הלכות קריאת שמע שעל המיטה א

עַל-פִּי הַמַּאֲמָר ‘בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים’ וְכוּ’ בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן לו עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר:

וְהַכְּלָל כִּי כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הוּא מֻשְׁרָשׁ בְּע’ נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב, וְהֵם מֻשְׁרָשִׁים בְּשִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה וְכוּ’. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה וְכוּ’ הֵם הַע’ לָשׁוֹן וְכוּ’. וְדַע שֶׁתַּאֲוַת נִאוּף הוּא כְּלָלִיּוּת מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל ע’ לָשׁוֹן וְכוּ’. וּבִשְׁבִיל זֶה דָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל (ברכות יב:) וְלֹא תָתוּרוּ וְכוּ’ וְאַחֲרֵי ‘עֵינֵיכֶם’ עַל תַּאֲוַת נִאוּף וְכוּ’, מֵחֲמַת שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת מִדָּה רָעָה שֶׁל מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל ע’ לָשׁוֹן וְכוּ’. וְדַע כִּי תִּקּוּן שֶׁל הִרְהוּרֵי זְנוּת שֶׁבָּא לְאָדָם שֶׁיֹּאמַר ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם’ וְכוּ’. כִּי תַּאֲוַת נִאוּף הִיא בָּאָה מֵעֲכִירַת דָּמִים וְכוּ’ שֶׁהִיא מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא. וּמַלְכוּתָא דִּשְׁמַיָּא הִיא בִּבְחִינַת גְּבִירְתָּהּ אִשָּׁה יִרְאַת ה’, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה הָעוֹמֶדֶת עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ. וּכְשֶׁאָדָם מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאֵלּוּ הַפְּסוּקִים, שֶׁכּוֹלֵל אֶת נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ וּמַפְרִישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ מִנִּשְׁמַת עֵרֶב רַב הַבָּאִים מֵאִשָּׁה זוֹנָה וְכוּ’ שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת “מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִירְתִּי אָנֹכִי בּוֹרַחַת” וְכוּ’ (בראשית טז, ח) שֶׁהַתַּאֲוָה בּוֹרַחַת וְנִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ וְכוּ’. כִּי בִּשְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ שֶׁהֵם ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם’ יֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר תֵּבוֹת כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ. וְאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת שֶׁבִּשְׁמוֹת שִׁבְטֵי יָהּ וְכוּ’. וּבְקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְכוּ’ נִכְלָל נִשְׁמָתוֹ בְּנִשְׁמוֹת שִׁבְטֵי יָהּ בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה’ אֲזַי הִיא בְּחִינַת סְגִירַת עֵינַיִם בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע לְהוֹרוֹת שֶׁעַל-יְדֵי קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם הוּא בִּבְחִינַת עוּלֵימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ ‘עֵינִין’ שֶׁהִיא הַתַּאֲוָה שֶׁכּוֹלֶלֶת הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל ע’ לָשׁוֹן וְכוּ’ וּכְשֶׁבָּא לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה מֵהַהִתְגַּלּוּת נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת וְכוּ’ לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ וּתְפִיסָתוֹ. כִּי הַתּוֹרָה יֵשׁ לָהּ שְׁנֵי כֹּחוֹת וְכוּ’. וְזֶה הוּא כְּלָל גָּדוֹל כִּי מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא כִּי אִם אוֹר פָּשׁוּט, אַךְ לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי הַמְקַבֵּל אֶת הָאוֹר כָּךְ נִצְטַיֵּר הָאוֹר בְּתוֹכוֹ וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת “הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָה” וְכוּ’ (במדבר כג, כ). וְעִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת הַכְּלִי הוּא עַל-יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית. וַאֲזַי זוֹכֶה לְקַבֵּל הָאוֹר וּלְצַיְּרוֹ בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע מַכְנִיעִין הִרְהוּרֵי זְנוּת. כִּי עַל-יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע נִכְלָלִין בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָה וְכוּ’. וְזֶה הוּא בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַשֵּׁנָה הוּא לְהִנָּצֵל מֵהִרְהוּרִים רָעִים. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִין וּמְבַקְּשִׁים מֵה’ יִתְבָּרַךְ בְּבִרְכַּת הַמַּפִּיל קֹדֶם הַשֵּׁנָה: ‘וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים’ וְכוּ’. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת פְּגָם הַנַּ”ל דְּהַיְנוּ פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת מִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין קֹדֶם הַשֵּׁנָה לְהַכְנִיעַ אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים הַנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה תִּקְּנוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל קֹדֶם הַשֵּׁנָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד לִפְגַם תַּאֲוָה הַנַּ”ל כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים. כִּי עַל-יְדֵי שֶׁקּוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע וּמְקַבְּלִין עַל עַצְמָן עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מַפְרִישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ מִנִּשְׁמַת עֵרֶב רַב וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְכוֹלֵל נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה’ בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת גְּבִירְתָהּ. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָעִים וּבוֹרְחִים מִמֶּנּוּ הַהִרְהוּרִים הַבָּאִים מֵאִשָּׁה זוֹנָה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת ‘מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִירְתִי אָנֹכִי בּוֹרַחַת’ כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאוֹמְרִים ‘וּתְהִי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ’ וְכוּ’. ‘מִטָּה שְׁלֵמָה’ – זֶה בְּחִינַת מִטָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ שֶׁהָיְתָה מִטָּה שְׁלֵמָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל פָּסוּק (בראשית מז, לא) “וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה”, שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ בְּלִי שׁוּם פְּסֹלֶת וְכוּ’. וְזֶה אָנוּ מְבַקְּשִׁים קֹדֶם הַשֵּׁנָה שֶׁתְּהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה וְכוּ’ הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁיִּהְיֶה נִצּוֹל מֵהִרְהוּרִים רָעִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל שֶׁתִּהְיֶה נִכְלָל נִשְׁמָתֵנוּ בְּנִשְׁמַת שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִטָּה שְׁלֵמָה. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ נִכְלֶלֶת עִמָּהֶם בִּשְׁעַת שֵׁנָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה גַּם כֵּן וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת וְהָאֵר ‘עֵינַי’ וְכוּ’, כִּי עִקַּר פְּגַם תַּאֲוָה הַנַּ”ל הוּא בִּבְחִינַת ‘עֵינַיִם’ כַּנַּ”ל, כִּי הוּא כְּלָלִיּוּת שֶׁל ע’ אֻמּוֹת כַּנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת ע’ אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁזּוֹכֶה שֶׁעַל-יְדֵי הַשֵּׁנָה תִּהְיֶה נִכְלֶלֶת נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם מֻשְׁרָשִׁים בְּשִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהֵם ע’ אַנְפִּין נְהִירִין, אֲזַי זוֹכֶה עַל-יְדֵי הַשֵּׁנָה לִנְשָׁמָה חֲדָשָׁה לְהִתְגַּלּוּת חֲדָשָׁה בַּתּוֹרָה, כִּי הַנְּשָׁמָה נִתְחַדֶּשֶׁת בִּשְׁעַת שֵׁנָה בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע בִּבְחִינַת (איכה ג, כג) “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה יָכוֹל לְהַשִּׂיג בִּשְׁעַת שֵׁנָה הִתְגַּלּוּת חָדָשׁ בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה צַדִּיקִים שֶׁהִשִּׂיגוּ הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁעַת שֵׁנָה וְכוּ’.

וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים קֹדֶם הַשֵּׁנָה ‘וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וְכוּ’ וְהִרְהוּרִים רָעִים וְתִהְיֶה מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת’, כִּי הַכֹּל אֶחָד, דְּהַיְנוּ לְהִנָּצֵל מֵהִרְהוּרִים רָעִים הַבָּאִים מֵאִשָּׁה זוֹנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְלִזְכּוֹת שֶׁתִּהְיֶה נִכְלֶלֶת נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָה עַל-יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהֵם בְּחִינַת מִטָּה שְׁלֵמָה כַּנַּ”ל. וְאָז זוֹכֶה לִבְחִינַת שִׁבְעִים אַנְפִּין נְהִירִין בְּחִינַת וְהָאֵר ‘עֵינַי’ וְכוּ’, הֵפֶךְ ע’ אֻמּוֹת שֶׁהֵם ע’ אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין שֶׁהֵם סִטְרָא דְּמוֹתָא. רַק לִזְכּוֹת לְהַפְרִישׁ נִשְׁמָתוֹ מֵהֶם בִּשְׁעַת שֵׁנָה עַל-יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָעִין הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת הַיְנוּ תַּאֲוָה הַנַּ”ל שֶׁכּוֹלֶלֶת אוֹתָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי עַל-יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע נִכְלָל נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ שֶׁהֵם מֻשְׁרָשִׁים בְּע’ אַנְפִּין נְהִירִין בְּחִינַת ע’ פָּנִים לַתּוֹרָה בְּחִינַת וְהָאֵר ‘עֵינַי’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ה.) שֶׁתַּלְמִיד חָכָם הַדָּבוּק בַּתּוֹרָה תָּמִיד הוּא פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה. כִּי עִקַּר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה הוּא בִּשְׁבִיל לְהִנָּצֵל מֵהִרְהוּרִים רָעִים וְכוּ’ וְלִזְכּוֹת לִבְחִינַת ע’ פָּנִים לַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן תַּלְמִיד חָכָם הַדָּבוּק בַּתּוֹרָה בְּוַדַּאי אֵינוֹ צָרִיךְ לָזֶה כִּי אֵין לוֹ שׁוּם הִרְהוּר בְּוַדַּאי מֵאַחַר שֶׁהוּא דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה תָּמִיד, וְהוּא מְקֻשָּׁר תָּמִיד בִּבְחִינַת ע’ פָּנִים לַתּוֹרָה כִּי מַחֲשַׁבְתּוֹ קְדוֹשָׁה תָּמִיד, וְהוּא אִיסְתַּמַּר מֵהִרְהוּרָא בִּישָׁא מֵהִרְהוּרָא דִּמְשַׁקֵּר אִילָנָא דְּחַיֵּי. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי הוּא זוֹכֶה מִמֵּילָא לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת שֵׁנָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה לְהַכְנִיעַ הִרְהוּרִים רָעִים קֹדֶם הַשֵּׁנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי הוּא דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה תָּמִיד וְאֵין לוֹ שׁוּם הִרְהוּר רַע, כִּי מַחֲשַׁבְתּוֹ קְשׁוּרָה בְּהַתּוֹרָה תָּמִיד:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמִּתְוַדִּין עַל הָעֲווֹנוֹת קֹדֶם הַשֵּׁנָה, כִּי כָּל הָעֲווֹנוֹת וְהַחֲטָאִים הֵם בָּאִין מֵהַע’ מִדּוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת שֶׁל הַע’ אֻמּוֹת שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין שֶׁהֵם הַהֵפֶךְ מִשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְעַל-כֵּן קֹדֶם הַשֵּׁנָה מִתְוַדִּין עַל הָעֲווֹנוֹת וּמְבַקְּשִׁין מֵה’ יִתְבָּרַךְ כַּפָּרָה עֲלֵיהֶם, כְּדֵי לְהַפְרִישׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ מִנִּשְׁמוֹת עֵרֶב רַב מֵהַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁמֵּהֶם בָּאִין כָּל הַחֲטָאִים כַּנַּ”ל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ נִשְׁמוֹתֵינוּ לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל בְּנִשְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ שֶׁהֵם בְּחִינַת ע’ אַנְפִּין נְהִירִין בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת ‘וִיהִי נֹעַם’ שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהִיא בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁזֶּה עִקַּר הַנֹּעַם בְּחִינַת “דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם” (משלי ג, יז):

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאוֹמְרִים ‘הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים’ וְכוּ’ וְכֵן אוֹמְרִים אָז בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, כִּי כְּשֶׁמְּקַבְּלִין הָאוֹר מִלְּמַעְלָה הוּא אוֹר פָּשׁוּט וְנִצְטַיֵּר לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כְּדֵי לְצַיֵּר הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה. כִּי הָאוֹר הַבָּא מִלְּמַעְלָה הוּא קָמִיץ וְסָתִים בְּחִינַת (ויקרא ה, יב) “וְקָמַץ הַכֹּהֵן”. וְעַל-כֵּן הַכֹּהֲנִים יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְצַיֵּר הָאוֹר הַהוּא שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘וְקָמַץ הַכֹּהֵן’ לְצַיְּרוֹ בִּבְחִינַת בְּרָכָה. וְעַל-כֵּן הֵם מְצֻוִּים לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהִלְכוֹת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַשֵּׁנָה כְּדֵי לְצַיֵּר הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְכַנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת ‘שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים’ וְכוּ’. כִּי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל דָּרְשׁוּ פָּסוּק זֶה עַל הַתּוֹרָה כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם עַל פָּסוּק זֶה, “הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה” – הַיְנוּ הָאָרוֹן שֶׁשָּׁם הַתּוֹרָה מֻנַּחַת “שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ” הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, “מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ” שֶׁהֵם עוֹשִׂים סִימָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח מֵהֶם, וְהֵם מְלֻמְּדֵי מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי הַתּוֹרָה יֵשׁ לָהּ שְׁנֵי כֹּחוֹת וְכוּ’, וְכָל אֶחָד מְצַיֵּר הָאוֹר לְפִי בְּחִינָתוֹ. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת סִימָנִים בְּהַתּוֹרָה שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח. דְּהַיְנוּ לַעֲשׂוֹת סִימָנִים בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל הָאוֹר בִּבְחִינַת טוֹבָה וּבְרָכָה שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח. דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אֶת הַתּוֹרָה וְחַס וְשָׁלוֹם יַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וְיֹאמַר עַל אָסוּר מֻתָּר וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמְּצַיֵּר הָאוֹר לְהֵפֶךְ.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת מְלֻמָּד מִלְחָמָה וְלִהְיוֹת חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּיָּדוּעַ. וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכִין לַעֲשׂוֹת סִימָנִים בְּהַתּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בִּבְחִינַת אוֹר מָלֵא בִּבְחִינַת בְּרָכָה וּלְהִנָּצֵל מִשִּׁכְחָה, דְּהַיְנוּ מִלַּהֲפֹךְ חַס וְשָׁלוֹם דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לְצַיֵּר הָאוֹר לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת ‘שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים’ שֶׁהֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה לֹא נִתְּנָה עַד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שִׁשִּׁים רִבּוֹא. כִּי יֵשׁ שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת לַתּוֹרָה כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת בַּתּוֹרָה. וְעַל-כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְפִי אֲחִיזָתוֹ בְּהַתּוֹרָה כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְצַיֵּר אֶת אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְפִי בְּחִינָתוֹ.

וְעַל-כֵּן בְּמַעֲמַד הַר סִינַי שֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קכב, ד) “שִׁבְטֵי יָהּ” וְכוּ’ שְׁמִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם וְכוּ’, עַל-כֵּן אָז דַּיְקָא זָכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְצַיֵּר אֶת כָּל הַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלָה מִנִּשְׁמוֹתֵיהֶן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. וְעַל-כֵּן נִקְרָאִים ‘שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים’, כִּי צִיּוּר הָאוֹר זֶה בְּחִינַת גְּבוּרָה שֶׁמְּצַמְצֶמֶת וּמְצַיֶּרֶת אֶת הָאוֹר בְּמִדָּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים פָּסוּק זֶה קֹדֶם הַשֵּׁנָה כְּדֵי לִזְכֹּר לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה אָמֵן: