סִפֵּר לִי אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַל אֶת רַבֵּנוּ ז"ל: מַהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין לֵב נִשְׁבָּר לְמָרָה שְׁחוֹרָה? הֵשִׁיב לוֹ: לֵב נִשְׁבָּר הוּא כָּךְ: שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד בֵּין הָעוֹלָם יַחֲזִיר פָּנָיו וְיֹאמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם" וְכוּ'. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה בְּעַצְמָהּ וּבְתוֹךְ כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּעַצְמוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם" בְּהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא וּבִנְשִׂיאַת יָדַיִם בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ כְּדַרְכּוֹ.
