Logo כנסו גם לטלויזיה של רבינו - Nanach.tv
מסך מלא
Change Cursor Icon
גלול מטה
גלול מעלה

הִלְכוֹת טְרֵפוֹת הֲלָכָה ב

עַל פִּי הַמַּאֲמָר ‘וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים’ וְכוּ’. בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן סִימָן נד, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר כֻּלּוֹ:

וְהַכְּלָל, כִּי צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַזִּכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְכוּ’. וְלִשְׁמֹר אֶת הַזִּכָּרוֹן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבְחִינַת רַע עַיִן וְכוּ’ וְכוּ’. וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה וְכוּ’. וְהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה בָּא עַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע, כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא כֹּחַ הַבְּהֵמִיּוּת וְכוּ’. וְהַמּוֹצִיא דִּבָּה הוּא כְּסִיל. וּכְשֶׁהַדַּעַת נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ נוֹפֵל מֵאַהֲבַת ה’ יִתְבָּרַךְ וְנוֹפֵל לְאַהֲבַת הַבְּהֵמִיּוּת, בִּבְחִינַת (הוֹשֵׁעַ ד, ו) “כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ וְאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי”. ‘כֹּהֵן’ הוּא בְּחִינַת אַהֲבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה מא, ח) “אַבְרָהָם אֹהֲבִי”, בְּחִינַת (וַיִּקְרָא ה, יב) “וְקָמַץ הַכֹּהֵן” וְכוּ’. וְזֶה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא מְחַזֵּר וּמְבַקֵּשׁ תָּמִיד כְּלִי לִשְׁרוֹת שָׁם. וְעַל-כֵּן הוּא מְחַזֵּר תָּמִיד לִשְׁרוֹת עַל פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְכוּ’, כִּי הֵם בּוֹרְאִים כָּל דָּבָר בְּתוֹרָתָם וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית מא, לב) “וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם וְכוּ’, כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹתוֹ” וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת ‘חֲלוֹם פַּרְעֹה’, הַיְנוּ הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה “אֶחָד הוּא”, הוּא בָּא מֵאֶחָד, הַיְנוּ מֵאַהֲבָה, הַיְנוּ מֵאַהֲבוֹת הַנְּפוּלוֹת וְכוּ’.

וְעַל-כֵּן גָּזַר פַּרְעֹה עַל הַזְּכָרִים, בְּחִינַת זִכָּרוֹן הַנַּ”ל, שֶׁנִּפְגַּם עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּרְעֹה וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וּלְהַכְנִיעַ הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, הוּא עַל-יְדֵי ‘יָד’ וְכוּ’, הַיְנוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘שִׂמְחָה’, בְּחִינַת (דְּבָרִים יב, ז) “וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם”. וְזֶה בְּחִינַת כְּלִי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין בַּיָּד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה שׁוֹרָה הַנְּבוּאָה עַל הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מְלָכִים-ב ג, טו): “קְחוּ לִי מְנַגֵּן”, כִּי הַכְּלִי הִיא הִתְאַסְּפוּת רוּחַ וְהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, כִּי יֵשׁ עַצְבוּת רוּחַ, רוּחַ נְכֵאָה, רוּחַ רָעָה וְכוּ’. וְיֵשׁ רוּחַ טוֹבָה, בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְכוּ’. וְזֶה שֶׁמְּנַגֵּן בַּיָּד עַל הַכְּלִי הוּא מְקַבֵּץ וּמְלַקֵּט בַּיָּד אֶת הָרוּחַ טוֹבָה וְכוּ’, מִתּוֹךְ עַצְבוּת רוּחַ. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת ‘יוֹדֵעַ נַגֵּן’ וְכוּ’, כִּי צָרִיךְ לַעֲלוֹת וְלֵירֵד בְּיָדוֹ עַל הַכְּלִי שֶׁמְּנַגֵּן כְּדֵי לְכַוֵּן לִבְנוֹת הַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת וְכוּ’. וְעִקַּר הִתְקַבְּצוּת וּבִנְיַן הָרוּחַ טוֹבָה וְכוּ’, הוּא עַל-יְדֵי הַיָּד כִּי שָׁם פִּקְדוֹנוֹת הָרוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לא, ו): “בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי” וְכוּ’. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכְּלִי שָׁלֵם, כִּי כְּשֶׁאֵין הַכְּלִי שָׁלֵם, אֲזַי הוּא בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כט, יא) “כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל”, וְאָז יוֹצֵא כָּל הָרוּחַ הַמְעֹרָב טוֹב וָרָע וְחוֹזֵר וּמִתְגַּבֵּר הַמְדַמֶּה חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קמו, ד) “תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ” וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית מא, א) “וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם” וְכוּ’. וְהַתִּקּוּן שֶׁל הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּרְעֹה, הוּא עַל-יְדֵי יוֹסֵף בְּחִינַת (שָׁם לח) “אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ” וְכוּ’. בְּחִינַת (שָׁם מו, ד) “וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ”, כִּי עַל-יְדֵי יוֹסֵף, עַל יָדוֹ נִשְׁמָר הָעַיִן מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים עז, ז) “אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה” וְכוּ’, [עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב]:

א וְזֶה בְּחִינַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה טְרֵפוֹת שֶׁאָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִין לִבְלִי לֶאֱכֹל מֵהַחַי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה נֶקֶב וְחִסָּרוֹן בְּאֵיזֶה אֵיבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, כִּי הַחַי הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ הַבְּהֵמִיּוּת, וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לֶאֱכֹל בְּשַׂר הַחַי, כִּי אִם כְּשֶׁמְּבָרְרִין אוֹתוֹ תְּחִלָּה מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ג, כא) “מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי אָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ”, כִּי יֵשׁ רוּחַ הָאָדָם וְרוּחַ הַבְּהֵמָה. רוּחַ הָאָדָם הוּא הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ גֶּדֶר הָאָדָם. וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וּמֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן יֵשׁ תַּעֲרוֹבוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְנִתְעָרֵב רוּחַ הָאָדָם בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה.

וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, לִזְכּוֹת לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, לְבָרֵר הַטּוֹב וְהָרַע מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְעִקַּר הַבֵּרוּר עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַנִּגּוּן, בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין הָרוּחַ טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ רָעָה, מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה, מִן כֹּחַ הַמְדַמֶּה.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ח, טו): “אֵין טוֹב לָאָדָם… כִּי אִם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ וְלִרְאוֹת טוֹב” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ט, ז): “לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, כג): “וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ וְכוּ’, וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב” וְכוּ’ (שָׁם כו, יא), כִּי עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הָאֲכִילָה הוּא עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת נְגִינָה, בְּחִינַת ‘וּשְׂמַחְתֶּם בְּכָל מִשְׁלַח יֶדְכֶם’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ נְכֵאָה, מֵעַצְבוּת רוּחַ. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, דְּהַיְנוּ תַּאֲוַת הַבְּהֵמִיּוּת לְבָרֵר הַטּוֹב בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע מִשֶּׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב:

ב וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁטָּעוּן עֲשָׂרָה דְּבָרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בִּבְחִינַת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וְכוּ’, כַּיָּדוּעַ. נִמְצָא שֶׁעִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הָאֲכִילָה הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, בְּחִינַת נְגִינָה. וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אָז הֵם יְמֵי שִׂמְחָה וְאָז מִצְוָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פְּקוּדֵי רנה.): “אֵין טוֹב לָאָדָם כִּי אִם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ” – ‘דָּא חֶדְוָה בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא וְיוֹמִין טָבִין’ וְכוּ’,# כִּי עִקַּר בֵּרוּר הָאֲכִילָה מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ הַבְּהֵמִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה בְּחִינַת נְגִינָה.

וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בָּשָׂר מִן הַחַי כִּי אִם כְּשֶׁהַבְּהֵמָה וְכַיּוֹצֵא הִיא שְׁלֵמָה וְאֵין בָּהּ שׁוּם טַרְפוּת בְּשׁוּם אֵיבָר שֶׁהַחִיּוּת תְּלוּיָה בּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא הָרוּחַ הַחַיִּים דֶּרֶךְ שָׁם. וְאָז הוּא בְּחִינַת (תְּהִלִּים קמו, ד) “תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ”, שֶׁיּוֹצֵא וְהוֹלֵךְ כָּל הָרוּחַ הַמְעֹרָב יַחַד וְאָז אֵין נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הַמְדַמֶּה כִּי אִם כְּשֶׁהַכְּלִי שָׁלֵם, שֶׁאָז יְכוֹלִין לְבָרֵר הַמְדַמֶּה לְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה וְכוּ’. בִּבְחִינַת נְגִינָה וְשִׂמְחָה. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַטַרְפוּת בְּיוֹתֵר תָּלוּי בָּרֵאָה שֶׁצְּרִיכָה בְּדִיקָה מִכָּל מִינֵי טַרְפוּת, כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַנְּגִינָה הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַקּוֹל נְגִינָה, כִּי קְנֵה הָרֵאָה מוֹצִיא קוֹל הַנְּגִינָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רַשִׁ”י מִשְׁלֵי ג, ט): “כַּבֵּד אֶת ה'” – ‘מִגְּרוֹנְךָ’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן ‘חָמֵשׁ אוּנֵי אִית לָרֵאָה’ כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה נִימִין דְּכִנּוֹר דְּדָוִד, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת נְגִינָה הַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן צְרִיכָה הָרֵאָה בְּדִיקָה בְּיוֹתֵר מִכָּל הָאֵיבָרִים, כִּי צְרִיכָה הָרֵאָה שֶׁתִּהְיֶה בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּחִינַת ‘תֵּצֵא רוּחוֹ יָשׁוּב לְאַדְמָתוֹ’ וְכוּ’, כַּנַּ”ל, כִּי הָרֵאָה הִיא עִקַּר בְּחִינַת הַכְּלִי, בְּחִינַת חֲמִשָּׁה נִימִין דְּכִנּוֹר דְּדָוִד אֲשֶׁר מִשָּׁם יוֹצְאִין כָּל הַנִּגּוּנִים כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁבְּחִינַת הַכְּלִי, בְּחִינַת כִּנּוֹר דְּדָוִד, בְּחִינַת הָרֵאָה, הִיא בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁאָז מְבָרְרִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַנִּגּוּן אֶת רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעִקַּר הָאֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת הוּא עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָר הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל. כִּי שְׁמִירַת הַזִּכָּרוֹן תָּלוּי בַּאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה.

וְעַל-כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יִפֹּל לְשִׁכְחָה חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ח, יב-יח): “פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ’, וְרָם לְבָבְךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ’, וְזָכַרְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ” וְכוּ’. כִּי עִקַּר הַזִּכָּרוֹן הוּא עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא תָּלוּי בַּאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת, שֶׁאָז הָיוּ הַלְּוִיִּים מְנַצְּחִים בְּשִׁיר עַל הַדּוּכָן בִּשְׁעַת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן, כִּי עִקַּר הַקָּרְבָּן הוּא לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם, רוּחַ טוֹבָה מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַשִּׁיר וְהַנְּגִינָה כַּנַּ”ל. בְּחִינַת (שָׁם יב, ז) “וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם”, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל עִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמְּבִיאִין בָּרֶגֶל.

וְזֶה בְּחִינַת (פְּסָחִים קט:) אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בִּבְשַׂר בְּהֵמָה שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנָּהּ קָרְבָּנוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַבְּהֵמִיּוּת, דְּהַיְנוּ בֵּרוּר הַמְדַמֶּה הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה וְנִגּוּן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מִצְוָה לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב בָּשָׂר, כִּי אָז זוֹכִין לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בֵּרוּר וְתִקּוּן בְּשַׂר בְּהֵמָה, לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהֵשִׁיב הַתַּנָּא כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ הֲלָכָה ‘זִיל לָא אַכִילְנָא בִּשְׂרָא דְּתוֹרָא’ (בָּבָא קַמָּא עב.),# כִּי הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שׁוֹרֶה עַל פֶּה ‘שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת’, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה, אֵין זוֹכִין לַהֲלָכָה בְּרוּרָה, כִּי הַמְדַמֶּה מְבַלְבֵּל בְּדִמְיוֹנוֹת וְלִפְעָמִים מְדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא שֶׁלֹּא כְּדִין הָאֱמֶת.

וְעַל-כֵּן עִקַּר פְּסַק הֲלָכָה מְקַבְּלִין מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יז, ח יא): “וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם וְכוּ’, עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ”. כִּי שָׁם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מְבִיאִין כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַהֲלָכָה בְּרוּרָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָמַר: ‘זִיל לָא אֲכִילְנָא בִּשְׂרָא דְּתוֹרָא’. כִּי כְּשֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר אָז יֹאכַל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבְשִׂמְחָה, כִּי בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיק לֶאֱכֹל כַּנַּ”ל. וְאָז עַל-יְדֵי אֲכִילָתוֹ שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וִיבָרֵר עַל-יְדֵי אֲכִילָתוֹ רוּחַ הָאָדָם רוּחַ טוֹבָה מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה, מֵעַצְבוּת רוּחַ, שֶׁזֶּהוּ בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, וְאָז בְּוַדַּאי יוּכַל לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָתוֹ, כִּי אָז יִזְכֶּה לַהֲלָכָה בְּרוּרָה, כִּי עִקַּר הֲלָכָה זוֹכִין עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל:

ג וְזֶה בְּחִינַת שְׁחִיטָה, כִּי הַבְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה מֵאֵלֶיהָ הִיא נְבֵלָה וַאֲסוּרָה לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, כִּי אֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לֶאֱכֹל בְּשַׂר הַחַי שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבְּהֵמִיּוּת כַּנַּ”ל כִּי אִם כְּשֶׁמְּבָרְרִין אוֹתוֹ קֹדֶם, דְּהַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הָרַע, שֶׁהוּא רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת, וּלְבָרֵר הַטּוֹב מִשָּׁם. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמֵּתָה מֵאֵלֶיהָ וְיָצָא רוּחַ הַחַיִּים מִמֶּנָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁלֹּא עַל-יְדֵי יִשְׂרָאֵל, אֲזַי לֹא נִתְבָּרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה וְאָז הוּא בְּחִינַת ‘תֵּצֵא רוּחוֹ יָשׁוּב לְאַדְמָתוֹ’. וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְיִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר הַחַי כִּי אִם עַל-יְדֵי הַשְּׁחִיטָה דַּיְקָא, שֶׁאֲנַחְנוּ דַּיְקָא צְרִיכִין לְהוֹצִיא רוּחַ הַחַיִּים מִן הַבְּהֵמָה וְכוּ’, כְּדֵי שֶׁנְּבָרֵר אָז בִּשְׁעַת הַשְּׁחִיטָה אֶת בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה שֶׁאָז דַּיְקָא הִיא רְאוּיָה לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל. כִּי הַחַלִּיף שֶׁאוֹחֵז הַשּׁוֹחֵט בְּיָדוֹ הוּא בְּחִינַת סִטְרָא דִּנְגִינָה שֶׁעַל יָדוֹ מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, כִּי נְגִינָה מִסִּטְרָא דְּלֵיוָאֵי מִבְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק כַּיָּדוּעַ (כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים).

וְזֶה בְּחִינַת הַחַלִּיף, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק. וְעַל-כֵּן הָיָה יִצְחָק מֻכְרָח לִפְשֹׁט צַוָּארוֹ לִשְׁחִיטָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כב, י): “וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ”, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים קמט, ו) “רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם”. ‘רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם’ זֶה בְּחִינַת נְגִינָה הַנַּ”ל, כִּי הַגָּרוֹן מוֹצִיא קוֹל הַנְּגִינָה. וְזֶהוּ ‘וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם’, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת ‘חֶרֶב פִּיפִיּוֹת’, בְּחִינַת הַחַלִּיף שֶׁל הַשְּׁחִיטָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת הַנְּגִינָה וְהַשִּׂמְחָה, כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרָא יִצְחָק עַל שֵׁם שְׂחוֹק וְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כא, ו): “כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי”. תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ‘יֶחֱדֵי לִי’. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַחַלִּיף שֶׁל הַשְּׁחִיטָה, בְּחִינַת ‘חֶרֶב פִּיפִיּוֹת’, בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית, עַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיאִין רוּחַ הַחַיִּים מִן הַבְּהֵמָה וְכוּ’, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ג, כא) “מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה” וְכוּ’, [וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר גַּם כֵּן (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן סג)], שֶׁבֵּרוּר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה הוּא עַל-יְדֵי נְגִינָה). וְעַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַחַלִּיף שָׁלֵם בְּלִי שׁוּם פְּגָם כָּל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַכְּלִי, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר רוּחַ טוֹבָה מִן רוּחַ נְכֵאָה וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

ד וְעִקַּר הַשְּׁחִיטָה הִיא בִּמְקוֹם הַצַּוָּאר, כִּי הַצַּוָּאר וְהַגָּרוֹן מַפְסִיק בֵּין הָרֹאשׁ וְהַגּוּף שֶׁהֵם בִּבְחִינַת רוּחַ הָאָדָם וְרוּחַ הַבְּהֵמָה, בְּחִינַת זִכָּרוֹן וְשִׁכְחָה, בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי וְעָלְמָא דֵּין, כִּי הָרֹאשׁ הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, בְּחִינַת לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי הַדַּעַת שֶׁבָּרֹאשׁ הוּא יוֹדֵעַ וְזוֹכֵר הֵיטֵב שֶׁזֶּה הָעוֹלָם אֵינוֹ כְּלוּם וְעִקַּר הוּא עָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לִסְתֹּר זֹאת וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יוֹדֵעַ זֹאת בְּבֵרוּר הֵיטֵב שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית בְּזֶה הָעוֹלָם וְתַאֲווֹתָיו הַמְדֻמִּיּוֹת, רַק הָעִקָּר הוּא לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת הַתַּכְלִית שֶׁהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי. וּמַה שֶּׁהָאָדָם שׁוֹכֵחַ זֹאת לִפְעָמִים הוּא רַק מֵחֲמַת תַּאֲווֹת הַגּוּף, כִּי עִקַּר הַשִּׁכְחָה תָּלוּי בַּלֵּב (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל), הַיְנוּ עַל-יְדֵי תַּאֲוַת הַלֵּב, עַל-יְדֵי-זֶה שׁוֹכֵחַ אֶת הַתַּכְלִית שֶׁהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי רֹאשׁ וְגוּף הוּא בִּבְחִינַת דַּעַת וְסִכְלוּת, זִכָּרוֹן וְשִׁכְחָה. כִּי הַדַּעַת שֶׁבָּרֹאשׁ הוּא מְרַחֵק כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁל הַגּוּף.

וְעַל-כֵּן הַשְּׁחִיטָה בִּמְקוֹם הַצַּוָּאר וְהַגָּרוֹן, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מִתְחַבֵּר הָרֹאשׁ וְהַגּוּף שֶׁהֵם בְּחִינַת זִכָּרוֹן וְשִׁכְחָה, אָדָם וּבְהֵמָה וְכוּ’. וְעַל-כֵּן שָׁם עִקַּר הַבֵּרוּר עַל-יְדֵי הַחַלִּיף שֶׁל שְׁחִיטָה, לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם הָעוֹלָה לְמַעְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וְדַעַת, מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת גּוּף וְסִכְלוּת, כִּי גַּם בְּהֵמָה כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת כַּיָּדוּעַ שֶׁכָּל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִשְׁחֹט אֶת הַקָּנֶה וּוֶשֶׁט וּוְרִידִין שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה שָׂרֵי פַּרְעֹה כַּיָּדוּעַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת שֶׁהֵם רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַדַּעַת שֶׁבָּרֹאשׁ אֶל תַּאֲווֹת הַגּוּף חַס וְשָׁלוֹם, לְהַגְבִּיר חַס וְשָׁלוֹם אֶת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ הַגּוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּרְעֹה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל שֶׁפַּרְעֹה הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וּפַרְעֹה הוּא הָעֹרֶף שֶׁשְּׁלֹשֶׁת שָׂרֵי פַּרְעֹה, שֶׁהֵם קָנֶה וּוֶשֶׁט וּוְרִידִין רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת חַס וְשָׁלוֹם אֶל הָעֹרֶף שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּרְעֹה, בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִשְׁחֹט וּלְהַכְנִיעַ אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שָׂרֵי פַּרְעֹה עַל-יְדֵי שֶׁשּׁוֹחֲטִין הַקָּנֶה וְוֵשֶׁט וּוְרִידִין. וְאָז מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וּמְבָרְרִין בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁבָּרֹאשׁ, בְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה, מִבְּחִינַת תַּאֲווֹת הַגּוּף, תַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת, עַל-יְדֵי הַחַלִּיף שֶׁל הַשְּׁחִיטָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִטְרָא דְּנִגּוּנָא, סִטְרָא דְּלֵיוָאֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים-ב ל, יז): “וְהַלְוִיִּם עַל שְׁחִיטַת הַפְּסָחִים”. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַשְּׁחִיטָה בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה דַּיְקָא, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי ל, ד) “מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נְגִינָה (כְּמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל), וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְזִכָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ג, ח) “אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת”. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מֵהֶם בַּגָּלוּת’, כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת חֶרֶב, בְּחִינַת סִטְרָא דְּנִגּוּנָא, עַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לַהֲלָכָה בְּרוּרָה וְנִצּוֹלִין מִשִּׁכְחָה כַּנַּ”ל:

ה וְזֶה בְּחִינַת (שְׁמוֹת כב, ל) “וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ, לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא” (שָׁם כג, א). וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פְּסָחִים קיח.): שֶׁהַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת, הַיְנוּ עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע וְאִסּוּר טְרֵפוֹת, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַמְדַמֶּה הוּא עַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל), וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אִסּוּר טְרֵפוֹת כַּנַּ”ל:

ו וְעַל-כֵּן הֵם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה טְרֵפוֹת כְּנֶגֶד צַדִּיק חַי עַלְמִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק דְּנָטִיר בְּרִית שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הַמְדַמֶּה הוּא עַל יָדוֹ בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית מו, ד) “וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ” (כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל), כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה לְהַכְנִיעַ תַּאֲוַת הַבְּהֵמִיּוּת, לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה, הוּא תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַנִּגּוּן וְהַשִּׂמְחָה הוּא עַל-יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בַּמַּאֲמָר ‘רְצִיצָא’ (סִימָן כז) וְשָׁם עִקַּר רוּחַ הַחַיִּים בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא “אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ” (בְּרֵאשִׁית מא, לח), בְּחִינַת (יְהוֹשֻׁעַ ב, יא) “לֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ”:

ז וְזֶה בְּחִינַת מִילָה וּפְרִיעָה, כִּי עָרְלָה דְּחַפְיָא עַל בְּרִית זֶה בְּחִינַת עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה, בְּחִינַת רַע עַיִן. כִּי פְּגַם הַבְּרִית הוּא פְּגַם הָעֵינַיִם, בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר טו, לט) “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם”. וּצְרִיכִין לְהַכְנִיע בְּחִינַת רַע עַיִן, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, בְּחִינַת הָעָרְלָה דְּחַפְיָא עַל בְּרִית לְחָתְכָהּ עַל-יְדֵי ‘חֶרֶב פִּיפִיוֹת’. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹתְכִין אֶת הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רַע עַיִן, עֲדַיִן צְרִיכִין לְבָרֵר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘פְּרִיעָה’, שֶׁקּוֹרְעִין אֶת הָעוֹר וּמְגַלִּין אֶת הָעֲטָרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וְאָז נִכְנָע הַשִּׁכְחָה וּמִתְגַּבֵּר הַזִּכָּרוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת בֶּן זָכָר (כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל).

וְעַל-כֵּן מִילָה הִיא מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שַׁבָּת קל.). כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, בְּחִינַת נְגִינָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לְזִכָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘פְּרִיעָה’, לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת פַּרְעֹה, שֶׁהוּא הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל:

ח וְזֶה בְּחִינַת יְרִידַת יוֹסֵף לְמִצְרַיִם שֶׁמְּכָרוּהוּ הַשְּׁבָטִים עַל שֶׁהָיָה מֵבִיא אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם שֶׁהוּא חֵטְא לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹפְלִים לִבְהֵמִיּוּת, לְכֹחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם. וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר שָׁם (בְּרֵאשִׁית לז, לא): “וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים” וְכוּ’. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פד, ז) שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁדִּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּכֻלָּם לָקָה וְכוּ’, כִּי אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה שָׁחֲטוּ שְׁעִיר עִזִּים וְכוּ’, כִּי הוּא דִּבֵּר עֲלֵיהֶם שֶׁמְּזַלְזְלִין בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת וַחֲשׁוּדִין עַל אֵיבָר מִן הַחַי, וַחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת. וְכֻלָּם הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי מַה שֶּׁמְּזַלְזְלִין בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת זֶה בְּחִינַת לָשׁוֹן הָרָע, כִּי הַמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע מְבַזֶּה אֶת הָאָדָם. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שֶׁחֲשׁוּדִין עַל אֵיבָר מִן הַחַי, שֶׁאוֹכְלִין בְּלֹא שְׁחִיטָה, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן פְּגַם הַמְדַמֶּה. וְזֶהוּ שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת, הַיְנוּ פְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא פְּגַם הַזִּכָּרוֹן וְכוּ’. וְהֵם שָׂנְאוּ אוֹתוֹ עַל זֶה, כִּי אָמְרוּ שֶׁהֵם נְקִיִּים מִכָּל זֶה, וְאַדְּרַבָּא, הוּא מוֹצִיא דִּבָּה עֲלֵיהֶם, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה רָאוּי לִשְׂנֹאתוֹ, כִּי פּוֹגֵם בְּאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (הוֹשֵׁעַ ד, ו) “כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ וָאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי”.

וְזֶהוּ (בְּרֵאשִׁית לז ,ח) “וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו”. פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘שֶׁהָיָה מוֹצִיא דִּבָּה עֲלֵיהֶם’ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה רָאוּי לִשְׂנֹאתוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו’, כִּי הַחוֹלֵם הוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, וְהֵם אָמְרוּ שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁהוּא מוֹצִיא דִּבָּה, עַל-יְדֵי-זֶה נָפַל לְהַמְדַמֶּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁבָּאִים מֵהַמְדַמֶּה אֵינָם אֱמֶת וְרָאוּי לְשָׂנְאוֹ עֲלֵיהֶם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן מְכָרוּהוּ לַמִּצְרִים, שֶׁשָּׁם הוּא מֶמְשֶׁלֶת פַּרְעֹה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. וַאֲפִילּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה שָׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, לְהוֹרוֹת שֶׁהֵם נְקִיִּים מֵאֵיבָר מִן הַחַי. כִּי אֶצְלָם הַמְדַמֶּה מְבֹרָר וּמְתֻקָּן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁחִיטָה כַּנַּ”ל. וְיוֹסֵף עַל-יְדֵי גֹּדֶל צִדְקָתוֹ, שֶׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְשָׁמַר אֶת הַבְּרִית, שֶׁעִקַּר בֵּרוּר תַּאֲוַת הַבְּהֵמִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוָה זוֹ שֶׁהִיא עִקַּר תַּאֲוַת הַבְּהֵמִיּוּת. וְעַל-יְדֵי שֶׁשָּׁבַר תַּאֲוָה זוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לְבָרֵר גַּם בְּמִצְרַיִם אֶת הַמְדַמֶּה בִּמְקוֹם תֹּקֶף שְׁלִיטָתוֹ שֶׁהִיא עֶרְוַת הָאָרֶץ. וְעַל-כֵּן זָכָה לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כִּי הַחֲלוֹם עַל-יְדֵי הַמְדַמֶּה, וּמֵחֲמַת עִרְבּוּב הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי-זֶה אֵין יוֹדְעִין הַפִּתְרוֹן הָאֲמִתִּי, אֲבָל יוֹסֵף שֶׁזָּכָה לְתַקֵּן הַמְדַמֶּה וּלְבָרְרוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה יָדַע פִּתְרוֹן כָּל הַחֲלוֹמוֹת. וְעַל-כֵּן הָיָה יוֹסֵף מֻכְרָח לִהְיוֹת אֵצֶל שְׁלֹשֶׁת שָׂרֵי פַּרְעֹה שֶׁהֵם: שַׂר הַטַּבָּחִים וְשַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים. כִּי גַּם לָהֶם הָיָה מְשָׁרֵת מִתְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם מ, ד): “וַיְשָׁרֶת אֹתָם”, כִּי הָיָה מֻכְרָח לְהַכְנִיעַ שְׁלֹשָׁה שָׂרִים הַנַּ”ל, שֶׁעַל יָדָם הִתְגַּבְּרוּת הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְהוּא זָכָה לְהַכְנִיעָם בִּמְקוֹם תֹּקֶף מֶמְשַׁלְתָּם. וְעַל-יְדֵי שֶׁתָּלָה בְּבָשָׂר וָדָם נִתְוַסֵּף לוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים.

וְזֶהוּ (שָׁם כג) “וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ”. ‘וְלֹא זָכַר’ דַּיְקָא, כִּי הֵם בִּבְחִינַת שִׁכְחָה שֶׁבָּא מֵהַמְדַמֶּה שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל-יְדֵי הַשְּׁלֹשָׁה שָׂרִים כַּנַּ”ל. כִּי יוֹסֵף יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְבָרְרָם, לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹתֵיהֶם, אֲבָל הֵם בְּעַצְמָם רְחוֹקִים מִזִּכָּרוֹן, כִּי הֵם בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, בְּחִינַת שִׁכְחָה. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁקִבֵּל עָנְשׁוֹ עוֹד שְׁתֵּי שָׁנִים, זָכָה לְבָרֵר הַכֹּל. “וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים” וְכוּ’ (שָׁם מא, א). אָז “וּפַרְעֹה חֹלֵם”, שֶׁהוּא הַמְדַמֶּה וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְאָז נִתְעַלָּה יוֹסֵף “וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר… וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה” וּפָתַר לוֹ אֶת הַחֲלוֹמוֹת וְהִכְנִיעַ וּבֵרֵר אֶת הַמְדַמֶּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי יוֹסֵף הַצַּדִּיק, בְּחִינַת ‘וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁבָּאוּ אֶחָיו אֶצְלוֹ נֶאֱמַר (שָׁם מב, ט): “וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת” וְכוּ’. ‘וַיִּזְכֹּר’ דַּיְקָא, כִּי הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁתִּקֵּן אֶת הַמְדַמֶּה הֵם בִּבְחִינַת זִכָּרוֹן כַּנַּ”ל:

ט וְזֶה בְּחִינַת ‘דְּרוּסָה’ שֶׁהִיא עִקַּר הַטְּרֵיפוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רַמְבַּ”ם הִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת פֶּרֶק ד), שֶׁעִקַּר שֵׁם טְרֵפָה הוּא שֶׁנִּטְרְפָה עַל-יְדֵי חַיּוֹת רָעוֹת. וְעִקַּר הַדְּרִיסָה הִיא בַּיָּד דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַדְּרִיסָה שֶׁל הַחַיּוֹת שֶׁדּוֹרְסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֶרֶס בְּיָדָם הוּא מֵחֲמַת תֹּקֶף הַכַּעַס שֶׁיֵּשׁ לָהֶם. וְכַעַס הוּא מֵחֲמַת כְּסִילוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז, ט): “כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ”, [כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָנִים כא קה)].

נִמְצָא שֶׁאֵלּוּ הַחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁכַּעֲסָם גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֶרֶס בְּיָדָם לְהָמִית, עַל-יְדֵי-זֶה שָׁם בְּאֵלּוּ הַחַיּוֹת הוּא תֹּקֶף הַכְּסִילוּת, שֶׁהוּא הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמְדַמֶּה כֹּחַ הַבְּהֵמִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסִילוּת (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל). כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר בְּהַחַיָּה הַכַּעַס בְּיוֹתֵר, שָׁם הִתְגַּבְּרוּת הַכְּסִילוּת, דְּהַיְנוּ כֹּחַ הַבְּהֵמִיּוּת בְּיוֹתֵר. וְעַל-כֵּן הֵם אוֹסְרִים אֶת הַבְּהֵמָה עַל-יְדֵי דְּרִיסָתָם בַּיָּד דַּיְקָא, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, כְּמוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי יָד דַּיְקָא, כִּי שָׁם פִּקְדוֹנוֹת כָּל הָרוּחוֹת כַּנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן לְהֵפֶךְ בְּחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁשָּׁם הִתְגַּבְּרוּת הַבְּהֵמִיּוּת וְהַכְּסִילוּת בְּיוֹתֵר הֵם מְטִילִים הָאֶרֶס שֶׁלָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ רָעָה, בְּחִינַת כַּעַס עַל-יְדֵי יָדָם דַּיְקָא, כִּי שָׁם שׁוֹרָה הָרוּחַ רָעָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּעַס וְשִׂנְאָה, כְּמוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה עִקַּר הָרוּחַ דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת יַד אָדָם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הַבְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁנִּדְרְסוּ עַל-יְדֵי הַיָּד שֶׁל אֵלּוּ הַחַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים נֶאֶסְרוּ לָנוּ, כִּי עַל-יְדֵי אֵלּוּ הַחַיּוֹת רָעוֹת מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבַּמְדַמֶּה בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָאֶרֶס שֶׁהוּא הָרוּחַ רָעָה שֶׁבְּיָדָם דַּיְקָא. וְעַל-כֵּן מַחֲמִירִין בִּדְרוּסָה בְּיוֹתֵר, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַחַי עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא כְּשֶׁהַחַי שָׁלֵם מִכָּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה טְרֵפוֹת, שֶׁאָז מְבָרְרִין אוֹתוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת שִׂמְחָה וּנְגִינָה כַּנַּ”ל:

י וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן מִן הַבְּהֵמָה מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה לַכֹּהֵן, כְּדֵי לְקַשֵּׁר עַל-יְדֵי-זֶה אֶת הַבְּהֵמָה לִבְחִינַת כֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת ‘וְקָמַץ הַכֹּהֵן’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁמְּבָרְרִין וּמַעֲלִין אַהֲבוֹת הַנְּפוּלוֹת מִתּוֹךְ הַבְּהֵמִיּוּת, וּמְקַשְּׁרִין אוֹתָם לְשָׁרְשָׁם, לְאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, עַל-יְדֵי הַמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנּוֹתְנִין לַכֹּהֵן:

image_print
מצווה לשתף:

[wpavefrsz-resizer]

חיפוש בספרי רבינו

היעזרו ב'נקדן' כדי לקבל טקסט עם ניקוד, ולהעתיק לתיבת החיפוש

עוגיות טעימות

עוגיה?

אנחנו משתמשים לא פעם בעוגיות עם 'רבנו-בוק'