אָמַר הַמַּעְתִּיק: כְּבָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם מִקְּצֵה הָעוֹלָם וְעַד קָצֵהוּ גֹּדֶל נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, אוֹר הָאוֹרוֹת וְכוּ’ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַחְמָן זצוק”ל, בַּעַל הַמְחַבֵּר סִפְרֵי “לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” וְ”סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת” וְ”סֵפֶר הַמִּדּוֹת” וּשְׁאָר סְפָרִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים מְאֹד אֲשֶׁר בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם.
וְהִנֵּה לְבַד מֵהַנִּרְאֶה לְכָל מְעַיֵּן בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים עַמְקוּת עֲצוֹתָיו בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֲשֶׁר אֵין דְּבַר עֵצָה קְדוֹשָׁה שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה בְּיוֹתֵר, לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת וְהָעֲיֵפוֹת אֲפִלּוּ הַמֻּנָּחוֹת לְמַטָּה בְּעֶשֶׂר כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, שֶׁיָּרְדוּ בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם עַד הַשְּׂאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, לְכֻלָּם יְעוֹרֵר וְיָקִיץ וִיחַיֶּה לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ, ח”ו, מִן הָרַחֲמִים וְכוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלָּיו וּבִרְכַּיִם כּוֹרְעוֹת יְאַמֵּץ.
כִּי הִשִּׂיג גְּדֻלָּתוֹ וְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים עַד אֵין חֵקֶר, אֲפִלּוּ עַל הַנְּפָשׁוֹת הַפְּגוּמוֹת מְאֹד, וְהוֹדִיעַ לָהֶם הַבְּחִינָה שֶׁל “וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ” כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּ”לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” (סִימָן ו’) וְגַם הַבְּחִינָה שֶׁל “הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר” וְהַשֵּׁם אִתָּם וְעִמָּם וְאֶצְלָם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר יָרְדוּ לְשָׁם, וְגַם מִשָּׁם יְכוֹלִים לַחֲזֹר וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּ”לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” (חֵלֶק ב’ סִימָן ז’). וְצָעַק בְּקוֹלוֹ הַקָּדוֹשׁ גִיוַואלְד! זַייט אַיְיךְ נִיט מְיָאֵשׁ [גִיוַואלְד! אַל תִּתְיָאֲשׁוּ] וּמָשַׁךְ מְאֹד תֵּבַת גִּיוַואלְד לְהוֹרוֹת וּלְרַמֵּז לְכָל אֶחָד לְדוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה.
וְרָמַז לָנוּ מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר כָּל עִנְיָנוֹ שֶׁבָּא לְזֶה הָעוֹלָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים. וּפַעַם אַחַת אָמַר: “כַּמָּה וְכוּ’ הָיוּ מֻנָּחִים בָּרֶפֶשׁ וְכוּ’ וַאֲנִי הוֹצֵאתִים מִשָּׁם”, וְכֵן אָמַר עוֹד פַּעַם אַחַת עַל עַצְמוֹ: “וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבִשְׁפִיר וּבְשִׁלְיָא כְּדֵי לְטַהֵר וְכוּ'”. וְכֵן כָּל יִסּוּרָיו שֶׁסָּבַל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְגַם כָּל הִתְגַּבְּרוּת הַהַעֲלָמָה שֶׁנֶּעְלָם אוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ מֵהָעוֹלָם, עַד שֶׁיֵּשׁ רַבִּים שֶׁלֹּא זָכוּ לֵהָנוֹת מֵאוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ, הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּמִכְתָּבוֹ הַנִּדְפַּס בְּסֵפֶר “חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן” בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: “יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי, שֶׁגַּם הָעֵסֶק שֶׁעָסַקְתִּי עִמָּכֶם לְהוֹצִיא אֶתְכֶם מִשִּׁנֵּי הַסּ”ם [הַסָּמֶךְ מֵ”ם] הֵן עַל כָּל אֵלֶּה עֵינָיו לָטַשׁ וְשִׁנָּיו חָרַק עָלַי. בְּכֵן אֲהוּבַי, אַחַי וְרֵעַי חִזְקוּ וְאִמְצוּ וְכוּ’ וְלֹא יִהְיֶה לָרִיק יִגְעִי וְשִׁמְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עֶבֶד ה’, כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם וְכוּ'” ע”ש.
וְהִנֵּה בְּיוֹתֵר, מֵעַל כָּל תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, תָּמַךְ יָדוֹ עַל תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי נָתָן, זצ”ל, בַּעַל הַמְחַבֵּר סִפְרֵי “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” הַקְּדוֹשִׁים וְסִפְרֵי “לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת”, וְנָתַן מְהוֹדוֹ עָלָיו וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עָלָיו לְהַכְנִיס דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל מִינֵי דִּבּוּרִים הַמְּשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּכָל הַנּוֹפְלִים וְהַיּוֹרְדִים שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָם וְלֹא יִתְיָאֲשׁוּ בְּשׁוּם אֹפֶן.
וְהִנֵּה עַתָּה בְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא בְּעֵת הִתְפַּשְּׁטוּת הַחֹשֶׁךְ הַנּוֹרָא מְאֹד כָּפוּל וּמְכֻפָּל תֹּהוּ בֹהוּ וָחֹשֶׁךְ וְכוּ’ מַמָּשׁ, אֲשֶׁר גַּם נְבִיאֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, ז”ל, רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ אֵיךְ יוּכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לְהִתְחַזֵּק בְּיִרְאַת הַשֵּׁם בְּתוֹךְ הַחַשְׁכוּת הַזֶּה?. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר הִקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּתֵנוּ וְשָׁלַח לָנוּ מוֹשִׁיעַ וָרַב, נַ’חַל נ’וֹבֵעַ מְ’קוֹר חָ’כְמָה הוּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זצ”ל, אֲשֶׁר הוּא וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים הוֹדִיעוּ לָנוּ רֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו עַד אֵין חֵקֶר.
אַךְ דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים בְּהִתְחַזְּקוּתָם הָעֲצוּמָה מְפֻזָּרִים בַּדְּרוּשִׁים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּסִפְרֵי “לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” וּבְסִפְרֵי “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” וְלֹא כָּל אֶחָד יִמְצָא בָּהֶם מְבֻקָּשׁוֹ בְּנָקֵל.
לָזֹאת לִקֵּט וְקִבֵּץ מוֹרֵנוּ הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי נָתָן, זצ”ל, הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ “לִקּוּטֵי עֵצוֹת” בְּאוֹתִיּוֹת וְעִנְיָנִים וְיוּכַל הַמְעַיֵּן לִמְצֹא שָׁם גַּם דִּבְרֵי הִתְחַזְּקוּתוֹ הַגָּדוֹל הַנּוֹבְעִים מִסְּפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.
וְאַחֲרָיו קָם הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִטְּשֶׁערִין, זצ”ל, וְלִקֵּט וְקִבֵּץ הַסֵּפֶר “לִקּוּטֵי עֵצוֹת” חָדָשׁ בְּאוֹתִיּוֹת וְעִנְיָנִים כָּל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַמְפֻזָּרִים בְּסִפְרֵי “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” הַקְּדוֹשִׁים. וְיוּכַל הַמְעַיֵּן לִמְצֹא שָׁם גַּם דִּבְרֵי הַהִתְחַזְּקוּת הַנּוֹבְעִים מִסִּפְרֵי “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” הַקְּדוֹשִׁים.
וְרָאֹה רָאִינוּ, אֲשֶׁר עַתָּה בְּתֹקֶף הַחַשְׁכוּת בְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא, שֶׁיֵּשׁ רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּכְסָפִים מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אַךְ נִדְמֶה לָהֶם כִּי אֶפֶס תִּקְוָתָם חָלִילָה. לָזֹאת נִתְעוֹרַרְנוּ לְקַבֵּץ אֶל מָקוֹם אֶחָד דִּבְרֵי הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁנִּדְפְּסוּ בְּסִפְרֵי הַקְּדוֹשִׁים “לִקּוּטֵי עֵצוֹת” מַהֲדוּרָא קַמָּא וּבַתְרָא, וּבַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ “לִקּוּטֵי עֵצוֹת” חָדָשׁ, לְהַדְפִּיסָם בַּקֻּנְטְרֵס הַקָּטָן הַזֶּה. לְמַעַן יוּכַל כָּל אִישׁ לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ הַשּׁוֹקֵקָה לִדְבַר הַשֵּׁם, וְיֵדַע, אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא אָבְדָה תִּקְוָתוֹ חָלִילָה.
וְקָרָאנוּ שֵׁם הַקֻּנְטְרֵס הַזֶּה “מְשִׁיבַת נָפֶשׁ” כִּי כֻּלּוֹ הוּא אִמְרוֹת הַשֵּׁם אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת מְזֻקָּקוֹת שִׁבְעָתַיִם, לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת בִּבְחִינַת שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם, עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וָקָם, כַּמּוּבָן מִזֶּה בְּמַאֲמַר “תִּקְעוּ אֱמוּנָה” (“לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” חֵלֶק ב’ סִימָן ה’).
וְכֵן נִזְכֶּה לְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.
