הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית – הֲלָכָה ב

עִנְיַן נְטִילַת יָדַיִם בְּשַׁחֲרִית בְּעֵת שֶׁמִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ

עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּסִימָן רנ עַל שְׁאֵלַת הַהוּא אוֹבֵי טַמְיָא (ברכות נט.) ‘מַאי גוֹהָא? בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָאֻמּוֹת, אֲזַי מוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, וְקוֹלָן נִשְׁמַע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ’ עַיֵּן שָׁם. כִּי עִקַּר כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם הוּא רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵה’ יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ שׁוּם יִסּוּרִים וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר וְכוּ’. וְעִקַּר הַצַּעַר שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁנָּפְלוּ מֵהַדַּעַת, וְתוֹלִין בַּטֶּבַע וּבַמַּזָּל חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ לָהֶם צַעַר, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהֵם שְׁרוּיִין בֵּין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְלָמְדוּ מֵהֶם וְכוּ’. וּבֶאֱמֶת יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, רַק כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי וְכוּ’. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָם, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם. כִּי לֶעָתִיד יִבָטֵל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְלֹא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא): “כִּי הַשָּׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע שֶׁהוּא עַל־פִּי מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת וְכוּ’, וְאָז יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה. וְעַל־כֵּן גַּם עַתָּה כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּלְהַגְבִּיהַ אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם, שֶׁאָז לֹא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה. וְעַל־יְדֵי זֹאת הַהַשְׁגָּחָה נִתְעַלִּים יִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֶׂה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב. וְזֶהוּ בְּשָׁעָה שֶׁזּוֹכֵר וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם:

א וּכְשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַדַּעַת הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יוֹדְעִין חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בְּהַשְׁגָּחָה מֵה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְסוֹבְרִין שֶׁיֵּשׁ טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם, זֶה בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁהִיא הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת בְּחִינַת לַיְלָה וְחשֶׁךְ. כִּי עִקַּר הָאוֹר יוֹם הוּא בְּחִינַת דַּעַת כַּמּוּבָא. הַיְנוּ כִּי הָאוֹר הוּא רַק ה’ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת “ה’ אוֹרִי וְיִשְׁעִי” (תהלים כז), בְּחִינַת “אֵל ה’ וַיָּאֶר לָנוּ” (שם קיח). וְזֶה עִקַּר אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, בְּחִינַת “כִּי שֶׁמֶש וּמָגֵן ה’ צְבָאוֹת” (שם פד), הַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם בְּהַשְׁגָּחָה לְבַד זֶה עִקַּר הָאוֹר, כִּי עִקַּר הָאוֹר בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא אוֹר כְּמוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְכַיּוֹצֵא, הוּא רַק אוֹר ה’ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שֶׁמֵּאִיר לָנוּ כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁנּוֹפְלִין חַס וְשָׁלוֹם מִזֶּה הַדַּעַת וְתוֹלִין בַּטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, וַאֲזַי הִיא בְּחִינַת לַיְלָה וְחֹשֶׁךְ חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה יג) “חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ” וְכוּ’, בְּחִינַת (יוֹאֵל ב) “שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ” וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בִּפְסוּקִים כָּאֵלּוּ. וְכֻלָּן נֶאֱמְרוּ עַל זְמַן הַגָּלוּת, הַיְנוּ כִּי בַּגָּלוּת נֶחְשַׁב כְּאִלּוּ נֶחֱשַׁךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה, כַּמְבֹאָר בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י, הַיְנוּ כִּי בְּעֵת הַגָּלוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי “חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ”, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִסְתַּלֵּק הָאוֹר מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וּכְאִלּוּ נֶחֱשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ מַמָּשׁ, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לְהַשֶּׁמֶשׁ אוֹר כְּלָל רַק מֵה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וְחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וְחשֶׁךְ הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת שֵׁנָה הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, לֵידַע שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָאוֹר וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת שֵׁנָה סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא שַׁרְיָא עַל בַּר נָשׁ[1]. וְהָעִקָּר עַל הַיָּדַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (וישב דף קפד:). כִּי עִקַּר הַסִּטְרָא אַחֲרָא הֵם בְּחִינַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כַּיָּדוּעַ, שֶׁיְּנִיקָתָם רַק מִבְּחִינַת כְּפִירוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא אֵל אַחֵר־כְּפִירוֹת כַּמּוּבָא, הַיְנוּ כְּשֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר יְנִיקַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת שֵׁנָה הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת כַּנַּ”ל. וְאָז מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, בְּחִינַת תֹּקֶף הַגָּלוּת שֶׁנִּמְשָׁל לְלַיְלָה וְשֵׁנָּה, שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַטֶּבַע כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא דְּשַׁרְיָא עַל בַּר נָשׁ. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַשֵּׁנָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (סימן לה), הַיְנוּ בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת בְּחִינַת שֵׁנָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ מְבֻלְבָּל וְאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לֵידַע וּלְהָבִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ עַכְשָׁיו בַּגָּלוּת בֵּין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנִּדְמֶה לְלַיְלָה וְחשֶׁךְ שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת חָכְמַת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מְחֻיָּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַשְׁלִיךְ וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי וּלְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה לְבַד, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה לְבַד, וְאֵין שׁוּם טֶבַע בָּעוֹלָם כְּלָל. וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, הַיְנוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל צְרִיכִין לִכְנֹס לְתוֹךְ בְּחִינַת אֱמוּנָה לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד מֵאַחַר שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַדַּעַת. כְּמוֹ עַכְשָׁיו בַּגָּלוּת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין תָּמִיד לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת לֵידַע בֶּאֱמֶת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, בִּבְחִינַת (תהלים צב) “וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת”.

וּמֵחֲמַת שֶׁבַּלַּיְלָה בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָה הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, מִתְגַּבֶּרֶת חָכְמַת הַטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (בראשית טו) “וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם, וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה” וְכוּ’, שֶׁהֶרְאָהוּ תֹּקֶף הַגָּלוּת, הַיְנוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָה וְתַרְדֵּמָה הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת מִתְגַּבְּרִין תֹּקֶף הַגָּלֻיּוֹת שֶׁיְּנִיקָתָן מִבְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַטֶּבַע כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא דְּשַׁרְיָא עַל בַּר נָשׁ בִּשְׁעַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם, כִּי עִקַּר סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא שַׁרְיָא עַל יָדָיו דְּבַר נָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (שם), כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, יַד יָמִין וְיַד שְׂמֹאל, בְּחִינַת “כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי”, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן נו). וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, בְּחִינַת יָדַיִם, כִּי הֵם תּוֹלִין בְּמַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת יָדַיִם. וְעַל־כֵּן עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא בִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַטֶּבַע, הוּא בַּיָּדַיִם דַּיְקָא כַּנַּ”ל, כִּי הַיָּדַיִם הֵם כ”ח[2] פִּרְקִין, כְּנֶגֶד כ”ח אַתְוָון שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בְּחִינַת (ישעיה מח) “אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם”. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַכְנָעַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֵם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים דְּעָלְמָא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם הִתְגַּבְּרוּתָם כַּנַּ”ל, עִקַּר הַכְנָעָתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי הַיָּדַיִם דִּקְדֻשָּׁה כְּשֶׁזּוֹכִין לְהָרִים אוֹתָם אֶל הַדַּעַת.

וְזֶה בְּחִינַת “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ” וְכוּ’ (שמות יז), הַנֶּאֱמַר בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. כִּי עֲמָלֵק הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּחִינַת “רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק” (במדבר כד, כ). וַעֲמָלֵק הָיָה כּוֹפֵר בָּעִקָּר וְתָלָה הַכֹּל בַּטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, וְהָיוּ מְחַשְּׁבִין הַשָּׁעוֹת בְּאִצְטְרוֹלִיגָאָה שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַכְנָעָתוֹ עַל־יְדֵי הֲרָמַת הַיָּדַיִם שֶׁמְּרִימִין הַיָּדַיִם כ”ח פִּרְקִין שֶׁבַּיָּדַיִם – אֶל הָרֹאשׁ, בִּבְחִינַת “שְֹאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ”, הַיְנוּ שֶׁמַּגְבִּיהִין הַיָּדַיִם כ”ח פִּרְקִין – אֶל הַדַּעַת, לֵידַע שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל עַל־יְדֵי כ”ח אַתְוָון שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁהֵם בְּחִינַת כ”ח פִּרְקִין כַּנַּ”ל, וַאֲזַי מַגְבִּיהִין בְּחִינַת הַשָּׁמַיִם, שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת יָדַיִם כַּנַּ”ל, לְשָׁרְשָׁם שֶׁבַּדַעַת, לִבְחִינַת כ”ח אַתְוָון הַנַּ”ל, כִּי הַכֹּל בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ בְּכ”ח אַתְוָון, וְהוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, וְהָאָרֶץ וְכוּ’ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ לְבַד, וְאֵין שׁוּם טֶבַע וּמַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם כְּלָל. וַאֲזַי נִכְנַע עֲמָלֵק וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת “וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ”, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת עֲמָלֵק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחַת ה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הֲרָמַת הַיָּדַיִם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת שֵׁנָה הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז שׁוֹרָה סִטְרָא אַחֲרָא עַל בַּר נָשׁ, עַל־כֵּן עִקַּר אֲחִיזָתָהּ בַּיָּדַיִם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת מֵימֵי הַחֶסֶד, בִּבְחִינַת “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’, כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים” (ישעיה יא), הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַנְּטִילָה מַמְשִׁיכִין מַיִם טְהוֹרִים מֵימֵי הַדַּעַת, מִבְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁאָז “תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה כַּמַּיִם לַיָּם” וְכוּ’. וְאָז יֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁהַכֹּל רַק בְּהַשְׁגָּחָה לְבַד, כִּי יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי. וְגַם עַכְשָׁיו בְּכָל עֵת שֶׁצְּרִיכִין יְשׁוּעָה וְטָהֳרָה, לְהִנָּצֵל מִתֹּקֶף הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, אֲזַי מַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף עוֹלָם כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַיִם שֶׁל הַנְּטִילָה, שֶׁמַּמְשִׁיכִין מֵימֵי הַדַּעַת מִסּוֹף הָעוֹלָם מִבְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת מִקְוֶה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי כַּיָּדוּעַ, [כִּי מִקְוֶה בְּגֵימַטְרְיָא קנא, בְּחִינַת בִּינָה עָלְמָא דְּאָתֵי כַּמּוּבָא], בְּחִינַת “מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה’ מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה” (יִרְמְיָה יד). כִּי כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין הֵם רַק מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת, מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ”ל. דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יוֹדְעִין חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְכוּ’. וְזֶה עִקַּר הַטֻּמְאָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַיְּשׁוּעָה מֵהַצָּרָה וְהַטָּהֳרָה מֵהַטֻּמְאָה, הוּא עַל־יְדֵי מִקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת “כִּי תִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה כַּמַּיִם” וְכוּ’, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנָסִין לַמִּקְוֶה וְסוֹתְמִין הָעֵינַיִם מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא, וְנִתְעַלֵּם וְנִתְכַּסֶּה שָׁם בְּתוֹךְ מֵימֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִכְלָל בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַדַּעַת, בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה, כִּי סוֹתֵם עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא שֶׁמִּתְגַּבֵּר הַטָּעוּת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַטֻּמְאוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּמִין הָעֵינַיִם, שֶׁשָׁרְשָׁם וְחִיּוּתָם מִבְּחִינַת עֵינֵי ה’, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה כַּמּוּבָן בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וּכְשֶׁנּוֹפְלִין מֵהַדַּעַת וְסוֹבְרִין שֶׁיֵּשׁ טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם, זֶה בְּחִינַת פְּגַם הָעֵינַיִם, וּמִזֶּה בָּאִין כָּל הַצָּרוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְתוֹם אֶת עֵינָיו לְגַמְרֵי מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא, וְלִהְיוֹת מִתְעַלֵּם וְנִכְלָל בְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁל עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם וְיִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם מִבְּחִינַת הַמִּקְוֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא לוֹ יְשׁוּעָה לְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, בְּחִינַת מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה’ מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה וְכוּ’.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַנְּטִילָה שֶׁל שַׁחֲרִית שֶׁמַּמְשִׁיךְ מַיִם טְהוֹרִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מִקְוֶה. וְעַל־יְדֵי־זֶה מְטַהֵר אֶת יָדָיו, שֶׁהֵם בְּחִינַת כ”ח פִּרְקִין בְּחִינַת כ”ח אַתְוָון שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעִקַּר הַפְּגָם שֶׁל בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּשֵׁנָּה בַּלַּיְלָה וְחשֶׁךְ, נוֹגֵע בָּהֶם דַּיְקָא כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי חָכְמַת הַטֶּבַע פּוֹגֵם בְּכ”ח אַתְוָון הַנַּ”ל, וְתוֹלֶה בְּמַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת הַטֻּמְאָה שֶׁנֶּאֱחַז בְּהַיָּדַיִם דַּיְקָא בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת דְּהַיְנוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן מְטַהֲרִין אוֹתָם עַל־יְדֵי מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

ב וְעַל־כֵּן קֹדֶם הַנְּטִילָה אָסוּר לִגַּע בְּיָדָיו לְהַשִׁבְעָה נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בְּהָרֹאשׁ, דְּהַיְנוּ לִשְׁנֵי עֵינָיו וּשְנֵי נִקְבֵי הַחֹטֶם וּלְפִיו וְלִשְׁתֵּי אָזְנָיו (אור”ח ד, ג), כִּי הַשִּׁבְעָה נְקָבִים אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת דַּעַת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן כא). וְאֵלּוּ הַשִּׁבְעָה נִקְבֵי הָרֹאשׁ הֵם בִּבְחִינַת (זכריה ד) “שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה’ הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ”, בְּחִינַת דַּעַת בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה. וְעַל־כֵּן אָסוּר לִגַּע בָּהֶם בְּיָדָיו קֹדֶם הַנְּטִילָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה עַל־יְדֵי הַזֻּהֲמָא שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע הַנֶּאֱחֶזֶת בַּיָּדַיִם בְּעֵת שֵׁנָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלִיטַת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמַּסְתַּכְּלִין רַק עַל מַעֲרֶכֶת שָׁמַיִם הוּא בַּלַּיְלָה, כִּי נִקְרָאִים חוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, כִּי חָכְמַת הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וְחשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַשְׁגָּחַת ה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד כַּנַּ”ל:

ג וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לָקוּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לְשַׁבֵּר הַשֵּׁנָה לְשַׁבֵּר בְּחִינַת הַחֹשֶׁךְ וְהַלַּיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תֹּקֶף הַגָּלוּת שֶׁנִּמְשָׁל לְלַיְלָה, הַיְנוּ חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַגָּלוּת וְהַחֹשֶׁךְ כַּנַּ”ל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה בַּחֲצוֹת, כְּדֵי לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל חָכְמַת הַטֶּבַע עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת הַשֵּׁנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁקָּמִים בַּחֲצוֹת, אָז מִתְאַבְּלִין עַל הַגָּלוּת שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת עַל־יְדֵי חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה וְשֵׁנָּה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אָז הַזְּמַן לְתַקֵּן זֹאת:

ד וְעַל־כֵּן הַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגְּאֻלּוֹת, כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת מְכוּנִים בְּשֵׁם מִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר בְּסִימָן ד, עַל־כֵּן הִתְחִילָה הַגְּאֻלָּה בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יא): “כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרַיִם”. כִּי עִקַּר כָּל הַגְּאֻלּוֹת בִּפְרַט גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל הַנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה שֶׁהִמְשִׁיךְ ה’ יִתְבָּרַךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם מֵעָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי אָז בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת וּבִטּוּל הַטֶּבַע, כִּי אָז גִּלָּה ה’ יִתְבָּרַךְ הַשְׁגָּחָתוֹ עַל־יְדֵי הַמּוֹפְתִים נוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה אָז וּבִטֵּל הַטֶּבַע. וְכָל זֶה הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי ‘מִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא נָפְקוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה, בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הָיְתָה הַגְּאֻלָּה בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁשִּׁבֵּר אֶת הַלַּיְלָה וְהַחשֶׁךְ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע וְגִלָּה הַשְׁגָּחָה בָּעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת “וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפָסַח ה'” וְכוּ’ וְהִצִּיל בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי בְּכוֹר הוּא רֵאשִׁית בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת (משלי א) “רֵאשִׁית דַּעַת”, הַיְנוּ שֶׁהִכְנִיעַ הַדַּעַת שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, וְהִגְבִּיר אֶת הַדַּעַת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁל הַשְׁגָּחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שם ד) “בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל”, הַיְנוּ הַדַּעַת שֶׁל אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין זֶרַע קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל. כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע כַּנַּ”ל, כִּי הֵם נִמְשָׁכִין מִשָּׁם, בִּבְחִינַת “הַבֵּט נָא הַשָׁמַיְמָה וּסְפוֹר הַכּוֹכָבִים, וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ” וְכוּ’ (בראשית טו), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רַשִׁ”י שָׁם): ‘שֶׁהִגְבִּיהוֹ לְמַעְלָה מִן הַשָּׁמַיִם’ וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁזֶּרַע יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִין לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, כִּי עַל־פִּי הַטֶּבַע כְּפִי מַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם לֹא הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם רָאוּי לְהוֹלִיד, רַק עַל־יְדֵי שֶׁאָמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ: ‘צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ’, וְהִגְבִּיהוֹ לְמַעְלָה מִן הַשָּׁמַיִם הַיְנוּ לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְהוֹלִיד, בְּחִינַת “כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ”. נִמְצָא, שֶׁזֶּרַע יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִים בְּשָׁרְשָׁם מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע. וְזֶה בְּחִינַת “בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל”, שֶׁהִצִּיל ה’ יִתְבָּרַךְ וְהֵמִית בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל הַדַּעַת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע, וּלְהַגְבִּיר הַדַּעַת שֶׁל הַשְׁגָּחָה שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּכוֹרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל:

ה וְזֶה בְּחִינַת (שם יד) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם, הַנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם בְּעֵת שֶׁרָדַף אֶת הַמְלָכִים. כִּי אַבְרָהָם גִּלָּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, וְעַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הוּא עַל־יְדֵי אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ב): “אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם – בְּאַבְרָהָם (ב”ר יב, ט), כִּי הוּא גִּלָּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי־זֶה. וְעַל־כֵּן הָיָה לוֹ כֹּחַ לְאַבְרָהָם לְחַלֵּק אֶת הַלַּיְלָה, דְּהַיְנוּ לְשַׁבֵּר אֶת הַלַּיְלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּטּוּל הַטֶּבַע, בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת כַּנַּ”ל. וְאָז הִכְנִיעַ אֶת הָאַרְבָּעָה מְלָכִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כַּמּוּבָא. כִּי עִקַּר הַכְנָעָתָם עַל־יְדֵי בִּטּוּל הַטֶּבַע כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּמַה שֶּׁאָמַר (שם טו): “בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה”, נִגְזַר עַל־יְדֵי־זֶה הַגָּלוּת. כִּי פָּגַם בְּהַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, וְהַשְׁגָּחָה זֶה בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (דברים יא) “תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ”, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן רלד), וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּהַדַּעַת וּפָגַם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, עַל־יְדֵי־זֶה (בראשית טו): “וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם, וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה נוֹפֶלֶת עָלָיו”. שֶׁהֶרְאָהוּ תֹּקֶף הַגָּלֻיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַטֶּבַע עַל־יְדֵי פְּגַם הַשְׁגָּחָה כַּנַּ”ל:

ו וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה וְאִסּוּר חָמֵץ. כִּי מַצָּה זֶה בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְּלוּת, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַדַּעַת. וְחָמֵץ זֶה בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת אֱלֹהִים, בְּחִינַת דִּינִין, כַּמּוּבָא בְּכַוָּנוֹת, זֶה בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַדִּינִים וְהַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל. כִּי הַטֶּבַע בְּגֵימַטְרִיָּא אֱלֹהִים כַּמּוּבָא, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַדִּינִים כַּנַּ”ל. כִּי חָמֵץ זֶה בְּחִינַת (תהלים עג) “כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי” וְכוּ’, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁנּוֹפְלִין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת ה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַכְּפִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת. אֲבָל מַצָּה זֶה בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַדַּעַת כַּנַּ”ל. כִּי ‘מַצָּה עַל שֵׁם שֶׁיָּצְאוּ בְּחִפָּזוֹן וְלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם’, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב): “וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרָיִם, עֻגּוֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹּרְשׁוּ מִמִּצְרָיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם”. כִּי הָיָה לָהֶם אֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחַת ה’ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן לֹא הֵכִינוּ לָהֶם שׁוּם צֵדָה וְיָצְאוּ בְּחִפָּזוֹן. נִמְצָא, שֶׁמַּצָּה הוּא בְּחִינַת דַּעַת שֶׁל אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר גְּדוּלַת הַדַּעַת, כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת לִרְאוֹת וְלֵידַע שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד.

וְזֶה בְּחִינַת חִפָּזוֹן, כִּי חִפָּזוֹן זֶה בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁדִּלֵּג עַל הַקֵּץ וְהוֹצִיאָם בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל בְּלִי שׁוּם זְמַן, רַק בְּרֶגַע אַחַת וּבְשָׁעָה קַלָּה בָּאוּ מֵרַעַמְסֵס לְסֻכּוֹת, וְנִתְקַבְּצוּ יַחַד בְּשָׁעָה קַלָּה שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף מִכָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק (שם יט): “וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים”. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, הַיְנוּ כִּי הִגְבִּיהָם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָצְאוּ בְּלִי שׁוּם זְמַן בְּלִי שׁוּם הֲכָנָה, רַק בְּשָׁעָה קַלָּה, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיָה עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בְּחִינַת חִפָּזוֹן.

כִּי חִפָּזוֹן זֶה בְּחִינַת זְרִיזוּת שֶׁהוּא מִדָּה טוֹבָה מְאֹד, בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת בִּטּוּל הַשֵּׁנָה שֶׁבָּא עַל־יְדֵי עַצְלוּת, בְּחִינַת (משלי יט) “עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה”, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ שֶׁזְּרִיזוּת הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה (סימן קנה), עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת זִכָּרוֹן, בְּחִינַת (שמות יג) “זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים טז): “לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ” וְכוּ’. כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ בְּסוֹף מַאֲמַר ‘וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים’ הַמְדַבֵּר מֵאֱמוּנָה (בסימן ז), שֶׁזִּכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. כִּי עִקַּר הַשִּׁכְחָה הוּא מִבְּחִינַת הַזְּמַן וְכוּ’, וּכְשֶׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק עַל פִּי הַשְׁגָּחַת ה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, אֲזַי אֵין שַׁיָּךְ בְּחִינַת שִׁכְחָה כְּלָל וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן. וְזֶה בְּחִינַת זִכָּרוֹן הַנֶּאֱמַר אֵצֶל יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּחִינַת “זָכוֹר אֶת הַיּוֹם וְכוּ’, לְמַעַן תִּזְכֹּר” וְכוּ’, כִּי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם נִתְגַּלָּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זִכָּרוֹן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, בְּחִינַת חִפָּזוֹן, בְּחִינַת זְרִיזוּת שֶׁהוּא מְחַיֶּה הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, שֶׁעִקַּר קִיּוּמוֹ הוּא כְּשֶׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים בַּהַשְּׁגָּחָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַצָּה, עַל שֵׁם הַחִפָּזוֹן וְכוּ’ וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

ז וְזֶה בְּחִינַת שַׁבָּת הַגָּדוֹל, שֶׁקּוֹרִין לַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פֶּסַח ‘שַׁבָּת הַגָּדוֹל’ עַל שֵׁם הַנֵּס וְכוּ’. כִּי עִקַּר הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהָיוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁשִּׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וּבִטֵּל הַטֶּבַע וְגִלָּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, שֶׁמִּשָּׁם מַמְשִׁיךְ ה’ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל הַהַשְׁגָּחָה מִבְּחִינַת סוֹף הָעוֹלָם וְכוּ’, בִּבְחִינַת “קֵץ בָּא הַקֵּץ” וְכוּ’, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, וְעַל־כֵּן גַּם פֶּסַח נִקְרֵאת ‘שַׁבָּת’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כג): “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת” דְּהַיְנוּ פֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מנחות סה). כִּי עִקַּר תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל פֶּסַח, נִמְשָׁךְ מִשַּׁבָּת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פֶּסַח שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ ‘שַׁבָּת הַגָּדוֹל’ עַל שֵׁם הַנֵּס, כִּי כָּל הַנִּסִּים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרָיִם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִקְרָא ‘גָּדוֹל’ עַל שֵׁם הַנִּסִּים שֶׁנִּקְרְאוּ בְּחִינַת ‘גָּדוֹל’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־ב ח): “סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע”. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַל מַאֲמָר הַנַּ”ל: ‘וּמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל’, עַיֵּן שָׁם:

ח וְזֶה בְּחִינַת (פסחים ב) ‘אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָֹר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר’, ‘וְקָרֵי הַתַּנָּא לְאוֹרְתָא אוֹר לִישָּׁנָא מַעַלְיָא’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר בְּדִיקַת הֶחָמֵץ וּבִעוּרוֹ, הוּא בְּחִינַת בִּעוּר בְּחִינַת הַטֶּבַע מֵהָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָמֵץ כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁנִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְנִתְגַּלֶּה הַהַשְׁגָּחָה, זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל הַחֹשֶׁךְ וְהַלַּיְלָה כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תֹּקֶף הַגָּלֻיּוֹת הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ”ל. כִּי כִּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, אֲזַי אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ כְּלָל, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא ה’ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל כַּנַּ”ל. וַאֲזַי “לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלט): “גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ, וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה”, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד): “וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר”, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים (בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח): ‘תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה’. כִּי עִקַּר הַחֹשֶׁךְ שֶׁל לַיְלָה הוּא מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁהֵם הֵם עִקַּר הַחֹשֶׁךְ, וֶאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה זֶה עִקַּר הָאוֹר וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַלַּיְלָה שֶׁל בְּדִיקַת הֶחָמֵץ בִּטּוּל הַטֶּבַע, קָרָא הַתַּנָּא ‘אוֹר’ לִישָׁנָא מְעַלְיָא, עַל שֵׁם בִּטּוּל הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶחָמֵץ שֶׁבּוֹדְקִין בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַלַּיְלָה בִּבְחִינַת אוֹר, בְּחִינַת “לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר” וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן קָרָא הַתַּנָּא אוֹתוֹ הַלַּיְלָה אוֹר:

ט וְזֶה בְּחִינַת (שמות יב) “לֵיל שִׁמּוּרִים” – ‘שֶׁמְּשֻׁמָּר מִן הַמַּזִּיקִים’, כִּי עִקַּר הַמַּזִּיקִים הֵם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מַזִּיקֵי עָלְמָא. וְאָז בְּלֵיל יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה בִּטּוּל הַטֶּבַע בַּלַּיְלָה דַּיְקָא, כְּדֵי לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל בְּחִינַת לַיְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־כֵּן אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הוּא מְשֻׁמָּר מִכָּל הַמַּזִּיקִין וּמִכָּל הַדִּינִים, כִּי אָז נִתְגַּלֶּה הַשְׁגָּחָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הָהֶזֵיקוֹת וְכָל הַדִּינִים כַּנַּ”ל:

י וְזֶה בְּחִינַת מִלּוּי הַלְּבָנָה, בְּחִינַת (ישעיה ל) “וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, כְּאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית” וְכוּ’, שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. כִּי אָז יִתְבַּטֵּל חֶשְׁכַת לַיְלָה, וְאָז תִּתְמַלֵּא הַלְּבָנָה מִפְּגִימָתָהּ, כִּי פְּגָם וּמִעוּט הַלְּבָנָה זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁזֶּה עִקַּר אֲחִיזָתָם, כִּי כָּל אֲחִיזָתָם הוּא מִבְּחִינַת פְּגַם הַלְּבָנָה כַּיָּדוּעַ. וּלֶעָתִיד תִּתְמַלֵּא הַלְּבָנָה וְיִתְבַּטֵּל הַחֹשֶׁךְ, כִּי יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע וְתִתְגַּלֶּה הַהַשְׁגָּחָה, וַאֲזַי ‘לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר’. וְזֶה בְּחִינַת “וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה” וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן פָּרָשַׁת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הוּא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בִּשְׁעַת הַגְּאֻלָּה, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה, שֶׁהוּא בִּטּוּל הַטֶּבַע, זֶה בְּחִינַת מִלּוּי הַלְּבָנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, וְכַנַּ”ל:

יא וְזֶה בְּחִינַת (פסחים ה): ‘אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְֹרֵפָה’. כִּי (יחזקאל טו): “מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם”, כִּי הַהַשְׁגָּחָה וְהַטֶּבַע הֵם בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה אוֹר וְחֹשֶׁךְ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר וּמְאוֹרֵי אֵשׁ, כִּי מְאוֹרֵי אֵשׁ שׁוֹלְטִין בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת מְאוֹרֵי אוֹר, דְּהַיְנוּ בְּלַיְלָה וְחשֶׁךְ, [וְכַמְּבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בַּמַּאֲמָר ‘בְּרֵאשִׁית – לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל’ בְּסִימָן סז בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא]. כִּי הָאֵשׁ זֶה בְּחִינַת תֹּקֶף הַדִּין שֶׁנִּמְשַׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים נד). זֶה רֶמֶז עַל בְּחִינַת הַטֶּבַע שֶׁנִּתְעַלֵּם הַהַשְׁגָּחָה, כִּי הַטֶּבַע זֶה בְּחִינַת (דברים ח) “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי” וְכוּ’. כְּמוֹ הָאֵשׁ שֶׁעִקַּר בְּרִיָּיתוֹ הָיָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵֹה יְדֵי אָדָם, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע, שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, וְעַל־כֵּן מַבְדִּילִין עָלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כִּי שָׁם עִקַּר בְּחִינַת הַהַבְדָּלָה וְהַבֵּרוּר, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרָע הוּא מִבְּחִינַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַבְדִּילִין עָלָיו עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבָרְרִין הַטּוֹב, וּמַכְנִיעִין הָרַע הַנֶּאֱחַז בְּהָאֵשׁ בִּבְחִינַת הַטֶּבַע, וְנִכְלָל גַּם הָאֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטֶּבַע בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע הוּא הַשְׁגָּחָה, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַנְהִיג אֶת הַטֶּבַע כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְשֶׁמַּאֲמִינִים וְיוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וְגַם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָה, אֲזַי נִכְלָל גַּם הָאֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת ‘בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ’ שֶׁמְּבָרְכִין בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּשְׁעַת הַבְדָּלָה. שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵה’ יִתְבָּרַךְ, וְגַם הָאֵשׁ בְּחִינַת הַטֶּבַע בָּרָא גַּם כֵּן ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי גַּם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָה כַּנַּ”ל, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע כַּנַּ”ל. וַאֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הֵם נוֹפְלִים בִּבְחִינַת “מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם”, כִּי עִקַּר אֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת הָאֵשׁ, בְּחִינַת הַטֶּבַע. וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁגַּם הָאֵשׁ, בְּחִינַת הַטֶּבַע, הוּא מֵה’ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ הֵם נִכְנָעִים. וְזֶה בְּחִינַת בִּעוּר חָמֵץ עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, כִּי אָז נִתְגַּלֶּה הַשְׁגָּחַת ה’ יִתְבָּרַךְ. וְאָז יוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִילּוּ הַטֶּבַע בְּחִינַת הָאֵשׁ, הַכֹּל בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד. וַאֲזַי הֶחָמֵץ, בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, בְּחִינַת אֲחִיזַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, נִכְנַע וְנִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי שָׁרְשׁוֹ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם כַּנַּ”ל:

יב וְעַל־כֵּן בְּכָל הַשָּׁנָה מֻתָּר הֶחָמֵץ, רַק בְּפֶסַח צְרִיכִים לֶאֱכֹל מַצָּה וְחָמֵץ אָסוּר, וְאִסּוּרוֹ חָמוּר מְאֹד אֲפִילּוּ בְּמַשֶּׁהוּ. כִּי בְּפֶסַח, שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם, צְרִיכִים רַק לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וּבְחִינַת הֶחָמֵץ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטֶּבַע, צְרִיכִים עַכְשָׁיו לְבַעֵר לְגַמְרֵי בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא גַּם כֵּן הַשְׁגָּחַת ה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁהִתְגַּבְּרוּ פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם אָז עָלֵינוּ מְאֹד וְכָפְרוּ בַּה’ וְאָמְרוּ: “מִי ה'” וְכוּ’ (שמות ה), עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִמִּצְרָיִם כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁגִּלָּה ה’ יִתְבָּרַךְ הַשְׁגָּחָתוֹ בָּעוֹלָם בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל מְאֹד, כִּי עָשָׂה עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת.

וְעַל־כֵּן צְרִיכִים אָז בְּפֶסַח לֶאֱכֹל רַק מַצָּה וְלֹא חָמֵץ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטֶּבַע, רַק מַצָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה. כִּי מֵחֲמַת תֹּקֶף הַגָּלוּת שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִשָּׁם כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה לְבַד, וּבְחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁהוּא הֶחָמֵץ, צָרִיךְ לְבַעֵר לְגַמְרֵי בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַטֶּבַע הֵם יְכוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר וְלֹא יִהְיֶה אֶפְשָׁר לָצֵאת, מֵחֲמַת גֹּדֶל אֲחִיזָתָם שֶׁנִּתְאָחֲזוּ אָז מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאוֹכְלִים מַצָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה שִׁבְעַת יָמִים, אֲזַי אַחַר־כָּךְ הוּתַּר הֶחָמֵץ, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת שֶׁל הַשְׁגָּחָה עַל־יְדֵי אֲכִילַת מַצָּה, אֲזַי אַחַר־כָּךְ יְכוֹלִים לֶאֱכֹל גַּם הֶחָמֵץ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטֶּבַע, כִּי עַל־יְדֵי גֹּדֶל הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה יוֹדְעִים הָאֱמֶת שֶׁגַּם הַטֶּבַע הוּא הַשְׁגָּחָה, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וּמַנְהִיג בִּרְצוֹנוֹ הַכֹּל, עַל־כֵּן יְכוֹלִים לֶאֱכֹל חָמֵץ גַּם כֵּן. אֲבָל בַּתְּחִלָּה בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל חָמֵץ כְּלָל, כִּי אָז מֵחֲמַת גֹּדֶל אֲחִיזָתוֹ כַּנַּ”ל, אָסוּר לְהַזְכִּיר שָׁם טֶבַע כְּלָל, שֶׁלֹּא יִתְאָחֲזוּ בְּיוֹתֵר וְלֹא יוּכְלוּ לְהִגָּאֵל חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ שֶׁכְּבָר יָצָאנוּ מֵהֶם וְנִתְגַּלָּה הַהַשְׁגָּחָה, אֲזַי יוֹדְעִים שֶׁגַּם הֶחָמֵץ בְּחִינַת הַטֶּבַע הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן הוּתַּר הֶחָמֵץ אַחַר הַפֶּסַח כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁמֵּאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ הַמַּצָּה, שֶׁהִיא אַסְוָתָא, יְכוֹלִים אַחַר־כָּךְ לֶאֱכֹל הֶחָמֵץ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. שֶׁאַחַר שֶׁנִּתְגַּלָּה הַהַשְׁגָּחָה יְכוֹלִים לֶאֱכֹל הֶחָמֵץ גַּם כֵּן, כִּי נִתְגַּדֵּל הַדַּעַת וְיוֹדְעִים שֶׁגַּם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָה בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן לֹא הוּתַּר הֶחָמֵץ עַד אַחַר קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁהָיָה בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, כִּי אָז הָיָה עִקַּר מַפָּלַת מִצְרַיִם. וְאָז הָיָה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה מְאֹד מְאֹד עַל־יְדֵי קְרִיעַת יַם סוּף וְנִסִּים הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ אָז. וְעַל־כֵּן אָז נִכְנַע וְנִתְבַּטֵּל חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מְאֹד, כִּי כֻּלָּם נִבְהֲלוּ אָז מְאֹד עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה שֶׁהָיָה אָז מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טו): “אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם” וְכוּ’. וּמִגֹּדֶל הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה אָז, נִתְגַּלָּה שֶׁגַּם בֶּאֱמֶת הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָה. וְעַל־כֵּן אַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח הוּתַּר הֶחָמֵץ וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

יג כִּי קְרִיעַת יַם סוּף הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל שָׁם, בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַל מַאֲמַר ‘וּמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל’, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה לְהַכְנִיעַ אֶת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נז): “וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ”. וַאֲזַי נַעֲשִׂין נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־ב ח): “סַפְּרָה לִי אֶת הַגְּדֹלוֹת” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁאָז הָיָה הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה מְאֹד כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה הָיָה הַנֵּס, שֶׁהִמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַהַשְׁגָּחָה לִבְחִינַת יָם שֶׁמְּרַמֵּז עַל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. וְאָז נִבְקַע הַיָּם, הַיְנוּ כִּי קְרִיעַת יַם סוּף הוּא בִּשְׁנֵי בְּחִינוֹת. וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי קְרִיעַת יַם סוּף מְרַמֵּז שֶׁנִּבְקַע יַם הֶחָכְמָה שֶׁלְּמַעְלָה וְנִתְגַּלָּה הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, כִּי זֶה עִקַּר הַדַּעַת כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִבְקַע הַיָּם שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים דְּעַלְמָא, שֶׁהֵם כַּיָּם נִגְרָשׁ, שֶׁכֻּלָּם נִבְקְעוּ וְנִשְׁבְּרוּ וְנִתְבַּטְּלוּ וְיִשְׂרָאֵל עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, כִּי לֹא יָכְלוּ הַמַּיִם שֶׁהֵם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, לִשְׁלֹט עַל יִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁנִּתְגַּלָּה הַהַשְׁגָּחָה כַּנַּ”ל. בִּבְחִינַת וּמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל הַנַּ”ל, [כִּי פַּרְעֹה הִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי שְׁנֵי אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵם מ’י’ אוֹתִיּוֹת יָ”ם. וְעַל־כֵּן אָמַר: ‘מִי ה’ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ’ (שמות ה), כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל]. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁנִּתְגַּלָּה הַהַשְׁגָּחָה עַל־יְדֵי קְרִיעַת יַם סוּף בִּבְחִינַת וּמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת. דְּהַיְנוּ הַשְׁגָּחָה לַיָּם הַגָּדוֹל כַּנַּ”ל:

יד וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁאֵלַת הַבֵּן, שֶׁמִּצְוָה שֶׁיִּשְׁאַל הַבֵּן: ‘מַה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת’? כִּי צְרִיכִים אָז בְּלֵיל פֶּסַח לִישְׁאֹל דַּוְקָא קֻשְׁיוֹת: ‘מַה נִשְׁתַּנָּה’? כְּדֵי לְהָשִׁיב עַל זֶה ‘עֲבָדִים הָיִינוּ’ וְכוּ’. דְּהַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ עָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְגִלָּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי קֻשְׁיָא זוֹ שֶׁל מַה נִשְׁתַּנָּה, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין וּמְתַרְצִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מְגַלִּין הַהַשְׁגָּחָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין דַּיְקָא לִישְׁאֹל קֻשְׁיוֹת מַה נִשְׁתַּנָּה בְּלֵיל פֶּסַח, כְּדֵי לְבַטֵּל עַל־יְדֵי קֻשְׁיָא זוֹ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַמֶּחְקָרִים שֶׁבָּאִים מֵחָכְמַת הַטֶּבַע. כִּי עַל־יְדֵי קֻשְׁיָא זוֹ נִתְגַּלֶּה הַהַשְׁגָּחָה וְנִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁלָּהֶם. וְעַל־כֵּן ‘דִּבְּרָה תּוֹרָה כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים’, שֶׁשּׁוֹאֲלִין קֻשְׁיוֹת מַה נִשְׁתַּנָּה הַנַּ”ל. כִּי הָאַרְבָּעָה בָּנִים הֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כַּמּוּבָא. כִּי כָּל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁכֻּלָּם מִתְגַּבְּרִים רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ”ל, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, וְכֻלָּם נִכְנָעִים וְנִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי שְׁאֵלַת הָאַרְבָּעָה בָּנִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הַשְׁגָּחָה כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַגָּלֻיּוֹת כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ ‘מַה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה’. הַיְנוּ שֶׁהַקֻּשְׁיָא, מַה זֶה הָיָה שֶׁבַּלַּיְלָה, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַגָּלֻיּוֹת בְּחִינַת הַטֶּבַע, יִהְיֶה הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה כָּל כָּךְ? וְהַתֵּרוּץ: ‘עֲבָדִים הָיִינוּ’ וְכוּ’, וְלֹא יָכֹלְנוּ לָצֵאת מִשָּׁם כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה לְבַד וְהָיָה מֵהַהֶכְרַח לְבַטֵּל אָז הַטֶּבַע לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן הָיָה הַנֵס בַּלַּיְלָה דַּיְקָא, כְּדֵי לְהַכְנִיעָם בְּשָׁרְשָׁם לַהֲפֹךְ הַלַּיְלָה לְיוֹם. כִּי בִּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי. וְאָז נִתְהַפֵּךְ לַיְלָה לְיוֹם בְּחִינַת “לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר”. וְזֶה עִקַּר הַנֵּס שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע בְּחִינַת לַיְלָה לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן הָיָה הַנֵּס בַּלַּיְלָה דַּיְקָא כַּנַּ”ל:

טו וְזֶה בְּחִינַת טְבִילַת כֵּלִים. כִּי הַכְּלִי שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים צְרִיכִים לְטוֹבְלָן בַּמִּקְוֶה, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי שֶׁיֹּאכַל בּוֹ הַיִּשְׂרָאֵל (יו”ד קכ, א). כִּי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַטֶּבַע זֶה עִקַּר הַטֻּמְאָה כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁהַכְּלִי בִּרְשׁוּתָם אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת לִרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה בַּמִּקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה בְּחִינַת דַּעַת בְּחִינַת (ישעיה יא) “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה כַּמַּיִם” וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

כִּי מַאֲכַל יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה מְאֹד. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה. וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה בְּפֶסַח שֶׁמְּגַלִּין הַהַשְׁגָּחָה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דַּיְקָא, עַל־יְדֵי שֶׁאוֹכְלִין מַצָּה כַּנַּ”ל. כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בַּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע זֶה בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁשָּׁם מְעֹרָב טוֹב וָרָע. וְהוּא דַּעַת דְּסִטְרָא אַחֲרָא פְּגַם הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה. וְעִקַּר הַפְּגַם הָיָה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא בִּבְחִינַת (תהלים לז) “וּרְעֵה אֱמוּנָה” כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן סב). כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִפְגַּם הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וְנוֹפֵל לְטָעוּת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח): “פֶּן תֹּאכַל וְשָֹבָעְתָּ, וְרָם לְבָבְךָ, וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ וְכוּ’, וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבְךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי” וְכוּ’, דְּהַיְנוּ שֶׁתּוֹלֶה בַּטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ הַפַּרְנָסָה בְּכֹחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ, וְאֵינוֹ מוֹדֶה בַּהַשְׁגָּחָה. וְזֶה בְּחִינַת “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי”, בְּחִינַת פְּגַם הַיָּדַיִם הַנַּ”ל, פְּגַם כ”ח פִּרְקִין דְיָדַיִם, כ”ח אַתְוָן שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וְזֶהוּ (שם): “וְזָכַרתָּ אֶת ה’ אֶלֹקֶיךָ כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כֹּ”ח” וְכוּ’. הַיְנוּ כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחַת ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הַכֹּל בְּכ”ח אַתְוָן שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כַּנַּ”ל, וְהוּא מַשְׁגִּיחַ בְּכָל עֵת וְנוֹתֵן כֹּחַ, ‘כֹּחַ’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ וּמְקַיֵּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי כ”ח אַתְוָן שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת מַאֲכָלָם מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת כַּמָּה וְכַמָּה מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה תְּלוּיָה בִּקְדֻשַּׁת הַמַּאֲכָלִים וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ (דברים ח): “וְאָכַלְתָּ וְשָֹבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה” וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁתְּבָרֵךְ אֶת ה’ אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁתֵּדַע שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ: “עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה”. כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יא): “תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ'” כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת מָן, בְּחִינַת (שמות טז) “הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם”. שֶׁהָיָה יוֹרֵד בְּהַשְׁגָּחָה לְבַד דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. וְכַמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ בּוֹ. וּכְשֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַפַּרְנָסָה הַכֹּל בָּא מֵה’ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ לְבַד, בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל, כִּי “הוּא הַנּוֹתֵן כֹּחַ” וְכוּ’ כַּנַּ”ל, זֶה בְּחִינַת אֲכִילַת מָן, בִּבְחִינַת ‘לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן’[3]. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, דְּהַיְנוּ בְּפֶסַח בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, הֵם צְרִיכִים לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין וְדַעַת, בְּחִינַת מָן, כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילַת מַצָּה בְּפֶסַח נִמְשָׁךְ דַּעַת גָּדוֹל, וְיוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה לְבַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן הַכְּלִי שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁהֵם מִסִּטְרָא דִּמְסָאָבוּתָא, כִּי הֵם תּוֹלִין בַּטֶּבַע שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַדִּינִים וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְעַל־כֵּן אֵין הַכְּלִי רָאוּי לִסְעֻדַּת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה בַּמִּקְוֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא הַכְּלִי מִבְּחִינַת טֶבַע לִבְחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִקְוֶה וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת הֶכְשֵׁר כֵּלִים. (במדבר לא) “כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָּאֵשׁ”. כִּי “מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם” וְכוּ’ (יחזקאל טו), וְכַנַּ”ל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִבְלַע הָאִסּוּר, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה, בַּכְּלִי, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע דְּהַיְנוּ כְּפִירוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַטֻּמְאוֹת וְכָל הָאִסּוּרִים, וּכְשֶׁכְּבָר נִבְלַע הָאִסּוּר בַּכְּלִי אֵין לוֹ טָהֳרָה כִּי אִם עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַטֶּבַע וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי “מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ” וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא נִבְלַע הָאִסּוּר בַּכְּלִי רַק שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ וּרְשׁוּתוֹ, כִּי עִקַּר בְּחִינַת רְשׁוּתוֹ שֶׁל אָדָם הוּא הַדַּעַת שֶׁהוּא קוֹנֶה כָּל הַחֲפָצִים תַּחַת רְשׁוּתוֹ, בִּבְחִינַת “דַּעַת קָנִיתָ – מַה חָסַרְתָּ”[4] וְכוּ’, כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַדַּעַת, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיּוֹצֵא הַכְּלִי מֵרְשׁוּת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, הַיְנוּ מֵרְשׁוּת דַּעַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטֶּבַע וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אֲזַי דַּי לוֹ בִּטְבִילָה בְּמִקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין וּמַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַטֶּבַע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מִטֻּמְּאָה לְטָהֳרָה, מֵרְשׁוּת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לִרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

טז וְזֶה בְּחִינַת הַיַּיִן שֶׁל אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כִּי הַיַּיִן כָּלוּל מִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא עו): ‘זָכָה – נַעֲשֶֹה רֹאשׁ, לֹא זָכָה ־נַעֲשֶֹה רָשׁ’. הַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכִין נִתְרוֹמֵם הַדַּעַת עַל־יְדֵי הַיַּיִן. וְעִקַּר הַדַּעַת הוּא הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּיוֹתֵר הַדַּעַת שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה עַל־יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן כְּשֶׁזּוֹכִין, בְּחִינַת ‘זָכָה – נַעֲשֶֹה רֹאשׁ’. אֲבָל אִם אֵינוֹ זוֹכֶה הוּא לְהֵפֶךְ, כִּי ‘נַעֲשֶֹה רָשׁ’. וְאֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת, וּמִשָּׁם עִקַּר הָעֲנִיּוּת מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאֵין לוֹ הַדַּעַת שֶׁל הַשְׁגָּחָה שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת, מִשָּׁם בָּא עֲנִיּוּת, בְּחִינַת (בראשית ג) “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה”, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּחְקוּת וַעֲנִיּוּת שֶׁבָּא עַל־יְדֵי פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ”ל. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ וְלַיְלָה, בְּחִינַת פְּגַם הַלְּבָנָה כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָעֲנִיּוּת כַּיָּדוּעַ.

וּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ כְּלוּלִים בַּיַּיִן. כִּי הַיַּיִן מֵבִיא שֵׁנָה, וְזֶה בְּחִינַת הַטֶּבַע שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה וְשֵׁנָּה כַּנַּ”ל, וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁזּוֹכִין, אֲזַי הַיַּיִן מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה בִּבְחִינַת (שיר השירים ז): “וְחִכֵּךְ כַּיַּיִן הַטּוֹב דּוֹבֵב שִֹפְתֵי יְשֵׁנִים”, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּיִן הַטּוֹב מִסִּטְרָא דְּטוֹב מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה אֲזַי נִסְתַּלֵּק הַדִּבּוּר. וְעַל־יְדֵי הַיַּיִן הַטּוֹב נִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה וְנִמְשָׁךְ הַדִּבּוּר שֶׁבָּא מֵהַדַּעַת כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת “דּוֹבֵב שִֹפְתֵי יְשֵׁנִים”. וְזֶה בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ”ל.

וּמֵחֲמַת שֶׁהַיַּיִן כָּלוּל מִשְּׁנֵי הַבְּחִינוֹת, מִבְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַיִן הַמְשַֹמֵּחַ, בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינַת (תהלים קד) “וְיַיִן יְשַֹמַּח” וְכוּ’, וְזֶה כְּשֶׁזּוֹכֶה כַּנַּ”ל. וְאִם לֹא זָכָה הוּא בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר, שֶׁמְּעָרֵב הַדַּעַת וְטוֹעֶה בְּחָכְמַת הַטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַיַּיִן מְאֹד מִמַּגַּע עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים יוֹתֵר מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ נֶאֱסַר בְּמַגַּע עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, רַק הַיַּיִן נַעֲשֶֹה נֶסֶךְ עַל־יְדֵי מַגַּע עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנּוֹגֵעַ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בַּיַּיִן וּסְתַם נְגִיעָה הִיא בְּיָדַיִם, אֲזַי נִמְשָׁךְ הַיַּיִן לִבְחִינַת טֶבַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים דְּעַלְמָא מֵחֲמַת שֶׁהַיַּיִן כָּלוּל מִשְּׁנֵי הַבְּחִינוֹת כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁהֵם בְּחִינַת טֶבַע, הֵם יְכוֹלִין לְטַמֵּא אֶת הַיַּיִן בִּנְגִיעָתָם בַּיָּד, כִּי נִמְשָׁךְ מִיַּד לִבְחִינַת טֶבַע. וְעַל־כֵּן אֵינוֹ רָאוּי לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע וְכָל מַאֲכָלֵיהֶם וּמַשְׁקֵיהֶם צָרִיךְ לִהְיוֹת קֹדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה יוּמְשַׁךְ הַדַּעַת שֶׁל הַשְׁגָּחָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַפְּגָם שֶׁל הַיַּיִן הוּא עַל־יְדֵי נְגִיעָתָם וּסְתַם נְגִיעָה הִיא בְּיָדַיִם, כִּי עִקַּר פְּגַם הַדַּעַת שֶׁל הַשְׁגָּחָה הִיא עַל־יְדֵי פְּגַם הַיָּדַיִם פְּגַם כ”ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד כ”ח אַתְוָן שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וִידֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הֵם בְּהֵפֶךְ מִזֶּה, וְהֵם בִּבְחִינַת (בראשית כז) “הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָֹו”, בְּחִינַת הַטָּעוּת שֶׁל הַטֶּבַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי” כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַיַּיִן נִפְגַּם עַל־יְדֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְכַנַּ”ל. וַאֲזַי נַעֲשֶֹה נֶסֶךְ, זֶה בְּחִינַת טָעוּת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה. וְזֶה בְּחִינַת נֶסֶךְ, בְּחִינַת (ישעיה כט) “כִּי נָסַךְ ה’ רוּחַ תַּרְדֵּמָה” וְכוּ’, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר שָׁם עַל הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים הַטּוֹעִים בְּמַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְכַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן בְּעֵת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, שֶׁאָז נִתְגַּלָּה הַהַשְׁגָּחָה, אָז הוּא מִצְוָה לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת ‘זָכָה – נַעֲשֶֹה רֹאשׁ’, כִּי עַכְשָׁיו בְּלֵיל פֶּסַח נִתְרוֹמֵם הַדַּעַת וְנִתְגַּלֶּה הַהַשְׁגָּחָה בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הַיַּיִן, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ הִמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה וְשָׁבַר אֶת הַלַּיְלָה וְהַשֵּׁנָּה בִּבְחִינַת (שמות יא) “כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרַיִם”. וַאֲזַי הַיַּיִן בְּחִינַת יַיִן הַמְּשַֹמֵּחַ, וִיכוֹלִין לְדַבֵּר וּלְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה עַל־יְדֵי הַיַּיִן, בִּבְחִינַת “דּוֹבֵב שִֹפְתֵי יְשֵׁנִים” וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ברכות לה.) ‘אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן’, כִּי כָּל הַשִּׁירוֹת הֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁאָז יִתְעַר שִׁיר בְּעָלְמָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, בִּבְחִינַת “אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה” – ‘שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר, מִכַּאן שֶׁעָתִיד לָשִׁיר לָעוֹלָם הַבָּא’ (סנהדרין צא:). כִּי עִקַּר הַשִּׁירָה מִבְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וְכוּ’, כִּי אָז יִתְעַר שִׁיר בְּעָלְמָא, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁירוֹת לָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמְּשׁוֹרְרִין וּמְזַמְּרִין עַל הַנִּסִּים, כִּי כָּל הַנִּסִּים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם, מֵעוֹלָם הַבָּא לְזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. וַאֲזַי כְּשֶׁנַּעֲשֶֹה הַנֵּס, אָנוּ מַמְשִׁיכִין גַּם כֵּן בְּחִינַת שִׁירָה מֵעוֹלָם הַבָּא לְזֶה הָעוֹלָם, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַשִּׁירוֹת שֶׁל הַנִּסִּים. וְעַל־כֵּן ‘אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן’, כִּי אָז הַיַּיִן נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת דַּעַת שֶׁל הַשְׁגָּחָה, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁל הַנֵּס לְזֶה הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים הַשִּׁיר עַל הַיַּיִן וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת יַיִן שֶׁל פֶּסַח כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כִּי כְּשֶׁנִּכְלָל הַיַּיִן בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁל כָּל הָאַרְבָּעָה מַלְכֻיּוֹת, שֶׁעִקַּר כֹּחָם הוּא עַל־יְדֵי הַטֶּבַע כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל־יְדֵי הָאַרְבַּע כּוֹסוֹת יַיִן, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִים כֻּלָּם וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

[1] בשעת השנה הסתרא אחרא שורה על בני אדם.

[2] עשרים ושמונה.

[3] ובמדרש תנחומא שמות אות כ, בעל הטורים-שמות פרק-טז ועוד.

[4] קהלת רבה פרשה ז פסוק כג, א. נדרים מא.