לְעִנְיָן שֶׁהָיוּ מְסַפְּרִים מֵאֶחָד, שֶׁהָיָה אָז בִּכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁל עֲיָרוֹת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְנִתְעַכֵּב שָׁם הַרְבֵּה מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמָה לוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁעַכְשָׁו יִפְעַל וְכֵן בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁנִּתְעַכֵּב הַרְבֵּה שָׁם וְאָמַר, שֶׁכֵּן הַדֶּרֶךְ כְּשֶׁבָּאִין לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁנִּדְמֶה בְּכָל פַּעַם עַתָּה אֶפְעַל עַתָּה אֶפְעַל וְכוּ' וְכוּ'.
וְסִפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בַּמֶּה שֶּׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ לֵצִים (רוּחוֹת) מִסִּטְרָא אָחֳרָא
(מֵהַצָּד הָאַחֵר, מִיֵצֶר הָרַע) שֶׁבָּאִים לִפְעָמִים וּמַטְעִין בְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע כַּמָּה פְּעָמִים, וְהוּא לֹא הֶאֱמִין בָּזֶה.
פַּעַם אֶחָד בַּלַּיְלָה בָּא אֶצְלוֹ לֵץ אֶחָד, וּקְרָאוֹ אֶל הַחוּץ שֶׁיֵּצֵא וְיָצָא לַחוּץ, וְהֶרְאָה לוֹ הַלֵּץ שֶׁיֵּשׁ לוֹ סוּס נָאֶה לִמְכֹּר וַיַּרְא, וְהִנֵּה הוּא סוּס נָאֶה מְאֹד וּשְׁאָלוֹ: כַּמָּה אַתָּה רוֹצֶה? הֵשִׁיב הַלֵּץ: אַרְבָּעָה אֲדוּמִים. וְרָאָה שֶׁהוּא שָׁוֶה בְּשֹׁפִי שְׁמוֹנָה אֲדוּמִים, כִּי הוּא סוּס מֻבְחָר וְטוֹב מְאֹד וְקָנָה אֶצְלוֹ הַסּוּס בְּעַד אַרְבָּעָה אֲדוּמִים וְהָיָה אֶצְלוֹ מְצִיאָה גְּדוֹלָה.
לְמָחָר הוֹצִיא הַסּוּס לִמְכֹּר וְעָמְדוּ עַל הַמִּקָּח, וְרָצוּ לִתֵּן לוֹ אֵיזֶה סַךְ אָמַר: מִסְּתָמָא אִם נוֹתְנִין לִי סַךְ כָּזֶה הוּא שָׁוֶה כִּפְלַיִם! וְלֹא נִתְרַצָּה וְהוֹלִיךְ הַסּוּס לְהַלָּן, וְרָצוּ לִתֵּן לוֹ גַּם כִּפְלַיִם כִּרְצוֹנוֹ. אָמַר: מִסְּתָמָא שָׁוֶה יוֹתֵר כִּפְלַיִם מִזֶּה הַסַּךְ, וְכֵן הוֹלִיךְ הַסּוּס לְהַלָּן, עַד שֶׁנִּכְנַס סַךְ מְכִירַת הַסּוּס לַאֲלָפִים, וְלֹא נִתְרַצָּה עִם אֶחָד לְמָכְרוֹ כִּי כָּל מַה שֶּׁרָצוּ לִתֵּן לוֹ- אָמַר: מִסְּתָמָא שָׁוֶה יוֹתֵר בְּכִפְלַיִם עַד שֶׁלֹּא נִמְצָא מִי שֶׁיִּקָּחֵהוּ, רַק הַמֶּלֶךְ.
וְהוֹלִיכוֹ לְהַמֶּלֶךְ וְרָצָה לִתֵּן לוֹ הַמֶּלֶךְ סַךְ עָצוּם, כִּי הַסּוּס הוּטַב מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל, וְלֹא נִתְרַצָּה עִם הַמֶּלֶךְ גַּם-כֵּן כִּי אָמַר: מִסְּתָמָא שָׁוֶה יוֹתֵר עַד שֶׁגַּם הַמֶּלֶךְ לֹא קָנָה הַסּוּס וְהָלַךְ מֵהַמֶּלֶךְ עִם הַסּוּס לְהַשְׁקוֹתוֹ וְהָיָה שָׁם פְּלוֹמְפְּ (מַשְׁאֵבָה) שֶׁמִּשָּׁם מַשְׁקִין וְקָפַץ הַסּוּס לְתוֹךְ הַפְּלוֹמְפְּ, וְנִתְעַלֵּם וְאֵינֶנּוּ (הַיְנוּ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כָּךְ כִּי הָיָה מַעֲשֵׂה לֵצִים כָּל הָעִנְיָן שֶׁל הַסּוּס).
וְצָעַק מְאֹד עַל זֶה וְנִתְקַבְּצוּ אֵלָיו בְּנֵי הָעוֹלָם לְקוֹל זַעֲקָתוֹ, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מָה אַתָּה צוֹעֵק? הֵשִׁיב, שֶׁהַסּוּס שֶׁלּוֹ קָפַץ לְתוֹךְ הַפְּלוֹמְפְּ, וְהִכּוּ אוֹתוֹ הַכֵּה וּפָצוֹעַ, כִּי נִדְמָה לִמְשֻׁגָּע כִּי נֶקֶב הַפְּלוֹמְפְּ צַר מְאֹד, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְפּוֹץ הַסּוּס לְשָׁם?! וְרָאָה שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ וְהוּא נִרְאֶה כִּמְשֻׁגָּע, וְרָצָה לֵילֵךְ מִשָּׁם בְּתוֹךְ שֶׁרָצָה לֵילֵךְ מִשָּׁם-וְהִנֵּה הַסּוּס מַתְחִיל לְהוֹשִׁיט ראשׁוֹ מִתּוֹךְ הַפְּלוֹמְפְּ וְהִתְחִיל לִצְעֹק שֵׁנִית: אֲהָהּ אֲהָהּ! מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁיֵּשׁ שָׁם סוּסוֹ וְנִתְקַבְּצוּ שׁוּב אֶצְלוֹ בְּנֵי הָעוֹלָם, וְהִכּוּ אוֹתוֹ שֵׁנִית, כִּי הוּא מְשֻׁגָּע כַּנַּ"ל וְרָצָה שׁוּב לֵילֵךְ מִשָּׁם. כֵּיוָן שֶׁרָצָה לֵילֵךְ-וְהִנֵּה מוֹשִׁיט שׁוּב הַסּוּס אֶת ראשׁוֹ מִן הַפְּלוֹמְפְּ וְהִתְחִיל לִצְעֹק עוֹד כַּנַּ"ל, וְנִתְקַבְּצוּ שׁוּב אֵלָיו וְהִכּוּהוּ כַּנַּ"ל.
כָּךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא מַטְעָה אֶת הָאָדָם בְּכָל פַּעַם, עַל לֹא דָּבָר, בְּשֶׁקֶר גָּמוּר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ וְהוּא נִסָּת אַחֲרֶיהָ, וְהוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ וְנִדְמֶה לוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁיַּרְוִיחַ יוֹתֵר וִימַלֵּא תַּאֲוָתוֹ יוֹתֵר וְרָץ אַחֲרֵיהֶם כַּמָּה עִתִּים, וּפִתְאֹם נִתְעַלְּמוּ, וּבוֹרְחִים וּמִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ כָּל הַתַּאֲווֹת כַּאֲשֶׁר מִזְדַּמֵּן לִפְעָמִים, שֶׁהַתַּאֲווֹת מִסְתַּלְּקִים קְצָת וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם רוֹצֶה לִפָּרֵד מֵהֶם, אֲזַי חוֹזְרִים וּמוֹשִׁיטִים רֹאשָׁם, וְהוּא חוֹזֵר וְרוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם וְכֵן מִתְנַהֵג לְהַלָּן – שֶׁתֵּכֶף שֶׁמּוֹשִׁיטִים רֹאשָׁם הוּא חוֹזֵר לִרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם.
(שיחות שאחר ספורי מעשיות)