פסח ד

עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם, וַאֲכִילַת מַצָּה וְאִסּוּר חָמֵץ וּמִצְוַת אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת וּשְׁאָר עִנְיָנִים:

עַל-פִּי הַמַּאֲמָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ב הַמַּתְחִיל: “יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה”, בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, בִּבְחִינַת ‘כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין חוּץ מִקָּרְבַּן תּוֹדָה’ וְכוּ’ (ויקרא רבה ט, ז), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַמַּאֲמָר כֻּלּוֹ מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ:

וְקִצּוּר הַדְּבָרִים הָעוֹלִים מִן הַמַּאֲמָר הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל שֶׁבְּחִינַת תּוֹדָה, דְּהַיְנוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ – זֶה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעֵי עוֹלָם הַבָּא. וְזֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת, בְּחִינַת “כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם” וְכוּ’ (נדה עג.), כִּי הַהֲלָכוֹת הֵם שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת תּוֹדָה הַנַּ”ל. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרֵאת הַתּוֹדָה בְּשֵׁם הֲלָכָה, עַל-שֵׁם תַּהֲלוּכוֹת הַדָּמִים שֶׁהוֹלְכִין כַּסֵּדֶר כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה שֶׁאָז מְבִיאִין תּוֹדָה, כִּי בִּתְחִלָּה בְּעֵת הַצָּרָה אֲזַי הַדָּמִים שׁוֹטְפִין עַל הַלֵּב וְכוּ’. וְאַחַר כָּךְ הַדָּמִים הוֹלְכִין כַּסֵּדֶר וְזֶה בְּחִינַת הֲלָכָה וְכוּ’ וְזֶה בְּחִינַת הוֹלָדָה וְזֶה בְּחִינַת מִלּוּי הַיָּרֵחַ, בְּחִינַת (ישעיה ל, כו) “וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-יְדֵי הַהֲלָכוֹת, בְּחִינַת תּוֹדָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַסְדֵי דָּוִד, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאֱמֶת וּמֵאִיר בְּהַדִּבּוּר, הַיְנוּ בְּאַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר עַל-יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הָאֱמֶת (זוהר אחרי סה:), שֶׁהֵם “אֵל אֱלֹהִים ה'”, וְהֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה וְתוֹרָה וְשִׁדּוּכִים, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב עִנְיָן זֶה. וְהֵם מְאִירִין בְּאַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר, כִּי יֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל צְדָקָה וְדִבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה וְדִבּוּר שֶׁל עֲשִׁירִים קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת בְּחִינַת “שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים” (בראשית מ, יב) וְדִבּוּר שֶׁל מַלְכוּת [עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב]. וְעַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁמְּקֻשָּׁר לְשַׁבָּת עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כִּי יְמֵי הַחֹל הֵם בְּחִינַת עַבְדוּת, בִּבְחִינַת עַצְבוּת. וְעַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן, לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת וְיוֹדְעִין שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, וְזֹאת הַבְּחִינָה יְקָרָה מְאֹד אֲפִילּוּ אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת “דְּעוּ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים” (תהלים ק, ג) בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁנִּכְלָלִין בָּאֶחָד הַפָּשׁוּט וְכוּ’ [עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב]:

א וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁעִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיָה עִקַּר הַגָּלוּת, וְעִקַּר הַגָּלוּת הָיָה מֵחֲמַת פְּגַם הַדָּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ עַל-יְדֵי חֶטְאוֹ וְנִתְעָרְבוּ הַדָּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת ה’ מִינֵי דָּמִים טְהוֹרִים וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְעָרֵב טוֹב וָרָע וְנִתְעָרְבוּ הַדָּמִים וּמִפְּגַם הַדָּמִים הָיוּ יוֹנְקִים פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם וְזֶה הָיָה עִקַּר הַגָּלוּת (כַּמּוּבָן בַּכְּתָבִים). וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיָה עַל-יְדֵי שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, כִּי מִשָּׁם כָּל הַגְּאֻלּוֹת, וּבִפְרָט גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר וּבַכְּתָבִים שֶׁמִּסִּטְרָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי נַפְקֵי. וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם הֵם שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, כִּי עִקַּר תִּקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הוּא עַל-יְדֵי הַהֲלָכוֹת, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הַפְּסַק הֲלָכָה, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע [כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן ח)] וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי עִקַּר גְּאֻלָּתָם, וְזֶה הוּא בְּעַצְמוֹ תִּקּוּן וּבֵרוּר הַדָּמִים הַנַּ”ל, כִּי הַהֲלָכוֹת מְבָרְרִין בֵּין דָּם לְדָם, בֵּין דָּם טָמֵא לְדָם טָהוֹר. וְעַל-כֵּן נִקְרָא הַפְּסַק דִּין ‘הֲלָכָה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּהֲלוּכוֹת הַדָּמִים שֶׁהוֹלְכִין כַּסֵּדֶר כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הַדָּמִים שֶׁיֵּלְכוּ כְּסֵדֶר הוּא עַל-יְדֵי פִּסְקֵי דִּינִים שֶׁהֵם נִקְרָאִים הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה תָּלוּי בִּבְחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. וְזֶה תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי מֵאַחַר שֶׁעִקַּר גְּאֻלָּתָם הָיָה תָּלוּי בִּבְחִינַת הֲלָכוֹת וּמֵאַחַר שֶׁאָז לֹא זָכוּ עֲדַיִן לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ יְכֹלִים לְבָרֵר הַפְּסַק הֲלָכָה וְעַל-כֵּן הָיָה נֵס גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד, כִּי הָיָה הַדָּבָר קָשָׁה וְכָבֵד מְאֹד מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכוּ לַתּוֹרָה בְּחִינַת הֲלָכוֹת שֶׁבָּזֶה הָיָה תָּלוּי עִקַּר גְּאֻלָּתָם. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּנוּ מְאֹד וְנִתְגַּלָּה לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם הֶאָרָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה, דְּהַיְנוּ הַהֶאָרָה שֶׁל בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁמִּשָּׁם הָיְתָה גְּאֻלָּתָם כַּנַּ”ל, כִּי אָז בִּשְׁעַת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם נִתְגַּלָּה עֲלֵיהֶם הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא וְאָז זָכוּ לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, כִּי עִקַּר הַהַלֵּל נִתְתַּקֵּן בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל, כט): “הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג”, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה אָמְרוּ שִׁירָה וְהַלֵּל וְאָז זָכוּ לְהִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. נִמְצָא, שֶׁזָּכוּ לִבְחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא אָז, וְעַל-יְדֵי-זֶה הָיְתָה עִקַּר גְּאֻלָּתָם.

וְזֶה הָיָה עֹצֶם הַנֵּס, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא הָיוּ עֲדַיִן כְּדַאי לִגָּאֵל, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁהִיא עַל-יְדֵי בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי כַּנַּ”ל הָיָה תָּלוּי רַק עַל-יְדֵי בְּחִינַת הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל, כִּי הַהֲלָכוֹת הֵם עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּנַּ”ל. גַּם הַהֲלָכוֹת הֵם הֵם שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא שֶׁמִּשָּׁם הָיְתָה הַגְּאֻלָּה וְהֵם לֹא זָכוּ אָז לִבְחִינַת הֲלָכוֹת, כִּי עֲדַיִן לֹא זָכוּ לַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל טז, ז-ח): “וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וְכוּ’ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה”, ‘עֵרֹם וְעֶרְיָה’ – זֶה בְּחִינַת עָרֹם בְּלִי לְבוּשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת חַלּוּקָא דְּרַבָּנָן, כַּמּוּבָא. וְהֵם הָיוּ אָז עֲרֻמִּים מִבְּחִינַת חַלּוּקָא דְּרַבָּנָן, דְּהַיְנוּ הֲלָכוֹת:

ב וְעִקַּר מְרִירַת הַגָּלוּת הָיָה שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְבָרֵר הַפִּסְקֵי הֲלָכוֹת בִּבְחִינַת (שמות א, יד): “וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה” – ‘בְּקֻשְׁיָא’, “בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים” – ‘בְּלִבּוּן הִלְכְתָא’ [כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (יג דף כח:)], דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְלַבֵּן הַהֲלָכוֹת מֵחֲמַת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהָיוּ מְמָרְרִים אֶת חַיֵּיהֶם וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לָצֵאת מִשָּׁם. כִּי פַּרְעֹה הָיָה אוֹחֵז בָּהֶם בְּתֹקֶף גָּדוֹל, כִּי פַּרְעֹה הוּא אֲחוֹרֵי הַדַּעַת וְהָיָה יוֹנֵק מֵהַמֹּחִין וְלֹא הִנִּיחַ אֶת הַמּוֹחִין לָצֵאת וּלְהִתְגַּלּוֹת, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים, הַיְנוּ שֶׁהָיָה תּוֹפֵס אֶת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת וְלֹא הִנִּיחַ אֶת הַדַּעַת לְהִתְפַּשֵּׁט שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר וּלְלַבֵּן הַהֲלָכָה כִּי הָיָה מְבַלְבֵּל אֶת הַדַּעַת בְּקֻשְׁיוֹת בִּבְחִינַת “וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם” – ‘בְּקֻשְׁיָא’ כַּנַּ”ל, עַד שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְלַבֵּן וּלְבָרֵר הַהֲלָכָה. וּמֵעֹצֶם הַמְּרִירוּת הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ הַקֻּשְׁיוֹת הַנַּ”ל שֶׁהִכְבִּיד עֲלֵיהֶם מְאֹד, לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר לָהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן לְבָרֵר הַהֲלָכוֹת, וּבִפְרָט שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הִפְלִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַסְדּוֹ עִמָּנוּ וְהֵאִיר עַל יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת הַהֶאָרָה שֶׁל פִּסְקֵי הַהֲלָכוֹת, דְּהַיְנוּ שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם בְּעַצְמָם לֹא בֵּרְרוּ הַהֲלָכָה כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִפָּזוֹן שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם:

ג וְזֶהוּ בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה וְאִסּוּר חָמֵץ וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַחִפָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים טז, ג): “כִּי בְּחִפָּזוֹן יָצָאתָ”. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים (הגדה של פסח): ‘מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים עַל שׁוּם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לט): “וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק וְכוּ’ כִּי גֹּרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ”‘ וְכוּ’, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְפִסְקֵי הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם עִקַּר תִּקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְהֵם כְּלַל כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁל כָּל הַחֲטָאִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ זַצַ”ל, וְכַמְבֹאָר בְּמַאֲמָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כַּמָּה פְּעָמִים, וְהֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, אֲבָל בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַהֲלָכוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי יְגִיעָה גְּדוֹלָה, כִּי צְרִיכִים לִטְרֹחַ הַרְבֵּה לְבָרֵר וּלְלַבֵּן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת ‘לַאֲסוּקֵי שְׁמַעְתְּתָא אַלִיבָּא דְּהִלְכְתָא’.

וְזֶה בְּחִינַת ‘מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת’ (עבודה זרה ג.), כִּי הַטִּרְחָא וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הֵם בְּחִינַת בֵּרוּרִים כַּיָּדוּעַ, וְעִקַּר הַבֵּרוּר עַל-יְדֵי הַהֲלָכוֹת וּצְרִיכִים לִטְרֹחַ כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל לְבָרֵר וּלְלַבֵּן הַהֲלָכָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִסּוּר וְהֶתֵּר, טָמֵא וְטָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל, וּצְרִיכִים כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה לִטְרֹחַ בַּהֲלָכָה לְבָרֵר הַהֶתֵּר מֵהָאִסּוּר וְכוּ’, וְאָז זוֹכִין לַהֲלָכָה בְּרוּרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת הִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם וְהַכְרָעָה, בְּחִינַת הֲלָכָה בְּרוּרָה, שֶׁהִיא שְׁבִיתָה מִן הַבֵּרוּר. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֲלָכָה פְּסוּקָה כִּי אִם מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁטָּרַח בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, בְּשִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר וְכוּ’, וּבֵרֵר וְלִבֵּן הַהֶתֵּר מֵהָאִסּוּר וְכוּ’, וְאָז דַּיְקָא זוֹכִין לִבְחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת הֲלָכוֹת, אֲבָל בְּלֹא טִרְחָא אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַהֲלָכוֹת, כִּי מִי שֶׁלֹּא טָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת מַה יֹּאכַל בְּשַׁבָּת.

נִמְצָא, שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְיִשְׂרָאֵל לִזְכּוֹת לַהֲלָכוֹת שֶׁבָּזֶה הָיָה תָּלוּי גְּאֻלָּתָם כִּי אִם עַל-יְדֵי טְרָחוֹת וִיגִיעוֹת לְבָרֵר וּלְלַבֵּן הַהֲלָכָה. וְאִם הָיָה חַס וְשָׁלוֹם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמְתִּין עַד שֶׁיְּבָרְרוּ בְּעַצְמָם הַהֲלָכָה, לֹא הָיוּ יְכֹלִים לְהִגָּאֵל מִשָּׁם כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אָז הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא אָחֳרָא, דְּהַיְנוּ פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי יְגִיעוֹת לִבְחִינַת הֲלָכוֹת, כִּי הֵם כְּבָר סָבְלוּ שָׁם מְרִירוּת גָּדוֹל בִּשְׁבִיל הַהֲלָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם” – ‘בְּקֻשְׁיָא’ כַּנַּ”ל, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָצֵאת מִן הַמְּרִירוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת וּלְבָרֵר הַהֲלָכוֹת מִגֹּדֶל תֹּקֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם אָז מְאֹד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בִּלְבְּלוּ דַּעְתָּם מְאֹד וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לָצֵאת מִן הַמְּרִירוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת לְבָרֵר הַהֲלָכָה. וְעִקָּר מֵחֲמַת שֶׁהָיָה עֲדַיִן קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְלֹא נִתְגַּלָּה הַתּוֹרָה עֲדַיִן. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִפְלִיא חַסְדוֹ וְהֵאִיר עֲלֵיהֶם הַהֶאָרָה זוֹ שֶׁל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת הֲלָכוֹת אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ כְּדַאי לָזֶה אָז, כִּי לֹא יָכְלוּ לָצֵאת בְּעַצְמָם מִן מְרִירוּת הַקֻּשְׁיוֹת לְבָרֵר הַהֲלָכָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הֵאִיר לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ מֵאֵלָיו הֶאָרָה זוֹ וְדַעַת זֶה שֶׁל בְּחִינַת הֲלָכָה בְּרוּרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִגְאֲלוּ וְיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה הָיְתָה גְּאֻלָּתָם כַּנַּ”ל:

ד וְזֶהוּ בְּחִינַת הַמִּצְוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִיַּד שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהֶם, דְּהַיְנוּ פֶּסַח וּמִילָה, זֶהוּ בְּחִינַת תּוֹרָה וַהֲלָכוֹת שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ, כִּי בָּזֶה תָּלוּי עִקַּר גְּאֻלָּתָם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָיוּ הַמִּצְוֹת שֶׁל מִינֵי דָּם, שֶׁהֵם דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, כִּי הָעִקָּר הָיָה לְבָרֵר בֵּין דָּם לְדָם וְכוּ’ [כַּנַּ”ל וְכַמּוּבָא]:

ה וְזֶה בְּחִינַת הַחִפָּזוֹן וַאֲכִילַת מַצָּה וְאִסּוּר חָמֵץ. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא שֶׁמֹּחִין דְּגַדְלוּת נִכְנְסוּ קֹדֶם מֹחִין דְּקַטְנוּת בְּלֵיל פֶּסַח, כִּי הָאֲכִילָה הִיא בְּחִינַת בֵּרוּרִים כַּיָּדוּעַ. וּבֵרוּר הַנַּעֲשֶׁה עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁל הַהֲלָכוֹת, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים שֶׁבֵּרוּר הַהֲלָכָה מִן הַקֻּשְׁיוֹת הִיא בְּחִינַת בֵּרוּר הַחִטָּה מִן מֹץ וְתֶבֶן. אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ וְיֵשׁ בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, הַיְנוּ כִּי חָמֵץ וּשְׂאוֹר הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת – דִּינִים, הַיְנוּ בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְהַחֲמִיץ הַמֹּחַ הַרְבֵּה בְּכַמָּה יְגִיעוֹת וּמְרִירוֹת קֹדֶם שֶׁמְּבָרְרִין הַפְּסַק הֲלָכָה. כִּי חָמֵץ הוּא בְּחִינַת מַחֲלוֹקֶת, כִּי חָמֵץ לְשׁוֹן כַּעַס וְשִׂנְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עה, ד): “מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ”, הַיְנוּ בְּחִינַת כַּעַס וּמַחֲלֹקֶת, זֶה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בְּהַהֲלָכָה מֵחֲמַת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִים לִסְבֹּל מְרִירוּת וִיגִיעוֹת קֹדֶם שֶׁמְּבָרְרִין הַפְּסַק הֲלָכָה. וְזֶה בְּחִינַת חָמֵץ כַּנַּ”ל, כִּי צְרִיכִים לְהַחֲמִיץ הַמֹּחַ הַרְבֵּה בִּמְרִירוּת הַקֻּשְׁיוֹת קֹדֶם שֶׁמְּבָרְרִין הַהֲלָכָה כַּנַּ”ל. וּמַצָּה זֶה בְּחִינַת הֲלָכָה פְּסוּקָה, בְּחִינַת ‘עֹנֶג שַׁבָּת’, שֶׁהִיא הֲלָכָה פְּסוּקָה שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (ישעיה סו, יא) “לְמַעַן תָּמֹצוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם” וְכוּ’, בְּחִינַת ‘עֹנֶג שַׁבָּת’, בְּחִינַת שָׁלוֹם [וְכַמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן נז) בְּמַאֲמַר ‘שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא’].

כִּי מַצָּה, הַיְנוּ שֶׁמְּמַהֲרִין בְּחִפָּזוֹן וְאֵין מַנִּיחִין לְהַחֲמִיץ, הַיְנוּ שֶׁאֵין מַנִּיחִין אֶת הַמֹּחַ לְהַחֲמִיץ כְּלָל בְּקֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת כִּי אִם זוֹכִין לַהֲלָכָה פְּסוּקָה מִיָּד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה כַּנַּ”ל. וְזֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בְּשׁוּם פַּעַם, דְּהַיְנוּ לִזְכּוֹת לַהֲלָכָה פְּסוּקָה קֹדֶם חִמּוּץ הַמֹּחַ בִּסְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת כַּנַּ”ל, רַק אָז בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם זָכוּ לָזֶה כַּנַּ”ל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דִּלֵּג עֲלֵיהֶם וּמִהֵר קֹדֶם הַקֵּץ, הַיְנוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא סָבְלוּ הַמְּרִירוּת שֶׁל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת כָּל כָּךְ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִם לַגְּאֻלָּה, דְּהַיְנוּ לַהֲלָכָה פְּסוּקָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן דִּלֵּג וּמִהֵר קֹדֶם הַקֵּץ, כִּי נִגְלָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁאִם הָיוּ מִתְעַכְּבִים עוֹד בְּמִצְרַיִם וְהָיוּ סוֹבְלִים עוֹד מְרִירוּת הַגָּלוּת הַנַּ”ל הָיוּ נִשְׁאָרִים שָׁם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לִסְבֹּל הַמְּרִירוּת מִגֹּדֶל עֹצֶם הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִתְגַּבְּרָה עֲלֵיהֶם מְאֹד, הַיְנוּ כִּי אִם הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, מַמְתִּין עַד שֶׁיְּבָרְרוּ הַפְּסַק הֲלָכָה עַל-יְדֵי מְרִירוּת הַקֻּשְׁיוֹת הָיוּ נִשְׁאָרִים מְשֻׁקָּעִים שָׁם, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לָצֵאת מִמְּרִירוּת הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת מֵעֹצֶם הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִתְגַּבְּרָה עֲלֵיהֶם וּבִלְבְּלָה דַּעְתָּם, בִּפְרָט פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם שֶׁיְּנִיקָתָם מֵהַדַּעַת וְתוֹפְסִין אֶת הַמֹּחִין וְאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתָם לָצֵאת וּלְבָרֵר הַהֲלָכָה, כִּי תּוֹפְסִים אוֹתָם עַל-יְדֵי הַסְּפֵקוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁמְּבַלְבְּלִים דַּעְתָּם בָּזֶה, שֶׁזֶּהוּ מְרִירוּת הָעֲבוֹדָה שֶׁל פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם שֶׁהִכְבִּיד עֲלֵיהֶם מְאֹד כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן חָמַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם וְדִלֵּג קֹדֶם הַקֵּץ וְהֵאִיר עֲלֵיהֶם הֶאָרָה זוֹ שֶׁל בְּחִינַת הֲלָכוֹת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא קֹדֶם הַקֵּץ, דְּהַיְנוּ שֶׁזָּכוּ לַהֲלָכָה פְּסוּקָה מִיָּד קֹדֶם שֶׁזָּכוּ לְבָרֵר וּלְלַבֵּן הַהֲלָכָה בְּעַצְמוֹ עַל-יְדֵי קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת. וְזֶהוּ נֵס גָּדוֹל מְאֹד כַּנַּ”ל:

ו וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִפָּזוֹן וְאִסּוּר חָמֵץ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהֵם בְּעַצְמָם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְבָרֵר הַהֲלָכָה עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת, עַל-כֵּן אָסוּר לָהֶם לֶאֱכֹל חָמֵץ. וְחָמֵץ אָסוּר בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי אָסוּר לָנוּ בָּעֵת הַהוּא לִכְנֹס כְּלָל וּכְלָל בִּבְחִינַת סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים וְקֻשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּהֲלָכָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חָמֵץ כִּי אֵין לָנוּ עַתָּה כֹּחַ לְבָרֵר הַהֲלָכָה עַל-יְדֵי קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת, וְאִם יִכָּנְסוּ בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם, יְכוֹלִים לִשָּׁאֵר שָׁקוּעַ שָׁם, כִּי אִי אֶפְשָׁר אָז לָצֵאת מִשָּׁם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָסוּר חָמֵץ בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי אָנוּ צְרִיכִים עַתָּה רַק לֶאֱכֹל מַצָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת הֲלָכָה פְּסוּקָה, אֲבָל חָמֵץ אָסוּר בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי אָנוּ זוֹכִים לַהֲלָכָה פְּסוּקָה בְּלִי שׁוּם בֵּרוּר הַסְּפֵקוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְאָסוּר לָנוּ לִכָּנֵס כְּלָל בִּבְחִינַת סְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת חָמֵץ, כִּי עַכְשָׁיו קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, בִּפְרָט בְּגָלוּת מִצְרַיִם אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְבָרֵר הַהֲלָכָה עַל-יְדֵי קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת. וְאָסוּר לִכָּנֵס לְשָׁם כְּלָל כִּי יִשְׁתַּקַּע שָׁם חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל:

ז וְעַל-כֵּן אָסוּר חָמֵץ בְּמַשֶּׁהוּ ‘בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא’, כִּי “אֵין בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה אֶלָּא מַשֶּׁהוּ” (זוהר פנחס רנא:), כִּי חִמּוּץ הַמֹּחַ תָּלוּי בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי כְּשֶׁרוֹצִים לִבְרֹחַ מִן הַסְּפֵקוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת צְרִיכִים לִזָּהֵר מִמַּשֶּׁהוּ בְּעָלְמָא, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהַחֲמִיץ הַמֹּחַ בְּאֵיזֶה סָפֵק כָּל שֶׁהוּא, תֵּכֶף נִתְבַּלְבֵּל הַמֹּחַ מִסָּפֵק לְסָפֵק עַד שֶׁנִּתְבַּלְבֵּל דַּעְתּוֹ בִּסְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁבִּתְחִלָּה לֹא הָיָה אֶלָּא מַחֲלֹקֶת אַחַת בְּיִשְׂרָאֵל לִסְמֹךְ וְשֶׁלֹּא לִסְמֹךְ, וְאַחַר כָּךְ נִתְרַבָּה הַמַּחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל [כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא]. וּמֵאַחַר שֶׁעַכְשָׁיו אֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר הַסְּפֵקוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת עַל-כֵּן חָמֵץ אָסוּר בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי אָסוּר לִכָּנֵס עַכְשָׁיו בִּבְחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ כְּלָל, כִּי מֵחֲמַת תֹּקֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁל פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהַחֲמִיץ אֶת הַמֹּחַ בְּאֵיזֶה סָפֵק כָּל שֶׁהוּא הֵם יְכוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ מִסָּפֵק לְסָפֵק עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר שָׁקוּעַ שָׁם חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן יָצָאנוּ בְּחִפָּזוֹן מִמִּצְרַיִם, כִּי לֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶאָרַת הַגְּאֻלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת פִּסְקֵי הֲלָכוֹת הֻצְרְכוּ לָצֵאת מִיָּד בְּחִפָּזוֹן בְּלִי שׁוּם עִכּוּב בְּמִצְרַיִם, כִּי צְרִיכִים לִבְרֹחַ מִן הַסְּפֵקוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהִיא בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם מֵאַחַר שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לְבָרְרָם וְאִם יִתְעַכְּבוּ שָׁם יְכוֹלִים לִשָּׁאֵר שָׁם שָׁקוּעַ חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן צְרִיכִים לָצֵאת מִשָּׁם מִיָּד לִבְרֹחַ מִן הַסְּפֵקוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת לִזְכּוֹת תֵּכֶף לִבְחִינַת הֲלָכוֹת בְּרוּרוֹת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲלֵיהֶם בְּרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַצָּה כַּנַּ”ל:

ח וְזֶהוּ בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת שֶׁקּוֹדְמִין לְמֹחִין דְּקַטְנוּת, כִּי מֹחִין דְּגַדְלוּת זֶה בְּחִינַת שֶׁהַמֹּח גָּדוֹל שֶׁמֵּחֲמַת גַּדְלוּתוֹ אֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא בְּחִינַת הֲלָכָה פְּסוּקָה. וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, הַיְנוּ מֹחַ קָטָן, שֶׁהוּא בְּחִינַת סְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּמוֹ הַקָּטָן שֶׁקָּשֶׁה לוֹ כַּמָּה סְפֵקוֹת וְאֵינוֹ מֵבִין הָהֲלָכָה עַל בֻּרְיָהּ, אֲבָל תָּמִיד צְרִיכִין מִקֹּדֶם לִבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת וְאַחַר כָּךְ לְמֹחִין דְּגַדְלוּת, כִּי צְרִיכִין מִקֹּדֶם לְהִסְתַּפֵּק הַרְבֵּה בַּהֲלָכָה וּלְהִתְקַשּׁוֹת בָּהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת וְאַחַר כָּךְ מְבָרְרִין הַפְּסַק הַהֲלָכָה עַל בֻּרְיָהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת. אֲבָל עַכְשָׁו זוֹכִין מִיָּד לִבְחִינַת הֲלָכָה פְּסוּקָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת קֹדֶם מֹחִין דְּקַטְנוּת, הַיְנוּ קֹדֶם הַסְּפֵקוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּהֲלָכָה קוֹדֵם שֶׁמְּבָרְרִין אוֹתָהּ, כִּי עַכְשָׁו זוֹכִים לַהֲלָכָה פְּסוּקָה קֹדֶם שֶׁסּוֹבְלִין מְרִירוּת הַסְּפֵקוֹת, שֶׁהֵם מֹחִין דְּקַטְנוּת כַּנַּ”ל. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לִבְחִינַת הֲלָכָה פְּסוּקָה שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, אֲזַי יְכוֹלִין אַחַר כָּךְ לְקַבֵּל גַּם מֹחִין דְּקַטְנוּת, כִּי כְּבָר נִתְבָּרֵר הַהֲלָכָה עַל בֻּרְיָהּ, וְעַכְשָׁו אֲפִילּוּ כְּשֶׁמְּקַבְּלִין הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת שׁוּב אֵין שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לַהֲלָכָה פְּסוּקָה.

וְעַל-כֵּן הֶחָמֵץ אָסוּר כָּל יְמֵי הַפֶּסַח, כִּי בָּעֵת הַזֹּאת שֶׁל הַגְּאֻלָּה אֵין לָנוּ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָמֵץ וְאָסוּר לָנוּ לִכָּנֵס בָּזֶה כְּלָל כַּנַּ”ל. וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אַחַר כָּךְ הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת גַּם כֵּן אֵין לָנוּ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל בַּהֲלָכָה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר יוֹדְעִין הַהֲלָכָה עַל בֻּרְיָהּ עַל-יְדֵי חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ כַּנַּ”ל:

ט וְזֶהוּ בְּחִינַת הַמָּרוֹר שֶׁאוֹכְלִין אַחַר כָּךְ, שֶׁהוּא זֵכֶר לְ”וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם” (שמות א, יד), כַּמְבֹאָר בַּהַגָּדָה, כִּי עַכְשָׁיו יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל מְרִירוּת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁל פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם, שֶׁהוּא מְרִירוּת הַקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ”ל, כִּי עַכְשָׁיו כְּבָר נִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי אָנוּ זוֹכִים עַכְשָׁיו לְמַצָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֲלָכָה בְּרוּרָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כּוֹרְכִין הַמַּצָּה וּמָרוֹר בְּיַחַד (פסחים קטו.), כִּי עַל-יְדֵי הַמַּצָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֲלָכָה פְּסוּקָה, נִמְתָּק וְנִתְבַּטֵּל הַמָּרוֹר, שֶׁהִיא מְרִירוּת הַקֻּשְׁיוֹת, שֶׁהָיָה בַּהֲלָכָה קֹדֶם שֶׁנִּתְבָּרְרָה כַּנַּ”ל.

[גַּם יֵשׁ בָּזֶה עוֹד דְּבָרִים בְּגוֹ עַל-פִּי מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת שֶׁהִשְׁלִיךְ ‘פַּרְעֹה’ לְמַטָּה וְנַעֲשָׂה ‘עָרְפָּה’ וְאָז יֵשׁ כֹּחַ לְבַטְּלוֹ, עַיֵּן שָׁם. גַּם אִיתָא שֶׁ’חֲרֹסֶת’ הוּא בְּחִינַת ‘חָס רוּת’, עַיֵּן שָׁם, וְאֶפְשָׁר שֶׁהַ’מָּרוֹר’ שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא ‘מָוֶת’, כַּמְבֹאָר שָׁם הוּא מְרַמֵּז עַל ‘אֵשֶׁת כְּסִילוּת’, שֶׁהִיא ‘מַר מִמָּוֶת’, שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘עָרְפָּה’ שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת הַדַּעַת בְּקֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת. וְהַהַמְתָּקָה עַל-יְדֵי ‘חֲרֹסֶת’ – ‘חָס רוּת’ בְּחִינַת ‘אִשָּׁה יִרְאַת ה”, בְּחִינַת “רְאֵה חַיִּים עִם הָאִשָּׁה” וְכוּ’ (קהלת ט, ט), כִּי מֵרוּת יָצָא דָּוִד שֶׁזָּכָה לַהֲלָכָה פְּסוּקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל-א טז, יח): “וַה’ עִמּוֹ” – ‘שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ’ (סנהדרין צג:), שֶׁהֵם בְּחִינַת “חַסְדֵי דָּוִד” (ישעיה נה, ג). וְעַכְשָׁיו כְּשֶׁנָּפַל פַּרְעֹה לְמַטָּה וְנַעֲשָׂה בְּחִינַת עָרְפָּה, עַכְשָׁיו דַּיְקָא יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהַמְתִּיקוֹ וּלְבַטְּלוֹ לְמַטָּה, הַיְנוּ עַל-פִּי הַנַּ”ל, כִּי פַּרְעֹה מְבַלְבֵּל הַדַּעַת בִּסְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְבָרֵר הַהֲלָכָה כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה תָּפַס אֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת מִצְרַיִם ‘וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם – בְּקֻשְׁיָא’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

אֲבָל עַכְשָׁיו כְּשֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ וְזָכוּ לַהֲלָכָה פְּסוּקָה בְּחִינַת מַצָּה, וְנִתְבַּטֵּל חִמּוּץ הַמֹּחַ לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁנִתְבַּטְּלוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבַּהֲלָכָה מֵאַחַר שֶׁיּוֹדְעִים הַהֲלָכָה בְּרוּרָה, וְעַל-כֵּן מֵאַחַר שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ הַסְּפֵקוֹת עַכְשָׁיו יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבַטֵּל וּלְשַׁבֵּר מְרִירַת הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי עַכְשָׁיו אָנוּ יוֹדְעִים בְּבֵרוּר שֶׁהַקֻּשְׁיָא בְּטֵלָה וְאֵין כָּאן סָפֵק כְּלָל מֵאַחַר שֶׁיּוֹדְעִים הַהֲלָכָה עַל בֻּרְיָהּ. וְזֶהוּ בְּחִינַת אֲכִילַת מָרוֹר, כִּי מְרִירַת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבָּא עַל-יְדֵי בִּלְבּוּל הַמֹּחַ בְּחִינַת חָמֵץ שֶׁהִיא יְנִיקַת פַּרְעֹה, זֹאת הַמְּרִירוּת הַקָּשָׁה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבַטְּלוֹ לְמַטָּה דַּיְקָא, כִּי לְמַעְלָה אֵצֶל הַמּוֹחִין שֶׁשָּׁם יְנִיקַת פַּרְעֹה בְּחִינַת חָמֵץ, בְּחִינַת בִּלְבּוּל הַדַּעַת בִּסְפֵקוֹת, שָׁם אֵין לָנוּ כֹּחַ עַכְשָׁיו לְבָרֵר וּלְלַבֵּן הַסְּפֵקוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ אִסּוּר חָמֵץ וַאֲפִילּוּ בְּמַשֶּׁהוּ כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁנִּתְבַּטֵּל הֶחָמֵץ וְהַבִּלְבּוּל הַדַּעַת וְזוֹכִין לְמַצָּה, בְּחִינַת הֲלָכָה פְּסוּקָה, אֲזַי תֵּכֶף הַמְּרִירוּת הַבָּא מִבִּלְבּוּל הַדַּעַת, נִתְבַּטֵּל וְנִמְתָּק וְיֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְשַׁבְּרוֹ וּלְבַטְּלוֹ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַקֻּשְׁיָא בְּטֵלָה וּמְבֻטֶּלֶת מֵאַחַר שֶׁזָּכוּ לַהֲלָכָה פְּסוּקָה כַּנַּ”ל, וְשׁוּב אֵין לָנוּ שׁוּם סָפֵק וּבִלְבּוּל הַדַּעַת, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָמֵץ וּמִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל מְרִירַת הַקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ”ל].

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת וּבְרוּרוֹת שֶׁזָּכוּ מִן הַשָּׁמַיִם בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא שֶׁמִּשָּׁם נִגְאֲלוּ. וְעַל-יְדֵי הַהֲלָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַסְדֵי דָּוִד, עַל-יְדֵי-זֶה מֵאִיר הָאֱמֶת עַל-יְדֵי שְׁלֹשָׁה קַוִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘אֵל אֱלֹהִים ה”, בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׁדּוּכִים. כִּי מִתְּחִלָּה בְּעֵת שֶׁהָיוּ הַדָּמִים שׁוֹטְפִין עַל הַלֵּב הוּא פְּגַם הָאֱמֶת בְּחִינַת “אַנְשֵׁי דָּמִים יִשְׂנְאוּ תָּם” וְכוּ’ (משלי כט, י), וְעַכְשָׁיו עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַדָּמִים, בְּחִינַת הֲלָכוֹת, מֵאִיר הָאֱמֶת עַל-יְדֵי שְׁלֹשָׁה קַוִּין כַּנַּ”ל בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר בְּאַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר, שֶׁהֵם וְכוּ’ [עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל]. וְזֶה בְּחִינַת “לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם” וְכוּ’ (שמות ד, י), כִּי בְּמִצְרַיִם הָיָה הַדִּבּוּר בְּגָלוּת וְכוּ’ [עַיֵּן כָּל זֶה שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל]:

י וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מַצּוֹת וְאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת, זֶה בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הָאֱמֶת, בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מַצּוֹת: כֹּהֵן, לֵוִי, יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת ‘אֵל אֱלֹהִים ה” שֶׁהֵם מְאִירִים בְּאַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת, שֶׁהֵם מְרַמְּזִים עַל עִקַּר הַגְּאֻלָּה, כִּי הֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה. כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה הוּא שֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מֵהַגָּלוּת, הַיְנוּ אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ז, י): “וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים”. כִּי הַמַּצּוֹת הֵם בְּחִינַת הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל, בְּחִינַת ‘חַסְדֵּי דָּוִד’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עַל יָדָם מֵאִיר הָאֱמֶת בִּשְׁלֹשָׁה קַוִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מַצּוֹת כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר עַל-יְדֵי הַמַּצּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֲלָכוֹת ‘חַסְדֵי דָּוִד’ כַּנַּ”ל:

יא כִּי מַצָּה הָרִאשׁוֹנָה הִיא הַכֹּהֵן, שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘אֵל’ כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה [כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ הַנַּ”ל]. כִּי ‘אֵל’, עַל-שֵׁם הַכֹּחַ, וְעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה אָנוּ לוֹקְחִין לְעַצְמֵנוּ הַכֹּחַ וְכוּ’ (עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב), וְזֶהוּ בְּחִינַת מַצָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא הַכֹּהֵן שֶׁעָלָיו מְבָרְכִין ‘הַמּוֹצִיא’ [וְעִקָּר הוּא בִּרְכַּת ‘הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ’, שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה וְקוֹדֶמֶת לְכָל הַבְּרָכוֹת], כִּי הַבְּרָכָה הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, כִּי עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה אָנוּ לוֹקְחִין לְעַצְמֵנוּ הַכֹּחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לה.) עַל פָּסוּק (תהלים כד, א): “לַה’ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ”, וּכְתִיב (שם קטו, טז): “וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם”, ‘כָּאן קֹדֶם בְּרָכָה, כָּאן לְאַחַר בְּרָכָה’.

נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַבְּרָכָה כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ שֶׁלָּנוּ, נִמְצָא שֶׁאָנוּ לוֹקְחִין כֹּחַ מַעֲשָׂיו מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלֵינוּ עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה, וְעִקָּר וְרֹאשׁ לְכָל הַבְּרָכוֹת הִיא בִּרְכַּת ‘הַמּוֹצִיא’ שֶׁיֵּשׁ לָהּ קְדִימָה לְכָל הַבְּרָכוֹת. נִמְצָא, שֶׁמַּצָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁמְּבָרְכִין עָלֶיהָ ‘הַמּוֹצִיא’ מְרַמֶּזֶת עַל בְּחִינַת אֵל, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. גַּם בִּרְכַּת ‘הַמּוֹצִיא’ מְרַמֶּזֶת עַל בְּחִינַת הֲלָכוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל יָדָם מֵאִיר הָאֱמֶת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם, כִּי עִקַּר בִּרְכַּת ‘הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ’ זֶה בְּחִינַת שֶׁנִּתְבָּרֵר וְנִזְדַּכֵּךְ הַלֶּחֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהֲלָכוֹת, כִּי בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת הוּא בֵּרוּר הַלֶּחֶם מִן הַפְּסֹלֶת מִבְּחִינַת מֹץ וְתֶבֶן, שֶׁהֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן יֵשׁ עֲשָׂרָה מִצְווֹת בִּתְבוּאָה, וַעֲשָׂרָה תֵּבוֹת בְּהַבְּרָכָה, וְעֶשֶׂר מִינֵי עֲבוֹדוֹת קֹדֶם שֶׁנִּתְבָּרֵר הַלֶּחֶם: חֲרִישָׁה וּזְרִיעָה וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר שֶׁיֵּשׁ בְּלֶחֶם [כַּמּוּבָא בְּטוּר אֹרַח חַיִּים בְּהִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת]. כִּי הַלֶּחֶם צָרִיךְ לְהִתְבָּרֵר בַּעֲשָׂרָה בְּחִינוֹת בֵּרוּרִים כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי דָּמִים הַנַּ”ל שֶׁנִּתְעָרְבוּ עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת בֵּרוּר הַלֶּחֶם וְהַחִטָּה מִמֹּץ וְתֶבֶן כַּנַּ”ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחֵטְא הָיָה עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה, עַל-יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, עַל-כֵּן עִקַּר הַבֵּרוּר עַל-יְדֵי אֲכִילָה וְכַנַּ”ל. וְעִקַּר גְּמַר הַבֵּרוּר הִיא עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה, דְּהַיְנוּ בִּרְכַּת ‘הַמּוֹצִיא’ שֶׁקּוֹדֶמֶת לְכָל הַבְּרָכוֹת, כִּי הַלֶּחֶם הִיא עִקַּר הָאֲכִילָה.

וְעַל-כֵּן סָמְכוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לח.) בִּרְכַת ‘הַמּוֹצִיא’ עַל פָּסוּק (ויקרא כב, לג): “הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם”. וּמַר מַפִּיק לָהּ מִפָּסוּק (במדבר כג, כב): “אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם”. כִּי ‘הַמּוֹצִיא לֶחֶם’ וְכוּ’, דְּהַיְנוּ בֵּרוּר הָאֲכִילָה, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁעִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיָה עַל-יְדֵי בֵּרוּר וְתִקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן עַל-יְדֵי בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, בְּחִינַת מַאֲכָל מְבֹרָר, כִּי בֵּרוּר הָאֲכִילָה וּבֵרוּר הַהֲלָכוֹת הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ”ל:

יב וּמַצָּה שְׁנִיָּה שֶׁהִיא הַלֵּוִי, הִיא בְּחִינַת ‘אֱלֹהִים’ סִטְרָא דְּלֵוִי, כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט לֵוִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים-א כג, יד): “וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי”. וּמַצָּה זוֹ הִיא עִקַּר הַמַּצָּה, כִּי עָלֶיהָ מְבָרְכִין עַל אֲכִילַת מַצָּה, כִּי עִקַּר הַמַּצָּה הִיא בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהִיא בְּחִינַת תּוֹרָה, וְעַל-כֵּן שׁוֹבְרִין אוֹתָהּ וְהִיא נִקְרֵאת “לֶחֶם עֹנִי” (פסחים לו:), שֶׁמַּזְכִּיר אֶת הָעֹנִי שֶׁנִּתְעַנּוּ בְּמִצְרַיִם, כִּי מַצָּה זוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת תּוֹרָה וַהֲלָכוֹת מַזְכִּיר אֶת הָעֹנִי שֶׁהָיָה לָהֶם בְּמִצְרַיִם שֶׁהָיוּ מְמָרְרִין אֶת חַיֵּיהֶם בְּקֻשְׁיוֹת, וְלֹא הָיוּ יְכֹלִים לְבָרֵר הַהֲלָכוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁשּׁוֹבְרִין אוֹתָהּ הַמַּצָּה – זֶהוּ בְּחִינַת הַתֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי תֵּרוּץ לְשׁוֹן שְׁבִירָה, כִּי צְרִיכִים לְשַׁבֵּר וּלְפָרֵק הַהֲלָכָה כְּדֵי לְבָרְרָהּ, וְתָמִיד אָנוּ צְרִיכִים יְגִיעָה גְּדוֹלָה וּמְרִירוּת גָּדוֹל לָזֶה קֹדֶם שֶׁמְּשַׁבְּרִין וּמְתָרְצִין וּמְבָרְרִין הַהֲלָכָה. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא ‘לֶחֶם עֹנִי’ שֶׁמַּזְכִּיר אֶת הָעֹנִי וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַכְשָׁיו אָנוּ מְשַׁבְּרִין אוֹתָהּ בְּקַל, כִּי עַכְשָׁיו זוֹכִין לְשַׁבֵּר וּלְתָרֵץ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבַּהֲלָכָה בְּלִי שׁוּם יְגִיעָה, בְּלִי שׁוּם סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים, כִּי עַכְשָׁיו זוֹכִים לַהֲלָכָה פְּסוּקָה, בְּחִינַת מַצָּה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “לֶחֶם עֹנִי” – ‘שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה’, כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הִיא שֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מֵהַגָּלוּת כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן ‘מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם’ (הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח), וְעִקַּר הֶאָרַת הַדִּבּוּר שֶׁנִּתְגַּלָּה וְיָצָא מִגָּלוּת מִצְרַיִם הוּא עַל-יְדֵי הַהֲלָכוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת הַמַּצָּה ‘פְּרוּסָה’, שֶׁהִיא עִקַּר הַמַּצָּה בְּחִינַת הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעָלָיו מְבָרְכִין עַל אֲכִילַת מַצָּה, וְנִקְרֵאת ‘לֶחֶם עֹנִי – שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה’, כִּי עַל יָדָהּ דַּיְקָא נִתְגַּלֶּה הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, כִּי הַהֲלָכוֹת הֵם בְּחִינַת מַצָּה פְּרוּסָה – לֶחֶם עֹנִי, ‘חַסְדֵי דָּוִד’, כַּיָּדוּעַ:

יג וּמַצָּה שְׁלִישִׁית הוּא הַיִּשְׂרָאֵל, הוּא בְּחִינַת שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת ‘שִׁדּוּכִים’, כִּי עִמָּהּ עוֹשִׂין ‘כֹּרֵךְ’ – שֶׁכּוֹרְכִין מַצָּה וּמָרוֹר חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שִׁדּוּכִים וְזִוּוּגִים כַּיָּדוּעַ, וְהֵם מְאִירִים בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר בְּאַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת כַּנַּ”ל. כִּי יֵשׁ ‘דִּבּוּר שֶׁל צְדָקָה’ זֶה בְּחִינַת כּוֹס רִאשׁוֹן שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו הַקִּדּוּשׁ, כִּי צְדָקָה – רַחֲמֵי בְּחִינַת אָב הָרַחֲמָן, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ כַּיָּדוּעַ [וְכֵן מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל  בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן כט)] שֶׁצְּדָקָה מְרַמֶּזֶת בְּמָקוֹם גָּבֹהַּ מְאֹד בִּבְחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אָב הָרַחֲמָן, סָבָא קַדִּישָׁא, שֶׁיְּנִיקָתוֹ מִבְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ:

יד וְיֵשׁ ‘דִּבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה’, זֶהוּ בְּחִינַת הַכּוֹס הַשֵּׁנִי שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו הַהַגָּדָה, דְּהַיְנוּ סִפּוּר הַנֵּס שֶׁל גָּלוּת מִצְרַיִם וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיְתָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּיָּדוּעַ:

טו וְיֵשׁ ‘דִּבּוּר שֶׁל עֲשִׁירִים קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת’, בְּחִינַת ‘שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים’ וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת כּוֹס שְׁלִישִׁי שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַת הַמָּזוֹן, שֶׁהוּא שְׁלֹשָׁה בְּרָכוֹת, בְּחִינַת ‘שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים’ הַנַּ”ל, כִּי בִּרְכַת הַמָּזוֹן הִיא בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁל עֲשִׁירוּת, כִּי הִיא בְּרָכָה הַנֶּאֱמֶרֶת עַל הַשֹּׂבַע, בְּחִינַת עֲשִׁירוּת [כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ], כִּי שִׁכּוֹר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל, אֲבָל מֻתָּר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי זֹאת הַבְּרָכָה נֶאֱמֶרֶת עַל הַשֹּׂבַע, עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת שֹׂבַע וַעֲשִׁירוּת, בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁל עֲשִׁירוּת וְשֹׂבַע, בְּחִינַת ‘שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כַּנַּ”ל:

טז וְיֵשׁ ‘דִּבּוּר שֶׁל מַלְכוּת פֶּה’, זֶה בְּחִינַת כּוֹס רְבִיעִי שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו הַהַלֵּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת [כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים], שֶׁבְּחִינַת הַלֵּל הוּא בְּמַלְכוּת. וְעַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, שֶׁהִיא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הֵם בְּחִינַת ‘עֶבֶד’, וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת ‘בֶּן’ נַיְיחָא וְכוּ’ [עַיֵּן שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל]. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים ק, ב) “עִבְדוּ אֶת ה’ בְּשִׂמְחָה” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחֵרוּת שֶׁל גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, כִּי יָצָאנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא הַחֵרוּת [כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא יז)], כִּי עַבְדוּת הוּא בְּחִינַת עַצְבוּת הַנַּ”ל וְשִׂמְחָה הִיא בְּחִינַת חֵרוּת וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לִבְחִינַת עַבְדוּת, עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצְאִים מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת:

יז וְעַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁיּוֹצְאִין מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְזֶה יָקָר מְאֹד וְכוּ’ [עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל] – זֶה בְּחִינַת (תהלים ק, ג) “דְּעוּ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁאָז הָיָה שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת וְנִתְגַּלָּה אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וְכָל הַנְהָגוֹת הַמַּעֲרָכוֹת וְהַטֶּבַע שֶׁהֵם פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת – כִּי זֶה הַדָּבָר מְחַיֵּב קְרִירוּת וְזֶה הֵפֶךְ וְכַיּוֹצֵא וְאָז נִתְגַּלָּה בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הַנִּסִּים וְהַמּוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָז וְשִׁדֵּד טֶבַע הַמַּעֲרָכוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלָּה שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת הַבָּאִים עַל-יְדֵי טִבְעֵי הַמַּעֲרָכוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִים מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וּבְיָדוֹ לְשַׁנּוֹתָם כִּרְצוֹנוֹ. וְאָז נִתְגַּלָּה כִּי ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנַּ”ל, בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ [כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל].

כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיְתָה בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה כִּי ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’, כִּי פַּרְעֹה אָמַר (שמות ה, ב): “מִי ה'” כוּ’, כִּי כָּפַר בְּשֵׁם ה’, כִּי אֲחִיזָתוֹ הָיָה בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כַּמּוּבָא. וֶ’אֱלֹהִים’ בְּגִימַטְרִיָּא ‘הַטֶּבַע’ שֶׁהִיא פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וּפַרְעֹה כָּפַר בָּעִקָּר וְרָצָה לְהַפְרִיד חַס וְשָׁלוֹם בֵּין ה’ לֵאלֹהִים, כִּי לֹא הָיָה מַאֲמִין שֶׁפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. אֲבָל עַל-יְדֵי גְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַל-יְדֵי הַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשִׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלָּה שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת הַבָּאִים עַל-יְדֵי הַמַּעֲרָכוֹת כֻּלָּם נִמְשָׁכִים מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלָּה כִּי ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יִתְרוֹ (שם יח, יא): “עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַתַּן תּוֹרָה (שם כ, ב): “אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם” וְכוּ’. כִּי זֶה עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁנִּתְגַּלָּה כִּי ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, כִּי ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’, ‘ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד’, בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן: