הִלְכוֹת אִשּׁוּת – הֲלָכָה ב

כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל מֻתָּרִין לָבוֹא זֶה בָּזֶה, וְהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר (אבן העזר ח):

א כִּי אִיתָא בְּהַתּוֹרָה “תִּקְעוּ ג” הַמְדַבֵּר מִתּוֹכָחָה (ליקוטי תנינא ס’ ח), כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְעִקַּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת וְכוּ’, וְלִפְעָמִים כְּשֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, אֲזַי נִפְגָּם הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, וַאֲזַי נִפְגָּם הַדַּעַת וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וּמִזֶּה בָּא חַס וְשָׁלוֹם תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי עִקַּר הַתַּאֲוָה עַל-יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת, כִּי הַמֹּחַ הִיא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה, כִּי יֵשׁ תְּלַת מֹחִין, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בְּיוֹם, וְכָל אֶחָד מֵהַתְּלַת מֹחִין הוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם, וַאֲזַי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין וְכוּ’, וַאֲזַי צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין כְּמוֹ פִּינְחָס בְּעֵת שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה זִמְרִי וְכוּ’, כִּי זֹאת הַתְּפִלָּה שֶׁל בַּעַל כֹּחַ עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּצַוָּארוֹ עַד שֶׁמֻּכְרָח לְהָקִיא כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלַע בִּבְחִינַת (איוב כ, טו) “חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ” וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים עד, יג): “אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם”, בְּחִינַת (ישעיה יא, ט): “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים” וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת עֲנָנֵי דְּשַׁפְכֵי מַיָּא[1] וְכוּ’ , עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב.

ב וְזֶה בְּחִינַת כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עִקַּר קְדֻשַּׁת הַיִּחוּס שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי יִשְׂרָאֵל-עַם קָדוֹשׁ צְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמָן שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגֵיהֶן בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִפְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף כַּיָּדוּעַ, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמָן שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגֵיהֶן בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וְלֹא יִהְיֶה נֶאֱחָז שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת תַּאֲוָה הַנַּ”ל, וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מִפְּגַם תַּאֲוָה זוֹ הוּא עַל-יְדֵי תְּלַת מֹחִין, שֶׁהֵם מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוָה זוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלַת מֹחִין חָכְמָה בִּינָה דַּעַת כַּיָּדוּעַ (זוהר צו כט:), שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה, וְעַל-כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת כֹּהֵן, לֵוִי, יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם עִקַּר גֶּדֶר הַיִּחוּס הַקָּדוֹשׁ, כִּי רַק הֵם לְבַדָּם יְכוֹלִים לְהִתְחַבֵּר בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶאֱחָז בְּזִוּוּגָם חַס וְשָׁלוֹם, פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי כֹּהֵן, לֵוִי, יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּחִינַת הַתְּלַת מֹחִין הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה, וְעַל-כֵּן עִקַּר גֶּדֶר הַיִּחוּס הַקָּדוֹשׁ הוּא כֹּהֵן, לֵוִי, יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה (קידושין סט.) וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וְכַנַּ”ל.

ג וְזֶה שֶׁנָּתְנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם עא:) סִימָן לַמִּשְׁפָּחָה הַכְּשֵׁרָה כְּשֶׁאֵינָהּ בַּעֲלַת מַצָּה וּמְרִיבָה, אֲבָל מִשְׁפָּחָה שֶׁהִיא בַּעֲלַת מַצָּה וּמְרִיבָה זֶה סִימָן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פְּסוּל, כַּמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אבן העזר ב). כִּי הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בַּמַּאֲמָר הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וּמִי שֶׁאֵין בּוֹ רַחֲמִים אֵין בּוֹ דַּעַת, וְעַל-כֵּן מִשְׁפָּחָה שֶׁהִיא בַּעֲלַת מַצָּה וּמְרִיבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּעַס וְדִינִים הֵפֶךְ רַחֲמָנוּת, בְּוַדַּאי אֵין רָאוּי לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם זֶרַע יִשְׂרָאֵל, וּבְוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם פְּסוּל, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַיִּחוּס שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר קְדֻשַּׁת הַיִּחוּס שֶׁלָּהֶם בְּחִינַת כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל תְּלַת מֹחִין, שֶׁהֵם עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבְּרִית כַּנַּ”ל, אֲבָל מִי שֶׁהוּא בַּעַל מְרִיבָה, שֶׁזֶּהוּ הֵפֶךְ הָרַחֲמָנוּת, שֶׁזֶּהוּ פְּגַם הַדַּעַת, אֵין רָאוּי לְהִתְחַתֵּן עִמּוֹ, כִּי הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁתָּלוּי בִּפְגַם הַדַּעַת, שֶׁהוּא פְּגַם הָרַחֲמָנוּת, שֶׁזֶּהוּ הֵפֶךְ קְדֻשַּׁת כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי יֵשׁ בּוֹ פְּסוּל וְאָסוּר לְהִתְחַתֵּן עִמּוֹ, כִּי עִקָּר תָּלוּי בָּרַחֲמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁהוּא הַמְּחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה כַּנַּ”ל.

ד וְעַל-כֵּן אָסוּר לָנוּ לְהִתְחַתֵּן וּלְהִתְחַבֵּר עִם כָּל הָאֻמּוֹת, כִּי הֵם כֻּלָּם בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת וְדִין, כִּי נִמְשְׁלוּ לְחַיּוֹת רָעוֹת, בְּחִינַת אַכְזָרִיּוּת וְדִינִים, שֶׁהוּא פְּגַם הַדַּעַת שֶׁמִּשָּׁם בָּא תַּאֲוָה הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהִתְחַתֵּן עִמָּהֶם, כִּי עִקַּר הַחִבּוּר שֶׁל יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִהְיוֹת דַּיְקָא בִּבְחִינַת רַחֲמִים וָדַעַת שֶׁהוּא הַמְּחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַזִּוּוּג בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי כַּנַּ”ל.

ה וְעַל-כֵּן יֵשׁ אֻמּוֹת שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין אֲסוּרִין לָבוֹא בִּקְהַל ה’ (אבן העזר ד), זֶה מֵחֲמַת שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם הָאַכְזָרִיּוּת וְהַדִּין כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִים לִכְלֹל בְּתוֹךְ הָרַחֲמִים וְהַדַּעַת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין, וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יבמות עח: עט.) ‘נְתִינִים דָּוִד גָּזַר עֲלֵיהֶם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם רַחֲמָנוּת כְּלָל’ כַּמּוּבָא שָׁם, אָמַר: שְׁלֹשָׁה סִימָנִים יֵשׁ בְּאֻמָּה זוֹ, רַחֲמָנִים, בַּיְּשָׁנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים. כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנִים הַלָּלוּ, רָאוּי לִדָּבֵק בּוֹ, וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנִים אֵלּוּ, אֵין רָאוּי לִדָּבֵק בּוֹ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי אֵין רָאוּי לִדָּבֵק בִּקְהַל ה’, בְּזֶרַע קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם מִי שֶׁהוּא בִּכְלַל הָרַחֲמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, אֲבָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ רַחֲמִים, כְּגוֹן הַנְּתִינִים, אֲסוּרִים לָבוֹא בִּקְהַל ה’, כִּי פְּגַם הָרַחֲמִים הוּא פְּגַם הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִהְיוֹת מֻבְדָּל מִפְּגַם תַּאֲוָה זוֹ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁמָּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שָׁלוֹשׁ מִדּוֹת, בַּיְּשָׁנִים, רַחֲמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים. הֵם בְּחִינַת תְּלַת מֹחִין הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי גַּם הַבּוּשָׁה הוּא בְּחִינַת דַּעַת וְרַחֲמִים, כִּי עִקַּר הַבּוּשָׁה תָּלוּי בַּדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ו, טו): “גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ גַּם הַכְלִים לֹא יָדָעוּ”. כִּי הַבְּהֵמָה שֶׁאֵין לָהּ דַּעַת אֵין לָהּ בֹּשֶׁת, וְכֵן מוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר בַּמַּאֲמָר “מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ” (סימן לח) שֶׁהַבּוּשָׁה תָּלוּי בַּדַּעַת, גַּם הַבּוּשָׁה הוּא בְּחִינַת רַחֲמִים הֵפֶךְ הָעַזּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם, “בַּיְּשָׁנִים, רַחֲמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים”, הֵם שָׁלֹשׁ מִדּוֹת רַחֲמָנוּת, הַיְנוּ כְּנֶגֶד בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת הַנַּ”ל שֶׁהֵם בָּאִים מִשְּׁלֹשָׁה מֹחִין כַּנַּ”ל, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג שֶׁל יִשְׂרָאֵל תָּלוּי בָּזֶה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל שָׁלֹשׁ מִדּוֹת רַחֲמָנוּת הַנַּ”ל אָסוּר לָבוֹא בִּקְהַל ה’, וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא נֶאֶסְרוּ הַנְּתִינִים לָבוֹא בַּקָּהָל כַּנַּ”ל.

ו וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר נִדָּה, כִּי דַּם נִדּוּת זֶה בְּחִינַת תֹּקֶף הַדִּין הַבָּא מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְאָז הַזִּוּוּג אָסוּר וְכַנַּ”ל, וְעִקַּר הַתִּקּוּן וְהַטָּהֳרָה שֶׁל דַּם נִדּוּת אוֹ שֶׁל הָעַכּוּ”ם כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין וְרוֹצִים לָבוֹא בַּקָּהָל הוּא עַל-יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה, כִּי מִקְוֶה הִיא בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת וְהָרַחֲמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַטָּהֳרָה, כִּי עִקַּר הָאִסּוּר שֶׁל דַּם נִדּוּת אוֹ לְהִתְחַבֵּר בְּעַכּוּ”ם הוּא מֵחֲמַת תֹּקֶף הַדִּין שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְכַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי מִקְוֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת וְהָרַחֲמִים נִטְהָרִין וְכַנַּ”ל.

כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף עַל-יְדֵי בְּחִינַת דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיא כָּל הַדַּעַת וְהָרַחֲמִים שֶׁבָּלְעָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא בִּבְחִינַת חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה הַדַּעַת בִּבְחִינַת כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. וְזֶה בְּחִינַת עֲנָנֵי דְּשַׁפְכֵי מַיָּא וְכוּ’, בְּחִינַת רְעָמִים וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מֵימֵי הַמִּקְוֶה שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת וְהָרַחֲמִים שֶׁמִּתְגַּלִּין עַל-יְדֵי בְּחִינַת רְעָמִים שֶׁעַל יָדָם בָּאִים גְּשָׁמִים, בְּחִינַת עֲנָנֵי דְּשַׁפְכֵי מַיָּא, וּמֵאֵלּוּ הַמַּיִם נַעֲשֶׂה מִקְוֶה שֶׁשָּׁם נִטְהָרִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ מִפְּגָם הַנַּ”ל הַבָּא מִפְּגַם הָרַחֲמָנוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי-זֶה כַּמּוּבָן בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב.

ז וְזֶה בְּחִינַת הַבְּאֵרוֹת שֶׁחָפַר יִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כו, יח): “וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים”. כִּי בֶּאֱמֶת חֲפִירַת הַבְּאֵרוֹת הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, בִּבְחִינַת “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים” כַּנַּ”ל, וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּאֵרוֹת מַיִם הוּא עַל-יְדֵי הַחֶסֶד, בְּחִינַת אַבְרָהָם, כִּי הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת רַחֲמָנוּת, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן חָפַר אַבְרָהָם אֶת הַבְּאֵרוֹת, אַךְ כָּל הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר, כִּי לִפְעָמִים הֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת וַאֲזַי נִפְגָּם הָרַחֲמָנוּת וְנִפְגָּם הַדַּעַת כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, כִּי בִּימֵי אַבְרָהָם עֲדַיִן לֹא נִזְדַּכֵּךְ בִּשְׁלֵמוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וְעַל-כֵּן הָיָה הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי יִצְחָק, כִּי יִצְחָק הוּא בְּחִינַת דִּין וְהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בִּבְחִינַת דִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כד, סג): “וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עֶרֶב” – שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות כו:), שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בִּבְחִינַת דִּין, וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא מוֹצִיאִין כָּל הַחִיּוּת וְכוּ’, מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְנִתְגַּלֶּה מֵימֵי הַדַּעַת וְכוּ’ בִּבְחִינַת “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה כַּמַּיִם” וְכוּ’, בִּבְחִינַת (תהלים עד, יג): “אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמַּיִם” כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן תִּקֵּן יִצְחָק אֶת הַבְּאֵרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁקִּלְקְלוּ פְּלִשְׁתִּים כַּנַּ”ל, וְיִצְחָק שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, תִּקֵּן זֹאת בִּבְחִינַת “וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם” וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת יִצְחָק וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת אַתָּה גִּבּוֹר, כִּי נִקְרָאִים גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים, כִּי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם מֵימֵי הַדַּעַת, בָּאִין דַּיְקָא עַל-יְדֵי בְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק, עַל-יְדֵי בְּחִינַת תְּפִלָּה, בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה הַדַּעַת כַּנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה בָּאִין רְעָמִים בְּחִינַת עֲנָנֵי דְּשַׁפְכֵי מַיָּא כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁהִיא בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת הַבָּאִים עַל-יְדֵי הַתִּקּוּן הַנַּ”ל, כִּי הַמִּקְוֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים, אוֹ מִבְּאֵר וּמַעְיָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּאֵרוֹת יִצְחָק, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי בְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק נִתְגַּלִּין מֵימֵי הַדַּעַת וְהָרַחֲמִים בְּחִינַת מִקְוֶה כַּנַּ”ל. וְזֶה עִקַּר הַתִּקּוּן, כִּי הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִטְהָרִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטְּבִילָה בַּמִּקְוֶה שֶׁל הַנִּדָּה אוֹ שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצְאִין מִבְּחִינַת דִּין, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף וְנִכְלָלִין בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַדַּעַת, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ”ל.

ח וְעַל-כֵּן הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הָרַחֲמִים וְהַדַּעַת, כַּמּוּבָא שֶׁהַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת חֶסֶד גָּדוֹל, כִּי הַכֹּהֵן הוּא הָרֹאשׁ מִשְּׁלֹשָׁה מֹחִין הַנַּ”ל, מִשְּׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הַכֹּהֵן מֻזְהָר בְּיוֹתֵר בִּקְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג, וְצָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִבְּחִינַת דִּין יוֹתֵר וְיוֹתֵר וַאֲפִלּוּ עִם יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין בְּעָלְמָא, אֲסוּרָה לוֹ. וְזֶה בְּחִינַת פְּסוּלֵי כְּהֻנָּה שֶׁהֵם, גְּרוּשָׁה, זוֹנָה וַחֲלָלָה שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת דִּין, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וּמֻתָּרִים בֶּאֱמֶת לְיִשְׂרָאֵל, אַף-עַל-פִּי -כֵן מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת הַדִּין עַל-כֵּן אֲסוּרִים לְכֹהֵן, שֶׁהוּא תַּכְלִית הָרַחֲמִים וְהַדַּעַת וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבוּיָה שֶׁאֲסוּרָה לְכֹהֵן, כִּי מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱחַז בָּהּ הַדִּין עַד שֶׁבָּאָה בַּשִּׁבְיָה, עַל-כֵּן אֲסוּרָה לְכֹהֵן, שֶׁהוּא תַּכְלִית הָרַחֲמִים, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג תָּלוּי בִּבְחִינַת רַחֲמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת וְכַנַּ”ל.

ט וְזֶה בְּחִינַת ‘לֹא נִתְכַּהֵן פִּינְחָס עַד שֶׁהֲרָגוֹ לְזִמְרִי’ (זבחים קא:), כִּי עַל-יְדֵי שֶׁהָרַג לְזִמְרִי וְאָז עָשָׂה פִּינְחָס הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, בְּחִינַת וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, וְאָז דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלָּה תַּכְלִית הָרַחֲמִים וְהַדַּעַת, בְּחִינַת עֲנָנֵי דְּשַׁפְכֵי מַיָּא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מֵימֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁהִיא תַּכְלִית הָרַחֲמִים וְהַדַּעַת שֶׁנִּתְגַּלִּין דַּיְקָא עַל-יְדֵי בְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז זָכָה פִּינְחָס לִכְהֻנָּה, שֶׁהִיא תַּכְלִית הָרַחֲמִים, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ כְּמוֹ פִּינְחָס, עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן, וְאָז דַּיְקָא עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָרַחֲמִים וְהַדַּעַת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וְנַעֲשִׂים רְעָמִים בְּחִינַת עֲנָנֵי דְּשַׁפְכֵי מַיָּא, הַיְנוּ מֵימֵי הַדַּעַת וְהָרַחֲמִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת (בראשית ב, י): “נָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן”, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִטְהָרִין וְנִתְתַּקְּנִין הַכֹּל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.

[1] עננים השופכים מים.