ראש חודש ז

עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן’ בְּסִימָן סא לִקּוּטֵי חֵלֶק א, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַתּוֹרָה:

א וְהִנֵּה בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת מְדַבֵּר מֵעִנְיַן סוֹד הָעִבּוּר שֶׁנִּלְקַח מֵאִתָּנוּ. וְסוֹד הָעִבּוּר מִשָּׁם נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כִּי כָּל קְבִיעוּת רָאשֵׁי חֳדָשִׁים הוּא עַל-פִּי סוֹד הָעִבּוּר, אַךְ עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִלְקַח מֵאִתָּנוּ סוֹד הָעִבּוּר, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ קוֹבְעִין רָאשֵׁי חֳדָשִׁים עַל-פִּי הַכְּלָלִים שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל שֶׁהָיוּ בְּקִיאִים בָּזֶה. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אָנוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת כַּמָּה פְּעָמִים שְׁנֵי יָמִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ מֵחֲמַת סָפֵק, וְכֵן כָּל הַמּוֹעֲדִים הַתְּלוּיִים בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים אָנוּ עוֹשִׂים שְׁנֵי יָמִים מֵחֲמַת סָפֵק, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ביצה ד.). וְעַל-כֵּן הַמֵּשִׂים לֵב לָזֶה לְעִנְיַן קְבִיעוּת הָרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְהַמּוֹעֲדִים שֶׁתְּלוּיִים רַק בְּהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, מִזֶּה יְכוֹלִין לְהָבִין כַּמָּה גָּדוֹל מַעֲלַת אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל יַהֲדוּתוֹ, כַּמְבֹאָר הַרְבֵּה בְּכָל הַתּוֹרָה הַזֹּאת וּבִשְׁאָרֵי מְקוֹמוֹת. וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁיָּרַד כְּמוֹ שֶׁיָּרַד וְנִתְעָה בְּתַאֲוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁנִּתְעָה חַס וְשָׁלוֹם, אֵין שׁוּם מְקֻלְקָל וּפָגוּם וְחוֹטֵא בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִמְצָא תִּקְוָה וְתִקּוּן לָנֶצַח עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּעִנְיַן קְבִיעוּת רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְהַמּוֹעֲדִים הַתְּלוּיִים בָּהֶם שֶׁנִּמְסְרוּ רַק לַחֲכָמִים שֶׁכְּמוֹ שֶׁרוֹצִים לְקָבְעָם עַל-פִּי חָכְמָתָם הָעֲמֻקָּה כֵּן מַסְכִּימִים עִמָּהֶם גַּם מִן הַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה כד.): “אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה’ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם” – ‘אַל תִּקְרִי אוֹתָם אֶלָּא אַתֶּם, אַתֶּם – אֲפִילּוּ שׁוֹגְגִים, אַתֶּם – אֲפִילּוּ מְזִידִין’ וְכוּ’. וְכַמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ לְעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁכְּשֶׁמְּסַדְּרִין לְמַעְלָה הַכִּסְאוֹת לַמִּשְׁפָּט לָדוּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שׁוֹאֲלִים הַמַּלְאָכִים לַה’ יִתְבָּרַךְ ‘מָתַי יִהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה’? וְגוֹעֵר בָּהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ וְאוֹמֵר: ‘וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים?! בִּתְמִיָּה, לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת הַחֲכָמִים שֶׁמָּתַי שֶׁהֵם יִקְבְּעוּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַסְכִּים אֲנִי וְאַתֶּם לַעֲשׂוֹת בּוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה’, עַיֵּן שָׁם:

ב כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים אֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא הַמִּשְׁפָּט לְאוֹר, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת מִכָּל מָקוֹם שֶׁלּוֹמֵד שָׁם וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁפּוֹגְמִין בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הָרְאוּיִים לִסְמִיכָה בֶּאֱמֶת וּמַסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל-יְדֵי-זֶה נִפְגָּם כְּתַב יָדֵינוּ וְכוּ’, כִּי יְדֵי הַכְּתִיבָה מְקַבְּלִין הָאוֹר מִידֵי הַסְּמִיכָה וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה מְגָרְשִׁין יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹמָם וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת גֵּרוּשׁ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִלְקָח סוֹד הָעִבּוּר מֵאִתָּנוּ וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה אֵין יְכוֹלִין לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ בְּשׁוּם דָּבָר, כִּי עֲצָתוֹ נֶחֶלְקָה לִשְׁתַּיִם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם קֶשֶׁר כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵיטֵב. אַךְ יֵשׁ מַיִם שֶׁמְּטַהֲרִין מִכָּל זֶה, בְּחִינַת (יחזקאל לו, כה) “וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים” וְכוּ’. וְאֵלּוּ הַמַּיִם נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁעוֹשֶׂה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁנִּתְעוֹרֵר לָזֶה עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, בְּחִינַת “מֵי מְרִיבָה” וְכוּ’ (במדבר כ, יג), שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין סְפָרִים הַרְבֵּה, בְּחִינַת (קהלת יב, יב) “עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ”, כִּי כְּבָר יֵשׁ סְפָרִים הַרְבֵּה וְעוֹד עֲתִידִים לִהְיוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה. וְכֻלָּם מֻכְרָחִים לְהָעוֹלָם וְאָסוּר לְהַלְעִיג עַל אֶחָד מֵהֶם וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי נִכְלָלִים בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה בִּבְחִינַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז מִתְקַבְּצִין כָּל הַנְּפָשׁוֹת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְנִכְלָלִין בְּאַהֲבָה יַחַד וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב:

ג כִּי זֶה מוּבָן לְכָל מַשְׂכִּיל שֶׁחֲלֻקַּת וְהַסְתָּרַת הָעֵצָה, זֶה קָשֶׁה מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם צַעַר וְצָרָה וְצוּקָה שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא עֵצָה לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. אַךְ עִקַּר הַצָּרָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הוּא מַה שֶּׁנֶּעְלָם מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָעֵצָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. וְלִפְעָמִים נִרְאֶה לוֹ אֵיזֶה עֵצָה אַךְ עֲצָתוֹ חֲלוּקָה לִשְׁתַּיִם, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעַל-יְדֵי עֵצָה זֹאת יְקַלְקֵל יוֹתֵר וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּהֵפֶךְ, כַּמּוּבָן לְכָל בַּר דַּעַת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כְּגוֹן לְמָשָׁל בְּעִנְיַן חוֹלַאַת וּמַכְאוֹבוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ רְפוּאָה אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דָּבָר יִתְרַפֵּא וְעַל-יְדֵי אֵיזֶה רוֹפֵא, כִּי עַל-פִּי הָרֹב הָרוֹפֵא מְקַלְקֵל הַרְבֵּה בִּרְפוּאוֹתָיו וּמַזִּיקוֹ כַּמָּצוּי הַרְבֵּה וְגַם עַל-פִּי רֹב הָרוֹפֵא וְהַדָּאקְטֶיר בְּעַצְמוֹ מְסֻפָּק וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה אֵיךְ לְרַפְּאוֹ וְכוּ’ [וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הִזְהִיר הוּא זַ”ל לְהִתְרַחֵק לְגַמְרֵי מֵרוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים (שיחות הר”ן נ)]. וְכֵן בְּעִנְיַן מַשָּׂא וּמַתָּן וּפַרְנָסָה שֶׁעִקַּר הָרֶוַח הוּא כְּשֶׁיּוֹדְעִין הָעֵצָה מַה לִּסְחֹר וּמָתַי לִמְכֹּר וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תַּרְגּוּם דְּבָרִים ח, יח): ‘אֲרֵי הוּא יָהִיב לָךְ עֵיטָא לְמִיקְנֵי נִכְסִין’ וְכוּ’ [וְכַמְבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּהִלְכוֹת סֻכָּה הֲלָכָה ז’ וּבְמָקוֹם אַחֵר], וְכֵן בִּשְׁאָרֵי דְּבָרִים.

אַךְ עִקַּר הַצָּרָה וְהַיִּסּוּרִים מֵחֲלֻקַּת הָעֵצָה הוּא בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת לַה’ יִתְבָּרַךְ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּדַּח לְשָׁם בַּעֲוֹנוֹתָיו הָרַבִּים, כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל, וְאִם יַרְוִיחַ וְאִם לֹא יַרְוִיחַ מָמוֹן, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה יְבַלֶּה יְמֵי חַיָּיו וְיָשׁוּב אֶל הֶעָפָר כְּשֶׁהָיָה, אֲבָל חֲלֻקַּת הָעֵצָה בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, שֶׁזֶּה תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, זֶה עִקַּר הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מֵהַכֹּל, כַּמּוּבָן הֵיטֵב לְכָל הַמִּסְתַּכֵּל עַל סוֹפוֹ וְתַכְלִיתוֹ הָאַחֲרוֹן. אַךְ כָּל הַתִּקּוּן לְכָל זֶה הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת יָשׁוּב בְּכָל פַּעַם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וְיֻחְשְׁבוּ בְּעֵינָיו כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה וְלֹא יַלְעִיג חַס וְשָׁלוֹם עַל אֶחָד מֵהֶם. וְעַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים בְּחִינַת “וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי” (איוב לא, לה), עַל-יְדֵי-זֶה יִהְיוּ נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם וְיַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַמִּתְאַסְּפִין יַחַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה יִתְתַּקֵּן הַכֹּל – כָּל הַפְּגָמִים, כִּי יַחַזְרוּ וְיָאִירוּ יְדֵי הַסְּמִיכָה בִּידֵי הַכְּתִיבָה וְיָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצָם – לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְיֻחְזְרוּ לָנוּ סוֹד הָעִבּוּר וְנִזְכֶּה לְעֵצָה שְׁלֵמָה תָּמִיד, כִּי הַמַּיִם טְהוֹרִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ”ל, יְטַהֲרוּ יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַטִּנּוּפִים וּמִכָּל הַטֻּמְאוֹת וְכוּ’. בְּחִינַת ‘וְזָרַקְתִּי וְכוּ’ וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם’ וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה “וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד” וְכוּ’ (יחזקאל לז, כב), כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם:

ד כִּי עַכְשָׁו בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּעֹמֶק הַגָּלוּת הַזֶּה שֶׁנִּתְאָרֵךְ מְאֹד יָרַדְנוּ מְאֹד בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בִּבְחִינַת (איכה א, ט): “וַתֵּרֶד פְּלָאִים” עַד אֲשֶׁר “אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים” (ירמיה מט, ז). וּכְמוֹ שֶׁצָּעַק דָּוִד עַל זֶה (תהלים יג, ג): “עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי” וְכוּ’. וּכְתִיב (שם קמב, ה): “אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי” וְכוּ’. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁמִּשָּׁם הַיֵּצֶר הָרָע, מִשְׁתַּטֵּחַ וּמִתְפַּשֵּׁט עַל כָּל אֶחָד מְאֹד מְאֹד לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ. וּבְכָל מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ מִתְפַּשֵּׁט כְּנֶגְדּוֹ מְאֹד עַד שֶׁנִּדְמֶה שֶׁכִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נז, ז): “רֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קמב, ד): “בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי”. שֶׁבְּכָל דֶּרֶךְ וְאֹרַח וְנָתִיב שֶׁרוֹצִים לֵילֵךְ לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ טוֹמְנִים שָׁם פַּחִים לְלָכְדוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמֵחֲמַת זֶה עֲצָתוֹ חֲלוּקָה תָּמִיד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ אֵיךְ לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִבְּאֵר שַׁחַת מִטִּיט הַיָּוֵן כָּזֶה. וּכְמוֹ שֶׁצָּעַק דָּוִד (שם סט, ג): “טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד” וְכוּ’. וְהַתִּקּוּן לְכָל זֶה שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיֻחְשְׁבוּ בְּעֵינָיו כָּל סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם מְטַהֲרִים מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַטִּנֹּפֶת שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ חֲלֻקַּת הָעֵצָה.

כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיּוֹדְעִים סוֹד הָעִבּוּר, שֶׁיּוֹדְעִים לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים, וִיכוֹלִים לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי יָמִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּשְׁנֵי יָמִים יוֹם טוֹב, אַף-עַל-פִּי שֶׁלְּפִי דַּעְתֵּנוּ בְּאֶחָד מֵהֶם בְּוַדַּאי אֵינוֹ יוֹם טוֹב וְלֹא רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵן מָסַר לָהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ כֹּחַ כָּזֶה שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִקְבֹּעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְיוֹם טוֹב כִּרְצוֹנָם כַּנַּ”ל, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁעַל זֶה נִקְבְּעוּ הַיָּמִים טוֹבִים הַתְּלוּיִים בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהֵם ‘זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם’, וּבִפְרָט מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן י) שֶׁכָּל שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַתְּשׁוּבָה וְכָל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְיוֹם טוֹב וְהַכֹּל תָּלוּי בְּהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים סוֹד הָעִבּוּר לִקְבֹּעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּרְצוֹנָם, עַד שֶׁבַּגָּלוּת הַזֶּה עוֹשִׂים לָנוּ שְׁנֵי יָמִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּמִכָּל זֶה רוֹאִים גְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בָּהֶם, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בָּהֶם וּמִתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם יְכוֹלִים לָשׁוּב וְלָצֵאת מִכָּל הַדְּרָכִים הַנְּבוֹכִים שֶׁנִּתְעֶה בָּהֶם. וּמִכָּל מִינֵי חֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֵיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה וְאֵיךְ שֶׁיִּתְנַהֵג בַּעֲבוֹדָתוֹ מִכֻּלָּם יוּכַל לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ אֲפִילּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, בִּבְחִינַת (תהלים קלט, ח-י): “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, אֶשָּׂא כַּנְפֵי שַׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם גַּם שָׁם יָדְךָ תַּנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינְךָ וְכוּ’ גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַיּוֹם יָאִיר” וְכוּ’. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וּבִלְבַד שֶׁיֹּאחֵז אֶת עַצְמוֹ בּוֹ בְּכָל כֹּחוֹ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּיו בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּעִנְיַן קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּהֶם כַּנַּ”ל:

ה וְזֶה שֶׁסָּמוּךְ לְהַפְּסוּקִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם: ‘אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל’ וְכוּ’ הַנַּ”ל ‘אֶשָּׂא כַּנְפֵי שַׁחַר’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל נִסְמָךְ לָהֶם: “אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד”. כִּי בְּוַדַּאי הוּא נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כִּי נַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם לוּלֵא כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאוֹחֲזִים בְּיָדִי בַּעֲצָתָם הָעֲמֻקּוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְחַזְּקִים בְּכָל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בִּבְחִינַת ‘אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וְכוּ’ וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ’ וְכוּ’. וְזֶהוּ: “גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ” – זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בְּסִפְרוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא סֵפֶר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁלֶמֶת עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְעֵצָה טוֹבָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא כַּנַּ”ל, כִּי נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִין, כִּי נִכְלָלִין בִּבְחִינַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְכוּ’. וְזֶהוּ: “יָמִים יֻצָּרוּ וְלֹא אֶחָד בָּהֶם” וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תדא”ר א) – ‘זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים’, כִּי בְּיוֹם-כִּפּוּר אָז נִכְלָלִין הַכֹּל בִּבְחִינַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁלְּשָׁם נִכְנָס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בִּשְׁבִיל כָּל יִשְׂרָאֵל עִם קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה מִן הַדַּקָּה לְכַפֵּר עַל כֻּלָּם, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁנִּכְלָלִין בִּבְחִינַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל.

וְזֶהוּ: “וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם”, שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים (סנהדרין לח:), הַיְנוּ כַּנַּ”ל. שֶׁכָּל זֶה הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזּוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם עַל-יְדֵי שֶׁנֶּחְשָׁבִין אֶצְלוֹ כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם וְכַנַּ”ל:

ו וּלְבָאֵר יוֹתֵר עִנְיַן הַתּוֹרָה ‘חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן’ הַנַּ”ל לְקַשֵּׁר יוֹתֵר מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל-יְדֵי הָאֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין סְפָרִים וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל הַפְּגָמִים שֶׁכָּתַב שָׁם תְּחִלָּה בְּעִנְיַן יְדֵי הַסְּמִיכָה וִידֵי הַכְּתִיבָה וְסוֹד הָעִבּוּר וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה וְכוּ’, שֶׁהַכֹּל נִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁנִּתְרַבִּין עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ”ל. כִּי בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיָה כּוֹתְבִין כְּלָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (גיטין ס:): ‘דְּבָרִים שֶׁבְּעַל פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִכְתֹּב’ וְכוּ’. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב כָּל פְּרָטֵי הַסְּבָרוֹת וְהַחִלּוּקִים שֶׁיֵּשׁ אֲפִילּוּ בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, וּבִפְרָט בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּעִנְיַן קִיּוּם הַתּוֹרָה וְכוּ’. עַל-כֵּן הָיְתָה הַתּוֹרָה נִמְסֶרֶת רַק בְּעַל פֶּה שֶׁהוּא עַל-יְדֵי הַסְּמִיכָה שֶׁסָּמְכוּ זֶה לָזֶה. וְכֻלָּם הֻכְרְחוּ לְקַבֵּל מֵהָרַבִּי הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא הַמַּסְמִיךְ הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהִסְמִיךְ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ’. כִּי עִקַּר הַסְּמִיכָה הוּא בִּשְׁבִיל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי עַל-יְדֵי הַסְּמִיכָה בְּיָדָיו הִמְשִׁיךְ בּוֹ חָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה מְאֹד בִּבְחִינַת (דברים לד, ט): “וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה יָדָיו עָלָיו”.

[וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת מִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה, כִּי פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה וְכוּ’ (בבא בתרא עה.)], וְעִקַּר הַחָכְמָה שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל לָתֵת עֵצָה בְּכָל פְּרָטֵי הַדִּינִים וְהַסְּבָרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבִפְרָט בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הָעוֹלָם הַכְּפוּפִים תַּחְתָּיו שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהַנְהִיג אֶת כָּל אֶחָד בְּכָל עֵת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ” (במדבר כז, יח) ‘שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד’ (ספרי פינחס ט). וְהָעִקָּר בַּעֲבוֹדַת ה’, וּבִפְרָט לְקָרֵב הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁמִּתְקָרְבִים עוֹבֵר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעוֹבֵר וְכוּ’. וְכֵן נִמְסְרָה הַתּוֹרָה מִדּוֹר לְדוֹר מִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וְכוּ’ עַד אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת הַסְּמִיכָה שֶׁהָיָה אָז שֶׁלֹּא הָיָה רַשַּׁאי לִהְיוֹת רַבִּי וּמַנְהִיג כִּי אִם עַל-יְדֵי הַסְּמִיכָה וּמִשָּׁם קִבְּלוּ יְדֵי הַכְּתִיבָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. כִּי גַּם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּעַצְמָהּ כָּל שְׁלֵמוּתָהּ עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי הַסְּמִיכָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן מִשָּׁם קִבְּלוּ גַּם יְדֵי הַכְּתִיבָה בְּכָל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל שֶׁהַכֹּל יִתְקַיֵּם עַל-יְדֵי כְּתִיבַת יִשְׂרָאֵל. וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל-יְדֵי יְדֵי הַכְּתִיבָה נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לְסוֹד הָעִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רש”י בראשית א, א): ‘לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם שֶׁהִיא מִצְוָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’. וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית? מִשּׁוּם (תהלים קיא, ו) ‘כֹּחַ מַעֲשָׂיו’ וְכוּ’. כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ יִשְׂרָאֵל לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל’. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה עֲדַיִן: אִם כָּל מַה שֶּׁסִּפֵּר מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וְכוּ’ הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל כְּבִישַׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, לָמָּה פָּתַח בָּזֶה תְּחִלָּה, הָיָה לוֹ לְהַתְחִיל בְּמִצְוָה רִאשׁוֹנָה ‘הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם’. וְאַחַר כָּךְ הָיָה מְסַפֵּר מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל כְּבִישַׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי הֲלֹא לֹא כָּבְשׁוּ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַד אַחַר מַתַּן תּוֹרָה, וְלָמָּה פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית תְּחִלָּה קֹדֶם הַחֹדֶשׁ וְכוּ’?! אַךְ עַל-פִּי הַנַּ”ל, כִּי כָּל קְדֻשַּׁת הַחֹדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר, אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל-כֵּן הֻכְרַח לְהַתְחִיל תְּחִלָּה ‘בְּרֵאשִׁית’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁהוּא קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וְהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, כִּי בָּהּ תְּלוּיִים כָּל הַמּוֹעֲדִים וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה עַל-יְדֵי סוֹד הָעִבּוּר, כַּמּוּבָן בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ הַרְבֵּה בָּזֶה וְכַנַּ”ל:

ז וְאָז כְּשֶׁהָיְתָה הַסְּמִיכָה וְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל הָיוּ יוֹדְעִין לָתֵת עֵצָה לְנַפְשָׁם עַל-יְדֵי הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים הַנִּסְמָכִים, שֶׁעִקַּר הַסְּמִיכָה הוּא בִּשְׁבִיל זֶה כַּנַּ”ל, אֲבָל עַכְשָׁו בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שֶׁנִּפְגַּם כָּל זֶה, כִּי אֵין לָנוּ סְמִיכָה זֶה כַּמָּה וְכַמָּה דּוֹרוֹת, וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁל אֲרִיכַת הַגָּלוּת סוֹמְכִים מֵעַצְמָם מַנְהִיגִים הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְקַלְקֵל כָּל הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין יְכוֹלִין לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ כַּנַּ”ל. וְהָעִקָּר בְּעִנְיַן קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁל הָרְחוֹקִים הַחֲפֵצִים לָשׁוּב וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן כָּל הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁנִּתְחַבְּרִין בְּכָל דּוֹר שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל לִכְתֹּב מִשּׁוּם (תהלים קיט, קכו) “עֵת לַעֲשׂוֹת לַה’ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ”, ‘הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ’ דַּיְקָא, שֶׁבִּשְׁבִיל אוֹתָן שֶׁהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ וְחָטְאוּ כְּמוֹ שֶׁחָטְאוּ וּצְרִיכִים לְהוֹצִיאָם מִטִּיט הַיָּוֵן וְכוּ’ שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר בָּהֶם עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מְאֹד וְכוּ’, עַל-כֵּן בִּשְׁבִילָם הִתִּירוּ לִכְתֹּב תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה בְּכָל דּוֹר שֶׁבָּהֶם נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת יְדֵי הַסְּמִיכָה, כִּי עַתָּה שֶׁאֵין לָנוּ סְמִיכָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, כִּי הַחֲכָמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת יְדֵי הַסְּמִיכָה בִּידֵי הַכְּתִיבָה, הַיְנוּ בִּכְתִיבַת סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכּוֹתְבִין, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת סוֹד הָעִבּוּר, שֶׁהוּא סוֹד קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין גַּם עַתָּה לְעֵצָה שְׁלֵמָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת לַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי שֶׁלֹּא יֹאבַד בַּחֲטָאָיו וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ, וְאֵין לוֹ תַּחְבּוּלָה וְעֵצָה לָצֵאת כַּנַּ”ל, כִּי הָיָה מְרֻצֶּה לְהִתְקָרֵב לְחַכְמֵי אֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת לְהוֹצִיאוֹ, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם מֵרִבּוּי תַּבְעֵרַת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּתְרַבֶּה עַתָּה קָטֵגוֹרְיָא גְּדוֹלָה מְאֹד בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְכוּ’, עַל-כֵּן כָּל תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ גֹּדֶל הַמַּחֲלֹקֶת יָשִׂים עַל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמַּחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּבְכָל פַּעַם שֶׁיָּשׁוּב עַל זֶה יַחַזְרוּ וְיֻחְשְׁבוּ אֶצְלוֹ כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיִּזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא לְהַלְעִיג, חַס וְשָׁלוֹם, עַל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עירובין כא:) וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וּכְשֶׁיֻּחְשְׁבוּ בְּעֵינָיו כָּל הַסְּפָרִים, יוּכַל לִמְצֹא בְּהַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת לְנַפְשׁוֹ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם כַּנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים נִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּנַּ”ל.

וּכְבָר מְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בָּזֶה בְּמָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר רַק מֵהַסְּפָרִים שֶׁנִּתְיַסְּדוּ עַל-פִּי חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם אֲרִיסְטוֹ יִמַּח שְׁמוֹ וַחֲבֵרָיו, מֵהֶם צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת אֲפִילּוּ אִם חִבְּרֻם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה סְפָרִים  וּבִדְבָרֵינוּ גֹּדֶל הָאַזְהָרָה לְהִתְרַחֵק מֵהֶם, כִּי לֹא בָּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל כָּל הַסְּפָרִים שֶׁנִּתְיַסְּדוּ עַל-פִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּתַלְמוּד וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי מוּסָר שֶׁנִּתְיַסְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעַל דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִ”י זַ”ל, בָּהֶם צְרִיכִין לְהִתְדַּבֵּק וּלְקַיֵּם ‘הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם’ (אבות ה). וְעַל כָּל פָּנִים יַאֲמִין בָּהֶם, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַלְעִיג עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְשֶׁיִּתְגַּבֵּר לַעֲסֹק בָּהֶם בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִמְצֹא עֵצוֹת לְנַפְשׁוֹ תָּמִיד, כִּי בְּחִינַת יְדֵי הַסְּמִיכָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעֵצוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת, גְּנוּזִים בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים כַּנַּ”ל. וְעַל-פִּי כָּל זֶה תּוּכַל לְהָבִין קְצָת קֶשֶׁר כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל הֵיטֵב וְתוּכַל לְקַבֵּל מִשָּׁם הַצָּלָה לְנַפְשְׁךָ בְּכָל עֵת אִם תִּרְצֶה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ:

ח כְּלַל הַדָּבָר, שֶׁתִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁהוּא מִצְוַת קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר, נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּתְרַבִּין בְּכָל דּוֹר, שֶׁהֵם שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, כִּי ‘פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה’, עַל-כֵּן עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁנִּתְרַבִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, וְנִתְיַחֵד וְנִכְלָל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עִם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְיַחֵד וְנִכְלָל הַלְּבָנָה עִם הַחַמָּה, כִּי הֵם הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה כְּשֶׁמִּתְיַחֶדֶת עִם הַחַמָּה, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים כַּנַּ”ל:

ט וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּיוֹם אֶחָד, כִּי שָׁנָה וְחֹדֶשׁ הֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה. וְאָז בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִכְלָלִין יַחַד בִּבְחִינַת ‘זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עירובין מ:), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תהלים פא, ד) “תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ”, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה ח:): ‘אֵיזֶהוּ חַג שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ’ וְכוּ’. כִּי אָז בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, כִּי הוּא יוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר]. וְעַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָל חַמָּה וּלְבָנָה יַחַד בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרָא הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁדָּנִין וְשׁוֹפְטִין אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּשֵׁם כְּתִיבַת סְפָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם טז:): ‘שְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה’, ‘סְפָרִים’ דַּיְקָא, כִּי הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט הִיא כְּפִי מַה שֶּׁכָּל אֶחָד שָׁב בִּתְשׁוּבָה עַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הֵם שְׁלֹשָׁה סְפָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם): ‘צַדִּיקִים נִכְתָּבִין לְאַלְתַּר לְחַיִּים, רְשָׁעִים לְאַלְתַּר לְמִיתָה, בֵּינוֹנִים תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים עַד יוֹם-כִּפּוּר’. וְלָמְדוּ מִפָּסוּק (תהלים סט, כט): “יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים” וְכוּ’. כִּי ‘צַדִּיקִים’ הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וְעוֹסְקִין לְהַרְבּוֹת סְפָרִים קְדוֹשִׁים בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן. וְעַל-כֵּן הֵם נִכְתָּבִין בְּוַדַּאי לְאַלְתַּר לְחַיֵּי עוֹלָם לָנֶצַח.

‘רְשָׁעִים’ הֵם הַמַּלְעִיגִים עַל רִבּוּי הַסְּפָרִים וּמִתְלוֹצְצִים מֵהֶם וְהֵם אֶצְלָם לְמוֹתָר, הֵם נִדּוֹנִים לְאַלְתַּר לְמִיתָה, כִּי הֵם נִדּוֹנִים בִּיגִיעַת בָּשָׂר בְּצוֹאָה רוֹתַחַת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַמִּיתָה שֶׁנִּגְזְרָה עַל-יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן סא).

‘בֵּינוֹנִים’ הֵם שֶׁהִתְחִילוּ לָשׁוּב עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲבָל עֲדַיִן לֹא שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלֹא תִּקְּנוּ עֲדַיִן פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כָּרָאוּי, הֵם תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים עַד יוֹם-כִּפּוּר, כִּי אָז בְּיוֹם-כִּפּוּר אָז גְּמַר הַתִּקּוּן הַנַּ”ל כַּמּוּבָן בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁכָּתַב שָׁם שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁשָּׁבִין בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל-יְדֵי-זֶה נֶחְשָׁבִין בְּעֵינָיו הַסְּפָרִים שֶׁמִּתְחִלָּה הָיוּ בְּעֵינָיו כְּלֹא. וְכֵן בְּכָל פַּעַם עַל-יְדֵי כָּל תְּשׁוּבָה וּתְשׁוּבָה נֶחְשָׁב בְּעֵינָיו יוֹתֵר עוֹד סֵפֶר וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְנִכְלֶלֶת בִּבְחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹם-כִּפּוּר שֶׁאָז נִכְנָס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים לְבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לְהָאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁשָּׁם עָמְדוּ לוּחוֹת הָאֶבֶן. וְעַל-כֵּן הַבֵּינוֹנִים תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים עַד יוֹם-כִּפּוּר, שֶׁאָז גְּמַר הַתִּקּוּן הַזֶּה כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן הֵם תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם-כִּפּוּר, אִם יָשׁוּבוּ בְּכָל פַּעַם וְיֻחְשְׁבוּ בְּעֵינֵיהֶם הַסְּפָרִים אָז יִזְכּוּ בְּיוֹם-כִּפּוּר לִגְמַר חֲתִימָה טוֹבָה, כִּי אָז בְּיוֹם-כִּפּוּר עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן זֶה, כִּי אָז נִכְנָס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לְהָאֶבֶן שְׁתִיָּה עַל-יְדֵי הַכֹּחַ שֶׁל תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבּוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלֶלֶת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

י וְעַל-כֵּן אָז בְּיוֹם-כִּפּוּר מִתְפַּלְּלִין חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת. כִּי תְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת בְּחִינַת לְבָנָה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן בְּיוֹם-כִּפּוּר שֶׁאָז נִשְׁלָם תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה כִּי נִכְלָלִין חַמָּה וּלְבָנָה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה יַחַד, עַל-כֵּן אָז הַתְּפִלָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁמִּתְפַּלְּלִין חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. כִּי הַתְּפִלָּה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְכוּ’ נִכְלֶלֶת בְּכָל הַחֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. כִּי נִכְלָלִין אָז בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים עַל לוּחוֹת הָאֶבֶן שֶׁהֵם חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה וַחֲמִשָּׁה תְּפִלּוֹת שֶׁל יוֹם-כִּפּוּר שֶׁנִּכְלָלִין יַחַד, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁנִּשְׁלָם בְּיוֹם-כִּפּוּר כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה הַחֲמִשִּׁית שֶׁמּוֹסִיפִין בְּיוֹם-כִּפּוּר – ‘נְעִילָה’, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נוֹעֲלִין וּמְחַבְּרִין וְכוֹלְלִין יַחַד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים אָז ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’ שֶׁבַע פְּעָמִים, וּ’שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’, כִּי ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’ – זֶה בְּחִינַת יִחוּד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת (תהלים פד, יב): “כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה’ אֱלֹהִים”. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת ‘שְׁמַע’, וּ’בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים אָז ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בְּקוֹל רָם, כִּי בְּכָל הַשָּׁנָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל-כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בְּלַחַשׁ, שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בָּנוּ הַחוֹלְקִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, כִּי ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁמְּחַבְּרִין סְפָרִים הַרְבֵּה צְרִיכִין לוֹמַר אָז בְּלַחַשׁ, כִּי צְרִיכִין לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת כַּמָּה וְכַמָּה חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלֹּא לְגַלּוֹתָם בִּבְחִינַת קוֹל רָם כִּי אִם בִּבְחִינַת סוֹד בְּלַחַשׁ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוֹ”ר זַ”ל שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁהֵם עַתָּה סוֹד וְיִהְיֶה יָמִים וּזְמַנִּים שֶׁלֹּא יִהְיֶה סוֹד וְכוּ’ [כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן (סימן תיט)]. וְעַל-כֵּן יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ גְּנוּזִים כַּמָּה שָׁנִים, וְאַחַר כָּךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים נִתְגַּלּוּ, כְּמוֹ סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל, וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁגְּנוּזִים עֲדַיִן וּבַיָּמִים הַבָּאִים יִתְגַּלּוּ. וַאֲפִילּוּ הַסְּפָרִים שֶׁמְּגַלִּים עַכְשָׁו צְרִיכִים לְגַלּוֹתָם מְעַט מְעַט. וְגַם צְרִיכִים כַּמָּה דְּבָרִים לְכָתְבָם בְּרֶמֶז, הַכֹּל מֵחֲמַת הַחוֹלְקִים וְהַלֵּצִים שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ יוֹתֵר. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת סוֹד אֲמִירַת ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בְּלַחַשׁ בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, אֲבָל בְּיוֹם-כִּפּוּר שֶׁאָז נִכְנָס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים לְאֶבֶן שְׁתִיָּה וְכוּ’, שֶׁאָז נִשְׁלָם בְּחִינַת תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אָז אוֹמְרִים ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בְּקוֹל רָם, כִּי כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת וְיֵדְעוּ וְיַאֲמִינוּ הַכֹּל בִּקְדֻשַּׁת נִפְלְאוֹת חִדּוּשֵׁי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים בְּוַדַּאי אָז לֹא נִצְטָרֵךְ לְהַעֲלִימָם וּלְהַסְתִּירָם בִּבְחִינַת סוֹד וְלַחַשׁ, כִּי אָז לֹא יִהְיֶה סוֹד.

וּבְכָל יוֹם-כִּפּוּר נִמְשָׁךְ בְּחִינָה זֹאת עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַל-כֵּן אוֹמְרִים אָז ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בְּקוֹל רָם וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר עַל “לְעֵינֵי הָעַמִּים” וְכוּ’ (דברים ד, ו), שֶׁהַסּוֹד נִשְׁאָר אֶצְלֵנוּ, רַק שֶׁמְּגַלִּין שֶׁיָּבִינוּ שֶׁהַסּוֹד אֶצְלֵנוּ וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת אֲמִירַת ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בְּלַחַשׁ בִּבְחִינַת סוֹד, אֲבָל בְּיוֹם-כִּפּוּר אוֹמְרִים בְּקוֹל רָם, כִּי אָז נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת סוֹד הָעִבּוּר שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד. עַל-כֵּן אוֹמְרִים אָז ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בְּקוֹל רָם וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מֵהַדְּרִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה בְּמוֹצָאֵי יוֹם-כִּפּוּר, כִּי אָז עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אַחַר יוֹם-כִּפּוּר עוֹשִׂין סֻכּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הָעֵצָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת ‘וּפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ’ וְכוּ’ [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר]. וְאַחַר כָּךְ עוֹשִׂין שִׂמְחַת תּוֹרָה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה בְּחִינַת (משלי יג, ט) “אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמַח” שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין כָּל הָאֲבָנִים בְּאֶבֶן אֶחָד וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת קִבּוּץ וּכְלָלִיּוּת הַנְּפָשׁוֹת. וְזֶה שֶׁמִּתְקַבְּצִין אֶל הַצַּדִּיק בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינָה אַחַת כַּמּוּבָן שָׁם:

יא וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי יוֹם-כִּפּוּר [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם” סִימָן ז בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא)]. כִּי בְּיוֹם-כִּפּוּר נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה בְּרִבּוּי הַסְּפָרִים בִּבְחִינַת “לוּחוֹת הָאֶבֶן” (שמות כד, יב). וְעַל-כֵּן אַחַר כָּךְ עוֹשִׂין חֲנֻכָּה בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבַּיִת, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל לֶעָתִיד הוּא עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת “בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת” (משלי כד, ג), עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַחָכְמָה, עַל-יְדֵי-זֶה ‘יִבָּנֶה בָּיִת’, שֶׁהוּא הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כִּי עִקַּר הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה הָיָה מַה שֶּׁהִכְנִיעוּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁרָצוּ לְהַחֲרִיב אֶת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וּלְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה, כִּי פָּגְמוּ בִּכְתִיבַת סִפְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל-כֵּן אָמְרוּ (בראשית רבה ב, ד): “כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק” וְכוּ’, ‘כִּתְבוּ’ דַּיְקָא, כִּי רָצוּ לַהֲפֹךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ לְהַחֲלִישׁ וּלְבַטֵּל חַס וְשָׁלוֹם כְּתָב דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּתִיבַת סִפְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה כַּנַּ”ל וּלְהַגְבִּיר הַהֵפֶךְ כְּתָב דְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת ‘כִּתְבוּ לָכֶם וְכוּ’ שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק’ וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּתִיבַת סִפְרֵי חַכְמֵי יָוָן שֶׁמֵּהֶם כָּל הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁנִּקְרָאִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל ‘חָכְמוֹת יְוָנִית’, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָעִקָּר כְּנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹצֶם הַצָּרָה שֶׁבַּדּוֹרוֹת אֵלּוּ שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַכִּתּוֹת רָעוֹת הָעוֹסְקִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמַרְבִּים סְפָרִים הָרָעִים שֶׁל הֶבֶל וְשֶׁל אֶפִּיקוֹרְסִית וּמִתְלוֹצְצִים מִכָּל סִפְרֵי אֱמֶת הַמְיֻסָּדִים עַל-פִּי חָכְמַת הָאֱמֶת עַל-פִּי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד וְהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכוּ’. וּמִי שֶׁבָּקִי בָּהֶם רוֹאֶה שֶׁבְּרֹב דִּבְרֵיהֶם הֵם נוֹטִים אַחֲרֵי כַּת הַקָּרָאִים כַּיָּדוּעַ.

וְעַל-כֵּן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֵּס וְהַיְשׁוּעָה שֶׁל חֲנֻכָּה בְּכָל דּוֹר הוּא עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם-כִּפּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל כַּנַּ”ל, הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַכְּשֵׁרִים הַשָּׁבִים בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה הַתִּקּוּן נַעֲשֶׂה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְמָר בְּיוֹם-כִּפּוּר כַּנַּ”ל. ‘וּכְשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל’, שֶׁנּוֹפְלִים עַל-יְדֵי-זֶה סִפְרֵי הַמּוֹרִים שֶׁלָּהֶם וְעוֹקְרִים דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת וְנִמְחִין מִלֵּב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה לְהַכְנִיעַ חָכְמוֹת יָוָן וּלְהַגְבִּיר אוֹר סִפְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה, בְּחִינַת אוֹר הַתּוֹרָה, בְּחִינַת (משלי ו, כג) “כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר”, בְּחִינַת “נֵר חֲנֻכָּה מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ” (שבת כא:) שֶׁמּוֹסִיפִין בְּכָל פַּעַם שֶׁתָּאִיר בְּיוֹתֵר אוֹר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם עִקַּר שְׁלֵמוּת אוֹר הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל:

יב וְעַל-כֵּן קוֹרִין בַּחֲנֻכָּה בְּפָרָשַׁת שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים, כִּי שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים שֶׁל הַשְּׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הֵם בְּחִינַת שְׁנֵים עָשָׂר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, כַּמּוּבָא, כִּי הַנְּשִׂיאִים הֵם בְּחִינַת חַכְמֵי הַדּוֹר שֶׁמְּקַבְּלִים מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַבִּי הָאֲמִתִּי שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם עוֹסְקִין לְתַקֵּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שְׁנֵים עָשָׂר רָאשֵׁי חֳדָשִׁים כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן קוֹרִין זֹאת בַּחֲנֻכָּה, כִּי אָז הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר כַּנַּ”ל:

יג וְעַל-כֵּן נִקְבַּע חֲנֻכָּה בְּסוֹף חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּתְחִלַּת חֹדֶשׁ טֵבֵת מַה שֶּׁלֹּא מָצִינוּ בְּשׁוּם יוֹם טוֹב, כִּי אָז הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁעִקַּר תִּקּוּנָהּ כְּשֶׁמִּתְמַעֶטֶת בְּתַכְלִית הַמִּעוּט בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ וְחוֹזֶרֶת וּמִתְמַלֵּאת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כַּיָּדוּעַ, וְעַל-כֵּן נִקְבַּע חֲנֻכָּה בְּכִסְלֵו, כִּי עִקַּר קְבִיעַת הַשָּׁנָה תָּלוּי בְּחֶשְׁוָן וְכִסְלֵו כַּיָּדוּעַ לַבְּקִיאִים בְּחֶשְׁבּוֹן הַלּוּחוֹת. נִמְצָא כְּשֶׁיּוֹצֵא כִּסְלֵו וְנִכְנָס רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת וְיוֹדְעִים קְבִיעָתָם כְּבָר נִשְׁלָם הַקְּבִיעוּת שֶׁל הַשָּׁנָה, כִּי אַחַר כָּךְ מִתְנַהֲגִים כָּל הֶחֳדָשִׁים כַּסֵּדֶר אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר. וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן קְבִיעוּת הַשָּׁנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִסּוֹד הָעִבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁנִּתְתַּקֵּן בַּחֲנֻכָּה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן סִבֵּב ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה נִקְבַּע חֲנֻכָּה בְּכִסְלֵו וְטֵבֵת, שֶׁאָז עִקַּר קְבִיעוּת הַשָּׁנָה כַּנַּ”ל.

וְאַגַּב אָמַרְתִּי לִרְשֹׁם מַה שֶּׁהֵאִיר ה’ בְּלִבִּי עַל עִנְיַן קְבִיעוּת הַשָּׁנָה שֶׁלִּפְעָמִים הִיא חֲסֵרָה כְּשֶׁחֶשְׁוָן וְכִסְלֵו הֵם חֲסֵרִים וְלִפְעָמִים מְלֵאִים, וְלִפְעָמִים כְּסִדְרָן כַּיָּדוּעַ, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח תכח), וּבִפְרָט בַּפְּרִי חָדָשׁ (שם). וְזֶהוּ מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (דברים ד, ו): “כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים וְכוּ’ וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל סוֹד הָעִבּוּר. וְזֶהוּ ‘חָכָם’ רָאשֵׁי תֵּבוֹת חֲ’סֵרִים מְ’לֵאִים כְּ’סִדְרָן, כִּי זֶה כְּלַל חֶשְׁבּוֹן עִבּוּר שָׁנִים וּקְבִיעוּת חֳדָשִׁים, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: ‘כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וְכוּ’ רַק עַם חָכָם’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

יד זֶה שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה עב, ה) בְּפָרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים שֶׁנְּתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נָתַן עֵצָה זֹאת לְהַנְּשִׂיאִים לַחֲנֹךְ הַמִּשְׁכָּן בְּאֵלּוּ הָעֲגָלוֹת וְהַקָּרְבָּנוֹת וְכוּ’, כִּי הֵם הָיוּ יוֹדְעִין לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א יב, לג): “וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם בַּמִּדְרָשׁ. נִמְצָא, שֶׁמְּבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ שֶׁקָּרְבְּנוֹת הַשְּׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים הָיָה עַל-יְדֵי בְּנֵי יִשָּׂשכָר שֶׁיָּדְעוּ סוֹד הָעִבּוּר, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים הֵם בְּחִינַת שְׁנֵים עָשָׂר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר רָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר. וְעַל-כֵּן קוֹרִין זֹאת בַּחֲנֻכָּה שֶׁאָז עוֹסְקִים בְּתִקּוּן זֶה כַּנַּ”ל:

טו וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הִקְרִיבוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת מִדַּעְתָּן שֶׁלֹּא עַל-פִּי מִשְׁפַּט הַתּוֹרָה, רַק שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל יָדָן, כִּי הִקְרִיבוּ קְטֹרֶת יָחִיד וְחַטַּאת יָחִיד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי עַל-פִּי הַדִּין (מנחות נ.) וְכַמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י (במדבר ז, יד). כָּל זֶה הוּא בְּחִינָה הַנַּ”ל, כִּי זֶה בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר שֶׁנִּמְסָר לְחַכְמֵי אֱמֶת הַגְּדוֹלִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל כִּרְצוֹנָם כְּפִי צֹרֶךְ הַדּוֹר וְהַשָּׁעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יבמות צ:) לְעִנְיַן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל שֶׁהִקְרִיב בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת בִּשְׁבִיל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְלָמְדוּ מִפָּסוּק “אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן” (דברים יח, טו) וְכֵן בִּשְׁאָרֵי מְקוֹמוֹת. וְכָל זֶה בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּנֵי יִשָּׂשכָר דַּיְקָא שֶׁהָיוּ בְּקִיאִים בְּסוֹד הָעִבּוּר נָתְנוּ עֵצָה שֶׁל אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת לַחֲנֹךְ הַמִּשְׁכָּן עַל יָדָם, כִּי כָּל הַחִנּוּךְ שֶׁל הַשְּׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר רָאשֵׁי חֳדָשִׁים, הוּא בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר כַּנַּ”ל:

טז כִּי עִקַּר חִנּוּךְ הַמִּשְׁכָּן הוּא בְּחִינַת לְהַשְׁלִים אֶת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן שֶׁעָמְדוּ בָּאָרוֹן שֶׁמִּשָּׁם כָּל קְדֻשַּׁת הַמִּשְׁכָּן וְהַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה חָנְכוּ אוֹתוֹ כְּדֵי לְתַקֵּן פְּגַם הָעֵרֶב רַב שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל עַל-יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְאַהֲרֹן וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת וְעַכְשָׁו שֶׁנִּבְנָה הַמִּשְׁכָּן בִּשְׁבִיל תִּקּוּן זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, עַל-כֵּן חָנְכוּ אוֹתוֹ בַּעֲצַת בְּנֵי יִשָּׂשכָר שֶׁבְּקִיאִים בְּסוֹד הָעִבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת אֵלּוּ בְּחִינַת תִּקּוּן רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמַּשְׁלִימִין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן בִּשְׁלֵמוּת לְתַקֵּן פְּגַם שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת. כִּי בְּהַמִּשְׁכָּן קִבֵּל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֶת הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י (שמות כה, כב) שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנִּקְבַּע הָאֹהֶל מוֹעֵד לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא מִשָּׁם, וְזֶה הָיָה כָּל עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֹהֶל מוֹעֵד עִם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיבוּ שָׁם הַכֹּל בִּשְׁבִיל לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל וּלְזַכּוֹתָם לִתְשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁמִּשָּׁם הָיָה כָּל חֵטְא הָעֵגֶל כַּנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה חָנְכוּ אוֹתוֹ הַשְּׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים בְּקָרְבָּנוֹת אֵלּוּ בַּעֲצַת נְתַנְאֵל שֶׁהָיָה בָּקִי בְּסוֹד הָעִבּוּר כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן קוֹרִין כָּל זֹאת בַּחֲנֻכָּה, כִּי אָז צְרִיכִין לְהַכְנִיעַ הַכְּפִירוֹת בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים עַל-יְדֵי בְּחִינַת חָכְמוֹת יָוָן וּלְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים עַל-יְדֵי גֹּדֶל אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁמֵּאִיר עַל-יְדֵי רִבּוּי סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְכַנַּ”ל:

יז וְהִנֵּה מְבֹאָר מִכָּל הַנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקְּנִין כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל הַנִּזְכָּרִין בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַד שֶׁזּוֹכִין לְסוֹד הָעִבּוּר, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְעֵצוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם וְהָעִקָּר בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה שֶׁיִּתְגַּבֵּר לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ מִכָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם אֲפִילּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁנִּתְעָה מְאֹד מְאֹד בַּעֲוֹנוֹתָיו הָרַבִּים וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. כִּי אֵין מָקוֹם בָּעוֹלָם שֶׁאֵין שָׁם עֵצָה וְתִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם, רַק שֶׁנֶּעְלָם מִמֶּנּוּ הָעֵצָה עַל-יְדֵי קִלְקוּלָיו הָרַבִּים, אֲבָל עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים וְזוֹכִין לִבְחִינַת סוֹד הָעִבּוּר, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ עֵצָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַל שֵׁם הִתְחַדְּשׁוּת, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע נִקְרָא “מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל” (קהלת ד, יג), כִּי זֶה כְּלַל הַהִתְרַחֲקוּת מֵה’ יִתְבָּרַךְ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן הָעִקָּר הוּא עַל-יְדֵי זִקְנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא מַה שֶּׁנִּדְמֶה לְכָל אֶחָד כְּאִלּוּ הַכֹּל מִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר וְהוּא כְּבָר זָקֵן בִּדְרָכָיו וְכוּ’, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב טו, כב): “לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ”. וְהַכֹּל עַל-יְדֵי שֶׁמַּפִּיל עָלָיו זִקְנָה הַ’מֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל’, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כָּל הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַמִּתְחַדְּשִׁים כַּנֶּשֶׁר וְכוּ’ בְּחִינַת (ישעיה מ, לא) “וְקֹוֵי ה’ יַחֲלִיפוּ כֹּחַ”. וְזֶהוּ בְּחִינַת רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁל חַכְמֵי אֱמֶת, כִּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מִתְחַבְּרִים עַל-יְדֵי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם שֶׁמְּחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת וְכָל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הוּא לְעוֹבָדָא לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם וְכוּ’, כִּי הֵם מִתְגַּבְּרִים בַּעֲבוֹדָתָם בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ שׁוּם הַתְחָלָה בַּעֲבוֹדַת ה’ וְתוֹרָתוֹ [וְכַמְבֹאָר הַרְבֵּה מִזֶּה בִּדְבָרֵינוּ]. וְיוֹתֵר מִזֶּה שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ פֶּה אֶל פֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל כַּמָּה וְכַמָּה הָיָה בְּעֵינָיו בְּכָל פַּעַם כְּתִינוֹק מַמָּשׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. וּפַעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָמַר (חיי מוהר”ן קפב): ‘אֲנִי עַתָּה כְּגָמוּל עֲלֵי אִמּוֹ’ וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי שֶׁמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת וּמַשִּׂיגִים גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְחַבְּרִים סְפָרִים קְדוֹשִׁים חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת, כִּי כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הוּא לְבָאֵר וּלְגַלּוֹת גְּדֻלַּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלַּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי ‘קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְיתָא וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד’, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (אַחֲרֵי עג.). עַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה הֵם מַשִּׂיגִין וּמַמְשִׁיכִין חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַתִּקְוָה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט אָבְדָה תִּקְוָתָם, בִּפְרָט בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הָאָרֹךְ וְהַמַּר הַזֶּה, שֶׁעִקָּר הוּא גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ. וְכַמְבֹאָר בָּאֵיכוֹת בְּהַקִּנָּה “אֲנִי הַגֶּבֶר”, שֶׁמְּקוֹנֵן שָׁם יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא בְּעַד כְּלַל יִשְׂרָאֵל. וְהָעִקָּר בְּעַד אַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה וְצוֹעֵק שָׁם בְּעַד כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל (איכה ג, א-ג): “אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֹנִי וְכוּ’ אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר, אַךְ בִּי יָשׁוּב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם” וְכוּ’.

וּמִי שֶׁמֵּשִׂים לֵב לְהַרְגִּישׁ צָרוֹת נַפְשׁוֹ הַנְּזוּפָה הָרְחוֹקָה מֵאָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יָבִין מֵאֵלָיו לְפָרֵשׁ כָּל זֶה עַל עַצְמוֹ, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע מַנִּיחַ כָּל הָעוֹלָם וְאֵינוֹ מִתְגָּרֶה אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל וּבַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּיוֹתֵר וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוכה נב.). שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אַךְ בִּי יָשׁוּב יַהֲפֹךְ יָדוֹ’ וְכוּ’. וְכֵן צָעַק דָּוִד (תהלים לב, ד): “כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶיךָ” וְכוּ’. וְכֵן הוֹלֵךְ וְצוֹעֵק יִרְמְיָה (איכה ג, ו): “בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ’ גָּדֵר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵֶא” וְכוּ’ וְכוּ’. עַד שֶׁאוֹמֵר: “וָאוֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה'”. כִּי לְפִי הַנִּרְאֶה לְדַעַת הָאָדָם כְּבָר אָבַד נִצְחוֹ וְתוֹחַלְתּוֹ וְתִקְוָתוֹ, אַךְ מְחַזֵּק נַפְשׁוֹ וְאוֹמֵר: “זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל-כֵּן אוֹחִיל וְכוּ’ חַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תַמּוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו”. וּמֵאַחַר שֶׁחֲסָדָיו וְרַחֲמָיו אֵינָם תַּמִּים וְאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם, בְּוַדַּאי יֵשׁ תִּקְוָה לַחֲסָדָיו וְרַחֲמָיו גַּם עַתָּה, עַתָּה אַחַר כָּל הַקִּלְקוּלִים הָרַבִּים שֶׁקִּלְקַלְנוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אַךְ כָּל זֶה עֲדַיִן אֵינוֹ מַסְפִּיק לְנַחֵם וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרִבּוּי הִתְגַּבְּרוּת מְרִירוּת פְּגָמָיו הָעֲצוּמִים, אַךְ עִקַּר הַתִּקְוָה הוּא מַה שֶּׁאוֹמֵר אַחַר כָּךְ: “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר וְרַק זֶה כָּל נֶחָמָתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ חֲסָדִים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים בְּכָל בֹּקֶר, שֶׁעַל יָדָם עִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם בְּחִינַת ‘וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית’. וְכָל זֶה מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ”ל הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם וּמַתְחִילִין מֵחָדָשׁ בְּכָל עֵת, וְהֵם מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּמְבַטְּלִין הַזִּקְנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם כָּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי כָּל תִּקְוָתֵנוּ הוּא עַל-יְדֵי שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל עַד הֵיכָן חֲסָדָיו מַגִּיעִים, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. וְעִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא חֲסָדִים, כִּי חֶסֶד נִקְרָא גְּדֻלָּה, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה בְּמָקוֹם אַחֵר.

וְכָל זֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁנִּקְרָא רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַל שֵׁם הַהִתְחַדְּשׁוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת הַלְּבָנָה: ‘וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ וְכוּ’ שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן “שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ” (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן י חֵלֶק א), כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל-יְדֵי הַהִתְחַדְּשׁוּת כַּנַּ”ל, אֲבָל כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת וּמִתְחַדְּשִׁין בַּתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים כַּנַּ”ל, כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים סוֹד הָעִבּוּר לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ וּבְעִתּוֹ בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לְהִתְחַדֵּשׁ עַל-יְדֵי-זֶה וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה הָעִקָּר. עַל-כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים וְכַנַּ”ל, כִּי יֵשׁ בָּזֶה סוֹד גָּדוֹל, בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר בְּעִנְיַן הַהִתְחַדְּשׁוּת. וְהָעִקָּר שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלוּם וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת נַעֲשִׂין חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ תִּקְוָה תָּמִיד לַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַנַּ”ל הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת וְכַנַּ”ל:

יח וְעַל-כֵּן בְּנֵי יִשָּׂשכָר שֶׁהָיוּ בְּקִיאִים בְּסוֹד הָעִבּוּר נֶאֱמַר בָּהֶם: ‘וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל’. שֶׁמִּזֶּה הַפָּסוּק לָמְדוּ שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים וּמְבִינִים סוֹד הָעִבּוּר לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים בְּעִתָּם וּבִזְמַנָּם. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת ‘יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל’ שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהוֹדִיעַ לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַה יַּעֲשֶׂה בְּכָל עֵת וָעֵת מִכָּל יְמֵי חַיָּיו בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְחַזֵּק וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ ‘יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים’, שֶׁהָיוּ מְבִינִים לָתֵת עֵצוֹת כְּפִי הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים לָדַעַת ‘מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל’. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר שֶׁהַצַּדִּיקִים הַבְּקִיאִים בָּזֶה הֵם בַּעֲלֵי עֵצוֹת אֲמִתִּיִּים:

יט וְזֶה שֶׁבִּתְפִלַּת מוּסָף שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ מַתְחִילִין: ‘רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתַתָּ’ וְכוּ’. וְאַחַר כָּךְ בְּסוֹף הַבְּרָכָה מְסַיְּמִין: ‘כִּי בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת’ וְכוּ’. אֲבָל בְּיוֹם טוֹב מַתְחִילִין תְּחִלָּה: ‘אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים’ וְכוּ’ כִּי קְבִיעוּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא סוֹד כָּמוּס וְנֶעְלָם מְאֹד, בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר הַנַּ”ל וְשָׁם סוֹד שֹׁרֶשׁ הַבְּחִירָה וְסוֹד מַה שֶּׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַסּוֹדוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין בָּזֶה, כִּי הֵם בְּחִינַת שִׂכְלִיּוֹת מַקִּיפִין הַסְּתוּמִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד בְּזֶה הָעוֹלָם [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘עַתִּיקָא’ בְּסִימָן כא], עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות יז.): ‘לֶעָתִיד צַדִּיקִים יוֹשְׁבִין’ וְכוּ’. וְכֵן עַל פָּסוּק (תהלים קלה, ד): “כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ”, עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר, כִּי מְבֹאָר בַּסְּפָרִים שֶׁסּוֹד הָעִבּוּר בּוֹ כְּלוּלִים כָּל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה. וּבִתְחִלָּה נִתְגַּלָּה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וּמִמֶּנּוּ לַצַּדִּיקִים בְּכָל דּוֹר עַד שֶׁבָּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ. וְכָל אֶחָד הִשִּׂיגוֹ כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ וְצִדְקָתוֹ, וְעִקָּר נִתְגַּלָּה לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְגַם הוּא נִתְקַשָּׁה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה טו, כח) עַל פָּסוּק (שמות יב, ב): “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם”, ‘מְלַמֵּד שֶׁנִּתְקַשָּׁה בּוֹ מֹשֶׁה’ וְכוּ’. כִּי בְּסוֹד זֶה נֶעְלָם סוֹד הַבְּחִירָה וְסוֹד שֶׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, כִּי “יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה” וְכוּ’ (סוכה כט.). וְעַל-כֵּן מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, שֶׁהוּא סוֹד הָעִבּוּר, הוּא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל וְנִצְטַוּוּ עַל זֶה בְּעוֹדָם בְּמִצְרַיִם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, כִּי מִשָּׁם כָּל הַתְחָלַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַתְחִילִין תְּחִלָּה: ‘רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתַתָּ’ וְאַחַר כָּךְ מְסַיְּמִין בְּשֶׁבַח: ‘כִּי בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת’. כִּי כָּל שֶׁבַח זֶה שֶׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא סוֹד הָעִבּוּר שֶׁנִּצְטַוּוּ תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְקֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁאָז בָּחַר בָּנוּ, כִּי סוֹד שֶׁבָּחַר בָּנוּ נִמְשָׁךְ מִסּוֹד הָעִבּוּר, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מַתְחִילִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ תְּחִלָּה מִקְּדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַנַּ”ל, אֲבָל בְּיָמִים טוֹבִים שֶׁתָּלוּי קְדֻשָּׁתָם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁכֻּלָּם ‘זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם’ שֶׁאָז כְּבָר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָז מַתְחִילִין ‘אַתָּה בְחַרְתָּנוּ’, כִּי כְּבָר נִבְחַרְנוּ מִכָּל הָעַמִּים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּמַתַּן תּוֹרָה עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא סוֹד הָעִבּוּר שֶׁנִּצְטַוּוּ כְּבָר בְּמִצְרַיִם כְּשֶׁרָצָה לְהוֹצִיאָם, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּפָרָשַׁת הַחֹדֶשׁ וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל. וְכָל כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. כִּי עִקַּר כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל-יְדֵי שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה, כִּי עַל-פִּי פְּשִׁיטוּת מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה לֹא הָיָה מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, רַק כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה הוּא מֵהַחֲסָדִים הַנֶּעְלָמִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי תּוֹרָה, בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר שֶׁמַּשִּׂיגִים הַצַּדִּיקִים הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל:

כ וְעַל-כֵּן ‘יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לַחַמָּה’, כִּי חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְכָל גְּדֻלַּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אֵין יוֹדְעִין כִּי אִם עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים שֶׁנִּמְסְרָה לָהֶם הַתּוֹרָה בְּעַל פֶּה וְיוֹדְעִים לִדְרֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ וּלְחַבֵּר סְפָרִים הַרְבֵּה בְּכָל עֵת, שֶׁכָּל זֶה הוּא שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְכָל כֹּחַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל-יְדֵי בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה. וְעַל-כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁמִּתְחַדְּשִׁין בְּכָל עֵת כְּמוֹ הַלְּבָנָה, כִּי “שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ, אֲבָל יָרֵחַ לֹא יָדַע מְבוֹאוֹ” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה כה.). שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּשִׂימִים עַצְמָם בְּכָל פַּעַם כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה כא:): ‘אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמֵשִׂים עַצְמוֹ כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ’, כִּי הֵם יוֹדְעִים כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וּמִשָּׁם כָּל כֹּחַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ וְעַל-כֵּן הֵם מוֹנִין לַלְּבָנָה, אֲבָל הָעַכּוּ”ם רוֹצִים רַק לֵידַע מִיָּד הַכֹּל עַל-פִּי חָכְמָה וְשֵׂכֶל כִּפְשׁוּטוֹ בְּלִי אֱמוּנָה בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, עַל-כֵּן מוֹנִין לַחַמָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אֵין יוֹדְעִין כְּלָל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין מְקַיְּמִין דָּבָר מִמֶּנָּה כְּלָל, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כִּי אִם עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְכַנַּ”ל:

כא וְעַל-כֵּן גַּם גְּדֻלַּת הַחַמָּה שֶׁתִּתְגַּדֵּל לֶעָתִיד יִהְיֶה רַק עַל-יְדֵי גְּדֻלַּת הַלְּבָנָה שֶׁתִּתְגַּדֵּל עַל-יְדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל לַה’ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל, כו): “וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים”. וְהִקְדִּים בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה גְּדֻלַּת הַלְּבָנָה שֶׁתִּהְיֶה ‘כְּאוֹר הַחַמָּה’ וְאַחַר כָּךְ ‘וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם’ וְכוּ’, כִּי עִקַּר גְּדֻלַּת הַחַמָּה הוּא עַל-יְדֵי גְּדֻלַּת הַלְּבָנָה שֶׁתִּתְמַלֵּא מִפְּגִימָתָהּ עַל-יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים – תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְכַנַּ”ל:

כב כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמְּשִׂימִין עַצְמָן כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ‘אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ’ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘יָרֵחַ לֹא יָדַע מְבוֹאוֹ’, שֶׁזֶּה עִקַּר סוֹד הָעִבּוּר וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִשְׁלָם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַמָּה כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל-יְדֵי שֶׁמְּבִינִים שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, רַק מִתְחַזְּקִים בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁיָּדְעוּ מַה שֶּׁיָּדְעוּ וְהִשִּׂיגוּ מַה שֶׁהִשִּׂיגוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ בֶּאֱמֶת לְ’תַכְלִית הַיְדִיעָה דְּלֹא נֵדַע’. לֹא כְּמוֹ הַרְבֵּה שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁיּוֹדְעִים חָכְמוֹת וְאוֹמְרִים גַּם כֵּן תַּכְלִית הַיְדִיעָה דְּלֹא נֵדַע. וְאֵינָם שָׂמִים אֶל לִבָּם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ לֵידַע כְּלָל, כִּי רַק הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הִגִּיעוּ בֶּאֱמֶת לְתַכְלִית הַיְדִיעָה דְּלֹא נֵדַע. וְגַם הֵם הִשִּׂיגוּ בְּכָל פַּעַם הַתַּכְלִית הַזֶּה דְּלֹא נֵדַע יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה שִׂיחוֹת נוֹרָאוֹת בָּזֶה (שיחות הר”ן ג, חיי מוהר”ן סז רפב), אֲבָל אֲנַחְנוּ אֵין יוֹדְעִין כְּלָל כִּפְשׁוּטוֹ רַק אָנוּ מְחֻיָּבִים לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וּלְהַאֲמִין בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבְסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם מְחַזְּקִים אוֹתָנוּ בְּכָל מְרִירַת הַגָּלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְכוּ’ שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה תָּמִיד, כִּי חַסְדֵי ה’ לֹא תַמּוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם וְהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם בִּבְחִינַת ‘חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן ‘יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה’, כִּי הַלְּבָנָה שֶׁהוּא הַיָּרֵחַ, לֹא יָדַע מְבוֹאוֹ, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל-יְדֵי לֹא יָדַע כַּנַּ”ל:

כג וְזֶה שֶׁמְּבָרְכִין הַחֹדֶשׁ בַּשַּׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו, כִּי ‘שַׁבָּת קְבִיעָא וְקַיָּמָא’ (פסחים קיז:). וְכָל קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁבּוֹ תְּלוּיִים כָּל הַמּוֹעֲדִים שֶׁנִּמְסַר לְיִשְׂרָאֵל לְהַחֲכָמִים לְקַדֵּשׁ הַחֹדֶשׁ לְפִי דַּעְתָּם כַּנַּ”ל, כָּל זֶה מְקַבְּלִים רַק מִבְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁקְּבִיעָא וְקַיָּמָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, כִּי כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהֵם כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּגַלִּים עֵצוֹת לַעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, כֻּלָּם כְּלוּלִים בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי לֵיכָּא מִידֵי דְּלָא רְמִיזָא בְּאוֹרַיְיתָא[1] (תענית ט.). וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁקְּבִיעָא וְקַיָּמָא, בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁכְּבָר זָכָה לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת בִּשְׁלֵמוּת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הָעֵצוֹת הַגְּלוּיוֹת וְהַנֶּעְלָמוֹת שֶׁבְּכָל סִפְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל-כֵּן מְבָרְכִין הַחֹדֶשׁ מִקֹּדֶם בְּשַׁבָּת, כִּי כָּל קְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא סוֹד הָעִבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת רִבּוּי הַסְּפָרִים, עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, נִמְשָׁךְ מִשַּׁבָּת שֶׁקְּדֻשָּׁתָהּ קְבִיעָא וְקַיָּמָא וְכַנַּ”ל:

 

רָאשֵׁי פְּרָקִים לַהֲלָכָה הַנַּ”ל עַל-פִּי הַתּוֹרָה “חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן” הַנַּ”ל, וּבוֹ הִלְכוֹת יוֹם טוֹב:

וְזֶה בְּחִינַת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁמֻּתָּר בְּיוֹם טוֹב וְאָסוּר בְּשַׁבָּת:

כד כִּי הַבֵּרוּרִים שֶׁל כָּל יְמֵי הַחֹל, שֶׁהֵם בְּחִינַת ל”ט מְלָאכוֹת, הֵם לְבָרֵר הַמַּאֲכָל מֵהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל-יְדֵי פְּגַם הָאֲכִילָה שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁפָּגַם אָז בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ וְלֹא הוֹצִיא הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת מִלִּמּוּד הַמִּצְוָה שֶׁצִּוָּהוּ ה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ עַד שֶׁהִטְעָהוּ הַנָּחָשׁ בְּנִכְלֵי עַרְמִימִיּוּתוֹ, עַד שֶׁפָּגַם מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים עַל-יְדֵי אֲכִילָה פְּגוּמָה וְכוּ’. וְאָז נִתְעַרְבְּבוּ כָּל הַמַּאֲכָלִים וְנִגְזַר: “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם” (בראשית ג, יז יט), עַד שֶׁנִּתְהַוָּה הַפְּסֹלֶת הַגָּמוּר שֶׁמִּשָּׁם הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים שֶׁמְּבַלְבְּלִים הַמֹּחַ. וּבִשְׁבִיל זֶה בָּאִים כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת לְבָרֵר הָאֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת. וּבְשַׁבָּת אָסוּר שׁוּם מְלָאכָה, כִּי בְּשַׁבָּת אֵין בֵּרוּר עַל-יְדֵי שׁוּם עֲשִׂיָּה וּמְלָאכָה גַּשְׁמִיּוֹת, רַק הַכֹּל עוֹלֶה וְנִתְבָּרֵר מִמֵּילָא וְעוֹלֶה לְשָׁרְשׁוֹ עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת. וְאָז הִיא עִקַּר תִּקּוּן הָעֵצָה, כִּי אָז נִפְרָס סֻכַּת שָׁלוֹם וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי הָעֵצָה טוֹבָה מִמֵּילָא נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי גַּם כָּל הַפַּרְנָסָה עַל-יְדֵי הָעֵצָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: ‘אֲרֵי הוּא יָהִיב לָךְ עֵיטָא לְמִיקְנָא נִכְסִין’ (תַּרְגּוּם דְּבָרִים ח, יח), וּבִפְרָט בַּעֲבוֹדַת ה’, שֶׁכָּל תִּקּוּן הָעֵצָה נִמְשָׁךְ מִשַּׁבָּת. וְעִקַּר תִּקּוּן הָעֵצָה מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים וְכוּ’, כִּי בְּשַׁבָּת עוֹלָה הַמַּלְכוּת עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה לִבְחִינַת קֹדֶשׁ בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת “וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא” (שמות לא, יד), אֲבָל בְּיוֹם טוֹב הוּא רַק בְּחִינַת ‘מִקְרָא קֹדֶשׁ’ שֶׁקּוֹרִין אֶת הַקֹּדֶשׁ, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י זַ”ל לְעִנְיַן הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב וְכוּ’. כִּי מַלְכוּת הִיא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תיקו”ז דף יז.): ‘מַלְכוּת פֶּה וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קָרִינָן לָהּ’, וּבְשַׁבָּת עוֹלָה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה עַד הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא חָכְמָה שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וּמַשְׁלֶמֶת אֶת בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אָז תַּכְלִית הַיִּחוּד בֵּין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וּכְשֶׁנִּשְׁלָם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁנִּתְרַבִּין עַל-יְדֵי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁנִּתְחַדְּשִׁין שֶׁעִקָּרָם בְּשַׁבָּת כַּיָּדוּעַ, אָז נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְאָז עִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֵצָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַמְתָּקַת הַדִּינִים [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר]:

כה אֲבָל בְּיוֹם טוֹב הוּא ‘מִקְרָא קֹדֶשׁ’ שֶׁקּוֹרִין בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מִמְּקוֹמָהּ שֶׁתֵּרֵד לִבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, עַל-כֵּן יֵשׁ אָז עֲדַיִן אֵיזֶה בֵּרוּר, עַל-כֵּן צְרִיכִין מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ לְבָרֵר מֵהַפְּסֹלֶת הַנַּ”ל.

כִּי יֵשׁ סְפָרִים קְדוֹשִׁים מֵחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁאָז תַּכְלִית הַיִּחוּד בֵּין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הַיְנוּ שֶׁתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהוּא מַה שֶּׁמְּחַדְּשִׁין הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים הוּא עוֹלֶה עַד שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁנִּתְּנָה מִפִּיו יִתְבָּרַךְ וְנִכְלֶלֶת שָׁם בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, הַיְנוּ שֶׁהַחִדּוּשִׁים שֶׁמְּחַדְּשִׁים וּמְבָאֲרִים וּמְפָרְשִׁים אֶת פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הֵם כְּלוּלִים וּנְעוּצִים וּמְחֻבָּרִים יַחַד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת עִם דִּבּוּרֵי הַפְּסוּקִים, כִּי הֵם מְחַדְּשִׁים דָּבָר דָּבוּר עַל אֳפָנָיו, שֶׁחִדּוּשֵׁיהֶם כְּלוּלִים בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת בְּתוֹךְ פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה וְכוּ’ בִּבְחִינַת (שיר השירים ה, טו): “שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז”, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. אֲבָל יֵשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהֵם גַּם כֵּן קְדוֹשִׁים וַאֲמִתִּיִּים, אֲבָל קָשֶׁה לְכַוְּנָם הֵיטֵב בְּתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה רַק בְּרֶמֶז וּבְדֶרֶךְ אַסְמַכְתָּא וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב, שֶׁהַקֹּדֶשׁ בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב צָרִיךְ לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ מִמְּקוֹמוֹ וּלְהִשְׁתַּלְשֵׁל וּלְהִתְלַבֵּשׁ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְחַבֵּר עִם הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵלּוּ. וְזֶהוּ בְּחִינַת יוֹם טוֹב בְּחִינַת מִקְרָא קֹדֶשׁ כַּנַּ”ל. וּמֵחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ אֵין יְכוֹלִין לְתַקֵּן הָעֵצָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְאָז יֵשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה בֵּרוּר מִפְּסֹלֶת הַנַּ”ל וְאָז יֵשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה מְלָאכוֹת שֶׁהֵם מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁסְּמוּכִים לְהָאֲכִילָה שֶׁצְּרִיכִין לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל בְּיוֹם טוֹב, שֶׁהֵם גְּמַר תִּקּוּן הַמַּאֲכָל כְּדֵי לְבָרֵר הַמַּאֲכָל מִבְּחִינַת פְּסֹלֶת הַנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם פְּגַם הָעֵצָה, כִּי אָז צְרִיכִים עֲדַיִן בֵּרוּרִים בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָעֵצָה וְכַנַּ”ל:

 

רָאשֵׁי פְּרָקִים מֵהֲלָכָה הַנַּ”ל וּבוֹ עִנְיַן חֲנֻכָּה

כו וְזֶה בְּחִינַת תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁאָז תִּקְּנוּ לָנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה ‘לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים’ (שבת כא:), שֶׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת שֶׁמַּמְשִׁיכִין כְּלַל הֶאָרַת הַשְּׁלֹשָׁה יִחוּדִים לְמַטָּה מְאֹד וְכוּ’, לְהָאִיר לְהַמַּלְכוּת עֹצֶם הַהֶאָרוֹת הַנַּ”ל בִּמְקוֹמָהּ אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין לָהּ עֲלִיָּה אָז וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁבְּעֹצֶם רַחֲמֵי ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁרָאָה שֶׁמַּלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֵּר מְאֹד מְאֹד שֶׁרָצוּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה לְהַשְׁכִּיחַ תּוֹרָתוֹ לְגַמְרֵי, וְצָפָה שֶׁאַחַר כָּךְ יִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת הַזֶּה בְּיוֹתֵר, עַל-כֵּן חָמַל עָלֵינוּ וְעָשָׂה לָנוּ נִסִּים נִפְלָאִים בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים וְהוֹסִיף נֵס עַל נֵס שֶׁדָּלַק מְעַט שֶׁמֶן שֶׁהָיָה חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ לְהַדְלִיק כִּי אִם יוֹם אֶחָד וְדָלַק שְׁמוֹנָה יָמִים עַד שֶׁתִּקְּנוּ עַל זֶה מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה. שֶׁהוּא שֶׁבְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנּוֹרָאִים נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַתּוֹרָה בְּחִינַת (משלי ו, כג) “נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר” גַּם לְמַטָּה לְמַטָּה, שֶׁיִּתְרַבּוּ סְפָרִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם בְּחָכְמָה עֲמֻקָּה כָּזֹאת שֶׁיָּאִירוּ פְּנֵי תֵּבֵל עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהָאִיר גַּם לְמַטָּה לְמַטָּה בְּתֹקֶף הָעֲשִׂיָּה. וְגַם שָׁם יִתְיַחֲדוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עִם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בִּשְׁלֵמוּת נִפְלָא בְּאַחְדוּת גָּמוּר, עַד שֶׁתִּהְיֶה גַּם שָׁם נִשְׁלֶמֶת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, עַד שֶׁתֻּכְלַל הַתּוֹרָה בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיֶה נִשְׁלֶמֶת הָעֵצָה שֶׁאֲפִילּוּ הַנְּמוּכִים וְהַיְרוּדִים מְאֹד מְאֹד יוּכְלוּ לִמְצֹא עֵצָה לְנַפְשָׁם לְמַלֵּט נַפְשָׁם מִנִּי שַׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים:

כז וְעַל-כֵּן הָיָה הַשֶּׁמֶן חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, כִּי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָיָה נִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים בְּיוֹם-כִּפּוּר לִבְחִינַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשָּׁם שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, כִּי שָׁם עָמְדוּ לוּחוֹת הָאֶבֶן וּמִשָּׁם כָּל הַהַמְתָּקָה הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם:

כח כִּי הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה שֶׁבְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ כָּל הֶאָרָתָהּ הָיָה מִשָּׁם מִלּוּחוֹת הָעֵדוּת שֶׁבְּבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כז, כא): “בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת יַעֲרֹךְ אוֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו” וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה, כָּל הֶאָרָתָם מִבְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה בְּבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְכַנַּ”ל, אֲבָל כָּל זֶה לֹא זָכִינוּ רַק בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וּבַמִּשְׁכָּן, אֲבָל עַתָּה בְּתֹקֶף הַגָּלוּת חָמַל ה’ יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ וְתִקֵּן לָנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה זֹאת בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה גַּם לְמַטָּה לְמַטָּה לְהָאִיר לְכָל הַיְרוּדִים שֶׁהֵם בְּתֹקֶף הָעֲשִׂיָּה, לְהָאִיר בָּהֶם גַּם כֵּן עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מְאֹד עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ שֶׁמַּשְׁלִימִין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בִּשְׁלֵמוּת כָּזֶה עַד שֶׁנִּמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים עַד שֶׁמְּאִירָה עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת גַּם לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וְכוּ’. כִּי חֲנֻכָּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַנֶּצַח, שֶׁשָּׁם עִקַּר מְקוֹם הָעֵצָה שֶׁהִיא בְּחִינַת רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן כב):

כט וְזֶה בְּחִינַת “שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם” (יומא כא:) שֶׁהָיָה הַשֻּׁלְחָן עִם לֶחֶם הַפָּנִים כְּנֶגֶד הַמְּנוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כו, לה): “וְאֶת הַמְּנוֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן”. כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, שֶׁעַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמְּנוֹרָה וְנֵרוֹתֶיהָ שֶׁהָיוּ מְאִירִים עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת “לוּחוֹת הָאֶבֶן” וְכוּ’ (שם כד, יב) כַּנַּ”ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִצְטַוָּה ‘בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת יַעֲרֹךְ אוֹתוֹ אַהֲרֹן’ וְכוּ’ שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁאוֹר נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה נִמְשָׁכִין מִלּוּחוֹת הָעֵדוּת שֶׁבְּבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְכַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיָה עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל יִשְׂרָאֵל קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה לְטַהֵר הַמַּאֲכָלִים מִפְּגַם הָעֲשָׁנִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם פּוֹגְמִין אֶת הָעֵצָה וְכַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁהָיָה עַל הַשֻּׁלְחָן. וְעַל-כֵּן הָיָה הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה סְמוּכִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, כִּי הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי קְדֻשַּׁת הַמַּאֲכָלִים לְבָרֵר מֵעֲשָׁנִים הַנַּ”ל הוּא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַמְּנוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הָעֵצָה וְכַנַּ”ל:

ל וְזֶה בְּחִינַת הַפְּלֻגְתָּא שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּעִנְיַן הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה (שבת כא:), שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: “פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ”. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: “מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ” וְכוּ’, כִּי מוּבָן מִדִּבְרֵי אַדְמוֹ”ר זַ”ל שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה נִמְשָׁךְ מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם-כִּפּוּר [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן ז בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא] וּמוּבָא לְעֵיל שֶׁכְּפִי הַ’סְּלַח נָא’ שֶׁפּוֹעֲלִין בְּיוֹם-כִּפּוּר, כֵּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁלִּפְעֹל בַּקָּשַׁת ‘סְלַח נָא’ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּרָאוּי הָעִקָּר הוּא עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז הַהַתְחָלָה. וּבְיוֹם-כִּפּוּר הַגְּמָר וְהַחֲתִימָה וְכוּ’, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם-כִּפּוּר עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הוּא שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנַת חֲכָמִים עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה וְכוּ’. עַד שֶׁתֻּשְׁלַם הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת ‘לוּחוֹת אֶבֶן’, בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּנִיסַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם-כִּפּוּר לִפְנַי וְלִפְנִים לְאֶבֶן שְׁתִיָּה וְכוּ’. בִּשְׁבִיל לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי הַקְּטֹרֶת סַמִּים ‘דַּקָּה מִן הַדַּקָּה’. וְעַל-יְדֵי הַהַזָּאוֹת שֶׁל הַפָּר וְהַשָּׂעִיר וְכוּ’ וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה וְכוּ’. וְהָעִקָּר הוּא שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם-כִּפּוּר הַנַּ”ל לְעֵצָה שְׁלֵמָה וְכַנַּ”ל. וְזֶה נִמְשָׁךְ בְּסֻכּוֹת בִּבְחִינַת ‘וּפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ’ וְכוּ’ [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר וּמוּבָא לְעֵיל].

וְזֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה עַתָּה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עַל-יְדֵי הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ קְדֻשַּׁת כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם מַשְׁלִימִין אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יוֹם-כִּפּוּר כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיוּ נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ’ עַד שֶׁנִּזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְעֵצָה שְׁלֵמָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ, כִּי עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה בְּגֹדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הִמְשִׁיכוּ לָנוּ אוֹר כָּזֶה עַד שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת כָּל הַיִּחוּדִים הַכְּלוּלִים בְּהַדְלָקַת נֵר דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה, נֵר שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְכוּ’, לְהַמְשִׁיכָם עַד לְמַטָּה מַטָּה בְּתֹקֶף הָעֲשִׂיָּה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים בִּימֵי הַחֹל מַמָּשׁ, שֶׁאָז אֵין שׁוּם עֲלִיָּה לִבְחִינַת מַלְכוּת וְכוּ’, כַּמּוּבָן כָּל זֶה בְּכַוָּנוֹת חֲנֻכָּה וּמוּבָא בִּדְבָרֵינוּ. וְכָל זֶה זוֹכִין כְּפִי הַתְּשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים בְּיוֹם-כִּפּוּר וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת חֲנֻכָּה הוּא לִזְכּוֹת לְתִקּוּן הָעֵצָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה הָעִקָּר כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֵם שְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנֻכָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמוֹנָה תִּקּוּנִין מֵחָכְמָה בִּינָה דַּעַת עַד נֶצַח וְהוֹד. כִּי נֶצַח וְהוֹד הֵם בְּחִינַת רַגְלִין, בְּחִינַת עֵצוֹת [כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן לב)], כִּי שָׁם עִקַּר הָעֵצָה. וְזֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁכִין עֵצוֹת טוֹבוֹת שְׁלֵמוֹת לְמַטָּה בְּתֹקֶף הָעֲשִׂיָּה בִּבְחִינַת רַגְלִין שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת לְהַצִּיל וּלְהַעֲלוֹת הַנְּשָׁמוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם לְהַצִּילָם מִכָּל מִינֵי קְלִפּוֹת הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאֹד שֶׁנִּתְאַחֲזוּ בָּהֶם בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם, ה’ יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁעוֹסְקִין בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לְהַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה הַגְּרוּעִים וְהָרְחוֹקִים מְאֹד עַל-יְדֵי עֲצוֹתֵיהֶם הָעֲמֻקּוֹת מְאֹד:

לא וְזֶה בְּחִינַת הַפְּלֻגְתָּא שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל הַנַּ”ל, כִּי בֵּית שַׁמַּאי סַבְרִי: “פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ – כְּפָרֵי הֶחָג” שֶׁהֵבִיאוּ בְּסֻכּוֹת שֶׁהָיוּ פּוֹחֲתִין וְהוֹלְכִין, כִּי זֶה יָדוּעַ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁשַּׁמַּאי הָיָה קַפְּדָן וְעַל-כֵּן רִחֵק אֶת הַגֵּרִים שֶׁבָּאוּ לְהִתְגַּיֵּר שֶׁלֹּא כַּדִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דף לא.), אֲבָל הִלֵּל שֶׁהָיָה עָנָו מְאֹד, קֵרֵב אוֹתָם גַּם כֵּן, כִּי שַׁמַּאי הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל, אֲבָל הָיָה הוֹלֵךְ בִּבְחִינַת מִדַּת הַדִּין וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקָרֵב אֶת הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר, עַל-כֵּן בֵּית שַׁמַּאי שֶׁהָיוּ תַּלְמִידָיו הוֹלְכִין בְּדַרְכּוֹ וְסוֹבְרִים שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן צְרִיכִין לְהַדְלִיק כָּל הַשְּׁמוֹנָה נֵרוֹת, לְהַמְשִׁיךְ כְּלַל כָּל הַתִּקּוּנִים, כִּי סוֹבְרִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָאִיר אוֹר הַתּוֹרָה, אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, לְהַחֲזִיר נְפָשׁוֹת בִּתְשׁוּבָה כִּי אִם כְּשֶׁמְּאִירִין בָּהֶם הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְהִתְגַּיֵּר וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בְּכָל לִבָּם וּלְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים בִּשְׁלֵמוּת.

וְזֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּלִמּוּד תּוֹכַחְתָּם הַקָּדוֹשׁ כִּי אִם עִם זְקֵנִים וְצַדִּיקִים קְדוֹשִׁים שֶׁמְּאִירִים בָּהֶם אוֹר הִתְגַּלּוּת תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי לְהַעֲלוֹתָם בְּמַעֲלָה יְתֵרָה וּלְזַכְּכָם מְאֹד, אֲבָל עִם הָרְחוֹקִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲסֹק מֵעֹצֶם קְדֻשָּׁתָם. וְעַל-כֵּן בֵּית שַׁמַּאי סַבְרִי ‘פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ’, שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל תְּחִלָּה מֵהַדְלָקַת כָּל הַשְּׁמוֹנָה נֵרוֹת לְהָאִיר בְּנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כָּל הֶאָרַת הַתִּקּוּנִים בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז דַּיְקָא יוּכְלוּ לְקָרְבָם. עַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אֵינָם מְקָרְבִים כִּי אִם הַהֲגוּנִים לָזֶה וּמְאִירִים בָּהֶם כָּל תּוֹרָתָם, אֲבָל הַגְּרוּעִים וְהָרְחוֹקִים הֵם מְרַחֲקִים מֵעֹצֶם קְדֻשָּׁתָם, רַק שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁאַחַר כָּךְ יוּכְלוּ לְקָרֵב אוֹתָם גַּם כֵּן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ’ שֶׁאַחַר שֶׁכְּבָר הֵאִירוּ כָּל הַשְּׁמוֹנָה תִּקּוּנִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדְלָקַת כָּל הַשְּׁמוֹנָה נֵרוֹת בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְדַעְתָּם, אַחַר כָּךְ צְרִיכִים לִפְחוֹת הָאוֹר לְהַדְלִיק בְּיוֹם שֵׁנִי רַק שִׁבְעָה וְאַחַר כָּךְ שִׁשָּׁה וְכוּ’ כְּדֵי לְמַעֵט הָאוֹר בְּכָל פַּעַם בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְקָרֵב אַחַר כָּךְ גַּם הָרְחוֹקִים. כִּי מִגֹּדֶל הַתִּקּוּן שֶׁהִמְשִׁיכוּ בְּיוֹם אֶחָד שֶׁהֵאִירוּ כָּל הַתִּקּוּנִים בְּתַלְמִידֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, עַל-יְדֵי-זֶה יוּכְלוּ אַחַר כָּךְ לְקָרֵב גַּם הָרְחוֹקִים הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה. וְאַחַר כָּךְ הָרְחוֹקִים יוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ’. וְעַל-כֵּן לָמְדוּ מִפָּרֵי הֶחָג שֶׁהָיָה פּוֹחֲתִין וְהוֹלְכִין.

כִּי יָדוּעַ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוכה נה.) שֶׁבְּסֻכּוֹת הָיָה מַקְרִיבִין שִׁבְעִים פָּרִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת, אַךְ לִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁהָיָה מְבִיאִין הַשִּׁבְעִים פָּרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקַיְּמוּ הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, אֲבָל אִיתָא בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁהֵם מִתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין כְּפָרֵי הֶחָג. וְנִרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁהַדְּבָרִים סוֹתְרִין, שֶׁמְּבִיאִין הַשִּׁבְעִים פָּרִים בִּשְׁבִיל לְכַלּוֹתָם. אַךְ שְׁנֵיהֶם אֱמֶת, כִּי עִקַּר מַה שֶּׁאָנוּ חֲפֵצִים בְּקִיּוּמָם וּמְבִיאִין הַשִּׁבְעִים פָּרִים בִּשְׁבִילָם הוּא כְּדֵי לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהֶם וּלְגַיֵּר מֵהֶם גֵּרִים עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם (צפניה ג, ט): “כִּי אָז אֶהֱפֹךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה” וְכוּ’. אֲבָל הָרַע הַגָּמוּר שֶׁבָּהֶם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ, צְרִיכִין לְכַלּוֹתוֹ. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ עַל-יְדֵי שֶׁיְּבָרְרוּ הַטּוֹב מֵהֶם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִפֹּל וְיִכְלֶה הָרַע [כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל]. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: “וּשְׁמַע מַלְכוּתָא וּקְטַלֵהּ” (בסימן יב לִקּוּטֵי חֵלֶק א).

וְעַל-כֵּן בְּסֻכּוֹת שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ אַחַר יוֹם-כִּפּוּר שֶׁנִּתְתַּקְּנוּ כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל, אָז מְבִיאִין הַשִּׁבְעִים פָּרִים וְאָז פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ שֶׁמְּבִיאִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים וּמְגַלִּין אֱלֹהוּתוֹ בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי רִבּוּי הַקָּרְבָּנוֹת עַד שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם וּמִתְקָרֵב. וְכֵן פּוֹחֵת בְּכָל יוֹם כְּדֵי לְבָרֵר בְּכָל פַּעַם הָרְחוֹקִים יוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁמְּקָרְבִין וּמְבָרְרִין הַטּוֹב מֵהֶם הֵם כָּלִין וְהוֹלְכִין וְכַנַּ”ל, עַד שֶׁאַחַר כָּךְ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת מִתְוַעֲדִין יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם עִם ה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז עִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם-כִּפּוּר וְסֻכּוֹת וְכוּ’ [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר]. וְסַבְרִי בֵּית שַׁמַּאי, שֶׁכְּמוֹ כֵן צְרִיכִין בְּהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה לְהַמְשִׁיךְ בִּתְחִלָּה שְׁלֵמוּת כָּל הַשְּׁמוֹנָה תִּקּוּנִים בִּשְׁבִיל לְקָרֵב הַהֲגוּנִים וְכוּ’, וְאַחַר כָּךְ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ כַּנַּ”ל.

אֲבָל בֵּית הִלֵּל שֶׁהָיוּ מִתַּלְמִידֵי הִלֵּל, שֶׁהָיָה עָנָו מְאֹד, סוֹבְרִים לְהֵפֶךְ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל מִמַּטָּה לְמַעְלָה, לְהַדְלִיק תְּחִלָּה נֵר אֶחָד וְאַחַר כָּךְ לִהְיוֹת “מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ”. כִּי אִם חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִתְרַצּוּ הַצַּדִּיקִים לְקָרֵב כִּי אִם הַהֲגוּנִים הַשְּׁלֵמִים שֶׁרְאוּיִים לְהָאִיר בָּהֶם כָּל הַתִּקּוּנִים כִּמְעַט אָבְדָה חַס וְשָׁלוֹם פְּלֵטַת יִשְׂרָאֵל, בִּפְרָט שֶׁהִסְתַּכְּלוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם עַל הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הָאֵלֶּה, עַל-כֵּן הֵם אוֹמְרִים לְהֵפֶךְ שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל מִמַּטָּה לְמַעְלָה מִכָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי יוֹדְעִים שֶׁזֶּה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל ה’ יִתְבָּרַךְ לְקָרֵב הַמְרֻחָקִים בְּיוֹתֵר [כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן י יד)]. עַל-כֵּן עוֹסְקִים הָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּן כָּזֶה עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהַתְחִיל מְעַט מְעַט לְהַמְשִׁיךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן תִּקּוּן אֶחָד וּלְקָרֵב נְפָשׁוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד עַל-יְדֵי אֵיזֶה תִּקּוּן אֶחָד שֶׁמְּאִירִין בּוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן הוּא מְקֻלְקָל הַרְבֵּה רַק שֶׁהֵאִירוּ בּוֹ אֵיזֶה תִּקּוּן אֶחָד. וְעַל-יְדֵי כֵּן שֶׁמְּקָרְבִין עַל-יְדֵי-זֶה נְפָשׁוֹת רְחוֹקִים כָּאֵלּוּ, עַל-יְדֵי-זֶה הֵם מוֹסִיפִין וְהוֹלְכִין בְּכָל יוֹם וּבְכָל פַּעַם לְקָרֵב אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת עִם עוֹד נְפָשׁוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר, עַד שֶׁבַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מַמְשִׁיכִין כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁכְּלוּלִים בָּהֶם כָּל הַתְּלֵיסַר תִּקּוּנָא דִּיקְנָא, שֶׁהֵם כְּלַל הָרַחֲמִים וְהַחֲסָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, שֶׁהֵם כְּלַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְקָרְבִין הַכֹּל לַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי ‘מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין’, שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל מִמַּטָּה לְמַעְלָה בִּבְחִינַת “מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחַב יָהּ” (תהלים קיח, ה), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּנָא דִּיקְנָא, שֶׁהֵם כְּלַל כַּוָּנַת חֲנֻכָּה [וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן ס)], כִּי הֵם לָמְדוּ מֵהַשְּׁמוֹנֶה הַזָּאוֹת שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם-כִּפּוּר לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרוֹן שֶׁשָּׁם עָמְדוּ לוּחוֹת הָעֵדוּת שֶׁהָיָה מַתְחִיל הַהַזָּאוֹת מֵאַחַת דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים (יומא נג:): ‘אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם’ וְכוּ’. כִּי צְרִיכִין לְהַתְחִיל מִמַּטָּה לְמַעְלָה, כִּי אֵין רְאָיָה מִפָּרֵי הֶחָג שֶׁהָיָה בִּשְׁבִיל הַשִּׁבְעִים עַכּוּ”ם שֶׁהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם כָּבוּשׁ מְאֹד בְּרַע גָּמוּר וְכוּ’, כִּי לֹא זָכוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם שֶׁהֵם נִיצוֹצֵי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, צְרִיכִים לְבָרְרָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָרְרָם כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ’, לְבָרֵר הַטּוֹב וְהֵם יִהְיוּ כָּלִים וְהוֹלְכִים וְכוּ’. אֲבָל יִשְׂרָאֵל עַם הַנִּבְחָר עַם קָדוֹשׁ, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, רַק שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם הָרַע שֶׁל הָעַכּוּ”ם בִּבְחִינַת (תהלים קו, לה) “וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם” וְכוּ’, עַל-כֵּן כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִילּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי נִמְשָׁךְ מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד. וּבְגֹדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִין לְהַגְבִּיהַּ אוֹתָם וּלְהָאִיר אוֹר הַתּוֹרָה עַל יָדָם דַּיְקָא, עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין טוֹב כָּזֶה שֶׁהָיָה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה [כַּמּוּבָן כָּל זֶה בִּדְבָרָיו זַ”ל]. עַל-כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת ‘מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ’, בְּחִינַת ‘מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

לב וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ביצה טז.) שֶׁ”שַּׁמַּאי הָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת, כֵּיצַד: מָצָא בְּהֵמָה וְכוּ’. אֲבָל הִלֵּל מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה בּוֹ שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, כ): “בָּרוּךְ ה’ יוֹם יוֹם” וְכוּ’. כִּי שַׁמַּאי הָיָה מַחְמִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וְהָיָה קַפְּדָן גָּדוֹל שֶׁלְּתֹקֶף קְדֻשָּׁתוֹ רָצָה רַק שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ קְדוֹשִׁים. וְאִם לֹא הָיָה קָדוֹשׁ כִּרְצוֹנוֹ לֹא הָיָה יָכֹל לְסָבְלוֹ. וְעַל-כֵּן גַּם בְּעִנְיַן הָאֲכִילָה הָיָה מַחְמִיר מְאֹד וְלֹא רָצָה לֶאֱכֹל כִּי אִם לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ מַמָּשׁ, שֶׁכְּשֶׁמָּצָא בְּהֵמָה נָאָה הָיָה מַזְמִינָהּ תֵּכֶף לְשַׁבָּת וְלֹא אָכַל מִמֶּנָּה עַד שֶׁמָּצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה, וְאָז אָמַר: זוֹ לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְאָז דַּיְקָא אָכַל אֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁכְּבָר נִתְקַדְּשָׁה בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל-יְדֵי שֶׁהִזְמִינָהּ לְשַׁבָּת. וְכֵן נָהַג תָּמִיד. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי מִדָּה טוֹבָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד שֶׁהָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ‘אֲבָל הִלֵּל מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה בּוֹ, שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם’ וְכוּ’ הַיְנוּ עַל-פִּי הַנַּ”ל. כִּי שַׁמַּאי הָיָה מַחְמִיר וּלְגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ רָצָה רַק לְהַעֲלוֹת הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁכְּלַל הַקְּדֻשָּׁה הוּא שַׁבָּת, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה לֹא רָצָה לְקָרֵב גֵּרִים הָרְחוֹקִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לְהִתְקָרֵב כָּרָאוּי מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה טוֹבִים בְּעֵינָיו כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב. וְכֵן בְּעִנְיַן אֲכִילָתוֹ לֹא רָצָה לֶאֱכֹל כִּי אִם כְּשֶׁיַּזְמִין הַמַּאֲכָל לְשַׁבָּת, ‘אֲבָל הִלֵּל מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה בּוֹ’ וְכוּ’.

וְהָעִנְיָן עַל-פִּי הַנַּ”ל, כִּי עִקָּר הוּא תִּקּוּן הָעֵצָה, כִּי כָּל הַתּוֹרָה נִקְרֵאת עֵצָה, בְּחִינַת “לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה” (משלי ח, יד), בְּחִינַת “תַּרְיַ”ג עֲטִין דְּאוֹרַיְיתָא” (זוהר יתרו פב:), כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת, שֶׁעַל זֶה צָעַק דָּוִד (תהלים יג, ג): “עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי” וְכוּ’. וְעִקַּר תִּקּוּן הָעֵצָה הוּא עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת. וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת שֶׁהוּא כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, כִּי כָּל פְּגַם הָעֵצָה נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא הָאֲכִילָה שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְאַחֲזוּ הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים בְּהָאֲכִילָה שֶׁמְּבַלְבְּלִים הָעֵצָה כַּנַּ”ל. וְכָל הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וּמַשְׁלִימִין אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הָעֵצָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעִקַּר תִּקּוּן זֶה הוּא בְּשַׁבָּת שֶׁאָז עִקַּר כְּלָלִיּוּת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה עִם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּנַּ”ל, כִּי אָז הָאֲכִילָה כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְאֵין כֹּחַ בְּהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים לְבַלְבֵּל הָעֵצָה וְכַנַּ”ל. אֲבָל לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת בִּשְׁלֵמוּת אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה כִּי אִם גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִין לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת מֵהֶם, כִּי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל יְמֵי הַחֹל כַּיָּדוּעַ. וּכְמוֹ שֶׁמַּמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל יְמֵי הַחֹל, כְּמוֹ כֵן הֵם מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת חֹל נֶגֶד הַצַּדִּיקִים וְאֵינָם יְכוֹלִים לִזְכּוֹת בְּעַצְמָם לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת כָּרָאוּי, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַצַּדִּיקִים מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם וּמַמְשִׁיכִים עֲלֵיהֶם קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹסְעִים לְצַדִּיקִים עַל שַׁבָּת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מֵהֶם קְדֻשַּׁת שַׁבָּת. וְעַל-כֵּן נוֹהֲגִים שֶׁיּוֹשְׁבִים עַל שֻׁלְחָנָם, כִּי שֻׁלְחָן שֶׁלָּהֶם קֹדֶשׁ. כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הוּא הָאֲכִילָה כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי שֶׁיּוֹשְׁבִים עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּהֶם בִּפְרָט בְּשַׁבָּת בְּעַצְמוֹ עַל-יְדֵי-זֶה הֵם מְבָרְרִין הָעֵצָה מֵהָעֲשָׁנִים הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְעֵצָה שְׁלֵמָה שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן שַׁמַּאי שֶׁהָיָה קַפְּדָן וְכַנַּ”ל לֹא הָיָה רוֹצֶה לֶאֱכֹל כִּי אִם כְּשֶׁהַמַּאֲכָל נִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל-יְדֵי שֶׁהִזְמִינָהּ לְשַׁבָּת. אֲבָל בְּלֹא זֶה לֹא רָצָה לְהַעֲלוֹת הַמַּאֲכָל שֶׁל חֹל לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ מַה שֶּׁלֹּא רָצָה לְקָרֵב גֵּרִים הָרְחוֹקִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת חֹל לְהַעֲלוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁבָּת. כִּי לֹא רָצָה לְקָרֵב הָרְחוֹקִים כִּי אִם מִי שֶׁיּוּכַל לְהַעֲלוֹתוֹ לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת מַמָּשׁ וְכַנַּ”ל. ‘אֲבָל הִלֵּל מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה בּוֹ’ שֶׁהָיָה עָנָו מְאֹד וְהוֹרִיד וְהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ מְאֹד לְכָל הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁהִתְגַּבֵּר לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֵם שָׁם. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֲנֻכָּה שֶׁמַּמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְמַטָּה לִבְחִינַת יְמֵי הַחֹל מַמָּשׁ וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁלֹּא נָהַג שַׁמַּאי שֶׁלֹּא אָכַל כִּי אִם כְּשֶׁהִזְמִין תְּחִלָּה לְשַׁבָּת. כִּי הִלֵּל אָמַר ‘בָּרוּךְ ה’ יוֹם יוֹם’ וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁהָיָה מִתְגַּבֵּר לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל הַמַּאֲכָל אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הִזְמִינוֹ לְשַׁבָּת. וּכְמוֹ כֵן הָיָה מְקָרֵב רְחוֹקִים אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הֵכִינוּ עַצְמָן כָּרָאוּי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כִּי הוֹרִיד וְהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ לְכָל הָרְחוֹקִים לְהַמְשִׁיךְ לָהֶם קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וְכֵן נָהַג בְּעִנְיַן הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל, כִּי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל וְהַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל הָרְחוֹקִים מְאֹד הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ”ל. וְגַם עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה בְּעַצְמָהּ שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הֵם מְבָרְרִים נִיצוֹצוֹת וּנְפָשׁוֹת וּמְקָרְבִים רְחוֹקִים עַל-יְדֵי-זֶה [כַּמּוּבָן בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן סב)].

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל הִלֵּל שֶׁמִּדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה בּוֹ שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה: וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁשַּׁמַּאי לֹא הָיָה מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, הֲלֹא מִדָּה טוֹבָה זֹאת בְּעַצְמָהּ שֶׁהִזְמִין תָּמִיד הַמַּאֲכָל לְשַׁבָּת וְכוּ’ עָשָׂה בְּוַדַּאי לְשֵׁם שָׁמַיִם. אַךְ הַחִלּוּק הוּא שֶׁשַּׁמַּאי לֹא הָיָה יָכֹל לְקַדֵּשׁ הַמַּאֲכָל כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁהִזְמִינוֹ מַמָּשׁ לְשַׁבָּת כַּנַּ”ל, ‘אֲבָל הִלֵּל מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה בּוֹ שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם’, ‘כָּל מַעֲשָׂיו’ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל עֲשִׂיּוֹתָיו הַגַּשְׁמִיּוֹת מַמָּשׁ הָיָה כֻּלָּם לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁאֲפִילּוּ בַּעֲשִׂיָּה גַּשְׁמִית הָיָה יָכֹל לְהוֹרִיד עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם וּלְקַדֵּשׁ הַמַּאֲכָל בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת אַף-עַל-פִּי שֶׁמִּתְחִלָּה לֹא הִזְמִינָהּ מַמָּשׁ לְשַׁבָּת. וְעַל-כֵּן הָיָה יָכֹל לְקָרֵב רְחוֹקִים מְאֹד, כִּי לֹא הָיָה מַקְפִּיד שֶׁלֹּא לְקָרְבָם כִּי אִם כְּשֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם כָּרָאוּי לַעֲלוֹת לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת רַק הִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְהוֹרִיד וְהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם לִמְקוֹמָם, שֶׁהֵם שָׁם וְהִמְשִׁיךְ לָהֶם קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִמְקוֹמָם. וְעַל-יְדֵי-זֶה קֵרֵב כָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה. כִּי בְּשַׁבָּת עוֹלָה הַמַּלְכוּת בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה עַד הַקֹּדֶשׁ בְּעַצְמוֹ. וַאֲפִילּוּ בְּיוֹם טוֹב שֶׁאֵין לָהּ עֲלִיָּה זֹאת אֲבָל עוֹלָה לְמָקוֹם שֶׁעוֹלָה, וּלְשָׁם מַמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת ‘מִקְרָא קֹדֶשׁ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל נִפְלָאוֹת שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה הוּא, שֶׁהוּא בִּימֵי הַחֹל מַמָּשׁ וְהַצַּדִּיקִים בְּגֹדֶל כֹּחָם תִּקְּנוּ לָנוּ בְּדֶרֶךְ נֵס נִפְלָא לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קְדֻשַּׁת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הָעֵצָה לְמַטָּה מְאֹד לִבְחִינַת יְמֵי הַחֹל מַמָּשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקָרְבִין כָּל הָרְחוֹקִים לַה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ מִדָּתוֹ שֶׁל הִלֵּל וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהָיָה אוֹמֵר הִלֵּל ‘בָּרוּךְ ה’ יוֹם יוֹם’ וְכוּ’, שֶׁלֹּא הָיָה מַמְתִּין עַד שֶׁיַּעֲלֶה הָרְחוֹקִים לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת מַמָּשׁ רַק אָמַר ‘בָּרוּךְ ה’ יוֹם יוֹם’ וְכוּ’, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּשֶׁרָאָה בְּאֶחָד אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה בְּעָלְמָא שֶׁרָצָה לְהִתְקָרֵב אֵיזֶה הִתְקָרְבוּת כָּל שֶׁהוּא קֵרְבוֹ מִיָּד עַל-יְדֵי עֹצֶם עַנְוְתָנוּתוֹ וְחָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק מִצַּד עַצְמוֹ מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן חָמַל עָלָיו וְהוֹרִיד אֵלָיו בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִמְקוֹמוֹ לְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה וּלְקָרְבוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ בַּעֲצוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת “רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי” וְכוּ’ (שמות ג, ז) שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה ג, ב) שֶׁאָמַר ה’ יִתְבָּרַךְ ‘רוֹאֶה אֲנִי שְׁתֵּי רְאִיּוֹת וְכוּ’ שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי רוֹאֶה אֶת עָנְיָם וַאֲנִי רוֹצֶה לְגָאֳלָם’. וְכֵן מָצִינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין ה’ יִתְבָּרַךְ דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים מוֹסִיפִין לְעוֹרֵר רַחֲמָיו שֶׁאֲפִילּוּ בְּעֵת קִלְקוּלָם הַגְּדוֹלִים כְּמוֹ בִּשְׁעַת הָעֵגֶל אַף-עַל-פִּי-כֵן הֵם מְרַצִּין בִּתְפִלּוֹתָם אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁמּוֹחֵל לָהֶם וּמִשְׁתַּדְּלִין לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת מִדָּתוֹ שֶׁל הִלֵּל וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

רָאשֵׁי פְּרָקִים מֵהִלְכוֹת חֲנֻכָּה הַנִּכְלָל בְּהִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת קָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים “קַעֲרַת כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ וְכוּ’, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת לְמִנְחָה” (במדבר ז, יט). לְתַקֵּן הַמַּאֲכָלִים. ‘שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה’ כְּנֶגֶד מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בָּאֲכִילָה כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם בָּא פְּגָמָיו בְּהַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה שֶׁהוֹלִיד וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עירובין יח:). כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעָשָׂה אָז תְּשׁוּבָה הִתְגָּרוּ בּוֹ מְאֹד וּבִלְבְּלוּ דַּעְתּוֹ בָּעֲשָׁנִים סְרוּחִים הַנַּ”ל שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת וְכוּ’. וְעִקַּר הַקִּלְקוּל וּבִלְבּוּל הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁמִּתְגַּבְּרִין הוּא בְּעִנְיַן פְּגַם הַבְּרִית. וּבְיוֹתֵר מִתְגַּבְּרִין עַל הָרוֹצֶה לָשׁוּב וְכוּ’:

וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן יְדֵי הַסְּמִיכָה:

“מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל”. בְּחִינַת שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ לָהּ כְּתָב וְלָשׁוֹן מְיֻחָד בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּתָב. “כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת”. רֵיחַ טוֹב שֶׁמְּבָרֵר מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים הַנַּ”ל. ‘עֲשָׂרָה זָהָב’ כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלַל סֵפֶר הַתּוֹרָה וְכוּ’. “פָּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד” בְּחִינַת אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב שֶׁכֻּלָּם חִבְּרוּ סְפָרִים הַרְבֵּה. “שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת” לְכַפֵּר עַל מְכִירַת יוֹסֵף שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נֶחֶלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֵצָה “וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת” וְכוּ’ (יחזקאל לז, כב). “וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם” פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: “כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן”. מֹשֶׁה כְּלַל הַתּוֹרָה אַהֲרֹן שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. “יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב” (דברים לג, י). כִּי הוּא בְּחִינַת תַּלְמִיד מֹשֶׁה וְקֵרֵב כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלָיו עַל-יְדֵי “וְרָאֲךָ” וְכוּ’ בְּחִינַת ‘אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה’ (אָבוֹת א, יב). וְעַל-כֵּן נִכְנָס לְבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְכוּ’. “אֵלִים חֲמִשָּׁה” וְכוּ’. כְּנֶגֶד כְּלַל הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. כִּי כָּל הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל. שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה תִּקּוּנִים אֱמוּנַת חֲכָמִים וְכוּ’.

וְעַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשְׁכוּ הָעֲשָׁנִים הַנַּ”ל נִפְגְּמוּ יְדֵי הַסְּמִיכָה שֶׁהוּא הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּסְמָכִין וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת קַיִן וְהֶבֶל שֶׁמִּשָּׁם מַחֲלֹקֶת קֹרַח עִם מֹשֶׁה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי קַיִן הֵבִיא קָרְבָּן מֵהַפְּסֹלֶת, כִּי לִמּוּדוֹ הָיָה מִבְּחִינַת הָעֲשָׁנִים הַנַּ”ל. אֲבָל הֶבֶל הֵבִיא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וְכוּ’.

הַפְּלֻגְתָּא שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים “פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ” – ‘כְּפָרֵי הֶחָג שֶׁמִּתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין’. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים “מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ” – ‘מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין’. כִּי בֵּית שַׁמַּאי סַבְרִי שֶׁצְּרִיכִין לְהַגִּיעַ עַד הַתִּקּוּן הָאַחֲרוֹן, וְאָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהָאִיר וְכוּ’. וְזֶהוּ ‘כְּפָרֵי הֶחָג – שֶׁמִּתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין’ שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁאָז מְאִירִין כָּל הַחֲסָדִים פְּנִימִים וְכוּ’ מַקְרִיבִין שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים וְאָז מַכְנִיעִין כַּמָּה עַכּוּ”ם. וּבְיוֹם שֵׁנִי ‘פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ’ עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁאָז נִכְלִין כָּל הָעַכּוּ”ם וּמְבָרְרִין הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַחֲסָדִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ בְּכֹחַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם-כִּפּוּר וְאָז יִשְׂרָאֵל מִתְיַחֲדִין לְבַדָּם עִם ה’ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁאֵין מַקְרִיבִין כִּי אִם פָּר אֶחָד וְאַיִל אֶחָד בִּבְחִינַת ‘עַכְּבוּ עִמִּי יוֹם אֶחָד’ וְכוּ’ (רַשִׁ”י בַּמִּדְבָּר כט, לו).

אֲבָל בֵּית הִלֵּל סַבְרִי: ‘מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין’. כִּי שְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם בִּבְחִינַת שְׁמוֹנֶה הַהַזָּאוֹת שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם-כִּפּוּר בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁהִתְחִיל תְּחִלָּה מֵאַחַת וְאַחַר כָּךְ אַחַת וְאַחַת וְכוּ’ וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת שְׁמוֹנַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת עִם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת כִּי סֻכּוֹת מְרַמֵּז עַל תִּקּוּן הַגְּאֻלָּה. כִּי אָז מַמְשִׁיכִין תְּחִלָּה שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן וְאַחַר כָּךְ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. אֲבָל חֲנֻכָּה עִקַּר נִפְלְאוֹת הַנֵּס שֶׁגַּם בְּתֹקֶף מֶמְשַׁלְתָּם וַאֲפִילּוּ בְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת נִתְגַּבֵּר בְּעֵצוֹת טוֹבוֹת עֲמֻקּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁנָּפַל כָּל אֶחָד. עַל-כֵּן אָז צְרִיכִין לְהַתְחִיל מִכָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לְהַתְחִיל מֵאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְתִקּוּן כָּל שֶׁהוּא שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין’. וְעַל-כֵּן בְּיוֹם-כִּפּוּר אֲפִילּוּ בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ מֵחֲמַת, שֶׁאָז צְרִיכִין לְכַפֵּר כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַתְחִיל מֵאַחַת וְאַחַר כָּךְ אַחַת וְאַחַת וְכוּ’ וְאַזְלֵי לְטַעֲמֵיהוּ. כִּי שַׁמַּאי קַפְּדָן וְאָכַל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת שֶׁלִּסְבָרָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל כָּרָאוּי לִדְחוֹת הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים, שֶׁמִּשָּׁם תִּקּוּן הָעֵצָה שֶׁהוּא הָעִקָּר כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל שׁוּם דָּבָר חָשׁוּב רַק מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת וְכוּ’, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת. נִמְצָא שֶׁסּוֹבֵר שֶׁצְּרִיכִין תְּחִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן וְכוּ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת. ‘אֲבָל הִלֵּל מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה לוֹ שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם וְהָיָה אוֹמֵר בָּרוּךְ ה’ יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה’. כִּי עַכְשָׁו אִם נַמְתִּין עַל שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן כִּמְעַט אָבְדָה חַס וְשָׁלוֹם פְּלֵטַת יִשְׂרָאֵל. רַק צְרִיכִין לֵילֵךְ תָּמִיד עִם בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ ה’ יוֹם יוֹם’ וְכוּ’ שֶׁכָּל מַה שֶּׁחוֹטְפִין וְכוּ’. וְזֶהוּ ‘שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם’, כִּי מְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי וְאוֹמֵר אִם לֹא אֶגְמֹר תֵּכֶף חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדִי לַעֲשׂוֹת אֶעֱשֶׂה. וְאִם לֹא יִהְיֶה לִי עוֹלָם הַבָּא וְכוּ’, מַה לַּעֲשׂוֹת כַּוָּנָתִי לַשָּׁמַיִם, וְה’ הַטּוֹב יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר בַּעֲדִי [עַד כָּאן רָאשֵׁי פְּרָקִים]:

לד וְזֶה בְּחִינַת קָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים שֶׁקּוֹרִין בַּחֲנֻכָּה. כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלָּהֶם הָיָה לְתַקֵּן פְּגַם חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְנָה הַמִּשְׁכָּן לְכַפֵּר עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה מח, נ). וְעִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה פְּגַם הָאֱמוּנָה שֶׁעִקָּרָהּ הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּמֹשֶׁה שֶׁגִּלָּה לָהֶם אֱלֹהוּתוֹ בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה וְהֵאִיר בָּהֶם אוֹר הַדַּעַת וְהַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה כָּזֹאת בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִתְגָּרָה בָּהֶם הַס”מ כָּל כָּךְ עַד שֶׁהֶחֱטִיאָם כָּל כָּךְ בַּעֲצַת הָעֵרֶב רַב.

וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר, שֶׁעִקַּר פְּגַם הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים. כִּי אִם הָיוּ מַאֲמִינִים בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַחֲכָמִים בֶּאֱמֶת, הָיָה מְבַטֵּל דַּעְתּוֹ הַמְבֻלְבֶּלֶת, וּבְוַדַּאי הָיָה מַאֲמִין כָּרָאוּי, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין דַּרְכֵי ה’ וְהַשָּׂגַת אֱלֹהוּתוֹ הָיָה סוֹמֵךְ עַל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר גּוּפוֹ בְּתַכְלִית וְכוּ’. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת כְּתִיב (שמות יד, לא): “וַיַּאֲמִינוּ בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ”. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בַּה’ הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בְּמֹשֶׁה עַבְדּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בָּזֶה בְּכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת, וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁמַּרְבֶּה קָטֵגוֹרְיָא בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּמוֹ עַכְשָׁו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (כתבות קיב:) וְאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הָאֱמֶת. עַל-כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ צָרִיךְ לָשׁוּב עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ עַל-יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיָּבִין מִזֶּה שֶׁרוֹצִים לְהַרְחִיקוֹ מֵה’ יִתְבָּרַךְ [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר עַל פָּסוּק (משלי טו, לא) “אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין” וְכוּ’. עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן ה] עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים עַד שֶׁיַּחַזְרוּ וְיֻחְשְׁבוּ אֶצְלוֹ כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל:

לה וְזֶה בְּחִינַת קָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁבָּזֶה תָּלוּי תִּקּוּן כָּל הַבְּחִינוֹת (הַמְבֹאָרִין בַּתּוֹרָה “חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן” הַנַּ”ל). וְזֶה ‘קַעֲרַת כֶּסֶף’, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁמְּרַמֵּז עַל שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים. ‘שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ’ בְּחִינַת הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְכוּ’. כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כִּי לֹא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר בַּאֲרִיכוּת]. כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה כָּלוּל מִכָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁכֻּלָּם יָצְאוּ מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁעָבַר עַל הַצִּוּוּי שֶׁצִּוָּהוּ ה’ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה מֵבִין אֲמִתַּת הַפֵּרוּשׁ שֶׁל הַמִּצְוָה הַזֹּאת וְנָטָה אַחַר עֲצַת הַנָּחָשׁ בַּעֲצַת אִשְׁתּוֹ, מִזֶּה נִמְשָׁךְ פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁהָיוּ כְּלוּלִים בּוֹ כָּל הַדּוֹרוֹת, וּמִזֶּה נִתְהַוָּה פְּגַם מַחֲלֹקֶת קַיִן וְהֶבֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, כִּי מִמַּחֲלֹקֶת קַיִן עַל הֶבֶל נִמְשַׁךְ מַחֲלֹקֶת קֹרַח עַל מֹשֶׁה כַּמּוּבָא שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר. כִּי בְּכָל מַחֲלֹקֶת יֵשׁ בּוֹ נִיצוֹצֵי מַחֲלֹקֶת קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, עַל-יְדֵי-זֶה נִפְגְּמָה הָאֲכִילָה וְנִגְזַר ‘בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם’ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ פְּסֹלֶת הַמַּאֲכָל עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה פְּסֹלֶת גָּמוּר שֶׁהוּא הָעֹנֶשׁ שֶׁל הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁנִּדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת הַמֹּחַ. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַפְּסֹלֶת שֶׁנֶּאֱחָז בְּכָל הַמַּאֲכָלִים עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הֵבִיאוּ ‘קַעֲרַת כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ וּמִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת לְמִנְחָה’, ‘סֹלֶת לְמִנְחָה’ – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים שֶׁעִקָּרָהּ הַלֶּחֶם. וְעַל-יְדֵי סֹלֶת לְמִנְחָה תִּקְּנוּ פְּגַם הַמַּאֲכָלִים. וְעַל-כֵּן מְרֻמָּז בְּקַעֲרַת כֶּסֶף שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן לְתַקֵּן פְּגָמוֹ. וְכֵן ‘שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ’ כְּנֶגֶד הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה שֶׁהוֹלִיד וְכוּ’. כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִים הַמֹּחַ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת וְכוּ’. וְעִקַּר הָעֵצָה וּמִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת צְרִיכִין בְּעִנְיָן זֶה שֶׁהִיא שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד מְאֹד. וְעַל-יְדֵי הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים לֹא הָיָה יָכֹל לְהוֹצִיא עַצְמוֹ מִזֶּה, אַף-עַל-פִּי שֶׁעָשָׂה אָז תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה וּפֵרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ. אֲבָל מֵאֹנֶס הַמִּקְרוֹת לֹא נִצּוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עירובין יח:). וְהַכֹּל עַל-יְדֵי הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים הַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ’. ‘מִשְׁקָלָהּ’ בְּחִינַת הַמַּתְקְלָא כִּי עִקַּר הַמַּתְקְלָא הוּא בְּתַאֲוָה זֹאת [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן יט)]. וּבְוַדַּאי אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּאֵלּוּ הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הִתְגַּבֵּר מְאֹד לְבָרֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ מֵהִרְהוּרִים אֵלּוּ, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא נִצּוֹל מִמִּקְרוֹת מֵחֲמַת הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֵבִיאוּ קַעֲרַת כֶּסֶף שֶׁהוּא כְּנֶגֶד שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְכוּ’ לְתַקֵּן כָּל זֶה. וּבָזֶה הִמְשִׁיכוּ תִּקּוּן לִפְגַם הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁלִּמּוּדָם מֵאֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת שֶׁנִּסְמָכִין לְרַבִּי שֶׁלֹּא כַּדִּין שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֵטְא קַיִן שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל הֶבֶל בְּחִנָּם וַהֲרָגוֹ שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל עַכְשָׁו כַּנַּ”ל:

לו גַּם ‘קַעֲרַת’ גִּימַטְרִיָּא ‘תֵּשַׁע’ בְּחִינַת (שיר השירים ה, יד) “מֵעָיו ‘עֶשֶׁת’ שֵׁן”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שיר הַשירים רבה ה, ב) וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י “זֶה תּוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁהוּא נָתוּן בְּאֶמְצַע הַחֲמִשָּׁה חֻמָּשִׁים כַּמֵּעַיִם הַלָּלוּ” וְכוּ’. כִּי תּוֹרַת כֹּהֲנִים מְדַבֵּר מִקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים שֶׁנִּפְגְּמוּ עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. כִּי צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּבְחִינַת אֲכִילַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיִּהְיֶה הַשֻּׁלְחָן מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ (ברכות נה.). וְעַל-כֵּן נִרְמָז תּוֹרַת כֹּהֲנִים בַּפָּסוּק ‘מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן’. בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּעֲשִׂים שֶׁהֵם כְּלֵי בִּשּׁוּל הָאֲכִילָה לְבָרְרָהּ מֵהַמּוֹתָרוֹת. וְזֶה בְּחִינַת קַעֲרַת כֶּסֶף סֹלֶת שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים מֵעֲשָׁנִים סְרוּחִים כַּנַּ”ל, כִּי בְּהַקְּעָרָה אוֹכְלִין הַמַּאֲכָלִים. וְעַל-כֵּן ‘קַּעֲרַת’ בְּגִימַטְרִיָּא ‘עֶשֶׁת’ בְּחִינַת ‘מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן’ בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל:

לז גַּם ‘קַעֲרַת’ אוֹתִיּוֹת ‘עֲקֶרֶת’ כַּמּוּבָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (במדבר רבה יד, ח) בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת “עֲקֶרֶת הַבַּיִת” כַּיָּדוּעַ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תהלים קיג, ה-ט) “מִי כַּה’ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת וְכוּ’, מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפּוֹת יָרִים אֶבְיוֹן מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת” וְכוּ’ שֶׁבְּעֹצֶם גָּבְהוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ ‘מַגְבִּיהִי לָשָׁבֶת’ הוּא מַשְׁפִּיל לִרְאוֹת לְהָקִים הַדַּל וְהָאֶבְיוֹן מֵעָפָר וּמֵאַשְׁפּוֹת מַמָּשׁ שֶׁהֵם הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים, וְה’ יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו מַשְׁגִּיחַ עַל אֵלּוּ הַדַּלִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מֵהַדַּעַת שֶׁנָּפְלוּ לֶעָפָר וְלָאַשְׁפּוֹת מַמָּשׁ וְהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים מְסַבְּבִים וּמְעַקְּמִים דַּעְתָּם מְאֹד. וּכְשֶׁהֵם חָסִים עַל עַצְמָם וְצוֹעֲקִים לַה’ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְשׁוֹלֵחַ עֲלֵיהֶם מַיִם טְהוֹרִים הַנַּ”ל וּמְקִימָם מֵעָפָר וּמֵאַשְׁפּוֹת סְרוּחִים הָאֵלּוּ. כִּי אֵלּוּ הַמַּיִם טְהוֹרִים שֶׁהֵם הַסְּפָרִים קְדוֹשִׁים מְטַהֲרִים מִכָּל הַגִּלּוּלִים בְּחִינַת (יְחֶזְקֵאל לו, כה) “וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם” וְכוּ’. וְזֶהוּ “לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ”, שֶׁמְּזַכֶּה אוֹתָם שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִים עִם כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּכְלָלִין בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בִּפְרָט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה בְּחִינַת (משלי יג, ט) “אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמַח” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶהוּ ‘עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ’, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַתָּה לָשׁוּב וּלְהַאֲמִין בָּהֶם. וְזֶהוּ ‘מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת’ בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה”. כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה בְּחִינַת ‘אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמַח’ בְּחִינַת ‘חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם:

לח ‘מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף’ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: כְּנֶגֶד נֹחַ. ‘שִׁבְעִים שֶׁקֶל’ – כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ. שִׁבְעִים אֻמּוֹת כָּל אַחַת יֵשׁ לָהּ כְּתָב וְלָשׁוֹן. וְיִשְׂרָאֵל נִבְחֲרוּ מֵהֶם בַּכְּתָב וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִצְטַוָּה נֹחַ בְּבִנְיַן הַתֵּבָה לְהַצִּילוֹ בִּזְכוּת מֹשֶׁה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת “בְּשַׁגָּם הוּא בָשָׂר וְהָיָה יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה” (בראשית ו, ג) – ‘דָּא מֹשֶׁה’ כַּמּוּבָא (חולין קלט:). וְכָל זֶה מְרַמֵּז עַל תִּקּוּן יְדֵי הַכְּתִיבָה שֶׁהוּא כְּתַב יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁתִּקְּנוּ פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ”ל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע הַכְּתָב שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת וְנִתְעַלֶּה הַכְּתָב שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שִׁבְעִים שֶׁקֶל הַנַּ”ל:

לט ‘כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת’ – זֶה בְּחִינַת עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשָּׁם עָמְדוּ לוּחוֹת הָאֶבֶן שֶׁנִּכְתְּבוּ עֲלֵיהֶם הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב’ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם שֶׁהוּא כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ מִיָּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזֶהוּ ‘מְלֵאָה קְטֹרֶת’. כִּי עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת וְהַכְּנִיסָה לְבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בְּיוֹם-כִּפּוּר הוּא עַל-יְדֵי הַקְּטֹרֶת שֶׁמְּבָרֵר הַטּוֹב מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ. כִּי קְטֹרֶת רֵיחַ טוֹב מְאֹד, שֶׁמְּתַקֵּן וּמְבָרֵר הַמַּחֲשָׁבָה מֵהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים שֶׁהֵם הַבִּלְבּוּלִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים הַמְסַבְּבִים אֶת הַמֹּחַ שֶׁהֵם סִרְחוֹן מַמָּשׁ. וְכָל הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי קְטֹרֶת שֶׁהוּא רֵיחַ נִפְלָא דִּקְדֻשָּׁה גָּבֹהַּ מְאֹד שֶׁמְּבָרֵר מִשָּׁם. וּבִשְׁבִיל זֶה הֵבִיא כָּל אֶחָד מֵהַנְּשִׂיאִים קְטֹרֶת אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא שֶׁלֹּא כַּדִּין כִּי הָיָה לְצֹרֶךְ שָׁעָה לְתַקֵּן סִרְחוֹן הָרַע שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁהוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁהֵמִירוּ אֶת כְּבוֹדוֹ בְּתַבְנִית “שׁוֹר אוֹכֵל עֵשֶׂב” (תהלים קו, כ). וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה ד, ג): “אֵין לְךָ מְשֻׁקָּץ כְּמוֹ שׁוֹר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה”. מְרַמֵּז שֶׁפָּגְמוּ עַל-יְדֵי-זֶה בָּאֲכִילָה מְאֹד, כִּי גָּרְמוּ שֶׁיַּעֲלוּ עֲשָׁנִים סְרוּחִים הַמְבַלְבְּלִים מְאֹד, וְעַל-יְדֵי הַקְּטֹרֶת תִּקְּנוּ זֹאת כַּנַּ”ל:

מ “פָּר אֶחָד בֶּן בָּקָר” – ‘כְּנֶגֶד אַבְרָהָם’ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. זֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ גַּם בְּחוּץ-לָאָרֶץ וּלְהַצִּיל מִגֵּרוּשׁ וְכוּ’ [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם]. כִּי אַבְרָהָם הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁמָּצָא קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (זוהר לך לך עח.). וְעַל-כֵּן מְרֻמָּז בְּפָר בֶּן בָּקָר שֶׁהוּא בְּחִינַת (בראשית יח, ז) “וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם”. כִּי אִיתָא (זוהר חיי שרה קכז.) שֶׁכְּשֶׁרָץ וְרָדַף אַחַר הַבֶּן בָּקָר בִּשְׁבִיל הַכְנָסַת הָאוֹרְחִים אָז בָּרַח אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה וְעַל-יְדֵי-זֶה מָצָא אַבְרָהָם אֶת קְדֻשַּׁת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. וּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁשָּׁם נִקְבְּרוּ הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת זֶה עִקַּר הַנַּחֲלָה שֶׁקָּנָה אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה, וְהִיא תְּחִלַּת יְרֻשָּׁתוֹ אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כִּי הָעִקָּר שֶׁיַּמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִקָּבֵר שָׁם. וְעַל-כֵּן רָמְזוּ בְּפָר בֶּן בָּקָר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִמְשִׁיךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ כַּנַּ”ל:

מא “אַיִל אֶחָד” – ‘כְּנֶגֶד יִצְחָק’ שֶׁנֶּעֱקַד וְכוּ’. זֶה בְּחִינַת הַתִּקּוּן לְהַמְשִׁיךְ סוֹד הָעִבּוּר לְמַלְּאוֹת פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת (בראשית א, יד) “מְאֹרֹת” – ‘חָסֵר’ וְכוּ’ (זוהר תרומה קסז:). שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת עֵשָׂו, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה וַתִּכְהֶןָ עֵינָיו שֶׁל יִצְחָק כַּמּוּבָא. וְהַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שֶׁהִקְדִּים ה’ יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהִקְרִיב תַּחְתָּיו אַיִל שֶׁהָיָה נֶאֱחָז בַּסְּבָךְ בְּקַרְנָיו שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהַמְתָּקוֹת הַדִּינִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל-יְדֵי הַשּׁוֹפָר שֶׁל אַיִל. כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה כַּנַּ”ל (באות מ). נִמְצָא שֶׁהָאַיִל שֶׁהִקְרִיבוּ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד יִצְחָק – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר וְכַנַּ”ל:

מב “כֶּבֶשׂ אֶחָד” וְכוּ’ – ‘כְּנֶגֶד יַעֲקֹב’, וְיַעֲקֹב עִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. כִּי יַעֲקֹב הָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, וּבֵרֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵעֲשָׁנִים הַנַּ”ל, וְזָכָה לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵים עָשָׂר הָאֲבָנִים שֶׁנִּכְלְלוּ בְּאֶבֶן אַחַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה לוּחוֹת הָאֶבֶן [הַמּוּבָא שָׁם בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל]. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתִּקּוּן בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָעֵצָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת “שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת” – ‘לְתַקֵּן מְכִירַת יוֹסֵף’, כִּי חֲלֻקַּת הָעֵצָה זֶה בְּחִינַת חֲלֻקַּת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד [כַּמּוּבָן שָׁם] שֶׁמֵּבִיא פָּסוּק ‘וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד’ [וְכַמּוּבָא בָּזֶה בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר]. וַחֲלֻקַּת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד עַל-יְדֵי יָרָבְעָם נִמְשַׁךְ מִפְּגַם מְכִירַת יוֹסֵף כַּמּוּבָא. עַל-כֵּן הַשָּׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת שֶׁמְּכַפֵּר עַל מְכִירַת יוֹסֵף זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הָעֵצָה וְכַנַּ”ל:

מג “וּלְזֶבַח הַשְּׁלֵמִים בָּקָר שְׁנַיִם” – ‘כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁעָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם’ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הֵם כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה שֶׁהֵם כְּלַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם עִקַּר הַתִּקּוּן. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ נָתַן אֶת הַתּוֹרָה בִּכְתָב וּמְסָרָהּ בְּעַל פֶּה לְתַלְמִידָיו שֶׁהָרִאשׁוֹן הוּא אַהֲרֹן. רַק שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ זָכָה שֶׁאַחַר שֶׁמֵּת אַהֲרֹן מָסַר מֹשֶׁה כָּל הַתּוֹרָה לִיהוֹשֻׁעַ. וּכְמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּסֵדֶר הַמִּשְׁנָה, שֶׁאַהֲרֹן הָיָה הַמְקַבֵּל הָרִאשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם “נִכְנַס אַהֲרֹן וְשָׁנָה לוֹ מֹשֶׁה פִּרְקוֹ” וְכוּ’ (עירובין נד:), וְעַל-כֵּן כְּתִיב בְּאַהֲרֹן וּבָנָיו (דברים לג, י) “יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב” וְכוּ’, כִּי אַהֲרֹן קֵרֵב כָּל יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה עַל-יְדֵי שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וְהוּא הַהֵפֶךְ מֵהַמִּתְקַנְּאִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְחָלְקוּ עָלָיו עַל-יְדֵי קִנְאָתָם בּוֹ. וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אבות א, יב) ‘הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה’. וְעַל-כֵּן הִקְרִיבוּ שְׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁהֵם כְּלַל סִפְרֵי הַתּוֹרָה עִקַּר תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ”ל:

מד וְזֶהוּ “אֵלִים חֲמִשָּׁה עֲתֻדִּים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה”. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: כְּנֶגֶד כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁהֵם תּוֹרָה נְבִיאִים כְּתוּבִים וַחֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וְכֹהֲנִים וּלְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים. הַיְנוּ בְּחִינַת כְּלַל סִפְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשְׁכוּ כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם תִּקּוּן יְדֵי הַסְּמִיכָה לְהִנָּצֵל מִמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּא עַל-יְדֵי שֶׁנִּסְמָךְ מִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְכוּ’. וּלְתַקֵּן יְדֵי הַכְּתִיבָה וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְהִנָּצֵל מִגֵּרוּשׁ וְכוּ’. וּלְהַמְשִׁיךְ סוֹד הָעִבּוּר וְלִזְכּוֹת לְעֵצָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל זֶה תִּקְּנוּ עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת הַנַּ”ל כַּנַּ”ל:

מה וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה עָלָיו מַחֲלֹקֶת עֵשָׂו וְלָבָן, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּצַּל מֵהֶם וּ”בִקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף” כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה ד, ג) עַל פָּסוּק (בראשית לז, א) “וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב” וְכוּ’. כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת (דברים לג, ד) “תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב”. כִּי דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הַנַּ”ל הִתְחִיל מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהוּא גִּלָּה אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם וְהִתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא כח:) ‘קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה’. וְאַחַר כָּךְ מְסָרָהּ לְיִצְחָק, וְיִצְחָק לְיַעֲקֹב. אַךְ אַבְרָהָם וְיִצְחָק לֹא הָיְתָה מִטָּתָן שְׁלֵמָה, כִּי יָצְאוּ מֵהֶם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵם הֵפֶךְ הַתּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל הַחוֹלְקִים עַל חַכְמֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים שֶׁמֵּהֶם כָּל הַחֻרְבָּנוֹת. אַךְ יַעֲקֹב הָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, וְהוּא הוֹלִיד כָּל שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר אָנוּ כֻּלָּנוּ נִקְרָאִים עַל שְׁמוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל-כֵּן עִקַּר הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה הוּא עַל-יְדֵי יַעֲקֹב, אֲבָל הָיָה עָלָיו מַחֲלֹקֶת גְּדוֹלוֹת מֵעֵשָׂו וְלָבָן שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחוֹלְקִים עַל חַכְמֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים, וְיַעֲקֹב אָבִינוּ כָּל מַה שֶּׁהָיוּ חוֹלְקִין עָלָיו יוֹתֵר הִתְגַּבֵּר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה יוֹתֵר עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּלְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בָּזֶה כַּנַּ”ל, וּפְגַם הַדּוֹרוֹת שֶׁאַחֲרָיו שֶׁפָּגְמוּ בָּזֶה. וְהוּא שָׁב בִּתְשׁוּבָה בִּשְׁבִילָם, עַד שֶׁחִבֵּר וְעָשָׂה עַל-יְדֵי-זֶה סְפָרִים רַבִּים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּטְמַן בְּבֵית שֵׁם וְעֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּעֵת שֶׁבָּרַח מֵעֵשָׂו, וְשָׁם עָסַק בַּתּוֹרָה. וּבְוַדַּאי חִבֵּר עַל-יְדֵי-זֶה סְפָרִים רַבִּים. כִּי יַעֲקֹב חִבֵּר כַּמָּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּמּוּבָא (ליקוטי תנינא לב) וּכְמוֹ שֶׁסִּפֵּר מִזֶּה אַדְמוֹ”ר זַ”ל, כַּמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (איוב לא, לה) “וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי” שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹאִין שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת עַל הָאֱמֶת מִתְגַּבֵּר יוֹתֵר צְרִיכִים לְהִתְגַּבֵּר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁלּוֹ אוֹ שֶׁל הָעוֹלָם, אוֹ מַה שֶּׁפּוֹגֵם מַה שֶּׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ וְכוּ’ (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). וְעַל-יְדֵי כָּל תְּשׁוּבָה נַעֲשֶׂה סֵפֶר כַּנַּ”ל בִּבְחִינַת ‘וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה נָהַג יַעֲקֹב תָּמִיד, שֶׁכָּל מַה שֶּׁרָאָה הַמַּחֲלֹקֶת מִתְגַּבֵּר עָלָיו יוֹתֵר, הָיָה שָׁב בִּתְשׁוּבָה וְעָסַק בַּתּוֹרָה יוֹתֵר עַד שֶׁחִבֵּר סְפָרִים הַרְבֵּה לְאֵין קֵץ, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִמְתִּיק כָּל הַדִּינִים עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה וְכוּ’ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּל הָאֲבָנִים נִכְלְלוּ בְּאֶבֶן אַחַת, שֶׁזֶּה זָכָה יַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ שֶׁבְּעֵת שֶׁיָּצָא מִבֵּית שֵׁם וְעֵבֶר פָּגַע בַּמָּקוֹם, וְשָׁם נִכְלְלוּ כָּל הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁזֶּה זָכָה עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁזָּכָה עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם וְכַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם בְּהַתּוֹרָה “חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן” הַנַּ”ל הֵיטֵב וְתָבִין כָּל זֶה). וְעַל-כֵּן שָׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָׂו כְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית לָבָן בְּשָׁלוֹם (בראשית לב, ה) “עִם לָבָן גַּרְתִּי”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רַשִׁ”י שָׁם) “וְתַרְיַ”ג מִצְוֹת שָׁמַרְתִּי”, זֶה בְּחִינַת ‘וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי’ הַנַּ”ל, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הָרִיב וּמַחֲלֹקֶת נִכְתָּבִין סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘עִם לָבָן גַּרְתִּי וְתַרְיַ”ג מִצְוֹת’ שֶׁהֵם כְּלַל סִפְרֵי הַתּוֹרָה ‘שָׁמַרְתִּי’ שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁגַּרְתִּי עִם לָבָן וְסָבַלְתִּי מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי, שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא זָכִיתִי ‘וְתַרְיַ”ג מִצְוֹת שָׁמַרְתִּי’, שֶׁזָּכִיתִי לְהַשִּׂיג כָּל הַתַּרְיַ”ג מִצְוֹת שֶׁהֵם כְּלַל סִפְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִשִּׂיג קֹדֶם שֶׁנִּתְּנָה, שֶׁכָּל זֶה זָכָה עַל-יְדֵי עֹצֶם תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁשָּׁב דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה לוֹ מִלָּבָן, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת נַעֲשִׂין סְפָרִים הַרְבֵּה כְּשֶׁזּוֹכִין לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל יָדָם, כַּנַּ”ל:

מו וְזֶהוּ: “וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה” וְכוּ’, זֶה רֶמֶז עַל כָּל הַבְּחִינוֹת הַמְבֹאָרִים בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁנִּתְתַּקְּנִין עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהֵם תִּקּוּן יְדֵי הַכְּתִיבָה וְלִבְלִי לְהִתְגָּרֵשׁ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְסוֹד הָעִבּוּר וְכוּ’. וְזֶהוּ ‘וַיְהִי לִי שׁוֹר’ – זֶה בְּחִינַת כְּתִיבַת סְפָרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁכָּל קְדֻשָּׁתָם מִכְּתִיבַת סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁנִּכְתֶּבֶת עַל עוֹרוֹת שֶׁל שְׁוָרִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּתִיבַת תְּפִלִּין [כַּמְרֻמָּז בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל שׁוֹר וְשֶׂה (ספורי מעשיות ד)]. וּמִשָּׁם מְקַבְּלִין יְדֵי הַכְּתִיבָה שֶׁיִּתְחַזֵּק כְּתַב יַד יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם]. ‘וַחֲמוֹר’ – זֶה בְּחִינַת (בראשית מט, יד) “יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם”, שֶׁהֵם זָכוּ לְסוֹד הָעִבּוּר בְּחִינַת (דברי הימים-א יב, לג) “וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים” וְכוּ’ כַּנַּ”ל. ‘צֹאן’ – זֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁעוֹשִׂין מִצִּמְרָם [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל שׁוֹר וְשֶׂה הַנַּ”ל]. וְזֶה בְּחִינַת בְּגָדִים נְקִיִּים שֶׁנִּתְתַּקְּנִים עַל-יְדֵי הַצִּיצִית, הֵפֶךְ בְּגָדִים צוֹאִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׁנִים סְרוּחִים שֶׁמְּבַלְבְּלִין וּמְעַקְּמִין אֶת הַמֹּחַ שֶׁבָּא עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם].

וְזֶה: “כָּל הַנִּפְנֶה וְנוֹטֵל יָדָיו” וְכוּ’ (ברכות טו.), כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לִפְנוֹת לְבַעֵר הַמּוֹתָרוֹת לְבַטֵּל הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים הַנַּ”ל שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּ אֶת הַמֹּחַ וְכוּ’. וְזֶהוּ ‘וְנוֹטֵל יָדָיו’ שֶׁצְּרִיכִין לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מַיִם טְהוֹרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּנַּ”ל [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל], שֶׁמֵּבִיא שָׁם הַפָּסוּק: ‘וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים’ וְכוּ’, וְאַחַר כָּךְ לוֹבְשִׁין צִיצִית בְּחִינַת בְּגָדִים נְקִיִּים הַנַּ”ל, הֵפֶךְ הַבְּגָדִים צוֹאִים בְּחִינַת הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים הַנַּ”ל, וּמַנִּיחִין תְּפִלִּין שֶׁנִּכְתָּבִין כְּדִין כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן יְדֵי הַכְּתִיבָה כַּנַּ”ל.

“וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל”, קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁמִּזֶּה מְדַבְּרִים הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁמַּתְחִילִין בֶּאֱמוּנַת הַיִּחוּד שֶׁהוּא קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. וְאַחַר כָּךְ מַזְהִירָם “וְאָהַבְתָּ” וְכוּ’. “וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ” שֶׁהוּא לִלְמֹד עִם בָּנָיו וְתַלְמִידָיו שֶׁנִּקְרָאִים גַּם כֵּן בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. וְכֵן בְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה “וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ” שֶׁהוּא קַבָּלַת עֹל מִצְוֹת, מַזְהִירָם “וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם”. וְכֵן בְּבִרְכַּת ‘אַהֲבַת עוֹלָם’ מְבַקְּשִׁין שֶׁנִּזְכֶּה ‘לִלְמֹד וּלְלַמֵּד’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁלּוֹמְדִים עִם תַּלְמִידֵיהֶם בִּישִׁיבָתָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין סְפָרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה וְנִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים עַל-יְדֵי בְּחִינַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְכוּ’ [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם]. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין אַחַר כָּךְ, שֶׁאָז נִכְנָסִין בַּהֵיכָל וְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּכַוָּנוֹת עַל הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה ‘ה’ שְׂפָתַי תִּפְתָּח’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַמְתָּקַת כָּל הַדִּינִים. כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים הוּא עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה כַּיָּדוּעַ.

וְנַחֲזֹר אֶל פָּסוּק ‘וַיְהִי לִי שׁוֹר’ וְכוּ’ הַנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה’ – זֶה בְּחִינַת שֶׁכְּבָר כָּבַשׁ בְּחִינַת הָעֶבֶד וְהַשִּׁפְחָה שֶׁיִּהְיוּ כְּבוּשִׁים תַּחַת יַד רַבָּם, שֶׁזֶּהוּ הַהֵפֶךְ מִגֵּרוּשׁ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל-יְדֵי שְׁלִיטַת הָעַכּוּ”ם שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (משלי ל, כב): “תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ וְשִׁפְחָה כִּי תִּירַשׁ גְּבִירְתָהּ”. אֲבָל יַעֲקֹב בְּגֹדֶל צִדְקָתוֹ עַל-יְדֵי רִבּוּי הַתּוֹרָה שֶׁעָסַק עַד שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ עַל יָדוֹ סְפָרִים הַרְבֵּה, עַל-יְדֵי-זֶה כָּבַשׁ בְּחִינַת הָעֶבֶד וְהַשִּׁפְחָה שֶׁהֵם שְׁלִיטַת הָעַכּוּ”ם הָרוֹצִים לְגָרֵשׁ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל כֹּחָם עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ”ל, כִּי יַעֲקֹב תִּקֵּן כָּל זֶה כַּנַּ”ל:

מז וְזֶה ‘וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב וְכוּ’ שֶׁבִּקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה’, כִּי סָבַר מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִכְנִיעַ בְּחִינַת לָבָן וְעֵשָׂו וְנִצּוֹל מֵהֶם, שֶׁהֵם עִקַּר בְּחִינַת הַחוֹלְקִים, מֵעַתָּה יֵשֵׁב בְּשַׁלְוָה. אֲבָל ‘קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף’ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁל הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כִּי בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי יֵשׁ מַחֲלֹקֶת מִגָּלוּת הָעַכּוּ”ם וּמִמִּתְנַגְּדִים רְשָׁעִים וְכוּ’, אֲבָל יֵשׁ גַּם מַחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם, שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בְּנִכְלֵי עַרְמִימוּתָיו וּמַרְבֶּה מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה חוֹזְרִים וְנִפְגָּמִים כָּל הַפְּגָמִים שֶׁעִקָּרָם הוּא חֲלֻקַּת הָעֵצָה, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַשְּׁבָטִים עִם יוֹסֵף שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גָּרְמוּ חֲלֻקַּת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד עַל-יְדֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁחָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁמֵּבִיא פָּסוּק (יחזקאל לז, כב): “וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד” לְעִנְיַן שְׁלֵמוּת הָעֵצָה כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי קִלְקוּל הָעֵצָה שֶׁנֶּחֱצֵית לִשְׁתַּיִם הוּא עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁנִּפְגָּם עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲלֻקַּת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁנֶּחֶלְקָה עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַשְּׁבָטִים עִם יוֹסֵף [כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל]:

מח וְזֶה שֶׁסִּפֵּר יוֹסֵף חֲלוֹמוֹ (בראשית לז, ז): “וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים וְכוּ’, וְהִנֵּה תְּסֻבֶּנָּה אֲלֻמּוֹתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי”, כִּי הָאָבוֹת עָסְקוּ לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בַּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשְׁכוּ פְּגַם הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים כַּנַּ”ל (בְּאוֹת לה). וְעַל-כֵּן עֵשָׂו שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁפָּגַם מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי חָלַק עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, שֶׁהוּא הֶחָכָם הָאֱמֶת, עַל-כֵּן פָּגַם מְאֹד בָּאֲכִילָה וְאָמַר (שם כה, ל): “הַלְעִיטֵנִי נָא” וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילָה בְּחִינַת פְּגַם הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ”ל. וְיוֹסֵף שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה וְיַעֲקֹב מָסַר לוֹ כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁקִּבֵּל מִשֵּׁם וְעֵבֶר שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן הֶרְאוּ לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁזָּכָה לְתִקּוּן הַמַּאֲכָלִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וַתִּשְׁתַּחֲוֶןָ לַאֲלֻמָּתִי’, כִּי הָאֲלֻמּוֹת הֵם עִקַּר הַמַּאֲכָלִים שֶׁעִקָּרָם הוּא הַלֶּחֶם. וְעַל-כֵּן יוֹסֵף שֶׁזָּכָה לַעֲסֹק בְּתִקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל-כֵּן אֲלֻמָּתוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת הַלֶּחֶם עִקַּר הַמַּאֲכָלִים ‘קָמָה וְגַם נִצָּבָה’ וְכוּ’, כִּי נִצּוֹל מִפְּגַם ‘בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם’ וְכוּ’, רַק זָכָה שֶׁאֲלֻמָּתוֹ קָמָה וְגַם נִצָּבָה בְּתָקְפָּהּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֲשָׁנִים הַנַּ”ל עַל-יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים הַנַּ”ל:

מט וְזֶה בְּחִינַת הַחֲלוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא “וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי”. זֶה בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר שֶׁהִשִּׂיג עַל-יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר סוֹד הָעִבּוּר הוּא בְּעִנְיַן תַּהֲלוּכוֹת הַגַּלְגַּלִּים שֶׁהֵם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. עַל-כֵּן סִפֵּר לָהֶם כָּל זֶה, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל חָכְמַת אָבִיו שֶׁהוּא בְּחִינַת רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְסוֹד הָעִבּוּר כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. אֲבָל הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ “וַיּוֹסִיפוּ עוֹד שְׂנוֹא אוֹתוֹ עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו”, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וּבֵין הַכְּשֵׁרִים קְצָת. וְהָעִקָּר מֵחֲמַת שֶׁהַכֹּל רוֹצִים שֶׁיָּבִינוּ מִיָּד כָּל דַּרְכֵי הַצַּדִּיק וְהַשָּׂגוֹתָיו, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִים וּמְבִינִים מַה שֶׁהִשִּׂיג הַצַּדִּיק אֲפִילּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף הָיוּ בְּוַדַּאי כֻּלָּם כְּרוּכִים אַחֲרָיו וְהָיוּ מִתְקָרְבִים אֵלָיו בְּכָל נַפְשָׁם וּמְאֹדָם, אַךְ הַצַּדִּיק מִתְנַהֵג בְּחָכְמָה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, וּמַעֲלִים עַצְמוֹ וּמַסְתִּיר עַצְמוֹ מֵהָעוֹלָם, רַק מְגַלֶּה לָהֶם מְעַט מִזְּעֵיר בְּאֹפֶן שֶׁיֵּדְעוּ וְיָבִינוּ שֶׁהַסּוֹד אֶצְלוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם עַל עִנְיַן סוֹד הָעִבּוּר שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה חָכְמָה שֶׁיְּכוֹלִין לְגַלּוֹת לָהֶם מַה שֶּׁמְּגַלִּין, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יִהְיֶה הַסּוֹד נִשְׁאָר אֶצְלוֹ וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (דברים ד, ו) “כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים”, דַּיְקָא וְכוּ’. רַק עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין לָהֶם יָבִינוּ שֶׁהַסּוֹד אֶצְלוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָהֶם בְּחִירָה. כִּי בְּוַדַּאי אִם יִרְצוּ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יְכוֹלִין לְהָבִין מֵרָחוֹק עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁכְּבָר גִּלָּה לָהֶם, שֶׁבְּוַדַּאי יוֹדֵעַ עוֹד מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּאֹפֶן שֶׁיְּתַקְּנֵם לָנֶצַח, אַךְ לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה וְכוּ’.

וְכֵן מִתְנַהֵג הַצַּדִּיק בְּכָל הַשָּׂגוֹתָיו עַד שֶׁבֶּאֱמֶת מִתְקָרְבִים הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת, אֲבָל יֵשׁ שֶׁמַּרְבִּים לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת עָלָיו כִּי רוֹצִים לְהָבִין הַכֹּל, וַאֲפִילּוּ צַדִּיקִים מִתְגָּרֶה בָּהֶם הַבַּעַל דָּבָר וּמַכְנִיס בְּלִבָּם קֻשְׁיוֹת עָלָיו. כִּי בְּהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים מִתְגָּרֶה בְּיוֹתֵר שֶׁיַּחַלְקוּ עָלָיו, מֵחֲמַת שֶׁעֲלֵיהֶם מִסְתַּכְּלִים הַרְבֵּה מִיִּשְׂרָאֵל. וּבֶאֱמֶת יֵשׁ בָּזֶה נִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק (משלי טו, לא) “אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים” וְכוּ’ [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן ה לִקּוּטֵי חֵלֶק א, וּמוּבָא לְעֵיל בְּאוֹת לד].

וְזֶה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף שֶׁהוּא גִּלָּה לָהֶם חֲלוֹמוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ מֵרָחוֹק עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ, וְהֵם הוֹסִיפוּ שְׂנוֹא אוֹתוֹ עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְכוּ’, וְכֵן מִתְנַהֵג עַכְשָׁו וְכַנַּ”ל. אֲבָל עֲצַת ה’ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה סִבֵּב ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם וְכוּ’ עַד שֶׁשָּׁבוּ בִּתְשׁוּבָה הַשְּׁבָטִים עַל מְכִירָתוֹ וְאָמְרוּ (בראשית מב, כא): “אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ” וְכוּ’, וּבָאוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ אֵלָיו וְאָמְרוּ אֵלָיו: “שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ” שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין סְפָרִים קְדוֹשִׁים וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּתַן לָנוּ מֹשֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁנִּסְתַּבֵּב הַכֹּל עַל-יְדֵי מְכִירַת יוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי’, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת נַעֲשֶׂה סֵפֶר וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי כָּל סֵפֶר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַסְּפָרִים נִתְּנָה עַל-יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל הַשְּׁבָטִים עִם יוֹסֵף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שם לז, יד) “וַיִּשְׁלְחֵהוּ מֵעֹמֶק חֶבְרוֹן” – ‘מֵעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן’ וְכוּ’ (סוטה יא.), כִּי בְּוַדַּאי הוּא עֵצָה עֲמֻקָּה מְאֹד שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם וְיָצְאוּ מִשָּׁם בִּזְכוּת יוֹסֵף, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְּנָה הַתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּלַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת ‘וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

נ וְזֶה בְּחִינַת חֹל הַמּוֹעֵד שֶׁאָסוּר בִּקְצָת מְלָאכוֹת וּמֻתָּר בְּכַמָּה מְלָאכוֹת. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל (חגיגה יח.) שֶׁדִּינֵי חֹל הַמּוֹעֵד נִמְסְרוּ לַחֲכָמִים שֶׁהֵם יַעֲשׂוּ כִּרְצוֹנָם לְהַתִּיר אֵיזֶה מְלָאכוֹת וְלֶאֱסֹר אֵיזֶה מְלָאכוֹת כְּפִי שֶׁיֵּרָאֶה בְּעֵינֵיהֶם. וְכָל עִקַּר הֶתֵּר עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בְּחֹל הַמּוֹעֵד הוּא בִּשְׁבִיל דָּבָר הָאָבֵד כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל הַתַּנָּא הַמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה דְּמַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן: “מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין” שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל דָּבָר הָאָבֵד, וּבִשְׁבִיל זֶה נִמְסַר הַדָּבָר רַק לַחֲכָמִים, כִּי דָּבָר הָאָבֵד מְרַמֵּז עַל הָאֲבוּדִים וְהַנִּדָּחִים בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁגַּם אוֹתָם צְרִיכִין לְתַקֵּן. אֲבָל כָּל תִּקּוּנָם הוּא עַל-יְדֵי הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים וְשֶׁיְּקַיְּמוּ דִּבְרֵיהֶם עַל כָּל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ כִּי הוּא זֶה. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַכֹּל צְרִיכִין לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים, אֲבָל אֵין שׁוּם מִצְוָה שֶׁיִּהְיֶה נִמְסַר לַחֲכָמִים לְבַד לַעֲשׂוֹת כְּפִי דַּעְתָּם כִּי אִם דִּינֵי חֹל הַמּוֹעֵד. וְהָעִקָּר בִּשְׁבִיל ‘דָּבָר הָאָבֵד’ שֶׁהֵם בְּחִינַת נְפָשׁוֹת וְנִיצוֹצוֹת הָאֲבוּדִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְתַּקֵּן כִּי אִם עַל-יְדֵי הַחֲכָמִים כַּנַּ”ל. וְזֶה סוֹד קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁנִּמְסַר לַחֲכָמִים כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן חֹל הַמּוֹעֵד וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ דִּינֵיהֶם שָׁוִים לְעִנְיַן קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ קוֹרִין אַרְבָּעָה וּבְחֹל הַמּוֹעֵד קוֹרִין אַרְבָּעָה, כִּי הֵם בְּחִינָה אֶחָד שֶׁנִּמְסַר רַק לַחֲכָמִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה מְרַמֵּז הַמִּשְׁנָה ‘מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין בַּמּוֹעֵד בֵּין מִמַּעְיָן שֶׁיָּצָא בִּתְחִלָּה וּבֵין מִמַּעְיָן שֶׁלֹּא יָצָא מִתְּחִלָּה’, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל דְּבָרִים הָאֲבוּדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאֲבוּדִים וְהַנִּדָּחִים בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁכָּל תִּקּוּנָם הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַשְׁקוֹתָם גַּם כֵּן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין’ שֶׁנִּקְרָא שְׁלָחִין עַל שֵׁם “וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת” (איוב ה, י). זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַשְׁקוֹת גַּם אוֹתָם שֶׁהֵם מִבַּחוּץ לְגַמְרֵי, בִּבְחִינַת (משלי ה, טז) “יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה”, ‘חוּצָה’ דַּיְקָא [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן יד)].

וְזֶהוּ ‘בֵּין מִמַּעְיָן שֶׁיָּצָא בִּתְחִלָּה בֵּין מִמַּעְיָן שֶׁלֹּא יָצָא מִתְּחִלָּה’, הַיְנוּ לֹא מִבָּעְיָא שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִשְׁלֹחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת שֶׁהֵם מְקוֹם הָרְחוֹקִים מְאֹד לְהוֹדִיעָם גַּם כֵּן מֵאֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹצִיאָם מִמְּקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים מְאֹד, וְלֹא מִבָּעְיָא שֶׁהֵם יְכוֹלִין לְהַשְׁקוֹתָם ‘מִמַּעְיָן שֶׁיָּצָא מִתְּחִלָּה’ שֶׁכְּבָר הָיָה מַעְיָן אֶלָּא שֶׁנִּתְקַלְקֵל, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַשְׁקוֹת מִמֶּנּוּ עַל-יְדֵי רִבּוּי קִלְקוּלֵיהֶם, אֶלָּא אֲפִילּוּ מִמַּעְיָן שֶׁלֹּא יָצָא מִתְּחִלָּה, שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם מַעְיַן הַחָכְמָה יוֹצֵא מִשָּׁם תְּחִלָּה. אֲבָל כְּשֶׁיַּאֲמִין בַּצַּדִּיקִים וְיַעֲשֶׂה כְּכָל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ כִּי הוּא זֶה, יְכוֹלִים לְתַקְּנוֹ גַּם כֵּן. כִּי הַצַּדִּיקִים חוֹתְרִים וְחוֹפְרִים מַעְיָנוֹת חֲדָשִׁים תָּמִיד, וְעִקָּר בִּשְׁבִיל נַפְשׁוֹת הָאֲבוּדִים לִשְׁלֹחַ לָהֶם מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת, אֲפִילּוּ אוֹתָן שֶׁהֵם מִבַּחוּץ לְגַמְרֵי. וְזֶה רָמַז הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ בְּהַתְחָלַת מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן: ‘מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין’ – שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל דָּבָר הָאָבֵד, ‘בֵּין מִמַּעְיָן שֶׁיָּצָא בִּתְחִלָּה וּבֵין מִמַּעְיָן שֶׁלֹּא יָצָא בִּתְחִלָּה’ וְכַנַּ”ל:

[שַׁיָּךְ לְאוֹת ל לא לְעִנְיַן הַפְּלֻגְתָּא שֶׁל בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל]:

כִּי בֵּית שַׁמַּאי סַבְרִי שֶׁאֵין לְהַתְחִיל כִּי אִם עִם זְקֵנִים וְצַדִּיקִים עוֹבְדֵי ה’, לְהָאִיר עֲלֵיהֶם כָּל הָאוֹר וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁנָּהֲגוּ כַּמָּה גְּדוֹלִים שֶׁלֹּא קִבְּלוּ לַיְשִׁיבָה כִּי אִם צַדִּיקִים וְכוּ’, שֶׁזֶּה דַּעַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל ‘כָּל תַּלְמִיד שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ’ וְכוּ’ (ברכות כח.). וְאַחַר כָּךְ ‘פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ’ כִּי אַחַר כָּךְ פּוֹחֲתִין הָאוֹר הַגָּדוֹל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהָאִיר גַּם בְּהַפְּחוּתִין וְכוּ’. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים לְהֵפֶךְ, כִּי הָיָה עָנָו מְאֹד וְאָמַר שֶׁהָעִקָּר הוּא לְהַתְחִיל מִכָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁיְּכוֹלִין וְכוּ’, וּלְהַתְחִיל הָעִקָּר מֵהַקְּטַנִּים וּבְנֵי הַנְּעוּרִים וְכוּ’, בִּבְחִינַת “מִפִּי עוֹלָלִים וְיוֹנְקִים” (תהלים ח, ג) הַמְלֻכְלָכִים וְכוּ’ (רַשִׁ”י שם), “יִסַּדְתָּ עֹז” וְכוּ’. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים עב, יג) “יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן”. “עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר” וְכוּ’ (זכריה ט, ט). כִּי הִלֵּל גִּיֵּר גֵּרִים רְחוֹקִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, וְהֵשִׁיב לְכָל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת לא): [עַד כָּאן שַׁיָּךְ לְעֵיל]

נא וְזֶה בְּחִינַת חֲצִי הַלֵּל שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְיָמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל פֶּסַח, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין הָעֵצָה שְׁלֵמָה עֲדַיִן שֶׁהוּא עִקַּר הַיְשׁוּעָה שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו הַלֵּל שָׁלֵם, אַף-עַל-פִּי-כֵן זֶהוּ בְּעַצְמָהּ יְשׁוּעָה שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר עָלָיו עַל כָּל פָּנִים חֲצִי הַלֵּל מַה שֶּׁאֲנִי חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ שֶׁיּוֹלִיכוּ אוֹתִי אֶמְצָא שָׁם ה’ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (משלי ג, ו) “בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות סג.), בְּחִינַת (סליחות): ‘שׁוֹטַּטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת תְּרוּפָה לֹא מָצָאנוּ שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ’ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמב): “אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי בְּאֹרַח זוֹ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה'” וְכוּ’, וְכֵן הַרְבֵּה וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּה עִקַּר סוֹד קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בַּהֲלָכָה זֹאת, וְהַכֹּל בְּכֹחַ אֱמוּנַת חֲכָמִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁצְּרִיכִים שֶׁיִּתְרַבּוּ כָּל כָּךְ בְּאוֹר הָאֱמֶת כָּזֶה, עַד שֶׁהַכֹּל יִמְצְאוּ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יָשׁוּבוּ הַכֹּל לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’:

נב וְזֶה בְּחִינַת (בראשית לב, ו) “וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְכוּ’ לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת וְכוּ’ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה”. שֶׁכְּשֶׁרוֹאִין שֶׁקָּשֶׁה לְהַשִּׂיג הָעֵצָה הַשְּׁלֵמָה צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג לְפִי חֲלֻקַּת הָעֵצָה עַל כָּל פָּנִים, בְּאֹפֶן שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה נִשְׁאָר לוֹ מַחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה וְלֹא יִהְיֶה נֶאֱבַד לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יֹאמַר שֶׁיֵּלֵךְ וְיִתְהַנֶּה וְכוּ’ רַחֲמָנָא לִצְלָן, רַק יִשְׁתַּדֵּל שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִשָּׁאֵר מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר וְכוּ’. הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו כְּמוֹ שֶׁמִּתְגַּבֵּר, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ כָּרָאוּי, וְכָל מַה שֶּׁחוֹשֵׁב עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ כָּרָאוּי, וּמֵחֲמַת זֶה עֲצָתוֹ חֲלוּקָה תָּמִיד, אֲזַי כָּל עֲצָתוֹ הָעִקָּרִיִּית שֶׁיִּסְמֹךְ עַל כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁבְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ יִמְצָא בּוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וּלְעֵת עַתָּה יִתְנַהֵג כְּפִי חֲלֻקַּת הָעֵצָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘וַיַּחַץ אֶת הָעָם וְכוּ’ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה’, הַיְנוּ שֶׁיִּקְבַּע בְּלִבּוֹ שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי חָזָק שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נָסוֹג אָחוֹר לְגַמְרֵי מֵה’ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא אֲיָאֵשׁ אֶת עַצְמִי לְעוֹלָם, וְלֹא אֶהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם מֵהַחֲסִידִים הַנְּפוּלִים שֶׁהֵם גְּרוּעִים וְכוּ’ רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִצַּדִּיקִים, רַק אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹד לַחֲטֹף מַה שֶּׁאוּכַל לְמַעַן יִהְיֶה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה.

לְמָשָׁל, שֶׁהָאָדָם חָפֵץ שֶׁיִּלְמֹד הַרְבֵּה וְיִתְפַּלֵּל וְיַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְיִהְיֶה נָקִי מֵעַתָּה מִכָּל חֵטְא וְהִרְהוּר וְכוּ’, וְרוֹאֶה שֶׁקָּשֶׁה עָלָיו וְכוּ’ יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַל כָּל פָּנִים מַה שֶּׁאוּכַל לַחֲטֹף בְּחַיַּי אֶתְיַגַּע בְּכָל כֹּחִי לַחֲטֹף אֵיזֶה טוֹב כָּל יוֹם מִימֵי חַיַּי, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא אוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, אֶרְאֶה לְדַבֵּר אַחַר כָּךְ אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה וְכוּ’, וְאִם יִמְנְעֵנִי חַס וְשָׁלוֹם גַּם מִזֶּה מַה לַּעֲשׂוֹת [כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו זַ”ל], אַף-עַל-פִּי-כֵן אֶלְמֹד מְעַט אוֹ הַרְבֵּה וְעַל כָּל פָּנִים אֶתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְאֶצְעַק עַל כָּל פָּנִים ‘רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוֹשִׁיעָה’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם עֲצָתִי חֲלוּקָה אִם לִסַּע אוֹ לֵישֵׁב בְּבֵיתִי, וְאֵינִי יָכוֹל לָתֵת עֵצָה לְנַפְשִׁי, עַל כָּל פָּנִים אֲנִי חָזָק בְּדַעְתִּי שֶׁבֵּין בְּבֵיתִי בֵּין בַּדֶּרֶךְ אֶחֱטֹף טוֹב מַה שֶּׁאוּכַל. וְכֵן בִּשְׁאָרֵי דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְפָרְטָם, וְכָל זֶה בְּחִינַת ‘וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה’ וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘בְּעַל כָּרְחוֹ, כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ’. כִּי בָּזֶה אֲנִי חָזָק שֶׁבְּעַל כָּרְחוֹ יִהְיֶה מֻכְרָח לְהַנִּיחֵנִי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר לִי עַל כָּל פָּנִים מַחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה, כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ עַל זֶה בְּכֹחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם: “הִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: לְדוֹרוֹן, וְלִתְפִלָּה וּלְמִלְחָמָה”. ‘לְדוֹרוֹן’ – זֶה בְּחִינַת הַמִּנְחָה שֶׁשָּׁלַח אֵלָיו, וּבְעִנְיַן מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע הוּא בְּחִינַת סוֹד שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְסוֹד מַיִם הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹד הַמִּנְחָה שֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָׂו [כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים] שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “דִּבְּרָה תּוֹרָה כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע” וְכוּ’ (קידושין כא:) (פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא). ‘לִתְפִלָּה’ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת שִׂיחָה וּצְעָקָה לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֲנִי אֶצְעַק תָּמִיד שֶׁיַּצִּילֵנִי בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְכוּ’. ‘לְמִלְחָמָה’ – ‘וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה’ וְכַנַּ”ל:

נג וְזֶה בְּחִינַת שֶׁזְּמַן הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה הוּא מִשְּׁעַת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק (שבת כא:). זְמַן יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר הַנַּ”ל. כִּי הַכּוֹכָבִים הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁנָּתַן לָהּ הַכּוֹכָבִים לְהָפִיס דַּעְתָּהּ וְכוּ’. וְזֶהוּ ‘עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק’, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֵצָה שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי סוֹד הָעִבּוּר כַּנַּ”ל. כִּי רֶגֶל בְּחִינַת עֵצוֹת, בִּבְחִינַת (שמות יא, ח): “הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶךָ” – ‘הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ’ וְכוּ’ (רַשִׁ”י שָׁם) [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן כב)] שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת תִּקּוּן הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים לְהָאִיר בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָעֵצָה לְמַטָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת רַגְלִין.

וְזֶהוּ ‘עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק’, כִּי עִקַּר פְּגַם חֲלֻקַּת הָעֵצָה הוּא בַּשּׁוּק שֶׁהוּא מְקוֹם הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁשָּׁם צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מִטִּרְדַּת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת ‘בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה’, שֶׁנִּגְזַר עַל-יְדֵי פְּגַם הָעֵצָה שֶׁנִּפְגַּם עַל-יְדֵי עֲצַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת (בראשית ג, יג) “הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי”, שֶׁהוּא לְשׁוֹן עֵצוֹת [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקוטי מוהר”ן ז)]. כִּי עִקַּר יְגִיעַת הַפַּרְנָסָה הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָעֵצָה כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לְבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ: ‘וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ’. כִּי עִקַּר הַצְלָחַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ לוֹ עֵצָה טוֹבָה מַה לִסְחֹר וּמָתַי לִקְנוֹת וּמָתַי לִמְכֹּר וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תַּרְגּוּם דְּבָרִים ח, יח) ‘אֲרֵי הוּא יָהִיב לָךְ עֵיטָא לְמִקְנֵי נִכְסִין’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁזּוֹכִין לִסְמֹךְ עַל ה’ יִתְבָּרַךְ וּלְהַמְשִׁיךְ עֵצָה שְׁלֵמָה, אֲזַי אֵין צְרִיכִין לְסַבֵּב בַּשּׁוּק בִּשְׁבִיל הַפַּרְנָסָה, וִיכוֹלִין לֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ וּלְהִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד כַּמּוּבָן לַכֹּל. וְזֶה בְּחִינַת ‘עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק’, לְהַעֲלוֹת הָעֵצָה בְּחִינַת ‘רֶגֶל’ מִן הַשּׁוּק, שֶׁשָּׁם כָּל טִרְדַּת הַמָּמוֹן מֵחֲמַת חֲלֻקַּת הָעֵצָה כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת שְׁלֵמוּת הָעֵצָה מִשְּׁעַת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֵצָה כַּנַּ”ל, ‘עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק’ לְהוֹצִיא הָעֵצָה מֵאֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא בַּשּׁוּק, שֶׁשָּׁם טִרְדַּת הַמָּמוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִפְּגַם הָעֵצָה כַּנַּ”ל.

וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמַּשְׁלִימִין אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ’, וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שַׁבָּת, שֶׁשָּׁם תַּכְלִית הָאַחְדוּת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה עִם שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּנַּ”ל (בְּאוֹת כה), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שיר השירים ה, טו): “שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז”, שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה מְיֻסָּדִים אֶל אָפְנֵיהֶם וְכוּ’, וְכַנַּ”ל בָּאוֹת הַנַּ”ל [וְעַיֵּן בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה כה, ח) עַל פָּסוּק זֶה ‘שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ’]. כִּי בְּשַׁבָּת עִקַּר תִּקּוּן הָעֵצָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שׁוֹקִין וְרַגְלִין שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (ישעיה נח, יג) “אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ”, כִּי אָז מְאִירִין חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁהֵם בִּבְחִינַת ‘שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ’ וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֵצָה בְּתַכְלִית שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן נִמְשָׁךְ בְּשַׁבָּת כַּנַּ”ל.

וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא מְקוֹם טִרְדַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן ‘שׁוּק’, עַל שֵׁם שׁוֹקִין וְרַגְלִין. כִּי כָּל הַמָּמוֹן בִּבְחִינַת רַגְלִין כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא, ו) “וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם” – ‘זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם’ (פסחים קיט.) [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר], וְשָׁם עִקַּר חֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁנִּקְרָא רַגְלִין, כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא בִּבְחִינַת רַגְלִין כַּיָּדוּעַ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (תהלים קמז, י): “לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה” וְכוּ’. וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת וְכַנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁ’שּׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז’, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הַנִּפְלָאִים שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבָּת בִּשְׁלֵמוּת וְכַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָעֵצָה כַּנַּ”ל, הֵם תִּקּוּן לִבְחִינַת שׁוֹקִין וְרַגְלִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמְּבַלְבְּלִין הָעֵצָה וּמַטְרִידִין אֶת הָאָדָם בְּטִרְדַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַקִּלְקוּלִים רַחֲמָנָא לִצְלָן כַּיָּדוּעַ.

וְזֶהוּ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שיר השירים רבה ה, א) “שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ” – ‘אֵלּוּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל’, “מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז” – ‘זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת’. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַשּׁוֹקִין בְּחִינַת רַגְלִין שֶׁהֵם בְּחִינַת יְמֵי הַחֹל שֶׁבָּהֶם כָּל הַבֵּרוּרִים לְבָרֵר מַחֲלֹקֶת הָעֵצָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, הוּא עַל-יְדֵי יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עִם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת ‘שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה הוּא עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק כַּנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי נֵר חֲנֻכָּה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כַּמּוּבָן בְּמָקוֹם אַחֵר בְּהַתּוֹרָה “יְמֵי חֲנֻכָּה” (ליקוטי תנינא ב):

נד וְזֶה בְּחִינַת “וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים” וְכוּ’ (בראשית מא, א), ‘מִקֵּץ’ מְרַמֵּז עַל הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (בראשית רבה פט, א) עַל פָּסוּק זֶה (איוב כח, ג): “קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ” – ‘זְמַן נָתַן לָעוֹלָם כַּמָּה שָׁנִים יַעֲשֶׂה בָּאֲפֵלָה’ וְכוּ’. וְזֶה ‘שְׁנָתַיִם יָמִים’ זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַבָּתִּים שֶׁהָיָה בִּשְׁנֵי הַגְּאֻלּוֹת שֶׁנֶּחֶרְבוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ. וְהָעִקָּר הָיָה עַל-יְדֵי חֵטְא הַמְרַגְּלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית כט.) “אַתֶּם בְּכִיתֶם וְכוּ’, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת” בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁבּוֹ נֶחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה. וְזֶהוּ ‘שְׁנָתַיִם יָמִים’, בְּחִינַת (במדבר יד, לד) “יוֹם לַשָּׁנָה” שֶׁנֶּאֱמַר בַּמְרַגְּלִים שֶׁמְּרַמֵּז עַל שְׁנֵי הַבָּתִּים שֶׁיֶּחֶרְבוּ. כִּי שְׁתֵּי הַגְּאֻלּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (הושע ו, ב) “יְחַיֵּנוּ מִיּוֹמַיִם”, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נֶחֶרְבוּ עַל-יְדֵי הַמְרַגְּלִים שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם “יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנוֹתֵיכֶם”. וְכָפַל שְׁתֵּי פְּעָמִים ‘יוֹם לַשָּׁנָה’, לְרַמֵּז עַל חֻרְבַּן שְׁנֵי הַבָּתִּים. אֲבָל בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה כְּתִיב (שם) “בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו”. וְאָז יְקֻיַּם ‘קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ’, שֶׁיִּהְיֶה קֵץ וָסוֹף לְחֶשְׁכַת אֲפֵלַת הַגָּלוּת כַּמּוּבָן בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים’ וְכַנַּ”ל.

אֲבָל הַקֵּץ מִתְאָרֵךְ מְאֹד כִּי הוּא “קֵץ הַפְּלָאוֹת” (דניאל יב, ו), וְהָעִקָּר מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הָרַב הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ עֵצוֹת טוֹבוֹת שְׁלֵמוֹת לְכָל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. כִּי עִקַּר כָּל הַקִּלְקוּלִים הוּא מֵחֲמַת הַעֲלָמַת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה, כִּי כָּל הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת עֵצוֹת בְּחִינַת תַּרְיַ”ג עֲטִין דְּאוֹרַיְיתָא (זוהר יתרו פב:) כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח, יד) “לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה”, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים “אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים” (ירמיה מט, ז), וְאֵין יוֹדְעִים הָעֵצָה אֵיךְ לִזְכּוֹת לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת הַמֹּחַ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ “וּפַרְעֹה חֹלֵם”, ‘פַּרְעֹה’ בְּחִינַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמְּבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ עַל-יְדֵי הַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים עַל-יְדֵי הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים כַּנַּ”ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֲלוֹם, כִּי כָּל הַחֲלוֹמוֹת בָּאִים עַל-יְדֵי הָאֵדִים וְהָעֲשָׁנִים הָעוֹלִים מִן הַמַּאֲכָלִים וְכוּ’ [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן יט)]. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהַמֹּחַ מְבֻלְבָּל עַל-יְדֵי פְּגַם הָעֲשָׁנִים הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה חֲלוֹמוֹתָיו מְבֻלְבָּלִין. וְעַל-כֵּן גַּם כָּל הַבִּלְבּוּלִים הָרַבִּים הַמְסַבְּבִין אֶת הַמֹּחַ בִּבְחִינַת (חבקוק א, ד): “רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק” הַמּוּבָא בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל, כֻּלָּם נִקְרָאִים חֲלוֹמוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת בִּלְבּוּלִים שֶׁל שָׁוְא וְהֶבֶל, בִּבְחִינַת (זכריה י, ב): “כִּי הַחֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ”, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (קהלת ה, ו): “כִּי בְּרֹב חֲלוֹמוֹת וַהֲבָלִים וּדְבָרִים הַרְבֵּה” – הַמְבַלְבְּלִים אוֹתְךָ עַל-יְדֵי פְּגַם הָעֲשָׁנִים הַנַּ”ל, “כִּי אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא” – שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע לְרִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים רַק ‘אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא’ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם.

וְזֶה “וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר”, יְאוֹר מִצְרַיִם זֶה פִּישׁוֹן בְּחִינַת ‘פִּי שׁוֹנֵה הֲלָכוֹת’ [כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ אַדְמוֹ”ר זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן נד)], כִּי עֲלֵיהֶם מִתְגַּבֵּר יוֹתֵר בְּבִלְבּוּל הָעֵצָה הַנַּ”ל, מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הָעֵצָה תָּלוּי בָּהֶם, עַל-כֵּן מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר, כִּי הַשּׁוֹנֵי הֲלָכוֹת צְרִיכִין לְבָרֵר כָּל הָעֵצוֹת שֶׁהֵם עִקַּר הִלְכוֹת וְדִינֵי הַתּוֹרָה, שֶׁנֵּדַע הָעֵצָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּדִינֵי הַתּוֹרָה וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת עֵצָה כַּנַּ”ל, כִּי כָּל הַהֲלָכוֹת כְּלוּלִים בְּשִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. וְנִקְרָא ‘מִשְׁנָה’ שֶׁהוּא לְשׁוֹן לִמּוּד, וּלְשׁוֹן שְׁנַיִם בְּחִינַת (בראשית מג, יב) “וְכֶסֶף מִשְׁנֶה”, כִּי צְרִיכִין לְבָרֵר בְּלִמּוּדוֹ כָּל הַהִלְכוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְבָרֵר הָעֵצָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה חֲלוּקָה לִשְׁנַיִם. כִּי שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה הֵם בְּחִינַת אָסוּר וּמֻתָּר, טָמֵא וְטָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל, שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרָם כַּמּוּבָא. וּמִשָּׁם בֵּרוּר כָּל חֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה חֲלוּקָה לִשְׁנַיִם. וּמֵחֲמַת שֶׁהַשּׁוֹנֵי הֲלָכוֹת צְרִיכִין לַעֲסֹק בָּזֶה, עַל-כֵּן הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת עֲלֵיהֶם מְאֹד בְּכַמָּה בִּלְבּוּלִים וּמַחֲלֹקֶת שֶׁנִּתְרַבּוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, עַד שֶׁגַּם בְּהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ נִתְרַבּוּ הַמַּחֲלֹקֶת וְהַסְּפֵקוֹת עַד אֲשֶׁר אֵין ‘הֲלָכָה בְּרוּרָה וּמִשְׁנָה בְּרוּרָה בְּמָקוֹם אֶחָד’ (שבת קלט.). וְאַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם הוּא מַחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל הַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא הָעֵגֶל שֶׁאָז נִתְהַוָּה הַשִּׁכְחָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עירובין נד.), וּמֵרִבּוּי עֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁמְּעַכְּבִין אֶת הַגְּאֻלָּה, וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ חֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד.

וְזֶה: “וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת טוֹבוֹת וְשֶׁבַע פָּרוֹת רָעוֹת”, וְכֵן “שֶׁבַע שִׁבֳּלִים טוֹבוֹת וְשֶׁבַע שִׁבֳּלִים רָעוֹת וַתִּבְלַעְנָה וְכוּ’ וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבֶּנָּה”, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַעֲלָמַת הָעֵצָה. כִּי כָּל הָעֵצוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּלוּלִים בְּשִׁבְעָה מִדּוֹת שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל מִדָּה, וְיֵשׁ עִתִּים שֶׁהַשּׁוֹנֵי הֲלָכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַיְאוֹר, הֵם מַעֲלִין כָּל הַשֶּׁבַע מִדּוֹת כָּרָאוּי שֶׁהֵם טוֹבוֹת וְיָפוֹת בְּחִינַת ‘בְּרִיאוֹת וְטוֹבוֹת’. אֲבָל בְּתוֹךְ כָּךְ מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע מִדּוֹת רָעוֹת וּמְבַלְבְּלִין הַמֹּחַ, עַד שֶׁבּוֹלְעִין כָּל הַטּוֹב ‘וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבֶּנָּה’, כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיָה שׁוּם טוֹב כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם. וְאִם אַחַר כָּךְ חוֹזְרִים וּמִתְגַּבְּרִים וּמְעוֹרְרִים הַטּוֹב בִּבְחִינַת ‘שֶׁבַע שִׁבֳּלִים מְלֵאוֹת וְטוֹבוֹת’, כִּי יֵשׁ טוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר נֶפֶשׁ הַחַי שֶׁהוּא גָּבֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘שֶׁבַע פָּרוֹת טוֹבוֹת’, וּכְשֶׁנִּתְבַּלְבֵּל עַל-יְדֵי ‘שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרָעוֹת’, חוֹזְרִים וּמִתְגַּבְּרִים לְבָרֵר הַטּוֹב עַל כָּל פָּנִים בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַצּוֹמֵחַ שֶׁמְּרֻמָּז בְּשֶׁבַע שִׁבֳּלִים מְלֵאוֹת וְטוֹבוֹת. אֲבָל גַּם עַל זֶה חוֹזְרִים וּמִתְגַּבְּרִים הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבִּלְבּוּלִים עַד שֶׁשֶּׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת בּוֹלְעִים אוֹתָם, וְכָל זֶה בְּחִינַת בִּלְבּוּל הָעֵצָה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַפְּגָמִים, בְּחִינַת (תהלים קז, יא) “וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ”, וּכְתִיב (שם קו, מג) “וְהֵמָּה יַמְרוּ בַּעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם”, וְהַתִּקּוּן עַל-יְדֵי יוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמִּתְיַגֵּעַ תָּמִיד לְהוֹסִיף בַּתּוֹרָה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהֶם עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת “יוֹסֵף לֶקַח” וְכוּ’ (משלי ט, ט), בְּחִינַת “דְּמוֹסִיף – יוֹסִיף” (אבות א, יג), בְּחִינַת ‘מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ’, שֶׁנּוֹתֵן עֵצָה שֶׁיְּקַבְּצוּ אֶת הַטּוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֹכֶל שֶׁבַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָר הֵיטֵב שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁעוֹסֵק לְזָרֵז לִכְתֹּב בַּסְּפָרִים כָּל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה לְהַרְבּוֹת סְפָרִים עַד אֵין קֵץ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁמִירַת מַאַכְלֵי הַתּוֹרָה. כִּי הַסֵּפֶר הוּא לְזִכָּרוֹן בְּחִינַת (שמות יז, יד) “כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר”, שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָר לְעוֹלָם וְלֹא יִהְיֶה נֶאֱבַד וְנִשְׁכַּח.

וְזֶה בְּחִינַת: “וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר” (בראשית מא, מט), בְּחִינַת “עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ” (קהלת יב, יב), כִּי בְּיוֹסֵף נֶאֱמַר (בראשית לז, ג): “כִּי בֶּן זְקֻנִים הוּא לוֹ”, “זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה” (קידושין לב:), קְנֵה בִּינָה, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַקָּנֶה וְהַקֻּלְמוֹס שֶׁכּוֹתְבִין בּוֹ הַסְּפָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה [כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּרַעֲיָא מְהֵימְנָא (תצא רעו:)]: ‘וּבְגָלוּתָא קַדְמָאָה בְּמַטָּה דִּילָךְ בִּזַּע יַמָּא, וּבְגָלוּתָא בַּתְרָאָה בְּקָנֶה דִּילָךְ דְּאִיהוּ קֻלְמָסָא בִּזַּע יַמָּא דְּאוֹרַיְיתָא’.#

וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, כִּי הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה זֶה בְּחִינַת אוֹר הַתּוֹרָה, שֶׁעִקַּר קִיּוּמָהּ עַל-יְדֵי הַקָּנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקֻּלְמוֹסִים הַכּוֹתְבִים סִפְרֵי חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁהוּא תִּקּוּן הָעֵצָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ לְרַמֵּז שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘כִּי בֶּן זְקֻנִים הוּא לוֹ’, בְּחִינַת שִׁבְעָה קָנִים, בְּחִינַת שִׁבְעַת קְנֵי הַמְּנוֹרָה, בְּחִינַת כְּלַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּכְתָּבִים בְּקָנִים שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעָה, בְּחִינַת “חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה” (משלי ט, א), לְתַקֵּן כָּל הַשֶּׁבַע מִדּוֹת שֶׁבָּהֶם כָּל חֲלֻקַּת הָעֵצָה, לְבָרֵר הַשֶּׁבַע מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם ‘שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת’ וְ’שֶׁבַע שִׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת’, לְבָרְרָם מֵהַהֵפֶךְ הָרוֹצִים לְבָלְעָם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מְרֻמָּז בְּשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַתִּקּוּן אֵיךְ לְבָרְרָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטוֹבוֹת”. ‘בְּקָנֶה אֶחָד’ מְרַמֵּז עַל הַקָּנֶה הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקֻּלְמוֹס הַכּוֹתֶבֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּנַּ”ל:

נה וְזֶה “עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר” (אבות א, ו), וּמוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַקָּנֶה וְהַקֻּלְמוֹס שֶׁהוּא חָבֵר לְהַתַּלְמִיד חָכָם שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי-זֶה. וְזֶה ‘עֲשֵׂה לְךָ רַב’, וְאִם אֵינְךָ יָכוֹל לְמָצְאוֹ, הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי ‘וּקְנֵה לְךָ חָבֵר’, הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּכְתָּבִים בְּקָנֶה, תְּחַבֵּר אוֹתָם אֵלֶיךָ וּתְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב תּוּכַל לֵידַע מִי הוּא הָרַב הָאֱמֶת, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הָיוּ שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת שֶׁהֵם הַחֲלוֹם שֶׁל שֶׁבַע הַפָּרוֹת, וַחֲלוֹם שֵׁנִי שֶׁל שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים וְכוּ’, לְרַמֵּז עַל שְׁנֵי הַחֻרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַבִּלְבּוּלִים הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַחֲלוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים שֶׁמְּרַמֵּז עַל חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי שֶׁהוּא הַגָּלוּת שֶׁל עַכְשָׁו, מְרֻמָּז בּוֹ הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַקָּנֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקֻּלְמוֹס שֶׁמְּרֻמָּז בְּשֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד, כִּי עַתָּה כְּבָר הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לִכְתֹּב תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנַּ”ל, כִּי עַתָּה כָּל הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, בְּחִינַת ‘עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת “וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם” בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכֻּלָּם הֵם שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת שִׁשָּׁה קְנֵי מְנוֹרָה שֶׁמְּאִירִין כֻּלָּם אֶל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא נֵר הַשְּׁבִיעִי, כִּי שִׁשָּׁה קְנֵי הַמְּנוֹרָה – “שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנוֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנוֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי” (שמות כה, לב), הֵם בְּחִינַת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה שֶׁמְּבָרְרִין בֵּין הַכָּשֵׁר וְהַפָּסוּל וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְכֻלָּם מְאִירִים “אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה” (במדבר ח, ב) שֶׁהוּא נֵר הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שַׁבָּת שֶׁאָז עִקַּר גְּמַר תִּקּוּן בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּרוּר וְתִקּוּן הָעֵצָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הַכַּפְתּוֹרִים וְהַפְּרָחִים וְהַגְּבִיעִים מְשֻׁקָּדִים שֶׁהָיָה בַּמְּנוֹרָה, כָּל זֶה בְּחִינַת הַחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁל סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּכַמָּה וְכַמָּה פָּנִים שׁוֹנִים בִּדְרָכִים נִפְלָאִים בִּבְחִינַת ‘כַּפְתּוֹר וָפֶרַח’ וְכוּ’ כַּמָּצוּי לָשׁוֹן זֶה עַל הַחִדּוּשִׁים הַנִּפְלָאִים (בראשית רבה צא, ט), כִּי צְרִיכִין כַּמָּה חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בְּכַמָּה גְּוָנִין נִפְלָאִים שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים וּגְבִיעִים מְשֻׁקָּדִים שֶׁבַּמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה, כְּדֵי לְבָרֵר וּלְתַקֵּן הָעֵצָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, כַּמּוּבָן לְכָל הַמֵּשִׂים לִבּוֹ עַל דְּרָכָיו לַחֲשֹׁב עֵצָה בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְקָרֵב עַל-יְדֵי-זֶה וְלֹא יִתְרַחֵק יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל-כֵּן בִּכְלָל הָיוּ הַכַּפְתּוֹרִים וְהַפְּרָחִים וְכוּ’ בְּמִסְפַּר מ”ט[2], כְּמִנְיַן יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁבָּהֶם נִתְּנָה הַתּוֹרָה כַּמּוּבָא, כִּי הֵם מְרַמְּזִים עַל כְּלָלִיּוּת סִפְרֵי חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הֵם מ”ט כְּנֶגֶד מ”ט פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁכָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים נִמְשָׁכִין מֵאֵלּוּ הַמ”ט פָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמ”ט כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה: “מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה”, ‘מִקְשָׁה’ בְּחִינַת קֻשְׁיוֹת וּמַחֲלֹקֶת, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא ‘תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה’, זֶה בְּחִינַת ‘וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי’ הַנַּ”ל. שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הָרִיב וּמַחֲלֹקֶת שֶׁבָּאִים עַל-יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁמַּקְשִׁין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נַעֲשִׂין סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁשָּׁבִין עַל-יְדֵי-זֶה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה’, שֶׁדַּיְקָא מֵהַקֻּשְׁיוֹת בְּחִינַת רִיב וּמַחֲלֹקֶת, מִזֶּה דַּיְקָא ‘תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, כִּי זֶה בְּחִינַת ‘וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי’ הַנַּ”ל.

גַּם מ”ט קָנִים וְכַפְתּוֹרִים וּפְרָחִים וְכוּ’, שֶׁהָיָה בַּמְּנוֹרָה זֶה בְּחִינַת מ”ט אוֹתִיּוֹת הַשְּׁבָטִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים שֶׁנִּכְלְלוּ אֵצֶל יַעֲקֹב בְּאֶבֶן אֶחָד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהִתְחִיל מִיַּעֲקֹב, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, עַד שֶׁנִּכְלָלִים בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּמַשְׁלִימִין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין כָּל אַבְנֵי יַעֲקֹב בְּאֶבֶן אֶחָד וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה בַּמְּנוֹרָה קָנִים וְכַפְתּוֹרִים וְכוּ’ שֶׁהֵם מ”ט שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּן שֶׁל אַבְנֵי יַעֲקֹב שֶׁנִּכְלְלוּ בְּאֶבֶן אֶחָד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּחִינַת ‘אֲנָן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא’ וְכוּ’ (זוהר נשא קכח.). וְגַם זֶה בְּחִינַת ‘מִקְשָׁה’ כִּפְשׁוּטוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁכָּל הַמְּנוֹרָה עִם כָּל הַקָּנִים וְכַפְתּוֹרִים כֻּלָּם נַעֲשׂוּ מֵחֲתִיכָה אַחַת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁכָּל אַבְנֵי יַעֲקֹב שֶׁהֵם מ”ט אוֹתִיּוֹת הַשְּׁבָטִים מ”ט פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמְּנוֹרָה, כֻּלָּהּ נַעֲשָׂה מֵעֶשֶׁת אֶחָד וְכַנַּ”ל:

[אָמַר הַמְסַדֵּר: מִתֵּבַת ‘גַּם’ עַד כָּאן וְגַם עִנְיַן חֹל הַמּוֹעֵד הַמּוּבָא בְּאוֹת נוּן כָּתַב מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ בַּעַל הַמְחַבֵּר הַזֶּה שְׁנֵי יָמִים קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּעֵת חֻלְשָׁתוֹ הַגָּדוֹל, אַף-עַל-פִּי-כֵן הִתְגַּבֵּר בְּכָל כֹּחוֹתָיו וְכָתַב מַה שֶׁהִשִּׂיג אָז. כִּי זֹאת רָאִינוּ עַיִן בְּעַיִן שֶׁמֹּחוֹ הָיָה דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הִסְתַּלְּקוּתוֹ, שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת ‘וַיִּגַּשׁ’, עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת שְׁנַת תר”ה לִפְרָט קָטָן, וְרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ שֶׁקִּיֵּם מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ”ל (שבת פג:): “זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת” וְכוּ’ (במדבר יט, יד) שֶׁחַיָּב אָדָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה עַד יוֹם מוֹתוֹ, כִּי עוֹד כִּמְעַט בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הִסְתַּלְּקוּתוֹ שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, אַךְ לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לִכְתֹּב עוֹד, וַאֲפִילּוּ לְדַבֵּר כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּמֹחוֹ לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר. וְכָךְ אָמַר בְּפֵרוּשׁ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, בְּעֵת שֶׁנִּכְנְסוּ עִם הַנֵּרוֹת שֶׁהֵכִינוּ אָז לִכְבוֹד שַׁבָּת, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָם נִתְלַהֵב מְאֹד, וּמִגֹּדֶל הִתְלַהֲבוּתוֹ הוּרַם מְעַט מִמִּטָּתוֹ וְנִשְׁאַר מוּשָׁב מְעַט, וְהִתְחִיל לוֹמַר בְּהִתְלַהֲבוּת נוֹרָא מְאֹד בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת! נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת!” וְאָמַר זֹאת בְּהִתְלַהֲבוּת נוֹרָא כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וְגִלָּה לָנוּ אָז תּוֹרָה נִפְלָאָה מֵעִנְיַן הַנֵּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה. וְכָלַל כֻּלָּם בְּפֵרוּשׁ: נֵר שַׁבָּת וְנֵר יוֹם טוֹב וְנֵרוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה וְכוּ’ וְכוּ’, וְאַחַר כָּךְ אָמַר אָז: יֵשׁ לִי עַתָּה בָּזֶה תִּלֵּי תִּלִּין שֶׁל הֲלָכוֹת, אַךְ אֵין לִי כֹּחַ לְדַבֵּר יוֹתֵר. וּבִמְעַט זְמַן קָצָר לְעֵרֶךְ שָׁעָה נִסְתַּלֵּק. מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר, אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחֲלָה מַכָּתֵנוּ, אֲבָל זֹאת נֶחָמָתֵנוּ, וְאַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ, שֶׁזָּכִינוּ לִירַשׁ מִמֶּנּוּ תּוֹרוֹת וְחִדּוּשִׁים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה אַשְׁרֵינוּ]:

תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה:

[1] אין דבר שאינו רמוז בתורה.

[2] אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה.