הלכות תפילת המנחה ה
עִנְיַן תְּפִלַּת מִנְחָה
עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן כב לְעִנְיַן עֲנָוָה שֶׁבְּעִנְיָן הַכְנָעָה וַעֲנָוָה טוֹעִין הָעוֹלָם הַרְבֵּה. כִּי כַּמָּה אָנוּ מִתְיַגְּעִין בִּתְפִלָּה לָצֵאת מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת לְמֹחִין דְּגַדְלוּת. וְאִם כֵּן בְּוַדַּאי אֵין זֶה מִדַּת עֲנָוָה כְּמוֹ שֶׁסּוֹבְרִין הָעוֹלָם וְכוּ’:
א וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם לָצֵאת מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת לְמֹחִין דְּגַדְלוּת, כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם הוּא לְשַׁבֵּר וּלְהַכְנִיעַ הַיֵּצֶר הָרָע וְתַאֲווֹתָיו. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַדִּינִין שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים (ליקוטי מוהר”ן סימנים עד-עו). עַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה ג.) ‘אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת’. כִּי כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַפְּגָמִים הֵם עַל-יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת. וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ – תּוֹכָחָה’ (ליקוטי תנינא ח) בִּתְחִלָּתוֹ, שֶׁעִקַּר תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהִיא כְּלַל כָּל הַתַּאֲווֹת נִמְשָׁךְ מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת עַיֵּן שָׁם.
נִמְצָא, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם לָצֵאת מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת לְמֹחִין דְּגַדְלוּת, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ וְגָדֵל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁבִּתְחִלָּה כְּשֶׁנּוֹלַד הוּא קָטָן מְאֹד וְגַם אֵין לוֹ שׁוּם דַּעַת וְאַחַר-כָּךְ הוֹלֵךְ וְנִתְגַּדֵּל מְעַט מְעַט בִּימֵי הַיְנִיקָה, עַד שֶׁבְּסוֹף יְמֵי הַיְנִיקָה יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה דַּעַת שֶׁל קַטְנוּת, וְאַחַר-כָּךְ הוֹלֵךְ וְגָדֵל יוֹתֵר עַד אֲשֶׁר מַגִּיעַ לְבֶן חָמֵשׁ, וְאָז יֵשׁ לוֹ דַּעַת לִלְמֹד מִקְרָא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אבות ה, כא) ‘בֶּן חָמֵשׁ לְמִקְרָא’, וְאַחַר-כָּךְ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל יוֹתֵר וְדַעְתּוֹ נִגְדָּל יוֹתֵר וְכוּ’. כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ הָאָדָם בַּעֲבוֹדַת ה’ לְהִתְיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָצֵאת בְּכָל פַּעַם מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת לְמֹחִין דְּגַדְלוּת עַל-יְדֵי שֶׁיְּשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת וְיַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת. וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְכֵן מוּבָן וּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל.
וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְרַבּוֹתֵינוּ זַ”ל הִזְהִירוּ עָלֶיהָ בְּיוֹתֵר, כִּי בְּשַׁחֲרִית הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, וּבַלַּיְלָה הִיא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִקַּטְנוּת הַדַּעַת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁאוֹר וָחֹשֶׁךְ הֵם בְּחִינַת דַּעַת וְסִכְלוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת, כִּי מֹחִין דְּקַטְנוּת הֵם בְּחִינַת סִכְלוּת בְּחִינַת חֹשֶׁךְ נֶגֶד מֹחִין דְּגַדְלוּת שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת בְּחִינַת אוֹר יוֹם, כִּי יוֹם וָלַיְלָה הֵם בְּחִינַת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וְהַמָּאוֹר הַקָּטָן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א, טז): “אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטָן” וְכוּ’. הַיְנוּ בְּחִינַת גַּדְלוּת וְקַטְנוּת בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת כַּנַּ”ל. וְכָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהוּא חֹשֶׁךְ כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַיֵּצֶר הָרָע וְכָל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן תֵּכֶף אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם שֶׁמַּתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, אֲזַי תֵּכֶף מַתְחִיל שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת מֹחִין דְּקַטְנוּת. וְשָׁם עִקַּר הַהַמְתָּקָה, כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַדִּינִים וְהַיֵּצֶר הָרָע כַּנַּ”ל, עִקַּר הַמְתָּקָתָם הוּא דַּיְקָא כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְתִּיקָם בְּשֹׁרֶשׁ תְּחִלַּת אֲחִיזָתָם. כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ.
וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עָלֶיהָ מְאֹד. וַאֲזַי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים, כַּמְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּמִנְחָה דִּינָא תַּקִּיפָא שָׁלְטָא. וּצְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ מְאֹד בְּמִנְחָה לְהַמְתִּיק הַדִּינִים יוֹתֵר מִבִּתְפִלַּת עַרְבִית, אַף-עַל-פִּי שֶׁעִקַּר הַדִּינִים שְׁלִיטָתָם בַּלַּיְלָה יוֹתֵר, אַף-עַל-פִּי-כֵן בִּזְמַן הַמִּנְחָה עִקַּר הָעֲבוֹדָה בְּיוֹתֵר לְהַמְתִּיקָם אָז דַּיְקָא. כִּי דַּיְקָא בִּזְמַן הַמִּנְחָה שֶׁעֲדַיִן הַיּוֹם גָּדוֹל רַק שֶׁכְּבָר הִתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב לִהְיוֹת נוֹטֶה אֶל הַלַּיְלָה, אָז דַּיְקָא עִקַּר הַהַמְתָּקָה. כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת עִקַּר הַמְתָּקָתָם הוּא דַּיְקָא בִּתְחִלַּת שֹׁרֶשׁ אֲחִיזָתָם שֶׁהוּא אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, שֶׁאָז הוּא זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁאָז מַתְחִיל שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת מֹחִין דְּקַטְנוּת מֵחֲמַת שֶׁמַּתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב. וְאָז דַּיְקָא צְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ לְהַמְתִּיקָם עַל-יְדֵי תְּפִלַּת הַמִּנְחָה בְּכַוָּנַת הַלֵּב.
וְזֶה בְּחִינַת מִנְחָה גְּדוֹלָה וּמִנְחָה קְטַנָּה, רֶמֶז שֶׁמִּנְחָה כָּלוּל מִגַּדְלוּת וְקַטְנוּת. כִּי עֲדַיִן הוּא יוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן כְּבָר הִתְחִילוּ לְהִתְעוֹרֵר בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה. וַאֲזַי עִקַּר הַהַמְתָּקָה, כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת עִקַּר הַמְתָּקָתָם בִּשְׁלֵמוּת הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְתִּיקָם בְּשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, שֶׁשָּׁם כָּל הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת כְּלוּלִים יַחַד. כִּי עִקַּר בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת וְגַדְלוּת הוּא לְמַטָּה, בִּבְחִינַת שֵׁשׁ קְצָווֹת, אֲבָל לְמַעְלָה מַעְלָה בְּשֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמֹּחִין, שָׁם אֵין שַׁיָּךְ גַּדְלוּת וְקַטְנוּת כְּלָל, וּמִשָּׁם עִקַּר הַהַמְתָּקָה בִּשְׁלֵמוּת. וְכַמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה ‘חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן’ (בסימן סא) שֶׁיֵּשׁ הַמְתָּקָה שֶׁמַּמְתִּיקִין כָּל דִּין בְּשָׁרְשׁוֹ בַּשֵּׂכֶל הַפְּרָטִי הַשַּׁיָּךְ לוֹ, אֲבָל עִקַּר הַהַמְתָּקָה הִיא כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְתִּיק הַדִּינִים עַל-יְדֵי שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמֹּחִין. וְשָׁם כָּל הַמֹּחִין כְּלוּלִים יַחַד כָּל הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת, כִּי שָׁם כֹּלָּא חַד, וּמִשָּׁם עִקַּר הַהַמְתָּקָה בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁצְּרִיכִין אָז לְהַמְתִּיק הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת בְּעֵת שֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְעוֹרֵר אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, כְּדֵי לְהַמְתִּיק בִּתְחִלַּת אֲחִיזָתָם. וַאֲזַי עִקַּר הַהַמְתָּקָה מִבְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמֹּחִין שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַמֹּחִין, שֶׁשָּׁם בְּשָׁרְשָׁם כְּלוּלִים כָּל הַמֹּחִין יַחַד דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַמֹּחִין אִי אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לַהֲבִינוֹ וּלְהַשִּׂיגוֹ, כִּי אִם מִי שֶׁזּוֹכֶה אֵלָיו. וְשָׁם עִקַּר הָעֲנָוָה, בְּחִינַת ‘בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ’ (מגילה לא.) כִּי הָעֲנָוָה שֶׁהִיא לְפִי דַּעְתֵּנוּ בְּחִינַת קַטְנוּת שֶׁהוּא קָטָן בְּעֵינֵי עַצְמוֹ וְהַגַּדְלוּת כֹּלָּא חַד. כִּי בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם דַּיְקָא אַתָּה מוֹצֵא הָעֲנָוָה. וְזֶה בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג כִּי אִם מִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה אַשְׁרֵי לוֹ.
וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה בֶּאֱמֶת שֶׁזָּכָה לָזֶה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה יָכוֹל לִכְתֹּב עַל עַצְמוֹ כָּל גְּדֻלַּת שִׁבְחוֹ וְכָתַב עַל עַצְמוֹ “וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד” (במדבר יב, ג), וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה עָנָו בֶּאֱמֶת, כִּי נִכְלָל בְּאַיִן, שֶׁשָּׁם הַגְּדֻלָּה וְהָעֲנָוָה כֻּלָּא חַד בְּחִינַת ‘בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לַעֲנָוָה, כִּי עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל.
וְזֶה שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמַאֲמָר זֶה שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בּוֹ, שֶׁבְּעִנְיַן הָעֲנָוָה טוֹעִין הָעוֹלָם הַרְבֵּה. כִּי בְּוַדַּאי אֵין הָעֲנָוָה לִהְיוֹת בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הָעֲנָוָה כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת בְּתַכְלִית מֹחִין דְּגַדְלוּת, וַאֲזַי דַּיְקָא יִהְיֶה בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה וְהַבִּטּוּל בִּבְחִינַת ‘בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ’ כַּנַּ”ל. וַאֲזַי דַּיְקָא זוֹכֶה לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם הַנֶּאֱחָזִין בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת, כִּי עִקַּר הַמְתָּקָתָם מִשָּׁם דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁשָּׁם גַּדְלוּת וְקַטְנוּת כָּלוּל יַחַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֶה כְּלָל וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַהַמְתָּקָה שֶׁל מִנְחָה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁאָז רַעֲוָא דְּרַעֲוִין אִשְׁתַּכַּח. שֶׁאָז הוּא הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה שֶׁזֶּה בְּחִינַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת אֵין סוֹף שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַמֹּחִין שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת וְשָׁם עִקַּר הַמְתָּקָתָם כַּנַּ”ל:
ב וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ו:): ‘לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁכֵּן אֵלִיָּהוּ לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בְּמִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר הַכְנָעַת הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת שֶׁהוּא עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא אֵל אַחֵר, עִקַּר הַכְנָעָתוֹ עַל-יְדֵי הַהַמְתָּקָה שֶׁזּוֹכִין לְהַמְתִּיק בִּבְחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה מִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה אַשְׁרֵי לוֹ. כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַכְּפִירוֹת הֵם דַּיְקָא מִשֹּׁרֶשׁ הַתְחָלַת אֲחִיזַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהוּא אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בִּזְמַן הַמִּנְחָה כַּנַּ”ל. כִּי שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת נִמְשָׁכִין מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם כַּיָּדוּעַ, כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַכְּפִירוֹת, כִּי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם שֵׂכֶל וְכַמְבֹאָר זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ הַנִּמְשָׁכִין מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, הוּא בָּא לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשֵׂכֶל רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְזֶה בְּחִינַת (שמות לב, א): “וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה” – ‘בָּא שֵׁשׁ’ (שבת פט.), ‘בָּא שֵׁשׁ’ דַּיְקָא. דְּהַיְנוּ בִּזְמַן הַתְחָלַת תְּפִלַּת מִנְחָה שֶׁאָז הַתְחָלַת שֹׁרֶשׁ מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, וּמִי שֶׁנִּכְנָס לַחֲקִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם נוֹפֵל לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז דַּיְקָא עָשׂוּ הָעֵרֶב רַב אֶת הָעֵגֶל וְכָפְרוּ בַּה’ יִתְבָּרַךְ וּבְמֹשֶׁה, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא רָצוּ לְהִתְחַזֵּק שָׁם בֶּאֱמוּנָה וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַמְתִּיק הַדִּין עַל-יְדֵי תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, רַק נִכְנְסוּ לְהַחֲקִירוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם. וְעַל-כֵּן אָז דַּיְקָא עָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ. וְכָל זֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם אָז כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב, א): “כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ”, כָּל הַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם אֵין מִי שֶׁיַּמְתִּיקָם כִּי אִם מֹשֶׁה דַּיְקָא שֶׁהוּא עָנָו בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה כַּנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן אֵלִיָּהוּ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל הַבַּעַל שֶׁהִתְגַּבֵּר אָז בִּימֵי אַחְאָב לֹא נַעֲנָה כִּי אִם בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה דַּיְקָא. כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי תְּפִלַּת הַמִּנְחָה זָכָה לְהַמְשִׁיךְ הַהַמְתָּקָה מִשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמֹּחִין שֶׁשָּׁם כָּל הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת כְּלוּלִים יַחַד כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם דַּיְקָא הַהַמְתָּקָה בִּשְׁעַת הַמִּנְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִמְתָּק וְנִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז כְּשֶׁנַּעֲנָה כְּתִיב “וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹהִים הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹהִים”. ‘הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹהִים’ דַּיְקָא, כִּי הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וֵאלֹהִים הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת כַּיָּדוּעַ בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל, הַיְנוּ שֶׁכָּל הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת וּדְקַטְנוּת כֻּלָּא חַד. כִּי ‘הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹהִים’. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא מַכְנִיעִין תֹּקֶף הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִתְגַּבְּרָה בִּימֵי אַחְאָב שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵהָעֵרֶב רַב שֶׁרָצוּ לְהִתְגַּבֵּר אָז דַּיְקָא כַּנַּ”ל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ‘כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה’ כִּי ‘בָּא שֵׁשׁ’ כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַמְתָּקָתָהּ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּמוֹ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲלוֹת לַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אַיִן’, בְּחִינַת תַּכְלִית הָעֲנָוָה שֶׁשָּׁם הַגַּדְלוּת וְהַקַּטְנוּת כֹּלָּא חַד בְּחִינַת ‘הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹהִים’ וְכַנַּ”ל:
ג וְעַל-כֵּן עִקַּר קַבָּלַת הַתַּעֲנִית הוּא בִּזְמַן מִנְחָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל ‘כָּל תַּעֲנִית שֶׁלֹּא קִבְּלוֹ עָלָיו בְּמִנְחָה אֵינוֹ תַּעֲנִית’ (תענית יב.), כִּי כָּל הַתַּעֲנִיתִים הֵם בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה, וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַהַמְתָּקָה שֶׁל בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. כִּי כָּל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁכָּל כֹּחוֹ וַאֲחִיזָתוֹ מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁהִיא תִּקּוּן כָּל הַחֲטָאִים נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַהַמְתָּקָה שֶׁל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁאָז עִקַּר הַהַמְתָּקָה שֶׁל כָּל הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת עַל-יְדֵי שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן שֶׁשָּׁם גַּדְלוּת וְקַטְנוּת כֻּלָּא חַד כַּנַּ”ל:
ד וְזֶה בְּחִינַת “עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים” וְכוּ’ (שיר השירים ב, יז), שֶׁפֵּרוּשׁוֹ עַל עִנְיַן הַפְּגָמִים וְהַחֲטָאִים שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַחַר כָּל הַגְּדֻלָּה וְהַטּוֹבוֹת שֶׁזָּכוּ שָׁם, כַּמְבֹאָר בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת “אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם” (שם א, ז), ‘בַּצָּהֳרָיִם’ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מִבְּחִינַת צָהֳרַיִם בְּחִינַת ‘עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם’. שֶׁאָז תֵּכֶף בַּצָּהֳרַיִם בְּעֵת הִתְגַּבְּרוּת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, אָז תֵּכֶף מַתְחִיל הַמִּעוּט. כִּי אָז תֵּכֶף מַתְחִיל הַחַמָּה לִהְיוֹת נוֹטֶה לַמַּעֲרָב לִמְקוֹם שְׁקִיעָתָהּ. וְאָז דַּיְקָא עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בִּתְחִלַּת אֲחִיזַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהוּא בְּהַתְחָלַת עֲרִיבַת הַיּוֹם שֶׁמַּתְחִיל תֵּכֶף בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, כִּי תֵּכֶף בְּאוֹתָהּ הָרֶגַע שֶׁל חֲצוֹת הַיּוֹם מַתְחִיל תֵּכֶף הַחַמָּה לִהְיוֹת נוֹטֶה לְהַעֲרִיב וּלְהַחֲשִׁיךְ, שֶׁאָז הִיא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה כַּנַּ”ל. וְעִקַּר שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת חֶשְׁכַת לַיְלָה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ מֹחִין דְּקַטְנוּת עִקַּר שָׁרְשׁוֹ מִתְּחִלַּת עֲרִיבַת הַיּוֹם שֶׁהוּא בָּרֶגַע שֶׁל חֲצוֹת הַיּוֹם וְשָׁם עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים, כִּי עִקַּר הַהַמְתָּקָה בִּתְחִלַּת אֲחִיזָתָם דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁאֵין זוֹכִין לְהַמְתִּיקָם שָׁם, מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא. וְעַל זֶה צוֹעֵק הַפָּסוּק: “אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם” דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת “עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם” דַּיְקָא, כִּי מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזָתָם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן שָׁם דַּיְקָא צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לְהַמְתִּיק הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁנִּקְרֵאת בַּפָּסוּק תְּפִלַּת הַצָּהֳרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נה, יח) “עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה” וְכוּ’:
ה וְזֶה הָעִנְיָן הוּא בְּכָל אָדָם בְּעִנְיַן כְּלָלִיּוּת עֲבוֹדָתוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. כִּי שַׁחֲרִית מְרַמֵּז עַל הַתְחָלַת עֲבוֹדַת הָאָדָם אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-פִּי רֹב בִּתְחִלָּה כְּשֶׁמַּתְחִיל לַעֲבֹד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ הוֹלֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר וּמִתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת ה’. וְזֶה בְּחִינַת שַׁחֲרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד. וְאָז הוּא כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה בַּאֲרִיכוּת, קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְצִיצִית וּתְפִלִּין וְכוּ’. זֶה רֶמֶז עַל הַתְחָלַת עֲבוֹדַת הָאָדָם, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת חֶסֶד וְהוֹלֵךְ לוֹ הַכֹּל כַּסֵּדֶר וּמַרְבֶּה בַּעֲבוֹדַת ה’ כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. אֲבָל עַל-פִּי רֹב אַחַר-כָּךְ נוֹפֵל מֵעֲבוֹדָתוֹ וּמַתְחִיל ה’ יִתְבָּרַךְ לְנַסּוֹת אוֹתוֹ, וּמִתְגָּרֶה בּוֹ הַבַּעַל דָּבָר כַּיָּדוּעַ לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם. וְזֶה בְּחִינַת צָהֳרַיִם בְּחִינַת ‘עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם’ שֶׁנֶּאֱמַר עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּכוּ לְכָל הַגְּאֻלּוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁזָּכוּ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי וְכוּ’, וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַבַּעַל דָּבָר נִכְשְׁלוּ בַּמֶּה שֶּׁנִּכְשְׁלוּ. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם לְפִי בְּחִינָתוֹ. וְאָז צְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִבְלִי לִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים.
וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִין עַל כָּל אָדָם. כִּי מַה שֶּׁבָּא עַל הָאָדָם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל פְּחִיתוּת וְקַטְנוּת עַל-יְדֵי עֹצֶם פְּשָׁעָיו, אַף-עַל-פִּי שֶׁעָשָׂה בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעָשָׂה, אַף-עַל-פִּי-כֵן עַל-פִּי רֹב אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת הֵם תַּחְבּוּלוֹת הַיֵּצֶר הָרָע וְאֵין זֶה עֲנָוָה כְּלָל, רַק הוּא מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶּׁרוֹצִין לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אֵין לוֹ תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ לְמָנְעוֹ מֵאֵיזֶה תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה וְשִׂמְחָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְעַל זֶה הִזְהִיר רַבֵּינוּ זַ”ל לְבַל יַטְעֶה הָאָדָם עַצְמוֹ כַּמְבֹאָר לְעֵיל. כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל. וְכַמְבֹאָר שִׂיחָה זֹאת מֵרַבֵּנוּ זַ”ל בְּסֵפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בְּסוֹפוֹ. וּבֶאֱמֶת שִׂיחָה זֹאת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֲרָהּ בִּכְתָב, רַק מִי שֶׁזָּכָה לְשָׁמְעָהּ יָכוֹל לְהָבִין אֵיזֶה רְמָזִים מִשָּׁם. אֲבָל הַכְּלָל שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְרַחֲמָנוּתוֹ עַד אֵין סוֹף. וְעַל-כֵּן כָּל אֶחָד אֲפִילּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל אַף-עַל-פִּי-כֵן לְעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ עִנְיַן שֶׁיָּכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְגַמְרֵי מֵרַע לְטוֹב, וַעֲווֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל בְּפֵרוּשׁ (בסימן כב):
ו וְעַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד בִּבְחִינַת עֵת הַצָּהֳרַיִם דְּהַיְנוּ בְּאֶמְצַע יָמָיו, בִּפְרָט אַחַר שֶׁעָבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָיו, שֶׁאָז הוּא בִּבְחִינַת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בְּעֵרֶךְ יְמֵי חַיָּיו. וְעַל-פִּי רֹב אָז דַּיְקָא מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר. כִּי בְּוַדַּאי עִקַּר הָעֲבוֹדָה צְרִיכִין לְהַתְחִיל בִּימֵי הַנְּעוּרִים דַּיְקָא, כִּי “טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו” (איכה ג, כז) ‘וְיַנְקוּתָא כְּלִילָא כְּוַרְדָּא’ (שבת קנב.). וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (בְּהָא”ב הַיָּשָׁן אוֹת ת תְּשׁוּבָה סִימָן עג) שֶׁיּוֹם אֶחָד שֶׁהָאָדָם עוֹבֵד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בִּימֵי נְעוּרָיו יָקָר יוֹתֵר מִכַּמָּה שָׁנִים בְּעֵת זִקְנָתוֹ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָעִקָּר הוּא לְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּנֵי הַנְּעוּרִים דַּיְקָא, כִּי הַזְּקֵנִים קָשֶׁה לַהֲשִׁיבָם מֵהַנְּעָרִים. וְכַמְבֹאָר בְּסֵפֶר הָא”ב (החדש תשובה ד), וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד’ (בסימן רו) עַיֵּן שָׁם. אֲבָל אֲפִילּוּ מִי שֶׁזָּכָה לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת ה’ בִּימֵי נְעוּרָיו, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאֶמְצַע יָמָיו וְרוֹצֶה לְהַגִּיעַ לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ, עַל-פִּי רֹב מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר וּמִתְפַּשֵּׁט מְאֹד מְאֹד לְמָנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים חַס וְשָׁלוֹם. וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁלֹּא הִתְחִיל כְּלָל בִּימֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁאָז בְּוַדַּאי כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁעָבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָיו וּצְרִיכִין לַחֲשֹׁב עַל סוֹפוֹ וְתַכְלִיתוֹ וְכוּ’, שֶׁאֲזַי תֵּכֶף מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר מְאֹד מְאֹד וּמִתְפַּשֵּׁט כְּנֶגְדּוֹ מְאֹד, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנִּיחוֹ לָצֵאת מִתַּאֲווֹתָיו וְרִשְׁתָיו אֲשֶׁר נִלְכַּד בָּהֶם. וְעַל זֶה צוֹעֵק הַפָּסוּק: “הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם”, ‘בַּצָּהֳרָיִם’ דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת זְמַן הַמִּנְחָה שֶׁהוּא אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, שֶׁהוּא בִּכְלָלִיּוּת יְמֵי הָאָדָם אַחַר שֶׁעָבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָיו. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים.
וְעַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד בִּימֵי נְעוּרָיו שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵהוּ לְאַחֲרִית טוֹב שֶׁלֹּא יִפֹּל מֵעֲבוֹדָתוֹ לְעוֹלָם, וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱלֹהִים אַל יַעַזְבֶנּוּ. וּכְמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל זֶה (תהלים עא, ט): “אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי”. כִּי לִפְעָמִים הָאָדָם נוֹפֵל לְעֵת זִקְנוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּסֵפֶר הָא”ב (נפילה א). וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה בִּימֵי הַנְּעוּרִים שֶׁלֹּא יִפֹּל לְעוֹלָם מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט כְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים בָּאִים וְהִגִּיעַ לְאֶמְצַע יָמָיו וּמַתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב, שֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְקָרֵב יְמֵי קִצּוֹ וְסוֹפוֹ, שֶׁאָז צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל מְאֹד מְאֹד עַל אַחֲרִיתוֹ וְסוֹפוֹ בְּהַאֵיךְ אַנְפִּין יֵעוֹל קָדָם מַלְכָּא. כִּי אָז צָרִיךְ הִתְגַּבְּרוּת בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי אָז הוּא בְּחִינַת צָהֳרַיִם בְּחִינַת זְמַן הַמִּנְחָה. כִּי יְמֵי חַיֵּי הָאָדָם הֵם בְּחִינַת יוֹם, וּמִיתָתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וְחֹשֶׁךְ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב, ב) “עַד אֲשֶׁר לֹא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ”. וְעַל-כֵּן אַחַר חֲצִי יָמָיו הוּא בִּבְחִינַת זְמַן הַמִּנְחָה, שֶׁאָז צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהַמְתִּיק הַדִּינִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע, וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ הֵיטֵב לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהֵם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל זְמַן הַמִּנְחָה בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַדִּינִים וְכָל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְעַל-כֵּן קַבָּלַת הַתַּעֲנִית שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה הִיא בִּתְפִלַּת מִנְחָה דַּיְקָא כַּנַּ”ל:
ז וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה. כִּי מִנְחָה הִיא בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק, כִּי יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁנֵי יָמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינָא קַשְׁיָא וְדִינָא רַפְיָא, זֶה בְּחִינַת מִנְחָה גְדוֹלָה וּמִנְחָה קְטַנָּה, כִּי בִּזְמַן מִנְחָה גְּדוֹלָה הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַשְׁיָא, מֵחֲמַת שֶׁאָז הַתְחָלַת שֹׁרֶשׁ הַדִּין שֶׁל תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם הִיא מֵהַהַתְחָלָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַהַמְתָּקָה מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ יוֹתֵר. וְעַל-כֵּן נִקְרָא מִנְחָה גְּדוֹלָה. אֲבָל אַחַר-כָּךְ הִיא בְּחִינַת מִנְחָה קְטַנָּה, כִּי אַחַר שֶׁנִּתְרַחֵק הַצִּמְצוּם וְהַדִּין מִן הַהַתְחָלָה, שָׁם אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַטְעוֹת כָּל כָּךְ. כִּי עִקַּר הַטָּעוּת שֶׁלָּהֶם בְּהַהַתְחָלָה דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם שֵׂכֶל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז נִקְרָא מִנְחָה קְטַנָּה, כִּי הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין לְהַמְתִּיק הַדִּין הוּא כְּפִי הַדִּין, וּכְשֶׁהַדִּין גָּדוֹל יוֹתֵר צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ מֹחַ גָּדוֹל יוֹתֵר לְהַמְתִּיקוֹ. וְכֵן כְּשֶׁהַדִּין נִקְטָן אֵין צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כִּי אִם מֹחַ קָטָן מִזֶּה לְהַמְתִּיקוֹ.
וְזֶה בְּחִינַת שְׁנֵי יָמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. כִּי בְּיוֹם רִאשׁוֹן הוּא דִּינָא קַשְׁיָא, מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם. וְאָז צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ מֹחִין גְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד לְהַמְתִּיק הַדִּינִים אָז. וְעִקַּר הַהַמְתָּקָה מִבְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁשָּׁם כָּל הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת כְּלוּלִים יַחַד. כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִכְלָלִין יַחַד חַמָּה וּלְבָנָה שֶׁהֵם הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וְהַמָּאוֹר הַקָּטֹן. כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן, כִּי הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ-חֹדֶשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה כַּיָּדוּעַ. וּבְיוֹם שֵׁנִי הוּא דִּינָא רַפְיָא, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְרַחֵק מֵהַהַתְחָלָה. וְאָז אֵין צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ מֹחִין גְּבוֹהִים כָּל כָּךְ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵי יָמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּיוֹמָא אֲרִיכְתָּא הֵן, כִּי כֻּלּוֹ חַד. כִּי עִקַּר הַהַמְתָּקָה בִּשְׁנֵי הַיָּמִים הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ חַד, שָׁם נִכְלָל יַחַד שְׁנֵי יָמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהֵם בְּחִינַת מִנְחָה גְּדוֹלָה וּמִנְחָה קְטַנָּה גַּדְלוּת וְקַטְנוּת. כִּי כֻּלָּא חַד. וְאָז בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַהַמְתָּקָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה שֶׁל מִנְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נִגְמָר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא יוֹם תַּעֲנִית יוֹם מְחִילָה וּסְלִיחָה.
נִמְצָא, שֶׁהַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה וְהַתַּעֲנִית שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מַתְחִיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי אָז מַתְחִיל הַתִּקּוּן שֶׁנִּגְמָר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כַּיָּדוּעַ בַּכַּוָּנוֹת. וְזֶה בְּחִינַת קַבָּלַת הַתַּעֲנִית בְּמִנְחָה, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא יוֹם תַּעֲנִית וּתְשׁוּבָה, מַתְחִיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה כַּנַּ”ל. כְּמוֹ כֵן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּכָל הַשָּׁנָה וּלְקַבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית, צָרִיךְ לְקַבְּלוֹ בְּמִנְחָה דַּיְקָא שֶׁהִיא בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהַתַּעֲנִית שֶׁמְּקַבֵּל הוּא בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא יוֹם תַּעֲנִית. כִּי עִקַּר הַתַּעֲנִית וְהַתְּשׁוּבָה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַהַמְתָּקָה שֶׁל בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכַנַּ”ל:
ח וּבָזֶה מְיֻשָּׁב קֻשְׁיוֹת הַתּוֹסָפוֹת לָמָּה קָרְאוּ תְּפִלָּה זֹאת דַּיְקָא בְּשֵׁם מִנְחָה, הֲלֹא גַּם בַּבֹּקֶר הִקְרִיבוּ מִנְחָה כַּמּוּבָא בְּמָגֵן אַבְרָהָם (בסימן רלב) עַיֵּן שָׁם. אַךְ עַל-פִּי הַנַּ”ל נִיחָא הֵיטֵב, כִּי מִנְחָה הִיא בְּחִינַת קָרְבַּן עָנִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא ה, יא): “וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ וְכוּ’ וְהֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מנחות קי.): ‘נֶאֱמַר בְּקָרְבַּן בְּהֵמָה “אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ” וְנֶאֱמַר בְּמִנְחָה “אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ”, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן הָיוּ צְרִיכִין לְהַקְרִיב בְּקָרְבְּנוֹת הַתְּמִידִין מִנְחָה בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, כִּי מִנְחָה שֶׁהִיא קָרְבַּן עָנִי – זֶה בְּחִינַת ‘תְּפִלָּה לֶעָנִי’ שֶׁהִיא יְקָרָה מְאֹד בְּעֵינֵי ה’ יִתְבָּרַךְ כַּמְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בַּאֲרִיכוּת (בלק קצה.), כִּי הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל.
וְעַל-כֵּן הַתְּמִידִין שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה צְרִיכִין מְנָחוֹת, כִּי עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת קָרְבָּן, הִיא עַל-יְדֵי תְּפִלָּה לֶעָנִי שֶׁעוֹלָה תְּחִלָּה לַה’ יִתְבָּרַךְ כַּמְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִנְחָה שֶׁהִיא קָרְבַּן עָנִי כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת תְּפִלַּת מִנְחָה בְּשֵׁם ‘מִנְחָה’ דַּיְקָא. כִּי הַמִּנְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קָרְבַּן עָנִי ‘תְּפִלָּה לֶעָנִי’, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִיא יְקָרָה מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי ה’ יִתְבָּרַךְ, אַף-עַל-פִּי-כֵן צְרִיכָה הַמְתָּקָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה פְּעֻלָּתָהּ בִּשְׁלֵמוּת. כִּי הֶעָנִי הוּא בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת מִעוּט הַלְּבָנָה בְּחִינַת הַמָּאוֹר הַקָּטָן, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַדַּלּוּת וְהָעֲנִיּוּת כַּיָּדוּעַ, וְעַל-כֵּן גַּם מְעַט הַפַּרְנָסָה שֶׁל הֶעָנִי בָּאָה לוֹ בְּדֹחַק וּבְצַעַר גָּדוֹל מֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת בְּחִינַת מִעוּט הַיָּרֵחַ שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּינִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעַכֵּב הַשֶּׁפַע לוֹ מְאֹד.
וְזֶה בְּחִינַת (בבא קמא צב.) ‘בָּתַר עַנְיָא אָזִיל עַנְיוּתָא’. אֲבָל כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְרַחֵם עָלָיו וּלְהוֹשִׁיעוֹ, עִקַּר יְשׁוּעָתוֹ עַל-יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עַצְמוֹ עָנִי. כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ תָּמִיד כְּעָנִי. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פו, א): “עֲנֵנִי כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי”. כִּי דָּוִד יָדַע שֶׁתְּפִלַּת הֶעָנִי יְקָרָה מְאֹד, עַל-כֵּן עָשָׂה עַצְמוֹ תָּמִיד כְּעָנִי כַּמְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ. וְזֶה הַצַּדִּיק בְּחִינַת דָּוִד מָשִׁיחַ שֶׁעוֹשֶׂה עַצְמוֹ עָנִי, הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְהַמְתִּיק הָעֲנִיּוּת וְהָאֶבְיוֹנוּת בְּשָׁרְשׁוֹ. דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַמְתִּיק כָּל הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת וְתַכְלִית קַטְנוּת דְּקַטְנוּת עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן עַד אֵין תַּכְלִית, הַכֹּל הוּא מַמְתִּיק בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן הַגָּבֹהַּ וְהַנּוֹרָא מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אַיִן’ שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת שֶׁשָּׁם כֻּלָּא חַד, וְהַכֹּל נִמְתָּק שָׁם וְכַנַּ”ל. כִּי זֶה הַצַּדִּיק בְּחִינַת דָּוִד מָשִׁיחַ אַף-עַל-פִּי שֶׁעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּעָנִי מַמָּשׁ וּמְשַׁתֵּף עַצְמוֹ עִם כָּל הָעֲנִיִּים וְהַדַּלִּים וְהַשְּׁפָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ נוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם לִבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, אַדְּרַבָּא בְּתַכְלִית עֲנִיּוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ הוּא בְּתַכְלִית הַגַּדְלוּת דְּגַדְלוּת, כִּי אֶצְלוֹ גַּדְלוּת וְקַטְנוּת כֻּלָּא חַד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָעֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וּמָשִׁיחַ וְדָוִד וְכָל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים וְכַנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין שָׁם בִּמְקוֹמוֹ בְּמִזְמוֹר פו הַנַּ”ל שֶׁקָּרָא עַצְמוֹ שָׁם עָנִי וְאֶבְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הַטֵּה ה’ אָזְנְךָ עֲנֵנִי כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי”. וּבְתוֹךְ כָּךְ מִיָּד קָרָא לְנַפְשֵׁיהּ חָסִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם תֵּכֶף וּמִיָּד: “שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי”.
וּבֶאֱמֶת אֵין אָנוּ מְבִינִים זֹאת הֵיטֵב, אֲבָל דָּוִד זָכָה לָזֶה שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ עָנִי וְאֶבְיוֹן בֶּאֱמֶת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה בִּבְחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת וְקָרָא לְנַפְשֵׁיהּ חָסִיד. וְצַדִּיק כָּזֶה דַּיְקָא הוּא יָכוֹל לַעֲזֹר וּלְהוֹשִׁיעַ אֶת הָעֲנִיִּים, מֵחֲמַת שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ עָנִי אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ נוֹפֵל לְמֹחִין דְּקַטְנוּת חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת עָנִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ט, ט): “עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר”, שֶׁעִקַּר יְשׁוּעַת הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים עַל יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עב, יג): “יָחוֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ”. כִּי צַדִּיק כָּזֶה יוֹדֵעַ לְהַמְתִּיק כָּל הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת שֶׁמִּשָּׁם הָעֲנִיּוּת בְּשָׁרְשָׁן הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הָעֲנִיּוּת וְהַדַּלּוּת הוּא הָעֲנִיּוּת מִדַּעַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁהוּא רָחוֹק מֵה’ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נדרים מא.): “אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת”. וּכְשֶׁזֶּה הֶעָנִי בְּמַעֲשִׂים רוֹאֶה פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, בִּפְרָט כְּשֶׁמַּרְגִּישׁ חוֹבוֹתָיו שֶׁהוּא חַיָּב לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו הָרַבִּים, כְּשֶׁהוּא מַתְחִיל לְהִתְמַרְמֵר לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּא וּמְפָרֵשׁ צַעֲרוֹ וְשִׂיחָתוֹ לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי תְּפִלָּתוֹ יְקָרָה וַחֲשׁוּבָה מְאֹד מְאֹד לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ וּפוֹתַחַת כָּל הַתַּרְעִין וְכוּ’. כִּי זֶה עִקַּר ‘תְּפִלָּה לֶעָנִי’ שֶׁחֲשׁוּבָה מְאֹד בְּעֵינֵי ה’ יִתְבָּרַךְ [כַּמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין הֲלָכָה ה עַיֵּן שָׁם]. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן אֵין לָהּ כֹּחַ לִפְעֹל פְּעֻלָּתָהּ בִּשְׁלֵמוּת מֵחֲמַת תֹּקֶף הַדִּינִים, כִּי הוּא עֲדַיִן בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, כִּי הוּא עָנִי מִן הַדַּעַת וְכַנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן עִקַּר יְשׁוּעָתוֹ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מְשַׁתֵּף עַצְמוֹ עִם אֵלּוּ הָעֲנִיִּים, אַף-עַל-פִּי שֶׁפָּגְמוּ מְאֹד וְעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן רַחֲמָיו מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם וְהוּא מוֹרִיד עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּמוֹתָם וְגָרוּעַ מֵהֶם, כִּי הוּא עָנָו מִכָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ נוֹפֵל לְמֹחִין דְּקַטְנוּת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה שֶׁל בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין זֹאת. וּמֵחֲמַת זֶה רֹב הָעוֹלָם טוֹעִין בָּזֶה בְּעִנְיָן הָעֲנָוָה וְכַנַּ”ל.
וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כח, ה): “וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן”. שֶׁהַמִּנְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קָרְבַּן עָנִי שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת צְרִיכָה לִהְיוֹת ‘בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן’, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הַדִּין עַל-יְדֵי-זֶה. כִּי שֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בְּחִינַת שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא ‘מָשִׁיחַ’ עַל שֵׁם שֶׁנִּמְשָׁח בְּשֶׁמֶן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מה, ח): “עַל-כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן”. הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַמְתָּקַת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קָרְבַּן עָנִי בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, עִקַּר הַמְתָּקָתוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן שֶׁבּוֹלְלִין בּוֹ הַמִּנְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וְהַמְתָּקָה בְּחִינַת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קָרְבַּן עָנִי וְכַנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת זֹאת הַתְּפִלָּה בְּשֵׁם מִנְחָה, כִּי עִקַּר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הוּא לְהַמְשִׁיךְ הַמְתָּקָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד מִשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַמֹּחִין כְּדֵי לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים הַקָּשִׁים שֶׁנִּתְעוֹרְרִים בִּשְׁעַת מִנְחָה דַּיְקָא כַּנַּ”ל. שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדִּינִים נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּלּוּת וַעֲנִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁהוּא קָרְבַּן עָנִי, שֶׁזֶּה הַקָּרְבָּן וְהַתְּפִלָּה יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי ה’ יִתְבָּרַךְ, וְעִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי הַמְתָּקָה הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת זֹאת הַתְּפִלָּה דַּיְקָא בְּשֵׁם מִנְחָה, כִּי כָּל עִקַּר תִּקּוּן זֹאת הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת קָרְבַּן מִנְחָה וְכַנַּ”ל:
[שַׁיָּךְ לְעֵיל לְעִנְיַן קַבָּלַת הַתַּעֲנִית שֶׁהוּא בִּשְׁעַת מִנְחָה דַּיְקָא]
ט כִּי גַּם הַהַמְתָּקָה וְהַתִּקּוּן הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית, הוּא בִּבְחִינַת הַהַמְתָּקָה וְהַתִּקּוּן שֶׁל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן (בסימן קעט) בְּעִנְיַן גֹּדֶל הַתִּקּוּן שֶׁל הַתַּעֲנִית שֶׁעַל יָדוֹ נִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת בִּכְלָל וּבִפְרָט בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁעַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית מְחַיִּין כָּל הַיָּמִים הַמֵּתִים, שֶׁהֵם הַיָּמִים שֶׁחָטָא וּפָגַם בָּהֶם שֶׁהֵם מֻנָּחִים כְּמוֹ פְּגָרִים מֵתִים מַמָּשׁ וְכוּ’. כִּי כְּשֶׁמִּתְעַנֶּה אֵיזֶה יוֹם אֲזַי אֵין לוֹ כֹּחַ מִזֶּה הַיּוֹם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַתַּעֲנִית, וַאֲזַי מְקַבֵּל כֹּחַ מִיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו. וְכֵן כְּשֶׁמִּתְעַנֶּה יוֹתֵר הוּא צָרִיךְ לְקַבֵּל כֹּחַ מִיָּמִים הַקּוֹדְמִים יוֹתֵר וְכוּ’, עַד שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה הַרְבֵּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל כֹּחַ מִימֵי הַיְנִיקָה מֵהֶחָלָב שֶׁיָּנַק מִמְּעֵי אִמּוֹ, וְאָז מַעֲלֶה גַּם אֵלּוּ הַיָּמִים וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית מַעֲלִין כָּל יְמֵי הַקַּטְנוּת וִינִיקָה, שֶׁהֵם הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁאָז הָיָה בִּבְחִינַת קַטְנוּת. כִּי כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם הוֹלֵךְ וְגָדֵל נִגְדָּל מֹחוֹ יוֹתֵר. וְהַיָּמִים הַקּוֹדְמִים הֵם בְּחִינַת קַטְנוּת נֶגֶד הַיָּמִים שֶׁהוּא גָּדֵל אַחַר-כָּךְ. וּבִפְרָט שֶׁבַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים פָּגַם אוֹ לֹא עָסַק כָּל כָּךְ בַּעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ וְעַכְשָׁו מִתְעַנֶּה וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל זֶה. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי יָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁפָּגַם בָּהֶם הֵם בְּחִינַת קַטְנוּת, וְעַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית מַעֲלֶה כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים וּמְתַקֵּן אוֹתָם עַד שֶׁיְּכוֹלִין לְהַעֲלוֹת אֲפִילּוּ הַיָּמִים שֶׁל קַטְנוּת גָּמוּר שֶׁהֵם יְמֵי הַיְנִיקָה. נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן וּמַמְתִּיק כָּל הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן קַבָּלַת הַתַּעֲנִית בִּשְׁעַת מִנְחָה דַּיְקָא וְכַנַּ”ל.
וְזֶה שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל בְּשׁוּם מְלָאכָה וָעֵסֶק קֹדֶם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּשְׁנָה (שבת א, ב) ‘לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה’ וְכוּ’. וּמְבֹאָר בַּפּוֹסְקִים שֶׁדַּיְקָא בְּמִנְחָה צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִטְעֶה וְיִשְׁכַּח לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה וְכוּ’. כִּי דַּיְקָא בִּשְׁעַת מִנְחָה יֵשׁ חֲשָׁשׁ וְסַכָּנָה שֶׁלֹּא יִטְעֶה, יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר כָּל הַתְּפִלּוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאָז מַתְחִיל הִתְעוֹרְרוּת הַדִּין מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַטָּעוּת שֶׁל כָּל הַנְּסוֹגִים אָחוֹר מֵה’ יִתְבָּרַךְ. כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁכִין הַכֹּחַ וְהַטָּעֻיּוֹת שֶׁל כָּל הַכּוֹפְרִים שֶׁבָּזֶה טָעוּ הָעֵרֶב רַב בִּשְׁעַת מִנְחָה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה’ – ‘בָּא שֵׁשׁ’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל, שֶׁמִּבְּחִינַת טָעוּת וּכְפִירָה זֹאת נִמְשָׁךְ כָּל הַכֹּחַ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְתַאֲווֹתָיו וְטִרְדוֹתָיו שֶׁמַּטְרִיד אֶת הָאָדָם בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, עַד שֶׁשּׁוֹכֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַעֲבוֹדָתוֹ. כִּי עִקַּר כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע הוּא מִכְּפִירוֹת וּפְגַם אֱמוּנָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז בִּשְׁעַת מִנְחָה צְרִיכִין לִזָּהֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִטְעֶה וְיִשְׁכַּח לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַמְתִּיק הַדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁנִּתְעוֹרֵר אָז. וְעַל-כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל אָז בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יַתְחִיל בְּשׁוּם מְלָאכָה וָעֵסֶק סָמוּךְ לַמִּנְחָה עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל, כִּי אָז הַטָּעוּת מָצוּי בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַמְתִּיק הַדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁנִּתְעוֹרֵר אָז. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ. שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הַהַמְתָּקָה שֶׁל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה וְכַנַּ”ל: