כְּשֶׁמְּקַנְּאִין קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת, נֶחֱשָׁב כְּמוֹ צְדָקָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק הַשֻּׁתָּפִין, עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב י:): צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת – אֵלּוּ הָעַכּוּ”ם, שֶׁכָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂין וְכוּ’. וְהֵבִיאוּ רְאָיָה מִנְּבוּזַרְאֲדָן, עַיֵּן שָׁם. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם: וּנְבוּזַרְאֲדָן עָשָׂה אָז צְדָקָה, שֶׁקִּנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. נִמְצָא שֶׁקִּנְאַת ה’ צְבָאוֹת הוּא כְּמוֹ צְדָקָה:
