הלכות בציעת הפת הלכה ה

צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַשָּׁלֵם. וְצָרִיךְ שֶׁתִּכְלֶה בְּרָכָה עִם הַפַּת. וְעִנְיַן הַבִּצּוּעַ שֶׁכָּל דִּינֵי בִּרְכַּת ‘הַמּוֹצִיא’ כִּנּוּ עַל שֵׁם הַבּוֹצֵעַ. וְקָרְאוּ תָּמִיד אֶת הַמְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא בְּשֵׁם ‘בּוֹצֵעַ’. וְלֹא קָרְאוּ אוֹתוֹ סְתָם בְּשֵׁם הַמְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ הַמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּשֵׁם מְבָרֵךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות מו:) ‘בַּעַל-הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ’. וְכֵן בְּכָל הַדִּינִים תָּלוּ כָּל הַדִּינִים בְּשֵׁם הַבּוֹצֵעַ דַּיְקָא. וְכֵן כָּל אֲכִילַת לֶחֶם אוֹ לִתֵּן לֶחֶם לְעָנִי קָרְאוּ עַל שֵׁם הַבּוֹצֵעַ וְהַפּוֹרֵס אֶת הַלֶּחֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נח, ז): “הֲלוֹא פָּרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ” וְכוּ’, וְכֵן הַרְבֵּה. וְעִנְיַן מַה שֶּׁדִּקְדְּקוּ וּפִלְפְּלוּ הַרְבֵּה מֵהֵיכָן לִבְצֹעַ הַפַּת (סנהדרין קב:). וּמָסְקוּ מֵהֵיכָא דְּקָדִים בִּשּׁוּלָא. אוֹ מֵהֵיכָא דְּקָרִים בִּשּׁוּלָא:

א עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם’ בְּסִימָן יד, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה (ליקוטי מוהר”ן חלק א).

וְהַכְּלָל, כִּי צְרִיכִין לְהַשְׁלִים אֶת הַיִּרְאָה עַל-יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁמַּעֲלִין עַל-יְדֵי הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁעוֹשִׂין עַל-יְדֵי תּוֹרַת חֶסֶד וְכוּ’. וְאָז כְּשֶׁזּוֹכִין לְיִרְאָה, זוֹכִין לְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שְׁלֵמוּת. כִּי ‘בְּאַתְרָא דְּאִית דְּחִילָא תַּמָּן תִּשְׁתַּכַּח שְׁלֵמוּתָא’ וְכוּ’ (זוהר יתרו עט.). וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִתְפִלָּה בְּחִינַת (משלי לא, ל) “יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

ב וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הַשָּׁלֵם לְעִנְיַן בְּצִיעַת הַפַּת, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא וְלִבְצֹעַ הַפַּת, שֶׁצְּרִיכִין לְהַדֵּר אַחַר הַשָּׁלֵם. כִּי הַשָּׁלֵם הוּא בִּבְחִינַת ‘יִרְאָה’ שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה בָּאָה וְנִגֶּשֶׁת אֶל הָאָדָם בְּעֵת הָאֲכִילָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא עז). וְעִקַּר הַבְּרָכָה הִיא עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה, כִּי דַּיְקָא עַל יָדָהּ יְכוֹלִין לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַבְּרָכָה בִּבְחִינַת “יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל”. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַדֵּר אַחַר לֶחֶם שָׁלֵם, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת יִרְאָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא בַּבְּחִינוֹת הַמְבֹאָרִים בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם, שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּשְׁלִימִין אֶת הַיִּרְאָה עַל-יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁמַּעֲלִין עַל-יְדֵי שֶׁעוֹשִׂין בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים וְכוּ’.

כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁאוֹכְלִין. וְאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת הֵם בְּחִינַת נִיצוֹצֵי נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִתְעָרְבוּ לְמָקוֹם שֶׁנָּפְלוּ, וּכְשֶׁמַּעֲלִין וּמְבָרְרִין אוֹתָם עַל-יְדֵי אֲכִילָה כָּרָאוּי בִּבְרָכָה בְּכַוָּנַת הַלֵּב כָּרָאוּי, זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁעוֹשִׂין בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים. כִּי גַּם עִקַּר מַעֲלַת הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְהַגֵּרִים, הוּא גַּם כֵּן מַה שֶּׁמַּעֲלִין הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת מִמָּקוֹם שֶׁמַּעֲלִין אוֹתָם וּמְשִׁיבִין אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה. וְעַל-כֵּן גַּם עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה עוֹלֶה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּהַתּוֹרָה ‘וַיִּבֶן’ וְכוּ’ בְּסִימָן סז חֵלֶק א), בִּבְחִינַת (יבמות כד:) “שֻׁלְחַן מְלָכִים”, “מֶלֶךְ הַכָּבוֹד” וְכוּ’ (תהלים כד, ז). וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה בָּאָה הַיִּרְאָה אֶל הָאָדָם, כִּי אָז נִשְׁלָם הַיִּרְאָה עַל-יְדֵי עֲלִיַּת הַכָּבוֹד שֶׁעוֹלֶה עַל-יְדֵי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּתְבָּרְרִין עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּדֵּל כְּבוֹד ה’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַדֵּר לְבָרֵךְ עַל הַשָּׁלֵם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת יִרְאָה שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל:

ג וְזֶה עִנְיַן בְּצִיעַת הַפַּת שֶׁדִּקְדְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל הַרְבֵּה אֵיךְ לִבְצֹעַ אֶת הַפַּת, וְקָרְאוּ תָּמִיד הַמְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא בְּשֵׁם ‘בּוֹצֵעַ’, וְכָל דִּינֵי בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא כָּלְלוּ עַל שֵׁם הַבּוֹצֵעַ. וְגַם בַּעַל הַמְחַבֵּר הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ קָרָא הֲלָכָה זֹאת שֶׁמְּדַבֶּרֶת מִדִּינֵי בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, קָרָא הַכֹּל בְּשֵׁם ‘הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת’, וְכֵן בְּזוֹהַר וּבִגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמְּדַבְּרִין מִתִּקּוּן הָאֲכִילָה. מוּבָן וּמְבֹאָר שֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת עֲצוּמוֹת מֵעִנְיַן הַבִּצּוּעַ שֶׁל הַפַּת.

כִּי בֶּאֱמֶת כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם צָרִיךְ לְהִתְבָּרֵר בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר עַד שֶׁיָּבוֹא לְתַכְלִית שְׁלֵמוּתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין זֹאת בְּיוֹתֵר בְּעִנְיַן הָאֲכִילָה, שֶׁהַמַּאֲכָל נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בֵּרוּרִים הַרְבֵּה, שֶׁבַּתְּחִלָּה צְרִיכִין לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ, וְאַחַר-כָּךְ לִקְצֹר הַתְּבוּאָה, וְאַחַר-כָּךְ לְבָרֵר הַחִטָּה מִמֹּץ וָתֶבֶן, וְאַחַר-כָּךְ לִטְחֹן הַחִטִּים וּלְבָרְרָם מִסֻּבִּין וּמֻרְסָן וְכוּ’. כִּי מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר נְפִילַת הַנִּיצוֹצוֹת הָיָה עַל-יְדֵי חֵטְא הָאֲכִילָה, עַל-יְדֵי שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, עַל-כֵּן שָׁם צְרִיכִין בֵּרוּרִים הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן כָּל הַיְגִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ הַרְבֵּה בְּהַתְּבוּאָה עַד שֶׁתִּהְיֶה לֶחֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (בראשית ג, יט) “בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם” וְכוּ’, וְהַכֹּל כְּדֵי לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִתְעָרְבוּ שָׁם מְאֹד עַל-יְדֵי פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת כַּנַּ”ל.

וְעִקַּר בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הוּא לְבָרְרָם וּלְהַפְשִׁיטָם מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנִּתְלַבְּשׁוּ בָּהֶם שֶׁאָז הֵם בִּבְחִינַת פַּלְגָּא, דְּהַיְנוּ חֶסְרוֹן הַשְּׁלֵמוּת, כַּמּוּבָן שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה ‘וּבֵי מַרְבַּעְתֵּהּ דְּרֵישָׁא פַּרְסָא וּפַלְגָּא. רָמָא כּוּפְתָּא, וְסָכְרָא לְיַרְדְּנָא’, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁהַנְּשָׁמוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁרְחוֹקִים עֲדַיִן מֵהַקְּדֻשָּׁה הֵם מְכֻנִּים בְּשֵׁם ‘פַּלְגָּא’. כִּי עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד מְאֹד וְיָכוֹל לִהְיוֹת לָהֶם מְנִיעוֹת רַבּוֹת, וְצָרִיךְ לָהֶם יְגִיעוֹת רַבּוֹת כְּדֵי לְהַפְשִׁיט מֵהֶם הַבְּגָדִים צוֹאִים שֶׁהִלְבִּישׁוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ג, ד): “הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים”. כִּי אֵלּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הֵם מוֹנְעִים אוֹתָם מִלַּחֲזֹר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהֵם מַפְסִיקִים כְּמוֹ נָהָר הַמַּפְסִיק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲלֹךְ דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַנָּהָר, וְצָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְזֶה ‘רְמָא כּוּפְתָּא וְסָכְרָא לְיַרְדְּנָא’, עַל-יְדֵי שֶׁמַּפְשִׁיטִין וּמַשְׁלִיכִים מֵעֲלֵיהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, נִתְבַּטְּלִין כָּל הַמְנִיעוֹת וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים בֵּינָם לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה ‘וְסָכְרָא לְיַרְדְּנָא’, כִּי הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְחוּץ-לָאָרֶץ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים בְּשֵׁם ‘פַּלְגָּא’, כִּי עֲדַיִן צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, כְּדֵי לְהָסִיר הַמַּפְסִיקִים וְהַמּוֹנְעִים וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים בֵּינָם לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, עַיֵּן שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁכָּל הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ, קֹדֶם עֲלִיָּתָן וּבֵרוּרָן הֵם בִּבְחִינַת ‘פַּלְגָּא’, מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנָּפְלוּ בֵּינֵיהֶם. וְעַל-כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת עֲלִיָּתָן כְּשֶׁנִּשְׁלָם הַיִּרְאָה עַל יָדָם כַּנַּ”ל, כִּי אָז עוֹלִין מִבְּחִינַת ‘פַּלְגָּא’ לִבְחִינַת שְׁלֵמוּת שֶׁהוּא הַיִּרְאָה שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, הֵפֶךְ בְּחִינַת ‘פַּלְגָּא’ הַנַּ”ל וְהָבֵן. וְעִקַּר עֲלִיָּתָן מִבְּחִינַת חִסָּרוֹן, מִבְּחִינַת ‘פַּלְגָּא’, הוּא כְּפִי מַה שֶּׁמַּפְשִׁיטִין וּמַשְׁלִיכִין מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ”ל.

וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין כַּמָּה יְגִיעוֹת וּטְרָחוֹת בַּלֶּחֶם, שֶׁהֵם כֻּלָּם בֵּרוּרִים בֵּרוּר אַחַר בֵּרוּר כַּנַּ”ל, כִּי שָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, מֵחֲמַת שֶׁהַחֵטְא הָרִאשׁוֹן הָיָה עַל-יְדֵי אֲכִילָה, עַל-כֵּן צְרִיכִין יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּטְרָחוֹת רַבּוֹת מְאֹד קֹדֶם שֶׁמְּבָרְרִין הַלֶּחֶם שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה, כִּי כָּל הַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת מֵחֲמַת אֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בְּכָל בֵּרוּר וּבֵרוּר שֶׁל הַלֶּחֶם צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְשַׁבְּרוֹ וּלְחַלְּקוֹ לַחֲלָקִים דַּקִּים וְאַחַר-כָּךְ נִשְׁלָם, וְאַחַר-כָּךְ חוֹזְרִין וּמְשַׁבְּרִין אוֹתוֹ, וְכֵן בְּכָל פַּעַם. כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין שֶׁבִּתְחִלָּה כְּשֶׁזּוֹרְעִין הַחִטָּה הִיא בִּשְׁלֵמוּת, וְאַחַר-כָּךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּצְמַח עַד שֶׁנִּתְרַקְּבָה לְגַמְרֵי בָּאָרֶץ, וְאָז דַּיְקָא צוֹמֵחַ מִמֶּנָּה שִׁבֹּלֶת שָׁלֵם. וְאַחַר-כָּךְ צְרִיכִין לְחַלֵּק הַשִּׁבֹּלֶת וּלְהוֹצִיא הַחִטָּה מִמֶּנָּה לְבָרְרָם מִמֹּץ וָתֶבֶן, וְאָז הַחִטָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַחִטָּה, אֲבָל עֲדַיִן אֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילַת אָדָם, וּצְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְחַלְּקָהּ וּלְשָׁחֲקָהּ הֵיטֵב עַל-יְדֵי הַטְּחִינָה, וּלְבָרְרָהּ מִסֻּבִּין וּמֻרְסָן וְלַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה עִסָּה, וְאַחַר-כָּךְ חוֹלְקִין אֶת הָעִסָּה לַחֲלָקִים קְטַנִּים וְעוֹשִׂין מִכָּל חֵלֶק לֶחֶם וְאוֹפִין אוֹתוֹ בְּתַנּוּר, וְאָז הִגִּיעַ הַלֶּחֶם לִשְׁלֵמוּתוֹ כִּי נַעֲשֶׂה לֶחֶם שָׁלֵם, שֶׁאָז רָאוּי לַאֲכִילַת אָדָם וּלְבָרֵךְ עָלָיו ‘הַמּוֹצִיא’. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל בֵּרוּר אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר הוּא בִּשְׁלֵמוּת, עֲדַיִן אֵין זֶה שְׁלֵמוּת כְּנֶגֶד הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרוֹ עוֹד. כְּגוֹן כְּשֶׁרוֹאִין הַחִטִּין בִּשְׁלֵמוּתָן, אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁזֶּהוּ שְׁלֵמוּת גָּמוּר, כִּי כְּבָר נִשְׁלְמוּ הַחִטִּים לְגַמְרֵי וּרְאוּיִים לִסְחוֹרָה, אֲבָל עֲדַיִן אֵין זֶה שְׁלֵמוּת הָרָאוּי לַאֲכִילָה, וְקֹדֶם שֶׁמְּבִיאִין אוֹתוֹ לִשְׁלֵמוּת גָּמוּר שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לַאֲכִילָה, צְרִיכִים לַחֲזֹר וּלְחַלְּקָם, דְּהַיְנוּ לְטָחֲנָם וּלְבָרְרָם וּלְנַפּוֹתָם וְכוּ’, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם לֶחֶם הָרָאוּי לַאֲכִילָה, כִּי קֹדֶם כָּל בֵּרוּר אֲזַי הַדָּבָר בִּבְחִינַת ‘פַּלְגָּא’ מֵחֲמַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בּוֹ עֲדַיִן כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אֲפִילּוּ כְּשֶׁהַלֶּחֶם בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁרָאוּי לְבָרֵךְ עָלָיו ‘הַמּוֹצִיא’ עֲדַיִן חָסֵר עִקַּר תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁהוּא לְבָרְרוֹ עַד שֶׁיּוּכַל לְהַשְׂבִּיעַ וּלְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ הָאָדָם, וּלְהַשְׁלִים נַפְשׁוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה’ לְבָרְכוֹ וּלְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאָז עִקַּר הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה, בִּבְחִינַת (קהלת ו, ז) “כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ”. כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַבֵּרוּר הוּא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַצְמָהּ, שֶׁאָז צְרִיכִין לַחֲזֹר וְלִבְצֹעַ וּלְשַׁבֵּר אֶת הַלֶּחֶם וּלְחַלְּקוֹ לַחֲלָקִים קְטַנִּים וּלְאָכְלוֹ, וּבִשְׁעַת הָאֲכִילָה נִטְחָן וְנִשְׁחָק וְנִדָּק הַמַּאֲכָל מְאֹד מְאֹד, עַל-יְדֵי הַלְּעִיסָה וְעַל-יְדֵי כְּלֵי הָאֲכִילָה שֶׁבָּאָדָם, שֶׁטּוֹחֲנִין וְשׁוֹחֲקִים אֶת הַמַּאֲכָל מְאֹד מְאֹד וּמְסַנְּנִין וּמְזַכְּכִין אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד בְּכַמָּה וְכַמָּה בֵּרוּרִים (כַּיָּדוּעַ בְּחָכְמוֹת הַנִּתּוּחַ), עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר וְעוֹלֶה מִמֶּנּוּ הַדַּק מִן הַדַּק שֶׁמַּשְׂבִּיעַ וּמְחַיֶּה נֶפֶשׁ הָאָדָם, וְהַנִּשְׁאָר נַעֲשֶׂה פְּסֹלֶת גָּמוּר קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ. נִמְצָא שֶׁאֵין הַמַּאֲכָל נִתְבָּרֵר מִבְּגָדִים צוֹאִים מַמָּשׁ כִּי אִם בְּתוֹךְ גּוּף הָאָדָם, שֶׁאָז דַּיְקָא נֶחֱלָק וְנִתְבָּרֵר כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּפְשָׁט וְנִתְבָּרֵר וְנִדְחֶה הַפְּסֹלֶת הַגָּמוּר וְנַעֲשֶׂה קִיא צוֹאָה, וְהַטּוֹב וְהַזַּךְ עוֹלֶה וּמְחַיֶּה אֶת הָאָדָם.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה תְּחִלָּה וָסוֹף, וּבִפְרָט בִּרְכַּת הַלֶּחֶם שֶׁהוּא עִקַּר חִיּוּת הָאָדָם שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו ‘הַמּוֹצִיא’ וּלְאַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת הוּא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה. וְעַל-כֵּן דִּקְדְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל מְאֹד בְּעִנְיַן הַבִּצּוּעַ שֶׁל הַפַּת, כִּי בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא צְרִיכִין לְהַדֵּר וּלְבָרֵךְ עַל הַשָּׁלֵם כַּנַּ”ל שֶׁהוּא בִּבְחִינַת ‘יִרְאָה’ שֶׁשָּׁם הַשְּׁלֵמוּת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת בִּבְחִינַת “יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל” כַּנַּ”ל. כִּי אָז כְּבָר נִשְׁלָם הַלֶּחֶם וְנִתְבָּרֵר מִכַּמָּה מִינֵי פְּסֹלֶת שֶׁהֵם מֹץ וְתֶבֶן וְסֻבִּין וּמֻרְסָן שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘פַּלְגָּא’ כַּנַּ”ל. וְעַתָּה כְּבָר נִתְבָּרֵר הַלֶּחֶם מֵהֶם וְנַעֲשָׂה בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת שֶׁהוּא הַלֶּחֶם שֶׁאָז הִגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתוֹ כִּי רָאוּי לַאֲכִילַת אָדָם.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַדֵּר אַחַר הַשָּׁלֵם וְכַנַּ”ל, וְאָז מְבָרְכִין עָלָיו ‘הַמּוֹצִיא’. וְעִקַּר הַבְּרָכָה עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, אֲבָל תֵּכֶף שֶׁמְּבָרְכִין ‘הַמּוֹצִיא’ צְרִיכִין תֵּכֶף לִפְרֹס וְלִבְצֹעַ הַפַּת, כִּי עַתָּה דַּיְקָא מַתְחִיל עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה בְּעַצְמָהּ שֶׁאָז דַּיְקָא עִקַּר הַבֵּרוּר מִבְּגָדִים צוֹאִים מַמָּשׁ, שֶׁהוּא הַבֵּרוּר הַנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה בְּתוֹךְ גּוּף הָאָדָם, שֶׁאָז דַּיְקָא נִתְבָּרֵר הַמַּאֲכָל בְּתַכְלִית הַבֵּרוּר שֶׁעוֹלֶה מִמֶּנָּה טוֹב נִפְלָא שֶׁמַּשְׂבִּיעַ וּמְחַיֶּה נֶפֶשׁ הָאָדָם, וְהַפְּסֹלֶת נַעֲשֶׂה פְּסֹלֶת גָּמוּר קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ עַד שֶׁנִּדְחֶה וְיוֹצֵא לַחוּץ.

וּבֶאֱמֶת בָּזֶה רוֹאִים נוֹרְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבָרְכִין עַל זֶה ‘וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת’, מַה שֶּׁאֵין מְבָרְכִין כֵּן עַל שׁוּם דָּבָר. כִּי בְּוַדַּאי הוּא נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד שֶׁיִּתְבָּרֵר הַמַּאֲכָל בְּקֶרֶב הָאָדָם בְּבֵרוּר כָּזֶה, שֶׁיַּעֲלֶה מִמֶּנּוּ טוֹב כָּזֶה, שֶׁהוּא חִיּוּת הָאָדָם וְקִיּוּמוֹ בָּעוֹלָם, וְהַפְּסֹלֶת הוּא פְּסֹלֶת גָּמוּר כָּזֶה. כִּי אָז עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מִבְּגָדִים צוֹאִים מַמָּשׁ שֶׁהוּא פְּסֹלֶת הָאֲכִילָה, שֶׁעִקַּר זֶה הַבֵּרוּר נַעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה. וְאָז דַּיְקָא עוֹלֶה הַטּוֹב מִבְּחִינַת ‘פַּלְגָּא’, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים, לִבְחִינַת שָׁלֵם שֶׁהוּא יִרְאָה. כִּי אָז עוֹלֶה הַטּוֹב וּמְחַיֶּה אֶת הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁמְּבָרְכִין אַחַר הָאֲכִילָה. כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר הוּא לְבָרֵר הַחִיּוּת שֶׁהוּא הַטּוֹב כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּל וִיבָרֵךְ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נוֹצַר הָאָדָם, וּבִשְׁבִיל זֶה ה’ יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אוֹתוֹ בָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא הַיִּרְאָה, כִּי עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה יְכוֹלִין לְהַלְּלוֹ וּלְבָרְכוֹ בִּבְחִינַת “יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל” כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן עִנְיַן הַבִּצּוּעַ שֶׁל הַפַּת הוּא דָּבָר גָּדוֹל, כִּי צְרִיכִין לְכַוֵּן בְּבִרְכַּת ‘הַמּוֹצִיא’ וּבְהַבִּצּוּעַ בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי הַבִּצּוּעַ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַפַּת מִבְּחִינַת ‘פַּלְגָּא’ לִבְחִינַת תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, לְהַפְשִׁיט מֵהַטּוֹב הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם אֲחִיזָה בַּטּוֹב הָעוֹלֶה וּמְחַיֶּה אֶת הָאָדָם, כִּי כָּל אֲחִיזַת הַיֵּצֶר הָרָע נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הָאֲכִילָה, עַל-יְדֵי שֶׁנֶּאֱחָז חַס וְשָׁלוֹם אֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בְּהָאֲכִילָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בָּאִים כָּל הַיְגִיעוֹת וְהַמְנִיעוֹת מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְכָל יְגִיעוֹת וְטִרְדוֹת וְטִרְחוֹת הַפַּרְנָסָה שֶׁהֵם מוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת הָאָדָם מְאֹד מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל עַל-יְדֵי שֶׁאֵין מִשְׁתַּדְּלִין לְהַפְשִׁיט הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ”ל שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם הוּא בְּהָאֲכִילָה כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ.

וְעַל-כֵּן “כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ”. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בְּהַבְּרָכָה וְהַבִּצּוּעַ מְאֹד בְּאֹפֶן שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת הַפַּת שֶׁהָיָה שָׁלֵם וּמְשַׁבְּרוֹ לַחֲלָקִים, עַל-יְדֵי-זֶה יַחֲזֹר וְיַעֲלֵהוּ מִבְּחִינַת ‘פַּלְגָּא’ לְשָׁלֵם. כִּי קֹדֶם שֶׁמַּגִּיעַ לְתַכְלִית שְׁלֵמוּתוֹ הוּא בִּבְחִינַת ‘פַּלְגָּא’, אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה שָׁלֵם בְּעֵרֶךְ אוֹתוֹ הַבֵּרוּר שֶׁנִּתְבָּרֵר מִקֹּדֶם, אֲבָל כְּפִי עֵרֶךְ הַבֵּרוּר הַזֶּה שֶׁאַחֲרָיו שֶׁנִּתְבָּרֵר בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר עֲדַיִן הוּא בִּבְחִינַת ‘פַּלְגָּא’ כַּנַּ”ל. וְעַתָּה בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הוּא תַּכְלִית הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת שֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּאֲכָל שֶׁיְּחַיֶּה אֶת הָאָדָם שֶׁיּוּכַל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה הַמְחַיָּה אֶת הָאָדָם, יִהְיֶה נִכְלָל עַל יָדָהּ בְּחֵי הַחַיִּים שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת כִּי אִם בָּאֵין סוֹף. וְעַל-כֵּן הַבִּצּוּעַ הוּא עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה, כִּי צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁעַל-יְדֵי הַבִּצּוּעַ יוּכַל לְהַעֲלוֹת הַלֶּחֶם מִבְּחִינַת ‘פַּלְגָּא’, לְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, עַל-יְדֵי שֶׁיַּפְשִׁיט מִמֶּנּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ, שֶׁנִּתְבָּרְרִין וְנִדְחִין בִּשְׁלֵמוּת בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, וְהַטּוֹב יַעֲלֶה וִיחַיֶּה אֶת הָאָדָם שֶׁיּוּכַל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל:

ד וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין קב:) שֶׁכְּשֶׁאָמַר רַב אָשֵׁי ‘לְמָחָר נִפְתַּח בַּחֲבֵרִין, אָתָא מְנַשֶּׁה אִתְחַזֵּי לֵהּ בְּחֶלְמָא וְכוּ’ וְאָמַר לֵיה: מֵהֵיכָא בָּעִית לְמֵישְׁרָא הַמּוֹצִיא?’. וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ: אִם רָצָה מְנַשֶּׁה לְקַנְטְרוֹ בִּדְבָרִים וּלְקַפְּחוֹ בַּהֲלָכוֹת, מַדּוּעַ תָּפַס דַּיְקָא זֹאת הַהֲלָכָה, אַךְ עַל-פִּי הַנַּ”ל הַכֹּל נִיחָא, וְהַדְּבָרִים מְכֻוָּנִים הֵיטֵב. כִּי רַב אָשֵׁי רָצָה לִדְרֹשׁ בִּגְנוּת מְנַשֶּׁה שֶׁחָטָא וְעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, עַל-כֵּן שָׁאַל מְנַשֶּׁה אוֹתוֹ: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִדְרֹשׁ בִּי עַל שֶׁנִּתְעֵיתִי כָּל כָּךְ עַד שֶׁעָבַדְתִּי עֲבוֹדָה זָרָה, אִם כֵּן תַּגִּיד לִי ‘מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא?’, הַיְנוּ כִּי הָעֲבוֹדָה זָרָה נִקְרֵאת ‘קִיא צוֹאָה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כח, ח): “כִּי כָּל שֻׁלְחָנָם מָלְאָה קִיא צֹאָה” וְכוּ’. וְעִקַּר כֹּחָהּ לְהַטְעוֹת הָאָדָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַבְּגָדִים צוֹאִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַל-יְדֵי הַחֲטָאִים שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְלַבֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם בִּבְגָדִים צוֹאִים שֶׁהֵם מְסַבְּבִים וּמְעַקְּמִים אֶת דַּעְתּוֹ בְּשִׁגָּעוֹן מַמָּשׁ, עַד שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִידֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת קה:): ‘הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וּלְמָחָר עֲשֵׂה כָּךְ, עַד’ וְכוּ’.

וְעַל-כֵּן שָׁאַל אוֹתוֹ: אִם אַתָּה מַלְעִיג עָלַי עַל שֶׁעָבַדְתִּי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים כַּנַּ”ל, נִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁאַתָּה נָקִי מֵהֶם, אִם כֵּן תֹּאמַר לִי ‘מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא?’, כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ מִבְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים הִיא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, כְּשֶׁיּוֹדְעִים לִבְצֹעַ וּלְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא כָּרָאוּי. כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַטּוֹב מִקִּיא צוֹאָה מַמָּשׁ הוּא עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה. וְאִם כֵּן כְּשֶׁאַתָּה מַלְעִיג עָלַי שֶׁעָבַדְתִּי הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קִיא צוֹאָה, תֹּאמַר לִי ‘מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא?’ – הַיְנוּ אִם יוֹדֵעַ סוֹד הַבִּצּוּעַ שֶׁל בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, אִם אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ לִבְצֹעַ בְּאֹפֶן שֶׁתְּבָרֵר הַמַּאֲכָל בִּשְׁלֵמוּת מֵאֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁעִקַּר הַבֵּרוּר עַל-יְדֵי הַבִּצּוּעַ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וּמֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ זֹאת בִּשְׁלֵמוּת לֹא הָיָה לְךָ לְהַלְעִיג עַל שֶׁנָּפַלְתִּי לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא קִיא צוֹאָה, כִּי גַּם אַתָּה עֲדַיִן אֵינְךָ יָכוֹל לְהַפְשִׁיט בִּשְׁלֵמוּת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַזִּכּוּךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ”ל. וּמַה שֶּׁאֲנִי בָּאתִי לִידֵי עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ וְאַתֶּם נְקִיִּים מִזֶּה, זֶה מֵחֲמַת שֶׁבְּיָמַי הָיָה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד וּבִימֵיכֶם כְּבָר שָׁחֲטוּ זֶה הַיֵּצֶר הָרָע. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם שֶׁאָמַר לוֹ מֵאַחַר דְּחַכִּימַת כֻּלָּא הַאי’ וְכוּ’, וְהֵשִׁיב לוֹ כַּנַּ”ל. הַיְנוּ שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ זַךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא וְכַנַּ”ל, רַק שֶׁלֹּא בָּא לִידֵי עֲבוֹדָה זָרָה מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו כְּבָר בִּעֲרוּ וּבִטְּלוּ זֶה הַיֵּצֶר הָרָע. נִמְצָא שֶׁמְּנַשֶׁה הֵשִׁיב לוֹ מֵעִנְיָנוֹ שֶׁקִּנְטְרוֹ, שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ עֲדַיִן אֵיךְ מְזַכְּכִין הַנֶּפֶשׁ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הָעֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ”ל:

ה וְזֶה צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְרוֹאֶה שֶׁהַמְנִיעוֹת וְהַמָּסַכִּים מִתְפַּשְּׁטִים כְּנֶגְדוֹ מְאֹד מְאֹד. וּבִפְרָט כְּשֶׁכְּבָר הִתְחִיל מְעַט וְרוֹאֶה שֶׁבְּכָל פַּעַם מִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְלִפְעָמִים רוֹאֶה שֶׁאַחַר כַּמָּה יָמִים וְשָׁנִים שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְהִטָּהֵר קְצָת, חָזַר וְנָפַל וְהִתְגַּבְּרוּ עָלָיו הַתַּאֲווֹת וְהַהִרְהוּרִים בְּהִשְׁתַּטְּחוּת עָצוּם מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן. צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁעֲדַיִן לֹא נִזְדַּכֵּךְ מֵהֶם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמְנִיעוֹת וְהַהִתְגַּבְּרוּת, וְכַמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הֵם מוֹנְעִים כְּמוֹ נָהָר הַמַּפְסִיק וְכוּ’. וְכָפַל וְשִׁלֵּשׁ שָׁם בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ, מִגֹּדֶל עֹצֶם רִבּוּי הַמְנִיעוֹת וְהַמָּסַכִּים שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם מֵחֲמַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, וְשֶׁצָּרִיךְ לָזֶה יְגִיעוֹת רַבּוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וּמֵחֲמַת גֹּדֶל הַיְגִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, וְלָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לַעֲמֹד בָּזֶה, מִזֶּה בָּא כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה’ וְהִתְחִיל לְטַהֵר עַצְמוֹ מְעַט, וַאֲפִילּוּ אִם כְּבָר עָלָה קְצָת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּבְכָל פַּעַם נִזְדַּכֵּךְ בְּיוֹתֵר, אַף-עַל-פִּי-כֵן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַחַר-כָּךְ יַחֲזֹר וְיִתְפַּשֵּׁט עָלָיו כָּל הַתַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים בְּהִתְפַּשְּׁטוּת יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, וְהַכֹּל עַל-יְדֵי הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁעֲדַיִן לֹא הִפְשִׁיט אוֹתָם לְגַמְרֵי אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְטַהֵר עַצְמוֹ קְצָת.

וְהַדָּבָר מוּבָן הֵיטֵב מֵעִנְיָן הַנַּ”ל שֶׁל בֵּרוּר הַלֶּחֶם שֶׁהוּא חִיּוּת הָאָדָם שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרוֹ בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה צְרִיכִין לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה, וְאַחַר-כָּךְ לִקְצֹר הַתְּבוּאָה, וְאַחַר-כָּךְ לְנַקּוֹת הַחִטָּה מִמֹּץ וְתֶבֶן וּפְסֹלֶת. וּכְשֶׁמְּזַכְּכִין הַחִטָּה מֵהַפְּסֹלֶת וּכְבָר הִיא נְקִיָּה וְזַכָּה בְּתַכְלִית הַזִּכּוּךְ הָרָאוּי לְהַחִטָּה וּרְאוּיָה לִסְחוֹרָה, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן אֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה כְּלָל, וּצְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְהִתְיַגֵּעַ לְטָחֲנָהּ הֵיטֵב עַד שֶׁתִּהְיֶה נַעֲשֵׂית קֶמַח, וְאַחַר-כָּךְ לְנַקּוֹת הַקֶּמַח מִסֻּבִּין וּמֻרְסָן, וְאַחַר-כָּךְ אֲפִילּוּ כְּשֶׁהַקֶּמַח מְנֻפֶּה כָּל צָרְכָּהּ עֲדַיִן אֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה עַד שֶׁעוֹשִׂין מִמֶּנָּה פַּת. וְאָז כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה פַּת אָז הוּא בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי כְּבָר הִגִּיעַ לְמַעֲלָתוֹ שֶׁהוּא רָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם וּלְבָרֵךְ עָלָיו הַמּוֹצִיא. אֲבָל אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ הַלֶּחֶם לִשְׁלֵמוּתוֹ, וּכְבָר בֵּרְרוּ אוֹתוֹ וְזִכְּכוּ אוֹתוֹ מִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי פְּסֹלֶת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים, שֶׁהֵם הַמֹּץ וְהַתֶּבֶן וְהַסֻּבִּין וְהַמֻּרְסָן וְכוּ’ עַד שֶׁעַתָּה הַלֶּחֶם נָקִי וָזַךְ, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּנֶגֶד תַּכְלִית שְׁלֵמוּתוֹ הָאַחֲרוֹן עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל זִכּוּכוֹ כְּלָל, כִּי עֲדַיִן צְרִיכִין לְעִקַּר הַזִּכּוּךְ וְהַבֵּרוּר שֶׁהוּא הַזִּכּוּךְ וְהַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁאָז דַּיְקָא נִתְבָּרֵר הַלֶּחֶם בְּתַכְלִית הַבֵּרוּר. וְאָז דַּיְקָא עִקַּר הַיְגִיעָה לְבָרֵר הַטּוֹב וּלְזַכְּכוֹ מִקִּיא צוֹאָה מַמָּשׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְבָּרֵר מִזֶּה כִּי אִם בְּקֶרֶב הָאָדָם, שֶׁאָז דַּיְקָא עוֹלֶה הַטּוֹב הַזַּךְ וּמְחַיֶּה אֶת הָאָדָם שֶׁיּוּכַל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ, וּלְהִכָּלֵל עַל-יְדֵי-זֶה בָּאֵין סוֹף בְּחֵי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, וְהַפְּסֹלֶת נַעֲשֶׂה פְּסֹלֶת גָּמוּר קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ וְנִדְחֶה לַחוּץ וְכַנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם מִקֹּדֶם הָיוּ לְהַחִטָּה וְהַלֶּחֶם כַּמָּה וְכַמָּה בֵּרוּרִים עַל-יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה יְגִיעוֹת עֲצוּמוֹת, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין אֵלּוּ הַבֵּרוּרִים נֶחֱשָׁבִים כְּלָל כְּנֶגֶד הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַצְמָהּ, שֶׁאָז עִקַּר הַבֵּרוּר מִבְּגָדִים צוֹאִים מַמָּשׁ. וְזֶהוּ מַמָּשׁ עִנְיַן כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, כִּי יֵשׁ שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ עַצְמוֹ קְצָת, אַךְ הַבֵּרוּר הוּא רַק בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַחִטָּה מִמֹּץ וְהַתֶּבֶן. וְגַם לָזֶה צְרִיכִין יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְסִיּוּעַ רַב מִלְּעֵלָּא שֶׁיִּזְכֶּה לְבָרֵר בֵּרוּר הַחִטָּה מִמֹּץ וָתֶבֶן, כַּמּוּבָן בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ גֹּדֶל מַעֲלַת בֵּרוּר זֶה שֶׁל הַחִטָּה מִמֹּץ וָתֶבֶן, אֲבָל אֲפִילּוּ אִם כְּבָר זָכָה לָזֶה, עֲדַיִן צָרִיךְ לְבָרֵר הַקֶּמַח מִסֻּבִּין וּמֻרְסִין בִּבְחִינַת (אבות ג, יז) ‘אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה’. אֲבָל אֲפִילּוּ מִי שֶׁזָּכָה לָזֶה עֲדַיִן צָרִיךְ יְגִיעוֹת עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה לֶחֶם, בִּבְחִינַת “לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי” (משלי ט, ה). וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁזָּכָה לִבְחִינַת בֵּרוּר הַלֶּחֶם, שֶׁנִּדְמֶה שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר, וּבֶאֱמֶת הוּא בְּוַדַּאי מַעֲלָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת בֵּרוּרִים כָּאֵלּוּ, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן צָרִיךְ יְגִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱכֹל הַלֶּחֶם כָּרָאוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת הַבֵּרוּר הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁאָז דַּיְקָא עִקַּר הַבֵּרוּר מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ כַּנַּ”ל. וּמִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִסְבֹּל הַיְגִיעוֹת כָּרָאוּי, מִשְׁתַּטְּחִין עָלָיו מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים וּמָסַכִּים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרְרִים הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ שֶׁצְּרִיכִין לִדְחוֹתָם בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ‘הֲרֵי שֻׁלְחָן וַהֲרֵי בָּשָׂר וְכוּ’ וְאֵין לָנוּ פֶּה לֶאֱכֹל’ (קידושין מו.), הַיְנוּ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנֵינוּ וּכְבָר בֵּרַרְנוּ כַּמָּה בֵּרוּרִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לֶאֱכֹל, כִּי זֶה הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן קָשֶׁה בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל:

ו וְזֶהוּ בִּפְרָט וּבִכְלָל, כִּי בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל אָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר כָּל זֶה, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ לְבָרֵר בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, וְהַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אֲכִילָה, קָשָׁה מִכֻּלָּם. וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים מ, ט): “לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהָי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי”. שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּרוּר הַנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת בִּבְחִינַת בֵּרוּר הָאֲכִילָה בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם, שֶׁאָז נִדְחִין כָּל הַפְּסֹלֶת גָּמוּר לַחוּץ, כְּמוֹ כֵן יִהְיוּ נִדְחִין כָּל הַקְּלִפּוֹת וְכָל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְתֹקֶף הַזֻּהֲמָא, הַכֹּל יִהְיֶה נִפְרָשׁ וְנִבְדָּל וְנִדְחֶה לַחוּץ. וְעַל-כֵּן קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְקִיּוּמָהּ נִקְרָא בְּשֵׁם אֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל (ג, א): “אֱכוֹל אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת”, שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ערובין כא.). וּכְתִיב שָׁם (פסוק ג) “וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְּפִי” וְכוּ’. כִּי כָּל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, הַכֹּל הוּא בְּחִינַת בֵּרוּרִים לְבָרֵר הַטּוֹב וְלִדְחוֹת הָרַע שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ. וְעַל-כֵּן נִקְרָאִים בְּשֵׁם אֲכִילָה, כִּי צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּרוּר בִּבְחִינַת אֲכִילָה, שֶׁאָז הוּא תַּכְלִית הַבֵּרוּר בִּבְחִינַת “וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי”, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּזַכֵּךְ עַצְמוֹ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים לְגַמְרֵי וְיַפְשִׁיטֵם מֵהַטּוֹב וְיַשְׁלִיכֵם לַחוּץ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּבְטִיחַ לְהַצַּדִּיקִים (ישעיה כג, יח): “לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עַתִּיק”, שֶׁיִּזְכּוּ לֶעָתִיד לִבְחִינַת אֲכִילָה זַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ אֲחִיזַת בְּגָדִים צוֹאִים כְּלָל, רַק הָאֲכִילָה תִּהְיֶה בִּבְחִינַת “לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עַתִּיק”, ‘מְכַסֶּה עַתִּיק’ – הוּא תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַבְּגָדִים וּכְסוּת נָקִי, בְּחִינַת (דניאל ז, ט) “וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב וּלְבוּשֵׁיה כִּתְלַג חִוָּר”. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה.

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב (בראשית כח, כ): “וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ”. שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת בְּגָדִים נְקִיִּים וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תנחומא בשלח כ) ‘לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן’, כִּי הַמָּן הָיָה נִבְלַע בָּאֵיבָרִים, כִּי הוּא מַאֲכָל שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ שֶׁאֵין בּוֹ אֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְקִיּוּמָהּ הוּא כְּשֶׁמְּזַכְּכִין עַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת מִבְּחִינַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כְּמוֹ אֲכִילַת הַמָּן שֶׁהָיָה זַךְ מִזֶּה לְגַמְרֵי כִּי הָיָה נִבְלַע בָּאֵיבָרִים. וְעַל-כֵּן הָיָה מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם בְּלִי אֲכִילָה, מֵחֲמַת שֶׁהוּא הָיָה כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל-כֵּן הָיָה צָרִיךְ לְזַכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֶּה בְּתַכְלִית הַזִּכּוּךְ:

ז וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם עִקַּר עֹצֶם הַיְגִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה’, וְכָל עֹצֶם מְרִירוּת הַגָּלוּת שֶׁל עַכְשָׁו בְּעִקְּבְתָא דִּמְשִׁיחָא, הוּא מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו צְרִיכִין לְבָרֵר תַּכְלִית הַבֵּרוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר הַנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁרָגִיל בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ירושלמי שקלים ה, א): “הָרִאשׁוֹנִים חָרְשׁוּ וְזָרְעוּ וְקָצְרוּ וְדָשׁוּ וְטָחֲנוּ וְרִקְּדוּ וְאָנוּ אֵין לָנוּ מַה לֶּאֱכֹל”. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם הַבֵּרוּר שֶׁל עַכְשָׁו הוּא בִּבְחִינַת בֵּרוּר הָאֲכִילָה שֶׁהוּא קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, כִּי אָז עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַבְּגָדִים צוֹאִים כַּנַּ”ל. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים בְּוַדַּאי זִכְּכוּ אֶת עַצְמָן גַּם בִּבְחִינַת הַבֵּרוּר הַזֶּה שֶׁל הָאֲכִילָה בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל בְּעִנְיַן הַבֵּרוּר הַנַּעֲשֶׂה בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם עֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם הַבֵּרוּר כִּי אִם בִּבְחִינַת קְצִירָה וּטְחִינָה וּרְקִידָה וְכוּ’, אֲבָל בְּחִינַת בֵּרוּר הָאֲכִילָה עֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל מְרִירוּת וִיגִיעוֹת הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר קָטָן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּפְרָט לְזַכּוֹת עַצְמוֹ מִתַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים, כִּי בְּכָל פַּעַם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְשׁוֹטְפִים עַל לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ, וְזֶה מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. וְצָרִיךְ עַתָּה לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה כְּלָל, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל לְגָרְשָׁם מֵעַתָּה עַל-פִּי הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת הַמְבֹאָרִין בִּדְבָרָיו זַ”ל.

כִּי כְּמוֹ שֶׁעַתָּה הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְפַּשֵּׁט בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִימֵי קֶדֶם, כְּמוֹ כֵן לְעֻמַּת זֶה כְּבָר חָמַל עָלֵינוּ ה’ יִתְבָּרַךְ וְהִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה, וְשָׁלַח לָנוּ כְּבָר צַדִּיקִים כָּאֵלֶּה שֶׁהִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם בְּרָכָה סְפָרִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה מַה שֶּׁלֹּא הָיָה בִּימֵי קֶדֶם, אֲשֶׁר עַל יָדָם אָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ עַתָּה גַּם עַתָּה לִשָּׁאֵר עַל עָמְדֵנוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם, אַף-עַל-פִּי שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו שֶׁטֶף מַיִם רַבִּים מַיִם הַזֵּידוֹנִים כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים קיט, צב): “לוּלֵא תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי”. כִּי עִקַּר הַנֶּחָמָה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעַל-יְדֵי כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ מֵאָז וְעַד הֵנָּה.

כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר עֲלִיַּת הַכָּבוֹד מִזִּילוּתָא דְּגָלוּתָא עַל-יְדֵי בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, הוּא עַל-יְדֵי שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ בְּכַוָּנָה עַד שֶׁמְּעוֹרְרִין כָּל שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַמֻּשְׁרָשִׁין בְּהַתּוֹרָה וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹלָדִין נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים וְנִתְעוֹרְרִין הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁנִּשְׁמוֹת הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים הֵם בִּבְחִינַת ‘פַּלְגָּא’, כִּי עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד מֵחֲמַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וּצְרִיכִין לְתַקְּנָם וּלְזַכְּכָם בְּכָל פַּעַם וּלְעוֹרְרָם בְּכָל פַּעַם. וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים בָּהּ וּמַמְשִׁיכִים לָנוּ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין הֶאָרָה מִשָּׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מֵאִיר נִשְׁמַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר לִסְבֹּל הַיְגִיעוֹת וְהַמְרִירוּת, עַד שֶׁיַּפְשִׁיט וְיַשְׁלִיךְ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מְטַהֶרֶת מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וְהַגִּלּוּלִים וְהַטִּנּוּפִים הַבָּאִים עַל-יְדֵי הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות טז.): “כִּנְחָלִים נִטָּיוּ” וְכוּ’ (במדבר כד, ו), ‘מַה נְּחָלִים מַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה’ וְכוּ’:

ח וְעִקַּר שְׁלֵמוּת זֶה הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן הַנַּ”ל נַעֲשֶׂה רַק עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּוִד. וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ דָּוִד (תהלים כב, כז): “יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ ה'” וְכוּ’. שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת בֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאֲכִילָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם כג, ה) “תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי” וְכוּ’. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים קיט:) שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא סְעֻדָּה לַצַּדִּיקִים וְכוּ’, וּכְשֶׁיִּרְצוּ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, יְבָרֵךְ דָּוִד הַמֶּלֶךְ דַּיְקָא וְיֹאמַר: ‘לִי נָאֶה לְבָרֵךְ’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר לֶעָתִיד הוּא בִּבְחִינַת תִּקּוּן וּבֵרוּר הָאֲכִילָה בִּשְׁלֵמוּת וְכַנַּ”ל, וְזֶה יִהְיֶה נִשְׁלָם עַל-יְדֵי דָּוִד שֶׁהוּא מָשִׁיחַ. וְעַל-כֵּן הוּא דַּיְקָא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְבָרְכִין עַל בֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאֲכִילָה, כִּי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְבָרְכִין אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר אָכְלוּ, שֶׁכְּבָר נִתְבָּרֵר הַטּוֹב לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם וְאָז צְרִיכִין לְבָרֵךְ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַזְכִּיר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְזֶה עִקַּר מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח, י): “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה” וְכוּ’. כִּי עִקַּר כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה הִיא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְכָל עִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה, שֶׁהֵם הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, שֶׁהֵם חַלָּה וּבִכּוּרִים וּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת. וְעַל-כֵּן הִזְכִּיר שָׁם אַדְמוֹ”ר זַ”ל עִנְיַן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְעִנְיַן כְּלַל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לָבוֹא אַחֲרֵי יְגִיעוֹת רַבּוֹת הַבָּאִים מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה ‘רְמָא כּוּפְתָּא וְסָכְרָא לְיַרְדְּנָא’. כִּי הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְחוּץ-לָאָרֶץ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה בִּפְרָט בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁל קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא עַל-יְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אַחַר הָאֲכִילָה. וְעַל-כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ דַּיְקָא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַחַר הַסְּעֻדָּה שֶׁל לֶעָתִיד, כִּי הוּא מָשִׁיחַ שֶׁהוּא יִגְמֹר הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בֵּרוּר הָאֲכִילָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן דָּוִד הוּא הָעִקָּר שֶׁכָּבַשׁ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר (דברים כה, יט): “וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אוֹיְבֶךָ”, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם: ‘וְאֵין זֶה אֶלָּא בִּימֵי דָּוִד’. כִּי כְּבִישַׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאֲכִילָה, שֶׁהוּא מִצְווֹת קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה רַק עַל-יְדֵי דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן:

ט וְזֶה בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז מִצְוָה גְּדוֹלָה לֶאֱכֹל וְזֶה עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת. כִּי בְּשַׁבָּת “יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן”, וְאֵין לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים, אֵין לָהֶם שׁוּם אֲחִיזָה וִינִיקָה בְּהַמַּאֲכָל שֶׁל שַׁבָּת. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן נז). וְזֶה בְּחִינַת רְחִיצַת חַמִּין וּטְבִילָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְאַחַר-כָּךְ לוֹבְשִׁין בִּגְדֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ, כִּי רוֹחֲצִין עַצְמָן מִבְּחִינַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּבְחִינַת (ישעיה ד, ד) “אִם רָחַץ ה’ אֶת צוֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן” כַּמּוּבָא. וְאַחַר-כָּךְ לוֹבְשִׁין בִּגְדֵי שַׁבָּת שֶׁהֵם בְּגָדִים נְקִיִּים בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים. כִּי שַׁבָּת מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר בִּבְחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת “יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ” וְכוּ’ (תהלים כב, כז), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַסְּעֻדָּה שֶׁל לֶעָתִיד וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה שֶׁל שַׁבָּת, כִּי כָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁמְּבָרְרִין בְּחֹל עַל-יְדֵי כָּל הַמְלָאכוֹת, שֶׁרֻבָּן בְּעִנְיַן הַלֶּחֶם שֶׁהֵם הַזּוֹרֵעַ וְהַחוֹרֵשׁ וְהַקּוֹצֵר וְכוּ’, כֻּלָּם בְּטֵלִים בְּשַׁבָּת, כִּי בְּשַׁבָּת אֵין בֵּרוּר, רַק שֶׁכָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל עוֹלִים לִמְנוּחָתָם וְנִשְׁלָמִים בְּשַׁבָּת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁהִיא הַיִּרְאָה, בִּבְחִינַת בְּרֵאשִׁית – יָרֵא שַׁבָּת. וְגַם כָּל הַכֹּחַ לְבָרֵר בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הַכֹּל עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁמַּמְשִׁיכִין לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כִּי ‘מִנֵּהּ מִתְבָּרְכָאָן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין’ (זוהר בשלח סג:), וְעַל-כֵּן מְסַדְּרִין בְּשַׁבָּת לֶחֶם מִשְׁנֶה שֶׁהֵם שְׁנֵי לְחָמִים שְׁלֵמִים.

כִּי בְּחֹל, אַף-עַל-פִּי שֶׁמְּהַדְּרִין אַחַר הַשָּׁלֵם אֲבָל אֵינוֹ חִיּוּב כָּל כָּךְ, וְלִפְעָמִים מְבָרְכִין עַל הַפְּרוּסָה, כִּי בְּחֹל יֵשׁ אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים שֶׁהֵם הַבְּגָדִים צוֹאִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵין שְׁלֵמוּת, כִּי קֹדֶם הַבֵּרוּר הַכֹּל בִּבְחִינַת ‘פַּלְגָּא’, דְּהַיְנוּ חֶסְרוֹן הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אֲפִילּוּ כְּשֶׁמְּבָרְכִין עַל הַשָּׁלֵם תֵּכֶף פּוֹרְסִין אוֹתוֹ לַחֲצָאִין, כִּי בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה נִתְבַּטֵּל הַשְּׁלֵמוּת הָרִאשׁוֹן, כִּי צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְבָרֵר עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְדַקְדֵּק מְאֹד בְּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא וְהַבְּצִיעָה כְּדֵי שֶׁתֵּכֶף בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה שֶׁמַּתְחִיל בֵּרוּר חָדָשׁ, דְּהַיְנוּ הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז חָזַר הַפַּת לִבְחִינַת ‘פַּלְגָּא’ שֶׁהוּא הַבְּצִיעָה וְהַפְּרוּסָה כַּנַּ”ל, תֵּכֶף וּמִיָּד יַתְחִיל הַשְּׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁתֵּכֶף יַתְחִיל הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁאָז הוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה מִבְּחִינַת ‘פַּלְגָּא’ וְחִסָּרוֹן לִבְחִינַת שְׁלֵמוּת וְכַנַּ”ל. אֲבָל בְּחֹל צְרִיכִין לָזֶה יְגִיעָה גְּדוֹלָה מֵחֲמַת שֶׁאָז יֵשׁ אֲחִיזַת הַבְּגָדִים צוֹאִים כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה נִתְבַּטֵּל לְפִי שָׁעָה הַשָּׁלֵם מִן הַשֻּׁלְחָן, כִּי כְּבָר פָּרְסוּ הַלֶּחֶם הַשָּׁלֵם רַק שֶׁעַתָּה עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה יַחֲזֹר וְיִתְעַלֶּה לְתַכְלִית שְׁלֵמוּתוֹ וְכַנַּ”ל.

אֲבָל בְּשַׁבָּת אֵין בֵּרוּר, כִּי אֵין אֲחִיזָה וִינִיקָה לְהַחִיצוֹנִים וְהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כְּלָל. וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּתְבָּרְרוּ בְּכָל יְמֵי הַחֹל עוֹלִים לִמְקוֹם מְנוּחָתָם בְּשַׁבָּת מִיָּד, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַמְנוּחָה וְהַשְּׁבִיתָה שֶׁל שַׁבָּת, עַל-כֵּן פּוֹרְסִין עַל לֶחֶם מִשְׁנֶה, לְהוֹרוֹת שֶׁתֵּכֶף בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה בְּעַצְמָהּ עֲדַיִן לֹא נִתְבַּטֵּל הַשְּׁלֵמוּת אֲפִילּוּ לְפִי שָׁעָה, כִּי עֲדַיִן מֻנָּח הַלֶּחֶם הַשֵּׁנִי הַשָּׁלֵם עַל הַשֻּׁלְחָן, כִּי עַתָּה בְּשַׁבָּת אֵין נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הַשְּׁלֵמוּת מֵהַשֻּׁלְחָן אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה בְּעַצְמָהּ, כִּי תֵּכֶף בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה, תֵּכֶף וּמִיָּד עוֹלֶה הַחִיּוּת שֶׁבַּלֶּחֶם לְתַכְלִית שְׁלֵמוּתוֹ, כִּי עוֹלֶה הַכֹּל מִיָּד בְּלִי יְגִיעָה וּבֵרוּר וְעוֹלֶה תֵּכֶף מִבְּחִינַת ‘פַּלְגָּא’ לִבְחִינַת שָׁלֵם, וְאֵין נִתְבַּטְּלִים מֵהַשֻּׁלְחָן בְּחִינַת הַשְּׁלֵמוּת אֲפִילּוּ שָׁעָה קַלָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה שֶׁאֲפִילּוּ בִּשְׁעַת הַפְּרוּסָה נִשְׁאָר הַשָּׁלֵם הַשֵּׁנִי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחֹל. אַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּהוּ עִקַּר כַּוָּנַת הַבְּצִיעָה שֶׁתֵּכֶף בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה שֶׁחוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת ‘פַּלְגָּא’ בְּעֵרֶךְ הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן כַּנַּ”ל, תֵּכֶף יַתְחִיל הַתִּקּוּן לַחֲזֹר וּלְהַעֲלוֹת מִ’פַּלְגָּא’ לְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת הָאַחֲרוֹן כַּנַּ”ל, אֲבָל בְּחֹל צְרִיכִין לָזֶה יְגִיעָה גְּדוֹלָה וּלְהִתְמַהְמֵהַּ קְצָת עַד שֶׁיַּעֲלֶה לִבְחִינַת שְׁלֵמוּת. וְעַל-כֵּן אֵין רוֹאִין זֹאת בְּחוּשׁ עַל הַשֻּׁלְחָן. אֲבָל בְּשַׁבָּת, אָז עִקַּר הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת שְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי כָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁל יְמֵי הַחֹל, וְאָז תֵּכֶף וּמִיָּד בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה עוֹלִין לִבְחִינַת שָׁלֵם בְּלִי יְגִיעָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן רוֹאִין זֹאת בָּעֵינַיִם עַל-יְדֵי מִצְוַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי גַּם בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה נִשְׁאָר הַשָּׁלֵם עַל הַשֻּׁלְחָן כַּנַּ”ל, כִּי בְּשַׁבָּת עִקַּר הַשָּׁלוֹם שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבַּת שָׁלוֹם, בְּחִינַת סֻכַּת שָׁלוֹם שֶׁנִּפְרָס בְּשַׁבָּת:

י כִּי כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁעַל יָדָם מַמְשִׁיכִין שָׁלוֹם הַמְבֹאָרִין בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, כֻּלָּם נַעֲשִׂים בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִין בָּהּ בְּכַוָּנָה, עַד שֶׁמְּעוֹרְרִין שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִזְדַּוְּגִין הַנְּשָׁמוֹת וּמוֹלִידִין נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים, הַמְבִיאִין הֶאָרָה לְנִשְׁמוֹת הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה עִקָּרוֹ נַעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת, כִּי בְּשַׁבָּת נִתְּנָה תּוֹרָה, וְהִיא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה. וְעַל-כֵּן אָז בְּשַׁבָּת קוֹרִין בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל הַשָּׁנָה, כִּי קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּצִבּוּר בְּסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּכְתַּב כַּדָּת כִּנְתִינָתָהּ מִסִּינַי, זֶה בְּחִינַת עֵסֶק הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיְּעוֹרֵר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי עִקַּר שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת הוּא בְּהַשִּׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה מִבְּרֵאשִׁית עַד לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹסְקִין לִקְרוֹתָם בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת בְּסֵפֶר הַכָּתוּב כְּדִינוֹ, וְקוֹרִין בִּטְעָמִים וּנְקֻדּוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הִתְעוֹרְרוּת הַשָּׁרְשֵׁי נְשָׁמוֹת, וְעַל-כֵּן שַׁבָּת לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן מט), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד, ל): “וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹהֶיךָ”. כִּי עִקַּר הִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה עַל-יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁבּוֹ נִתְּנָה הַתּוֹרָה וְקוֹרְאִים בּוֹ בַּתּוֹרָה בְּצִבּוּר כְּסֵדֶר כָּל הַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַנְּשָׁמוֹת כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, כִּי אָז יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ נְשָׁמָה זַכָּה וּבְהִירָה עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אָז, כַּמְבֹאָר שָׁם עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נדרים פא.) ‘עַל שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת עוֹלֶה כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, בִּבְחִינַת (תהלים צו, ז) “הָבוּ לַה’ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַה’ כָּבוֹד וָעֹז” שֶׁאוֹמְרִים בְּקַבָּלַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּל הַמִּזְמוֹרִים שֶׁל קַבָּלַת שַׁבָּת מְדַבְּרִים מִזֶּה מֵעֹצֶם הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ עַל-יְדֵי הַגּוֹיִים דַּיְקָא עַל שֶׁהֵם מַכִּירִים כְּבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (שם ג, י): “סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו”, “אִמְרוּ בַגּוֹיִם ה’ מָלָךְ” וְכוּ’, וְכֵן הַרְבֵּה. כִּי עִקַּר עֲלִיַּת הַכָּבוֹד עַל-יְדֵי שֶׁגַּם הֵם מַכִּירִין כְּבוֹדוֹ וּמִתְגַּיְּרִין, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין וּמְאִירִין שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁעִקָּרוֹ נַעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז בְּשַׁבָּת נִשְׁלָם הַיִּרְאָה בִּבְחִינַת יָרֵא שַׁבָּת כַּנַּ”ל. וְאָז הוּא תַּכְלִית הַשָּׁלוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט בִּבְחִינַת שַׁבַּת שָׁלוֹם, וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הָעֲנָוָה בִּשְׁלֵמוּת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת “שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו” (שמות טז, כט), שֶׁכָּל אֶחָד יִהְיֶה קָטָן בְּעֵינָיו יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָתוֹ הַשְּׁפָלָה. וְזֶה נַעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן עט). כִּי בְּשַׁבָּת נֶאֱמַר מִקְרָא זֶה ‘שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו’, כַּמּוּבָא זֶה הַמִּקְרָא שָׁם לְעִנְיָן זֶה, שֶׁבְּשַׁבָּת רוֹאֶה כָּל אֶחָד פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת בִּגְדֵי שַׁבָּת, כִּי בְּשַׁבָּת אֵין אֲחִיזָה לְהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, כִּי אָז עוֹלִין כָּל הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת וּמִתְלַבְּשִׁין בִּבְגָדִים נְקִיִּים בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים שֶׁהֵם בִּגְדֵי שַׁבָּת וְכַנַּ”ל:

יא וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּרוּת (ג, ג): “וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ עָלַיִךְ” – ‘אֵלּוּ בִּגְדֵי שַׁבָּת’ (שבת קיג:). כִּי רוּת הָיְתָה גִּיֹּרֶת אֲמִתִּית וְתִקְּנָה תִּקּוּן נִפְלָא מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁזָּכְתָה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה מָשִׁיחַ שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֲכִילָה כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ לִדְחוֹת וּלְבַעֵר הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים לְגַמְרֵי, וְלִזְכּוֹת לִבְחִינַת בְּגָדִים נְקִיִּים שֶׁהֵם בִּגְדֵי שַׁבָּת וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (רוּת ג, ט) “וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתֶךָ” שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּנְפֵי מִצְוָה, בְּחִינַת צִיצִית, בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים, בְּחִינַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁשָּׁם בָּאִים הַגֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן הָיוּ כָּל מַעֲשֵׂה רוּת בִּשְׁעַת בֵּרוּר הַתְּבוּאָה מֵהַפְּסֹלֶת וּבִשְׁעַת הָאֲכִילָה, כִּי נִכְנְסָה בִּתְחִלַּת הַקָּצִיר וְיָשְׁבָה שָׁם בַּשָּׂדֶה עַד כְּלוֹת הַקָּצִיר. וְעִקַּר תִּקּוּנָהּ הָיָה בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ב, יד): “וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם”. ‘לְעֵת הָאֹכֶל’ דַּיְקָא, כִּי הִיא הָיְתָה גִּיֹּרֶת שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לָצֵאת וּלְהִזְדַּכֵּךְ מִבְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם בָּהֶם כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן נִכְנְסָה בְּעֵת שֶׁקּוֹצְרִין וּמְבָרְרִין הַתְּבוּאָה מֵהַפְּסֹלֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַבֵּרוּר מֵהַבְּגָדִים צוֹאִים כַּנַּ”ל. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן עִקַּר הִתְקָרְבוּתָהּ הָיָה בְּעֵת הָאֲכִילָה דַּיְקָא כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (שם) “וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר”, ‘וַתֹּאכַל’ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ‘וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר’ – לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת קיג:). הַיְנוּ שֶׁזָּכְתָה שֶׁאֲכִילָתָהּ הָיְתָה בִּבְחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה, שֶׁהוּא הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן בִּבְחִינַת בֵּרוּר הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲכִילַת סְעֻדַּת הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, דְּהַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה מְבֹרֶרֶת בְּתַכְלִית הַבֵּרוּר בְּלִי אֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כְּלָל כַּנַּ”ל, שֶׁזָּכְתָה רוּת לָזֶה עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְגַּיְּרָה וּבָאָה מִמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים כָּאֵלֶּה וְנִתְגַּיְּרָה בֶּאֱמֶת, וְסָבְלָה יְגִיעוֹת וְיִסּוּרִים וְטִלְטוּלִים וּמְרִירוּת כָּאֵלֶּה.

כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן דַּיְקָא עַל-יְדֵי מִי שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד, כְּשֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר לָבוֹא לְהַצַּדִּיקֵי הָאֱמֶת, אָז דַּיְקָא נַעֲשֶׂה תִּקּוּן נִפְלָא וְנוֹרָא בְּיוֹתֵר וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁהָרְחוֹקִים וְהַמְלֻכְלָכִים וְהַמְטֻנָּפִים בְּיוֹתֵר נִתְעוֹרְרִים לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה ה’ יִתְבָּרַךְ מְעוֹרֵר רַחֲמָיו וּמַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם תִּקּוּנִים כָּאֵלֶּה עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַד שֶׁעַל יָדָם דַּיְקָא נִטְהָר הָעוֹלָם מִכָּל הַטִּנּוּפִים שֶׁל הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנִּתְאַחֲזוּ בָּעוֹלָם. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם בָּאוּ מִמְּקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ וְנִתְעוֹרְרוּ לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ בִּיגִיעוֹת כָּאֵלּוּ, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִטְהָר הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר כְּלַל כָּל הַתִּקּוּנִים הוּא לְתַקֵּן דַּיְקָא בְּמָקוֹם שֶׁנִּתְקַלְקֵל דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּרוּת שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהָיְתָה נָכְרִית בַּתְּחִלָּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר בְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְעַל-כֵּן יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים עַל שֶׁהָיוּ בָּנָיו נְשׂוּאִים נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמִּקְרָא וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין צג.). וְרוּת שֶׁזָּכְתָה לָצֵאת מִמָּקוֹם כָּזֶה וּלְהִתְגַּיֵּר, עַל-כֵּן הִיא דַּיְקָא זָכְתָה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה מָשִׁיחַ שֶׁיְּבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, שֶׁעַל יָדוֹ יִתְבַּטְּלוּ אֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מִכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בֵּרוּר הָאֲכִילָה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ דַּיְקָא כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר’, לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלָעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן זָכְתָה לְהוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְאִיתָא (זוהר משפטים קג:) שֶׁהוּא בְּחִינַת (משלי יב, יא) “עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם”, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי עוֹבֵד שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצֵא מָשִׁיחַ הוּא עוֹסֵק בִּבְחִינַת בֵּרוּרִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּרוּר הַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם. וְהָעִקָּר כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׂבֹּעַ לֶחֶם בִּבְחִינַת “צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ” (משלי יג, כה), בִּבְחִינַת ‘וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר’, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה וּשְׂבִיעָה דִּקְדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם’ וְכַנַּ”ל:

יב וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן (אבות ג, ג), כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְעוֹרְרִין שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם): ‘כָּל שֻׁלְחָן שֶׁלֹּא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח, ח) “כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם”‘. כִּי כְּשֶׁאֵין אוֹמְרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר מִבְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים. וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר עַל זֶה: ‘כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ’ וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִבְחֵי מֵתִים, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהוּא עִקַּר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל-יְדֵי חֵטְא הָאֲכִילָה שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְעוֹרְרִין שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

יג וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁעוֹסְקִים בָּהֶם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט. כִּי עִקַּר הַטָּהֳרָה מִבְּחִינַת בְּגָדִים הַצּוֹאִים הַנַּ”ל שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עִקַּר הַטָּהֳרָה מֵהֶם הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא נִקְרֵאת ‘בְּאֵר מַיִם חַיִּים’ וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּשְׁנָה (אבות ו, א): ‘וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וּכְמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר’. כִּי אֵלּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן חֲטָאָיו. וּבִפְרָט מִי שֶׁנִּתְלַכְלֵךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְלַכְלֵךְ רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְעוֹרְרִין וּמִתְגַּבְּרִין עָלָיו הַמְנִיעוֹת וְהַמָּסַכִּים בְּכָל פַּעַם, וְהֵם מִשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו וּמַפְסִיקִין מְאֹד מְאֹד כְּמוֹ נָהָר מַמָּשׁ כַּנַּ”ל, הֵם בְּחִינַת (תהלים סט, ג) “יְוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד”, בְּחִינַת טִיט הַיָּוֵן שֶׁמִּתְדַּבֵּק מְאֹד בְּכָל פַּעַם. וּמִשָּׁם בָּאִים כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם מֵה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִילּוּ אִם מִתְעוֹרֵר לִפְעָמִים לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ, תֵּכֶף מִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדּוֹ וְאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתוֹ לְהִתְקָרֵב, וְכֵן בְּכָל פַּעַם. וְעַל זֶה צָעַק דָּוִד: “טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד וְכוּ’. הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה” וְכוּ’. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא מְקוֹר מַיִם חַיִּים שֶׁמְּטַהֶרֶת מִכָּל הַגִּלּוּלִים וְהַטִּנּוּפִים בְּחִינַת מַיִם טְהוֹרִים, בְּחִינַת (יחזקאל לו, כה) “וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם”.

וְזֶה צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע שֶׁאֲפִילּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אִם יִבְרַח בְּכָל יוֹם אֶל הַתּוֹרָה הֵן הַרְבֵּה, הֵן מְעַט אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ מֵחֲמַת הַפַּרְנָסָה אוֹ שְׁאָרֵי מְנִיעוֹת, עַל כָּל פָּנִים כְּשֶׁיִּקְבַּע עַצְמוֹ עַל הַתּוֹרָה לִלְמֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְיַעֲבֹר עָלָיו מָה, אָז בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה נִטְהָר מִכָּל הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וְיִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם נִסְבָּכִים בָּאָדָם מְאֹד מְאֹד וּמִתְגַּבְּרִים בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּתְעוֹרֵר הָאָדָם לַה’ יִתְבָּרַךְ הֵם מִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר, בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וְכַמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁהַמְצוּלוֹת יָם שֶׁהֵם הִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר, בִּפְרָט בְּעֵת עָסְקוֹ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן אִם לֹא יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וְיַכְרִיחַ מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַמְשִׁיכָהּ לְתוֹךְ הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בְּכָל פַּעַם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף הַתּוֹרָה תְּטַהֵר אוֹתוֹ מִכָּל הַנַּ”ל.

כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת ‘נָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וּכְמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר’ שֶׁאֵין שׁוּם טֻמְאָה וְלִכְלוּךְ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם כְּנֶגְדָּהּ, כִּי כָּל הַטֻּמְאוֹת וְהַגִּלּוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם הִיא שׁוֹטֶפֶת אוֹתָם וּמְבַטֶּלֶת אוֹתָם בְּרֶגַע קַלָּה, רַק שֶׁהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בָּזֶה, כִּי אַחַר-כָּךְ הֵם חוֹזְרִים וּמִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִבְרֹחַ אֶל הַתּוֹרָה, וְכֵן בְּכָל פַּעַם. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שבת לא.): “קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה”. ‘קָבַעְתָּ’ דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיֶה עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל, אֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם כִּי אִם אֵיזֶה עִתִּים וְשָׁעוֹת, עַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיוּ אֵלּוּ הָעִתִּים וְהַשָּׁעוֹת בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל בְּכָל יוֹם חֹק וְלֹא יַעֲבֹר, כְּדֵי שֶׁיִּבְרַח בְּכָל פַּעַם לִמְקוֹר מַיִם חַיִּים הַמְטַהֲרִים מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וְהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי עִנְיַן חֲנֻכָּה מְבֹאָר שָׁם בִּמְקוֹמוֹ בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁכָּל הַתִּקּוּנִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם נִמְשָׁכִים עַל-יְדֵי מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה. אַךְ עֲדַיִן יֵשׁ לְדַבֵּר וּלְבָאֵר בָּזֶה, כִּי עִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל הֵם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִין בְּכַוָּנָה עַד שֶׁמְּעוֹרְרִין שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַמֻּשְׁרָשִׁין בַּתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרְרִין וְשָׁבִין לַה’ יִתְבָּרַךְ וְנַעֲשִׂין בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר עֲלִיַּת הַכָּבוֹד מִזִּילוּתָא דְּגָלוּתָא לְהַשְׁלִים הַיִּרְאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵרוֹת הַמְנוֹרָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת (משלי ו, כג) “כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר”, כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַנֵּר שֶׁל חֲנֻכָּה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עִקַּר עֲלִיָּתוֹ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁהוּא לְהַכְנִיעַ מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת בְּכָל פַּעַם, כִּי מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה זֶה בְּחִינַת ‘יְוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד’, בְּחִינַת ‘טִיט הַיָּוֵן’ הַנַּ”ל, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמְנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ”ל. וּלְגֹדֶל הִתְגַּבְּרוּתָם כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הֵם אוֹמְרִים (בראשית רבה מד, יז): ‘כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל’, כִּי רוֹצִים לְרַחֵק אֶת כָּל אֶחָד לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, לְגֹדֶל עֹצֶם הִשְׁתַּטְּחוּתָם לְפָנָיו בִּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּמַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים רָעִים וְזָרִים וּמְטֻנָּפִים מְאֹד שֶׁכִּמְעַט אֵין תִּקְוָה לָצֵאת מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג, נד): “צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי”. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָאָדָם בָּא בְּמַיִם עַד צַוָּארוֹ יֵשׁ תִּקְוָה וְכוּ’, אֲבָל כְּשֶׁצָּפוּ מַיִם עַל רֹאשׁוֹ וְכוּ’. וַאֲנִי אַף-עַל-פִּי-כֵן “קָרָאתִי שִׁמְךָ ה’ מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעִקַּר הַנֵּס וְהַיְשׁוּעָה לְהִנָּצֵל מֵהֶם נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַכֹּהֲנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁנִּקְרָאִים ‘כֹּהֲנִים’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מַלְאָכִי ב, ז): “כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן” וְכוּ’. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן לג), הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה תָּמִיד וּמְעוֹרְרִין בְּכָל עֵת שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרְרִין הַכֹּל לַה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבְּרִין בְּכָל פַּעַם לְשַׁבֵּר הַמְנִיעוֹת הַבָּאִים מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ”ל, כִּי מֵימֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְטַהֲרִין מֵהֶם וְזוֹכִין לִבְגָדִים נְקִיִּים בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים:

יד וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה, בְּחִינַת (שמות ל, כה) “שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ”, שֶׁעַל-יְדֵי מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה אָנוּ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה, הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִטְהָרִים מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְנִיעוֹת כַּנַּ”ל, וְזוֹכִין לִבְגָדִים לְבָנִים בִּבְחִינַת (קהלת ט, ח) “בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר”. שֶׁעַל-יְדֵי ‘שֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר’ – הַיְנוּ בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִבְגָדִים לְבָנִים בְּחִינַת ‘בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים’. וְזֶהוּ “וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר”, ‘אַל יֶחְסָר’ דַּיְקָא שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶחֱסָר הַשֶּׁמֶן שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה לְעוֹלָם וְכַנַּ”ל, שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה בִּבְחִינַת ‘נָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וּכְמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר’ בְּכָל פַּעַם, וְאָז יִזְכֶּה שֶׁבְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדָיו לְבָנִים. ‘בְּכָל עֵת’ דַּיְקָא, הַיְנוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם יִרְצוּ לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם לְעוֹרֵר פְּגַם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל עַל-יְדֵי שֶׁיִּבְרַח אֶל הַתּוֹרָה בְּכָל פַּעַם בִּבְחִינַת “וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר”, עַל-יְדֵי-זֶה יְטַהֵר בְּגָדָיו בְּכָל פַּעַם עַל-יְדֵי מֵימֵי הַתּוֹרָה, וְיִזְכֶּה שֶׁבְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדָיו לְבָנִים. “בְּכָל עֵת” דַּיְקָא, וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּשֶׁבַח עֵסֶק הַתּוֹרָה (תהלים מה, ח-ט): “עַל-כֵּן מְשָׁחֲךָ וְכוּ’ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ, מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ” וְכוּ’. כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת “שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן” בְּחִינַת “וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ” וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה “מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ”, שֶׁהַבְּגָדִים מַעֲלִין רֵיחַ טוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים הֵפֶךְ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁרֵיחָן רַע רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שיר השירים רבה ו, א): ‘כָּל הַבְּגִידוֹת שֶׁלְּךָ מַעֲלִין רֵיחַ טוֹב’, כִּי הַתּוֹרָה מְטַהֶרֶת מִכָּל הַפְּגָמִים וְהַלִּכְלוּכִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בְּהַבְּגָדִים דַּיְקָא, עַד שֶׁהָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַד שֶׁהַבְּגִידוֹת שֶׁהֵם פְּגַם הַבְּגָדִים מַעֲלִין רֵיחַ טוֹב:

טו וְזֶהוּ בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ בְּחִינַת “וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר”. שֶׁעַל-יְדֵי תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁעַל זֶה תִּקְּנוּ לָנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהוֹסִיף וְלֵילֵךְ וּלְהָאִיר אוֹר הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁזּוֹכִין לַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, שֶׁהוּא עִקַּר תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁדָּלַק מְעַט הַשֶּׁמֶן שְׁמוֹנָה יָמִים, כִּי יוֹם הַשְּׁמִינִי זֶה בְּחִינַת בִּינָה אִמָּא עִלָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלָה מִשִּׁבְעַת יָמִים, מִשֶּׁבַע מִדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, וְשָׁרְשָׁם בְּבִינָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיְּעוֹרְרוּ עַל יָדָהּ שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבְּבִינָה שֶׁהִיא אֵם כָּל חָי, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ בְּפָרָשַׁת “וְאַתָּה תְּצַוֶּה” שֶׁמְּדַבֵּר מִשֶּׁמֶן הַמְּנוֹרָה, נִסְמָךְ מִיָּד פָּרָשַׁת בִּגְדֵי כְּהֻנָּה. וְזֶה בְּחִינַת הַנַּ”ל, בְּחִינַת ‘בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר’. כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמֶן הַמְּנוֹרָה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה זוֹכִין לִבְחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת בִּגְדֵי כְּהֻנָּה. וְעַל-כֵּן הָיָה הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה עַל-יְדֵי הַכֹּהֲנִים שֶׁלּוֹבְשִׁין בִּגְדֵי כְּהֻנָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים וְכַנַּ”ל:

טז וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּמְשַׁךְ בַּחֲנֻכָּה, כִּי כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל כְּלוּלִים בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, כִּי שָׁם בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ שָׁם שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁהֵם הַלּוּחוֹת וְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהָיָה מֻנָּח שָׁם בְּבֵית קֹדֶשׁ קָדָשִׁים עַל הָאֶבֶן שְׁתִיָּה. וְעַל-כֵּן שָׁם הָיוּ סַנְהֶדְרִין יוֹשְׁבִין “כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה”. וְעַל-כֵּן שָׁם נִטְהָרִין מִכָּל הָעֲווֹנוֹת וְהַחֲטָאִים שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים, כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַיּוֹצֵאת מִשָּׁם נִטְהָרִין מֵהֶם כַּנַּ”ל, כִּי “מַעְיָן מִבֵּית ה’ יוֹצֵא”, שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם שֶׁמְּטַהֵר מִכָּל הַטִּנּוּפִים וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים-ב ז, א): “וּכְבוֹד ה’ מָלֵא אֶת הַבַּיִת”. כִּי שָׁם עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ וּכְבוֹד יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג, יט): “עַמִּים הַר יִקְרָאוּ” וְכוּ’. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ עַל הַגֵּרִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו, ז): “כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים”. וְעַל-כֵּן שָׁם עִקַּר הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח, יז): “מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה”. וְעַל-כֵּן קָרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ‘ה’ יִרְאֶה’, וְשָׁם עִקַּר הַשָּׁלוֹם, כִּי נִקְרָא סֻכַּת שָׁלוֹם (ירושלמי ברכות ד, ה). וְעַל-כֵּן קָרָא מַלְכִּי צֶדֶק שְׁמוֹ שָׁלוֹם. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִסְכִּים עַל שְׁנֵיהֶם וְקָרָא שֵׁם הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם עַל שֵׁם יִרְאָה שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה נו, י), הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַשָּׁלוֹם נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁנִּשְׁלֶמֶת עַל-יְדֵי הַכָּבוֹד וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעוֹמֵד בִּירוּשָׁלַיִם וְכַנַּ”ל:

יז וְזֶהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיְּכוֹלִין עַל-יְדֵי לִמּוּדָם לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר שָׁרְשֵׁי נְשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וּקְדֻשָּׁה זֹאת צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ עַל-יְדֵי שֶׁיְּחַבֵּר עַצְמוֹ לְהַיְרֵאִים הַמְקֻשָּׁרִים בְּהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, בִּבְחִינַת (תהלים קיט, סג) “חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ”, כִּי בְּוַדַּאי אִישׁ אֶחָד לְבַדּוֹ קָשֶׁה לוֹ לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרָה הַנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים רַבִּים יַחַד וּבוֹנִין בֵּית הַמִּדְרָשׁ לַעֲסֹק בּוֹ בַּתּוֹרָה, וְכַוָּנָתָם אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, לְהִכָּלֵל עַל-יְדֵי עוֹסְקָם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּוַדַּאי “הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס” (איוב לו, ה), כִּי זְכוּתָא דְּרַבִּים עָדִיף (ברכות ח.). גַּם מֵחֲמַת שֶׁהֵם רַבִּים וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ בַּתּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרְרִים וּמְאִירִים הַרְבֵּה אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וּמְאִירִים זֶה לָזֶה, עַד שֶׁנּוֹלָדִין נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים, וְנִתְעוֹרְרִין הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן רָגִיל בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לִקְרֹא שֵׁם הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ עַל שֵׁם הַצַּדִּיק וְהָרַבִּי שֶׁל הַתַּלְמִידִים שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאָמְרוּ (שם ט.) בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי. וּבְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי פְּלוֹנִי. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק (בראשית כה, כב): “וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'”, שֶׁהָלְכָה לִדְרֹשׁ בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ כְּשֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיְּכוֹלִים לְעוֹרֵר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי תּוֹרָתָם וְכַנַּ”ל.

וְזֶה (במדבר כד, ה): “מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל” שֶׁמְּדַבֵּר בְּשֶׁבַח בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וְזֶהוּ “כִּנְחָלִים נִטָּיוּ” וְכוּ’, כִּי הֵם מְטַהֲרִין אֶת הָאָדָם כְּמוֹ נַחַל נוֹבֵעַ, כִּי הֵם בְּחִינַת ‘נָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וּכְמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר’, שֶׁעוֹמְדִין תָּמִיד כְּנֶגֶד הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, לְטַהֵר מִכֻּלָּם אַף אִם מִתְגַּבְּרִין בְּכָל פַּעַם כְּמוֹ שֶׁמִּתְגַּבְּרִין, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת נַחַל נוֹבֵעַ וְכוּ’, בְּחִינַת מְקוֹר מַיִם חַיִּים מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם תָּמִיד וּמְטַהֶרֶת מֵהֶם כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ מַעֲלַת הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם קָבוּעַ לְתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַל-יְדֵי-זֶה סוֹף כָּל סוֹף נִטָּהֵר מֵהֶם. כִּי אָדָם יְחִידִי יְכוֹלִין לְהַפִּיל חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּתָם כַּנַּ”ל, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ בֵּית הַמִּדְרָשׁ קָבוּעַ, כָּל מִי שֶׁהוּא בִּכְלַל אַנְשֵׁי הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ וְאֵינוֹ מַפְרִיד עַצְמוֹ מֵהֶם לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי יִתְגַּבֵּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁכָּלוּל מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל רַבִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הֶאָרָה מִשָּׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹתֵיהֶם הַנִּמְשָׁכִים עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁנִּקְרָא הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ עַל שְׁמוֹ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה גַּם הוּא לִשָּׁאֵר עַל עָמְדּוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה נִטְהָר בִּכְלָלָם מִכָּל הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וְיִזְכֶּה לִבְגָדִים נְקִיִּים כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁטָּרַח דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כָּל כָּךְ לִמְצֹא מָקוֹם לַה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלב, ד): “אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי וְכוּ’, עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'”, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם קָבוּעַ לְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תּוּכַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם, כִּי מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁאָר מָקוֹם קָבוּעַ שֶׁהוּא הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה, לְעוֹלָם תִּתְגַּבֵּר קְדֻשָּׁתָהּ עֲלֵיהֶם וְכַנַּ”ל. אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִתְגַּבְּרָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל זֶה בְּעַצְמָהּ וְהֶחֱרִיבָה הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְעַתָּה נֶחָמָתֵנוּ עַל-יְדֵי הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל יא, טז) “כִּי הֲפִיצוֹתִים בַּגּוֹיִם וְכוּ’, וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט”. כִּי בְּכָל בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁקְּדֻשָּׁתָהּ נִשְׁאָר קַיֶּמֶת אֲפִילּוּ לְאַחַר הַחֻרְבָּן, כִּי מְקוֹם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁכְּבָר מָצָא דָּוִד עַל-יְדֵי יְגִיעָתוֹ כְּבָר נִשְׁאָר קַיָּם לְעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה לְכָל הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהֵם מִקְדָּשׁ מְעַט, כִּי עַל-יְדֵי קְבִיעַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה נִטְהָרִין יִשְׂרָאֵל, כִּי קְדֻשָּׁתָם הַקָּבוּעַ יַעֲלֶה עַל כָּל הִתְגַּבְּרוּת הַמּוֹנְעִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁמִּתְעוֹרְרִים בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר וּמִשְׁתַּטְּחִים וּמִתְפַּשְּׁטִים מְאֹד מְאֹד, בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. כִּי קְבִיעַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת עוֹלֶה עַל כֻּלָּם, וּמְטַהֶרֶת מִכֻּלָּם כִּנְחָלִים הַמְטַהֲרִים בִּבְחִינַת “כִּנְחָלִים נִטָּיוּ”, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות טז.) “מַה נְּחָלִים מְטַהֲרִין אֶת הָאָדָם, אַף בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת מְטַהֲרִין” וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

יח וְעַל-כֵּן הֵם שְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנֻכָּה, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה חוּטִים שֶׁבַּצִּיצִית שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים בְּחִינַת כַּנְפֵי מִצְוָה שֶׁהַגֵּרִים נִכְנָסִין לְשָׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁמוֹנָה בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּסְמָכִין בְּפָרָשַׁת ‘וְאַתָּה תְּצַוֶּה’ לְפָרָשַׁת שֶׁמֶן הַמְּנוֹרָה וְכַנַּ”ל:

יט וְזֶה בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כִּי אָז עִקַּר עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת לְעוֹרֵר עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּשֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּחֲצוֹת מִתְעוֹרְרִין עִמּוֹ כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְכֻלְּהוּ צַיְתִין לְקָלֵהּ כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (לך לך עז:), וְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הֵם כְּלוּלִין מִכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּיָּדוּעַ. וּכְשֶׁהֵם מִתְעוֹרְרִין, נִתְעוֹרְרִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת וּמְאִירִין זֶה לָזֶה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (מדרש הנעלם פרשת בראשית): “הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ”. וְדוֹרֵשׁ שָׁם בַּגַּנִּים לְשׁוֹן גְּנוּת, וּמְפָרֵשׁ שָׁם: “הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים” – ‘בִּגְנוּתָא דְּעָלְמָא’. “חֲבֵרִים” – שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, “מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ” – כְּשֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ שֶׁזֶּהוּ עִקַּר מַעֲלַת עֵסֶק הַתּוֹרָה כְּשֶׁקָּמִים בַּחֲצוֹת, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה אָז וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין נִשְׁמָתוֹ וְכָל הַנְּשָׁמוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ מִבְּחִינַת “אֲנִי יְשֵׁנָה” הַנִּזְכָּר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְשָׁמוֹת הַפְּגוּמִין קֹדֶם שֶׁשָּׁבִין בִּשְׁלֵמוּת לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘פַּלְגָּא’ וְכוּ’. וְאָז מַעֲלִין כֻּלָּם מִגְּנוּתָא וְזִילוּתָא דְּהַאי עָלְמָא עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרְרִין לְקוֹלוֹ כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְכַנַּ”ל. וְזֶה שֶׁמַּזְהִיר וּמְחַזֵּק הַפָּסוּק אֶת כָּל אָדָם שֶׁיָּקוּם בַּלַּיְלָה וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְלֹא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְגֻנֶּה עַל-יְדֵי מַעֲשָׂיו. כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן הַצַּדִּיקִים צַיְתִין לְקָלֵהּ, שֶׁזֶּהוּ “הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים” – בִּגְנוּתָא דְּהַאי עָלְמָא שְׁפָלָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן “חֲבֵרִים” – שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, “מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ”, כִּי כֻּלָּם מִתְאַוִּים לִשְׁמֹעַ קוֹלֵךְ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה. וְעַל-כֵּן “הַשְׁמִיעִינִי” – וְלֹא תֹּאמַר שֶׁיִּמְאֲסוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּקוֹלְךָ מֵחֲמַת גְּנוּתְךָ, כִּי אַדְּרַבָּא, ה’ יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים מִשְׁתַּעְשְׁעִים בְּקוֹלְךָ דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת שֶׁהָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר מִתְעוֹרְרִין לַה’ יִתְבָּרַךְ כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן מִתְאַבְּלִין אָז בַּחֲצוֹת עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כִּי עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת שֶׁל כָּל הָרְחוֹקִים לַה’ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין אָז לְהִתְאַבֵּל עָלָיו שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְעוֹרֵר רַחֲמָיו שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְאַחַר-כָּךְ בַּבֹּקֶר לוֹבְשִׁין צִיצִית וּתְפִלִּין, כִּי צִיצִית הֵם בְּגָדִים לְבָנִים, בְּחִינַת כְּסוּת נָקִי הֵפֶךְ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ”ל שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת כַּבְּדֵהוּ בִּכְסוּת נָקִי כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי הַכָּבוֹד נִשְׁלָם הַיִּרְאָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח, י): “וְרָאוּ וְכוּ’ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ”. וְעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן מִתְפַּלְּלִין אָז בְּטַלִּית וּתְפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁנִּשְׁלָם עַל-יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁעוֹלֶה עַל-יְדֵי הַגֵּרִים שֶׁבָּאִים תַּחַת כַּנְפֵי מִצְוָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִין בַּחֲצוֹת כַּנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י זַ”ל, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן צִיצִית וּתְפִלִּין וּתְפִלָּה בַּבֹּקֶר הוּא עַל-יְדֵי קִימַת חֲצוֹת לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת קנג.): “בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים” – ‘אֵלּוּ צִיצִית’, “וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר” – ‘אֵלּוּ תְּפִלִּין’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

כ עַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכָל יוֹם אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁחוֹזֵר אֶל הַתּוֹרָה נִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרָה גְּדוֹלָה. וְאַף אִם אַחַר-כָּךְ נַעֲשֶׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, אַף-עַל-פִּי-כֵן יַחֲזֹר וְיִבְרַח אֶל הַתּוֹרָה עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה נִטְהָר עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁתּוֹרֶה אוֹתוֹ דֶּרֶךְ לָצֵאת מִכָּל הֲבָלָיו וְרַעְיוֹנִים הָרָעִים הַנִּמְשָׁכִין מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנִּסְבָּכִין בּוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, כִּי הַתּוֹרָה הִיא מְקוֹר מַיִם חַיִּים שֶׁמְּטַהֶרֶת מִכֻּלָּם כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים קיט, נט): “חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ”, שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב דְּרָכַי בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי, ‘וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ’, כִּי אֵין מָנוֹס לִבְרֹחַ מֵהֶם כִּי אִם אֶל הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן “חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ” (שם ס), כִּי מֵחֲמַת רִבּוּי הַמְנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים צְרִיכִין לְהִזְדָּרֵז לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְזֶהוּ “חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי” (שם סא), הַיְנוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁ’חֶבְלֵי רְשָׁעִים’ שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת הַמּוֹנְעִים וְהַמְבַלְבְּלִים, מִתְקַבְּצִים עָלַי בְּכָל עֵת, אַף-עַל-פִּי-כֵן ‘תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי’, כִּי אַדְּרַבָּא, מֵחֲמַת זֶה אֲנִי מִתְעוֹרֵר וּמִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁמְּטַהֶרֶת מֵהֶם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (שם סב) “חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ” וְכוּ’, הַיְנוּ כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי קִימַת חֲצוֹת כַּנַּ”ל שֶׁאָז עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד שֶׁהוּא הַלִּמּוּד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה יוֹתֵר בַּחֲצוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶה (שם סג): “חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ”, כִּי צְרִיכִין לָזֶה לְהִתְחַבֵּר לִירֵאִים אֲמִתִּיִּים הָאֲחוּזִים בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל עִמָּהֶם לִזְכּוֹת לִבְחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד הַנַּ”ל, כִּי אָדָם פָּשׁוּט לְבַדּוֹ בְּוַדַּאי אֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים לִירֵאִים אֲמִתִּיִּים בִּבְחִינַת ‘חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ “חַסְדְּךָ ה’ מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי” (שם סד). הַיְנוּ שֶׁמְּבַקֵּשׁ שֶׁיִּזְכֶּה לְתוֹרַת חֶסֶד הַנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘חַסְדְּךָ ה’ מָלְאָה הָאָרֶץ’, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ מָלְאָה הָאָרֶץ, כְּמוֹ כֵן בִּבְחִינַת זֹאת חֻקָּיו יְלַמְּדֵנוּ, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִבְחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

כא וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תהלים לב, ו): “עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא” – זוֹ אִשָּׁה. וְחַד אָמַר: זוֹ תּוֹרָה וְכוּ’. וְחַד אָמַר: זֶה מִיתָה. וְחַד אָמַר: זֶה קְבוּרָה. וְחַד אָמַר: זֶה בֵּית הַכִּסֵּא (ברכות ח.). וְאָמַר שָׁם ‘הָא (דְּאָמַר זֶה בֵּית הַכִּסֵּא) עֲדִיפָא מִכֻּלְּהוֹ’, הַיְנוּ מַר אָמַר חֲדָא וּמַר אָמַר חֲדָא וְלָא פְּלִיגֵי. כִּי כֻּלּוֹ חַד וְהַכֹּל תָּלוּי זֶה בָּזֶה עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִזְהִיר אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל תָּמִיד לְהִנָּצֵל מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים שֶׁהֵם הַמּוֹנְעִים הָרַבִּים הַנִּמְשָׁכִין מֵהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן דָּרְשׁוּ “לְעֵת מְצֹא” – זוֹ אִשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת (משלי יח, כב) “מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'”, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְעוֹרֵר נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ לִבְנוֹ נְשָׁמָה בְּהִירָה וְזַכָּה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נדרים פא.): ‘מִפְּנֵי מָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין בְּנֵיהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים’ וְכוּ’, וְעַל-כֵּן דָּרַשׁ אִידָךְ ‘זוֹ תּוֹרָה’, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּבְחִינָה הַנַּ”ל וְכַנַּ”ל.

וְאִידָךְ אָמְרוּ: ‘זוֹ מִיתָה וּקְבוּרָה’, כִּי הַמִּיתָה וּקְבוּרָה הֵם לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָז נִמְשְׁכוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִטָּהֵר מֵהֶם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַמִּיתָה וְהַקְּבוּרָה, שֶׁאָז יִתְבַּלֶּה הַזֻּהֲמָא בֶּעָפָר וְכַנַּ”ל, אֲבָל צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ עַל זֶה כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁיִּזְכֶּה לְמִיתָה וּקְבוּרָה יָפָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תִּקּוּן לְהַפְשִׁיט מִמֶּנּוּ מִיָּד הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּשְׁעַת מִיתָה וּקְבוּרָה וּלְהַלְבִּישָׁם בִּבְגָדִים נְקִיִּים וּלְבָנִים, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים בַּגֵּיהִנֹּם וְכוּ’, וְגִלְגּוּלִים רַבִּים קֹדֶם שֶׁמַּפְשִׁיטִין מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה הַרְבֵּה שֶׁיִּזְכֶּה לְמִיתָה וּקְבוּרָה יָפָה שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְלַבֵּשׁ אָז מִיָּד בִּבְגָדִים נְקִיִּים.

וְאִידָךְ אָמַר: ‘זוֹ בֵּית הַכִּסֵּא’ שֶׁשָּׁם עִקַּר הַדְּחִיָּה שֶׁדּוֹחִין אֶת הַפְּסֹלֶת הַגָּמוּר לַחוּץ. וְעַל זֶה מְבָרְכִין ‘רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת’, כִּי הַבֵּרוּר הַזֶּה הוּא הַפֶּלֶא גָּדוֹל, אֲבָל צְרִיכִין לָזֶה זְכִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁגַּם בְּרוּחָנִיּוּת יִפְשֹׁט מִמֶּנּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כְּמוֹ שֶׁדּוֹחֶה בְּגַשְׁמִיּוּת הַפְּסֹלֶת לַחוּץ, וְעַל-כֵּן אָמְרוּ שָׁם: ‘הָא דְּמַר זוּטְרָא עָדִיף מִכֻּלְּהוֹ’, כִּי הָעִקָּר צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה לִדְחוֹת הַפְּסֹלֶת לַחוּץ, דְּהַיְנוּ לְהַפְשִׁיט מִמֶּנּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁהֵם עִקַּר הַשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים, כִּי מֵהֶם כָּל הַמְנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהָעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, וְכָל הַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים כַּנַּ”ל. וְזֶה “עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ”, ‘חָסִיד’ דַּיְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן כָּל זֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת חֶסֶד, דְּהַיְנוּ תּוֹרַת חֶסֶד. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת חָסִיד בֶּאֱמֶת, שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד בְּתוֹרַת חֶסֶד לִלְמֹד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ לַעֲשׂוֹת חֲסִידִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם, כִּי רַק עַל יָדוֹ יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְכָל הַנַּ”ל לְהַפְשִׁיט מִמֶּנּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וְלִזְכּוֹת לִבְגָדִים נְקִיִּים וְכַנַּ”ל:

כב וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ה.): ‘לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע וְכוּ’ אִם נִצְּחוֹ מוּטָב וְאִם לָאו יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְכוּ’. וְאִם לָאו יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְכוּ’ אִם נִצְּחוֹ מוּטָב וְאִם לָאו יִזְכֹּר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה’ וְכוּ’. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, אִם כֵּן יַזְכִּיר לוֹ תֵּכֶף יוֹם הַמִּיתָה, וְעוֹד, הֲלֹא אָנוּ רוֹאִים רֹב בְּנֵי הָאָדָם שֶׁזּוֹכְרִים יוֹם הַמִּיתָה בְּפִיהֶם, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עוֹשִׂים מַה שֶּׁעוֹשִׂים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מט, יד): “וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה”. אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר הַמִּלְחָמָה כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע הוּא רַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קידושין ל:): ‘אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אִם אֶבֶן הוּא נִמּוֹחַ’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן קְרָאוֹ ‘מְנֻוָּל’, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ עַל-יְדֵי הַנִּוּוּל שֶׁל הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ”ל. וְהַתִּקּוּן עַל-יְדֵי מֵימֵי הַתּוֹרָה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ”ל שֶׁאָמַר: ‘נִכְסַפְתִּי מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ הָעוֹלָם אֶל עֲשִׂיָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה חִיּוּב לְכָל אֶחָד בְּכָל יוֹם לִלְמֹד כָּךְ וְכָךְ כְּפִי עֶרְכּוֹ’ וְכוּ’. וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אָז: הֲלֹא יֵשׁ בְּנֵי אָדָם בַּעֲלֵי עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן, הֵשִׁיב בִּלְשׁוֹן גְּעָרָה קְצָת: ‘אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כֹּחַ הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה’ וְכוּ’. וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁאֲפִילּוּ מִי שֶׁנִּלְכַּד בַּעֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִשָּׁם, אִם אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה קוֹבֵעַ לוֹ שִׁעוּרִים קְבוּעִים לְתוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, הָיָה כֹּחַ הַתּוֹרָה מִתְגַּבֵּר עַד שֶׁגַּם הוּא הָיָה נִתְתַּקֵּן וְיוֹצֵא מֵהֶם סוֹף כָּל סוֹף[1].

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר נִצְחוֹן הַיֵּצֶר הָרָע עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם עַל זֶה בְּעַצְמוֹ לְבַטְּלוֹ מֵהַתּוֹרָה, וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁאָדָם עוֹסֵק לִפְעָמִים בַּתּוֹרָה הוּא מִתְגַּבֵּר לְהַפִּילוֹ מִזֶּה. וְעִקַּר הֲסָתָתוֹ לִדְחוֹתוֹ מֵהַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הָרַע שֶׁלּוֹ בְּתָקְפּוֹ, עַל-כֵּן מִתְנַכֵּל עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר לַהֲסִיתוֹ לִדְחוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם מֵהַתּוֹרָה לְגַמְרֵי. אֲבָל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְיִזְכֹּר בֶּאֱמֶת יוֹם הַמִּיתָה שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יַעַבְרוּ יְמֵי חַיָּיו כְּצֵל עוֹבֵר וְיִצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן וְכוּ’, בְּוַדַּאי לֹא יִסְתַּכֵּל עַל הֲסָתַת הַיֵּצֶר הָרָע וִיקַיֵּם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם חֹק וְלֹא יַעֲבֹר יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי סוֹף כָּל סוֹף הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ יַחֲזִירֵהוּ לְמוּטָב.

וְזֶה הָיָה כַּוָּנַת הַגְּמָרָא הַנַּ”ל שֶׁצִּוָּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע כְּדֵי לְנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע. וְאִם לָאו, שֶׁלֹּא נִצְּחוֹ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, וַאֲזַי יִרְצֶה הַיֵּצֶר הָרָע לְהִתְנַכֵּל עָלָיו לִדְחוֹתוֹ מֵהַתּוֹרָה לְגַמְרֵי מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ עֵסֶק הַתּוֹרָה לְנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע, וְלִפְעָמִים יֵשׁ נוֹפְלִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁדּוֹחֶה אוֹתָם אֲפִילּוּ מִלִּקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע עַל-יְדֵי שֶׁמַּפִּילוֹ הַבַּעַל דָּבָר בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי מַעֲשָׂיו הָרָעִים, כִּי כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ לְמָחָר אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ עַד שֶׁאוֹמֵר לוֹ וְכוּ’. וְהָעֵצָה עַל זֶה, ‘יִזְכֹּר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה’, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֹּר יוֹם הַמִּיתָה שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה מֻכְרָח לָמוּת, וְאָז בַּסּוֹף הַכֹּל בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר כָּל מַה שֶּׁחָטַף בְּזֶה הָעוֹלָם אֵיזֶה דִּבּוּר תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּקְרִיאַת שְׁמַע אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה יַחֲזֹר אֶל הַתּוֹרָה וּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁיִּתְגַּבֵּר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם, אוֹ עַל כָּל פָּנִים יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל יוֹם וְלֹא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה סוֹף כָּל סוֹף לְנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר נִצְחוֹן הַיֵּצֶר הָרָע עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל.

אַךְ מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּזְמַן מֻעָט, רַק הָרֹב צְרִיכִים לְהִתְגַּבֵּר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה עַד שֶׁיְּנַצְּחוּ, וּבְתוֹךְ כָּךְ עוֹבֵר עַל הָאָדָם מַה שֶּׁעוֹבֵר וְרוֹצֶה הַבַּעַל דָּבָר לְהַפִּילוֹ מֵעֵסֶק תּוֹרָתוֹ מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ עֵסֶק הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, עַל-כֵּן ‘יִזְכֹּר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה’ שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף מַה יַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל הַתּוֹרָה בְּכָל עֵת אֲפִילּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע וּלְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁמֵּהֶם כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְנִיעוֹת, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מְקוֹר מַיִם חַיִּים כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁכַּוָּנַת רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לְהַזְכִּיר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַתּוֹרָה שֶׁעַל יָדָהּ עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה. וְהַמַּאֲמָר נָעוּץ סוֹפוֹ בִּתְחִלָּתוֹ וְהָבֵן:

כג עַל-פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ תָּמִיד בִּפְרָט בְּעֵת עוֹסְקוֹ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו הַהֶאָרָה מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי עָסְקוֹ בַּתּוֹרָה כַּנַּ”ל. כִּי זֶה יָדוּעַ וּמוּבָן לַכֹּל שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק לְהָבִיא הֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת אֲפִילּוּ לְפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּוַדַּאי צְרִיכִין לָזֶה גַּם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא מֵהָאָדָם עַצְמוֹ בִּבְחִינַת (שיר השירים ב, ז) “אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ” כַּיָּדוּעַ. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְכַוֵּן דַּעְתּוֹ לָזֶה בְּיוֹתֵר וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה בְּיוֹתֵר עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת (שם ו, ג) “אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי”, שֶׁכָּל מַה שֶׁאֲנִי חוֹתֵר וְעוֹסֵק יוֹתֵר לְחַבֵּר אֶת עַצְמִי לְדוֹדִי שֶׁהוּא הֶאָרַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי שֶׁבַּתּוֹרָה כַּנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן ‘דּוֹדִי לִי’, הַיְנוּ כְּמוֹ כֵן מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ הַצַּדִּיק לְהָאִיר בִּי בְּתוֹסֶפֶת הֶאָרָה.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה בְּכָל אָדָם בְּכָל דּוֹר, שֶׁצְּרִיכִין לְכַוֵּן שֶׁעַל-יְדֵי מִצְוַת הַהַדְלָקָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַהֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמְּאִירָה בְּתוֹךְ כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמֵּהַהֶאָרָה זֹאת נִדְלָק וּמֵאִיר נֵר חֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ, וְעַל-יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין יִשְׂרָאֵל מִצְוָה זֹאת בְּכָל שָׁנָה, נִמְשָׁךְ עַל כָּל אֶחָד הֶאָרָה הַזֹּאת עַל-יְדֵי שֶׁעוֹסֵק לְהַדְלִיק וּלְהָאִיר עַל עַצְמוֹ הֶאָרָה הַזֹּאת עַל-יְדֵי מִצְוָה זֹאת, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה בִּכְלָלִיּוּת שֶׁהָיָה בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ וְכוּ’. וְכֵן נַעֲשֶׂה הַנֵּס בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל שָׁנָה בְּכָל אָדָם, שֶׁבְּכָל פַּעַם רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר בְּחִינַת מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת “יְוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד” וְכוּ’ (תהלים סט, ג), שֶׁהֵם רוֹצִים לְבַלְבֵּל וּלְבַטֵּל אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי מֵעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם עַל חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְעַל-יְדֵי גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ אָז, הִכְנִיעוּ אוֹתָם בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, כִּי גַּם מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל כֹּחָם וִינִיקָתָם הָיָה עַל-יְדֵי שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הַמְנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מִבְּחִינַת ‘יְוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ אָז הִכְנִיעוּם וּבִטְּלוּם עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת תּוֹרָתָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְלֹא דַּי שֶׁהִכְנִיעוּם, אַף גַּם קָבְעוּ הַנֵּס לְדוֹרוֹת וְצִוּוּ עָלֵינוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה בְּכָל שָׁנָה, לְהוֹרוֹת שֶׁהִמְשִׁיכוּ עָלֵינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה וְתִקּוּן נוֹרָא לָנֶצַח עַד שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו יָכוֹל לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ בְּבֵיתוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת הַתּוֹרָה מִשָּׁרְשָׁהּ שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ וּלְהָשִׁיב אֲחֵרִים בִּתְשׁוּבָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עוֹלֶה הַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר וּמַשְׁלִים אֶת הַיִּרְאָה וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה כַּנַּ”ל:

כד וְזֶה (שמות כז, כ): “וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ” וְכוּ’, ‘וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ’ דַּיְקָא, כִּי מֹשֶׁה הוּא כְּלַל הַתּוֹרָה בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר שָׁרְשֵׁי נְשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מֵבִיא הֶאָרָה לְכָל אָדָם שֶׁמִּשָּׁם נִדְלָקִין שֶׁבַע קְנֵי הַמְּנוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעָה כִּתּוֹת. וְזֶהוּ: ‘וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל’, ‘תְּצַוֶּה’ לְשׁוֹן צַוְתָּא וְהִתְחַבְּרוּת, הַיְנוּ שֶׁאַתָּה תְּצַוֶּה וּתְחַבֵּר וּתְיַחֵד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁבַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הֶאָרָה עַל כָּל אֶחָד כַּנַּ”ל. וְעַל יִשְׂרָאֵל מֻטָּל: ‘וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ’, כִּי הֵם צְרִיכִין לְהִתְעוֹרֵר מִלְּמַטָּה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִקַּח וּלְהָבִיא לְהַצַּדִּיק בְּחִינַת שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁבְּדַעְתּוֹ וּמֹחוֹ שֶׁנִּקְרָא שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל-יְדֵי הַדַּעַת, כִּי כֹּלָּא בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבָּרִירוּ (זוהר פְּקוּדֵי רנד:), וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לִקַּח בְּחִינַת שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, הַיְנוּ הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ עֲדַיִן, כִּי אֲפִילּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן נִמְצָא בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהָכִין עַצְמוֹ לַהֲבִיאוֹ לְהַצַּדִּיק, עַל-יְדֵי שֶׁיַּכְרִיחַ עַצְמוֹ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת, וְכָל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִתְפָּס בּוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ נִדְלֶקֶת וּמְאִירָה כְּמוֹ נֵר מַמָּשׁ בִּבְחִינַת (משלי כ, כז) “נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם” כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “כָּתִית לַמָּאוֹר”, ‘כָּתִית’ דַּיְקָא, כִּי צְרִיכִין לְבַטֵּשׁ וּלְכַתֵּת הַגּוּף וְלִסְבֹּל כַּמָּה יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וְכַמָּה מִינֵי מְרִירוּת עַד שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיּוּכַל הָאוֹר לִתְפֹּס בְּנִשְׁמָתוֹ בִּבְחִינַת ‘אָעָא דְּלָא סְלִיק בֵּהּ נְהוֹרָא מְבַטְּשִׁין לֵהּ, גּוּפָא דְּלָא סְלִיק בֵּהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא מְבַטְּשִׁין לֵהּ’, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (שלח קסח.). וְכֵן מְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ בְּפָרָשָׁה זֹאת (שמות רבה לו, א): שֶׁבִּשְׁבִיל מָה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת, אֶלָּא ‘מָה הַזַּיִת הַזֶּה עַד שֶׁהוּא בְּאִילָנוֹ מְגַרְגְּרִין אוֹתוֹ, וְאַחַר-כָּךְ מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִן הַזַּיִת וְנֶחְבָּט, וּמִשֶׁחוֹבְטִין אוֹתוֹ מַעֲלִין אוֹתוֹ לַגַּת, וְנוֹתְנִין אוֹתָן בְּמַטְחֵן וְאַחַר-כָּךְ טוֹחֲנִין אוֹתָן, וְאַחַר-כָּךְ מַקִּיפִין אוֹתָן בַּחֲבָלִים, וּמְבִיאִין אֲבָנִים וְאַחַר-כָּךְ נוֹתְנִין אֶת שַׁמְנָן, כָּךְ יִשְׂרָאֵל’ וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת עַד שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְנִיעוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִתְפָּס בּוֹ הֶאָרַת הַצַּדִּיק בִּבְחִינַת כָּתִית לַמָּאוֹר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד”, ‘תָּמִיד’ דַּיְקָא, שֶׁצְּרִיכִין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה תָּמִיד בְּכָל יוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְהוֹשֻׁעַ א, ח): “וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה”. כִּי כָּל פַּעַם חוֹזְרִין וְנֵעוֹרִין הַמְנִיעוֹת וְכוּ’ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל.

וְזֶה: “בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ” וְכוּ’, שֶׁמִּצְוַת הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה כְּנֶגֶד אֲרוֹן הָעֵדוּת שֶׁשָּׁם הַלּוּחוֹת שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת “תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה” וְכוּ’ (שיר השירים ג, י). כִּי עִקַּר הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל יִשְׂרָאֵל הֶאָרַת שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל תֹּקֶף הַנֵּס. כִּי בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ לֹא הָיָה יָכֹל לְהַדְלִיק הַדְלָקָה קְדוֹשָׁה זֹאת כִּי אִם הַכֹּהֵן בַּהֵיכָל עַל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה, וְעַתָּה עַל-יְדֵי שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה רָצוּ לְבַטֵּל עֲבוֹדַת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לְגַמְרֵי וּלְהַשְׁכִּיחַ תּוֹרָתוֹ וְכוּ’ וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים וְכוּ’, חָמַל עָלֵינוּ ה’ יִתְבָּרַךְ וְעָמַד לָנוּ בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי אַדְּרַבָּא, עַתָּה עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַנֵּס נִתְוַסֵּף לָנוּ מִצְוָה קְדוֹשָׁה שֶׁהוּא הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה בְּכָל שָׁנָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהָאִיר בְּבֵיתוֹ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַהֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִסְמָךְ מִיָּד לְפָרָשָׁה זֹאת פָּרָשַׁת בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת שֶׁמֶן הַנַּ”ל, בְּחִינַת הֶאָרַת הַתּוֹרָה, נִטְהָרִין מִבְּגָדִים צוֹאִים וְזוֹכִין לִבְגָדִים נְקִיִּים, בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת בִּגְדֵי כְּהֻנָּה כַּנַּ”ל:

כה וְזֶהוּ (במדבר ח, ב): “בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת”, הַיְנוּ שֶׁהִזְהִיר אֶת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁהוּא שׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב יִשְׂרָאֵל לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (אבות א, יב) ‘הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְכוּ’ וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה’. וְזֶהוּ: “בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת”, כְּשֶׁתִּרְצֶה לְהַעֲלוֹת וּלְהָאִיר אֶת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, “אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה” שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, פְּנֵי הַתּוֹרָה, כִּי הוּא כָּלוּל מִכָּל הַשִּׁבְעִים הַפָּנִים לַתּוֹרָה, וְעַל-כֵּן הוּא יָכוֹל לְהָאִיר כָּל שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְעַל-כֵּן הִזְהִירוֹ: “אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת”, שֶׁכָּל הַכִּתּוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁכְּלוּלִים בְּשֶׁבַע כִּתּוֹת כֻּלָּם יָאִירוּ אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁכֻּלָּם יְכַוְּנוּ דַּעְתָּם אֶל הֶאָרַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר נִשְׁמוֹתֵיהֶם וְכַנַּ”ל:

כו וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ בִּזְכַרְיָה (פרק ד) שֶׁהוּא הַפְטָרַת שַׁבַּת חֲנֻכָּה, נִסְמָךְ שָׁם מַרְאֵה הַמְּנוֹרָה לְעִנְיַן “וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים”. וְאָמַר: “הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים” וְכוּ’, כִּי בְּחִינַת הַמְּנוֹרָה הוּא תִּקּוּן וְטָהֳרָה לְהָסִיר הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וְלִזְכּוֹת לִבְגָדִים לְבָנִים בִּבְחִינַת: ‘בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר’ וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קלג, ב): “כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְכוּ’ שֶׁיֹּרֵד עַל-פִּי מִדּוֹתָיו”, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַבְּגָדִים, בְּחִינַת בִּגְדֵי כְּהֻנָּה בְּגָדִים נְקִיִּים וְכַנַּ”ל:

כז וְזֶה מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת (חנוכה דרוש א) שֶׁעִקַּר הֶאָרַת נֵר חֲנֻכָּה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַשֵּׁם ‘נַחַל’ שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת לְ’הַדְלִיק נֵ’ר חֲ’נֻכָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת נַחַל נוֹבֵעַ וְכוּ’, בְּחִינַת ‘כִּנְחָלִים נִטָּיוּ’. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “רִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן” (מיכה ו, ז). כִּי עִקַּר הַהַדְלָקָה לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַשֶּׁמֶן שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת דַּעַת הַתּוֹרָה בְּלִי הֶפְסֵק, בִּבְחִינַת ‘כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק’, בִּבְחִינַת “וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר”, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִפְסֹק וְיִתְבַּטֵּל חַס וְשָׁלוֹם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִיא” (במדבר ח, ד), שֶׁהוּא לְשׁוֹן קֹשִׁי וְעַקְשָׁנוּת, שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה’ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא מח) וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (מלכים-א יז, יד) “כַּד הַקֶּמַח לֹא תִּכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר”, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְזֶה: “כַּד הַקֶּמַח לֹא תִּכְלָה” עַל-יְדֵי “וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר”, כִּי נִמְשֶׁכֶת בְּרָכָה הֵפֶךְ הַקְּלָלָה שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָז נִמְשְׁכוּ הַבְּגָדִים צוֹאִים כַּנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת “וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר,, בְּחִינַת עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּקְבִיעוּת, נִתְתַּקֵּן כָּל זֶה כַּנַּ”ל:

כח וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּהַפְטָרָה הַנַּ”ל בְּעֵת שֶׁרָאָה מַרְאֵה הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, “וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ”, כִּי מַרְאֵה הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא לְהָבִיא הֶאָרָה מִשָּׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּתּוֹרָה וְכוּ’, זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה לְהַעֲלוֹת הַנְּשָׁמוֹת מִבְּחִינַת ‘אֲנִי יְשֵׁנָה’ הַנִּזְכָּר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וּמֵחֲמַת זֶה נֶאֱמַר אָז דַּיְקָא: “וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ”, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַרְאֵה הַמְּנוֹרָה כַּנַּ”ל:

כט וְעַל-כֵּן נִקְרָא חֲנֻכָּה, כִּי זֶה עִקַּר הַחִנּוּךְ לִכְנֹס לַעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ הַהֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה כַּנַּ”ל:

ל וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הַנּוֹסְעִים וְהוֹלְכִים עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי הַצַּדִּיק שֶׁעָסַק כָּל יָמָיו בְּתוֹרַת חֶסֶד, דְּהַיְנוּ שֶׁלָּמַד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה עַד שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה רַבִּים הֵשִׁיב מֵעָווֹן וְהִגְדִּיל כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, זֶה הַצַּדִּיק אֲפִילּוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק עֲדַיִן הוּא עוֹסֵק בָּזֶה לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַל כָּל אֶחָד הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי כָּל צַדִּיק כְּפִי חֶלְקוֹ בַּתּוֹרָה כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק נִסְתַּלֵּק עִמּוֹ חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּתּוֹרָה, וּבִשְׁבִיל זֶה בְּעֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק צַדִּיק, אָז קָשֶׁה לוֹמַר תּוֹרָה מֵחֲמַת שֶׁנִּסְתַּלֵּק עִם הַצַּדִּיק חֶלְקוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי כָּל זֶה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק צַדִּיק אֶחָד (שיחות הר”ן קלב), וְהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בְּנִשְׁמָתָם כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִים נִסְתַּלֵּק עִמָּם שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מֵחֲמַת אַהֲבָתָם אֶת יִשְׂרָאֵל וְכָל יְמֵיהֶם מָסְרוּ נַפְשָׁם בִּשְׁבִילָם לְהָבִיא לָהֶם הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵיהֶם, עַל-כֵּן גַּם עַתָּה אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּתָם, אֵינָם מַנִּיחִים שֶׁיִּסְתַּלֵּק אוֹר שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה עִמָּם לְגַמְרֵי רַק הֵם עוֹסְקִים גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם, לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי כָּל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כְּלוּלָה בְּנֶפֶשׁ הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ.

וְעִקַּר גְּדֻלַּת מַעֲלַת הַצַּדִּיק הוּא שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה לְמָקוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק יִהְיֶה לְמַטָּה גַּם כֵּן לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה לְכָל דָּרֵי מַטָּה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם’ (ליקוטי תנינא ז, עיין שם). כִּי הֶאָרַת נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק נִשְׁאֶרֶת עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמְאִירָה בְּכָל הָעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל (שער רוח הקודש מב:). נִמְצָא, כְּשֶׁבָּאִים עַל קִבְרוֹ שֶׁשָּׁם הֶאָרַת נַפְשׁוֹ שֶׁנִּסְתַּלְּקָה לְשָׁם עִם כָּל הַתּוֹרָה שֶׁעָסַק בָּהּ כָּל יָמָיו לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר בְּתוֹרָתוֹ שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּשֶׁבָּאִים לְשָׁם מַמְשִׁיכִים עַל עַצְמוֹ הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי שָׁם כְּלוּלִים כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁרְשָׁם בַּתּוֹרָה וְכַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה חוֹזְרִים לְמוּטָב כַּנַּ”ל:

לא וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה (בבא קמא יז:): “וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְּמוֹתוֹ”, ‘שֶׁהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ וְהִנִּיחוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל קִבְרוֹ וְאָמְרוּ: קִיֵּם זֶה’ וְכוּ’, וּמָסְקוּ שָׁם ‘אֲפִילּוּ קִיֵּם’ אַמְרִינָן עַל שְׁאָר צַדִּיקִים אֲבָל ‘לִמּוּד לָא אַמְרִינָן’, כִּי חִזְקִיָּה עָסַק לְלַמֵּד תּוֹרָה לַאֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין צד:), הַיְנוּ כִּי מֵחֲמַת שֶׁחִזְקִיָּה עָסַק בְּתוֹרַת חֶסֶד לְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּתּוֹרָה, עַל-כֵּן מַגִּיעַ לוֹ כָּבוֹד הַזֶּה לְהוֹשִׁיב יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ, לְהוֹרוֹת שֶׁקִּיּוּם יְשִׁיבוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַכֹּל בָּנוּי וּמְיֻסָּד עַל קִבְרוֹ, כִּי מִשָּׁם מֵאִיר הֶאָרַת שָׁרְשֵׁי הַנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁעָסַק בָּזֶה כָּל יָמָיו כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הִנִּיחוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל קִבְרוֹ וְאָמְרוּ ‘קִיֵּם זֶה וְכוּ’ וְלִמֵּד’ וְכוּ’, כִּי הַסֵּפֶר תּוֹרָה שֶׁהִנִּיחוּ עַל קִבְרוֹ מוֹרֶה שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בְּנַפְשׁוֹ עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּחַיָּיו בָּזֶה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה מְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים, שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ עָלָיו ‘לִמֵּד’, כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלָתוֹ מַה שֶּׁהָיָה מְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גַּם עַתָּה מֵאִיר עַל קִבְרוֹ הֶאָרָה זֹאת שֶׁנִּמְשְׁכָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ וְהִנִּיחוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל קִבְרוֹ וְאָמְרוּ לִמֵּד וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה דָּרְשׁוּ מִפָּסוּק ‘וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְּמוֹתוֹ’, כִּי זֶה עִקַּר הַכָּבוֹד כְּשֶׁמְּלַמְּדִין תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים וּמַחֲזִירִים אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת וַעֲלִיַּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מַגִּיעַ לוֹ זֶה הַכָּבוֹד בִּבְחִינַת (שמואל-א ב, ל) “כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד”:

לב וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חולין ז:): ‘גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם’. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ עַל פָּסוּק (קהלת ד, ב): “וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ” וְכוּ’ לְעִנְיַן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהַכְנִיס הָאָרוֹן לְבֵית קֹדֶשׁ קָדָשִׁים דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָּזֶה, וְאָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת וְלֹא נַעֲנָה, עַד שֶׁאָמַר (דברי הימים-ב ו, מב): “זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ”. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הוּא כְּשֶׁהַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי עַל מְכוֹנוֹ, וְהָאָרוֹן עוֹמֵד עַל מְקוֹמוֹ בְּבֵית קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁמִּשָּׁם הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת הֶאָרָה לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁעָמְדָה בְּבֵית קֹדֶשׁ קָדָשִׁים עַל מְכוֹנָהּ וְעַל מַעֲמָדָהּ. כִּי מִקֹּדֶם כְּתִיב: ‘וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ מֵאֹהֶל אֶל אֹהֶל וּבַמִּשְׁכָּן’, וְלֹא הָיָה מָקוֹם קָבוּעַ לְהָאָרוֹן, וְעַל-כֵּן לֹא הָיְתָה הֶאָרַת הַתּוֹרָה מְאִירָה כָּל כָּךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְעַל-כֵּן הָיָה מִתְיַגֵּעַ דָּוִד מְאֹד לִמְצֹא מָקוֹם לְהַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלב, ד): “אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי וְכוּ’ עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'”. וְעִקָּר הוּא מְקוֹם הָאָרוֹן שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ב, ג): “כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה”, הַיְנוּ שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵאת הֶאָרַת הַתּוֹרָה מִשָּׁרְשָׁהּ וּמְקוֹמָהּ וּמְאִירָה בְּאוֹר גָּדוֹל עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַהֶאָרָה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בְּדוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה טו, א). מֵחֲמַת שֶׁאָז הָיְתָה מְאִירָה הֶאָרַת הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁיָּגַע דָּוִד עַד שֶׁמָּצָא מָקוֹם קָבוּעַ לָאָרוֹן וְכַנַּ”ל, כִּי דָּוִד עָסַק כָּל יָמָיו בַּתּוֹרָה בִּבְחִינָה הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת (ישעיה נה, ג) “חַסְדֵי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים”. כִּי דָּוִד הָיָה מַסִּיק שְׁמַעַתְּתָא אַלִּבָּא דְּהִלְכְתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל-א טז, יח): “וַה’ עִמּוֹ” – ‘שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ’, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין צג:). כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת מַסִּיק שְׁמַעַתְּתָא אַלִּבָּא דְּהִלְכְתָא, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה לְעוֹרֵר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּתּוֹרָה, עַד שֶׁמַּגִּיעַ הֶאָרָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב, לְהוֹרוֹת לוֹ דֶּרֶךְ וְהִלּוּךְ אֵיךְ יִזְכֶּה לָצֵאת מֵהָרַע שֶׁלּוֹ וּלְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת פְּסַק הַהֲלָכָה, כִּי ‘לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה’ (אבות א, יז). וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים הֲלָכוֹת לְשׁוֹן הֲלִיכָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נדה עג:): “אַל תֹּאמַר הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת”. הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי הַהֲלָכוֹת יִזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה’ וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי הַלִּמּוּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכָל יוֹם (בְּבִרְכַּת אַהֲבַת עוֹלָם): ‘וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה וְכוּ’ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם’ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא, י): “שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם”, ‘לְלוֹמְדֵיהֶם’ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ‘לְעוֹשֵׂיהֶם’ וְכוּ’, שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּבוֹעֵט בְּאָבִיו וּבְרַבּוֹ וְכוּ’. וְעַל זֶה צָעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים קיט, ט): “בַּמֶּה יְזַכֶּה נַעַר אֶת אֹרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶיךָ”, הַיְנוּ אֵיךְ זוֹכִין לְדֶרֶךְ וְאֹרַח שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה הַנַּעַר הַמְנֹעָר מִכָּל טוּב, הָרָחוֹק מֵה’ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁרָחוֹק, שֶׁיִּזְכֶּה גַּם הוּא ‘לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶיךָ’.

וּמֵחֲמַת שֶׁדָּוִד הָיָה מִתְיַגֵּעַ עַל זֶה כָּל יָמָיו, עַל-כֵּן זָכָה בֶּאֱמֶת לִמְצֹא מְקוֹם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לְהַעֲמִיד הָאָרוֹן עַל מְקוֹמוֹ וּמְכוֹנוֹ, וְלֹא יִהְיֶה מְטֻלְטָל עוֹד, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר הֶאָרַת הַתּוֹרָה מִשָּׁרְשָׁהּ וּמְקוֹמָהּ בִּשְׁלֵמוּת, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הַהֶאָרָה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת וְכַנַּ”ל. אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אַף-עַל-פִּי שֶׁדָּוִד הִתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וּפָעַל וְגָמַר הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי מָצָא מְקוֹם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לְהַעֲמִיד שָׁם הָאָרוֹן שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עַד יָמָיו, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הִתְגָּרָה הַבַּעַל דָּבָר בְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהֶחֱטִיאָם אַחַר-כָּךְ עַד שֶׁנֶּחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. כִּי זֶה צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים עוֹשִׂים תִּקּוּנִים נִפְלָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בִּפְרָט בְּחִירֵי צַדִּיקַיָּא, כְּמוֹ דָּוִד וְכַיּוֹצֵא שֶׁעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ לְטוֹבַת תַּקָּנַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וּפָעֲלוּ וְגָמְרוּ הַרְבֵּה מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַבַּעַל דָּבָר אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וּמִתְגָּרֶה בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר, וְחוֹתֵר הַרְבֵּה מְאֹד לְקַלְקֵל כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים, אֲבָל אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל הַרְבֵּה מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן: “אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'” (שם צב, ט).

כִּי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים מְתַקְּנִים תִּקּוּנִים נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁמְּקַלְקֵל אַחַר-כָּךְ כְּמוֹ שֶׁמְּקַלְקֵל, אַף-עַל-פִּי-כֵן נִשְׁאֶרֶת הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַתִּקּוּן לָנֶצַח, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה סוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַצַּדִּיק הַתִּקּוּן שֶׁהִתְחִיל. וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁהַבַּעַל דָּבָר הִתְגָּרָה אַחַר-כָּךְ עַד שֶׁנֶּחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שְׁנֵי פְּעָמִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן מְקוֹם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא מְקוֹם הָאָרוֹן שֶׁמָּצָא דָּוִד נִשְׁאָר קַיָּם לְעוֹלָם, כִּי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַלְקֵל בְּשׁוּם אֹפֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם סח, יז): “לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנוּנִים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף ה’ יִשְׁכֹּן לָנֶצַח”, כִּי מִיּוֹם שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ לֹא שָׁרְתָה בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תנחומא בא ה):

לג וְעַל-כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהַכְנִיס הָאָרוֹן דָּבְקוּ שְׁעָרִים וְכוּ’. וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ מְאֹד: מָה רָאוּ עַל כָּכָה הַשְּׁעָרִים לִסְגֹּר עַצְמָן וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ הָאָרוֹן לִכְנֹס לַעֲמֹד עַל מְקוֹמוֹ, וְכַמָּה יְגִיעוֹת יָגְעוּ דָּוִד וּשְׁלֹמֹה וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁגָּמְרוּ בִּנְיַן הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְעַתָּה אֵינָם רוֹצִים לְהַנִּיחַ הָאָרוֹן שֶׁהוּא עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לִכְנֹס לְתוֹכוֹ. אַךְ הַשְּׁעָרִים רָאוּ שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם הַבִּנְיָן, כִּי עָתִיד לֵחָרֵב פַּעֲמַיִם, עַל-כֵּן חָשְׁבוּ שֶׁאֵין זֶה כָּבוֹד לָאָרוֹן שֶׁיִּכְנֹס לְהַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְאַחַר-כָּךְ יֵחָרֵב, עַל-כֵּן דָּבְקוּ עַצְמָן וְלֹא רָצוּ לְהַכְנִיסוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁסּוֹפוֹ לֵחָרֵב וְלֹא יִהְיֶה מָקוֹם לָאָרוֹן לָמָּה יִכְנֹס עַתָּה, וְכָל מַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה תְּפִלּוֹת וּרְנָנוֹת לֹא הוֹעִילוּ עַד שֶׁאָמַר: ‘זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ’. הַיְנוּ שֶׁהִזְכִּיר כֹּחַ וּזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁכְּבָר מֵת וְנִסְתַּלֵּק, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַלְקֵל לָנֶצַח, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל דָּוִד הוּא מַה שֶּׁמָּצָא הַמָּקוֹם שֶׁל הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַלְקֵל בְּשׁוּם אֹפֶן כַּנַּ”ל. כִּי בִּשְׁלָמָא הַבִּנְיָן שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶפְשָׁר לְהַחֲרִיבוֹ כַּאֲשֶׁר הָיָה כֵּן בֶּאֱמֶת אַחַר-כָּךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֲבָל מְקוֹם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁמָּצָא דָּוִד זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַלְקֵל כַּנַּ”ל, וּמֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַלְקֵל זֶה הַתִּקּוּן, סוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר דָּוִד שֶׁהוּא מָשִׁיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וְיַחֲזִיר כָּל יִשְׂרָאֵל לְמוּטָב עַל-יְדֵי כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסֵק לְהַמְשִׁיךְ וּלְעוֹרֵר הֶאָרַת כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּתּוֹרָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי שֶׁעוֹמֵד הָאָרוֹן עַל קְבִיעוּת מְקוֹמוֹ בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעָתִיד לֵחָרֵב, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁכְּבָר עָמַד שָׁם הָאָרוֹן נִשְׁאָר הַהֶאָרָה בִּקְבִיעוּת, וְיֵשׁ כֹּחַ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר גַּם עַתָּה לְהַמְשִׁיךְ הַהֶאָרָה מִשָּׁם עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לְמוּטָב.

וְעַל-כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁזָּכַר ‘זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ’ וְכוּ’, מִיָּד נַעֲנָה וְנִפְתְּחוּ הַשְּׁעָרִים וְנִכְנַס הָאָרוֹן עַל מְקוֹמוֹ וּמְכוֹנוֹ, כִּי הֵבִינוּ שֶׁתִּקּוּן שֶׁל דָּוִד שֶׁיָּגַע בַּתּוֹרָה כָּל כָּךְ לְעוֹרֵר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁמָּצָא מְקוֹם הָאָרוֹן כַּנַּ”ל, זֶה הַתִּקּוּן אִי אֶפְשָׁר לְקַלְקֵל לְעוֹלָם. וְעַל-כֵּן הִכְנִיסוּ הָאָרוֹן כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד עַל מְקוֹמוֹ הַמּוּכָן לוֹ לָנֶצַח, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְאִירָה הֶאָרַת הַתּוֹרָה גַּם עַתָּה מֵאַחַר שֶׁכְּבָר עָמַד עַל מְכוֹנוֹ וְנִשְׁאֲרָה הָרְשִׁימוּ לָנֶצַח, כִּי מְקוֹם הָאָרוֹן נִשְׁאָר קָבוּעַ לָנֶצַח וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ: ‘זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד’. ‘חַסְדֵי דָּוִד’ דַּיְקָא, בְּחִינַת ‘חַסְדֵי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים’ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַהֲלָכוֹת, בְּחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד הַנַּ”ל, הַיְנוּ מַה שֶּׁהָיָה לוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ בִּבְחִינָה הַנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לִמְצֹא מְקוֹם הָאָרוֹן וְכַנַּ”ל:

לד וְזֶהוּ (תהלים פז, ב): “אוֹהֵב ה’ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכָּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב” וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “אוֹהֵב ה’ שְׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים בַּהֲלָכָה מִכָּל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת” (ברכות ח.), וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ לִכְאוֹרָה, וַהֲלֹא בְּכָל הַבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת עוֹסְקִים בַּהֲלָכוֹת. אַךְ הָעִנְיָן הוּא עַל-פִּי הַנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כְּשֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיְּכוֹלִין לְעוֹרֵר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב, שֶׁאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂין שְׁעָרִים חֲדָשִׁים וּפוֹתְחִין כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁמִּכְּבָר לְהִתְקָרֵב עַל יָדָם לַה’ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘שְׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים בַּהֲלָכָה’, שֶׁעַל-יְדֵי הִלְכוֹת הַתּוֹרָה נַעֲשִׂים צִיּוּנִים וְסִימָנִים לְהַכִּיר הַשְּׁעָרִים, כִּי הַשְּׁעָרִים נַעֲשׂוּ עַל יָדָם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַהֲלָכוֹת הֵם מְצֻיָּנִים בְּהַשְּׁעָרִים, כִּי עַל יָדָם נַעֲשׂוּ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים בַּהֲלָכָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֲבָם יוֹתֵר מִכָּל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב בְּיוֹתֵר לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁיָּכוֹל עַל-יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתוֹ לַעֲשׂוֹת וּלְצַיֵּן שְׁעָרִים לְהִתְקָרֵב עַל יָדָם לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁעֲרֵי הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל-יְדֵי כַּמָּה שְׁעָרִים וּפְתָחִים נִפְלָאִים שֶׁעוֹשִׂין הַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת (תהלים כד, ז) “שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד”, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַשְּׁעָרִים וְהַפְּתָחִים שֶׁנַּעֲשִׂין בְּדַעַת הָאָדָם שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָס מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָס בּוֹ הַשָּׂגַת וִידִיעַת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ:

לה וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ שָׁם (ברכות ח.): ‘הַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַמֵי: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּך-הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד’. הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם עַל-יְדֵי הַהֲלָכָה לֵילֵךְ בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל כָּל פָּנִים, שֶׁזֶּהוּ שִׁעוּר מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם, כִּי כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הֲוָיָה, הַיְנוּ שֶׁכָּל אָדָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת לְהִתְקָרֵב בָּהֶם לַה’ יִתְבָּרַךְ [וְעַיֵּן מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (חֹשֶׁן מִשְׁפָּט הִלְכוֹת חֲלוּקַת הַשֻּׁתָּפִין ד, ג)]. וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת זוֹכִין עַל-יְדֵי הֲלָכוֹת, עַל-יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בִּבְחִינָה הַנַּ”ל לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה מִשָּׁרְשָׁהּ שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ בְּיוֹתֵר. וְעַכְשָׁו מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה, הַיְנוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל-יְדֵי הִלְכוֹת הַתּוֹרָה לִבְחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ לִמְצֹא לוֹ מָקוֹם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ הֶאָרָה מֵהַתּוֹרָה עַד שֶׁיֵּדַע הֵיטֵב שֶׁהָאָדָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם גַּם כֵּן מָקוֹם וְעֵצָה לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ. וְאֵין לוֹ בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ וּכְבוֹדוֹ שֶׁיִּתְקָרְבוּ כָּל הָרְחוֹקִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ”ל:

לו וְעַל-כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הִשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר לִקַּח עַצְמוֹת יוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יג, יט): “וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ”. כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת” (משלי י, ח) – ‘זֶה מֹשֶׁה’ וְכוּ’ (סוטה יג.). כִּי מֹשֶׁה כְּלַל הַתּוֹרָה, וְהוּא הָיָה צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַתּוֹרָה וְלִתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, עַל-כֵּן הִשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר לִקַּח אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף עִמּוֹ, כִּי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק שָׁם מֵאִיר הֶאָרַת הַתּוֹרָה מִשָּׁרְשָׁהּ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָיוּ שְׁנֵי הָאֲרוֹנוֹת מְהַלְּכִין זֶה אֵצֶל זֶה שֶׁהֵם אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף וַאֲרוֹן הָעֵדוּת, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ”ל:

לז וְנַחֲזֹר לָעִנְיָן שֶׁהִתְחַלְנוּ. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לְעִנְיַן ‘מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא?’, שֶׁהֵשִׁיבוֹ: ‘מֵהֵיכָא דְּקָדִים בִּשּׁוּלָא’, הַיְנוּ כִּי גַּם הַבִּשּׁוּל וְהָאֲפִיָּה עַל הָאֵשׁ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר, כִּי מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי אֲכִילָה, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נָפְלוּ כָּל הַדְּבָרִים אֶל הַקְּלִפָּה בִּפְרָט הַלֶּחֶם, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה צְרִיכִין כַּמָּה יְגִיעוֹת וּמְלָאכוֹת קֹדֶם שֶׁמְּתַקְּנִים וּמְבָרְרִים הַלֶּחֶם שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין הַבִּשּׁוּל וְהָאֲפִיָּה, כִּי עַל-יְדֵי הָאֲפִיָּה וְהַבִּשּׁוּל בָּאֵשׁ מְבַטְּלִין וְשׂוֹרְפִין הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהַלֶּחֶם קֹדֶם הָאֲפִיָּה שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֵינוֹ רָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם קֹדֶם הָאֲפִיָּה, כִּי הָאֲפִיָּה וְהַבִּשּׁוּל בָּאֵשׁ הוּא תִּקּוּן וּבֵרוּר הַלֶּחֶם וְהַמַּאֲכָל מֵהַקְּלִפָּה וְהָרַע הַנֶּאֱחָז בּוֹ שֶׁנִּשְׂרָף וְנִתְבַּטֵּל עַל-יְדֵי הָאֵשׁ, כִּי “מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם” (יחזקאל טו, ז), וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרְאָה ‘אֵשׁ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כג, כט): “הֲלוֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה’ וּכְפַּטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע”. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן הַנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי כָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁל הַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם שֶׁהֵם כָּל הַמְלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּהַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם, עִקַּר הַתִּקּוּן נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם כָּל הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בְּכָל הַמְלָאכוֹת שֶׁל הַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם, כִּי יֵשׁ עֶשֶׂר מִצְווֹת בַּפַּת, כְּגוֹן לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר וְלֹא תִזְרַע כִּלְאַיִם וְכוּ’ כַּמּוּבָא. וְזֶה: ‘וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי’. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘כָּל מַאֲכָלִי עַל פִּיךָ’. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָל הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִפְרֹס הַמּוֹצִיא ‘מֵהֵיכָא דְּקָדִים בִּשּׁוּלָא’, כִּי עִקַּר גְּמַר הַלֶּחֶם שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה הוּא בִּשְׁעַת הַבִּשּׁוּל וְהָאֲפִיָּה, שֶׁאָז נִגְמָר בֵּרוּר הַתְּבוּאָה עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לֶחֶם שֶׁרָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם, אֲבָל אַחַר-כָּךְ אֲפִילּוּ כְּשֶׁכְּבָר נַעֲשֶׂה לֶחֶם עֲדַיִן צְרִיכִין בֵּרוּר גָּדוֹל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה בְּעַצְמָהּ שֶׁאָז עִקַּר הַבֵּרוּר כַּנַּ”ל. שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִתְקַשּׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל מְאֹד בָּזֶה מֵהֵיכָן לִבְצֹעַ פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא, כִּי הוּא עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה מֵחֲמַת שֶׁאָז עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֱשִׁיבוֹ שָׁם: ‘מֵהֵיכָא דְּקָדִים בִּשּׁוּלָא’, הַיְנוּ מִמָּקוֹם שֶׁהִקְדִּים הַפַּת לְהִתְבַּשֵּׁל בַּתַּנּוּר שֶׁאָז נִגְמָר בֵּרוּרוֹ שֶׁמִּבַּחוּץ, דְּהַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה לֶחֶם גָּמוּר שֶׁרָאוּי לַאֲכִילָה. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי בְּאוֹתוֹ חֵלֶק מֵהַפַּת שֶׁהִתְחִיל לִגְמֹר בֵּרוּר הַלֶּחֶם שֶׁמִּבַּחוּץ, שָׁם צְרִיכִין לִפְרֹס הַמּוֹצִיא כְּדֵי לֶאֱכֹל מֵהַפַּת, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים בְּתוֹךְ הָאָדָם עַצְמוֹ שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַבֵּרוּר, כִּי הַבֵּרוּר שֶׁבְּקֶרֶב הָאָדָם צְרִיכִין לְהַתְחִילוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל גְּמַר הַבֵּרוּר שֶׁל הָאֲפִיָּה וְהַבִּשּׁוּל, שֶׁאָז נִגְמַר הַלֶּחֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁשָּׁם הִקְדִּים לְהִתְבַּשֵּׁל וְנִגְמַר שָׁם תְּחִלָּה הַבֵּרוּר שֶׁמִּבַּחוּץ קֹדֶם לִשְׁאָר הַלֶּחֶם, בְּוַדַּאי רָאוּי לְהַתְחִיל מִכָּאן עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁבִּפְנִים שֶׁהוּא אֲכִילַת פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא. וְעַל-כֵּן שָׁם צְרִיכִין לִבְצֹעַ לְבִרְכַּת הַמּוֹצִיא, שֶׁאָז מַתְחִיל עִקַּר הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּפְנִים שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּקֶרֶב הָאָדָם עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה כַּנַּ”ל:

לח וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, כִּי כָּל הַתִּקּוּנִים וְהַבֵּרוּרִים שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְבָרֵר בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים וּמְרֻמָּזִים בְּבֵרוּר הַלֶּחֶם וְהַתְּבוּאָה כַּנַּ”ל, כֻּלָּם אֵינָם נַעֲשִׂים כִּי אִם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מַגִּיעַ הֶאָרָה לְכָל אֶחָד בְּכָל פַּעַם שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְיַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבָרֵר וּמְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַבֵּרוּר וְהַתִּקּוּן שֶׁצָּרִיךְ אָז וְכַנַּ”ל. וְעַל זֶה מְרַמֵּז גַּם כֵּן מַה שֶּׁהֵשִׁיב עַל הַשְּׁאֵלָה ‘מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא? מֵהֵיכָא דְּקָדִים בִּשּׁוּלָא’, הַיְנוּ שֶׁהַשְּׁאֵלָה הָיְתָה אֵיךְ וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ זוֹכִין לִפְרֹס הַמּוֹצִיא, הַיְנוּ אֵיךְ זוֹכִין לְבָרֵר עִקַּר הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁאָז עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה, כִּי צְרִיכִין לְבָרֵר הַטּוֹב הַנִּפְלָא מִבְּחִינַת קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אָדָם וְעַל כָּל הַדּוֹרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט הַבַּעַל דָּבָר בְּכָל פַּעַם בִּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים רַבִּים, בִּפְרָט בַּסּוֹף כְּשֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בִּשְׁלֵמוּת לַעֲבוֹדַת ה’, כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי בֵּרוּרִים כְּמוֹ הַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם וְכַנַּ”ל, וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁכְּבָר נִשְׁלָם בִּשְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַלֶּחֶם, עֲדַיִן צְרִיכִין בֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁקָּשֶׁה מִכֻּלָּם שֶׁהוּא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַצְמָהּ וְכַנַּ”ל.

וּכְמוֹ שֶׁהוּא בְּעִנְיַן הָאֲכִילָה בְּעַצְמָהּ, כְּמוֹ כֵן הוּא בְּכָל עֲבוֹדַת הָאָדָם שֶׁכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁעוֹבֵד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת בֵּרוּרִים, וְצָרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת אַחַר יְגִיעוֹת וּלְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת מְאֹד הַנִּמְשָׁכִין מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְבָרֵר הַטּוֹב בְּכַמָּה בֵּרוּרִים כָּרָאוּי. אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ בְּחִינַת בֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הָאֲכִילָה, שֶׁאָז צְרִיכִין לְגָרֵשׁ וְלִדְחוֹת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַנֶּאֱחָזִין בְּהַטּוֹב עֲדַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה בְּעַצְמָהּ וְכַנַּ”ל. וְעַל זֶה שָׁאֲלוּ ‘מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא’, הַיְנוּ אֵיךְ זוֹכִין לְזֶה הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז תַּכְלִית הַבֵּרוּר, וְאָז מִתְפַּשְּׁטִין הַמְנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים עַל הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִין עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, וּמֵחֲמַת זֶה רַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ כְּשֶׁהִגִּיעוּ סָמוּךְ לִגְמַר שְׁלֵמוּתָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל, שֶׁיֵּשׁ שֶׁהוּא כְּבָר אֵצֶל הַפֶּתַח וְחוֹזֵר מִשָּׁם, וְיֵשׁ שֶׁאָז מִתְפַּשְּׁטִין כְּנֶגְדּוֹ כָּל כָּךְ וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (בסימן מח). וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ”ל. וְעַל זֶה הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה: ‘מֵהֵיכָא דְּקָדִים בִּשּׁוּלָא’, הַיְנוּ מִמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה הַתְחָלַת הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם בִּשּׁוּל, כִּי גַּם כָּל שְׁאָר הַבֵּרוּרִים וְהַתִּקּוּנִים שֶׁל הַתְּבוּאָה נִקְרָאִים בְּשֵׁם בִּשּׁוּל, כִּי צְמִיחַת הַתְּבוּאָה נִקְרָא גַּם כֵּן בְּשֵׁם בִּשּׁוּל, כְּמוֹ שֶׁרָגִיל בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לִקְרֹא גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַתְּבוּאָה בְּשֵׁם בִּשּׁוּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: ‘מִשָּׁעָה שֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְבַּשֵּׁל בָּאִילָן’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, הַיְנוּ שֶׁהֵשִׁיבוּ שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר בַּסּוֹף הוּא מִמְּקוֹם הַתְחָלַת הַתִּקּוּן שֶׁהוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁעַל יָדָהּ עִקַּר הַתִּקּוּן מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף.

וְצָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד מְאֹד לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ לִבְלִי לְהִתְרַשֵּׁל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עָלָיו, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִין כְּנֶגְדּוֹ כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִין, אַל יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וְיִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי “יִרְאַת ה’ טְהוֹרָה עֹמֶדֶת לָעַד” (תהלים יט, י), הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת ‘יִרְאַת ה’ טְהוֹרָה’ הִיא ‘עוֹמֶדֶת לָעַד’, וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁהַתְחָלַת הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ כֵן הוּא הַגְּמָר שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא, מֵהֵיכָא דְּקָדִים בִּשּׁוּלָא’, שֶׁהַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּצִיעַת פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא שֶׁהוּא קָשֶׁה מְאֹד, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִמְּקוֹם הַתְחָלַת הַבִּשּׁוּל וְהַבֵּרוּר שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘מֵהֵיכָא דְּקָדִים בִּשּׁוּלָא’, דְּהַיְנוּ מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל הַבֵּרוּר וְהַתִּקּוּן שֶׁהוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקָּדְמָה לָעוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁם הַתְחָלַת כָּל הַתִּקּוּנִים, וּמִשָּׁם גְּמַר כָּל הַתִּקּוּנִים עַד הַסּוֹף הָאַחֲרוֹן כִּי ‘יִרְאַת ה’ טְהוֹרָה עֹמֶדֶת לָעַד’:

לט וְזֶה שֶׁנִּתְבָּרֵךְ יוֹסֵף הַצַּדִּיק (דברים לג, יג): “מְבֹרֶכֶת ה’ אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת וּמִמֶּגֶד וְכוּ’. וּמִמֶּגֶד וְכוּ’ וּמֵרֹאשׁ הַרֲרֵי קֶדֶם”. שֶׁבֵּרְכוֹ בְּכָל מִינֵי מְגָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל מִינֵי בֵּרוּרִים שֶׁמִּתְבָּרֵר הַטּוֹב וְהַמְתִיקוּת שֶׁבַּמַּאֲכָל שֶׁהוּא בְּחִינַת מֶגֶד, שֶׁזֶּה עִקַּר הַבְּרָכָה בְּחִינַת ‘מְבֹרֶכֶת ה’ אַרְצוֹ’ שֶׁיּוֹצֵא מֵהַקְּלָלָה שֶׁל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. וְעַל-כֵּן סִיֵּם ‘וּמֵרֹאשׁ הַרֲרֵי קֶדֶם’, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: שֶׁהֲרָרֶיהָ קוֹדְמִין לְהִתְבַּשֵּׁל פֵּרוֹתֵיהֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁל הַמַּאֲכָלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל הַמְּגָדִים הַנַּ”ל כֻּלָּם נַעֲשִׂים וְנִגְמָרִים מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל הַתְחָלַת הַתִּקּוּן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם’ מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל רֵאשִׁית בִּשּׁוּל הַפֵּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁהֵם קוֹדְמִין לְהִתְבַּשֵּׁל וְכוּ’ שֶׁכָּל זֶה מֵחֲמַת כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת קֶדֶם, שֶׁקָּדְמָה לָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ” (משלי ח, כג). וְיוֹסֵף שֶׁשָּׁמַר אֶת הַתּוֹרָה זָכָה לָזֶה שֶׁהַרְרֵי אַרְצוֹ קוֹדְמִין לְהִתְבַּשֵּׁל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל בְּחִינַת הַמְּגָדִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב, בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר עַד תַּשְׁלוּם הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן, כִּי כֻּלָּם נַעֲשִׂין וְנִגְמָרִין עַל-יְדֵי כֹּחַ הַהַתְחָלָה בְּחִינַת ‘וּמֵרֹאשׁ הַרֲרֵי קֶדֶם’, הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם הַתְחָלַת הַתִּקּוּן וּמִשָּׁם הַגְּמָר כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה תָּמִיד אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב לִגְמֹר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר וְכַנַּ”ל:

מ וְעַל-כֵּן יוֹסֵף דַּיְקָא נִתְבָּרֵךְ בָּזֶה. כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי יוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ’ וְכַנַּ”ל, כִּי יוֹסֵף זָכָה בִּשְׁלֵמוּת לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים עַל-יְדֵי שֶׁעָמַד בְּנִסָּיוֹן בְּנִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ”ל. וְיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵחֲמַת שֶׁרָאָה צִדְקַת יוֹסֵף, עַל-כֵּן (בראשית לז, ג): “וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים”, בְּחִינַת בְּגָדִים נָאִים, בְּגָדִים נְקִיִּים. וְזֶהוּ ‘כִּי בֶּן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים’. כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא. שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן זְקֻנִים – בַּר חַכִּים, שֶׁכָּל מַה שֶּׁקִּבֵּל מִשֵּׁם וָעֵבֶר מָסַר לוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁמָּסַר לוֹ כָּל חָכְמָתוֹ וְתוֹרָתוֹ, עַל-כֵּן: ‘וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים’, בְּחִינַת חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן, בְּחִינַת בְּגָדִים נְקִיִּים שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל. אֲבָל אֶחָיו נִתְקַנְּאוּ בּוֹ בָּזֶה, וְגַם רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל הִקְפִּידוּ עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת י:): ‘לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּנוֹ וְכוּ’ שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁתֵּי סְלָעִים מֵילָת נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר’ וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן הָיָה קֹדֶם הַזְּמַן, כִּי עֲדַיִן הָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל יוֹסֵף מַה שֶּׁעָבַר נִסְיוֹנוֹת רַבּוֹת. וְעַל-כֵּן הָיָה צָרִיךְ לְהַמְתִּין מִלְּהַלְבִּישׁוֹ בִּכְתֹנֶת פַּסִּים עַד שֶׁיְּבָרֵר עַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת מִבְּחִינַת אֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים עַל-יְדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְקַנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו, כִּי גַּם הֵם הָיוּ בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְרָאוּ שֶׁעֲדַיִן הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בּוֹ וְטָעוּ וְסָבְרוּ שֶׁאֵינוֹ נָקִי כְּלָל מֵאֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, עַל-כֵּן הִתְקַנְּאוּ עַל שֶׁעָשָׂה לוֹ אָבִיו כְּתֹנֶת פַּסִּים. וְעַל-כֵּן “וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וְכוּ’, וַיִּטְבְּלוּ אוֹתוֹ בַּדָּם” (בראשית לז, לא), לְהוֹרוֹת שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַלִּכְלוּכִים הַנִּמְשָׁכִין מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת הַמְלֻכְלֶכֶת בְּדָם אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, עַל-כֵּן “וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו” וְכוּ’. וְאָז אָמַר: “כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ” וְכוּ’ וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה ד, יט) שֶׁמְּרַמֵּז שֶׁנִּתְגָּרָה בּוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפָר.

וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ מָה עִנְיַן זֶה אֵצֶל זֶה, מָה עִנְיַן סְמִיכוּת ‘כְּתֹנֶת בְּנִי’ לְ’חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ’ שֶׁהוּא עַל הִתְגָּרוּת אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר. אַךְ עַל-פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר הֵיטֵב, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁרָאָה שֶׁכְּתֹנֶת יוֹסֵף מְלֻכְלֶכֶת בְּדָם אָז הֵבִין שֶׁעֲדַיִן מִתְגָּרִין בּוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁעִקַּר הִתְגָּרוּתָם בָּאָדָם הוּא בְּתַאֲוַת נִאוּף, וְעַל-כֵּן אָמַר אָז ‘כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ’, שֶׁהִיא הִתְגָּרוּת אֵשֶׁת פּוֹטִיפָר שֶׁהִיא נִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה, שֶׁהֵם עִקַּר הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּעֵת הַנִּסָּיוֹן (בראשית לט, יב): “וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ”, ‘בְּבִגְדוֹ’ דַּיְקָא, כִּי רָצְתָה לְהִתְאַחֵז בִּבְגָדָיו חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם בִּבְגָדִים צוֹאִים, אֲבָל יוֹסֵף הַצַּדִּיק עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְלֹא רָצָה לְטַמְּאוֹת נִשְׁמָתוֹ עַל-יְדֵי בְּגָדִים צוֹאִים הַנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי נִאוּף. וְעַל-כֵּן: “וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה”. וְאָז דַּיְקָא בְּאוֹתָהּ הָרֶגַע הִפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת כָּל אֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁהָיוּ נֶאֱחָזִין בִּבְגָדָיו. כִּי אֲפִילּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא עָמְדוּ בְּנִסָּיוֹן כָּרָאוּי לָהֶם, עֲדַיִן יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁעָמַד יוֹסֵף בַּנִּסָּיוֹן אָז דַּיְקָא הִפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ בְּחִינַת אֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּבְחִינַת ‘וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס’ וְכוּ’, שֶׁהַבֶּגֶד שֶׁהָיָה לָהּ אֲחִיזָה בּוֹ עָזַב בְּיָדָהּ, וְהִפְשִׁיט אֶת עַצְמוֹ מִבְּגָדִים אֵלּוּ בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז זָכָה אַחַר-כָּךְ לִבְגָדִים נְקִיִּים וִיקָרִים בִּבְחִינַת “וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (מקץ קצו.): ‘יוֹסֵף מִדִּלֵה נָטַל’ וְכוּ’. וּמִגֹּדֶל עֹצֶם צִדְקָתוֹ שֶׁעָמַד בְּנִסָּיוֹן כָּזֶה זָכָה לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת בְּגָדִים נְקִיִּים לְכָל אֶחָיו בִּבְחִינַת “לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת” וְכוּ’, שֶׁמְּרַמֵּז שֶׁהָיָה לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן כֻּלָּם לְהַמְשִׁיךְ לָהֶם בְּחִינַת בְּגָדִים נְקִיִּים. וְעַל-כֵּן “וּלְבִנְיָמִן נָתַן וְכוּ’ וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת”, שֶׁמְּרַמֵּז עַל בִּגְדֵי כֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה מַחֲלִיף בְּגָדָיו חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בְּיוֹם כִּפּוּר כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיָה בָּנוּי בְּחֶלְקוֹ כַּמּוּבָא (מגילה כו.). כִּי עִקַּר בְּחִינַת בְּגָדִים נְקִיִּים בְּגָדִים לְבָנִים זָכָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה מְכַפֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן כָּל גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיָה עַל-יְדֵי פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹת, כִּי זָכָה לְבָרֵר נִשְׁמָתוֹ מִבְּחִינַת ‘אֲנִי יְשֵׁנָה’ הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָיָה יוֹדֵעַ לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת שֶׁבַּשֵּׁנָה כִּי זָכָה לְבָרֵר הַשֵּׁנָה. וְעַל-כֵּן עָלָה לִגְדֻלָּה עַל-יְדֵי פִּתְרוֹן חֲלוֹם פַּרְעֹה שֶׁהָיוּ בְּעִנְיַן שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע וְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב. כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר הוּא בִּבְחִינַת בֵּרוּר הָאֲכִילָה וְהַשְּׂבִיעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע מִשֶּׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב. וְעַל-כֵּן נָתַן עֵצָה “וְיִצְבְּרוּ בָר וְכוּ’ וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן”. וְאִיתָא שֶׁבָּ”ר מְרַמֵּז עַל ר”ב[2] נִיצוֹצוֹת מֵהָרפ”ח[3] נִיצוֹצוֹת, שֶׁבֵּרֵר יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא, מט): “וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּ”ר” וְכוּ’, כַּמּוּבָא. הַיְנוּ שֶׁיּוֹסֵף הַצַּדִּיק נוֹתֵן עֵצָה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁיְּקַבֵּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים הַטּוֹבוֹת וְכוּ’, הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁמִּתְעוֹרֵר אֵיזֶה טוֹב בָּאָדָם שֶׁהוּא מִבְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, אֲזַי יִזְדָּרֵז תֵּכֶף לִצְבֹּר וְלֶאֱסֹף אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ לְפִקָּדוֹן לִימֵי הָרָעָב, הַיְנוּ שֶׁיְּמַהֵר לַחֲטֹף תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל בְּעֵת הַטּוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ט, י): “כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה” וְכוּ’, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְפִקָּדוֹן לִימֵי הָרָעָב חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַיְמֵי רַע שֶׁצְּרִיכִין לַעֲבֹר עַל הָאָדָם שֶׁאָז יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַטּוֹב שֶׁקִּבֵּץ בַּתְּחִלָּה בִּימֵי נְעוּרָיו.

וְעַל-כֵּן הָיָה עִקַּר קִיּוּם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת מִצְרַיִם עַל-יְדֵי יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מה, ה): “כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ” וְכוּ’. כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם, וְכֵן כָּל הַגָּלֻיּוֹת, בִּפְרָט גָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַמַּר הַזֶּה שֶׁכֻּלָּם מְכֻנִּים בְּשֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה טז, ד), בְּכֻלָּם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקַיֵּם לוּלֵא ה’ עֶזְרָתָה לָנוּ שֶׁהִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה שֶׁשָּׁלַח לְפָנֵינוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, שֶׁעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת רַבִּים אֵין מִסְפָּר שֶׁהֵם בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁהֵם מַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ הֶאָרוֹת מִשֹּׁרֶשׁ נַפְשׁוֹתֵינוּ שֶׁבַּתּוֹרָה בְּכַמָּה וְכַמָּה דְּרָכִים נִפְלָאִים לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה בִּבְחִינַת: ‘לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה’, אָמֵן וְאָמֵן:

מא וְעַל-כֵּן קוֹרִין עִנְיָנִים אֵלּוּ שֶׁל יוֹסֵף בִּימֵי חֲנֻכָּה, כִּי אָז צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת בְּגָדִים נְקִיִּים עַל-יְדֵי שֶׁמֶן הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא דַּעַת הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת “בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר קְבִיעוּת הַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק עַל-כֵּן קוֹרִין זֹאת בַּחֲנֻכָּה:

מב וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת בִּרְכַּת ‘הַמּוֹצִיא’ צְרִיכִין לִתֵּן שְׁתֵּי יָדָיו עַל הַפַּת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בַּפַּת וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח קסז, סד), כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁל הָאֲכִילָה הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. גַּם הָעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת הֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

מג וְעַל-כֵּן אָסוּר לִנְהֹג בִּזָּיוֹן בָּאֳכָלִין וּבִפְרָט בְּפַת, כִּי עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הָאֲכִילָה הוּא בִּבְחִינַת עֲלִיַּת הַכָּבוֹד מִזִּילוּתָא דְּגָלוּתָא כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וְעַל-כֵּן אָסוּר לְבַזּוֹתָם. וְעַל-כֵּן עַל-פִּי רֹב כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ הוּא מְכַבְּדוֹ בְּאֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, כִּי שָׁם עִקַּר הַכָּבוֹד בִּבְחִינַת ‘שֻׁלְחַן מְלָכִים’, ‘מֶלֶךְ הַכָּבוֹד’ וְכַנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמַר יוֹסֵף (בראשית מה, יג): “וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת כָּל כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם”, ‘כְּבוֹדִי’ דַּיְקָא, שֶׁזָּכָה לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בְּמִצְרַיִם. וְעַל-כֵּן “וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה”. כִּי אֵין לוֹ לְהִתְיָרֵא עוֹד מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ עַל בָּנָיו, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִקְדַּמְתִּי לִפְנֵיהֶם וְזָכִיתִי לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד מִזִּילוּתָא (דְּגָלוּתָא), עַל-כֵּן בְּוַדַּאי מֵעַתָּה יוּכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְקַיֵּם שָׁם, עַד שֶׁיֵּצְאוּ מִשָּׁם וְיַעֲלוּ אֶת הַכָּבוֹד, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא מַה שֶּׁהַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה נָפַל אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָמַר לָהֶם: “וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת כָּל כְּבוֹדִי” וְכוּ’ שֶׁגַּם עַתָּה זָכִיתִי לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד, וְעַל-יְדֵי-זֶה אֵין לְהִתְיָרֵא מֵהֶם עוֹד, כִּי בְּכֹחוֹ יוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם עַד הַגְּאֻלָּה עַד שֶׁיֻּחְזַר הַכָּבוֹד לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת:

מד וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְבִיעַת מָקוֹם לִסְעֻדָּה, שֶׁכְּשֶׁקָּבְעוּ מָקוֹם אָז דַּיְקָא אֶחָד פּוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ בְּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. אֲבָל אִם אָכְלוּ מְפֻזָּרִין בְּלֹא קְבִיעוּת אֵין אֶחָד פּוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ כַּמָּה דִּינִים בָּזֶה (בסימן קסז). כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁכָּל הַבֵּרוּרִים הֵם בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַלֶּחֶם וְהַתְּבוּאָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרָם בְּכַמָּה וְכַמָּה בֵּרוּרִים זֶה אַחַר זֶה, וְעִקַּר הַבֵּרוּרִים בִּשְׁלֵמוּת הוּא בַּסּוֹף בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה בְּעַצְמָהּ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד מְאֹד בַּעֲבוֹדַת ה’, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל מְאֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל פַּעַם מִתְגַּבְּרִים הַמּוֹנְעִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁצְּרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי יְגִיעוֹת וְלִסְבֹּל כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי מְרִירוּת וְעַקְמִימִיּוּת וּבִלְבּוּלִים וְהִתְגָּרוּת הַרְבֵּה עַד שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיטָם, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ כְּלָל, כִּי הַהִתְגָּרוּת שֶׁלָּהֶם וְהַמְנִיעוֹת וְהַהֲסָתוֹת וְכוּ’ מִשְׁתַּנִּים בְּכָל עֵת וּבְכָל אָדָם, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם בְּהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאֹד.

אֲבָל לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְגֹדֶל הַהִתְגָּרוּת בְּלִי שִׁעוּר. לוּלֵי ה’ עֶזְרָתָה לָנוּ שֶׁחָמַל עָלֵינוּ וְהִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְשָׁלַח לָנוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים שֶׁעָשׂוּ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים עַד שֶׁקָּבְעוּ מָקוֹם לַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיָּגַע כָּל יָמָיו עַד שֶׁמָּצָא מָקוֹם לַה’, דְּהַיְנוּ מְקוֹם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא מְקוֹם הָאָרוֹן, כִּי עִקַּר הַכְנָעָתָם בְּכָל פַּעַם הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה קְבוּעָה בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁבְּכָל פַּעַם יוּכַל לִבְרֹחַ אֶל הַתּוֹרָה בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְבִיעוּת בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַתּוֹרָה, בְּחִינַת קְבִיעוּת הַיְשִׁיבוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט, כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מָקוֹם קָבוּעַ לַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל כָּל אֶחָד לִבְרֹחַ בְּכָל פַּעַם אֶל הַתּוֹרָה בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, כִּי קְבִיעוּת הַתּוֹרָה תִּתְגַּבֵּר וְתַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (קהלת יב, יא) “דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת” וְכוּ’. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מובא בפרוש רש”י): ‘מַה מַּסְמֵר קָבוּעַ, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה קְבוּעִים’ וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁצְּרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה קְבִיעוּת גָּדוֹל לְהַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בְּכָל פַּעַם נֶגֶד הַמּוֹנְעִים הָעֲצוּמִים וְלָשׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת בְּכָל פַּעַם. וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (במדבר רבה יד, ד) עַל פָּסוּק זֶה: ‘דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת’ וְכוּ’, ‘מַה דָּרְבָן מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה מְכַוְּנִין אֶת הָאָדָם’ וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִים לְהַנְהִיג וּלְהַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם בְּכָל פַּעַם לְכַוְּנוֹ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בְּכָל פַּעַם כְּמוֹ שֶׁמַּנְהִיגִין אֶת הַפָּרָה בְּדָרְבָן מַמָּשׁ בְּכָל פַּעַם שֶׁהִיא רוֹצָה לְהַטּוֹת רֹאשָׁהּ לְאֵיזֶה דֶּרֶךְ אַחֵר מִן הַצַּד, מְלַמְּדִין אוֹתָהּ בְּדָרְבָן שֶׁתַּטֶּה וּתְכַוֵּן הַדֶּרֶךְ לִתְלָמֶיהָ. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ צְרִיכִים לְהַנְהִיג וּלְהַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל פַּעַם מִתְעוֹרְרִים וּמִתְגַּבְּרִים עָלָיו מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִים וּמִתְגָּרִים בּוֹ מְאֹד מְאֹד, עַל-כֵּן צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לְחַזְּקוֹ וּלְהַדְרִיכוֹ לְכַוְּנוֹ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת “וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים”, דְּהַיְנוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה הַקְּבוּעִים, שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת וִישִׁיבוֹת קְבוּעִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִים לְכַוְּנוֹ בְּכָל פַּעַם לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר כְּמוֹ הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ בְּדָרְבָן כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ “וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת”, ‘בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת’ דַּיְקָא, הֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיְּכוֹלִים עַל-יְדֵי עָסְקָם בַּתּוֹרָה לְעוֹרֵר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהֵם נִקְרָאִים ‘בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת’, כִּי הֵם מְאַסְּפִים וּמְקַבְּצִים הַנְּשָׁמוֹת יַחַד וּמְזַוְּגָם וּמְיַחֲדָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹלָדִים נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים וּמְאִירִים וּמִתְעוֹרְרִים נִשְׁמוֹת הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ”ל. וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים דַּיְקָא עוֹשִׂים קְבִיעוּת לַתּוֹרָה בִּבְחִינַת “וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת” – ‘מַה מַּסְמֵר קָבוּעַ’ וְכוּ’, כִּי הֵם דַּיְקָא מְטַהֲרִין אֶת הָאָדָם בְּכָל פַּעַם מִבְּחִינַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וּמַמְשִׁיכִין לִבָּם לָשׁוּב בְּכָל פַּעַם אֶל הַתּוֹרָה בְּהִתְחַזְּקוּת נִפְלָא מְאֹד, כִּי בְּכָל פַּעַם מַמְשִׁיכִין עֲלֵיהֶם הֶאָרָה חֲדָשָׁה מִשָּׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרְרִין בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ אַף אִם עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת בְּכָל פַּעַם הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שָׁרְשֵׁי נְשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּתְעוֹרְרִין וּמְאִירִין בְּכָל פַּעַם עַל-יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד”, זֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי-זֶה כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁמַּתְחֶלֶת ‘לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. כִּי כֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם עַל פָּסוּק זֶה נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵלּוּ מְטַהֲרִין וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין אֵלּוּ מְחַיְּבִין וְאֵלּוּ וְכוּ’, כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם גָּדוֹל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּבְחִינָה הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה וּמְעוֹרְרִין אוֹתָם בְּכָל פַּעַם עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּבְחִינָה הַנַּ”ל, עַד שֶׁנִּשְׁאָרִים קַיָּמִים וּקְבוּעִים עַל עָמְדָם וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ עַל יָדָם בְּכָל פַּעַם, וְנִשְׁלָם הַיִּרְאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם:

מה וְעַל-כֵּן כְּשֶׁקּוֹבְעִין מָקוֹם לַאֲכִילָה, אֶחָד פּוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ בִּבְרָכָה, כִּי עַל-יְדֵי קְבִיעוּת מָקוֹם מְקַבְּלִין כֹּחַ בֵּרוּר הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת מְקוֹם קְבִיעוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קְבִיעוּת מְקוֹם הָאָרוֹן שֶׁמָּצָא דָּוִד, שֶׁשָּׁם עִקַּר שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יב, ז): “וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם” וְכוּ’. וְכָל מַה שֶּׁאוֹכְלִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא צְרִיכִין לְקַבֵּל כֹּחַ הַבֵּרוּר מִשָּׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהוּא לְבָרֵךְ עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם מְקוֹם בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ח, י): “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין קְבִיעוּת מָקוֹם לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְהַמּוֹצִיא כִּי הֵם דְּבָרִים הַטְּעוּנִים בְּרָכָה בִּמְקוֹמָן. וְאָז דַּיְקָא אָדָם פּוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי אָז נִמְשָׁךְ כֹּחַ הַבֵּרוּר מִבְּחִינַת קְבִיעוּת מְקוֹם הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר בְּכָל הַבְּחִינוֹת עַד תַּכְלִית הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל-כֵּן אָז דַּיְקָא אֶחָד פּוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי שָׁם נִכְלָלִים הַנְּשָׁמוֹת זֶה בָּזֶה עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁל הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם מְעוֹרְרִים שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינַת קְבִיעוּת מְקוֹם הָאָרוֹן, כִּי שָׁם כְּלוּלִים כָּל שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ג, י): “תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן אָז אֶחָד פּוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת שֶׁהַנְּשָׁמוֹת נִכְלָלִים זֶה בָּזֶה, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת קְבִיעוּת מָקוֹם דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת קְבִיעוּת מָקוֹם לַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת דַּיְקָא כַּנַּ”ל:

הִלְכוֹת דְּבָרִים הַנּוֹהֲגִים בִּסְעֻדָּה

 

מו וְזֶה בְּחִינַת הַדִּין שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּסִימָן קעח, שֶׁדְּבָרִים הַטְּעוּנִים בְּרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם בִּמְקוֹמָם, אִם שִׁנָּה מָקוֹם – שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁפָּסַק הָרְמָ”א כְּרַב חִסְדָּא, שֶׁאָמַר: ‘מַאי טַעֲמָא, לְקִבְעָא קַמָּא קָהָדַר’. כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה קָבוּעַ כָּל כָּךְ בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל שִׁנּוּי מְקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, מִכֻּלָּם יַחֲזֹר תָּמִיד לִמְקוֹמוֹ הַקָּבוּעַ, שֶׁהוּא קְבִיעוּת הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְנוּחָה וְהַקְּבִיעוּת, כִּי זֶה יָדוּעַ לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל מְעַט בְּקָדְקֳדוֹ שֶׁהָאָדָם אֵין לוֹ שׁוּם מְנוּחָה כְּלָל בְּזֶה הָעוֹלָם, וְהוּא תָּמִיד נָע וָנָד וּמְבֻלְבָּל אֲפִילּוּ כְּשֶׁיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (פִּיּוּט בִּתְפִלַּת יוֹם כִּפּוּר): ‘יוֹמָם לֹא יָנוּחַ לַיְלָה לֹא יִשְׁכַּב’ וְכוּ’. וְאֵין שׁוּם מְנוּחָה וּקְבִיעוּת לְהָאָדָם כִּי אִם כְּשֶׁעוֹסֵק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְנוּחָה וְהַנַּחֲלָה.

אֲבָל צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְקָבְעוֹ בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, שֶׁאֲפִילּוּ אִם יִהְיֶה בְּמָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, לֹא יִהְיֶה נִדְחֶה לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, רַק מִכָּל הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם יָשׁוּב אֶל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה בִּבְחִינַת (קהלת א, ה) “הֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם”. שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּלֵךְ וִיסַבֵּב אֶל מְקוֹמוֹ יִשְׁאַף לִזְרֹחַ שָׁם בִּבְחִינַת (שם י, ד) “אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְבִיעוּת מְקוֹם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם מְקוֹם קְבִיעוּת הַתּוֹרָה, כִּי מִקֹּדֶם נֶאֱמַר (דברים יב, ט): “כִּי לֹא בָאתֶם עַד עַתָּה אֶל הַמְנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה” וְכוּ’ עַד אֲשֶׁר “וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן” וְכוּ’ “וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה’ אֱלֹהֶיךָ” וְכוּ’. “וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'” שֶׁהוּא מְקוֹם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’ שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (תהלים קלב, יד): “זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד” וְכוּ’ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְבִיעוּת בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת הַנַּ”ל, שֶׁיַּמְשִׁיךְ דַּעְתּוֹ תָּמִיד אֶל קְבִיעוּת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת לְקִבְעָא קַמָּא קָהָדַר, שֶׁמִּכָּל שִׁנּוּי מָקוֹם שֶׁהוּא, יַחֲזֹר תָּמִיד אֶל הַתּוֹרָה.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים יא, א) “בַּה’ חָסִיתִי אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר”, עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם שֶׁפֵּרֵשׁ לְעִנְיַן שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל-כֵּן הוּא אוֹמֵר ‘בַּה’ חָסִיתִי’, שֶׁיַּחֲזִירֵנִי לְהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלָתוֹ, אֵיךְ תֹּאמְרוּ אַתֶּם טוֹרְדֵי לְנַפְשִׁי ‘נוּדִי הַרְכֶם’ וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁדָּוִד אוֹמֵר מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חוֹסֶה בַּה’ וַאֲנִי מְקַוֶּה וּמְצַפֶּה וּמְיַחֵל וּמְחַכֶּה בְּכָל עֵת וּמַמְשִׁיךְ רְצוֹנִי תָּמִיד לָשׁוּב לִקְבִיעוּת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַר, שֶׁשָּׁם מְקוֹם קְבִיעוּת הָאָרוֹן בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, עַל-כֵּן ‘אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי’ וְכוּ’, כִּי אֵינִי נָע וָנָד מֵהַתּוֹרָה לְעוֹלָם, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם דַּעְתִּי תָּמִיד לִקְבִיעוּת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרָא הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ “בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת” – ‘תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין וּמִסְתַּכְּלִין אֵלָיו’ (ברכות ל.). כִּי כָל רְעוּתִין תְּקוּעִין תַּמָּן, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא יַפְנֶה מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ וְיִסְתַּכֵּל אֶל מְקוֹם קְבִיעוּת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת לִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁבְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם הָיוּ עוֹסְקִין גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר מִקְרָא זֶה (שיר השירים ד, ד): “כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת”, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ ‘צַוָּארֵךְ’, שֶׁהוּא לִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁהָיְתָה חָזְקָן וּמִבְצָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאוֹתוֹ הַמִּגְדָּל בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת בָּנוּי לְנוֹי לִהְיוֹת הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בּוֹ וְכוּ’, עַיֵּן כָּל זֶה בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

מז וְזֶהוּ (שמות יח, א): “וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ”, ‘מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא, קְרִיעַת יַם-סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק’, וְכֵן נִסְמָךְ פָּרָשַׁת יִתְרוֹ לְפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח שֶׁמְּדַבֶּרֶת מִקְּרִיעַת יַם-סוּף וּמִסְתַּיֶּמֶת בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יז, טז): “מִלְחָמָה לַה’ בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר”. כִּי עֲמָלֵק הוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּמּוּבָא, הַיְנוּ בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמְעַכְּבִים וְכוּ’ מִן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּאִים מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעַל-כֵּן קְלִפַּת עֲמָלֵק הוּא אוֹרֵב תָּמִיד עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְהוּא מִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, לִלְחֹם עִמּוֹ בִּבְחִינַת ‘מִלְחָמָה לַה’ בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר’, וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא עַל הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁעֲלֵיהֶם מִתְגַּבְּרִים מְאֹד הַמְנִיעוֹת וְכוּ’ הַנִּמְשָׁכִין מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁהֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא קְלִפַּת עֲמָלֵק. וְהַכְנָעָתוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת קְרִיעַת יַם-סוּף שֶׁאָז הָיָה עִקַּר גְּמַר יְצִיאַת מִצְרַיִם וְהַתְחָלָתָם לִכְנֹס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי אָז נָפַל פַּרְעֹה וְחֵילוֹ לְגַמְרֵי וְיָצְאוּ מֵרְשׁוּתוֹ לְגַמְרֵי וְהִתְחִילוּ לֵילֵךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּהַשִּׁירָה (שם טז, יז): “תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ”.

וְעִקַּר קְרִיעַת יַם-סוּף הָיָה עַל-יְדֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס – וַיֵּצֵא הַחוּצָה”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מדרש רבה וישב ז), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁזָּכוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְכוּ’, וְעַל-כֵּן כָּלֵב כְּשֶׁרָאָה שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל-כֵּן הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה לד:), וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים א, לו): “אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ” וְכוּ’. כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, כִּי כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים וְכוּ’ מְאֹד מְאֹד כְּמוֹ הַיָּם וְהַיַּרְדֵּן, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים אָז בְּיוֹתֵר כְּמוֹ יָם וְנָהָר מַמָּשׁ, עַד שֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי אִם עַל-יְדֵי כֹּחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם קִבְרֵי הָאָבוֹת שֶׁהָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עֲלֵיהֶם. וְעַל-כֵּן כָּל קְרִיעַת יַם-סוּף הָיָה עַל-יְדֵי כֹּחַ אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיְתָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָיָה מְהַלֵּךְ אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֵצֶל אֲרוֹן הַלּוּחוֹת, כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה נִמְשָׁךְ מִשָּׁם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן יִתְרוֹ שֶׁהָיָה גֵּר צֶדֶק עִקַּר גֵּרוּתוֹ הָיָה עַל-יְדֵי שֶׁשָּׁמַע קְרִיעַת יַם-סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, כִּי שָׁמַע וְהֵבִין שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה לִזְכּוֹת לְהִתְגַּיֵּר בֶּאֱמֶת וְלָשׁוּב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי הוּא בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁמִּתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט בְּיוֹתֵר בְּכָל פַּעַם כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּבָר הִקְדִּים ה’ יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם-סוּף שֶׁהָיָה בִּזְכוּת וְכֹחַ אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לְגָרֵשׁ שֶׁטֶף מַיִם רַבִּים בְּחִינַת הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, וְשֶׁיִּהְיֶה נִפְתָּח לָהֶם מֵימֵי הַחָכְמָה וְהַדַּעַת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְרִיעַת יַם-סוּף שֶׁבָּרְחוּ הַמַּיִם מִפְּנֵיהֶם וְנִפְתְּחוּ לָהֶם אָז מַעַיְנוֹת הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (זוהר יתרו פב.): “רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם” וְכוּ’, וְאָז נִכְנַע וְנָפַל פַּרְעֹה וְחֵילוֹ לְגַמְרֵי וְהִתְחִילוּ לֵילֵךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכְנָעַת קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְנִיעוֹת מִן הַקְּדֻשָּׁה וְכוּ’ הַמִּתְפַּשְּׁטִים מְאֹד שֶׁבָּאִים מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁאַחַר-כָּךְ מִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר, אַף-עַל-פִּי-כֵן בַּכֹּחַ הַזֶּה יְכוֹלִים לְהַכְנִיעוֹ תָּמִיד. וְכָל זֶה שָׁמַע וְהֵבִין יִתְרוֹ וְנִתְגַּיֵּר בְּחִינַת ‘מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא, קְרִיעַת יַם-סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק’, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ קַיָּמִים בִּקְדֻשָּׁתָם הוּא עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל:

מח וְעַל-כֵּן עִקַּר מַפֶּלֶת קְלִפַּת עֲמָלֵק לְגַמְרֵי יִהְיֶה רַק כְּשֶׁיָּבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל אֶל הַמְנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה, יט): “וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ וְכוּ’ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק” וְכוּ’. כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין בָּאִים אֶל הַמְנוּחָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת הוּא מִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם כַּמְבֹאָר לְעֵיל, אֲבָל מַכְנִיעִין אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וּבִפְרָט עַל-יְדֵי צַדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁכְּבָר בָּאוּ אֶל הַמְנוּחָה בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ” (ישעיה נז, ב), וּכְתִיב: “וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ” (איוב ג, יז) שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל הַצַּדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל יב, יג): “וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ” וְכוּ’.

וְזֶה שֶׁאָמְרָה נָעֳמִי לְרוּת כְּשֶׁרָצְתָה לְהִתְגַּיֵּר (רוּת ג, א): “וְעַתָּה בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ” וְכוּ’, ‘מָנוֹחַ’ דַּיְקָא. כִּי זָכְתָה בְּגֹדֶל צִדְקָתָהּ שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁפָּשְׁטָה מֵעַצְמָהּ לְגַמְרֵי הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, וְנִתְלַבְּשָׁה בִּבְחִינַת בִּגְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְנוּחָה, עַד שֶׁזָּכְתָה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה מָשִׁיחַ שֶׁהוּא יָבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל הַמְנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן:

מט וְעַל-כֵּן כְּשֶׁבָּאוּ הַמַּלְאָכִים אֵצֶל אַבְרָהָם נָתַן לָהֶם לֶאֱכֹל, כִּי בָּזֶה הֶרְאָה לָהֶם שֶׁלֹּא יְקַטְרְגוּ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא, וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה כח, א): ‘בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְגֹּעַ בְּמֹשֶׁה וְכוּ’, וַהֲלֹא זֶה הוּא שֶׁאֲכַלְתֶּם אֶצְלוֹ’[4]. כִּי אָז כְּשֶׁבָּאוּ הַמַּלְאָכִים לְאַבְרָהָם אָז הִתְחִיל הִתְנוֹצְצוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִמּוֹל אַבְרָהָם שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶּׁנִּצְטַוָּה בָּהּ, וְגַם בָּאוּ לְבַשְּׂרוֹ שֶׁיִּהְיֶה נוֹלָד יִצְחָק שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, עַל-כֵּן אָז הִשְׁתַּדֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַמַּלְאָכִים לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם כְּמוֹ שֶׁהֵם. וְעַל-כֵּן נָתַן לְהַמַּלְאָכִים לֶאֱכֹל כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ וְיָבִינוּ עַל-יְדֵי-זֶה כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם צָרִיךְ לִסְבֹּל בָּעוֹלָם הַזֶה, שֶׁהוּא מֻכְרָח לֶאֱכֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּרוּרִים כָּאֵלּוּ עַד שֶׁבַּסּוֹף צָרִיךְ לְבָרְרוֹ בְּתוֹךְ הַגּוּף מִפְּסֹלֶת כָּזֶה. וְעַל-כֵּן אֵין לְקַטְרֵג עַל הָאָדָם אִם נִכְשָׁל חַס וְשָׁלוֹם בַּמֶּה שֶׁנִּכְשָׁל, מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵר מִבְּחִינַת קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ מִמְּקוֹמוֹת מְטֻנָּפִים כָּאֵלֶּה.

וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הַמַּלְאָכִים הַנַּ”ל אַף-עַל-פִּי שֶׁאָכְלוּ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּרָאוּי לְמַלְאָכִים וְרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מִסְתַּלֵּק, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מדרש רבה וירא מח, יד), אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יָצְאוּ נָקִי אָז, כִּי נִכְשְׁלוּ בִּשְׁלֵמוּתָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַד שֶׁהֻכְרְחוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ בְּזֶה הָעוֹלָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲלוֹת עַד בִּימֵי יַעֲקֹב, וְאֶחָד לֹא עָלָה עַד יְמֵי מָנוֹחַ, כַּמּוּבָא, כִּי מִזֶּה הָעוֹלָם קָשֶׁה מְאֹד לָצֵאת נָקִי בִּשְׁלֵמוּת, כַּמּוּבָא שֶׁהַמַּלְאָךְ כְּשֶׁבָּא לְזֶה הָעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת לִמְקוֹמוֹ עַד שֶׁטּוֹבֵל עַצְמוֹ כַּמָּה טְבִילוֹת בִּנְהַר דִּינוּר. וְעִקַּר בֵּרוּר הַטּוֹב מֵהַזֻּהֲמָא בְּזֶה הָעוֹלָם כָּלוּל בִּבְחִינַת אֲכִילָה וְכַנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַזֻּהֲמָא נִתְאַחֲזָה עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּעִנְיַן הָאֲכִילָה, וְעַל-כֵּן אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּבֵּד אֶת הַמַּלְאָכִים בְּעִנְיַן הָאֲכִילָה, וּבָזֶה הֶרְאָה וְרָמַז לָהֶם גֹּדֶל עֹצֶם הַיְגִיעוֹת וְהַמְרִירוּת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם הֶעָלוּב הַזֶּה לִסְבֹּל בְּזֶה הָעוֹלָם, עַל-כֵּן אֵין לָהֶם עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה לְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי בְּוַדַּאי הַהֶכְרֵחַ לִתֵּן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד נֶגֶד זֶה הָעוֹלָם כִּי אִם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל בַּאֲרִיכוּת. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרָצוּ לְקַטְרֵג עַל מֹשֶׁה כְּשֶׁעָלָה לַמָּרוֹם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה צָר קְלַסְתֵּר פָּנָיו כְּמוֹ אַבְרָהָם וְאָמַר לָהֶם: ‘הֲלֹא זֶה הוּא שֶׁאֲכַלְתֶּם אֶצְלוֹ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הֵשִׁיב לָהֶם: אֵיךְ יֵשׁ לָכֶם פִּתְחוֹן פֶּה לְקַטְרֵג עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה לְזֶה הָעוֹלָם, וַהֲלֹא אֲכַלְתֶּם אֶצְלוֹ, ‘אֲכַלְתֶּם’ דַּיְקָא, כִּי בָּזֶה טְעַמְתֶּם קְצָת מַה שֶּׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִסְבֹּל בְּזֶה הָעוֹלָם עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִחְיוֹת וּלְהִתְקַיֵּם בְּלִי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט צב): “לוּלֵא תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי” וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁבָּא הַמַּלְאָךְ אֶל מָנוֹחַ וְרָצָה גַּם כֵּן לְכַבְּדוֹ לֶאֱכֹל, הֵשִׁיב לוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה עוֹד לֶאֱכֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שׁוֹפְטִים יג, טז): “אִם תַּעְצְרֵנִי לֹא אֹכַל בְּלַחְמֶךָ” כִּי אָז כְּבָר הִגִּיעַ שְׁעָתוֹ לַחֲזֹר וְלַעֲלוֹת, עַל-כֵּן לֹא רָצָה עוֹד לֶאֱכֹל שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב יוֹתֵר, כִּי כְּבָר טָעַם גֹּדֶל הַכְּבֵדוּת שֶׁל בֵּרוּר הָאֲכִילָה אֵצֶל אַבְרָהָם כַּנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעַכֵּב כָּל כָּךְ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם בַּעֲלִיָּתוֹ לִמְקוֹמוֹ: “וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת” (שם יט) כִּי עֲלִיָּתוֹ לִמְקוֹמוֹ הָיָה בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא גָּדוֹל, כִּי קָשֶׁה לַעֲלוֹת וְלָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ לְנַקּוֹת עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת זֶה הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, וּבִשְׁבִיל זֶה קָבְעוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּבִרְכַּת אֲשֶׁר יָצַר ‘וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת’ כִּי זֶה הַבֵּרוּר הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל כַּנַּ”ל:

[1] עיין מִזֶּה בְּשִׂיחוֹת הָרַ”ן שִׂיחָה יט שֶׁאַחַר הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת.

[2] מָאתַיִם וּשְׁנַיִם.

[3] מָאתַיִם שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנֶה.

[4] הנה לשון המדרש שם: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְגֹעַ בְּמשֶׁה, עָשָׂה בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְלַסְטֵירִין שֶׁל פָּנָיו שֶׁל משֶׁה דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי אַתֶּם מִתְבַּיְשִׁין הֵימֶנּוּ לֹא זֶהוּ שֶׁיְּרַדְתֶּם אֶצְלוֹ וַאֲכַלְתֶּם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֹא נִתְּנָה לְךָ תּוֹרָה אֶלָּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם, וְאֵין אָדָם הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יד, טו): הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים.