פסח ה

עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל אָדָם וְעִנְיַן אֲכִילַת מַצָּה:

עַל-פִּי הַמַּאֲמָר “בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי” בְּסִימָן לו, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר.

כִּי יֵשׁ ע’ נֶפֶשׁ בֵּית יַעֲקֹב בְּחִינַת ע’ פָּנִים לַתּוֹרָה וְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ בְּע’ נֶפֶשׁ הַנַּ”ל, כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ ע’ אֻמּוֹת וְכָל אֻמָּה יֵשׁ לָהּ מִדָּה וְתַאֲוָה רָעָה שֶׁהִיא מֻשְׁרֶשֶׁת בָּהֶן וְיֵשׁ תַּאֲוָה הַכְּלָלִית שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל הַע’ אֻמּוֹת וְהוּא תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁכֻּלָּם מֻשְׁרָשִׁים וּמְשֻׁקָּעִים בְּזֹאת הַתַּאֲוָה. וְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֵיזֶה הִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה מְנַסִּין וּמְצָרְפִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בַּגָּלֻיּוֹת שֶׁל ע’ אֻמּוֹת, הַיְנוּ בְּתַאֲווֹתֵיהֶן הָרָעוֹת. וְעִקַּר הַנִּסָּיוֹן הוּא בַּתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל, שֶׁכְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְנַסָּה בְּזֹאת הַתַּאֲוָה, זֶהוּ בְּחִינַת גָּלוּת שֶׁל ע’ אֻמּוֹת כַּנַּ”ל, וַאֲזַי צוֹעֶקֶת ע’ קָלִין כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת וְכוּ’, וְאָז כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר זֹאת הַתַּאֲוָה וְעוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לְהוֹלִיד הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה. וּבִשְׁבִיל זֶה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, הָיָה פָּרוּשׁ מִכֹּל וָכֹל וְכוּ’, וּבִלְעָם כְּנֶגְדּוֹ בִּקְלִפָּה הָיָה מְשֻׁקָּע וְכוּ’. גַּם יוֹסֵף הֻצְרַךְ לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְכוּ’ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה בְּחִינַת חָכְמָה וּבִינָה.

וְהַתִּקּוּן שֶׁל הִרְהוּרֵי זְנוּת שֶׁבָּאִים לָאָדָם שֶׁיֹּאמַר ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם’ כְּדֵי לִכְלֹל נַפְשׁוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ עַל-יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּתָא דִּשְׁמַיָּא, שֶׁהִיא בְּחִינַת יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה שֶׁעוֹמֶדֶת עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר כוּ’, וּמַפְרִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ מִנִּשְׁמַת עֵרֶב רַב הַבָּאִים מֵאִשָּׁה זוֹנָה, שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא שֶׁהִיא טְחוֹל “אִמָּא דְּעֵרֶב רַב” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. אֲבָל מִי שֶׁהוּא רָגִיל בְּהִרְהוּר שֶׁל הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת הוּא צָרִיךְ גַּם לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת בִּשְׁעַת קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי הַדְּמָעוֹת הֵם מִמּוֹתְרֵי הַמָּרָה שְׁחֹרָה וּכְשֶׁמּוֹרִיד דְּמָעוֹת נִדְחִין הַמּוֹתָרוֹת וְכוּ’, הַיְנוּ הַתַּאֲוַת נִאוּף הַבָּאִים מֵעֲכִירַת דָּמִים שֶׁל טְחוֹל, שֶׁהִיא מָרָה שְׁחֹרָה וְכוּ’ וְכוֹלֵל נִשְׁמָתוֹ בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

וְזֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל, כִּי מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא כִּי אִם אוֹר פָּשׁוּט, אַךְ לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי הַמְקַבֵּל אֶת הָאוֹר כָּךְ נִצְטַיֵּר הָאוֹר בְּתוֹכוֹ אִם הַכְּלִי הוּא בִּשְׁלֵמוּת אֲזַי נִצְטַיֵּר בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְכֵן לְהִפּוּךְ וְכוּ’, כִּי אוֹר הַפָּשׁוּט הַבָּא מִלְּעֵיל הוּא בִּבְחִינַת קָמִיץ וְסָתִים, אַךְ לְפִי בְּחִינַת כְּלֵי הַמְקַבְּלִים הוּא בִּבְחִינַת צֵירֵי שֶׁנִּצְטַיֵּר הָאוֹר לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי. וְעַל-כֵּן כְּתִיב בְּבִלְעָם (במדבר כג, כ): “הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי” – בְּקָמַץ, “וּבֵרֵךְ” וְכוּ’ – בְּצֵירֵי. כִּי אֲפִילּוּ הַלְּקִיחָה, שֶׁהִיא אָז בִּבְחִינַת קָמִיץ סָתִים, הִיא בִּבְחִינַת ‘בֵּרֵךְ’, רְאָיָה לָזֶה, כִּי הוּא הָיָה רוֹצֶה לְהִצְטַיֵּר לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא בְּחִינַת קְלָלָה וְלֹא הָיָה יָכֹל לְהָשִׁיב וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת “בֵּרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה”, וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת לְקִיחָה בִּבְחִינַת ‘בֵּרֵךְ’. וּמִפְּנֵי מָה, לְפִי שֶׁהֵעִיד הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ “שִׁבְטֵי יָהּ” וְכוּ’, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, הוּא כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית וְאָז יָכוֹל לְקַבֵּל וְלִתְפֹּס הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי נִצְטַיֵּר אֶצְלוֹ הָאוֹר לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית וְכוּ’ [עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה בָּאֵר הֵיטֵב]:

א וְזֶה בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם, כִּי יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם שֶׁעִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁהֻצְרְכוּ ע’ נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב לְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף בְּגָלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהִיא בְּחִינַת גָּלוּת שֶׁל ע’ אֻמּוֹת, כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם כּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁל כָּל הַע’ אֻמּוֹת [כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה טז, ד)] שֶׁכָּל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם ‘מִצְרַיִם’ וְכוּ’ [כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן ד)]. כִּי מִצְרַיִם הֵם “עֶרְוַת הָאָרֶץ” (בראשית מב, ט) שְׁטוּפֵי זִמָּה, הַיְנוּ כִּי הֵם בְּחִינַת הַגָּלוּת הַכּוֹלֵל כָּל ע’ אֻמּוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל, שֶׁהִיא תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהַמִּצְרִים הָיוּ מְשֻׁקָּעִים בָּהּ בְּיוֹתֵר.

נִמְצָא, כְּשֶׁע’ נְפָשׁוֹת שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב בָּאוּ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, זֶה בְּחִינַת גָּלוּת הַנַּ”ל הַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ גָּלוּת שֶׁל כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁצְּרִיכָה לָבֹא בְּגָלוּת שֶׁל ע’ אֻמּוֹת, הַיְנוּ בַּתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל שֶׁהִיא בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה. וּבִשְׁבִיל זֶה גָּלוּת מִצְרַיִם כּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּיוֹתֵר בַּתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל שֶׁל ע’ אֻמּוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגָּלוּת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן גָּלוּת מִצְרַיִם וִיצִיאַת מִצְרַיִם הִיא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, כִּי כָּל אֶחָד מֻכְרָח לְהִתְנַסּוֹת בַּתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת שֶׁל הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁל ע’ אֻמּוֹת – זֶה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאָה בַּגָּלוּת הַנַּ”ל הִיא רָאמַת ע’ קָלִין, כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַלֵּדָה. וְזֶה בְּחִינַת (שמות יד, י): “וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה’; וַיִּשְׁמַע ה’ אֶת קוֹלֵנוּ” וְכוּ’ (דברים כו, ז), הַנֶּאֱמַר בְּגָלוּת מִצְרַיִם שֶׁהִיא בְּחִינַת גָּלוּת הַנַּ”ל, הַיְנוּ בְּחִינַת הַקָּלִין הַנַּ”ל שֶׁצּוֹעֶקֶת הַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁהִיא בָּאָה בַּגָּלוּת הַנַּ”ל. וְעִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה כְּדֵי לָבֹא לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, כִּי אַחַר כָּךְ זָכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי [וְכַנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל]:

ב וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיְתָה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה שֶׁהָיָה פָּרוּשׁ לְגַמְרֵי מִתַּאֲוָה הַנַּ”ל. גַּם יִשְׂרָאֵל הָיוּ גְּדוּרִין מִן הָעֲרָיוֹת בְּמִצְרַיִם וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לַגְּאֻלָּה, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן אִיתָא שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ כְּדַאי לְהִגָּאֵל לוּלֵי חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הַמִּצְרִים הָיוּ אֲחוּזִים בָּהֶם כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶפְשָׁר לָהֶם לָצֵאת לוּלֵי חֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים וְנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה אָז. וְעִקַּר הַהֶאָרָה שֶׁבָּאָה מִלְּמַעְלָה אָז בְּלֵיל פֶּסַח, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִגְאֲלוּ, נַעֲשָׂה שֶׁלֹּא עַל יָדֵינוּ כְּלָל [כַּמְבֹאָר בִּפְרִי עֵץ חַיִּים (שער חג המצות פרק א)], הַיְנוּ כִּי מְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל שֶׁאוֹר הַבָּא מִלְּמַעְלָה הוּא בִּבְחִינַת קָמִיץ וְסָתִים, רַק כָּל אֶחָד כְּפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, כֵּן זוֹכֶה לְקַבֵּל הָאוֹר אוֹ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה עֲדַיִן קֹדֶם הַקֵּץ וְלֹא הָיוּ עֲדַיִן כְּדַאי לִגְאֹל, כִּי עֲדַיִן לֹא נִגְמַר כְּלֵיהֶם בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר בִּבְחִינַת ‘מְאוֹרוֹת’ מָלֵא לְהִגָּאֵל עַל-יְדֵי-זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל טז, ו): “וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ” וְכוּ’, ‘בְּדָמַיִךְ’ – זֶה בְּחִינַת גָּלוּת שֶׁל הַתַּאֲוָה הַנַּ”ל, שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַדָּמִים כַּנַּ”ל, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ גְּדוּרִין מִן הָעֲרָיוֹת כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם לְגַמְרֵי הַצֵּרוּף שֶׁלָּהֶם וַעֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם כְּלֵיהֶם לְגַמְרֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִם לִגָּאֵל. וְכַמְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וּבַפְּסוּקִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ כְּדַאי לִגְאֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ז): “וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה” וְכוּ’. כִּי הַמִּצְרִים נִתְאַחֲזוּ מְאֹד בִּכְלֵיהֶם, כִּי הָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ”ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, כַּמּוּבָא.

וּמֵחֲמַת זֶה אִם הָיָה נִצְטַיֵּר הָאוֹר כְּפִי הַכְּלִי כַּנָּהוּג תָּמִיד לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִגָּאֵל, כִּי הָיָה נִצְטַיֵּר חַס וְשָׁלוֹם לְהֵפֶךְ, מֵחֲמַת שֶׁהַכְּלִי לֹא הָיָה בִּשְׁלֵמוּת מֵחֲמַת טֻמְאַת מִצְרַיִם שֶׁנִּתְאַחֲזָה בָּהֶם. וְזֶה הָיָה הַנֵּס וְהַפֶּלֶא הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אָז שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ יָרַד לִגְאֹל אוֹתָנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יב, יב): “וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם” וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁלֹּא הִתְנַהֵג עִמָּנוּ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג תָּמִיד שֶׁיּוֹרֵד אוֹר פָּשׁוּט מִלְּמַעְלָה וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה כְּפִי בְּחִינַת הַכְּלִי שֶׁל הַמְקַבֵּל, רַק הִפְלִיא חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו עִמָּנוּ אָז וְהִמְשִׁיךְ הָאוֹר מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְטוֹבָה, בִּבְחִינַת ‘הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי’ הַנֶּאֱמַר לְמַעְלָה, שֶׁגַּם הַלְּקִיחָה הִיא בִּבְחִינַת ‘בָּרֵךְ’. וְזֶה הָיָה גַּם בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁנִּצְטַיֵּר הָאוֹר לְמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה. וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּתְאַחֲזוּ טֻמְאַת מִצְרַיִם בִּכְלֵיהֶם, לֹא נִצְטַיֵּר הָאוֹר לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיָּרַד מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְטוֹבָה, עַל-יְדֵי-זֶה נִגְאֲלוּ, כִּי זֹאת הַהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּאָה מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְטוֹבָה, הִכְנִיעַ טֻמְאַת מִצְרַיִם וְנִטְהֲרוּ כְּלֵיהֶם עַל-יְדֵי-זֶה וְנִגְאֲלוּ:

ג וְזֶהוּ בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא קֹדֶם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא שֶׁהָיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל [כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים], כִּי תָּמִיד צְרִיכִין לְתַקֵּן מִקֹּדֶם הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, וְזֶה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר עַצְמוֹ וְעַל-יְדֵי-זֶה מְתַקֵּן הַכְּלִי שֶׁלּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא וְאַחַר כָּךְ יָכוֹל לְקַבֵּל הָאוֹר הַיּוֹרֵד מִלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, כִּי אָז יָכוֹל לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹב וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

אֲבָל עַכְשָׁיו בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְנַהֵג כֵּן, מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים אֲחוּזִים מְאֹד בָּהֶם, וְאִם הָיָה מַמְתִּין עַד שֶׁיִּטָּהֲרוּ כְּלֵיהֶם לְגַמְרֵי כְּדֵי לְקַבֵּל הָאוֹר כַּנַּ”ל, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִגְאֹל כְּלָל, כִּי הָיוּ נֶאֱחָזִים בָּהֶם מְאֹד. עַל-כֵּן הִפְלִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְשִׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וְהִתְנַהֵג עִמָּנוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְהוֹרִיד הָאוֹר הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת בְּרָכָה מִלְּמַעְלָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִטְהָר לְגַמְרֵי הַכְּלִי שֶׁלָּהֶם, וְאַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי-זֶה הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁיָּרַד מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה עַל-יְדֵי-זֶה נִכְנַע וְנִתְבַּטֵּל טֻמְאַת מִצְרַיִם וְנִטְהַר הַכְּלִי שֶׁלָּהֶם וְזָכוּ לִגְאֻלָּה:

ד וְזֶה שֶׁאָמַר בִּלְעָם לְבָלָק: ‘הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ לֹא אֲשִׁיבֶנָּה’, שֶׁגַּם הַלְּקִיחָה הָיָה בִּבְחִינַת בָּרֵךְ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ: “לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל” וְכוּ’, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘אֲפִילּוּ כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים לְפָנָיו בַּעֲבֵרָה אֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם’ וְכוּ’. הַיְנוּ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִין חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז נִתְקַלְקֵל כְּלֵיהֶם עַל-יְדֵי הַחֵטְא וְאָז יִהְיֶה הָאוֹר נִצְטַיֵּר מִמֵּילָא חַס וְשָׁלוֹם לְהֵפֶךְ כַּנַּ”ל, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְדַקְדֵּק עִם יִשְׂרָאֵל וְעוֹשֶׂה עִמָּהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין וּכְשֶׁנִּכְשָׁלִים בַּעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא מוֹרִיד הָאוֹר מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה בִּבְחִינַת ‘הִנֵּה בָרֵךְ לָקַחְתִּי’ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַיֵּר הָאוֹר לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְקַלְקֵל כְּלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: “ה’ אֱלֹהָיו עִמּוֹ” וְכוּ’. כִּי תָּמִיד ‘ה’ אֱלֹהִים’ עִמָּם וּמְצַיֵּר, כִּבְיָכוֹל, בְּעַצְמוֹ הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘ה’ אֱלֹהִים’, כִּי ‘ה” הוּא בְּחִינַת אוֹר פָּשׁוּט, ‘אֱלֹהִים’ הוּא בְּחִינַת צֵירֵי, בְּחִינַת צִיּוּר הָאוֹר, הַיְנוּ שֶׁ’ה’ אֱלֹהִים עִמּוֹ’, הַיְנוּ שֶׁכִּבְיָכוֹל, הוּא בְּעַצְמוֹ מְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַיֵּר חַס וְשָׁלוֹם לְהֵפֶךְ עַל-יְדֵי קִלְקוּל הַכְּלִי מֵחֲמַת שֶׁנִּכְשְׁלוּ בְּאֵיזֶה עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֶה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ: “אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם” וְכוּ’. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁאָמַר לְבָלָק: אַתָּה אָמַרְתָּ ‘עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם’ שֶׁיָּצְאוּ מֵעַצְמָם, ‘אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם’, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוֹצִיאָם וְלֹא יָצְאוּ מֵעַצְמָם, הַיְנוּ שֶׁבָּלָק אָמַר שֶׁיָּצְאוּ מֵעַצְמָם, דְּהַיְנוּ כְּפִי תִּקּוּן הַכְּלִי שֶׁלָּהֶם הָיָה גְּאֻלָּתָם, וְעַל-כֵּן אֶפְשָׁר לְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם וְלִמְצֹא בָּהֶם אֵיזֶה פְּגָם כְּדֵי לְהִתְאַחֵז בָּהֶם וּלְקַלְקֵל כְּלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּצְטַיֵּר הָאוֹר לְהֵפֶךְ, אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כָּךְ הוּא, רַק ‘אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם’, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ הוֹצִיאָם עַל-יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כִּי לֹא הִמְתִּין שֶׁיִּצְטַיֵּר הָאוֹר לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי שֶׁלָּהֶם שֶׁהִיא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא, רַק ‘אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם’, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ צִיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה וְהוֹרִיד הָאוֹר מִלְּמַעְלָה, בִּבְחִינַת בְּרָכָה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת ‘הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְקַלְּלָם בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר הָאוֹר לְהֵפֶךְ כַּנַּ”ל בִּבְחִינַת ‘וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַאֲרִיךְ אַף אוּלַי יָשׁוּב. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ פּוֹשֵׁט יָד לְקַבֵּל בִּתְשׁוּבָה וְ’הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ’ (שבת קד.), הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם, וְאִם הָיָה יוֹרֵד הָאוֹר כְּפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, הָיָה מִצְטַיֵּר הָאוֹר לְהֵפֶךְ בִּבְחִינַת “לֹא זָכָה” וְכוּ’ (יומא עב:), וְאִם כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים ‘וּתְשׁוּבָה קָדְמָה לָעוֹלָם’ (פסחים נד.), וְ’הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ’, הַיְנוּ שֶׁכָּל אָדָם כְּשֶׁבָּא לִטָּהֵר וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ עָלָיו הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה מִלְּמַעְלָה כַּנַּ”ל וְעַל-יְדֵי-זֶה נִטְהָר מִטֻּמְּאָתוֹ כַּנַּ”ל וְזוֹכֶה לָשׁוּב, וְזֶהוּ הַסִּיּוּעַ דִּלְעֵלָּא, כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לָשׁוּב מֵחֲטָאָיו זֶהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּיָּדוּעַ וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה ‘עַל שׁוּם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לט) “וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק”‘ וְכוּ’ (הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח). כִּי מַצָּה הוּא בְּחִינַת מֹחִין גְּדוֹלִים מְאֹד הַבָּאִים מִלְּמַעְלָה, כִּי מַצָּה הוּא בָּצֵק שֶׁאֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ לְהַחֲמִיץ, רַק אוֹפִין אוֹתוֹ מִיָּד בְּעֵת שֶׁהוּא מַצָּה קֹדֶם שֶׁבָּא לִידֵי חִמּוּץ, הַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת הָאוֹר הַבָּא מִלְּמַעְלָה שֶׁהוּא קָמִיץ וְסָתִים, שֶׁהוּא אוֹר פָּשׁוּט שֶׁמִּצְטַיֵּר תָּמִיד כְּפִי בְּחִינַת הַכְּלִי כַּנַּ”ל, וְעַכְשָׁיו נִצְטַיֵּר מִיָּד לְמַעְלָה קֹדֶם שֶׁיֵּרֵד לְהִצְטַיֵּר לְמַטָּה כְּפִי הַכְּלִי:

ה וְזֶה מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר גָּדוֹל מְאֹד שֶׁמְּמַהֲרִין לֶאֱפוֹת מִיָּד, כִּי נִצְטַיֵּר הָאוֹר מִיָּד מִלְּמַעְלָה קֹדֶם שֶׁבָּא לִידֵי חִמּוּץ. כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת צִיּוּר שֶׁשָּׁם יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת ‘זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה’ וְכוּ’, כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת כַּנַּ”ל, כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת צִיּוּר שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְחַמֵּץ וּלְהִצְטַיֵּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים מח:): ‘סִימָנֵי חָמֵץ כְּקַרְנֵי חֲגָבִים’. אֲבָל מַצָּה הוּא בְּחִינַת שֶׁאוֹפִין וּמְצַיְּרִין הָאוֹר הַפָּשׁוּט, בִּבְחִינַת בְּרָכָה קֹדֶם שֶׁמַּגִּיעַ לִכְלַל חִמּוּץ לְהִצְטַיֵּר לְמַטָּה:

ו וְעַל-כֵּן תָּמִיד בְּכָל הַשָּׁנָה יְכוֹלִין לֶאֱכֹל חָמֵץ, כִּי יְכוֹלִין גַּם לְמַטָּה לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה עַל-יְדֵי מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְזֶה בְּחִינַת עֶשֶׂר מִצְוֹת הַנְּהוּגוֹת בַּפַּת, הַכֹּל כְּדֵי לְצַיֵּר הַשֶּׁפַע לִבְרָכָה.

כִּי הָאֲכִילָה, בְּחִינַת שֶׁפַע, בְּחִינַת מֹחִין, כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, כִּי צְרִיכִין לִתֵּן תְּרוּמָה לַכֹּהֵן כְּדֵי לְהוֹצִיא הַדָּגָן מִן הַקְּלָלָה שֶׁנִּתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, יז): “אֲרוּרָה הָאֲדָמָה” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, כִּי הַכֹּהֵן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר הַפָּשׁוּט הַבָּא מִלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קָמִיץ וְסָתִים, בְּחִינַת (ויקרא ה, יב) “וְקָמַץ הַכֹּהֵן”, וּלְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה, כִּי הַכֹּהֲנִים בִּבְחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַכְּלִי בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג, ט): “וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כה, יג): “בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם”. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אֵצֶל ‘שִׂים שָׁלוֹם’, כִּי הַכֹּהֲנִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת ‘וְקָמַץ הַכֹּהֵן’, הֵם מַמְשִׁיכִין הָאוֹר הַבָּא מִלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא קָמִיץ וְסָתִים, וּמְצַיְּרִין אוֹתוֹ לִבְרָכָה עַל-יְדֵי בִּרְכַת כֹּהֲנִים. וְהָעִקָּר הוּא עַל-יְדֵי הַכְּלִי שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא בִּשְׁלֵמוּת, מֵחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּנַּ”ל, כִּי אֵצֶל הַכֹּהֲנִים יֵשׁ מִצְווֹת בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כא, ו-ז): “קְדֹשִׁים יִהְיוּ. אִשָּׁה זֹנָה וְכוּ’ לֹא יִקָּחוּ” וְכוּ’.

וְעַל-כֵּן בִּרְכַת כֹּהֲנִים אֵצֶל ‘שִׂים שָׁלוֹם’ וְעִקַּר בִּרְכָתָם מְסַיֶּמֶת בְּשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ו, כו): “וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם”. כִּי שָׁלוֹם הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עוקצין ג): ‘לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם’. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין הַכֹּהֲנִים הָאוֹר הַבָּא מִלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא קָמִיץ וְסָתִים, בְּחִינַת ‘וְקָמַץ הַכֹּהֵן’, הֵם מַמְשִׁיכִין אוֹתוֹ הָאוֹר וּמְצַיְּרִין אוֹתוֹ לִבְרָכָה עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּלִי בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, כִּי שָׁלוֹם הוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, בְּחִינַת “הִנְּנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם” (במדבר כה, יב):

ז וְעַל-כֵּן מְבַקְּשִׁין עַל הַחֲלוֹם בִּשְׁעַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁיִּתְהַפֵּךְ מֵרָעָה לְטוֹבָה, כִּי ‘כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה’ (ברכות נה:), כִּי הַחֲלוֹם הוּא שֶׁמַּרְאִין לוֹ שֶׁיּוֹרֵד עָלָיו אֵיזֶה דָּבָר לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן עִקַּר הַחֲלוֹם כְּפִי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ב, כח): “חֶזְוֵי רֵאשָׁךְ עַל מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ”. הַיְנוּ כְּפִי תִּקּוּן הַמַּחֲשָׁבָה וְהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ כֵן יוֹרֵד הָאוֹר עָלָיו לְטוֹב וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ כֵן מַרְאִין לוֹ בַּחֲלוֹם. וּמֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִמְשָׁךְ הַדָּבָר לְמַטָּה רַק שֶׁמַּרְאִין לוֹ בַּחֲלוֹם, עַל-כֵּן כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה, כִּי עִקַּר הַכְּלִי נִגְמַר עַל-יְדֵי הַפֶּה שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין בִּבְחִינַת (משלי ב, ו): “מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה”, וְשָׁם עִקַּר גְּמַר בְּחִינַת הַכְּלִי. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַפֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּלִי, עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְצַיֵּר הָאוֹר כִּרְצוֹנוֹ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ, וְעַל-כֵּן ‘כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה’, וְעַל-כֵּן מְבַקְּשִׁין עַל הַחֲלוֹם בִּשְׁעַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, כִּי אָז מְצַיְּרִין הָאוֹר לְטוֹבָה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אָז יְכוֹלִין לַהֲפֹךְ הַחֲלוֹם מֵרָעָה לְטוֹבָה עַל-יְדֵי הַכֹּהֲנִים שֶׁמְּבָרְכִין אָז וּמַמְשִׁיכִין הָאוֹר מִלְּמַעְלָה וּמְצַיְּרִין אוֹתוֹ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלִי עַל-יְדֵי בְּחִינַת שָׁלוֹם ‘כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין בְּבִרְכַּת ‘הַמַּפִּיל’: ‘וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְכוּ’ וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה’ וְכוּ’. ‘מִטָּה שְׁלֵמָה’ זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת מִטָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִטָּה שְׁלֵמָה, כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י, וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית [כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל] וְעַל-יְדֵי-זֶה הַכְּלִי בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, וְאָז הַחֲלוֹמוֹת מְיֻשָּׁבִים כַּנַּ”ל. וְזֶה: ‘וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת וְכוּ’ וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמַּזְכִּירִין בַּתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין עַל הַחֲלוֹם בִּשְׁעַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אֶת הֲפִיכַת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַחֲלוֹם שֶׁמְּצַיְּרִין הָאוֹר לִבְרָכָה, בִּבְחִינַת ‘הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

ח וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, כְּדֵי לְהוֹצִיא הַדָּגָן מִן הַקְּלָלָה כַּנַּ”ל עַל-יְדֵי הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘וְקָמַץ הַכֹּהֵן’, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר הַבָּא מִלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא קָמִיץ וְסָתִים, וּלְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּרוּמָה לַכֹּהֵן וּמַעֲשֵׂר לַלֵּוִי, כִּי כֹּהֵן הוּא בְּחִינַת ‘וְקָמַץ הַכֹּהֵן’, הַיְנוּ הָאוֹר הַפָּשׁוּט, שֶׁהוּא קָמִיץ וְסָתִים. וְהַלֵּוִי הוּא בְּחִינַת צֵירֵי כַּיָּדוּעַ, כִּי ‘כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל’ הֵם בְּחִינַת ‘חָכְמָה בִּינָה דַּעַת’ (פע”ח חג המצות ו), נִמְצָא שֶׁלֵּוִי הוּא בְּחִינַת בִּינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צֵירֵי, כַּמּוּבָא.

וְעַל-כֵּן נוֹתְנִין תְּרוּמָה לַכֹּהֵן כְּדֵי לְהָרִים הַתְּבוּאָה לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא אוֹר פָּשׁוּט בְּחִינַת ‘וְקָמַץ הַכֹּהֵן’ כַּנַּ”ל, וַאֲזַי מִמֵּילָא יוֹצְאָה מֵהַקְּלָלָה מֵאַחַר שֶׁהֱרִימָהּ לְשָׁרְשָׁהּ, שֶׁהוּא אוֹר פָּשׁוּט. וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לְלֵוִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת צֵירֵי, כְּדֵי שֶׁיִּצְטַיֵּר הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת חַלָּה לַכֹּהֵן שֶׁנּוֹתְנִין אַחַר כָּךְ לַכֹּהֵן מִן הָעִסָּה, כִּי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה עִסָּה וַאֲזַי מַתְחִיל הָעִסָּה לְהִצְטַיֵּר וּלְהִתְחַמֵּץ, עַל-כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן שֵׁנִית מַתָּנָה לַכֹּהֵן, דְּהַיְנוּ חַלָּה שֶׁהִיא גַּם כֵּן תְּרוּמָה, כְּדֵי לְהָרִים עוֹד הַפַּעַם אֶת הָעִסָּה לְשָׁרְשָׁהּ לִבְחִינַת ‘וְקָמַץ הַכֹּהֵן’ כְּדֵי שֶׁיִּצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה, כִּי בְּעֵת שֶׁנַּעֲשֶׂה עִסָּה יוּכַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא לַחֲזֹר וּלְהִתְעוֹרֵר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הֵם בְּחִינַת חָמֵץ וּשְׂאוֹר שֶׁאֲחִיזָתָם בְּעֵת שֶׁנַּעֲשֶׂה הָעִסָּה דַּיְקָא, כִּי אָז עִקַּר הַצִּיּוּר שֶׁל הַשֶּׁפַע שֶׁבָּא מִלְּמַעְלָה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה מֵהַתְּבוּאָה עִסָּה, עֲדַיִן לֹא נִגְמַר מַעֲלָתָהּ. וְעִקַּר הַגְּמָר בְּעֵת שֶׁנַּעֲשֶׂה פַּת, דְּהַיְנוּ מִשֶּׁנִּתְגַּלְגְּלָה הָעִסָּה. וְעַל-כֵּן אָז עִקַּר הִתְעוֹרְרוּתָם שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, כִּי הֵם מִתְעוֹרְרִים אָז דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁמִּצְטַיֵּר הָאוֹר, כְּדֵי לְצַיְּרוֹ חַס וְשָׁלוֹם לְהֵפֶךְ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז מִתְעוֹרֵר חָמֵץ וּשְׂאוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת צִיּוּר בְּחִינַת ‘סִימָנֵי חָמֵץ כְּקַרְנֵי חֲגָבִים’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת צִיּוּר הָאוֹר כַּיָּדוּעַ לַמֵּבִין, וְעַל-כֵּן אָנוּ חוֹזְרִין וְנוֹתְנִין מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, דְּהַיְנוּ חַלָּה לַכֹּהֵן כְּדֵי לְהָרִים הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת ‘וְקָמַץ הַכֹּהֵן’, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֻמְשַׁךְ הָאוֹר מִלְּמַעְלָה וְיִצְטַיֵּר בִּבְחִינַת בְּרָכָה, כִּי הַכֹּהֲנִים יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר הַפָּשׁוּט מִלְּמַעְלָה וּלְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל חַלָּה (יחזקאל מד, ל): “לְהַנִּיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ”, ‘לְהַנִּיחַ בְּרָכָה’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת בְּרָכָה תְּחִלָּה וָסוֹף שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, הַכֹּל כְּדֵי לְצַיֵּר הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע, שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁנֶּהֱנָה מִמֶּנּוּ לְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ תְּחִלָּה וָסוֹף, כִּי בַּתְּחִלָּה צְרִיכִין לְבָרֵךְ קֹדֶם הָאֲכִילָה כְּדֵי שֶׁיִּצְטַיֵּר הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מִלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁיִּצְטַיֵּר לִבְרָכָה. וְאַחַר כָּךְ אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁאָז נִתְפַּשֵּׁט רוּחָנִיּוּת הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ הַמֹּחִין וְנִתּוֹסֵף לוֹ חָכְמָה וָדַעַת עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל חִיּוּת וּמֹחִין מֵהָאֲכִילָה כְּפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, כִּי אֵצֶל הַצַּדִּיק נִתּוֹסֵף חָכְמָה וָדַעַת עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה וּלְהֵפֶךְ אֵצֶל הָרָשָׁע נִתּוֹסֵף כְּסִילוּת עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה וְאַף-עַל-פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם אוֹכְלִים בִּקְעָרָה אַחַת, כִּי הַכֹּל כְּפִי הַכְּלִי, כִּי חִיּוּת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ וְנִצְטַיֵּר אֵצֶל כָּל אֶחָד כְּפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, כְּפִי תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן אַחַר הָאֲכִילָה אָז מַתְחִיל הַמַּאֲכָל לְהִתְבָּרֵר וְנִמְשָׁךְ הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר אֶל הַמֹּחַ וְנִצְטַיֵּר שָׁם בְּמֹחוֹ כְּפִי תִּקּוּן הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ אַחַר הַמָּזוֹן כְּדֵי שֶׁיִּצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁנִּמְשָׁךְ הַחִיּוּת מֵהָאֲכִילָה אֶל הַמֹּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּלִי כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘בִּרְכַּת הַמָּזוֹן’, וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וְאוֹמְרִים שָׁלֹשׁ הֲטָבוֹת כְּדֵי שֶׁיִּצְטַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה:

ט וְהִנֵּה כָּל זֶה הוּא בְּכָל הַשָּׁנָה, שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים תָּמִיד לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, אֲבָל עַכְשָׁיו בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְתַקֵּן כְּלֵיהֶם בִּשְׁלֵמוּת בְּעַצְמָם מֵחֲמַת טֻמְאַת מִצְרַיִם וְכַנַּ”ל, עַל-כֵּן אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לֶאֱכֹל חָמֵץ שֶׁהוּא בְּחִינַת צִיּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּצַיְּרִין הָאוֹר כְּפִי בְּחִינוֹתֵינוּ, כְּפִי תִּקּוּן הַכֵּלִים שֶׁלָּנוּ, כִּי בְּהַכֵּלִים נִתְאַחֲזוּ הַמִּצְרִים כַּנַּ”ל וְיִצְטַיֵּר הָאוֹר חַס וְשָׁלוֹם לְהֵפֶךְ, וְעַל-כֵּן הֶחָמֵץ אָסוּר בְּ’בַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא’, כִּי אָז הֶחָמֵץ הוּא בְּחִינַת קְלָלָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָנוּ מֻכְרָחִים לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִפָּזוֹן, כִּי אֵין מַמְתִּינִים עַד שֶׁיִּצְטַיֵּר הָאוֹר לְמַטָּה וְכַנַּ”ל, רַק שֶׁנִּמְשָׁךְ מִלְּמַעְלָה הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה, בִּבְחִינַת ‘הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי’, וְזֶהוּ בְּחִינַת מַצָּה שֶׁנֶּאֱפֶה מִיָּד קֹדֶם שֶׁבָּא לִידֵי חִמּוּץ שֶׁהוּא בְּחִינַת צִיּוּר הַנַּעֲשֶׂה לְמַטָּה, כִּי עַכְשָׁיו מְקַבְּלִין הָאוֹר מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַצָּה שֶׁנֶּאֱפָה מִיָּד וְכַנַּ”ל:

י וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן, כִּי ‘יַיִן נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עירובין סה.), כִּי כְּשֶׁמַּכְנִיעִין הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת וְזוֹכִין לָצֵאת מֵהַגָּלוּת שֶׁל ע’ אֻמּוֹת, שֶׁהוּא הַתַּאֲוָה הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, אֲזַי זוֹכִין לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת ע’ פָּנִים לַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וַאֲזַי יְכוֹלִין לִשְׁתּוֹת ‘יַיִן’ שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא ‘שִׁבְעִין’ (במדבר רבה יג, טו). וְזוֹכִין עַל יָדוֹ לְסוֹדוֹת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת (במדבר רבה י, ח) ‘נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד’. וְעַל-כֵּן הַיַּיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה ‘זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל יַיִן: ‘זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ לֹא זָכָה – נַּעֲשֶׂה רָשׁ’ (יומא עו:). כִּי הַכֹּל כְּפִי הַכְּלִי, כְּפִי תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה דְּהַיְנוּ שֶׁהַכְּלִי שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, אֲזַי יָכוֹל לִשְׁתּוֹת יַיִן מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִכְנִיעַ הָרַע שָׁל ע’ אֻמּוֹת. וְעַל-כֵּן יָכוֹל עַל-יְדֵי הַיַּיִן לִזְכּוֹת לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה בְּחִינַת ע’ פָּנִים לַתּוֹרָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת ‘זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ’, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְמֹחִין חֲדָשִׁים בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין לח.): ‘אַגְּבְּרוּ חַמְרָא אַדַּרְדָּקֵי כִּי הֵיכִי דְּלֵימְרוּ’.# אֲבָל ‘לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ’, וְ’אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת’ (נדרים מא.), כִּי מֵאַחַר שֶׁלֹּא זָכָה וְאֵין הַכְּלִי שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, עַל-כֵּן נִתּוֹסֵף לוֹ טִפְּשׁוּת, כִּי נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַיַּיִן הוּא כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות סג.): ‘הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן’, הַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ פְּגַם הַבְּרִית אֲזַי צְרִיכִין לִפְרֹשׁ מִן הַיַּיִן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת יַיִן כִּי אִם כְּשֶׁתִּקֵּן הַבְּרִית וְזָכָה לָצֵאת מִן גָּלוּת מִצְרַיִם, דְּהַיְנוּ מֵהַתַּאֲוָה רָעָה שֶׁל ע’ אֻמִּין, שֶׁהִיא תַּאֲוַת נִאוּף וְאָז יָכוֹל לִשְׁתּוֹת ‘יַיִן’ שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא שִׁבְעִים וְלִזְכּוֹת עַל יָדוֹ לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּפֶסַח בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם מִצְוָה לִשְׁתּוֹת יַיִן כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּנֶגֶד אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה, כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַחֲנוֹת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע דְּגָלִים, שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שֶׁמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עוֹמֵד עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר ‘שְׁלֹשָׁה פֹּנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה נֶגְבָּה’ וְכוּ’, מְכֻוָּן כְּמוֹ הָאַרְבָּעָה דְּגָלִים שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים גַּם כֵּן בְּאַרְבַּע רוּחוֹת בַּדָּרוֹם וְצָפוֹן וּמִזְרָח וּמַעֲרָב. וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית הוּא עַל-יְדֵי שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם’ [כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל]. וְזֶהוּ בְּחִינַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן שֶׁהֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְעַל-כֵּן הֵם אַרְבַּע כּוֹסוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּגָלִים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, בְּחִינַת ‘שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹּנִים’ וְכוּ’, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל:

יא וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת מָרוֹר – זֶה רֶמֶז לְמַה שֶּׁכָּתַב שָׁם רַבֵּינוּ בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַתַּאֲוָה הִיא בָּאָה מֵעֲכִירַת דָּמִים הַבָּאִים מִטְּחוֹל, שֶׁהִיא מָרָה שְׁחֹרָה. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת בִּשְׁעַת קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם כְּדֵי לָצֵאת מֵהִרְהוּרִים הַנַּ”ל מִי שֶׁרָגִיל בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת ‘מָרוֹר זֵכֶר לְוַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם’ (פסחים קטז:), הַיְנוּ בְּחִינַת הַתַּאֲוָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרָה שְׁחֹרָה. וְעַל-כֵּן אוֹכְלִים עַכְשָׁיו הַמָּרוֹר כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר מְרִירוּת הַתַּאֲוָה כַּנַּ”ל, כִּי מַטְבִּילִין אֶת הַמָּרוֹר בַּחֲרֹסֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘חָס רוּת’, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. ‘חָס רוּת’ – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה ‘אִשָּׁה יִרְאַת ה”, כִּי ‘רוּת’ הִיא בְּחִינַת ‘אִשָּׁה יִרְאַת ה” שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וְזֶהוּ ‘חָס’ בְּגִימַטְרִיָּא ‘חַיִּים’, כַּמּוּבָא, בְּחִינַת ‘אִשָּׁה יִרְאַת ה” שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (קהלת ט, ט): “רְאֵה חַיִּים עִם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ”. וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל, כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת ‘אִשָּׁה יִרְאַת ה” הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁמַּטְבִּילִין הַמָּרוֹר בַּחֲרֹסֶת, לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת מָרָה שְׁחֹרָה בְּחִינַת הַתַּאֲוָה הַנַּ”ל עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל:

יב וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף, כִּי הַיָּם נִקְרַע לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלו, יג): “לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים” – ‘כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ’ (רש”י שם). כִּי הִרְהוּרִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם הֵם בְּחִינַת ‘מְצוּלוֹת יָם’, כַּמּוּבָא. וְהַתִּקּוּן שֶׁל הִרְהוּרִים הֵם ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם’ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁנֵים עָשָׂר תֵּבוֹת כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרָדְפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגוּ אוֹתָם חוֹנִים עַל הַיָּם זֶה בְּחִינַת שֶׁתַּאֲוָה הַנַּ”ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת גָּלוּת שֶׁל ע’ אֻמִּין, בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם, רוֹדְפִים אַחַר הָאָדָם, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁבּוֹרֵחַ מִמֶּנָּה שֶׁאָז מִתְגַּבֶּרֶת בְּיוֹתֵר, כַּיָּדוּעַ. וְאָז מִתְגַּבְּרִים ‘מְצוּלוֹת יָם’ עַל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הִרְהוּרִים כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁיָּצְאוּ קֹדֶם הַקֵּץ, כִּי עֲדַיִן לֹא הָיוּ כְּדַאי לָצֵאת כַּנַּ”ל וְעַל-כֵּן רוֹדְפִים אַחֲרֵי הָאָדָם וְרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּחִינַת ‘מְצוּלוֹת יָם’, שֶׁהֵם הַהִרְהוּרִים כַּנַּ”ל. וְהַתִּקּוּן שֶׁל הַהִרְהוּרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘מְצוּלוֹת יָם’, הִיא בְּחִינַת יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה מַלְכוּתָא דִּשְׁמַיָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם’ כַּנַּ”ל [וְכַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל], כִּי יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שֶׁהֵם י”ב שִׁבְטֵי יָהּ.

וְזֶה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁנִּבְקַע הַיָּם לִשְׁנֵים עָשָׂר גְּזָרִים כְּנֶגֶד י”ב שִׁבְטֵי יָהּ, שֶׁעֲלֵיהֶם עוֹמֵד הַיָּם דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה וְאָז נִתְגָּרְשׁוּ וְנִתְבַּטְּלוּ הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים, בְּחִינַת ‘מְצוּלוֹת יָם’, וַיָּבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם דִּקְדֻשָּׁה בַּיַּבָּשָׁה, כִּי הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים – ‘מְצוּלוֹת יָם’, בְּחִינַת הִרְהוּרִים כַּנַּ”ל, שֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עַל יָם דִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ עַל יָם הַחָכְמָה, כִּי עִקַּר אֲחִיזָתָם בְּדַעַת הָאָדָם, שֶׁהִיא בְּחִינַת יַם הַחָכְמָה, כִּי כָּל הַהִרְהוּרִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הֵם בְּתוֹךְ הַדַּעַת וְהַמֹּחַ. וְעַכְשָׁיו נִתְגָּרְשׁוּ וְנִתְבַּטְּלוּ כָּל מְצוּלוֹת יָם הַנַּ”ל וְנִשְׁאַר הַיָּם דִּקְדֻשָּׁה עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף לִשְׁנֵים עָשָׂר גְּזָרִים כַּנַּ”ל. וְעִקַּר קְרִיעַת יַם סוּף הָיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיד, ג): “הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס” – “וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה” (בראשית לט, יב), כַּמּוּבָא (בראשית רבה פז, ח).

כִּי עִקַּר בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף הִיא עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה שֶׁעוֹמֵד עַל י”ב שִׁבְטֵי יָהּ כַּנַּ”ל [כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל]. וְעַל-יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף, שְׁמִירַת הַבְּרִית, בְּחִינַת ‘וַיָּנָס הַחוּצָה’, עַל-יְדֵי-זֶה ‘הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס’ – זֶה בְּחִינַת (בראשית טז, ח): “מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת” הַמּוּבָא שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, כִּי הַהִרְהוּרִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת מְצוּלוֹת יָם, בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הֵם בּוֹרְחִים מִלִּפְנֵי בְּחִינַת יוֹסֵף מִלִּפְנֵי י”ב שִׁבְטֵי יָהּ. וַאֲזַי נִבְקַע הַיָּם, כִּי נִשְׁאַר הַיָּם עוֹמֵד עַל י”ב שִׁבְטֵי יָהּ, וַאֲזַי יְכוֹלִים י”ב שִׁבְטֵי יָהּ לַעֲבֹר בּוֹ בַּיַּבָּשָׁה, כִּי הוֹלְכִים וְעוֹבְרִים בְּתוֹךְ יָם הַחָכְמָה בְּלִי מוֹנֵעַ מֵהַמְּצוּלוֹת יָם.

וְעַל-כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁעָבְרוּ עַל הַיָּם נִתְגַּלָּה לָהֶם יָם הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מכילתא): “רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם” וְכוּ’, כִּי נִכְנַע שִׁפְחָה בִּישָׁא אִמָּא דְּעֵרֶב רַב, מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, תַּאֲוָה הַנַּ”ל, וְאָז גַּם מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְאֹד שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲפִילּוּ הַשִּׁפְחָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל נִכְלָל בַּקְּדֻשָּׁה מֵאַחַר שֶׁנִּתְבַּטֵּל שִׁפְחָה בִּישָׁא וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן ‘רָאֲתָה שִׁפְחָה’ דַּיְקָא ‘עַל הַיָּם’ וְכוּ’, כָּל זֶה בְּיוֹם שִׁשִּׁי לַסְּפִירָה וְכוּ’, אַף-עַל-פִּי שֶׁבְּלֵיל פֶּסַח נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הֶאָרָה גְּדוֹלָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אֲבָל אַחַר כָּךְ, אַחַר יוֹם רִאשׁוֹן, חוֹזְרִים לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַל-יְדֵי סְפִירַת הָעֹמֶר [כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת]. הַיְנוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁבְּלֵיל פֶּסַח נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הָאוֹר מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת בָרֵךְ כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקְּנוּ כְּלֵיהֶם בִּשְׁלֵמוּת, אַף-עַל-פִּי כֵן אַחַר כָּךְ נִסְתַּלֵּק בְּחִינַת הֶאָרָה זוֹ וְהֵם צְרִיכִים לְקַבֵּל הָאוֹר בְּהַדְרָגָה, דְּהַיְנוּ כְּפִי תִּקּוּן כְּלֵיהֶם בִּימֵי הַסְּפִירָה, כֵּן זוֹכִין לְקַבֵּל הָאוֹר הַדַּעַת, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּיוֹם הַחֲמִשִּׁים, שֶׁהוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת:

יג וְזֶה בְּחִינַת מ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה כְּנֶגֶד מ”ט אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּ’שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם’, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד מ”ט אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת י”ב שִׁבְטֵי יָהּ. וְעַל-יְדֵי הַסְּפִירָה שֶׁל אֵלּוּ הַיָּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֵּלִים, כִּי הַיָּמִים הֵם בְּחִינַת כֵּלִים וּמִדּוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצְאִין מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה וּמְתַקְּנִין הַיָּמִים וְהַכֵּלִים כְּדֵי לִזְכּוֹת לְקַבֵּל הָאוֹר הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת, בִּבְחִינַת בְּרָכָה עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַכֵּלִים כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּיוֹם שִׁשִּׁי לַסְּפִירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, אָז נִבְקַע הַיָּם לִשְׁנֵים עָשָׂר גְּזָרִים כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

יד וְעַל-כֵּן אַחַר שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח הֻתַּר הֶחָמֵץ בַּאֲכִילָה. וְכַמּוּבָא בַּזֹּהַר (תצוה קפג:): “מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ”, כִּי אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ מַצָּה – ‘אַסְוָתָא’ יְכוֹלִים לֶאֱכֹל חָמֵץ, עַיֵּן שָׁם. כִּי בִּתְחִלָּה הֻכְרְחוּ לֶאֱכֹל רַק מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה שֶׁלֹּא עַל יָדֵינוּ, בִּבְחִינַת ‘הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי’ כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה וְזָכוּ לִבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית וְנִתְתַּקְּנוּ כְּלֵיהֶם עַל-יְדֵי-זֶה, וְאַחַר כָּךְ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַסְּפִירָה נִתְתַּקְּנוּ גַּם כֵּן כְּלֵיהֶם קְצָת וְזָכוּ לִבְחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף לִשְׁנֵים עָשָׂר גְּזָרִים שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל. וַאֲזַי נִתְתַּקְּנוּ כְּלֵיהֶם וִיכוֹלִים לְצַיֵּר הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה, וְאָז יְכוֹלִים לֶאֱכֹל חָמֵץ, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִיּוּר כַּנַּ”ל, כִּי אָז יְכוֹלִים יִשְׂרָאֵל לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה עַל-יְדֵי תִּקּוּן כְּלֵיהֶם וְעַל-כֵּן יְכוֹלִים לֶאֱכֹל חָמֵץ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת מַקְרִיבִין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ דַּיְקָא, כִּי אָז אָנוּ מְצַיְּרִין הָאוֹר לִבְרָכָה וּמְקַבְּלִין הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּבְחִינַת בְּרָכָה עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַכֵּלִים בְּמ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מַקְרִיבִין אָז חָמֵץ דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת צִיּוּר הָאוֹר לִבְרָכָה עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַכֵּלִים בְּמ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה כַּנַּ”ל, בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

טו וְעַל-כֵּן אוֹכְלִין מַצָּה שִׁבְעַת יָמִים, כִּי כָּל יוֹם כָּלוּל מֵעֲשָׂרָה וְהֵם כְּנֶגֶד ע’ קָלִין כְּנֶגֶד גָּלוּת שֶׁל ע’ אֻמּוֹת שֶׁזָּכוּ לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל אֵלּוּ הַשִּׁבְעַת יָמִים צְרִיכִין לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַגָּלוּת שֶׁל ע’ אֻמִּין כַּנַּ”ל וְלִזְכּוֹת לִבְחִינַת ע’ פָּנִים לַתּוֹרָה כַּנַּ”ל [וְעַיֵּן הֵיטֵב כָּל הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל הַמַּתְחִיל “בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים” מֵרֵישָׁא לְסֵיפָא, וְאָז מְבֹאָרִים כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים עַל נָכוֹן]: