עִקַּר יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הוּא עַל-יְדֵי הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּיָּדוּעַ מֵעִנְיַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, וְהַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ” (בְּרֵאשִׁית ב’ יט), וְעַל כֵּן יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמּוֹסְרִים שְׁמָם וּפִרְסוּמָם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, הַיְנוּ שֶׁעוֹשִים בְּכַוָּנָה בִּכְדֵי לְאַבֵּד שְׁמוֹ וּפִרְסוּמוֹ, כִּי הַכּל דּוֹבְרִים עָלָיו וּבוֹדִים עָלָיו כְּזָבִים וְיֵשׁ לוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים מִזֶּה, וְזֶה בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ”ל, וְגַם יֵשׁ לוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים מִזֶּה כַּנַּ”ל, וּבָזֶה מַצִּילִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה רָאוּי לָבוֹא עֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל הַיִּחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ:
