יִשְׂרָאֵל הֵם נַעֲשִׂים אֲדוֹנִים לְבַעֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קד): כָּל מָקוֹם שֶׁהֵם הוֹלְכִים, נַעֲשִׂים שָׂרִים לַאֲדוֹנֵיהֶם. כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם בָּאִין בַּגָּלוּת, בַּתְּחִלָּה הֵם כְּבוּשִׁים בַּגּוֹלָה, אֲבָל אַחַר־כָּךְ הֵם נַעֲשִׂים אֲדוֹנִים לְבַעֲלֵיהֶם, כִּי אַחַר־כָּךְ הֵם כּוֹבְשִׁים אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא, שֶׁהֵם בָּאִים בַּגּוֹלָה שָׁם. כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם מְרִימִין וּמַעֲלִין כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַשְּׁפָלִים וְהַנְּפוּלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה ו): עֲתִידִין בָּתֵּי תֵּרְטִיאוֹת וְקִרְקְסָאוֹת, שֶׁיִּלְמְדוּ בָּהֶן תּוֹרָה בָּרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט): וְנִשְׁאָר גַּם הוּא לֵאלֹקֵינוּ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. כִּי יִשְׂרָאֵל מַעֲלִין וּמְנַשְּׂאִין כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַנְּפוּלִין. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת בְּנֵי הַגּוֹלָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ הֵם נַעֲשִׂים אֲדוֹנִים, וּמְקִימִין וּמְנַשְּׂאִין וּמַעֲלִין הַכֹּל, אַף־עַל־פִּי־כֵן בִּתְּחִלָּה הֵם בַּגָּלוּת, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם נָע וָנָד בַּגָּלוּת, אֲבָל אַחַר־כָּךְ הֵם מַעֲלִין וּמְנַשְּׂאִין הַכֹּל כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין בְּנֵי הַגּוֹלָה, כִּי זֶה אוֹתִיּוֹת גּוֹלָה – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וְנִשְׁאָר גַּם הוּא לֵאלֹקֵינוּ. כִּי אַחַר־כָּךְ הֵם מַעֲלִין וּמְנַשְּׂאִין הַכֹּל, בִּבְחִינַת: וְנִשְׁאָר גַּם הוּא לֵאלֹקֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עֲתִידִין בָּתֵּי תֵּרְטִיאוֹת וְקִרְקְסָאוֹת וְכוּ’, כַּנַּ”ל:
