עִנְיַן בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין וְדִין קְדִימָה מִשִּׁבְעָה מִינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִין לַכֹּל. וְכָל הַקּוֹדֵם בַּפָּסוּק קוֹדֵם לִבְרָכָה:
כִּי אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה כָּל מְזוֹנוֹתֵינוּ מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי רַק אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שַׁיָּךְ לָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל שֶׁפַע וַאֲכִילָה שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ אֵינוֹ כְּדַאי לָנוּ, כִּי חוּץ-לָאָרֶץ הוּא אֲוִיר הַטָּמֵא, וְהִיא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְאֵינוֹ רָאוּי הַשְׁפָּעָתָהּ לְיִשְׂרָאֵל, עַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן כָּל אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ יוֹצֵא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר. וּכְשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין וּמוֹדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּרָאָם, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם, כִּי עִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי “כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם” (תהלים קיא, ו), כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר עַל עִנְיַן מְחָאַת כַּף בַּתְּפִלָּה (סימן מד), עַיֵּן שָׁם. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: לָמָּה פָּתַח הַתּוֹרָה בִּבְרֵאשִׁית וְכוּ’, אֶלָּא מִשּׁוּם “כֹּחַ מַעֲשָׂיו” וְכוּ’ – ‘בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ’. נִמְצָא שֶׁעִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נַעֲשָׂה עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּבְיָדוֹ לִתְּנָהּ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה. וּכְשֶׁאָנוּ מְבָרְכִים וּמוֹדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל אֵיזֶה פְּרִי שֶׁבְּרָאָהּ, אֲזַי אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל גַּם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁגָּדַל הַפְּרִי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְגַלִּין וּמוֹדִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לה.): כְּתִיב “לַה’ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ” (תהלים כד, א). וּכְתִיב: “וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם” (שם קטו, טז), כָּאן קֹדֶם בְּרָכָה אֲזַי – “לַה’ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ” וְכוּ’, כָּאן לְאַחַר בְּרָכָה אֲזַי – “וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם”. נִמְצָא, שֶׁלְּאַחַר בְּרָכָה כְּתִיב “וְהָאָרֶץ נָתַן” וְכוּ’. וְהַיְנוּ בְּחִינַת “כֹּחַ מַעֲשָׂיו וְכוּ’ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם”, הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי הַבְּרָכָה אָנוּ קוֹנִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ נְתָנָהּ לָנוּ עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין אוֹתוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ מַמָּשׁ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל “כֹּחַ מַעֲשָׂיו” וְכוּ’. הוּא בְּרָאָהּ וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ. וְכֵן עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נִתְגַּלֶּה כָּל זֶה גַּם כֵּן כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת “וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם” הַנֶּאֱמַר לְאַחַר בְּרָכָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן גַּם כָּאן נַעֲשֶׂה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל.
וְזֶהוּ הַשִּׁנּוּי שֶׁבֵּין הַכְּתוּבִים, שֶׁקֹּדֶם הַבְּרָכָה כְּתִיב: “לַה’ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ”, שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁקָּאֵי עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָר אֲרָצוֹת, וְאַחַר בְּרָכָה כְּתִיב סְתָם: “וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם”, אֶרֶץ סְתָם, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב אֶרֶץ סְתָם הוּא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא אֶרֶץ סְתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר (ליקוטי מוהר”ן סימן רעז). וְכַמֻּרְגָּל בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לִקְרֹא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ סְתָם, הַיְנוּ שֶׁלְּאַחַר הַבְּרָכָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, וּבִרְצוֹנוֹ לִתְּנָהּ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה, אֲזַי “וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי-אָדָם”, ‘אֶרֶץ’ סְתָם – הַיְנוּ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה הַכֹּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. אֲבָל קֹדֶם בְּרָכָה יֵשׁ חִלּוּק בֵּין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּדֻשָּׁתָהּ מִכְּבָר, וּבֵין שְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁהֵם חוּץ-לָאָרֶץ. וְזֶהוּ שֶׁמְּחַלֵּק הַפָּסוּק הַנֶּאֱמָר קֹדֶם בְּרָכָה, כְּתִיב “לַה’ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל” וְכוּ’, דְּהַיְנוּ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָר אֲרָצוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י. כִּי קֹדֶם הַבְּרָכָה קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “לַה’ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ” וְכוּ’, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה בְּכָל מָקוֹם כַּנַּ”ל. רַק כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה גַּם לְמַטָּה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וְהוּא נְתָנָהּ לָנוּ בִּבְחִינַת “וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם” כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת אֵינָן נִמְשָׁכוֹת רַק כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה לְמַטָּה קְדֻשַּׁת אֱלֹהוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁאָז נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה גַּם לְמַטָּה, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה בְּכָל מָקוֹם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁעַל יָדָהּ נִתְגַּלֶּה אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בָּרָא הַכֹּל וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְהָאָרֶץ נָתַן” וְכוּ’ כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נַעֲשֶׂה בְּכָל מָקוֹם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
גַּם אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר שֶׁעִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא, יב): “תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ בָהּ” וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַהִתְפָּאֲרוּת נַעֲשִׂין בְּחִינַת תְּפִלִּין, וְעַל-יְדֵי הַתְּפִלִּין-מֹחִין, נַעֲשִׂין בְּחִינַת ‘עֵינַיִם’ שֶׁמַּשְׁגִּיחַ בָּהֶם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל ‘מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל’ וְכוּ’ (ליקוטי תנינא מ). וְזֶה בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁעַל יָדָהּ אָנוּ עוֹשִׂין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּנוּ, בִּבְחִינַת (דברים כו, יז יח): “אֶת ה’ הֶאֱמַרְתָּ, וְה’ הֶאֱמִרְךָ”, דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְפָאֲרִין וּמְבָרְכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא מַאֲמִירֵנוּ שֶׁאָנוּ מִתְאַמְּרִין וּמִתְפָּאֲרִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁבָּרָא הַכֹּל, אָז ‘וְה’ הֶאֱמִרְךָ’, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּנוּ גַּם כֵּן שֶׁאֲנַחְנוּ עַמּוֹ בִּבְחִינַת (ישעיה מט, ג): “יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר”, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל:
וְעַל-כֵּן שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁבָּהֶן נִשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הֵם מֻקְדָּמִים לִבְרָכָה, כִּי שִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁהֵם שֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הֵם עַצְמָם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּהּ תָּמִיד כַּנַּ”ל, וּבְשִׁבְעַת הַמִּינִין אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות מא.): ‘כָּל הַמִּקְרָא הַזֶּה כֻּלּוֹ לְשִׁעוּרִין נֶאֱמַר, חִטָּה לְבִכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס’ וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁשִּׁבְעַת הַמִּינִין הֵם שִׁעוּרִין שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבָּהֶם מְשַׁעֲרִין שִׁעוּרֵי תּוֹרָה. וְשִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא הֵם בְּחִינַת ‘עֵינַיִם’ בְּחִינַת הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהוּא מְצַמְצֵם הָרְאוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְיתָא (וְכַמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר ‘מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא’ סִימָן ל). וְעַל-כֵּן שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁהֵם שִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא, הֵם בִּבְחִינַת עֵינַיִם – בַּת עַיִן, וְעַל-כֵּן הֵם שִׁבְעָה כְּנֶגֶד שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא. וְעַל-כֵּן בָּהֶם דַּיְקָא נִשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מְשַׁבְּחָהּ הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְצָא בָּהּ שִׁבְעַת הַמִּינִין אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא בְּחִינַת בַּת עַיִן שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא בְּחִינַת צִמְצוּם הָרְאוּת. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שִׁבְעָה מִינִים אֵלּוּ שֶׁהֵם שִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַהַשְׁגָּחָה עַל-יְדֵי בַּת עַיִן, דְּהַיְנוּ צִמְצוּם הָרְאוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁשֶּׁבַח שִׁבְעַת הַמִּינִים שַׁיָּךְ לַשֶּׁבַח הַסָּמוּךְ “תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ”, כִּי עֵינָיו יִתְבָּרַךְ שָׁם עַל-יְדֵי שִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא בַּת עַיִן כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁשִּׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁבָּהֶם נִשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הֵם עַצְמָם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הֵם קוֹדְמִים לִבְרָכָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה הוּא רַק לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כָּל הַקּוֹדֵם בַּפָּסוּק קֹדֶם לִבְרָכָה, כִּי אַתְוָן דְּאוֹרַיְיתָא הֵם בְּחִינַת עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת בַּת עַיִן כַּנַּ”ל. כִּי בְּהַתּוֹרָה מְלֻבָּשׁ הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר “אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה” הַמְדַבֵּר מֵהַשְׁגָּחָה בְּסִימָן יג. וְעַל-כֵּן כָּל הַקּוֹדֵם בַּתּוֹרָה קוֹדֵם לִבְרָכָה, כִּי הוּא סָמוּךְ בְּיוֹתֵר לְהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַבְּרָכָה כַּנַּ”ל:
וְעַתָּה מְיֻשָּׁב הֵיטֵב מַה שֶּׁהִקְשׁוּ בַּגְּמָרָא עַל פָּסוּק אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה שֶׁלָּמְדוּ מִמֶּנּוּ דִּין קְדִימָה. וְהִקְשׁוּ הַהוּא לְגוּפָא אִצְטָרִיךְ, כִּי כָל הַמִּקְרָא לְשִׁעוּרִין נֶאֱמַר וְכוּ’. כִּי אַדְּרַבָּא, זֶהוּ דַּיְקָא שֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָא בָּהּ שִׁבְעָה מִינִין אֵלּוּ שֶׁבָּהֶם מְשַׁעֲרִין שִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בַּת עַיִן שֶׁמִּזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לְהַקְדִּימָם לִבְרָכָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה הוּא לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל:
