “וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה”.

וְעַל-כֵּן אֲפִילּוּ אִם יִרְצֶה הָאָדָם לַעֲסֹק בִּדְבֵקוּת לְבַד בְּלִי עֲשִׂיַּת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת גַּם זֶה הֶבֶל, וְגַם יָכוֹל לְהִכָּשֵׁל עַל-יְדֵי-זֶה הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר כְּבָר נִכְשְׁלוּ עַל-יְדֵי זֶה רַבִּים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר אַל תֶּחְכַּם הַרְבֵּה “וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם” (קהלת ז, טז), כִּי צָרִיךְ לֶאֱחֹז בִּשְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה, לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה וְזֶהוּ הָעִקָּר, וְאִם יִזְכֶּה גַּם לִבְחִינַת דְּבֵקוּת טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בְּזֶה וְזֶה. וּבֶאֱמֶת הָעֲבוֹדָה וְהָעֲשִׂיָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים זֶהוּ עִקַּר הַדְּבֵקוּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה יד.) “וּבוֹ תִדְבָּק” (דברים י, כ) – ‘וְכִי הַאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִדָּבֵק בּוֹ וַהֲלֹא אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא? אֶלָּא הִדָּבֵק בְּמִדּוֹתָיו’ וְכוּ’ שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יג, ה): “אַחֲרֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן”. מְבֹאָר בְּפָסוּק זֶה שֶׁצְּרִיכִין לְקַיֵּם הַכֹּל, עֲשִׂיַּת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת וּדְבֵקוּת, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לַעֲבוֹדָה שְׁלֵמָה [וְכַמּוּבָן מִדִּבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל]:

יב נִמְצָא שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בֵּרוּר הָאֱמוּנָה הוּא עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם, עַל-כֵּן נוֹטְלִין לוּלָב וּמִינָיו בַּיָּדַיִם דַּיְקָא, כִּי מִצְוַת נְטִילַת אַרְבָּעָה מִינִים נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהִיא בְּחִינַת מַטֵּה עֹז שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מַכְנִיעִין אֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וּמוֹצִיאִין מִמֶּנָּה כָּל חִיּוּתָהּ כָּל הַדַּעַת וְהַקְדוּשָּׁה וְהַתְּפִלָּה וְהָרַחֲמָנוּת שֶׁבָּלְעָה וְכוּ’, וְנַעֲשִׂין גֵּרִים וְנִתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַנְּבוּאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהַנִּגּוּן הַנַּ”ל וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת נְטִילַת אַרְבָּעָה מִינִים, כִּי הַלּוּלָב שֶׁעָלָיו מְבָרְכִין ‘עַל נְטִילַת לוּלָב’, הוּא בְּחִינַת ‘מַטֵּה עֹז’ הַנַּ”ל, בְּחִינַת ‘צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח’, הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי נְטִילַת לוּלָב וּמִינָיו אָנוּ מַרְאִין שֶׁאָנוּ נִצַּחְנוּ הַמִּלְחָמָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כֹּחַ הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת מַטֵּה עֹז, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַלּוּלָב וּמִינָיו שֶׁאָנוּ נוֹטְלִין בְּסֻכּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ויחי רכא.): “מָאן נָצַח? מָאן דְּאָחִיד מָאנֵי קְרָבָא”, שֶׁהֵם הָאַרְבָּעָה מִינִים. נִמְצָא שֶׁהָאַרְבָּעָה מִינִים הֵם בְּחִינַת כְּלֵי זַיִן שֶׁלָּנוּ, בְּחִינַת ‘מָאנֵי קְרָבָא’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַטֵּה עֹז שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ לָנוּ מִצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, שֶׁאָנוּ זוֹכִין אַחַר כָּךְ בְּסֻכּוֹת לִטֹּל הַלּוּלָב הַקָּדוֹשׁ וּמִינָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּיָדֵינוּ שֶׁהֵם ‘הַמָּאנֵי קְרָבָא’ הַנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַמַּטֵּה עֹז הַנַּ”ל. וּבָזֶה אָנוּ שְׂמֵחִין עַכְשָׁיו שֶׁזָּכִינוּ לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כג, מ): “וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר וְכוּ’ וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם”, שֶׁעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא בַּלּוּלָב וּמִינָיו שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַמַּטֵּה עֹז הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשְּׂמָחוֹת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת עַרְבֵי נַחַל שֶׁמְּקַשְּׁרִין יַחַד בְּתוֹךְ הָאַרְבָּעָה מִינִים, כִּי עַרְבֵי נַחַל מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְגֵרִים שֶׁכֻּלָּם חוֹזְרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הַמַּטֵּה עֹז הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הַהֲדַס שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת כַּיָּדוּעַ, כִּי הָאָבוֹת הֵם בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשָּׁם הַנְּבוּאָה, בְּחִינַת (דברים י, כב) “בְּ’שִׁבְעִים נֶ’פֶשׁ יָ’רְדוּ אֲ’בֹתֶיךָ”, רָאשֵׁי תֵּבוֹת ‘נָבִיא’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. ‘אֲבֹתֶיךָ’ דַּיְקָא. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִנְבוּאָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה. וְזֶה בְּחִינַת הָאֶתְרוֹג שֶׁהוּא הָעִקָּר, כִּי הָאֶתְרוֹג “פְּרִי עֵץ הָדָר” (ויקרא כג, מ) הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה-מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי’, כִּי עִקַּר הַיֹּפִי וְהַהִדּוּר שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, כִּי כָּל הַשְּׁלֹשָׁה מִינִין מְאִירִין לְהָאֶתְרוֹג, כִּי עִקַּר כַּוָּנַת הַנְּטִילָה הוּא לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל הַנִּמְשָׁכִין מֵהַתְּפִלָּה הַנַּ”ל מִבְּחִינַת ‘מַטֵּה עֹז’ הַנַּ”ל בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָאֶתְרוֹג שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת-אֱמוּנָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן נוֹטְלִין הָאַרְבָּעָה מִינִים בַּיָּדַיִם, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה הוּא בַּיָּדַיִם דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַשִּׁיר הַנַּ”ל, שֶׁהוּא שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה מִינִים כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהַלֵּל שֶׁאוֹמְרִים עִם הָאַרְבָּעָה מִינִים, כִּי הַלֵּל הוּא בְּחִינַת שִׁיר הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, כִּי הַלֵּל מְרַמֵּז עַל לֶעָתִיד לָבֹא, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק (תהלים כו, ו): “אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה'”, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה מִינִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ויקרא רבה ל, ה), “לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ”, פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘זֶה הַלֵּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְשֶׁעָבַר וְיֵשׁ בּוֹ לְגוֹג וְיֵשׁ בּוֹ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְיֵשׁ בּוֹ לֶעָתִיד לָבֹא’. נִמְצָא, שֶׁהַלֵּל כָּלוּל מִכָּל הַנִּפְלָאוֹת עַד לֶעָתִיד, כִּי הוּא בִּבְחִינַת הַשִּׁיר שֶׁל נִפְלָאוֹת שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד שֶׁהוּא הַשִּׁיר הַנַּ”ל, שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּסֻכּוֹת עַל-יְדֵי הָאַרְבָּעָה מִינִים. וְעַל-כֵּן גּוֹמְרִין עֲלֵיהֶם אֶת הַהַלֵּל.

וְעַל-כֵּן מְנַעְנְעִין בְּהוֹדוּ לַה’ תְּחִלָּה וָסוֹף, כִּי עִקַּר הַנִּעְנוּעִים הֵם בִּבְחִינַת חֶסֶד כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֵם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִעְנוּעִין לְעוֹרֵר בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל חֶסֶד הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן מְנַעְנְעִין בְּ”הוֹדוּ לַה’ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ” (תהלים קיח, א) תְּחִלָּה וָסוֹף, לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁל חֶסֶד כַּנַּ”ל:

יג וְזֶה שֶׁנוֹהֲגִין לִהְיוֹת נְעוֹרִין כָּל הַלַּיְלָה בְּלֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן וּבֵרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי הַמַּטֵּה עֹז הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַשֵּׁנָה הוּא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל], הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵין הַמְדַמֶּה מְבֹרָר כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת עַד לֶעָתִיד, עַל-כֵּן צְרִיכִין שֵׁנָה, כִּי עִקַּר הַשֵּׁנָה הִיא בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן הֵם מְנַדְּדִים שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶם בַּלַּיְלָה וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן נְעוֹרִים בְּלֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּא וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, זֶהוּ בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה בְּרוּרָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי אָז בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּא נִגְמָר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּבְחִינַת תִּקּוּן ‘חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם’ שֶׁלֹּא יוּכַל שׁוּם זָר, שֶׁהֵם הַכּוֹפְרִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים לִגַע בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְעוֹלָם. וְתִקּוּן זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וְעַל-כֵּן נְעוֹרִין בַּלַּיְלָה וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן עוֹסְקִים אָז בְּסֵפֶר “וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים”, כִּי אֵלֶּה הַדְּבָרִים הֵם דִּבְרֵי תּוֹכָחָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם: בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ‘דִּבְרֵי’ הוּא תּוֹכָחָה. הַיְנוּ בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּסוֹף סֻכּוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְתוֹכָחָה זֹאת כִּי אִם כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר קוֹל הַשִּׁיר הַנַּ”ל [כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל]. וְעַל-כֵּן עַכְשָׁיו בְּסוֹף סֻכּוֹת מְעוֹרְרִין הַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה, כִּי אָנוּ זוֹכִין לְתוֹכָחָה זֹאת עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין וְנִתְתַּקְּנִין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל עַד שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל הַשִּׁיר הַנַּ”ל, שֶׁהוּא קוֹל תּוֹכָחָה הַנַּ”ל, כִּי בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּא הוּא גְּמַר הַדִּין שֶׁהִתְחִיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְאָז חוֹזְרִין וּמְעוֹרְרִין כֹּחַ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא תְּפִלּוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּנַּ”ל. בִּבְחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (צַו לב:): ‘בְּהַהוּא יוֹמָא וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמָּיִם’ וְכוּ’. יִצְחָק הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים קְדוֹשִׁים, בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁהוּא תְּפִלּוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק כַּיָּדוּעַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרְרִין וְנִתְגַּלִּין הַבְּאֵרוֹת מַיִם קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה הַזֹּאת בִּבְחִינַת (תהלים כט, ג) “אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה’ עַל מַיִם רַבִּים” [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל]. וּבְהוֹשַׁעְנָא רַבָּא חוֹזְרִין וְחוֹפְרִין הַבְּאֵרוֹת הַנַּ”ל. בִּבְחִינַת ‘בְּהַהוּא יוֹמָא וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמָּיִם’, כִּי אָז חוֹזְרִין לְעוֹרֵר הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה בַּדֵּי עֲרָבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת שֶׁלּוֹקְחִים אָז בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא ‘מִנְהַג נְבִיאִים’, ‘מִנְהַג נְבִיאִים’ דַּיְקָא, כִּי נְבִיאִים דַּיְקָא צְרִיכִים לְהַנְהִיג הַנְהָגָה זֹאת כְּדֵי לְקַבֵּל כֹּחַ מֵהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין וּגְבוּרָה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל נְבוּאָתָם הָאֲמִתִּית כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִדּוּד הַשֵּׁנָה בַּלַּיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁמְּנַדְּדִין הַשֵּׁנָה וְנֵעוֹרִין בְּלֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּא כַּנַּ”ל.

וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ קוֹל הַשִּׁיר הַנַּ”ל שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ עַל יָדוֹ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן עוֹסְקִים אָז בְּסֵפֶר “אֵלֶּה הַדְּבָרִים” שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁאוֹמְרִים אָז, כִּי תְּהִלִּים כָּלוּל מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁיר הַנַּ”ל שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַיּוּד מִינֵי נְגִינָה שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים עַתָּה לְעוֹרְרוֹ וּלְהַמְשִׁיכוֹ שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה כַּנַּ”ל:

יד וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּסַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה וּמַתְחִילִין מִיָּד “בְּרֵאשִׁית”, כִּי נָעוּץ תְּחִלָּתוֹ בְּסוֹפוֹ, כִּי עִקַּר הַכֹּל הוּא לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה “לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד” (מלכים-א ח, ס), לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא הָאֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת (בראשית א, א) “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ”. שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם פָּתַח אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּפָסוּק זֶה לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין צְרִיכִין וְאָסוּר לַחֲקֹר שׁוּם חֲקִירָה ‘מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר’ וְכוּ’, רַק קַבָּלַת הַתּוֹרָה מַתְחִיל מִזֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְקוֹל דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הַיּוֹצְאִים מִפִּי מֹשֶׁה שֶׁפָּתַח לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת רַק הוֹדִיעַ לָנוּ מִיָּד שֹׁרֶשׁ וִיסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא ‘בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ’. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת מִפִּי רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ זַ”ל לְעִנְיַן הַרְחָקַת הַפִּילוֹסוֹפְיָא וְהַחֲקִירוֹת רַק לְהַאֲמִין לְקוֹל אֲבוֹתֵינוּ בִּפְשִׁיטוּת כַּאֲשֶׁר פָּתַח לָנוּ מֹשֶׁה ‘בְּרֵאשִׁית’ וְכוּ’ [כַּמּוּבָא מִזֶּה בִּסְפָרָיו הַנִּדְפָּסִים, עַיֵּן שָׁם]. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הַזֹּאת בְּחִינַת ‘בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים’ וְכוּ’ שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם זוֹכִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה.

וּבָזֶה מְקֻשָּׁר הֵיטֵב הַתְחָלַת הַתּוֹרָה ‘בְּרֵאשִׁית’ לְהַסִּיּוּם ‘לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל’, כִּי אָנוּ מְסַיְּמִין (דברים לד, יב): “וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל” שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלּוּחוֹת שֶׁקִּבֵּל מִיָּדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם עַל פָּסוּק ‘וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה’: ‘שֶׁקִּבֵּל אֶת הַתּוֹרָה שְׁנֵי לוּחוֹת בְּיָדָיו’. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלּוּחוֹת, בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גִּלָּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ וּבְיָדוֹ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בְּכָל עֵת.

וְזֶהוּ בְּחִינַת: ‘וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל’ וְכוּ’. כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם שֶׁהֵם נִסִּים וּגְבוּרוֹת וְכוּ’ וְעַל-יְדֵי כָּל זֶה נִתְגַּלָּה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁמַּתְחִילִין מִיָּד ‘בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ’, כִּי עַל-יְדֵי ‘הַיָּד הַחֲזָקָה וְהַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל’, שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא רוּחַ נְבוּאָה, וְעַל-יְדֵי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים נוֹרָאִים וְכוּ’, עַל-יְדֵי כָּל זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בְּחִינַת ‘בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים’ וְכוּ’ שֶׁהוּא הַתְחָלָה וִיסוֹד וְעִקַּר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁמַּתְחִילִין מִיָּד וְכַנַּ”ל.

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁיְּקֻיַּם מְהֵרָה (צפניה ג, ט): “כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְּרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה’ וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד” (זכריה יד, ט), אָמֵן וְאָמֵן: