הושענא רבה א

מַה שֶּׁלּוֹקְחִין עַרְבֵי נַחַל בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה, כִּי אָז הוּא גְּמַר הַחֲתִימָה, הַיְנוּ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא הַהַתְחָלָה וְעַתָּה הוּא הַגְּמָר, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּרֹאשׁ יֵשׁ בַּסּוֹף, וְכַמְבֹאָר בַּזֹּהַר (צַו לב.) שֶׁבְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה הוּא בְּחִינַת (בראשית כו, יח) “וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחֲפֹּר אֶת בְּאֵרֹת” וְכוּ’ ‘בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֵׁירוּתָא בְּהַאי יוֹמָא מִתְעָרֵי וּמְסַיְּמֵי’ וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁבְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה חוֹזֵר וּמִתְעוֹרֵר הַהַתְחָלָה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהִתְחִיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה חוֹזֵר וְנִתְעוֹרֵר עַתָּה בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה וְנִסְתַּיֵּם.

וְהִנֵּה עַל-פִּי הַמַּאֲמָר ‘תִּקְעוּ’ (ליקוטי תנינא ה) וְשָׁם מְבֹאָר כָּל עִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְסֻכּוֹת וְכוּ’, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה בְּחִינַת “אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים” וְכוּ’ (תהלים פט, ו), כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, וְהִתְגַּלּוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלִּין הָעֵצוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘מַיִם עֲמֻקִּים’, בְּחִינַת (שם קל, א) “מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'” (כַּמְבֹאָר שָׁם), וְזֶה שֶׁמַּתְחִילִין לוֹמַר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה זֶה הַמִּזְמוֹר ‘מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ’, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁנַּעֲשָׂה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה ‘בְּרֵישָׁא חֲשׁוּכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא’ (שבת עז:), שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה [כמבאר שָׁם]. וְהִנֵּה כָּל זֶה נַעֲשֶׂה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא הַהַתְחָלָה. וְעַתָּה בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה שֶׁהוּא הַסּוֹף וְאָז הוּא גְּמַר הַחֲתִימָה אָנוּ חוֹזְרִים וּמְעוֹרְרִין הַהַתְחָלָה, דְּהַיְנוּ הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה.

וְזֶה בְּחִינַת ‘עַרְבֵי נַחַל’, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵצוֹת, בְּחִינַת (ברכות סא.) “כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת”, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶצַח הוֹד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘עַרְבֵי נַחַל’ כַּיָּדוּעַ. וְעַרְבֵי נַחַל הֵם “אֲפִיקֵי מַיִם” (תהלים מב, ב), בְּחִינַת (משלי כ, ה) “מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְּלֶב אִישׁ” [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם]. וְעַל-כֵּן הֵם נִקְרָאִים הוֹשַׁעְנוֹת עַל שֵׁם שֶׁצּוֹעֲקִים עֲלֵיהֶם ‘הוֹשַׁעְנָא’, כִּי בְּוַדַּאי כֵּן רָאוּי לִצְעֹק עֲלֵיהֶם ‘הוֹשַׁעְנָא’ [כִּי הוֹשַׁעְנָא מוֹרֶה עַל צַעֲקַת הַלֵּב], שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה”, מִבְּחִינַת צַעֲקַת הַלֵּב מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלִּין הָעֵצוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. כִּי ‘הוֹשַׁעְנָא’ מוֹרֶה עַל צַעֲקַת הַלֵּב כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם בְּצָרָה גְּדוֹלָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִּבְרֵי בַּקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים וְרִצּוּיִים, רַק שֶׁצּוֹעֵק מֵעֹמֶק הַלֵּב ‘הוֹשַׁעְנָא’, וְעַל-כֵּן נִקְרָאִים ‘הָעַרְבֵי נַחַל’ שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵצוֹת ‘הוֹשַׁעְנָא’, כִּי הָעֵצוֹת הֵם בְּחִינַת צַעֲקַת הַלֵּב, בְּחִינַת ‘מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ’ [כַּמְבֹאָר שָׁם].

וְזֶה בְּחִינַת ‘וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם’, הַיְנוּ שֶׁחוֹזְרִין וְחוֹפְרִין וּמְגַלִּים הַמַּיִם הַנַּ”ל, הַיְנוּ הָעֵצוֹת שֶׁנִּקְרָאִין מַיִם בְּחִינַת ‘מַיִם עֲמֻקִּים’ כַּנַּ”ל, וְ’יִצְחָק’ דַּיְקָא הוּא חוֹפֵר אֶת הַמַּיִם שֶׁהֵם הָעֵצוֹת, כִּי הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת הֵם מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ בְּחִינַת (איוב יב, כב) “גּוֹלֶה עֲמֻקּוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ” שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘פַּחַד יִצְחָק’ שֶׁמִּשָּׁם נִתְגַּלִּין הָעֵצוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲפִירַת הַבְּאֵרוֹת מַיִם כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וְזֶה צְרִיכִין עַתָּה בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה, כִּי אָז נִגְמָר הַחוֹתָם בְּחִינַת ‘חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם’ וְהַחוֹתָם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן לוֹקְחִין עַרְבֵי נַחַל וְצוֹעֲקִין עֲלֵיהֶם ‘הוֹשַׁעְנָא’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה וְעַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה נִגְמָר הַחוֹתָם דִּקְדוּשָּׁה כַּנַּ”ל. בָּרוּךְ הַשֵּׁם לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל]

וְכֵן מְבֹאָר בַּכְּתָבִים שֶׁהָעֵצוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶצַח הוֹד, נִקְרָאִים ‘יְשׁוּעוֹת’ וְזֶה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין: ‘וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה’, כִּי עִקַּר הַיְשׁוּעָה עַל-יְדֵי הָעֵצָה טוֹבָה בְּחִינַת (משלי יא, יד) “וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ”, [וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן סִימָן קמג)], וְעַל-כֵּן צוֹעֲקִין בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה ‘הוֹשַׁעְנָא’ כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי אָז עִקַּר תִּקּוּן הַמְשָׁכַת הָעֵצָה שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘עַרְבֵי נַחַל’ שֶׁעוֹסְקִים בָּהֶם אָז וְכַנַּ”ל: