סוכה ה

עַל-פִּי הַמַּאֲמָר ‘תִּקְעוּ בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר’ וְכוּ’ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן א, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר הֵיטֵב.

וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים וְזֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְלָזֶה צְרִיכִים לְהִתְקַשְּׁרוּת לְשָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת (בראשית ג, כ) “אֵם כָּל חָי” וְכוּ’. וְהָעִקָּר לְהִתְקַשֵּׁר לְצַדִּיקֵי וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר. וְלָזֶה צְרִיכִין הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם. וְצָרִיךְ לְתַקֵּן הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת אֲכִילָה וּמִשְׁגָּל וּמָמוֹן עַל-יְדֵי הַשְּׁלֹשָׁה רְגָלִים, וְאָז זוֹכִין לִנְבוּאָה וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִתְפִלָּה. וְאָז נוֹתְנִין כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה כֹּחָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה וְכוּ’ (עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב):

א וְזֶה בְּחִינַת סוּכָּה, כִּי סוּכָּה בִּכְלָל הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת לְשָׁרְשֵׁי נְשָׁמוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘אֵם כָּל חָי’, כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סוּכָּה שֶׁהִיא אִמָּא דִּמְסַכְכָא עַל בְּנִין. וְעִקַּר הַסּוּכָּה הוּא הַסְּכָךְ, בְּחִינַת מַנְהִיגֵי וּמְפֻרְסָמֵי הַדּוֹר שֶׁהֵם סוֹכְכִים וּמְגִנִּים עָלֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ” (יחזקאל כח, יד). שֶׁהַמּוֹשֵׁל וְהַמַּנְהִיג הוּא סְכָךְ שֶׁמְּסַכֵּךְ וּמֵגֵן עַל הָעוֹלָם. וְיֵשׁ מְפֻרְסָמִים וּמַנְהִיגִים שֶׁהֵם בְּשֶׁקֶר וְהֵם מְפֻרְסָמִים רַק עַל-יְדֵי עַזּוּת. וְזֶה בְּחִינַת סְכָךְ פָּסוּל וּסְכָךְ כָּשֵׁר, הַיְנוּ בְּחִינַת מְפֻרְסָמִים וּמְגִנִּים עַל-יְדֵי שֶׁקֶר, וּמְפֻרְסָמִים שֶׁל אֱמֶת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוכה יא.) שֶׁצָּרִיךְ הַסְּכָךְ לִהְיוֹת ‘צוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה’, כִּי הַמְפֻרְסָם הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת ‘צוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ’, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שִׁפְלוּת וְקַטְנוּת בִּבְחִינַת (תהלים פה, יב) “אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טו, לג) “וְלִפְנֵי כָּבוֹד עֲנָוָה”. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל שֶׁעִקַּר הַהִתְנַשְּׂאוּת עַל-יְדֵי קַטְנוּת. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא כב:): ‘אֵין מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תָּלוּי מֵאֲחוֹרָיו, שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו אוֹמְרִים לוֹ: חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ’. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמְּסַכְּכִין הַסּוּכָּה בִּפְסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב, ‘בִּפְסֹלֶת’ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת הַסּוֹכְכִים וּמְגִנִּים עַל הַדּוֹר הֵם מִפְּסוּלֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל כַּנַּ”ל. גַּם צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה ‘מְקַבֵּל טֻמְאָה’, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַנְהִיג עַל-יְדֵי עַזּוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘מְקַבֵּל טֻמְאָה’, כִּי עַזּוּת הִיא בְּחִינַת ‘קִינָא דִּמְסָאֲבוּתָא’, כַּמּוּבָא מִזֶּה בַּמַּאֲמָר “מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ” (בסימן לח).

כִּי ‘יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן’ וְכוּ’ (שבת קמו.) וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי וְלֹא פָּסְקָה זֻהֲמָתוֹ, וְעַל-כֵּן בּוֹ נֶאֱחֶזֶת הַטֻּמְאָה. וְזֶה בְּחִינַת ‘סְכָךְ פָּסוּל’, דְּהַיְנוּ הַמַּנְהִיג עַל-יְדֵי עַזּוּת שֶׁהַסִּמָן הוּא שֶׁאֵינוֹ צוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שִׁפְלוּת, רַק עַל-יְדֵי עַזּוּת וְגַדְלוּת וְהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה כַּנַּ”ל. גַּם הַסְּכָךְ שֶׁהוּא מִדָּבָר הַצּוֹמֵחַ – זֶה בְּחִינַת הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת צְמָחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל טז, ז): “רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ”. וְעַל-כֵּן תֵּכֶף אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים מִיָּד מַתְחִילִין לַעֲסֹק בַּסוּכָּה, כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים מְרַמֵּז עַל הַתַּכְלִית, כַּמּוּבָא שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית, שֶׁאָז יִהְיֶה לָנוּ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים. וְעַל-כֵּן תֵּכֶף וּמִיָּד מַתְחִילִין לַעֲסֹק בַּסוּכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת לְשָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּמֶמְשָׁלָה זוֹ כַּנַּ”ל [כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל].

וּבְדִינֵי הַסּוּכָּה בִּפְרָטִיּוּת מְרֻמָּז כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל יָדָם יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְשָׁרְשֵׁי הַנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, כִּי דַּפְנוֹת הַסּוּכָּה שְׁלֹשָׁה ‘שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן וּשְׁלִישִׁית אֲפִילּוּ טֶפַח’ (סוכה ו:). וְאִיתָא שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶצַח הוֹד יְסוֹד. וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׁלשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת נֶצַח הוֹד יְסוֹד. בְּחִינַת רַגְלַיִן, הַיְנוּ שֶׁדָּפְנוֹת וּמְחִצּוֹת הַסּוּכָּה הֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, שֶׁעַל יָדָם נִתְתַּקֵּן כָּל הַתַּאֲווֹת הַנַּ”ל, כִּי הֵם מְחִצּוֹת דִּקְדוּשָּׁה שֶׁמְּצַמְצְמִין וְעוֹשִׂין מְחִצּוֹת לַשָּׁלֹשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ”ל, שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִגְּבוּל הַקְדוּשָּׁה וְלַחוּץ. וְעַל-כֵּן הֵם ‘שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן’, דְּהַיְנוּ מִשִּׁבְעָה טְפָחִים. ‘וּשְׁלִישִׁית טֶפַח’, כִּי שְׁלִישִׁית טֶפַח הוּא בְּחִינַת יְסוֹד, כַּמּוּבָא. וְהוּא כְּנֶגֶד שָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא מְתַקֵּן תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, בְּחִינַת תִּקּוּן הַיְסוֹד. וְעַל-כֵּן הוּא טֶפַח אֶחָד כְּנֶגֶד שָׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד, ‘וּשְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן’ מִשִּׁבְעָה שִׁבְעָה טְפָחִים כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח וְשִׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַדְּבָרִים שֶׁחִיְּבוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם כח:) לַעֲשׂוֹתָם בַּסוּכָּה, הַיְנוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשֵׁנָה. גַּם אָמְרוּ שֶׁכָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים עוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ קֶבַע לְהַצִּיעַ שָׁם מַצָּעוֹת הַנָּאוֹת וּשְׁאָר נוֹי סוּכָּה, וְכָל כֵּלִים הַנָּאִים מֵבִיא כֻּלָּם לְתוֹךְ הַסּוּכָּה. וְכָל דְּבָרִים הַלָּלוּ הֵם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ”ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא כֻּלָּם לְתוֹךְ מְחִצּוֹת הַסּוּכָּה כְּדֵי לְתַקֵּן אוֹתָם כַּנַּ”ל.

אֲכִילָה בַּסוּכָּה – כְּנֶגֶד תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֵׁנָה בַּסוּכָּה – כְּנֶגֶד תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, שֶׁעִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה וְתַרְדֵּמָה, כַּמּוּבָא (בסימן יט) וְעַל-יְדֵי שֵׁנָה בַּסוּכָּה נִתְתַּקֵּן. נוֹי סוּכָּה – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא כָּל עָשְׁרוֹ וְכָל חֲפָצָיו הַנֶּחֱמָדִים שֶׁהֵם קִנְיַן כַּסְפּוֹ לְתוֹךְ הַסּוּכָּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקְּנִין בִּקְדוּשָּׁה, כִּי הַסּוּכָּה הִיא קֹדֶשׁ, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהָבִיא לְשָׁם כָּל תַּאֲווֹתָיו, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקְּנִין בִּקְדוּשָּׁה עַל-יְדֵי בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ דָּפְנוֹת הַסּוּכָּה כַּנַּ”ל, וַאֲזַי נִתְתַּקֵּן הַיִּרְאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם (כַּמְבֹאָר שָׁם). וְזֶה בְּחִינַת ‘הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם וְכוּ’ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם’. שֶׁסוּכָּה מַגֶּנֶת עַל יְרוּשָׁלַיִם, הַיְנוּ הַיִּרְאָה שֶׁנִּתְתַּקֶּנֶת עַל-יְדֵי מִצְוַת סוּכָּה שֶׁעַל יָדָהּ נִתְתַּקֵּן הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם כַּנַּ”ל [כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם]. וְעַל-יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לִנְבוּאָה, וְזֶהוּ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁהַסּוּכָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת גָּבֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מִכְּרוּבִים שֶׁסָּכְכוּ עַל הָאָרוֹן וְהָיוּ גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה, כִּי הַסּוּכָּה בִּבְחִינַת הַכְּרוּבִים שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הַנְּבוּאָה, כִּי עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת סוּכָּה, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִנְבוּאָה שֶׁהִיא בָּאָה מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים [כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם]:

ב וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִתְפִלָּה וַאֲזַי הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ [כַּמּוּבָא שָׁם, עַיֵּן שָׁם]. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יְרוּשַׁלְמִי סוכה ב, ג) שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַכּוֹכָבִים נִרְאִין מִתּוֹךְ הַסְּכָךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת שֶׁיִּהְיֶה הוּא לְמַעְלָה מִן הַכְּרוּבִים. וְזֶה בְּחִינַת רְאִיָּה כְּדֶרֶךְ הָעֶלְיוֹן אֶת הַתַּחְתּוֹן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י אֵצֶל הַלִּוְיָתָן עַל פָּסוּק “אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה” (איוב מא, כו) שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל כָּל הַגְּבוֹהִים כְּאִלּוּ הוּא לְמַעְלָה מֵהֶם וְרוֹאֶה אוֹתָם, כִּי דֶּרֶךְ הָעֶלְיוֹן לִרְאוֹת הַתַּחְתּוֹן וּלְעוֹלָם אֵימַת הָעֶלְיוֹן עַל הַתַּחְתּוֹן, עַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י בְּסוֹף אִיּוֹב. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת ‘שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַכּוֹכָבִים נִרְאִין מִתּוֹךְ הַסְּכָךְ’, הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת הַסּוּכָּה רוֹאֶה אֶת הַכּוֹכָבִים, הַיְנוּ שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהֶם וְיֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רְאִיָּה כַּנַּ”ל:

ג וְזֶהוּ בְּחִינַת אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁנּוֹטְלִין בְּסֻכּוֹת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁזֶּהוּ רֶמֶז שֶׁשִּׂיחַ הַשָּׂדֶה נוֹתְנוֹת כֹּחַ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וְעַל-כֵּן אָנוּ מַעֲלִין שִׂיחַ הַשָּׂדֶה דְּהַיְנוּ מִינֵי צְמָחִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה לִרְמֹז כַּנַּ”ל שֶׁבְּסֻכּוֹת יֵשׁ עֲלִיָּה לַתְּפִלָּה עַד שֶׁשִּׂיחַ הַשָּׂדֶה נוֹתְנִין כֹּחָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וְהָאַרְבָּעָה מִינִים הֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, כִּי עִקַּר חֲשִׁיבוּת הָאַרְבָּעָה מִינִים הִיא הָאֶתְרֹג שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ. וְהַשְּׁלֹשָׁה מִינִים, שֶׁהֵם לוּלָב הֲדַס וַעֲרָבָה, הֵם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת הַמַּפְסִידִין עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, לוּלָב – כְּנֶגֶד שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי לוּלָב בְּחִינַת (תהלים צב, יג) “צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח”, כַּמּוּבָא, בְּחִינַת ‘צַדִּיק חַ”י עַלְמִין’ הֵם בְּחִינַת חַ”י נִעְנוּעִין שֶׁבַּלּוּלָב. הֲדַס מְשֻׁלָּשׁ כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת כַּמּוּבָא – זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הָאָבוֹת הֵם שָׁרְשֵׁי אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. עֲרָבָה – זֶה בְּחִינַת (אָבוֹת ד, ג) “אַל תִּהְיֶה בָּז לְכָל אָדָם”, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ לוֹקְחִין עַרְבֵי נַחַל שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ כְּדֵי שֶׁלֹּא נִמְנָע מִלְּצָרֵף פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּתֵנוּ, כַּמּוּבָא. נִמְצָא, שֶׁהָעֲרָבָה מְרַמֶּזֶת עַל ‘אַל תִּהְיֶה בָּז לְכָל אָדָם’, שֶׁאָסוּר לְבַזּוֹת שׁוּם אָדָם אֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא בְּלֹא טַעַם וָרֵיחַ כְּמוֹ עֲרָבָה. וְעַל-יְדֵי תִּקּוּן שָׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ עַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, וַאֲזַי מַרְאֶה טַעַם רֵיחַ שֶׁל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה בָּאִים בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, כַּמּוּבָא שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת הָאֶתְרוֹג שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַרְאֶה טַעַם וְרֵיחַ שֶׁנּוֹטְלִין בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, שֶׁשִּׂיחַ הַשָּׂדֶה נִכְלָלִין כֹּחָם בַּתְּפִלָּה כַּנַּ”ל, [עַיֵּן שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל הֵיטֵב]:

ד וְעַל-כֵּן מְנַעְנְעִין בָּאַרְבָּעָה מִינִים בְּהוֹדוּ לַה’ תְּחִלָּה וָסוֹף, כִּי “הוֹדוּ לַה’ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ” (תהלים קיח, א), מְרַמֵּז עַל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וְזֶהוּ ‘כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ’, בִּבְחִינַת (שמואל-ב כב, נא) “וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ” וְאָז יַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל טוּב. גַּם מְנַעְנְעִין בְּ’אָנָּא ה’ הוֹשִׁיעָה נָא’, שֶׁזֶּהוּ מְרַמֵּז גַּם כֵּן עַל הַיְשׁוּעָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַיְשׁוּעָה. וְזֶהוּ ‘אָנָּא’ גִּימַטְרִיָּא ‘אֵלִיָּהוּ’ וְכוּ’, כִּי הַיְשׁוּעָה וְהַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁעַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה, עַל-יְדֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁיָּבֹא וִיבַשֵּׂר הַגְּאֻלָּה, כִּי עַל-יְדֵי אֵלִיָּהוּ נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, כִּי אֵלִיָּהוּ מִבְּחִירֵי גְּדוֹלֵי הַנְּבִיאִים וְעַל-יְדֵי נְבוּאָה זוֹכִין לִתְפִלָּה.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים קו, ל) “וַיַּעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל”. שֶׁפִּנְחָס זֶה אֵלִיָּהוּ זָכָה לִתְפִלָּה עַל-יְדֵי נְבוּאָה, וְעַל-כֵּן הָיָה כֹּחַ בְּיָדוֹ לַעֲצֹר הַמָּטָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים-א יז, א): “חַי ה’ אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְּבָרִי”, ‘לְפִי דְּבָרִי’ דַּיְקָא, בְּחִינַת דְּבַר ה’, הַיְנוּ תְּפִלָּה, כִּי אֵלִיָּהוּ זָכָה לִדְבַר ה’, דְּהַיְנוּ תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָיָה בּוֹ כֹּחַ לַעֲצֹר הַמָּטָר, כִּי הַ’מָּטָר’ הַמְגַדֵּל הָעֲשָׂבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַ’רְאֶה טַ’עַם רֵ’יחַ, הַכֹּל הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ דְּבַר ה’, דְּהַיְנוּ תְּפִלָּה שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, וְאֵלִיָּהוּ שֶׁזָּכָה לִדְבַר ה’ הָיָה לוֹ כֹּחַ לַעֲצֹר הַמָּטָר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘לְפִי דְּבָרִי’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּ’אָנָּא ה” שֶׁמְּרַמֵּז לִבְחִינַת אֵלִיָּהוּ שֶׁעַל יָדוֹ יָבֹא הַיְשׁוּעָה הָאַחֲרוֹנָה, עַל-כֵּן אָז מְנַעְנְעִין בְּאַרְבָּעָה מִינִים שָׁם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן: