הלכות נטילת ידיים לסעודה ו

עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם’ (ליקוטי תנינא סימן ז). וּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה בַּהֲלָכָה ג

א כִּי צְרִיכִין לְטַהֵר קֹדֶם הָאֲכִילָה – הַיָּדַיִם דַּיְקָא, כִּי כָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא ‘לְאַכְלְלָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא’, כַּמּוּבָן בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (ויקהל דף רו: ועוד), כִּי כָּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, וְעִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּא הָאָדָם לָעוֹלָם הוּא לְאַכְפַיָּא לַסִּטְרָא אָחֳרָא, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל שְׂמֹאל בְּיָמִין. וְיָמִין וּשְׂמֹאל הֵם בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה. בִּבְחִינַת (ישעיה מח, יג): “אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם”, ‘אֶרֶץ וְשָׁמָיִם’ הֵם בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה וְדָרֵי מַעְלָה, וְזֶה בְּחִינַת גּוּף וְנֶפֶשׁ חֹמֶר וְצוּרָה. וְזֶה בְּחִינַת עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא, כִּי הַכֹּל בִּבְחִינָה אַחַת, כִּי הַגּוּף נֶגֶד הַנֶּפֶשׁ הוּא בִּבְחִינַת עוֹלָם הַזֶּה בְּחִינַת חֹמֶר בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה בְּחִינַת שְׂמֹאל וְכוּ’, וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בִּבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת צוּרָה בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה בְּחִינַת יָמִין.

וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִים יַחַד כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם כְּלַל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בְּעֶלְיוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל שְׂמֹאל בְּיָמִין הָעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא דָּרֵי מַטָּה עִם דָּרֵי מַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגּוּף בְּהַנֶּפֶשׁ וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי הָאֲכִילָה מִתְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף, כִּי הָאֲכִילָה מְחַיָּה אֶת הָאָדָם שֶׁהוּא מַה שֶּׁהַנֶּפֶשׁ מְחַיָּה הַגּוּף עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה, כִּי כָּךְ בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ בִּרְצוֹנוֹ, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַגּוּף וְיִתְחַבְּרוּ יַחַד שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, כִּי כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְפָּרֵד מֵהַגּוּף חַס וְשָׁלוֹם, זֶהוּ בְּחִינַת מִיתָה.

וְעַל-כֵּן הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה נִצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעִנְיַן הָאֲכִילָה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כִּי עִקַּר תִּקּוּנוֹ הָיָה תָּלוּי בַּאֲכִילָה. כִּי טוֹב וָרָע אֲחִיזָתָם מִיָּמִין וּשְׂמֹאל כַּיָּדוּעַ, וְה’ יִתְבָּרַךְ רָצָה שֶׁהָאָדָם לֹא יֹאכַל כְּלָל אֲכִילָה שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז טוֹב וָרָע שֶׁהוּא אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, כִּי רָצָה שֶׁכָּל אֲכִילָתוֹ יִהְיֶה רַק מֵהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִ’יָּם הַחָכְמָה’, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַפַּרְנָסָה וְהָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַהִתְחַבְּרוּת וְהַכְּלָלִיּוּת שֶׁל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, שֶׁהֵם הַשָּׂגַת ‘אַיֵּה’ וּ’מְלֹא’ כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר כְּלָלִיּוּת שְׂמֹאל בְּיָמִין וְכוּ’, וְשָׁם שֹׁרֶשׁ שְׁתֵּי הַיָּדַיִם שֶׁעַל יָדָם נִבְרְאוּ ‘שָׁמַיִם וָאָרֶץ’ דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’, שֶׁהֵם הַהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁבַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בַּפֶּה בְּפֵרוּשׁ גּוֹמְרִים אוֹתָהּ בַּיָּדַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמָזִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִכְלָלִים יַחַד הַשָּׂגַת הַבֵּן וְהַתַּלְמִיד שֶׁהֵם הַשָּׂגַת ‘אַיֵּה’ וּ’מְלֹא’, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה.

כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, כִּי ‘לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל’ (תיקו”ז הקדמה דף יז.) כִּי אִם לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ (זוהר וירא דף קג:), וְהָעִקָּר הוּא כְּלָלִיּוּת ‘אַיֵּה’ וּ’מְלֹא’ שֶׁאֵין נִתְּפָּסִין בַּמֹּחַ וּבַלֵּב כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת רְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם שֶׁבְּ’יָם הַחָכְמָה’, וּמִשָּׁם מִשְׁתַּלְשְׁלִים כָּל הַלִּמּוּדִים הַקְּדוֹשִׁים וְכָל הַהִתְבּוֹנְנוּת בְּתוֹרָה וְיִרְאָה, שֶׁכֻּלָּם אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם מֵרַבּוֹ בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי רְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם. כִּי אֲפִילּוּ בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה בַּנִּגְלֶה בִּפְשָׁטִים בִּגְמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ”י תּוֹסָפוֹת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין תַּמְצִית הַדָּבָר וּמְתִיקַת הַפְּשָׁט וְהַחִדּוּשׁ כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁגּוֹמְרִים לַהֲבִינָם לְהַתַּלְמִיד בַּיָּדַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמָזִים, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁהָרַב מַסְבִּיר הַפְּשָׁט לְתַלְמִידָיו בִּתְנוּעוֹת יָדָיו. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּדַרְכֵי עֵצוֹת בַּעֲבוֹדַת ה’, שֶׁהַבַּעַל דָּבָר חוֹתֵר עַל הָאָדָם מְאֹד מְאֹד בְּתַחְבּוּלוֹת אֵין מִסְפָּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְכִמְעַט בְּכָל שָׁעָה וָרֶגַע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל עָמְדּוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, וְהָעִקָּר הוּא הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד רַבִּי אֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל מֵרַבִּי אֲמִתִּי וּלְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים, כְּדֵי לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁמְּרַמֵּז בְּיָדָיו עַד הֵיכָן לְהִתְחַזֵּק וְכוּ’ וְכוּ’, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת וְכַנַּ”ל.

וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִשָּׁם מֵהַיָּדַיִם שֶׁהֵם הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’ שֶׁשָּׁם הֶאָרַת הָרָצוֹן. וְעַל-כֵּן רָצָה ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יֹאכַל הָאָדָם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כִּי עַל-יְדֵי הַדַּעַת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן מִשָּׁם נֶאֱחָז טוֹב וָרָע, כִּי עִקַּר כָּל הַכְּלָלִיּוּת הוּא רַק עַל-יְדֵי הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי רְמָזִים, שֶׁהוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת. וְאָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בָּזֶה, עַל-כֵּן נִגְזַר עָלָיו מִיתָה שֶׁהוּא פֵּרוּד בֵּין הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף וְכוּ’. וְהַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁעִקָּרָהּ לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹן בְּעֶלְיוֹן וְעֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן וְכוּ’, בִּבְחִינַת (משלי ל, ד) “מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד” וְכוּ’, וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הָרַבִּי הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁעוֹסֵק בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה הַשָּׂגַת ‘אַיֵּה’ וּ’מְלֹא’ לְכָלְלָם יַחַד, וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְטַהֵר אֶת הַיָּדַיִם דַּיְקָא קֹדֶם הָאֲכִילָה, וְהַטָּהֳרָה עַל-יְדֵי הַמַּיִם הַנִּמְשָׁכִין מִ’יָּם הַחָכְמָה’, שֶׁשָּׁם מֵאִיר הֶאָרַת הָרָצוֹן וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַיָּדַיִם שֶׁהֵם הָרְמָזִים הַנַּ”ל. וְאָז זוֹכִין שֶׁהָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה לָהּ כֹּחַ לְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה כְּלָלִיּוּת שְׂמָאלָא בִּימִינָא וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

ב וְזֶה בְּחִינַת נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית כְּשֶׁקָּמִים מֵהַשֵּׁנָה (או”ח ד, א). כִּי שֵׁנָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה (ברכות נז:), וְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הוּא בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וּכְמוֹ שֶׁמְּבָרְכִין עַל זֶה: ‘הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים’. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְטַהֵר הַיָּדַיִם בַּמַּיִם הַנַּ”ל כְּשֶׁקָּמִים מֵהַשֵּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתָה שֶׁהוּא בְּחִינַת פֵּרוּד בֵּין הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת שֵׁנָה ‘סִטְרָא אָחֳרָא שַׁרְיָא עַל יָדוֹהִי’ דַּיְקָא [1] וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁקָּמִים מֵהַשֵּׁנָה וְחוֹזֶרֶת הַנְּשָׁמָה וּמִתְחַבֶּרֶת עִם הַגּוּף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת וְהִתְחַבְּרוּת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין אָז לְטַהֵר הַיָּדַיִם בְּמַיִם שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת (תהלים קד, כה): “זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם”, כִּי שָׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַטָּהֳרָה וְהַקְּדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא כְּשֶׁנִּכְלָלִין הָעוֹלָמוֹת יַחַד בַּבְּחִינוֹת הַמְבֹאָרִים שָׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיָּדַיִם, יָמִין וּשְׂמֹאל שֶׁנִּכְלָלִין יַחַד וְכַנַּ”ל:

ג וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים, שֶׁהוּא לְהַכְנִיעַ קְלִפַּת הָמָן-עֲמָלֵק שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בליקוטי תנינא סימן יט), וְעִקַּר הַכְּפִירוֹת עַל-יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת, עַל שֶׁרוֹצִים לְהָבִין בַּשֵּׂכֶל כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא, אֵיךְ הֵם נִכְלָלִין עַל-יְדֵי תּוֹרָתֵנוּ וּמִצְווֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכַמּוּבָן בְּהַשִּׂיחָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסֵפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (שיחות הר”ן מ) מֵעִנְיַן הַדְּרֵיידִיל, מֵעִנְיַן גַּלְגַּל הַחוֹזֵר וְכוּ’ שֶׁעִקָּרוֹ הָיָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן הָיָה הַנֵּס עַל-יְדֵי מָרְדְּכַי שֶׁנָּתַן לֵב לְהִסְתַּכֵּל עַל הָרְמָזִים שֶׁמְּרַמֵּז לָנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק (אסתר ב, יא): “וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ” – ‘זֶה אֶחָד מִשְּׁנֵי צַדִּיקִים וְכוּ’ שֶׁהֵם דָּוִד וּמָרְדְּכַי’ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם, כ כא) “אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת וְכוּ’, וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב” וְכוּ’, הַמְרַמֵּז עַל כָּךְ (עַיֵּן שם ברש”י).

וְעַל-כֵּן כָּל כַּוָּנָתָם לְהָרַע שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְהָמָן הָיָה לְבַטֵּל עֲבוֹדַת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל [2] וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל [3], כִּי עִקַּר כְּלָלִיּוּת עֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן וְכוּ’ הָיָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמְּכַפְּרִין וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַשִּׂיחָה הַנַּ”ל, עַל-כֵּן הִתְקַנְּאוּ וְהִתְגָּרוּ בְּיוֹתֵר בַּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’:

ד וְזֶה בְּחִינַת סְעֻדַּת פּוּרִים וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת. כִּי עַכְשָׁו הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כִּי נִמְשֶׁכֶת מֵהָרְמָזִים הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן כָּל אֶחָד שׁוֹלֵחַ לַחֲבֵרוֹ מָנוֹת מִסְּעֻדַּת פּוּרִים, כְּדֵי לְרַמֵּז לוֹ עַל-יְדֵי-זֶה הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’. כִּי כְּבָר מְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁהָעִקָּר שֶׁכָּל אָדָם יְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְיָאִיר לוֹ וִיקַבֵּל מִמֶּנּוּ הֶאָרַת הָרַבִּי הַנַּ”ל שֶׁמֵּאִיר בְּבֵן וְתַלְמִיד שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְה’ אִתָּנוּ וְכוּ’. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הֶאָרַת הַדַּעַת הוּא עַל-יְדֵי הָרְמָזִים וְכוּ’, שֶׁמֵּהֶם הַפַּרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת (מכילתא ויסע ב): ‘לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן’, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות טז, טו): “כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא”, בְּחִינַת ‘תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע’, רַק בְּדֶרֶךְ רְמָזִים יְכוֹלִים לְרַמֵּז לְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ תַּכְלִית הַיְדִיעָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא הַשָּׂגַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַבִּי הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מָן שֶׁיָּרַד בִּזְכוּתוֹ, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהָאִיר תַּכְלִית הַיְדִיעָה הַזֹּאת עַל-יְדֵי הָרְמָזִים וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת “מִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ” (אסתר ט, יט) וְכַנַּ”ל, שֶׁשּׁוֹלֵחַ כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ מָנוֹת שֶׁהֵם מִינֵי אֲכִילָה שֶׁל סְעֻדַּת פּוּרִים שֶׁבָּהֶם מְלֻבָּשִׁים הָרְמָזִים הַנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר כָּל אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ”ל עַל-יְדֵי הָרְמָזִים הַנַּ”ל וְכוּ’, וְכַנַּ”ל:

ה וְעַל-כֵּן כָּל הַכְנָעַת וּמַפֶּלֶת עֲמָלֵק הָיָה עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם שֶׁל הָרַב שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמָזִים, בִּבְחִינַת (שמות יז, יא): “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה כט.) שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. שֶׁמֹּשֶׁה עָשָׂה מִלְחָמָה עִם עֲמָלֵק שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכְּפִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים, עַל-יְדֵי הֲרָמַת יָדָיו דַּיְקָא שֶׁהֵם הָרְמָזִים הַנַּ”ל, שֶׁרָמַז לְיִשְׂרָאֵל בְּיָדָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְיִזְכְּרוּ וְיָבִינוּ מֵרָחוֹק כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּהֶם, וְכָל הַהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת שֶׁכְּבָר נִתְקַע בְּלִבָּם עַל יָדוֹ וְכוּ’, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ כְּלָל עַל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת וְהַכְּפִירוֹת שֶׁרוֹצֶה לְהַכְנִיס בַּלֵּב, כִּי אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְתָרְצָם. וְעַל-כֵּן ‘סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה’ וְכוּ’ (אבות ג, יג) כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת רְמָזִים הַנַּ”ל שֶׁצָּרִיךְ בְּכָל פַּעַם הָרַב לִשְׁתֹּק, רַק הַתַּלְמִידִים הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת יָבִינוּ רְמָזִים הַרְבֵּה עַל-יְדֵי שְׁתִיקָתוֹ וּתְנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם וְכוּ’:

ו וּבָזֶה תָּבִין רְמָזִים קְצָת בְּעִנְיַן מַה שֶּׁכָּתוּב (בליקוטי תנינא סימן עד): ‘אַחַר פּוּרִים קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה, כִּי מִתְּחִלָּה הוּא פּוּר וְכוּ’ וְאַחַר-כָּךְ נַעֲשֶׂה פָּרָה’ וְכוּ’, גַּם קֹדֶם לָזֶה שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּפוּרִים הָיָה עוֹסֵק לְתַקֵּן חֵטְא מַחֲלֹקֶת קֹרַח, וְאָמַר שֶׁהוּא סוֹד מֻפְלָג מְאֹד מְאֹד, וְהָרֶמֶז בַּפָּסוּק (ויקרא יג, מא): “וְ’אִם מִ’פְּאַת פָּ’נָיו יִ’מָּרֵט רֹ’אשׁוֹ”, רָאשֵׁי תֵּבוֹת ‘פּוּרִים’, קֵרֵחַ הוּא וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם בְּהַשִּׂיחוֹת (חיי מוהר”ן סימן צ).

וְהָעִנְיָן מוּבָן קְצָת מֵרָחוֹק עַל-פִּי מַה דְּאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא, מוּבָא בְּיַלְקוּט הָרְאוּבֵנִי בְּפָרָשַׁת חֻקַּת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ‘לָמָּה נֶאֱמַר פָּרָשַׁת פָּרָה אַחַר מַחֲלֹקֶת קֹרַח, לְפִי שֶׁהַקְּהָתִים הִטַּהֲרוּ לָשֵׂאת אֲרוֹן בְּרִית ה’ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט) “בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ”, אָמַר קֹרַח: לֹא דַּי שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתִי מִכְּלַל כְּהֻנָּה וּמַתָּנוֹת, אֶלָּא שֶׁגִּלַּח רֹאשִׁי וְעָשָׂה אוֹתִי סָכָל, מִיָּד נִתְקַנֵּא לְמֹשֶׁה לְעַרְעֵר, וְהוּא לֹא יָדַע חֹק פָּרָה אֲדֻמָּה תִּהְיֶה כַּפָּרָה עַל יִשְׂרָאֵל’, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְהוּא פְּלִיאָה, מָה עִנְיַן חֹק פָּרָה אֲדֻמָּה לְמַחֲלֹקֶת קֹרַח? אַךְ עַל-פִּי דִּבְרֵי אַדְמוֹ”ר זַ”ל הַנַּ”ל רָמַז לָנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קֶשֶׁר, כִּי בְּפוּרִים תִּקֵּן מַחֲלֹקֶת קֹרַח, וּמִפּוּרִים נַעֲשָׂה בְּחִינַת פָּרָה אֲדֻמָּה, נִמְצָא שֶׁבֵּאֵר לָנוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה הוּא תִּקּוּן מַחֲלֹקֶת קֹרַח, וְהוּא עִנְיַן פְּסִיקְתָא הַנַּ”ל:

ז אַךְ סוֹד הָעִנְיָן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כִּי הוּא סוֹד פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁהוּא חֹק נֶעְלָם וְסָתוּם מְאֹד, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (קהלת ז, כג): “אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי”, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא אֵיזֶה רְמָזִים בָּזֶה מְחֻיָּבִים אָנוּ לַחְתֹּר וְלִמְצֹא, כִּי גַּם בְּכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים לֹא בֵּאֲרוּ לָנוּ זֶה הַסּוֹד שֶׁל פָּרָה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן גִּלּוּ לָנוּ כַּמָּה רְמָזִים בְּהַסּוֹד הַנֶּעְלָם הַזֶּה.

כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הָאָדָם הוּא לְאַכְלְלָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְזֶה הָיָה כָּל פְּגַם קֹרַח, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון ל דף עד.) וּבַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף יז. קרח דף קעו.): ‘דְּקֹרַח בָּעֵי לְאַחְלָפָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא’ וְכוּ’. כִּי קֹרַח הָיָה לֵוִי שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל בַּקְּדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ, אֲבָל מִשָּׁם כָּל אֲחִיזַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים הַקָּשִׁים, וְכָל עֲבוֹדָתוֹ הָיָה לְהַמְתִּיקָם עַל-יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁמָּסְרוּ לְהַלְּוִיִּים לִשָּׂא אֶת הַמִּשְׁכָּן, וּבִפְרָט קֹרַח שֶׁהָיָה מִנּוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן (עַיֵּן במדבר רבה יח, ג) שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה שֶׁבָּאָרוֹן, וְעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ וְהַחָכְמוֹת שֶׁלּוֹ נֶגֶד מֹשֶׁה, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי בִּפְרָט נֶגֶד רַבִּי אֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְקֹרַח פָּגַם בָּזֶה מְאֹד וְסָמַךְ עַל דַּעְתּוֹ וְחָלַק עַל מֹשֶׁה, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִפְרִיד שְׂמֹאל מִיָּמִין עַד שֶׁהִתְגַּבְּרוּ תֹּקֶף הַדִּינִים עָלָיו וְנָפַל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

וְעַל-כֵּן הָיָה הַפְּגָם מַה שֶּׁאָמַר שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ סָכָל בַּמֶּה שֶׁגִּלַּח שְׂעָרוֹ, וְהוּא רָצָה לִהְיוֹת חָכָם וְזֶה הָיָה כָּל פְּגָמוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן פָּגַם בַּמֶּה שֶׁקָּרָא תִּגָּר עַל שֶׁגִּלַּח שְׂעָרוֹ, כִּי הַשְּׂעָרוֹת הֵם מוֹתְרֵי מֹחִין [4], וּבַקְּדֻשָּׁה הֵם גְּבוֹהִים מְאֹד כִּי עַל יָדָם עִקַּר הַהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁמֵּאִיר הָרַבִּי הָאֲמִתִּי לְתַלְמִידָיו וְכוּ’, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְרַבִּים יוֹתֵר, בִּפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נֶאֱחָזִים בָּהֶם הַדִּינִים וּצְרִיכִין לְגַלְּחָם [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר מִזֶּה בְּסִימָן סט בְּהַתּוֹרָה שֶׁל אִסּוּר גְּזֵלָה, וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתַב עַל פָּסוּק (קהלת י, ב): “לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם]. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת תִּגְלַחַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַמְצֹרָע שֶׁבָּא עַל-יְדֵי מַחֲלֹקֶת עַל-יְדֵי שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֵטְא קֹרַח שֶׁמְּרֻמָּז בַּפָּסוּק: ‘וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן הָיוּ הַלְּוִיִּים צְרִיכִים תִּגְלַחַת כִּמְצֹרָעִים וּטְמֵאִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם (במדבר ח, ז), כִּי הֵם מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא כַּנַּ”ל שֶׁשָּׁם נֶאֱחָזִים הַדִּינִים וְעִקָּר בְּהַשְּׂעָרוֹת וְכַנַּ”ל. אֲבָל כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כִּי כְּלָלִיּוּת שְׂמָאלָא בִּימִינָא אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל-כֵּן ‘סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה’, שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ הָרְמָזִים הַנַּ”ל שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’, כִּי יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאֵין מְבִינִים אוֹתָם רַק עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׁתִיקָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רְמָזִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן.

וְעִקַּר הַהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁמְּבִינִים עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת תּוֹרָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָאֱמֶת, הוּא מַה שֶּׁמְּבִינִים מִמֶּנּוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפוּם דַּרְגֵּהּ שֶׁעַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּבֵאוּר בְּעִנְיַן הַמַּקִּיפִים וְכוּ’ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לִשְׁתֹּק כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר מַה שֶּׁמְּדַבֵּר הָרַב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּמֵאִיר בּוֹ דַּעַת לְהַצִּילוֹ מֵעֲווֹנוֹת וְכוּ’, הָעִקָּר הוּא שֶׁמְּבָאֵר לוֹ שֶׁיָּבִין מֵרָחוֹק שֶׁיֵּשׁ חָכְמוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְהַשָּׂגוֹת נִפְלָאוֹת בַּתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ עַד שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ הוּא פּוֹגֵם בָּזֶה וְצָרִיךְ לִבְרֹחַ מִזֶּה מְאֹד, בְּחִינַת (חגיגה יג.): ‘בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ’ וְכוּ’.

וְכָל זֶה הוּא עִנְיַן מַה שֶּׁכָּתַב אֲדְמוֹ”ר זַ”ל (בְּהַתּוֹרָה ‘חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן’ סִימָן סא) עַל פָּסוּק (דברים ד, ו): “כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים” וְכוּ’ לְעִנְיַן סוֹד הָעִבּוּר, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה חָכְמָה שֶׁיְּכוֹלִין לְגַלּוֹתוֹ וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יֵדְעוּ הַסּוֹד רַק יָבִינוּ שֶׁהַסּוֹד אֶצְלֵנוּ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וּכְמוֹ כֵן הוּא בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן בֵּין הָרַב וְהַתַּלְמִידִים וּשְׁאָר הָעוֹלָם, שֶׁהֵם מְגַלִּים חָכְמוֹת וְעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת וּגְבוֹהוֹת מְאֹד מְאֹד, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הַסּוֹד נִשְׁאָר אֶצְלָם, רַק שֶׁעַל-יְדֵי הַהִתְגַּלּוּת שֶׁלָּהֶם הֵם מַסְבִּירִים לְהָעוֹלָם שֶׁנִּשְׁאָר הַסּוֹד אֶצְלָם.

וְזֶה בְּחִינַת פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ בַּחוּץ, וְהִיא חֹק סָתוּם וְנֶעְלָם בְּיוֹתֵר מִכָּל הַמִּצְווֹת. כִּי בְּהַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, עַל-יְדֵי-זֶה נִכְלְלוּ הָעוֹלָמוֹת בִּבְחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיחות הר”ן סימן מ) בְּעִנְיַן הַגַּלְגַּל וְכוּ’ (בְּעִנְיַן הַדְּרֵיידִיל), שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם סוֹד זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, עִם כָּל זֶה מֵאַחַר שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, יְכוֹלִין לְדַבֵּר בָּזֶה, כִּי בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה כָּל הַתּוֹרָה וְכָל הַהַשָּׂגוֹת וְכוּ’. אֲבָל ‘פָּרָה’ מַעֲשֶׂיהָ בַּחוּץ מַמָּשׁ, וְהִיא חֻקָּה נִפְלָאָה מְאֹד, רַק כָּל עֲבוֹדָתָהּ הָיְתָה עַל-יְדֵי שֶׁשָּׁחַט אוֹתָהּ נֶגֶד פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁשְּׁחָטָהּ בַּחוּץ וְהִסְתַּכֵּל נֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ קָדָשִׁים [5]. זֶה בְּחִינַת ‘לְעֵינֵי הָעַמִּים’ הַנַּ”ל, שֶׁהִמְשִׁיךְ אָז קְדֻשָּׁה זֹאת לֵידַע שֶׁצְּרִיכִין מִבַּחוּץ לְהִסְתַּכֵּל לִפְנִים עַל הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁעָמְדָה שָׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַבִּי הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הַדַּעַת הָאֲמִתִּי בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחִינַת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כִּי ‘כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו’ (ברכות לג.), וּצְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל לְשָׁם. אֲבָל הָעִקָּר צְרִיכִין לֵידַע שֶׁרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מִזֶּה הַדַּעַת, וְאָסוּר לִכְנֹס לָזֶה שֶׁיִּרְצֶה חַס וְשָׁלוֹם לְהָבִין הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁנֶּעְלְמוּ מִמֶּנּוּ כָּל חַד כְּפוּם דַּרְגֵּהּ, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר “אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי”.

וְעַל-כֵּן הַפָּרָה מְטַהֶרֶת מְטֻּמְאַת מֵת שֶׁגָּרַם אָדָם הָרִאשׁוֹן עַל-יְדֵי שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁעִקַּר הַפְּגָם הָיָה ‘דְּאִסְתַּכַּל בַּמֶּה דְּלָא הֲוֵי לֵהּ רְשׁוּ’ [6], שֶׁרָצָה לָדַעַת טוֹב וָרָע שֶׁנִּמְשָׁכִין מִיָּמִין וּשְׂמֹאל, לֵידַע עַל-פִּי דַּעַת וָשֵׂכֶל כָּל שָׁרְשָׁם וְאֵיךְ הֵם נִכְלָלִים יַחַד וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִגְזַר מִיתָה שֶׁהוּא פֵּרוּד כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַפָּרָה שֶׁשָּׁחַט נֶגֶד פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁמִּסְתַּכֵּל רַק מֵרָחוֹק עַל הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ וּמַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ קְדֻשָּׁה לְדַעְתּוֹ, לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ סוֹד וְחָכְמָה עֲמֻקָּה אֲבָל הוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה מְטַהֲרִין וּמְתַקְּנִים פְּגַם טֻמְאַת מֵת, שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בָּזֶה כַּנַּ”ל.

וְכָל זֶה הוּא תִּקּוּן חֵטְא קֹרַח שֶׁפָּגַם בָּזֶה כַּנַּ”ל, וְכָל זֶה עוֹסְקִין לְתַקֵּן בְּפוּרִים כַּנַּ”ל. כִּי הָמָן “הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל” (אסתר ג, ז), וְרָצָה לִפְגֹּם בְּהַגּוֹרָל שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנָּתַן הַכֹּהֵן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים אֶחָד לַה’ וְאֶחָד לַעֲזָאזֵל, שֶׁהוּא סוֹד פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ בַּחוּץ כַּמּוּבָא. וְהַשְּׁנֵי שְׂעִירִים הֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת הַנַּ”ל, בְּחִינַת “הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר” (בראשית כז, יא) –’שֶׁהָיָה מָלֵא שְׂעָרוֹת’ וְכוּ’ (ב”ר סו, סט), אֲבָל בְּהַשְּׂעָרוֹת בְּעַצְמָם שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים, יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת כַּנַּ”ל בְּחִינַת ‘לֵב חָכָם לִימִינוֹ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַטִּיל גּוֹרָל אֵיזֶה לַה’ וְכוּ’, וְהָמָן כָּפַר בָּזֶה וְאָמַר שֶׁהוּא יַמְשִׁיךְ הַגּוֹרָל בִּכְשָׁפָיו כִּרְצוֹנוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל מָרְדְּכַי וְכָל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם. וְה’ יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָפַךְ הַדָּבָר עַד שֶׁתָּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת זַרְעוֹ וְכוּ’ עַל-יְדֵי-זֶה, וְנַעֲשָׂה פּוּרִים שֶׁהוּא עַל שֵׁם ‘הַפּוּר’, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ בַּחוּץ וּמִסְתַּכְּלִים לִפְנִים וְכוּ’ שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת “אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי”, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן וְכַנַּ”ל:

ח וְעַל-כֵּן קוֹרִין אַחַר-כָּךְ תֵּכֶף פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ שֶׁהוּא סוֹד קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁהוּא סוֹד הָעִבּוּר, כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר, בְּחִינַת “כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים”, ‘לְעֵינֵי הָעַמִּים’ דַּיְקָא וְכַנַּ”ל [עַיֵּן שָׁם בְּהַתּוֹרָה “חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן” הַנַּ”ל בְּסִימָן סא וְתָבִין]. כִּי עִקַּר הַסּוֹד הָעִבּוּר שֶׁהוּא סוֹד קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁנִּתְקַשָּׁה בּוֹ מֹשֶׁה, הוּא לְתַקֵּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה עַד שֶׁיִּהְיֶה “אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה” (ישעיה ל, כו), שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלְּבָנָה, בִּבְחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה שֶׁהוּא ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ בְּהַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ וְכוּ’ כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם’ הַנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִכְלֹל בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַשְּׁתִיקָה בְּחִינַת הָרְמָזִים בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ’, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן לְכָל הַנַּ”ל.

וּבְכָל זֶה עוֹסְקִין קֹדֶם פֶּסַח שֶׁאָז עִקַּר הַתְחָלַת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁמֵּאִיר הַדַּעַת בְּכָל יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל. [וְעַיֵּן מִזֶּה עִקָּר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּהִלְכוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר (הַנִּמְצָא בְּהִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ט) שֶׁשָּׁם מְבֹאָר עִנְיַן פֶּסַח וּמַצָּה וְאִסּוּר חָמֵץ עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם’ הַנַּ”ל], אַךְ כָּאן נִתְוַסְּפוּ דְּבָרִים רַבִּים עַל עִנְיַן הָאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת. וַעֲדַיִן הַסּוֹד כָּמוּס וְנֶעְלָם מֵאִתָּנוּ רַק שֶׁרוֹאִין מֵרָחוֹק וְכוּ’, וְעוֹד לֵאלֹהַי מִלִּין:

ט וְהָעִקָּר לְעֻבְדָּא שֶׁהָאָדָם אֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִזָּהֵר עַל כָּל פָּנִים מֵחָכְמוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, כִּי הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם מַזִּיקִין מְאֹד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל (בלקוטי תנינא סימן מד): ‘הַחָכְמוֹת מַפִּילִין אֶת הָאָדָם’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כו, יב): “רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ”. וּבִפְרָט כְּשֶׁבָּא עַל-יְדֵי חָכְמוֹת שֶׁלּוֹ לִידֵי מַחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עַל-יְדֵי-זֶה עַל כְּשֵׁרִים מִמֶּנּוּ וְכוּ’, וְיֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים בְּפֶה מָלֵא – אֱמֶת שֶׁהוּא יְרֵא ה’ וְכָשֵׁר מִמֶּנּוּ אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ מִתְנַהֵג כָּרָאוּי לְפִי דַּעְתּוֹ, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא חָכָם בְּעֵינָיו כַּמָּצוּי זֶה הַרְבֵּה בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, וְזֶה מַזִּיק לְכָל אֶחָד יוֹתֵר מִכָּל הָעֲווֹנוֹת, כִּי מַחֲלֹקֶת וְשִׂנְאַת חִנָּם קָשָׁה מֵהַכֹּל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (גיטין נז.), וַעֲדַיִן הַשָּׂטָן מְרַקֵּד לְעַכֵּב בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ עַל-יְדֵי-זֶה, עַל-יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקָּטֵגוֹרְיָה בְּכָל הָעוֹלָם בִּפְרָט בֵּין הַחֲכָמִים וְהַכְּשֵׁרִים וְכוּ’. כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִכָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת עַל הָאֱמֶת וּמְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד דַּעַת הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי גָּדוֹל ה’ וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל וְכוּ’ כַּנִּרְשַׁם שִׂיחָה קְדוֹשָׁה זֹאת בַּסֵּפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן (סימן סז ובשיחות הר”ן סימן ג). וּמוּבָן שָׁם שֶׁעִקַּר הַתִּקְוָה וְהַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּגְדֻלַּת ה’ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו וְשֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל וְכוּ’:

 

הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת

י עַל – פִּי הַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם’ הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת בְּצִיעַת הַפַּת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה דִּינִים בְּעִנְיַן הַבִּצּוּעַ, וְרַבּוֹתֵינוּ זַ”ל חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ וּפִלְפְּלוּ הַרְבֵּה בְּעִנְיַן הַבִּצּוּעַ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא (סנהדרין קב:): ‘מֵהֵיכָן קָא שָׁרִית הַמּוֹצִיא’ וְכוּ’, שֶׁמּוּבָן שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת עֲמֻקִּים [וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בָּזֶה בַּהֲלָכוֹת הַקּוֹדְמִים (הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת הֲלָכָה ג וַהֲלָכָה ה)]:

כִּי כָּל תִּקּוּן בְּצִיעַת הַפַּת שֶׁדִּקְדְּקוּ בּוֹ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל כָּל כָּךְ, הוּא שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת לִבְצֹעַ הַפַּת בִּבְרָכָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל הַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, כִּי מְבֹאָר שָׁם שֶׁעַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג וְכוּ’, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, מְקַבֶּלֶת הַפַּרְנָסָה מֵהַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’ שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמָזִים וְכוּ’, שֶׁשָּׁם מְאִירִין הַמַּקִּיפִין שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘מַה’ בְּחִינַת שְׁתִיקָה וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת ‘אֵין מְשִׂיחִין בַּסְּעֻדָּה’ וְכוּ’ (או”ח קע, א), עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

יא וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח קסז, ד) שֶׁצָּרִיךְ לְהַנִּיחַ הָעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת עַל הַפַּת בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה וְכוּ’, לְהוֹרוֹת שֶׁהַלֶּחֶם שֶׁאוֹכֵל נִמְשָׁךְ מֵהַיָּדַיִם הַנַּ”ל שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה, שֶׁעִקָּרָהּ הוּא לִזְכּוֹת אָז לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם שֶׁהֵם הָרְמָזִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

יב וְזֶה בְּחִינַת (סנהדרין שם) ‘מֵהֵיכָן קָא שָׁרִית הַמּוֹצִיא? מֵהֵיכָן דְּקָרִים בִּשּׁוּלָהּ’. כִּי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְעִקַּר הָאֲכִילָה הַמַּשְׂבִּיעַ אֶת הָאָדָם הוּא הַלֶּחֶם, וְעַל-כֵּן יֵשׁ בּוֹ עֲשָׂרָה מִצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּטּוּר וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ (שם), כִּי צְרִיכִין לְבָרֵר הַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם בְּכַמָּה בֵּרוּרִים. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַטְּרָחוֹת וְהַיְגִיעוֹת שֶׁטּוֹרְחִין בְּהַתְּבוּאָה עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לֶחֶם, שֶׁהֵם: הַחֲרִישָׁה וְהַזְּרִיעָה וְהַקְּצִירָה וְהַבֵּרוּר מִמֹּץ וָתֶבֶן, וְאַחַר-כָּךְ: לְטָחֲנוֹ וּלְנַפּוֹתוֹ וּלְנַקּוֹתוֹ מִסֻּבִּין וּמֻרְסִין וְכוּ’. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁחֶטְאוֹ הָיָה בַּאֲכִילָה שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁאָז נִגְזַר עָלָיו “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם” וְכוּ’ (בראשית ג, יט), שֶׁהֵם כָּל הַמְלָאכוֹת וְהַיְגִיעוֹת הַנַּ”ל עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לֶחֶם, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל בֵּרוּרִים לְבַעֵר הָרַע וְהַפְּסֹלֶת וּלְבָרֵר הַטּוֹב.

וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַבֵּרוּר בְּרוּחָנִיּוּת נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי עֶשֶׂר מִצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת כַּנַּ”ל. וְכָל אֵלּוּ הַבֵּרוּרִים לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע הָאֹכֶל מֵהַפְּסֹלֶת, לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה מִמֹּץ וָתֶבֶן שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת הַקּוֹדְמִין לַפְּרִי, הַכֹּל הוּא לְבָרֵר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁפָּגַם בָּהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שֶׁדּוֹחִין וּמְבַעֲרִין מֵהַמֹּחַ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּלֵב כָּל אֶחָד, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי כְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת בְּחִינַת מֹץ וָתֶבֶן הַחוֹפִין עַל הַחִטָּה כַּמּוּבָן בַּתִּקּוּנֵי זוֹהַר [7] וּבַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (פנחס דף רכז.) לְעִנְיַן בֵּרוּר הַהֲלָכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבָרֵר הַחִטָּה מִמֹּץ וָתֶבֶן.

כִּי הַכֹּל אֶחָד, כִּי עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ חִיּוּת לְהָאָדָם, וְעִקַּר הַחִיּוּת הוּא הַדַּעַת וְהַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז, יב): “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה”, וְעַל-כֵּן הַמַּאֲכָל בְּשָׁרְשׁוֹ בִּפְרָט הַלֶּחֶם שֶׁהוּא הָעִקָּר, גָּבֹהַּ מְאֹד, כִּי מֻשְׁרָשׁ בּוֹ כֹּחַ וְחִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘חָכְמָה’, לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם וּלְקַשֵּׁר נַפְשׁוֹ בְּגוּפוֹ.

אֲבָל מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן יֵשׁ סְבִיב הַלֶּחֶם פְּסֹלֶת הַרְבֵּה שֶׁהֵם מֹץ וָתֶבֶן וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקֻּשְׁיוֹת, שֶׁהֵם בִּלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁמְּסַבְּבִין אֶת הַמֹּחַ עַד שֶׁאֵין יָכוֹל לְהָבִין הַהֲלָכָה עַל בֻּרְיָהּ שֶׁהֵם דִּינֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ מְאֹד לְבָרֵר הַהֲלָכָה מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹץ וָתֶבֶן, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּתִּקּוּנֵי זוֹהַר כַּנַּ”ל. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לְבָרֵר הַלֶּחֶם מֵהַקֻּשְׁיוֹת וְהַפְּסוֹלוֹת שֶׁרוֹצִים לְבַלְבֵּל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזֶּה הָעִקָּר.

כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן סב), כִּי עִקַּר קִיּוּם הַדַּעַת וּשְׁלֵמוּתוֹ הוּא עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים (שיחות הר”ן ריז), וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּחִינַת שְׁתִיקָה הַנַּ”ל, שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל מֵרַבּוֹ הָאֲמִתִּי הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד כַּנַּ”ל, כִּי הֶאָרַת הָרָצוֹן עִקָּרוֹ עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שֶׁמֵּאִיר בּוֹ רַבּוֹ בְּדַעְתּוֹ הַנִּפְלָא כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’, כַּמּוּבָן שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל וּבְהַשִּׂיחָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁדִּבֵּר עִמָּנוּ אַחַר-כָּךְ וּמוּבָא בַּסֵּפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (שיחות הר”ן סימן לב), עַיֵּן שָׁם.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁבָּאִין לֶאֱכֹל אֶת הַלֶּחֶם שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהַתְּבוּאָה שֶׁכְּבָר נִתְבָּרְרָה בְּכַמָּה בֵּרוּרִים מִמֹּץ וָתֶבֶן וְסֻבִּין וּמֻרְסִין וְכוּ’ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הָרַב שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁמֵּאִיר הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל אֶחָד לָדַעַת כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים וְכוּ’, אֲבָל תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הוּא הַשְּׁתִיקָה בְּחִינַת ‘סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרוֹצִין לֶאֱכֹל הַלֶּחֶם שֶׁאָז עִקַּר הַמְשָׁכַת הַחִיּוּת שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל-יְדֵי הַלֶּחֶם הַזֶּה, עַל-כֵּן כָּל הַתִּקּוּן שֶׁיֹּאכְלֶנָּה בִּבְרָכָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי אֲכִילַת הַלֶּחֶם הַזֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁנִּתְבָּרֵר עַד הֵנָּה עַל-יְדֵי כָּל הָעֻבְדּוֹת שֶׁעָשׂוּ בְּהַתְּבוּאָה עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לֶחֶם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין שָׁם) לְדַקְדֵּק מְאֹד בְּעֵת הַבְּצִיעָה אֵיךְ לִבְצֹעַ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּבְצְעוּ וְיִשְׁבְּרוּ הַלֶּחֶם עַד שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּזְכּוּ לְקַבֵּל הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה. וְזֶהוּ ‘מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא? מֵהֵיכָא דְּקָרִים בִּשּׁוּלָא’ שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁשָּׁלַט בּוֹ הָאֵשׁ יוֹתֵר. כִּי הָאֵשׁ הוּא בְּחִינַת ‘יִרְאָה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן קיד), כִּי עִקַּר תִּקּוּן כָּל הַנַּ”ל הוּא עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצְאָה’ וְכוּ’ (ליקוטי תנינא עז) שֶׁשַּׁיָּכָה לָזֶה, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, כִּי הַיִּרְאָה בְּחִינַת צִמְצוּם הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁתִיקָה הַנַּ”ל, שֶׁכְּשֶׁמְּגַלִּין הַדַּעַת לַחֲבֵרָיו וְתַלְמִידָיו וּמְבַטְּלִין מִמֹּחָם כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת, אֲבָל עֲדַיִן רוֹצֶה הַמֹּחַ לָרוּץ וְלִפְרֹחַ לְהָבִין עוֹד וָעוֹד, אֲזַי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו שֶׁהוּא הַשְּׁתִיקָה, וּלְרַמֵּז לוֹ עַד פֹּה תָּבוֹא כִּי אָסוּר לְךָ לַחֲקֹר יוֹתֵר לְפִי בְּחִינָתְךָ, כִּי ‘בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ’ וְכוּ’, וְכַמּוּבָן כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים וְכוּ’, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁכָּל מַה שֶּׁמַּכְנִיסִין אֵיזֶה מַקִּיף תֵּכֶף נִכְנָס מַקִּיף אַחֵר וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְזֶה הַסְּיָג וְהַצִּמְצוּם שֶׁמַּמְשִׁיכִין שֶׁהוּא הַשְּׁתִיקָה, זֶה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם, כִּי הָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו יִרְאָה עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה וָפַחַד וּבוּשָׁה לַחֲקֹר בְּדַעְתּוֹ הַמְגֻשָּׁם בַּמֶּה שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, כִּי אֲפִילּוּ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת מֹשֶׁה מְצַמְצֵם מֹחוֹ מֵחֲמַת יִרְאָה, וְאֵינוֹ מַבִּיט בְּהַשָּׂגַת אֱלֹהוּתוֹ לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ שֶׁעוֹמֵד בּוֹ עַתָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמות ג, ו): “וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים” וְכוּ’.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִבְצֹעַ הַמּוֹצִיא ‘מֵהֵיכָא דְּקָרִים בִּשּׁוּלָא’, שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁשָּׁלַט בּוֹ הָאֵשׁ יוֹתֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה בְּחִינַת צִמְצוּם כַּנַּ”ל, שֶׁכָּל עִקַּר גְּמַר תִּקּוּן הַלֶּחֶם שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילַת אָדָם הוּא עַל-יְדֵי-זֶה, עַל-יְדֵי שֶׁנֶּאֱפָה בָּאֵשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה לֶחֶם לָזוּן וּלְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁבַּלֶּחֶם שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת שֶׁמְּחַיָּה כַּנַּ”ל, עִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ הוּא עַל-יְדֵי הַצִּמְצוּם הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁתִיקָה כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה בְּחִינַת אֵשׁ, וְעַל-כֵּן כָּל גְּמַר תִּקּוּן הַלֶּחֶם הוּא עַל-יְדֵי הָאֵשׁ. וְעַל-כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁלַט בּוֹ הָאֵשׁ יוֹתֵר שֶׁהוּא ‘הֵיכָא דְּקָרִים בִּשּׁוּלָא’ שָׁם צְרִיכִין לִבְצֹעַ הַלֶּחֶם, כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּאֲכִילָה הַזֹּאת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזֶּה הָעִקָּר, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַשְּׁתִיקָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת צִמְצוּם הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ”ל:

יג כִּי בִּתְחִלָּה כְּשֶׁהַלֶּחֶם שָׁלֵם אִי אֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ כָּךְ עַד שֶׁבּוֹצְעִין וּפוֹרְסִין וְשׁוֹבְרִין אוֹתוֹ לַחֲתִיכוֹת, וְאַחַר-כָּךְ לוֹעֲסִין אוֹתוֹ, וְאָז דַּיְקָא מְחַיֶּה אֶת הָאָדָם. וְכָל זֶה הוּא בֵּרוּר הַהֲלָכָה שֶׁהוּא בֵּרוּר הַדַּעַת, שֶׁאַחַר שֶׁמְּבַעֲרִין כָּל הַפְּסֹלֶת שֶׁהֵם הַקַּשׁ וְהַתֶּבֶן וְכוּ’ מֵהַהֲלָכָה, עֲדַיִן צְרִיכִין לִלְעֹס אֶת הַהֲלָכָה לַהֲבִינָהּ הֵיטֵב עַל מְכוֹנָהּ לְהַכְנִיסָהּ בַּלֵּב, כִּי הַתֵּרוּץ לְשׁוֹן שְׁבִירָה כַּמּוּבָא, הַיְנוּ שֶׁהַתֵּרוּצִים עַל הַקֻּשְׁיוֹת הֵם בְּחִינַת שְׁבִירָה שֶׁמְּשַׁבְּרִים וּמְבַטְּלִים אֶת הַקֻּשְׁיוֹת עַד שֶׁיּוֹדְעִין הַהֲלָכָה עַל בֻּרְיָהּ, וּמְחַלְּקִים וּפוֹסְקִים אֶת הַהֲלָכָה לְכַמָּה וְכַמָּה חֲלָקִים וּפִסְקֵי דִּינִים וְכוּ’, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַהֲלָכָה, וְכֵן הוּא בְּעִקָּר הַדַּעַת הַפְּנִימִי לְהַשִּׂיג וְלֵידַע אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת בְּצִיעַת הַלֶּחֶם וּשְׁבִירָתוֹ שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה.

עַל-כֵּן צְרִיכִין לְדַקְדֵּק מְאֹד בְּעִנְיַן הַבִּצּוּעַ שֶׁתִּכְלֶה בְּרָכָה עִם הַפַּת (או”ח קסז א), שֶׁהַבְּצִיעָה תִּהְיֶה רַק בִּבְחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הַלֶּחֶם, וְעַל-כֵּן אָנוּ מְבָרְכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל זֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לִכְנֹס עוֹד בְּקֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת כְּלָל, שֶׁזֶּה הָיָה כָּל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן בַּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת ‘דְּאִסְתַּכַּל בַּמֶּה דְּלָא הֲוֵי לֵהּ רְשׁוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי עַתָּה צְרִיכִין לְתַקֵּן זֹאת עַל-יְדֵי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל בִּבְרָכָה.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִבְצֹעַ מִמָּקוֹם שֶׁשָּׁלַט בּוֹ הָאֵשׁ בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כִּי עִקַּר צִמְצוּם הַדַּעַת הוּא עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַסְּיָג וְהַמְחִצָּה הַנַּ”ל שֶׁהוּא הַשְּׁתִיקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנִּמְשָׁךְ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’ שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַפַּרְנָסָה, כִּי הַכֹּל תָּלוּי זֶה בָּזֶה כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל:

יד וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְדַקְדֵּק לְבָרֵךְ עַל הַשָּׁלֵם שֶׁהוּא חָשׁוּב בְּיוֹתֵר (או”ח קסז, א. ובסימן קסח, א), כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה, כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ”ל (בסימן יד) מַאֲמַר הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (יתרו דף עט.): כִּי ‘בַּאֲתַר דְּאִשְׁתְּכַח יִרְאָה תִּשְׁכַּח שְׁלֵמוּתָא’ [8], כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד, י): “כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו”. כִּי צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ שְׂבִיעָה בְּחִינַת (משלי יג, כה): “צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ”, הֵפֶךְ הָרְשָׁעִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם): “וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר”, וְעִקַּר הַשְּׂבִיעָה הוּא עַל-יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, בְּחִינַת (תהלים קמה, טז) “פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן”. וְעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל הַשָּׁלֵם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת ‘יִרְאָה’, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן ה’ בְּהַתּוֹרָה ‘בַּחֲצֹצְרוֹת’ שֶׁעִקַּר הַחֲשִׁיבוּת הוּא הַיִּרְאָה, בְּחִינַת “יִרְאַת ה’ הִיא אוֹצָרוֹ” (ישעיה לג, ו) וְכוּ’:

טו וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת פֶּסַח. וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר הֲלָכָה ד (הַנִּמְצָא בְּהִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ט), שָׁם מְבֹאָר כַּמָּה דְּבָרִים מֵעִנְיַן מַצָּה וְאִסּוּר חָמֵץ וְכוּ’ עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְעַל-פִּי דְּבָרֵינוּ הַנַּ”ל יִתְבָּאֵר עוֹד בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְהַכְּלָל, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאָדָם שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִילוֹ הוּא שֶׁיְּחַבֵּר דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה וְכוּ’ כַּמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה, שֶׁזֶּה הָעִנְיָן בִּשְׁלֵמוּת נַעֲשֶׂה רַק עַל-יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה בִּבְחִינַת “כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ” (דברי הימם א כט, יא) וְכוּ’ וּלְחַבְּרָם וּלְכָלְלָם יַחַד וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹ בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל (ליקוטי תנינא ז, עין שם היטב). וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ לְהַצַּדִּיק כֵּן מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ הֶאָרָה זֹאת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל תִּקּוּנוֹ לָנֶצַח, כִּי עַל-יְדֵי הֶאָרָה הַזֹּאת לֹא יִפֹּל וְלֹא יִתְרַחֵק לְעוֹלָם, אֲפִילּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק אֲזַי הַצַּדִּיק אוֹחֵז בְּיָדוֹ וּמוֹדִיעוֹ בְּכָל פַּעַם כִּי עֲדַיִן ה’ אִתּוֹ וְאֶצְלוֹ וְכוּ’ כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, וּמֵקִיץ וּמְעוֹרֵר אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם בִּבְחִינַת ‘הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר’ וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת פֶּסַח שֶׁהוּא הַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת הָרַבִּי הָאֲמִתִּי הַנַּ”ל שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה וּלְקַשְּׁרָם וּלְכָלְלָם יַחַד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

וְכֵן עַתָּה בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה כָּל תִּקְוָתֵנוּ וְכָל גְּאֻלָּתֵנוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים וְעוֹסְקִים לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת (תהלים סט, יט): “קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ” וְכוּ’, הַכֹּל הוּא בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הָאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הָיָה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן וְהוּא יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן [9] בִּבְחִינַת (קהלת א, ט): “מַ’ה שֶּׁ’הָיָה ה’וּא שֶׁיִּהְיֶה”, וְהוּא גַּם עַתָּה בְּגָלוּתֵנוּ עִמָּנוּ, כִּי ‘אִתְפַּשְּׁטוּתֵהּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר’ [10], וּמֵאִיר בָּנוּ עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת כִּי עֲדַיִן ה’ עִמָּנוּ וְעִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת אֵיךְ שֶׁהוּא וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

טז וְעַל זֶה מְרַמֵּז פֶּסַח וּמַצָּה וּמָרוֹר. כִּי הַקָּרְבַּן פֶּסַח זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בְּעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת ‘עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה’, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַגְּאֻלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (שִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן מ) עַל פָּסוּק (תהלים עד, ב): “גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר” וְכוּ’, וְהוּא שַׁיָּךְ לַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם’ הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם. כִּי מְבֹאָר שָׁם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת, שֶׁהַבְּהֵמָה עָלְתָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה’ לְמַעְלָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל יָרַד לְמַטָּה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וּבְהַקָּרְבַּן פֶּסַח הֵאִיר בְּחִינָה זֹאת בְּפֶלֶא גָּדוֹל יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁגַּם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה גִּלּוּלִים גַּם שָׁם הֵאִיר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּעֹצֶם כֹּחוֹ שֶׁיּוּכְלוּ גַּם שָׁם לְהַקְרִיב הַקָּרְבַּן פֶּסַח, לְהַעֲלוֹת הַבְּהֵמָה לַה’ מִמָּקוֹם טָמֵא כָּזֶה וּלְהוֹרִיד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לְשָׁם, בִּבְחִינַת “וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם” וְכוּ’ אֲנִי ה’ (שמות יב, יב) – ‘אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ וְכוּ’ אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר’ וְכוּ’ (הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח), שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה הָיְתָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה וְכַנַּ”ל.

אֲבָל כְּבָר מְבֹאָר שֶׁכָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, רַק שֶׁהַצַּדִּיק מֵאִיר בָּנוּ מֵרָחוֹק כִּי ה’ אִתָּנוּ עֲדַיִן וְכוּ’, אֲבָל אָסוּר לִכְנֹס בְּהַקֻּשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כִּי ‘סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה’, בִּפְרָט כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ וְכוּ’ וְכָל זְמַן שֶׁהוּא אֶצְלוֹ בְּחִינַת הַתְחָלָה, כִּי אַחַר שֶׁחָזַר וְקִלְקֵל כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ עַתָּה לַחֲזֹר וּלְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ וְכוּ’ כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה. עַל-כֵּן כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ הַשְּׁפָלָה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע כָּל זֶה, רַק שֶׁמְּאִירִין לוֹ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה כִּי עֲדַיִן ה’ אִתּוֹ, אֲבָל חָלִילָה שֶׁיִּכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁהֵם לְפִי בְּחִינָתוֹ לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַצָּה שֶׁנִּזְהָרִין אָז מְאֹד מֵחָמֵץ שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל לְהַחֲמִיץ מֹחוֹ כְּלָל בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְכוּ’, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהִלְכוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, וְזֶה ‘מָרוֹר’ – זֵכֶר לְ”וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם” [11]. כִּי עַל-יְדֵי פֶּסַח וּמַצָּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁכִין הֶאָרַת מֹחִין גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים מְאֹד עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ לָדַעַת כִּי עֲדַיִן ה’ אִתּוֹ כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’ שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן, עַד שֶׁזּוֹכִין לִבְחִינַת שְׁתִיקָה הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְכוּ’. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘מָרוֹר’ שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל מְרִירוּת קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָזֶה, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסִימָן כז עַל פָּסוּק (ישעיה לח, יז): “הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר” וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, מְבֹאָר שָׁם שֶׁשָּׁלוֹם הוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַשָּׁלוֹם כִּי אִם עַל-יְדֵי מְרִירוּת וְכוּ’, רַק שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וְאֵינוֹ שׁוֹלֵחַ עָלָיו מְרִירוּת כְּפִי עֲווֹנוֹתָיו הָרַבִּים שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל לִסְבֹּל, רַק שׁוֹלֵחַ עָלָיו מְרִירוּת כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת מָרוֹר בְּלֵיל פֶּסַח, כִּי כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת הַנַּ”ל שֶׁהוּא עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁזּוֹכִין בְּפֶסַח, זֶה בְּחִינַת ‘שָׁלוֹם’, שֶׁעוֹשִׂין שָׁלוֹם בֵּין הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף בֵּין יָמִין וּשְׂמֹאל בֵּין דָּרֵי מַעְלָה לְדָרֵי מַטָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְזֶה הַשָּׁלוֹם אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי מְרִירוּתָא, עַל-כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל מָרוֹר עִם הַפֶּסַח וְהַמַּצָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל:

יז וְהַמְרִירוּת שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל הוּא בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, כִּי הַרְבֵּה צְרִיכִין לִסְבֹּל מְרִירוּת מַמָּשׁ מֵרִבּוּי הַמְנִיעוֹת וְהַסִּכְסוּכִים לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת פַּרְנָסָה, וְלִפְעָמִים יִסּוּרֵי הַגּוּף אוֹ מִבָּנִים חַס וְשָׁלוֹם. וְגַם הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַמְעַקְּמִין אֶת הַלֵּב שֶׁצְּרִיכִין לִבְרֹחַ מֵהֶם וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׁתִיקָה כַּנַּ”ל, גַּם זֶה בְּחִינַת מְרִירוּת, בִּבְחִינַת [12] “וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה” (שמות א, יד) – ‘בְּקֻשְׁיָא’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא מו), וּבְכַמָּה אֳפָנִים זֶה הַמְרִירוּת קָשָׁה מֵהַכֹּל, כִּי הָעִקָּר לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת הַמֹּחַ שֶׁבָּא מֵחֲמַת הַקֻּשְׁיוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב.

אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ לְהִמָּלֵט מִבְּאֵר שַׁחַת וּמִטִּיט הַיָּוֵן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְבֹּל מְרִירוּת אֵלּוּ כְּפִי בְּחִינָתוֹ, וְאָז יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת קֶשֶׁר וּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁהֵם כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל. אֲבָל צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ הַמְרִירוּת בְּרַחֲמָנוּת, וּמַשְׁלִיךְ כָּל חַטֹּאתָיו אַחַר גֵּווֹ, וְאֵינוֹ שׁוֹלֵחַ לוֹ מְרִירוּת כְּפִי עֲווֹנוֹתָיו רַק כְּפִי יְכָלְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּסִּימָן הַנַּ”ל, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְבֹּל זֶה הַמְרִירוּת.

וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמְּטַבְּלִין הַמָּרוֹר בַּחֲרֹסֶת (או”ח תעה, א), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים לט.): ‘דְּחָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלָן’. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו לֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לִסְבֹּל הַמְרִירוּת הַמַּגִּיעַ לוֹ, אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ מְמַעֵט הַמְרִירוּת כַּנַּ”ל, כִּי ‘רַחֲמָנָא חָס עֲלָן’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ ‘חָס-רוּת’ כַּמּוּבָא [13]. כִּי רוּת מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת דָּוִד – ‘שֶׁרִוָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא יד:), הַיְנוּ שֶׁהַמְתָּקַת הַמְרִירוּת הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּרְוִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁיּוֹדְעִין הָאֱמֶת שֶׁהַכֹּל בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ‘חָס עֲלָן’ וּמְמַעֵט הַמְרִירוּת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בִּבְחִינַת (תהלים נו, יא) “בַּה’ אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל”, כִּי הַכֹּל בְּחֶסֶד גָּדוֹל כַּנַּ”ל.

גַּם כִּי הַחֲרֹסֶת מְרַמְּזִין עַל הַטִּיט וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים קטז.), כִּי הָיוּ מְמָרְרִין חַיֵּיהֶם בְּטִיט וְחֹמֶר וְכוּ’, הַיְנוּ כִּי צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁהָיָה מְשֻׁקָּע בְּטִיט הַיָּוֵן לְפִי מַעֲשָׂיו וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֵהוּ מִשָּׁם, בִּבְחִינַת (תהלים מ, ג) “וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן” וְכוּ’, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ לִסְבֹּל הַמְרִירוּת הַזֶּה, כִּי הַכֹּל בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים לְפִי מַעֲשָׂיו וְכַנַּ”ל:

יח וְזֶה שֶׁתֵּכֶף אַחַר קְרִיעַת יַם-סוּף כְּתִיב (שמות טו, כג כה): “וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה וְכוּ’, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ”, כִּי זֶה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן לְכָל אָדָם הַמַּתְחִיל לְהִתְקָרֵב, שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל הַמְרִירוּת שֶׁעוֹבֵר עָלָיו וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ (שם, כו): “וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה’ אֱלֹהֶיךָ וְכוּ’ כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה’ רֹפְאֶךָ”, וּכְבָר נִתְקַשּׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּפָסוּק זֶה (סנהדרין קא.), אַךְ עַל-פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר הֵיטֵב, כִּי מַבְטִיחָם הַבְטָחָה גְּדוֹלָה הַנַּ”ל, הַיְנוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁלְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם מִקֹּדֶם הָיָה רָאוּי שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיהֶם “כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם” חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הֲלֹא אִי אֶפְשָׁר לְהִתְרַפְּאוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי מְרִירוּת כַּנַּ”ל, אַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְטִיחָם שֶׁבְּחַסְדּוֹ יָחוּס עֲלֵיהֶם וְלֹא יָשׂוּם עֲלֵיהֶם “כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם”, כִּי אִם כֵּן לֹא הָיוּ יְכֹלִים לִסְבֹּל וְהָיוּ לְאַחַר יֵאוּשׁ, רַק שֶׁיִּהְיֶה מֵקֵל עֲלֵיהֶם בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר וְלֹא יִשְׁלַח לָהֶם כִּי אִם כְּפִי יְכָלְתָּם. וְזֶהוּ “כִּי אֲנִי ה’ רֹפְאֶךָ”, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי ה’ שֶׁאֲנִי רַחֲמָן גָּדוֹל עוֹסֵק בִּרְפוּאָתְךָ, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי לֹא אֶשְׁלַח עָלֶיךָ מְרִירוּת כְּפִי מַעֲשֶׂיךָ שֶׁהוּא בְּחִינַת “כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם”, רַק אֲרַפֵּא אוֹתְךָ בְּרַחֲמִים בִּמְעַט מְרִירוּת כְּפִי יְכָלְתְּךָ בְּאֹפֶן שֶׁתִּסְבֹּל וְתִתְרַפֵּא, וְזֶהוּ ‘כִּי אֲנִי ה’ רֹפְאֶךָ’, וּבְוַדַּאי אֲרַפֵּא אוֹתְךָ כָּרָאוּי וְכַנַּ”ל:

 

רָאשֵׁי פְּרָקִים לְהִלְכוֹת פֶּסַח הַמְחֻבָּר לְהִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם לִסְעֻדָּה, עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם‘.

יט וְזֶה בְּחִינַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן. כִּי יַיִן בַּקְּדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת (ערובין סה.): “כָּל הַמִּתְפַּתֶּה בְּיֵינוֹ” וְכוּ’, “וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים” וְכוּ’ (שיר השירים ז, י), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: “אַהֲבַת הַמִּישׁוֹר”, בְּחִינַת אַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְרָצוֹן מֻפְלָג, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁמִּי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם וְשׁוֹתֶה יַיִן בִּקְדֻשָּׁה בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְכוּ’, אֲזַי יִתְעוֹרֵר לִבּוֹ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ לַה’ יִתְבָּרַךְ. כִּי ‘זָכָה’ – ‘הַיַּיִן מְשַׂמְּחוֹ’ (יומא עו:), בְּחִינַת (תהלים קד, טו) “וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב”, וְשִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת הַרְחָבַת הַלֵּב בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ לַה’ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת (שם טז, יא): “שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים א, ד): “נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ”. וְזֶה בְּחִינַת כּוֹס יַיִן שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, לְגַלּוֹת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשׁ עַל כּוֹס יַיִן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. כִּי ‘אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן’ (ברכות לה.), כִּי ‘שִׁיר’ הוּא עִקַּר הַדְּבֵקוּת לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג וְכוּ’. וְעַל-כֵּן בִּכְנִיסַת שַׁבָּת שֶׁאָז צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁבְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּלְתַקֵּן כָּל הָעוֹבְדִין דְּחֹל שֶׁיֻּכְלְלוּ בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁיֻּכְלְלוּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִיתָם כְּשֶׁעוֹלִים וְנִכְלָלִין בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא תַּכְלִית שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כִּי שַׁבָּת בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הוּא שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

עַל-כֵּן תֵּכֶף בִּכְנִיסַת שַׁבָּת צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, כִּי עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל, כִּי הָעִקָּר הוּא לְהַמְשִׁיךְ רַחֲמָנוּת עַל הָעוֹלָם לְהָאִיר בָּהֶם הַדַּעַת לְהוֹצִיאָם מֵהָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעֲווֹנוֹת וְהַפְּגָמִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בִּבְחִינַת: “שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ” (במדבר יא, ח) – ‘בִּשְׁטוּתָא’ וְכוּ’ (זוהר בשלח דף סג.). אֲבָל בְּשַׁבָּת מֵאִיר הַדַּעַת הַיְנוּ הַדַּעַת שֶׁל הָרַב הַמֵּאִיר בְּבֵן וְתַלְמִיד, כִּי הַצַּדִּיק בְּחִינַת שַׁבָּת וְכוּ’ [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן סז)], וְעַל-כֵּן מְקַדְּשִׁין עַל הַיַּיִן, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת כְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל.

וְאֵין קִדּוּשׁ אֶלָּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁאָז עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשְּׂבִיעָה, בְּחִינַת (תהלים קמה, טז) “וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן”, וְזֶהוּ: “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ” וְכוּ’ (דברים ח, י), שֶׁהוּא מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס יַיִן, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ כָּל אֶחָד הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת קִדּוּשׁ שֶׁל יוֹם טוֹב כִּי ‘יוֹם טוֹב נָמֵי אִקְרֵי שַׁבָּת’ (ביצה יח. מנחות סה:):

כ אֲבָל בְּפֶסַח שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַגְּאֻלָּה שֶׁהָיְתָה בְּנֵס נִפְלָא וּבְחֶסֶד גָּדוֹל, כִּי הָיָה עֲדַיִן קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וְנִגְאֲלוּ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְכוּ’, עַל-כֵּן צְרִיכִין אָז לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּכַמָּה שִׁנּוּיִים כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת.

וְזֶה בְּחִינַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת כְּנֶגֶד אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה: “וְהוֹצֵאתִי וְהִצַּלְתִּי וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי” (שמות ו, ו). כִּי בְּשַׁבָּת מַעֲלִין עַל-יְדֵי הַקִּדּוּשׁ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, עַל-יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁהוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁעָסְקוּ בַּחֹל, בִּבְחִינַת (שם כ, ט י): “שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹדוּ וְכוּ’, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת”, שֶׁכְּפִי הָעֲבוֹדָה שֶׁל שֵׁשֶׁת יָמִים כֵּן זוֹכֶה לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְכוּ’.

אֲבָל בְּפֶסַח שֶׁהָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וְלֹא הָיָה אָז אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, רַק מַמְשִׁיכִין מֹחִין גְּדוֹלִים מִלְּמַעְלָה בִּכְנִיסַת פֶּסַח בְּחַסְדּוֹ לְבַד, שֶׁהַהַתְחָלָה הוּא מִקִּדּוּשׁ עַל הַיַּיִן (או”ח תעג, א), עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל הַסְּעֻדָּה מִיָּד, כִּי עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר בִּשְׁלֵמוּת הֶאָרַת הָרָצוֹן, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיִּשְׁתּוּ עוֹד כּוֹס שְׁנִיָּה קֹדֶם הַסְּעֻדָּה, וּלְסַדֵּר עָלָיו הַהַגָּדָה, וּלְסַפֵּר הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּחַסְדּוֹ, וּ’מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ וְעַכְשָׁו קֵרְבָנוּ’ וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת שֶׁל דָּרֵי מַטָּה שֶׁהוּא זֶה הָעוֹלָם בְּדָרֵי מַעְלָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כְּלָלִיּוּת עֲשִׂיָּה בַּאֲצִילוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘בֵּן חָכָם’ שֶׁמֵּאִיר בְּ’בֵן רָשָׁע’ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֲשִׂיָּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר בְּחִינַת עֲשִׂיָּה לְהָאִיר שָׁם הַדַּעַת, כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֲצִילוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא לְתַקֵּן הַ’בֵּן רָשָׁע’ שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, הַיְנוּ לְהָאִיר הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן הַגָּבֹהַּ מְאֹד לְהַמְשִׁיכוֹ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה עַד שֶׁיָּאִיר בַּעֲשִׂיָּה כְּדֵי לְהַחֲזִיר הָרְשָׁעִים בִּתְשׁוּבָה, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא נָמוּךְ בְּיוֹתֵר וְחוֹלֶה וּמְקֻלְקָל בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו שֵׂכֶל וְדַעַת מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ יוֹתֵר (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘מֵישְׁרָא’ סִימָן ל, עַיֵּן שָׁם). כִּי הָאַרְבַּע כּוֹסוֹת הֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבָּעָה בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת [14].

וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי כּוֹס שְׁנִיָּה שֶׁמְּסַדְּרִין עָלָיו הַהַגָּדָה שֶׁהוּא כְּנֶגֶד עֲשִׂיָּה וְכוּ’ שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בַּאֲצִילוּת, עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת הַנַּ”ל שֶׁזֶּה הָעִקַּר הַתִּקּוּן הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן. עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל מִקֹּדֶם, כִּי עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִכְלָלִיּוּת הַנַּ”ל כִּי אִם עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁמְּסַדְּרִין הַהַגָּדָה עַל כּוֹס שְׁנִיָּה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עוֹקְרִין הַקְּעָרָה מִקֹּדֶם (שֻׁלְחָן עָרוּךְ שָׁם סְעִיף ו) לְהוֹרוֹת כִּי עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בִּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיְּסַפְּרוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

כא וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה תִּינוֹק וְיִשְׁאַל ‘מַה נִּשְׁתַּנָּה’, כִּי ‘כָּאן הַבֵּן שׁוֹאֵל’ (פסחים קטז.), כִּי הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּשְׁאַל הַבֵּן שֶׁהֵם הָאַרְבָּעָה בָּנִים הַנַּ”ל, כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁגִּלָּה אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעֵין כֹּל הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַבָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד, ט): “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ”, וְכֵן בִּפְסוּקִים רַבִּים. כִּי זֶה עִקַּר הַדַּעַת הַנַּ”ל לְהָאִיר בְּבָנִים וְתַלְמִידִים שֶׁנִּקְרָאִים גַּם כֵּן בָּנִים לְהָאִיר הַדַּעַת מִדּוֹר לְדוֹר לְעוֹלָם, בְּחִינַת (תהלים קמה, ד): “דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י, ב): “וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּיִים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאַל.

אֲבָל כָּל הַתְּשׁוּבָה הוּא רַק שֶׁמְּסַפְּרִין כִּי עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה’ אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם וְכוּ’ וּמַאֲרִיכִין בְּסִפּוּר זֶה, וְ’כָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכוּ’ מְשֻׁבָּח’ (הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח). אֲבָל בְּכָל זֶה עֲדַיִן אֵין תְּשׁוּבָה מַסְפֶּקֶת וְטַעַם גָּמוּר עַל כָּל הַמִּצְווֹת וְהַשִּׁנּוּיִים, כַּמּוּבָן לַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסְּפָרִים מִזֶּה. אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן, שֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבַּלַּיְלָה הַזֹּאת וְכָל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, הַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁגִּלָּה לָנוּ בְּרַחֲמָיו עַל-יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם עַל-יְדֵי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ עַד אֵין חֵקֶר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה רָאִינוּ עַיִן בְּעַיִן כִּי רָאוּי לָנוּ לְעָבְדוֹ וּלְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ בְּאַהֲבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ עַל-יְדֵי מֹשֶׁה. אֲבָל עִקַּר הַטַּעַם שֶׁל כָּל מִצְוָה בִּפְרָטִיּוּת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, צו): “לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ (בְּהִלְכוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר הַנַּ”ל) עַל תְּשׁוּבַת הַ’בֵּן חָכָם’ “אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן”, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן לְכֻלָּם מְשִׁיבִין רַק “בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם”, לוֹמַר שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ אוֹכְלִים עַתָּה מַצָּה מָרוֹר וְכוּ’, וּבִשְׁבִיל זֶה עוֹשִׂים שִׁנּוּיִים כְּדֵי שֶׁתִּשְׁאַל וְיָשִׁיבוּ לְךָ וִיסַפְּרוּ לְךָ הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּמִמֵּילָא תָּבִין שֶׁרָאוּי לָנוּ לְקַיֵּם דִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁמָּסַר לָנוּ כָּל זֶה, אֲבָל עִקַּר הַטַּעַם בִּפְרָטִיּוּת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לְךָ וְכַנַּ”ל (בְּאוֹת ז) עַל פָּסוּק ‘לְעֵינֵי הָעַמִּים’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

וְעַל-כֵּן ‘הָרָשָׁע’ שֶׁשּׁוֹאֵל בְּדֶרֶךְ עַזּוּת ‘מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם’ וּמוֹצִיא עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכוֹפֵר בָּעִקָּר (וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר הַנַּ”ל מִזֶּה), עַל-כֵּן מַקְהִין אֶת שִׁנָּיו וְאוֹמְרִים לוֹ: ‘לִי’ וְלֹא לוֹ, אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאַל. הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁאַתָּה מוֹצִיא עַצְמְךָ מִן הַכְּלָל וְאַתָּה שׁוֹאֵל: מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת ‘לָכֶם’ – וְלֹא ‘לוֹ’, כְּאוֹמֵר שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְקַיֵּם זֹאת הָעֲבוֹדָה אִם לֹא שֶׁיְּבָאֲרוּ לוֹ בְּפֵרוּשׁ הַטַּעַם שֶׁל כָּל דָּבָר, שֶׁזֶּה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן מְרַחֲקִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ ‘אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל’. כִּי הַגְּאֻלָּה הָיְתָה רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה – “וַיַּאֲמֵן הָעָם” (שמות ד, לא), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ד, ח): “תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה”, רַק שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ לָבֹא לֶאֱמוּנָה, עַל-כֵּן עָשָׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה וְהֶרְאָה לָנוּ שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין, וְיִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ קִיְּמוּ כֵּן, וְהִסְתַּכְּלוּ עַל הָאֱמֶת וְהֶאֱמִינוּ בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ. אֲבָל לְבָאֵר לְךָ הַדַּעַת בִּפְרָטִיּוּת שֶׁתֵּדַע טַעַם הָעֲבוֹדָה, זֶה אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ”ל.

וְכָל כַּוָּנָתֵנוּ אֲפִילּוּ בִּתְשׁוּבַת הָרָשָׁע, הוּא לְטוֹבָתוֹ אוּלַי יָשׁוּב עַל-יְדֵי-זֶה מֵרִשְׁעָתוֹ וְיַכְנִיעַ לְבָבוֹ לִבְלִי לִשְׁאֹל קֻשְׁיוֹת בְּרִשְׁעוּת כָּזֶה, וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר פָּעֲלוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁכַּמָּה רְשָׁעִים שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה עַל-יְדֵי דִּבְרֵיהֶם שֶׁהִכְנִיסוּ בָּהֶם שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ עַל הָאֱמֶת וְלֹא יִשְׁאֲלוּ קֻשְׁיוֹת יוֹתֵר מִדַּאי, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם הַדַּעַת שֶׁרָאוּי לָהֶם לְהַאֲמִין עַל-יְדֵי כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

כב וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘כַּרְפַּס’ שֶׁהוּא מִין יָרָק שֶׁאוֹכְלִים אָז, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת. דְּהַיְנוּ שֶׁמְּרַמְּזִין: אַף-עַל-פִּי שֶׁשָּׁתִינוּ כּוֹס רִאשׁוֹן עֲדַיִן לֹא זָכִינוּ לֶאֱכֹל הַמַּצָּה שֶׁהוּא מַאֲכַל מַלְאָכִים בְּחִינַת מָן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא עה:), רַק אָנוּ צְרִיכִין לִזְכֹּר תְּחִלָּה עֲנִיּוּתֵנוּ וְכוּ’. כִּי עַתָּה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה קֹדֶם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, אֲכִילָתֵנוּ בִּבְחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה בְּחִינַת (בראשית ג, יח) “וְאָכַלְתָּ אֶת יֶרֶק הַשָּׂדֶה”, מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בַּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים קיח.): בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן “וְאָכַלְתָּ אֶת יֶרֶק הַשָּׂדֶה” נִזְדַּעְזַע וְכוּ’, עַד שֶׁאָמַר לוֹ (שם ג, יט): “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם”, שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁעַל-יְדֵי יְגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת שֶׁיִּתְיַגְּעוּ יִשְׂרָאֵל בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת יִזְכּוּ לַאֲכִילַת לֶחֶם שֶׁהוּא מַאֲכַל אָדָם:

כג וְזֶה בְּחִינַת ‘יַחַץ’ שֶׁפּוֹרְסִין הַמַּצָּה, לְהוֹרוֹת שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁבּוֹצְעִין וּפוֹרְסִין אוֹתָהּ אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל תֵּכֶף, עַד שֶׁיְּסַפְּרוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל, וְאָז יִזְכּוּ לַאֲכִילַת מַצָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁתִיקָה עַל הַקֻּשְׁיוֹת, רַק ‘שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה’ (פסחים לו.) שֶׁהֵם שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת עַל שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְגִלָּה אֱלֹהוּתוֹ לְעֵינֵינוּ וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (דברים טז, ג) “לֶחֶם עֹנִי” [כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי בְּהִלְכוֹת פֶּסַח הַנַּ”ל הֲלָכָה ט אוֹת ב וְאוֹת ה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם]. וְעַיֵּן לְעֵיל (בְּאוֹת יא יב) עִנְיַן בְּצִיעַת הַפַּת, שֶׁהָעִקָּר לִבְצֹעַ בִּבְרָכָה כְּדִינוֹ בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה אָז לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַתָּה בְּפֶסַח שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל תֵּכֶף כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן בּוֹצְעִין וְשׁוֹבְרִין הַמַּצָּה מִקֹּדֶם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘יַחַץ’, וְאֵין אוֹכְלִין מִיָּד עַד שֶׁמְּסַדְּרִין הַהַגָּדָה, לְהוֹרוֹת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּן הַבְּצִיעָה שֶׁהוּא הַמְשָׁכַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, כִּי אִם עַל-יְדֵי סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

כד וְאַחַר-כָּךְ שׁוֹתִין עוֹד שְׁתֵּי כּוֹסוֹת וְכוּ’, וְהֵם כְּנֶגֶד שְׁתֵּי הַיָּדַיִם הַנַּ”ל שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה שֶׁהֵם הָרְמָזִים, שֶׁמִּשָּׁם הַפַּרְנָסָה וְהָאֲכִילָה שֶׁמִּשָּׁם הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

וּכְלַל הָאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת הֵם כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת שֶׁעוֹלָה לְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִשְּׁתֵּי הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁזֶּהוּ אַרְבַּע בְּחִינוֹת: חָכְמָה, וּמַלְכוּת, וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מֵאִיר הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל-כֵּן מְסַיְּמִין ‘נִרְצָה’ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּתִקּוּנִים נִפְלָאִים שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי כָּל הַסֵּדֶר כַּנַּ”ל:

כה וְהַכּוֹסוֹת בְּעַצְמָן שֶׁשּׁוֹתִין בָּהֶם הַיַּיִן שֶׁל הָאַרְבַּע כּוֹסוֹת הֵם בְּחִינַת יִרְאָה, כִּי ‘כּוֹס’ בְּגִימַטְרִיָּא ‘אֱלֹהִים’ כַּמּוּבָא [15] שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת (בראשית מב, יח): “אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא”. כִּי כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל כְּלוּלִים בַּיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כִּנּוּ שְׁתִיַּת הַיַּיִן רַק עַל שֵׁם הַכּוֹסוֹת שֶׁאָמְרוּ שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כִּי הַיַּיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הָרָצוֹן, אֵין יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיכוֹ וּלְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁעוֹלֶה וּמְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִיָּם הַחָכְמָה וְכוּ’, וְגַם כָּל הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד וְכוּ’ הַכֹּל בִּבְחִינַת יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם:

כו וְזֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי הָרְחִיצוֹת בְּלֵיל פֶּסַח (או”ח תעג, ו; ובסימן תעד, א). ‘רְחִיצָה’ בְּחִינַת בִּטָּחוֹן, כִּי בִּטָּחוֹן בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם הוּא רְחִיצָה [וְכֵן רָאִיתִי בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁסִּימַן רְחִיצָה מְרַמֵּז עַל בִּטָּחוֹן]. הַיְנוּ שֶׁקֹּדֶם הָאֲכִילָה צְרִיכִין לִרְחֹץ יָדָיו בְּמַיִם, שֶׁזֶּהוּ מִצְוַת נְטִילַת יָדַיִם לִסְעֻדָּה כְּדֵי לְטַהֵר הַיָּדַיִם שֶׁהֵם עַסְקָנִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע פַּרְנָסָה מֵהַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה וְכַנַּ”ל. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בִּטָּחוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁהַכֹּל מְצַפִּין עַל פַּרְנָסָה, וְהַמַּלְכוּת מְקַבֶּלֶת כָּל אֵלּוּ הַבִּטְחוֹנוֹת וְעוֹלָה עִמָּהֶם, וּמְקַבֶּלֶת הַפַּרְנָסָה מֵהַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה וְכוּ’. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין רְחִיצָה בְּמַיִם קֹדֶם הָאֲכִילָה, כִּי הַמַּיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁל ‘יָם הַחָכְמָה’, הֵם מְטַהֲרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁבָּאִין עַל-יְדֵי הָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַדַּעַת, וְעַל-פִּי רֹב מוֹנֵעַ הָרוּחַ שְׁטוּת מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, מֵחֲמַת שֶׁהָרוּחַ שְׁטוּת מַטְעֶה אוֹתוֹ כְּאִלּוּ יֵשׁ בְּכֹחַ יָדָיו לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם “וְאָמַרְתָּ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי” וְכוּ’ (דברים ח, יז). עַל-כֵּן צְרִיכִין לִרְחֹץ יָדָיו בְּמַיִם, לְהוֹרוֹת שֶׁהַפַּרְנָסָה הוּא רַק עַל-יְדֵי טָהֳרַת הַיָּדַיִם בְּמַיִם, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בְּהַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’ שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַפַּרְנָסָה.

כִּי הַיָּדַיִם בַּקְּדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת בִּטָּחוֹן שֶׁמְּרִימִין יָדָיו לַה’ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (תהלים קמג, ו): “פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ” (שם פח, י) “שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי”, כִּי אֵין לִי שׁוּם בִּטָּחוֹן בְּכֹחִי וְעֹצֶם יָדִי, כִּי אִם בְּךָ לְבַד בָּטַחְתִּי. וְעַל-כֵּן נִקְרָא ‘רְחִיצָה’ לְשׁוֹן בִּטָּחוֹן כַּנַּ”ל, כִּי כָּל הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי מַיִם שֶׁמְּגַדְּלִים כָּל דָּבָר וַאֲפִילּוּ אוֹצָרוֹת [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן ס אות ג)], בִּבְחִינַת (דברים כח, יב): “יִפְתַּח ה’ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ וְכוּ’ לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ” וְכוּ’, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִ’יָּם הַחָכְמָה’ הַנַּ”ל עַל-יְדֵי הַבִּטְחוֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

וְעַתָּה בְּפֶסַח צְרִיכִין שְׁתֵּי רְחִיצוֹת, שֶׁמִּקֹּדֶם אֲכִילַת הַכַּרְפַּס נוֹטְלִין גַּם כֵּן יָדָיו שֶׁזֶּהוּ סִימַן ‘וּרְחַץ’, לוֹמַר שֶׁאֲפִילּוּ אֲכִילָה זֹאת שֶׁל מְעַט יָרָק אֵין בְּכֹחִי לְהַמְשִׁיךְ כִּי אִם עַל-יְדֵי בִּטָּחוֹן בְּחַסְדְּךָ לְבַד, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁהָאָדָם בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחֲקוּת גָּדוֹל וּפַרְנָסָתוֹ מְצֻמְצֶמֶת מְאֹד וְאֵין לוֹ כִּי אִם מְעַט יָרָק, אַל יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו, רַק יֹאמַר הֲלֹא גַּם זֶה הַמְעַט יָרָק הוּא חֶסֶד נִפְלָא מֵה’ יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן אֲנִי בּוֹטֵחַ בּוֹ, כִּי הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי בִּמְעַט יָרָק הַזֶּה, הוּא יָכוֹל לְפַרְנְסֵנִי בְּכָבוֹד וְעֹשֶׁר גָּדוֹל כִּרְצוֹנוֹ, “כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְכוּ’, כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים” (תהלים עה, ז ח).

וְיֵשׁ לְרַמֵּז שֶׁעַל-כֵּן כִּנּוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּשֵׁם כַּרְפַּ”ס, וְכָל הַמְפָרְשִׁים תְּמֵהִים עַל זֶה. אַךְ עַל-פִּי הַנַּ”ל יֵשׁ לְרַמֵּז, שֶׁעַתָּה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בִּתְחִלַּת הַגְּאֻלָּה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חֲזָקִים מְאֹד מְאֹד בְּבִטָּחוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יב, לט): “וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם”, וְהַכָּתוּב מְשַׁבְּחָן מְאֹד עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב, ב): “זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ וְכוּ’ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, עַל-כֵּן אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַתָּה עָלֵינוּ הַבִּטָּחוֹן הָזֶה, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁגַּם זֶה הַמְעַט יָרָק הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה מֵה’ יִתְבָּרַךְ.

וְעַל-כֵּן נִקְרָא בְּשֵׁם ‘כַּרְפַּס’ שֶׁהוּא שֵׁם שֶׁל בִּגְדֵי מֶשִׁי יְקָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אסתר א, ו) “חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת”, כְּלוֹמַר אֲנִי בּוֹטֵחַ שֶׁהַכֹּל בְּיָדְךָ, וְזֶה הַמְעַט יָרָק הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא כְּמוֹ לְבוּשִׁים יְקָרִים הַנִּקְרָאִים ‘כַּרְפַּס’, וַאֲנִי בּוֹטֵחַ בְּךָ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַגְבִּיהֵנִי לְפַרְנְסֵנִי בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד בְּבִגְדֵי ‘כַּרְפַּס’, כִּי הַכֹּל בְּיָדְךָ לְבַד. וְזֶה עִקַּר הַמְתָּקַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הָעֲנִיּוּת שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת הַמַּצָּה ‘לֶחֶם עֹנִי’ – שֶׁהוּא תִּקּוּן לְהָעֹנִי, כִּי הָעִקָּר עַל-יְדֵי בִּטָּחוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַצָּה שֶׁנֶּאֱפֵית בְּחִפָּזוֹן “כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְכוּ’ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם” (שמות יב, לט).

וְזֶהוּ גַּם כֵּן אֲכִילַת הַ’כַּרְפַּס’ שֶׁרוֹחֲצִין יָדָיו וְאוֹכְלִין אוֹתוֹ קֹדֶם כָּל הַמַּאֲכָלִים, לְחַזֵּק הַבִּטָּחוֹן מִתַּכְלִית תַּכְלִית הָעֲנִיּוּת, לִבְטֹחַ בּוֹ בִּישׁוּעָתוֹ כִּי הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְגָרְשִׁין הָרוּחַ שְׁטוּת בְּחִינַת ‘שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ’ וְכוּ’, וְזוֹכִין לַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר הַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה שֶׁל “גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט” וְכוּ’ הַנַּ”ל (שיחות הר”ן סימן מ). שֶׁהוּא בְּחִינַת זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים בְּחִינַת (תהלים קיג, ה): “הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת, הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת וְכוּ’, מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן”, בְּחִינַת (שמואל-א ב, ז): “ה’ מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם”, שֶׁהַכֹּל בִּבְחִינַת גַּלְגַּל הַנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי כָּל זֶה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם כַּנַּ”ל:

כז נִמְצָא שֶׁעַתָּה בְּלֵיל פֶּסַח עוֹשִׂין שִׁנּוּי בְּכָל הַדְּבָרִים הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, שֶׁכּוֹפְלִים אוֹתָם, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא שֶׁהוּא עִקַּר הַתִּקּוּן, בְּחִינַת “וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ” (תהלים קמה, טו), שֶׁהוּא בְּחִינַת (במדבר כג, כג): “כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל ‘מַה’ פָּעַל אֵל” וְכוּ’, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקְוָה וְהַתַּכְלִית וְכוּ’. כִּי בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּכְנִיסַת שַׁבָּת עַל-יְדֵי הַכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ, כִּי הָעִקָּר הוּא שַׁבָּת שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז עִקַּר בְּחִינַת הָ’עֵת אֲשֶׁר יֵאָמֵר וְכוּ’ ‘מַה’ וְכוּ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם מְקַבְּלִין כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל לִזְכּוֹת תָּמִיד בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן. וְהַכֹּל כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעוֹלָם הַזֶּה לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת דָּרֵי מַטָּה בְּדָרֵי מַעְלָה וְכוּ’, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הָעֲבוֹדָה שֶׁכְּמוֹ כֵן זוֹכֶה בְּשַׁבָּת בִּכְנִיסָתוֹ עַל-יְדֵי הַקִּדּוּשׁ עַל הַכּוֹס לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת (עבודה זרה ג.) ‘מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַתָּה בְּפֶסַח בִּכְנִיסָתוֹ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם עֲבוֹדָה רַק בְּחַסְדּוֹ וְכוּ’, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן עַל-יְדֵי כּוֹס אֶחָד שֶׁל קִדּוּשׁ, רַק עַל-יְדֵי שֶׁמְּסַדְּרִין הַהַגָּדָה עַל הַכּוֹס שֵׁנִי, וּמְסַפְּרִין עָלָיו תֹּקֶף הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּחֶמְלָתוֹ הַגְּדוֹלִים, שֶׁהֵאִיר עֵינֵינוּ עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְהוֹדִיעָנוּ אֲמִתַּת אֱלֹהוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ הַגְּדוֹלָה וְכוּ’, כִּי ‘מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ וְעַכְשָׁו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ’ וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת ‘הָאֲצִילוּת’ שֶׁהוּא תַּכְלִית הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן – ‘בָּעֲשִׂיָּה’ שֶׁהוּא תַּכְלִית עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, בְּחִינַת הֶאָרַת הַ’בֵּן חָכָם’ בְּ’בֵן רָשָׁע’ (כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת) וְכַנַּ”ל, שֶׁאָז דַּיְקָא אָנוּ זוֹכִין לִכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת. וְאָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לֶאֱכֹל אַחַר-כָּךְ הַמַּצָּה וְכוּ’, לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁצְּרִיכִין עַתָּה לְהַמְשִׁיךְ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל-יְדֵי מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה וְכוּ’.

כִּי עַתָּה צְרִיכִין לְדַבֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה וּלְהַרְבּוֹת בְּסִפּוּר הַנִּסִּים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן אֵין לָנוּ שׁוּם עֻבְדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכוּ’, כִּי עַתָּה עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁמַּרְבִּין לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “פֶּסַח” – ‘פֶּה-סָח’ [16], בְּחִינַת ‘כָּל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר’. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְבּוֹת לְהוֹדוֹת לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’.

וְכֵן הָרְחִיצוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בִּטְחוֹנוֹת, כּוֹפְלִין, וְכֵן הַבְּצִיעוֹת כּוֹפְלִין, שֶׁבַּתְּחִלָּה קֹדֶם סִפּוּר הַהַגָּדָה בּוֹצְעִין הַמַּצָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘יַחַץ’, וְאַחַר-כָּךְ פַּעַם שֵׁנִי בִּשְׁעַת ‘הַמּוֹצִיא’. כִּי הָרְחִיצוֹת וְהַבְּצִיעוֹת הַכֹּל בִּשְׁבִיל הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, וְעַתָּה צְרִיכִים כָּל זֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים. וּבֵין שְׁתֵּי כּוֹסוֹת וּשְׁתֵּי הַבְּצִיעוֹת וּשְׁתֵּי הָרְחִיצוֹת אוֹמְרִים הַהַגָּדָה וּמַאֲרִיכִין לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה כִּי אִם עַל-יְדֵי סֵדֶר זֶה, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בַּהַתְחָלָה בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

כח וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה בְּמַעֲשָׂיו לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַתַּכְלִית הַנַּ”ל שֶׁהוּא הֶאָרַת הָרָצוֹן, צָרִיךְ עַל כָּל פָּנִים לְהַרְבּוֹת מְאֹד מְאֹד בְּסִפּוּר הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ, לְקָרְבוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא וּלְהוֹדִיעוֹ כִּי עֲדַיִן ה’ עִמּוֹ וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל אָדָם וְכוּ’, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר בְּחִינַת (תהלים מט, ד) “פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת” וְכוּ’. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַחֲלִיפוֹת וְכוּ’, וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בָּזֶה ‘הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח’ – ‘בַּחֲסָדִים’ [17] שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וְאַהֲבָה וְרָצוֹן, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל:

כט וְזֶה בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר. כִּי מְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת [18] שֶׁאָז מַמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי הַסְּפִירָה הַמַּקִּיפִין וְכוּ’, זֶה בְּחִינַת ‘לְעֵינֵי הָעַמִּים’ הַנַּ”ל (בְּאוֹת ז). כִּי הַמַּקִּיפִין הוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, וְאִם כֵּן מַהוּ הַמְשָׁכָתָן? אַךְ הָעִקָּר שֶׁמַּמְשִׁיכִין עָלֵינוּ הַשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ אֵלֵינוּ וְיַקִּיף אֶת שִׂכְלֵנוּ, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת וּלְהָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין, כִּי נָבִין מֵרָחוֹק שֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת עֲצוּמִים אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לִרְדֹף בְּכָל כֹּחֵנוּ אַחֲרֵיהֶם וּלְהִתְדַּבֵּק בָּם, אֲבָל עֲדַיִן הַסּוֹדוֹת נֶעְלָמִים מֵאִתָּנוּ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘לְעֵינֵי הָעַמִּים’ הַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא אֲפִילּוּ בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד מְאֹד, כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין זֶה ‘תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע’, כִּי עֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מִתַּכְלִית הַיְדִיעָה כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלוּם, רַק עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּתֵנוּ לְהַצַּדִּיקִים הֵם מְאִירִין בָּנוּ כִּי עֲדַיִן ה’ אִתָּנוּ אֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ הֵם אֲפִילּוּ וְכוּ’, וּמוֹדִיעִין לָנוּ מֵרָחוֹק שֶׁהַסּוֹד אֶצְלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הַמַּקִּיפִין לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשֶּׁבַע מִדּוֹת וְכוּ’.

כִּי אוֹר הַפְּנִימִי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג מֵחֲמַת הַחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁאֵין אָנוּ זוֹכִים לְהַקְרִיב קָרְבַּן הָעֹמֶר, רַק עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִין בְּעֵת הַסְּפִירָה ‘הָרַחֲמָן יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמוֹ’ וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין מְעַט אוֹרוֹת הַפְּנִימִיִּים וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כָּל זֶה בַּכַּוָּנוֹת (שם). הַיְנוּ עַל-פִּי הַמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל וּבְהַתּוֹרָה עַל פָּסוּק “גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט” וְכוּ’ הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁכּוֹלֵל דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה הוּא בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’, וְעַל-כֵּן עַכְשָׁיו בְּעֵת הַחֻרְבָּן אִי אֶפְשָׁר לְהָאִיר הַדַּעַת בִּשְׁלֵימוּת, רַק עַל-יְדֵי תְּפִלָּה וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ שֵׂכֶל וְדַעַת שֶׁנֵּדַע שֶׁיֵּשׁ אוֹר גָּדוֹל לִסְבִיבֵנוּ, הַיְנוּ שֶׁמַּקִּיפִין אוֹתָנוּ שִׂכְלִיִּים וְסוֹדוֹת עֲצוּמִים וְהֵם לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, רַק אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיגָם כִּי הֵם בַּמֻּפְלָא מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ”ל, וְעִקַּר הֶאָרָתָם הוּא שֶׁמְּאִירִים לָנוּ בְּדַעְתֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה וּגְבוּל בְּהַדַּעַת, לְבַל נַהֲרֹס לִכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁהֵם אֶצְלֵנוּ בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכוּ’:

ל וּכְלַל אֵלּוּ הַמַּקִּיפִין הֵם בְּחִינַת תְּקוּפוֹת הַיָּמִים. כִּי נִיסָן הוּא בְּחִינַת תְּקוּפוֹת הַיָּמִים בְּחִינַת (שמואל-א א, כ) “וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים” וְכוּ’, וְתִשְׁרֵי הוּא בְּחִינַת (שמות לד, כב) “תְּקוּפַת הַשָּׁנָה”, שֶׁנֶּאֱמַר עַל חַג הָאָסִיף שֶׁהוּא בְּתִשְׁרֵי וְכוּ’. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁהוּא הַ’זְּמַן’, צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ מִ’לְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן’ מִבְּחִינַת ‘תְּקֻפוֹת הַיָּמִים’, שֶׁמִּשָּׁם הֵם הֶאָרַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הַסְּפִירָה:

לא וְזֶה (ויקרא כג, טו) “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם” – ‘לָכֶם לְעַצְמְכֶם’ (מנחות סה:) לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִ’תְּקֻפוֹת הַיָּמִים’ מִלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן לְתוֹךְ כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁל הַזְּמַן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ”ל. וְזֶה (שם) “שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה”, כִּי עִקָּר הוּא תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת וְלִבְלִי לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בֵּן תָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת (בראשית כה, כז) “יַעֲקֹב אִישׁ תָּם” [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘מֵישְׁרָא’ סִימָן ל].

כִּי עִקַּר שְׁלֵימוּת הָעוֹלָמוֹת הוּא כְּשֶׁנִּכְלָלִין זֶה בָּזֶה בִּבְחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה הַדָּבָר עִקָּרוֹ נַעֲשֶׂה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהָיוּ עֶלְיוֹנִים – לְמַטָּה, וְתַחְתּוֹנִים – לְמַעְלָה. וְהָעִקָּר תָּלוּי בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מוֹדִיעַ לַתַּחְתּוֹנִים אֲפִילּוּ לְהַתַּחְתּוֹנִים מְאֹד שֶׁהֵם בְּעֹמֶק הַיְרִידָה מְאֹד, כְּשֶׁמּוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁעֲדַיִן עֲדַיִן ה’ אִתָּם וְאֶצְלָם וְקָרוֹב לָהֶם כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, עַד שֶׁמְּקַבְּלִין זֶה הַדַּעַת וּמִתְעוֹרְרִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בִּתְפִלָּה וְתוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכוּ’ בִּבְחִינַת ‘הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מַגְבִּיהַּ כָּל הַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין הָעֶלְיוֹנִים לְמַטָּה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין הַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ לְמַטָּה, כִּי ‘בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְעַר לְעֵלָּא’ וְכוּ’ (זוהר אֱמוֹר דף צב:), וְזֶה תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הָאָדָם וְשֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְעִקָּרוֹ הָיָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ”ל, וּמֵעֵת שֶׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ חָשְׁכוּ הַמְאוֹרוֹת וְכוּ’, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל שׁוּם אוֹר לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ אוֹתָנוּ, כִּי אִם עַל-יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת גָּדוֹל שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּבִנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לג.), שֶׁהֵם מְאִירִין בָּנוּ כָּל זֶה כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן מִפֶּסַח עַד הָעֲצֶרֶת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי אֵיזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, עַל-כֵּן צִוְּתָה לָנוּ הַתּוֹרָה לַעֲסֹק בְּתִקּוּן הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים, [וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין לָנוּ בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה וְכוּ’ מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת תִּקּוּן הַקְרָבַת הָעֹמֶר כַּנַּ”ל]. כִּי הַקְרָבַת הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים וּתְנוּפָתוֹ הוּא עִקַּר בְּחִינָה הַנַּ”ל בְּחִינַת ‘תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה שֶׁמֵּאִיר עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם עַל פָּסוּק “גָּאַלְתָּ” הַנַּ”ל, וְעַתָּה בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת הוּא פֶּלֶא יוֹתֵר, שֶׁצִּוָּה לָנוּ לְהַקְרִיב מַאֲכַל בְּהֵמָה שֶׁהוּא הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים, שֶׁהוּא מִנְחַת קְנָאוֹת שֶׁמְּבַטֵּל וּמְבַעֵר הָרוּחַ שְׁטוּת, בִּבְחִינַת (במדבר ה, יב): “אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ” וְכוּ’, כִּי מַעֲלִין גַּם מִשָּׁם עַל-יְדֵי גֹּדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיק, וּמַעֲלִין הֶעְדֵּר הַדַּעַת כָּזֶה, בְּחִינַת שְׂעוֹרִים מַאֲכַל בְּהֵמָה תֹּקֶף הַגְּבוּרוֹת הַכְּלוּלִים בְּתֵבַת ‘שְׂעֹרָה’ [כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת [19] ], הַכֹּל מַעֲלִין וּמְנִיפִין לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה’, וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת ‘תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה’ כַּנַּ”ל. וְסוֹפְרִין אַחַר-כָּךְ שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וְכוּ’, עַד שֶׁזּוֹכִים בְּיוֹם הַחֲמִשִּׁים בְּשָׁבוּעוֹת לִבְחִינַת ‘עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “וַיֵּרֶד ה’ עַל הַר סִינַי” (שמות יט, כ) שֶׁהִמְשִׁיכוּ שְׁכִינָתוֹ לְמַטָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁעוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּשְׁלֵמוּת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהָעִקָּר שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִין יַחַד בִּבְחִינַת ‘תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה’, כִּי זֶהוּ עִקַּר תְּמִימוּת וּשְׁלֵמוּת הַיָּמִים וְהַשָּׁבוּעוֹת שֶׁהֵם בִּ’זְמַן’, כְּשֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתָן לְמַעְלָה לִבְחִינַת ‘לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן’ לִבְחִינַת ‘תְּקֻפוֹת הַיָּמִים’, עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים כִּי עֲדַיִן ה’ אִתָּנוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּדְחֵנוּ לְשָׁם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ וְכוּ’ כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר בָּנוּ הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם וּסְפִירָה וּמַתַּן תּוֹרָה, שֶׁאָז מִתְקָרֵב יִשְׂרָאֵל לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הֶאָרַת הַדַּעַת הַנַּ”ל. כִּי מְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת יַחַד, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהַשְׁאִיר בָּנִים וְתַלְמִידִים וְכוּ’, כִּי כְּשֶׁהוּא לְמַעְלָה לְבַד אֵין זֶה שְׁלֵמוּת וְכוּ’, וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה’ לְשׁוֹן שְׁלֵמוּת וְכוּ’, כִּי עַל-יְדֵי הַסְּפִירָה לָעֹמֶר שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקַשְּׁרִין וְכוֹלְלִין עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים יַחַד כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתְּמִימוּת וְהַשְּׁלֵימוּת בְּחִינַת ‘תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה’ וְכַנַּ”ל:

לב וְעוֹד צְרִיכִין לְבָאֵר בָּזֶה, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘עֹמֶר שְׂעֹרִים’ וְכוּ’, וְאַחַר-כָּךְ בְּשָׁבוּעוֹת זוֹכִין לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחִטִּים בְּחִינַת מַאֲכַל אָדָם. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁתְּחִלָּה נֶאֱמַר לוֹ (בראשית ג, יח): “וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה” שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים קיח.) שֶׁנִּזְדַּעְזַע וְאָמַר: ‘אֲנִי וַחֲמוֹר בְּאֵבוּס אֶחָד’ וְכוּ’, וְאַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ: “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם” וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאוֹכְלִים כַּרְפַּס בְּפֶסַח קֹדֶם הַתְחָלַת הַסֵּדֶר שֶׁהוּא מִין יָרָק וְכוּ’, וְאַחַר-כָּךְ אוֹכְלִין מַצָּה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת ‘אֵין מְשִׂיחִין בִּסְעֻדָּה’ וְכוּ’ [20]:

לג כִּי הַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם’ הַנַּ”ל [וְכֵן כָּל הַתּוֹרוֹת] קְשׁוּרָה יַחַד בְּקֶשֶׁר נִפְלָא, כִּי מִתְּחִלָּה כָּתַב שֶׁצְּרִיכִים לְהָאִיר הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרַחֲמָנוּת כְּדֵי לְהוֹצִיאוֹ עַל-יְדֵי-זֶה מֵהָעֲווֹנוֹת הַבָּאִים עַל-יְדֵי רוּחַ שְׁטוּת וְכוּ’, וְהוֹלֵךְ וּמְבָאֵר, עַד שֶׁאַחַר-כָּךְ גִּלָּה שֶׁהַצַּדִּיק מֵאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, שֶׁמּוֹדִיעַ לְהַדָּרֵי מַטָּה הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד מְאֹד בַּשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וְכוּ’, שֶׁגַּם שָׁם עֲדַיִן ה’ אִתָּם וְאֶצְלָם כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, וּמְעוֹרְרָם וּמְקִיצָם בִּבְחִינַת ‘הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר’ וְכוּ’.

וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהוֹדִיעַ לְדָרֵי מַטָּה שֶׁהֵם הַיְרוּדִים מְאֹד כִּי עֲדַיִן ה’ אִתָּם וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא מֵאִיר בָּהֶם הַדַּעַת וּמְגָרֵשׁ מֵהֶם הָרוּחַ שְׁטוּת בְּכָל פַּעַם, כִּי בְּוַדַּאי הוּא מְלָאכָה גְּדוֹלָה וְאָמָּנוּת נִפְלָא מְאֹד מְאֹד לְהָאִיר הַדַּעַת בַּאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה שֶׁנִּכְשְׁלוּ בַּעֲווֹנוֹת, בִּפְרָט שֶׁיֵּשׁ שֶׁנִּכְשְׁלוּ כְּמוֹ שֶׁנִּכְשְׁלוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן בִּמְזִידִין גְּמוּרִים בַּעֲווֹנוֹת עֲצוּמִים, וְהַצַּדִּיק הוּא רַחֲמָן כָּזֶה שֶׁאֲפִילּוּ לָהֶם הוּא מֵאִיר בְּטוּבוֹ וְרַחֲמָיו הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, כִּי בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל מוֹדִיעַ לָהֶם כִּי עֲדַיִן ה’ אִתָּם כִּי ‘לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ’ וְכוּ’ [21], וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ מְגָרֵשׁ מֵהֶם הָרוּחַ שְׁטוּת בְּכָל פַּעַם. כִּי אֲפִילּוּ אִם הָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא תֵּכֶף כְּשֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ כִּי גַּם שָׁם נִמְצָא ה’ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז, טז): “הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם”, כִּי אֲפִילּוּ בְּעֶשֶׂר כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא נִמְצָא ה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד כָּל חִיּוּתָם וְכוּ’, אֲזַי תֵּכֶף בּוֹרֵחַ הָרוּחַ שְׁטוּת, בִּבְחִינַת (ישעיה יט, א): “וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו”, וּבִבְחִינַת (שמות יב, יב): “וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם” – ‘וְאִתְגַּלֵּיתִי’ וְכוּ’ (אוּנְקְלוֹס שָׁם), “אֲנִי ה'” – ‘וְלֹא מַלְאָךְ’ וְכוּ’, אֲזַי “וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר”, שֶׁהוּא הַדַּעַת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם הָרוּחַ שְׁטוּת, כִּי מִי הוּא זֶה עָרֵב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַקְרָבַת הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים, שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ שְׁטוּת, שֶׁהַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל יָכוֹל לְהַעֲלוֹת גַּם בְּחִינַת שְׂעוֹרִים מַאֲכַל בְּהֵמָה בְּחִינַת רוּחַ שְׁטוּת, לְנַפּוֹתוֹ בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה (עַיֵּן מנחות סו.), עַד שֶׁיְּבָרֵר גַּם שָׁם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים וּבֵרוּרִים נִפְלָאִים, עַד שֶׁיַּעֲלֶה הַכֹּל לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה’. כִּי בִּבְחִינַת בַּהֲמִיּוּת בְּעַצְמוֹ בְּתוֹךְ הָרוּחַ שְׁטוּת בְּעַצְמוֹ, נֶעְלָם חִיּוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁמְּנִיפִים הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים וּמַקְרִיבִין אוֹתוֹ לַה’, עַל-יְדֵי-זֶה מְגַלִּין כִּי גַּם בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְאֹד מְאֹד שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים וְהַיְרוּדִים הַנַּ”ל, גַּם שָׁם נִמְצָא ה’ יִתְבָּרַךְ כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְקָרְבִין הַכֹּל לַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ מְגָרְשִׁין הָרוּחַ שְׁטוּת.

וְעַל-כֵּן מַתְחִילִין תֵּכֶף לִסְפֹּר הַיָּמִים לָעֹמֶר. כִּי בְּכָל יוֹם יֵשׁ בּוֹ חָכְמָה וְדַעַת, בְּחִינַת (איוב לב, ז) “יָמִים יְדַבֵּרוּ” וְכוּ’ [וְכַמּוּבָן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי (סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה יג)] שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת כְּלוּלִים בְּהַיָּמִים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם), וְעַתָּה עַל-יְדֵי מִצְוַת הַסְּפִירָה אָנוּ מְקַשְּׁרִין כָּל הַיָּמִים לָעֹמֶר, כְּדֵי לָצֵאת עַל-יְדֵי-זֶה מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם. כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר, מְגַלִּין שֶׁגַּם בְּזֻהֲמַת מִצְרַיִם בְּעַצְמָן בְּהָרוּחַ שְׁטוּת בְּעַצְמוֹ נֶעְלָם ה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ בּוֹרַחַת הַזֻּהֲמָא שֶׁהוּא הָרוּחַ שְׁטוּת כַּנַּ”ל.

כִּי עַל-יְדֵי הַסְּפִירָה מְקַשְּׁרִין הַ’זְּמַן’ וְהַ’יָּמִים’ לִבְחִינַת ‘לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן’ לִבְחִינַת ‘תְּקֻפוֹת הַיָּמִים’, שֶׁהֵם סוֹד הַמַּקִּיפִין שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי הַסְּפִירָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת דָּרֵי מַטָּה בְּדָרֵי מַעְלָה, כִּי שָׁם בִּבְחִינַת דָּרֵי מַעְלָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְהַזְּמַן הוּא רַק בִּבְחִינַת דָּרֵי מַטָּה שֶׁשָּׁם יֵשׁ בְּחִינַת סְפִירָה וּמִנְיָן, כִּי ‘לִפְנֵי אֶחָד מָה אַתָּה סוֹפֵר’ (ספר יצירה א), וְאָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה מְקַשְּׁרִין עַל-יְדֵי הַסְּפִירָה הַ’יָּמִים’ וְהַ’זְּמַן’ לִבְחִינַת ‘לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן’ לִבְחִינַת ‘תְּקֻפוֹת הַיָּמִים’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת וּכְלָלִיּוּת דָּרֵי מַטָּה בְּדָרֵי מַעְלָה וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת בְּחִינַת ‘תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה’ כַּנַּ”ל:

לד וְאָנוּ סוֹפְרִין שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יוֹם שֶׁבַע פְּעָמִים שֶׁבַע שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת כָּל הַמִּדּוֹת, כְּדֵי לְהָאִיר בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן, שֶׁאֵיךְ שֶׁפָּגַם הָאָדָם בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה כְּפִי מַעֲשָׂיו, גַּם מִשָּׁם יִתְעוֹרֵר לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכֹחַ הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁיּוֹדֵעַ סוֹד הֲנָפַת הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים מַאֲכַל בְּהֵמָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם אֵיזֶה הֶאָרָה מֵהֶאָרַת הָרָצוֹן, עַד שֶׁזּוֹכִין בְּשָׁבוּעוֹת לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַכֶּתֶר [שֶׁזֶּה כָּל כַּוָּנַת שָׁבוּעוֹת כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת] [22] שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע הַכֶּתֶר, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחִטִּים שֶׁהֵם מַאֲכַל אָדָם שֶׁעוֹלֶה ‘מַה’, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מַה’, בְּחִינַת ‘כָּעֵת יֵאָמֵר’ וְכוּ’ ‘מַה’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

כִּי בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה תִּקְּנוּ בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה עַל-יְדֵי הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹסְקִין לְהָאִיר וּלְגַלּוֹת שֶׁגַּם בְּתוֹךְ בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר אֲמִתַּת אֱלֹהוּתוֹ לֵידַע כִּי גַּם שָׁם נִמְצָא ה’ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה גַּם אָז לִבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, הַיְנוּ שֶׁאֲפִילּוּ הָאָדָם הַפָּשׁוּט שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה עֲדַיִן שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת מַאֲכַל אָדָם בִּשְׁלֵמוּת, גַּם הוּא יִהְיֶה אִישׁ חַיִל וְלֹא יִהְיֶה עָצֵל (שֶׁקּוֹרִין שְׁלֵימַזְלְנִיק), וְיִתְגַּבֵּר בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג, כִּי כָּל אָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לָזֶה בְּכֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁדַּיְקָא בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ יַמְשִׁיךְ עָלָיו הַיִּרְאָה הַבָּאָה אֶל הָאָדָם אָז, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג וְכוּ’ אָז בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא.

וּבְכָל פַּעַם כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרַת הַיִּרְאָה וְהָרָצוֹן הַנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן מִתְבָּרֵר אֲכִילָתוֹ מִמַּאֲכַל בְּהֵמָה לְמַאֲכַל אָדָם, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְמַאֲכַל אָדָם בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר וְשָׁבוּעוֹת, שֶׁמַּקְרִיבִין בָּהֶם תְּחִלָּה עֹמֶר שְׂעוֹרִים – מַאֲכַל בְּהֵמָה, וְאַחַר-כָּךְ בְּשָׁבוּעוֹת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם – מַאֲכַל אָדָם. כִּי בִּתְחִלָּה עַל-יְדֵי הַקְרָבַת הָעֹמֶר וּסְפִירָה מְבָרְרִין מַאֲכַל בְּהֵמָה עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הַנַּ”ל, שֶׁגַּם בְּתֹקֶף הַיְרִידָה אֲפִילּוּ בְּהָרוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ אֲפִילּוּ בַּמַּאֲכַל בְּהֵמָה גַּם שָׁם נִמְצָא ה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, וְגַם שָׁם יְכוֹלִין לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי תָּמִיד, כִּי הוּא בְּחִינַת יוֹבֵל הַגָּדוֹל בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁכָּל אָדָם יוֹצֵא שָׁם לְחֵרוּת בִּבְחִינַת (קהלת י, יז) “אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב לְקַשְּׁרוֹ לְכָל הַנַּ”ל. הַיְנוּ שֶׁאֲפִילּוּ בְּעֹמֶק גָּלוּתוֹ הַמַּר וְהַמָּרוֹר מְאֹד שֶׁנִּתְעֶה לְתוֹךְ רוּחַ שְׁטוּת כָּזֶה, הֵן בְּעִנְיַן מַחְשְׁבוֹתָיו וְהִרְהוּרָיו הָרָעִים מְאֹד, הֵן בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה שֶׁנָּפַל מֵהַבִּטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה לְבִטְחוֹנוֹת שֶׁל שָׁוְא וָהֶבֶל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא’ וְכוּ’, גַּם שָׁם יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מֵעוֹלָם הַחֵרוּת מִבְּחִינַת יוֹבֵל מִבְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי רוֹצֶה בְּרָצוֹן חָזָק לַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּבָר הוֹדִיעוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים כִּי עֲדַיִן ה’ אִתִּי וְאֶצְלִי וְקָרוֹב אֵלַי תָּמִיד כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’.

וְעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם הַדַּעַת וְהָרָצוֹן הַנַּ”ל אֲפִילּוּ בִּבְחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר מַאֲכַל בְּהֵמָה בְּחִינַת שְׂעוֹרִים וְזוֹכִין לִבְחִינַת מַאֲכַל אָדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁאָז נִמְשָׁךְ שֶׁפַע הַכֶּתֶר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁשָּׁם הוּא עִקַּר הַטָּהֳרָה וְהַתִּקּוּן מִכָּל הָעֲווֹנוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא הַמִּקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת “זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם” וְכוּ’ (תהלים קד, כה) שֶׁהֵם הָרְמָזִים וְכוּ’, שֶׁזֶּה הַיָּם גָּדוֹל הוּא ‘יָם הַחָכְמָה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל חִטִּים שֶׁמְּבִיאִין בְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁכָּל הֶחָג הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה נִקְרָא עַל שֵׁם אֵלּוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כח, כו): “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'”, שֶׁהֵם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל חִטִּים, כִּי זֶה הָעִקַּר הַתִּקּוּן לִזְכּוֹת לְמַאֲכַל אָדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּחִינַת ‘מַה’, בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

לה וְכָל זֶה הוּא תִּקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּל פְּגָמוֹ הָיָה בַּאֲכִילָה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, וְעַכְשָׁו מְתַקְּנִין זֹאת בִּתְחִלָּה, בִּבְחִינַת ‘וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה’ שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, שֶׁגַּם בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה יִתְבָּרֵר עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַדַּעַת וְהֶאָרַת הָרָצוֹן גַּם לְשָׁם, וְאַחַר-כָּךְ יִזְכֶּה לִבְחִינַת מַאֲכַל אָדָם בְּחִינַת ‘בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁאָמְרוּ (פסחים קיח.): ‘בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן “וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה” נִזְדַּעְזַע, אָמַר: אֲנִי וַחֲמוֹר בְּאֵבוּס אֶחָד? כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא “בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם” נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ’. הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּזְדַּעְזַע כְּשֶׁאָמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ “וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה” שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ זָכָה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחוֹ לִזְכּוֹת לְמַאֲכַל אָדָם. וְהַכֹּל עַל-פִּי הַנַּ”ל, שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁמַּאֲכָלוֹ עֲדַיִן בִּבְחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, צָרִיךְ גַּם כֵּן לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַיִּרְאָה הַבָּאָה אֶל הָאָדָם בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה גַּם אָז לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, עַד שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק עַל כָּל פָּנִים בְּרָצוֹן חָזָק לִזְכּוֹת לְמַאֲכַל אָדָם, וְאָז עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ יִזְכֶּה לְמַאֲכַל אָדָם, כְּמוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁאָמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ “וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה” שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, עַל-יְדֵי-זֶה נִזְדַּעְזַע, ‘נִזְדַּעְזַע’ דַּיְקָא שֶׁהִמְשִׁיךְ עָלָיו יִרְאָה וְכַנַּ”ל, וְצָעַק וְאָמַר ‘אֲנִי וַחֲמוֹר בְּאֵבוּס אֶחָד’?! הַיְנוּ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה וּמְבַקֵּשׁ שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִבְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, וְאָז תֵּכֶף נִתְרַצָּה לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ וְאָמַר לוֹ “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם”, שֶׁעַל-יְדֵי “זֵעַת אַפֶּיךָ” דְּהַיְנוּ יְגִיעוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת “זֵעַת אַפֶּיךָ” בְּחִינַת “וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים” (שיר השירים ז, ט), שֶׁהֵם בְּחִינַת הַיְגִיעוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הַמְקָרְבוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ אֱמוּנָה’ (ליקוטי תנינא ה), עַל-יְדֵי-זֶה “תֹּאכַל לֶחֶם”, שֶׁתִּזְכֶּה לְמַאֲכַל אָדָם שֶׁהוּא הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְכַנַּ”ל:

לו וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּכַוָּנוֹת סְפִירָה [23] שֶׁצְּרִיכִין לְכַוֵּן בְּכָל יוֹם לְבָרֵר הַשַּׁ”ךְ [24] נִיצוֹצִין לְהַמְשִׁיךְ ‘מַה’ [25] נִיצוֹצוֹת בְּכָל יוֹם שֶׁעוֹלִים ‘אָדָם’, עַד שֶׁבְּשִׁבְעַת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ יִהְיֶה נִשְׁלָם הַשַּׁ”ךְ נִיצוֹצִין שֶׁהֵם שֶׁבַע פְּעָמִים ‘אָדָם’, בְּגִימַטְרִיָּא ‘שָׁטוּ’ וְהַהֵא שֶׁל הַשֵּׁם וְכוּ’.

הַיְנוּ כִּי יָדוּעַ שֶׁכָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ בֵּין הַקְּלִפּוֹת וְהָרוּחַ שְׁטוּת עַל-יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו, וְעִקַּר הַפְּגָם, שֶׁנָּפַל מֵהַדַּעַת מִבְּחִינַת ‘אָדָם’ לִבְחִינַת ‘בְּהֵמָה’ לִבְחִינַת רוּחַ שְׁטוּת, וְעַל-יְדֵי תִּקּוּן הַסְּפִירָה זוֹכִין לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵנוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵנוּ מִכָּל הָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁל הָעֲווֹנוֹת, וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין וּמְכַוְּנִים עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁגַּם שָׁם בְּתוֹךְ הָרוּחַ שְׁטוּת בְּעַצְמוֹ נֶעְלָם ה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ שָׁם נִיצוֹצוֹת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְחַיִּין אוֹתָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַפְּגָם שֶׁל הָעֲווֹנוֹת שֶׁהוֹרִיד נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלּוּ לִמְקוֹמוֹת מְטֻנָּפִים כָּאֵלּוּ, וְזֶה זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן, כְּשֶׁיּוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ שָׁם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם חִיּוּת אֱלוֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ גַּם מִשָּׁם כַּנַּ”ל, עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר וְשָׁב לַה’ יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, עַד שֶׁמְּלַקֵּט וּמְבָרֵר בְּכָל יוֹם כַּמָּה נִיצוֹצוֹת שֶׁעוֹלִין ‘אָדָם’ שֶׁהֵם שֶׁבַע פְּעָמִים ‘אָדָם’ שֶׁעוֹלִין ‘שָׁטוּ’, עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ בְּחִינַת ‘שָׁטוּ’ בְּחִינַת ‘שְׁטוּת’, בְּחִינַת “שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ'” – ‘בִּשְׁטוּתָא’, מְהַפֵּךְ הַכֹּל לִבְחִינַת ‘אָדָם’ שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת בְּחִינַת רָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מַה’.

וְהַכֹּל עַל-יְדֵי הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי עֲדַיִן ה’ עִמּוֹ וְכוּ’, וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי הָרְמָזִים הַנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֶה הַדַּעַת בַּפֶּה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי רְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם שֶׁבְּ’יָם הַחָכְמָה’ שֶׁמִּשָּׁם הַפַּרְנָסָה וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ”ל. כִּי הַצַּדִּיק מֵאִיר בְּיָדָיו וּרְמָזָיו לְכָל נִיצוֹץ וְנִיצוֹץ שֶׁיִּתְעוֹרֵר וְיָקִיץ מִנְּפִילָתוֹ הַגְּדוֹלָה, כִּי הָרְמָזִים הֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת, כְּמוֹ אוֹר הַמִּתְנוֹצֵץ מֵרָחוֹק דֶּרֶךְ נְקָבִים וְחוֹרִים שֶׁבְּכָתְלֵי הַמְחִצּוֹת הַמַּפְסִיקִים. וְעַל-כֵּן הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁהֵם נִיצוֹצֵי הַדַּעַת הַנֶּעְלָמִים עֲדַיִן בְּתוֹךְ הָרוּחַ שְׁטוּת, מִתְעוֹרְרִים עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמִּתְנוֹצֵץ בָּהֶם שֶׁיִּזְכְּרוּ בַּה’ יִתְבָּרַךְ וְיָשׁוּבוּ אֵלָיו, עַד שֶׁנִּתְלַקְּטִים וְנַעֲשִׂים בְּחִינַת ‘אָדָם’ וְכוּ’, וְכֵן בְּכָל יוֹם מִימֵי הַסְּפִירָה וְכַנַּ”ל. וְהָבֵן מְאֹד מְאֹד לְעֻבְדָּא וּלְעֵצוֹת טוֹבוֹת בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תַּטְעֶה אֶת עַצְמְךָ וְתָבִין מֵרָחוֹק עַל-יְדֵי הָרְמָזִים עֵצוֹת בְּכָל פַּעַם לִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמְךָ בְּשׁוּם אֹפֶן:

לז כִּי זֶה רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁרוֹאִין מֵהֶם כַּמָּה מִינֵי שִׁגָּעוֹן מַמָּשׁ שֶׁהוּא רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינָם מְשֻׁגָּעִים לְגַמְרֵי, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִנִּיצוֹצֵי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֶׁמְּבִינִים שֶׁלֹּא לָצֵאת מֵהַדַּעַת לְגַמְרֵי. אֲבָל כְּשֶׁאֶחָד פּוֹגֵם בְּדַעְתּוֹ הַרְבֵּה וְנִמְשָׁךְ אַחַר הַשִּׁגָּעוֹן וְהָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁלּוֹ, אֲזַי נַעֲשֶׂה מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ.

וְזֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל אֶחָד כְּפִי עֲווֹנוֹתָיו הוּא מְשֻׁגָּע, כִּי בַּעַל עֲבֵרָה הוּא מְשֻׁגָּע כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן (סימן א) עַיֵּן שָׁם, כִּי ‘אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת’ (סוטה ג.), וּכְפִי רִבּוּי הָעֲווֹנוֹת שֶׁנִּמְצָאִין בְּהַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם כַּיָּדוּעַ, הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים כֻּלָּם מְשֻׁגָּעִים מַמָּשׁ, אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת וּמְקַיֵּם דַּעְתָּם שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִדַּעְתָּם לְגַמְרֵי עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאָר רְשִׁימָה בְּדַעְתָּם שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהָרְמָזִים הַנַּ”ל מִנִּיצוֹצוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבִינִים שֶׁלֹּא לָצֵאת מִדַּעְתָּם לְגַמְרֵי. כִּי מִי שֶׁנִּכְשַׁל וְנָפַל לְהָרוּחַ שְׁטוּת יֵשׁ לוֹ עֲדַיִן בְּחִירָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֲדְמוֹ”ר זַ”ל לְאֶחָד שֶׁהוּא זַ”ל [הַיְנוּ הָאִישׁ הַנַּ”ל] בְּעַצְמוֹ אָמַר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁגָּעוֹן וְכוּ’, וְאַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ: ‘אִם אַתָּה רוֹצֶה אֵין אַתָּה מְשֻׁגָּע’ (שיחות הר”ן סימן סז), וְהָבֵן זֶה מְאֹד, כִּי גַּם הַמְשֻׁגָּע מַמָּשׁ כְּשֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ הֵיטֵב מֻכְרָח לְהַשְׁלִיךְ הַשִּׁגָּעוֹן מֵחֲמַת יִרְאָה. וּמִכָּל זֶה יָכוֹל הָאָדָם הָרוֹצֶה לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת לְהִתְגַּבֵּר בִּמְעַט מְעַט דַּעְתּוֹ שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ עֲדַיִן עַל הָרוּחַ שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן הַמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל פַּעַם, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים וּמֵאִיר בּוֹ הַדַּעַת בְּפֵרוּשׁ וּבְרֶמֶז בְּדַרְכֵי עֵצוֹת טוֹבוֹת וַעֲמֻקּוֹת וּתְמִימִיּוֹת וְכוּ’ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בּוֹ.

וְכָל זֶה מְרֻמָּז בְּסוֹד כַּוָּנוֹת הַסְּפִירָה, שֶׁהָעִקַּר תַּכְלִית הַכַּוָּנָה הוּא לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִזֻּהֲמוֹתֵינוּ מֵהָרוּחַ שְׁטוּת וְכוּ’, שֶׁהַכֹּל הוּא עַל-פִּי כָּל הַנַּ”ל. וְהָבֵן הֵיטֵב לְטוֹבַת עַצְמְךָ לָנֶצַח, שֶׁתִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֶיךָ הָרַחֲמָנוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת הָעוֹסֵק לְרַחֵם עָלֶיךָ בֶּאֱמֶת, אֲבָל אַתָּה צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ עָלֶיךָ רַחֲמָנוּתוֹ, כִּי אִם אַתָּה לֹא תְּרַחֵם עָלֶיךָ מִי יַחֲמֹל עָלֶיךָ, וּכְבָר הוֹדִיעַ לְךָ מֵרָחוֹק עֹצֶם רַחֲמָנוּתוֹ עַד שֶׁבְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל יֵשׁ לְךָ כֹּחַ לְרַחֵם עָלֶיךָ, וְהָבֵן מְאֹד מְאֹד:

לח וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת [26] שֶׁעִקַּר הַמַּקִּיפִין שֶׁנִּמְשָׁכִין בַּסְּפִירָה נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְכוּ’. כִּי עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל הוּא עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר פֶּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְגַלִּין הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת (תהלים פט, ב) “אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי” (ליקוטי תנינא מד). כִּי עִנְיַן הַכְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בַּשֵּׂכֶל וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, רַק צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה עַל-יְדֵי שֶׁמַּרְאִין לָנוּ וּמְאִירִין בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הִתְנוֹצְצוּת כָּאֵלֶּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְחַזְּקִין הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמַּאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כְּאִלּוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ כִּי ה’ אִתָּנוּ וְכוּ’, וְזֶה הָעוֹלָם כָּלוּל בְּעֶלְיוֹן, וְעֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן, כִּי כֻּלָּם כְּלוּלִים וּקְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה וּמִתְנַהֲגִים בִּרְצוֹנוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת ‘כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ’ וְכוּ’. וְכָל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת צְרִיכִין לְדַבֵּר בַּפֶּה כַּנַּ”ל, וְזֶה מַמְשִׁיכִין בַּסְּפִירָה שֶׁמְּתַקְּנִין הַדִּבּוּר פֶּה עַל-יְדֵי מִצְוַת הַסְּפִירָה כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת.

וְכָל זֶה אָנוּ עוֹסְקִין בְּסֵדֶר הַתְּפִלָּה בְּכָל יוֹם בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתָיו וּתְפִלָּה וְכוּ’, שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין לְדַבֵּר בְּפִינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הַכֹּל וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה כּוֹלְלִין יַחַד – עֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן, וְתַחְתּוֹן בְּעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁצְּרִיכִין לִכְלֹל ‘מִדַּת לַיְלָה בְּיוֹם וּמִדַּת יוֹם בְּלַיְלָה’ (ברכות יב.), כִּי צְרִיכִין לִכְלֹל יַחַד בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה שֶׁהֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה וְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶאָרַת דָּרֵי מַעְלָה וְהֶאָרַת דָּרֵי מַטָּה כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת סְפִירָה בְּחִינַת (ויקרא כג, טו): “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם וְכוּ’ שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה”, שֶׁצְּרִיכִין לִסְפֹּר הַיָּמִים, כְּדֵי שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם יִהְיֶה תָּמִים וְשָׁלֵם עַל-יְדֵי שֶׁכּוֹלְלִין יוֹם וָלַיְלָה יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַסְּפִירָה שֶׁהוּא הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁעִקָּרָהּ בִּשְׁבִיל זֶה כַּנַּ”ל. בְּחִינַת (דברים ד, לט) “וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל” – בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה, “וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת” – בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה, וּבְכֻלָּם “אֵין עוֹד”, כִּי אִם ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’ הַמַּנְהִיגָם בִּרְצוֹנוֹ וְכוֹלְלָם יַחַד, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים (בְּמוּסָף לְיָמִים נוֹרָאִים) ‘הַכֹּל יָכוֹל וְכוֹלְלָם יָחַד’.

וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים סֵדֶר קְדֻשָּׁה בְּבִרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהוּא ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וּ’בָרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶאָרַת דָּרֵי מַטָּה שֶׁהוּא ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, וְהֶאָרַת דָּרֵי מַעְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אַיֵּה’, בְּחִינַת “מֶה חָמִיתָ” (זוהר הקדמה דף א:), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ’ כַּיָּדוּעַ. כִּי עִקַּר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, הוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת ‘אַיֵּה’ וּ’מְלֹא’ הַנַּ”ל, שֶׁהֵם הֶאָרַת דָּרֵי מַעְלָה וְהֶאָרַת דָּרֵי מַטָּה, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ בְּפֶה מָלֵא כִּי הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד הַקַּדְמוֹן שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם, כִּי ‘לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל’ (תיקו”ז הקדמה דף יז.), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה, בְּחִינַת ‘אַיֵּה’, הוּא בָּרָא וְיָצַר וְעָשָׂה הַכֹּל וְכָל הָאָרֶץ מָלֵא מִכְּבוֹדוֹ כִּי הוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וְכוּ’:

לט וְזֶה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם-סוּף שֶׁאָז הָיָה עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל [27]: “רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא”, מִכָּל שֶׁכֵּן יִשְׂרָאֵל אֲפִילּוּ הַפְּשׁוּטִים, מִכָּל שֶׁכֵּן הַגְּדוֹלִים וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמוּבָא (ליקוטי תנינא לט). הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ”ל שֶׁל כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם’ וְכוּ’, שֶׁשָּׁם מֵאִיר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ’.

כִּי לְתוֹךְ הַיָּם אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס מֵחֲמַת רִבּוּי הַמַּיִם, וּכְמוֹ כֵן הוּא בְּהַיָּם הָרוּחָנִי שֶׁהוּא ‘יָם הַחָכְמָה’ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַיָּם הַגַּשְׁמִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס בּוֹ מֵרִבּוּי מֵימֵי הַדַּעַת, וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בּוֹ בְּלִי רַבִּי וּמַנְהִיג אֲמִתִּי, נִטְבָּע בּוֹ בְּאֵין סוֹמֵךְ כְּמוֹ פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם, כִּי אֵין יְכוֹלִים לִכְנֹס בּוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי צַדִּיקִים חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת (תהלים קז, כג) “יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים” וְכוּ’.

כְּמוֹ שֶׁבַּיָּם הַגַּשְׁמִי אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר כִּי אִם עַל-יְדֵי אֳנִיּוֹת הָעֲשׂוּיִים בְּחָכְמָה וּבְאָמָּנוּת גָּדוֹל, וְגַם צְרִיכִין מַנְהִיג הַסְּפִינָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דַּעַת לֵידַע אֵיךְ לְהַנְהִיג הַסְּפִינָה כְּפִי הַשָּׁעָה כְּפִי הָרוּחוֹת שֶׁמְּנַשְּׁבִין וְכוּ’, כְּמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת בְּעִנְיַן ‘יָם הַחָכְמָה’, שֶׁצְּרִיכִין צַדִּיק מַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁיֵּדַע הַדְּרָכִים שֶׁבַּיָּם בִּבְחִינַת (ישעיה מג, טז) “הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה” שֶׁנֶּאֱמַר עַל קְרִיעַת יַם-סוּף, וְיוֹדֵעַ לְגַלּוֹת לְהָעוֹלָם דְּרָכִים וּנְתִיבוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֳנִיּוֹת, בְּחִינַת (משלי לא, יד) “הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר”. וְזֶהוּ (שם) “מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ”, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַלֶּחֶם וְהַפַּרְנָסָה מֵהַיָּדַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

כִּי צְרִיכִין לֵידַע אֵיךְ לְהַנְהִיג אֶת הָאֳנִיּוֹת, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַחָכְמָה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כִּי אִם בִּבְחִינַת רְמָזִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְלַמְּדוֹ אֵיךְ יַטֶּה וְיַנְהִיג אֶת הַחֲבָלִים וְהַתֹּרֶן וְהַסְּפִינָה וְכוּ’ בְּכָל עֵת, רַק שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִין בְּעַצְמוֹ לְפִי נְטִיּוֹת הָרוּחוֹת וְכוּ’, עַד שֶׁלִּפְעָמִים אֵין מוֹעִיל שׁוּם חָכְמָה כִּי אִם לִצְעֹק אֶל ה’, בִּבְחִינַת (תהלים קז, כה) “וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה” וְכוּ’ עַד “וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע” (שם, כז), וְאֵין עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כִּי אִם “וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה'” וְכוּ’ (תהלים קז, כח), מִכָּל שֶׁכֵּן בְּרוּחָנִיּוּת בְּעִנְיַן ‘יָם הַחָכְמָה’ הַנַּ”ל.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם-סוּף שֶׁהָיָה קָשֶׁה מְאֹד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל [28], וְעִקַּר הַכְּבֵדוּת וְהַקֹּשִׁי הָיָה מֵחֲמַת שֶׁאָז הָיָה גְּמַר הַגְּאֻלָּה, וְעִקַּר גְּמַר וּשְׁלֵמוּת הַגְּאֻלָּה הוּא הִתְקַשְּׁרוּת וּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁגִּלָּה מֹשֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל, אֲבָל עֲדַיִן לֹא הָיָה בִּשְׁלֵמוּת גָּמוּר מֵחֲמַת שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם נִתְגַּלָּה הַדַּעַת הַנַּ”ל בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְעִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל-יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת כָּזֶה וְחָפֵץ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ דַּיְקָא שֶׁבָּזֶה תְּלוּיִים כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’, וְהָעִקָּר מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִירָה וְהַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבְּרִין בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מִכָּל צַד, וּכְשֶׁאָנוּ מִתְעוֹרְרִים אֲפִילּוּ מַשֶּׁהוּ מִלְּמַטָּה זֶה יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מִכָּל עֲבוֹדַת הַמַּלְאָכִים וְכוּ’.

וְזֶה הָיָה כָּל הַכְּבֵדוּת שֶׁל קְרִיעַת יַם-סוּף, כִּי אָז הֻכְרַח ה’ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לְהַשְׁתִּיק גֹּדֶל הַקִּטְרוּג שֶׁאָמְרוּ: ‘הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה’ וְכוּ’ (שם), עַל-יְדֵי שֶׁיִּמְצָא בְּחַסְדּוֹ אֵיזֶה זְכוּתִים וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּהוּ נַעֲשֶׂה גַּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁעַל-יְדֵי הַסְּפִירָה שֶׁסּוֹפְרִין שָׁבוּעַ הָרִאשׁוֹנָה עַד שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁהֵם עִקַּר יְסוֹד הַסְּפִירָה [כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת [29], עַיֵּן שָׁם], עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא. וְהָעִקָּר שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁמָּצָא בָּהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהִמְשִׁיכוּ עֲלֵיהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, עַד שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ מְעַט מֵעַצְמָן לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁזָּכוּ לִבְחִינַת שְׁתִיקָה לִבְלִי לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת (שמות יד, יד) “ה’ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן”, עַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם ‘יָם הַחָכְמָה’ כְּתִקּוּנוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ לַעֲבֹר בּוֹ בְּרוּחָנִיּוּת, כִּי נִבְקַע לָהֶם אָז כָּל הַמַּעְיְנוֹת חָכְמָה עַד שֶׁ’רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשָׂה לָהֶם נֵס נִפְלָא וְנוֹרָא שֶׁנִּבְקַע הַיָּם בְּגַשְׁמִיּוּת, וְעָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם, כִּי זָכוּ לְצִמְצוּמִים וּמְחִצּוֹת קְדוֹשִׁים עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׁתִיקָה הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת סְיָג וּמְחִצָּה לַחָכְמָה שְׁתִיקָה.

אֲבָל פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִים, רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם וְנִשְׁקְעוּ וְנִטְבְּעוּ בְּתוֹךְ הַיָּם בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מֵרַבּוֹ מִבְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת הַשְּׁתִיקָה הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת מְחִצּוֹת הַשֵּׂכֶל שֶׁלֹּא יִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים וְכוּ’ רַק יִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה כוּ’ כַּנַּ”ל, הוּא נִשְׁקָע וְנִטְבָּע בְּתוֹךְ הַיָּם בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן לְאַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי כְּבָר נִתְתַּקְּנוּ מְחִצּוֹת הַמֹּחִין עַד שֶׁאֵין הֶחָמֵץ יוֹנֵק מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְכוּ’ [כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהִלְכוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר, עַיֵּן שָׁם]:

מ וְזֶה בְּחִינַת הַסּוֹד הַנֶּעְלָם הַמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח [30], שֶׁקְּרִיעַת יַם-סוּף הָיָה בְּסוֹד “הַהוּא נָחָשׁ דְּנָשִׁיךְ” וְכוּ’ (זוהר בשלח דף נב:). הַיְנוּ כִּי עִקַּר קְרִיעַת יַם-סוּף הָיָה שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד הִמְשִׁיךְ זֶה הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד עַד לְמַטָּה לְמַטָּה מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁהוֹדִיעַ אֲפִילּוּ לְהַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד בִּשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, שֶׁגַּם הֵם יֵדְעוּ כִּי ה’ אִתָּם עֲדַיִן כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’ עַד שֶׁגַּם הֵם מִתְעוֹרְרִים בְּאֵיזֶה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, עַד שֶׁיֵּדְעוּ וְיַאֲמִינוּ בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי כְּמוֹ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַנִּיחַ כָּל הָעֶלְיוֹנִים מַלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְכוּ’ וְרוֹצֶה דַּיְקָא בַּעֲבוֹדַת בְּנֵי אָדָם הַגַּשְׁמִיִּים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כֵּן כָּל מַה שֶׁהַמַּדְרֵגָה נְמוּכָה וּפְחוּתָה בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים מִשָּׁם בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת כָּל שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה מִזֶּה שַׁעֲשׁוּעִים נִפְלָאִים לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת (זוהר יתרו דף סז:) ‘כַּד אָתִי יִתְרוֹ כְּדֵין אִתְיַקַּר וְאִתְעַלֶּה שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן סימנים י’ ויד’). וְזֶה בְּחִינַת נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה הַיִּחוּד שֶׁהוּא סוֹד קְרִיעַת יַם-סוּף וְכוּ’ הַמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת.

כִּי מוּבָא בִּדְבָרָיו זַ”ל (בְּהַתּוֹרָה ‘אַשְׁרֵי הָעָם’ סִימָן יג) מַאֲמַר הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (פנחס דף רמט:) מֵעֵין זֶה שֶׁהוּא ‘הַאי חַיָּה כַּד אִתְעַבְּרַת’ וְכוּ’, וְשָׁם מְבֹאָר וּמוּבָן שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מַעֲלֶה הַנְּפָשׁוֹת הַפְּגוּמוֹת מְאֹד מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת “מָרַת נָפֶשׁ” (שמואל-א א, י) בְּחִינַת “נֶפֶשׁ רְעֵבָה” וְכוּ’ (תהלים קז, ט), וּמַכְנִיס אוֹתָם גַּם כֵּן בְּתוֹךְ כְּלָלִיּוּת שְׁאָרֵי הַנְּפָשׁוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּמַעֲלֶה אוֹתָם בִּבְחִינַת עִבּוּר וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נַעֲשֶׂה הַיִּחוּד הַנִּפְלָא וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: ‘פּוּק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ דַּאֲפִילּוּ כִּמְלֹא חוּטָא דְּחָלָא לֵית דְּעָבַר’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ סוֹד קְרִיעַת יַם-סוּף הַמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁהוּא עַל-פִּי מַאַמְרֵי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל בְּעִנְיַן נְשִׁיכַת נָחָשׁ וְכוּ’ שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. הַיְנוּ שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הַנְּפָשׁוֹת הַפְּגוּמוֹת מְאֹד מְאֹד שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁמַּעֲלִין אוֹתָם הֵם בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, כִּי בְּחִינַת הַנָּחָשׁ נֶאֱחָז בָּהֶם מְאֹד, וְעַל יָדָם דַּיְקָא נַעֲשֶׂה הַיִּחוּד בְּכֹחַ הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם (זוהר בשלח דף מח.): “מַה תִּצְעַק אֵלָי” (שמות יד, טו) – ‘בַּעֲתִּיקָא תַּלְיָא מִלְּתָא’, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָם וּלְתַקְּנָם וְכוּ’ כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘עַתִּיקָא’ דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי ‘אוֹרַיְיתָא דַּעֲתִּיקָא סְתִימָאָה’ וְכוּ’, וְכַמְבֹאָר וּמוּבָן בִּדְבָרָיו זַ”ל בְּהַתּוֹרָה ‘מֵישְׁרָא’ (סימן ל) וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת, שֶׁהַחוֹלִים בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ בְּיוֹתֵר, אִי אֶפְשָׁר לְהוֹשִׁיעָם וּלְהָאִיר בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, כִּי אִם עַל-יְדֵי רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בָּהֶם מִבְּחִינָה גָּבֹהַּ מְאֹד מִבְּחִינַת ‘אוֹרַיְיתָא דַּעֲתִּיקָא סְתִימָאָה’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

מא וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁקְּרִיעַת יַם-סוּף הָיָה עַל-יְדֵי עַצְמוֹת יוֹסֵף כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיד, ג): “הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס”, וְעַל-יְדֵי זְכוּת אָבוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זַ”ל (זוהר תרומה דף קע:), וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו כָּל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבַּבֹּקֶר נִזְכַּר זְכוּת אֲבוֹתָם. וְקָשֶׁה לִכְאוֹרָה הֲלֹא זְכוּת אָבוֹת הָיָה יָכֹל לִזְכֹּר גַּם מִקֹּדֶם כִּי זְכוּתָם הָיְתָה מוּכָן מִכְּבָר? אַךְ הַכֹּל עַל-פִּי הַנַּ”ל, כִּי עִקַּר זְכוּת הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְיוֹסֵף וְכָל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים, הוּא מַה שֶּׁכֻּלָּם עָסְקוּ בְּהַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ”ל, לְהַמְשִׁיכוֹ לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְּנֵיהֶם עַד עוֹלָם, לְהוֹדִיעָם כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהוּא הָרִאשׁוֹן מֵהַשִּׁבְעָה רוֹעִים שֶׁגִּלָּה אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם: “כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו לִשְׁמֹר דֶּרֶךְ ה'” וְכוּ’ (בראשית יח, יט). אֲבָל עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הוּא שֶׁאֲנַחְנוּ מִבְּנֵי בְּנֵיהֶם נַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ דַּעְתָּם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁהִמְשִׁיכוּ עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמֵנוּ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי שֶׁכְּבָר גִּלּוּ שֶׁעֲדַיִן ה’ אִתָּנוּ וְכוּ’ כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’.

וְעַל-כֵּן הָיָה קָשֶׁה קְרִיעַת יַם-סוּף כָּל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבִּקֵּשׁ ה’ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁמָּצָא בָּהֶם אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִתְעוֹרְרוּ זְכוּת אָבוֹת בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁנִּבְקַע הַיָּם מִפְּנֵיהֶם וְעָבְרוּ בּוֹ בְּשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר זְכוּת אָבוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ עַד שֶׁתִּגָמֵר הַגְּאֻלָּה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ בְּעַצְמֵנוּ נִתְעוֹרֵר עַל-יְדֵי דַּעְתָּם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִמְשִׁיכוּ עָלֵינוּ, שֶׁאָז דַּיְקָא יֻמְשַׁךְ עָלֵינוּ זְכוּתָם הַגָּדוֹל עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִגְאֻלָּה בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ בִּקְרִיעַת יַם-סוּף שֶׁהָיְתָה גְּמַר הַגְּאֻלָּה שֶׁל מִצְרַיִם בִּבְחִינָה זֹאת וְכַנַּ”ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר כִּי צְרִיכִין עַתָּה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת כְּלָל, עַל-כֵּן מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ, וְסוֹף כָּל סוֹף תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בִּזְכוּת אָבוֹת וּבְמַתְּנַת חִנָּם לְמַעֲנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו, מד): “וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם, מב): “וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב” וְכוּ’, וּכְתִיב (ישעיה מח, יא) “לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה”. אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁעַל כָּל פָּנִים נִתְעוֹרֵר מְעַט כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמָּקוֹם שֶׁהוּא, לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּכְבָר יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ גָּדוֹל לָזֶה עַל-יְדֵי הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ וְכָל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד עַתָּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בְּקָרוֹב בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:

מב וְזֶה שֶׁכָּתַב אֲדְמוֹ”ר זַ”ל (בשיחות הר”ן סימן מ) עַל פָּסוּק “גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר” וְכוּ’ הַנַּ”ל, שֶׁתֵּכֶף בְּשִׁירַת הַיָּם אָמְרוּ (שמות טו, יז) “תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ”. כִּי שָׁם בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְכוּ’, הַיְנוּ כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם-סוּף שֶׁאָז אָמְרוּ הַשִּׁירָה וְסִיְּמוּ בְּהַתִּקְוָה שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’ שֶׁשָּׁם עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת וְכוּ’ הַנַּ”ל שֶׁזֶּה עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁנִּגְמַר בִּקְרִיעַת יַם-סוּף וְכַנַּ”ל:

מג וְעַל-כֵּן בִּתְחִלַּת הַהִתְגַּלּוּת לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה אָמַר לוֹ שֶׁיַּשְׁלִיךְ הַמַּטֶּה וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד, ג): “הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ” וְכוּ’. הַיְנוּ כִּי מֹשֶׁה הָיָה מְמָאֵן בְּהַשְּׁלִיחוּת, כִּי אָמַר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְגָאֳלָם וּלְהָאִיר בָּהֶם הַדַּעַת מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁקִּלְקְלוּ הַרְבֵּה וְכוּ’, וְעַל-כֵּן אָמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּשְׁלִיךְ אֶת הַמַּטֶּה אַרְצָה, וְאִיתָא (תיקו”ז ס דף צג:) שֶׁמַּטֵּה מֹשֶׁה – דָּא מַטַּ”ט, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַבְּחִירָה שֶׁהוּא לְשׁוֹן מַטֶּה שֶׁיֵּשׁ בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹת לְכָאן וּלְכָאן, וְהֶרְאָה ה’ יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה בְּמוֹפֵת זֶה שֶׁיָּבִין גֹּדֶל הַכֹּחַ שֶׁל הַבְּחִירָה, וְעַל-כֵּן הָאָדָם בְּסַכָּנָה עֲצוּמָה בְּכָל עֵת.

וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁיַּשְׁלִיךְ הַמַּטֶּה שֶׁלּוֹ אַרְצָה, כִּי בֶּאֱמֶת מֹשֶׁה כְּבָר הָפַךְ אֶת הַבְּחִירָה לְטוֹבָה כִּי כְּבָר עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְנַעֲשָׂה כֻּלּוֹ טוֹב, אַךְ הֶרְאָה לוֹ כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הֶהָמוֹן, וְצִוָּה לוֹ שֶׁיַּשְׁלִיךְ הַמַּטֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבְּחִירָה, יַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה, שֶׁיַּשְׁלִיכֵהוּ לְתוֹךְ אַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל שְׁאָר הֶהָמוֹן. וְתֵכֶף כְּשֶׁהִשְׁלִיכָהוּ אַרְצָה – ‘וַיְהִי לְנָחָשׁ’, הַיְנוּ שֶׁאֵצֶל רֹב הָעוֹלָם שֶׁמֻּנָּחִים בְּאַרְצִיּוּת נֶהְפָּךְ הַמַּטֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבְּחִירָה לְנָחָשׁ, מִגֹּדֶל הִתְגָּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא בְּחִינַת נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי. וְתֵכֶף אָמַר לוֹ (שמות שם, ד) “שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וְכוּ’ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ”, לְהוֹרוֹת לוֹ וּלְהוֹדִיעוֹ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְהַנָּחָשׁ מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ בְּכֹחַ הַבְּחִירָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן ‘מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה’ (סוטה יא.), וְיֵשׁ בְּיָדְךָ לַהֲפֹךְ הַמַּטֶּה מִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לְךָ כֹּחַ לַעֲזֹר אֲפִילּוּ לְאוֹתָם שֶׁהֵם בִּבְחִינָה הַנַּ”ל שֶׁנִּתְהַפֵּךְ אֶצְלָם בְּחִינַת הַמַּטֶּה לְנָחָשׁ, שֶׁתִּמְצָא לָהֶם זְכוּת וְתָאִיר בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל שֶׁעֲדַיִן ה’ אִתָּנוּ וְכוּ’ עַד שֶׁיִּתְהַפְּכוּ מִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַמַּטֶּה נַעֲשׂוּ אַחַר-כָּךְ כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים. כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי-זֶה עַל-יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר הַנּוֹפְלִים מְאֹד עַד שֶׁמְּקָרְבָם לַה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן בִּגְמַר הַגְּאֻלָּה בִּקְרִיעַת יַם-סוּף הָיְתָה הַגְּאֻלָּה דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַיִּחוּד הַנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת נָחָשׁ דַּיְקָא שֶׁנִּתְהַפֵּךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

מד וְזֶה “לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם” וְכוּ’ (עָמוֹס ה, יג), “לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן” (תהלים סה, ב), “אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי” וְכוּ’ (שם סב, ו), “טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה'” (איכה ג, כו) וְכוּ’, וְכֵן פְּסוּקִים הַרְבֵּה. כִּי עַתָּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה שֶׁעֲלֵיהֶם נִתְנַבְּאוּ בַּפְּסוּקִים הַנַּ”ל, צְרִיכִין לִדֹּם וְלִשְׁתֹּק הַרְבֵּה עַל כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עַתָּה בָּעוֹלָם, וְלִבְלִי לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל רַק לִדֹּם וְלִשְׁתֹּק וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעַת ה’, עַד שֶׁעַל-פִּי הָרֹב עַל-יְדֵי הַדּוּמִיָּה וְהַשְּׁתִיקָה יִבְעַר לִבּוֹ עַד שֶׁיִּצְעַק וְיִתְפַּלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (תהלים לט, ג ד): “נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי וְכוּ’, חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי” וְכוּ’. וְזֶה (איוב יב, כג): “מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם”, כִּי “לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם” (שם ה, יג), שֶׁכָּל זֶה הָיָה בִּקְרִיעַת יַם-סוּף שֶׁסִּבְּבָם בְּכַוָּנָה לְהַטְעוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יד, ב ג): “וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת וְכוּ’ וְאָמַר פַּרְעֹה” וְכוּ’, וְכֵן הוּא עַתָּה.

וְאֵלּוּ הַנִּרְדָּפִים צְרִיכִין לִזָּהֵר לִבְלִי לֵילֵךְ בְּחָכְמוֹת רַק לִצְעֹק אֶל ה’ וְאִם גַּם זֶה קָשֶׁה עַל כָּל פָּנִים לֹא יְהַרְהֵר, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יְדַבֵּר נֶגֶד מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ רַק יִשְׁתֹּק וְיִדֹּם עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא וְכוּ’ וִיצַפֶּה לְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, בְּחִינַת (שמות יד, יד) “ה’ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימם-ב כ): “וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ” וְכוּ’, וּכְתִיב (שם): “כִּי אֵין בָּנוּ כֹּחַ בְּכָל הֶהָמוֹן הַזֶּה” וְכוּ’, “עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ” (שם יד, י). בִּפְרָט עַתָּה בְּסוֹף הַגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁעַל זֶה אָמַר יִרְמְיָה (איכה ג, נד): “צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי וְכוּ’ קָרָאתִי שִׁמְךָ ה’ מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת” וְכוּ’, וְאָמַר (שם, כו): “טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה'” וְכוּ’ כַּנַּ”ל, “עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה’ מִשָּׁמָיִם” (שם, נ), “כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה'” וְכוּ’ (שם, לא), וְכֵן הַרְבֵּה.

כִּי עִקַּר הָרְדִיפָה שֶׁל הַשּׂוֹנְאִים הֵן מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן שֶׁהַחוֹלְקִים רוֹדְפִים מְאֹד אֶת הַכְּשֵׁרִים, וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁנִּדְמֶה לְכָל אֶחָד שֶׁהוּא נָבוֹן וְחָכָם וְרוֹצֶה שֶׁהַכֹּל יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ חָכְמָתוֹ הָעֲקֻמָּה וּמְהֻפֶּכֶת, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת רוֹדף אֶת הַנִּרְדָּפִים מְאֹד. אֲבָל אֵלּוּ הַנִּרְדָּפִים צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִתְעוּ וְיִטְעוּ אַחֲרֵי חָכְמָתָם הָרָעוֹת, רַק יִסְתַּכְּלוּ עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וִיקַיְּמוּ “אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ” (משלי כו, ד), רַק לַחֲרֹשׁ וְלִשְׁתֹּק אֲפִילּוּ בְּדַעְתּוֹ, לִבְלִי לִכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כַּנַּ”ל רַק לְצַפּוֹת לִישׁוּעַת ה’, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בִּקְרִיעַת יַם-סוּף (שמות יד, יג יד) “אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה’ וְכוּ’, ה’ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן” כַּנַּ”ל.

רַק שֶׁעַתָּה מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַיֵּצֶר הָרָע מִתְפַּשֵּׁט מְאֹד מְאֹד וְכוּ’, עַל-כֵּן צְרִיכִין עַתָּה לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּלְהִתְגַּבֵּר יוֹתֵר לִדֹּם וְלִשְׁתֹּק בְּדַעְתּוֹ לִבְלִי לְהַרְהֵר אַחֲרֵי ה’ יִתְבָּרַךְ וְאַחֲרֵי יִרְאֵי ה’ הָאֲמִתִּיִּים, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל לִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַתַּנָּא כַּמָּה פְּעָמִים (סוטה מט:) ‘בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֶּא וְכוּ’ יִרְאֵי חֵטְא כוּ’ וְהָאֱמֶת תִּהְיֶה נֶעְדֶּרֶת’, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין צז.) שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה הָאֱמֶת עֲדָרִים עֲדָרִים וְכָל אֶחָד יֹאמַר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת, עַד שֶׁבַּסּוֹף מְסַיֵּם: ‘עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם’, וְכֵן חוֹזֵר זֹאת כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁמְּגַלֶּה הַבִּלְבּוּל וְהַקָּטֵגוֹרְיָא שֶׁיִּהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, מְסַיֵּם בְּכָל פַּעַם: ‘עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם’ כַּמְבֹאָר בְּסוֹטָה עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ”ל.

וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הָרְדִיפָה שֶׁל הַרוֹדְפִים אֶת הַכְּשֵׁרִים וְהַתְּמִימִים, הוּא שֶׁרוֹצִים לְתָפְסָם בְּחָכְמָתָם הָרָעָה וּבְרִבּוּי לֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם, וְזֶה קָשֶׁה מִן הַכֹּל, כִּי עִקָּר הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ. כִּי מִתְּחִלָּה רוֹדְפִים אוֹתָם מַמָּשׁ כַּמְפֻרְסָם, וְאַחַר-כָּךְ מִשְׁתַּדְּלִים בְּיוֹתֵר לְפַתּוֹתָם בַּחֲלַקְלַקּוֹת דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁדּוֹרְשִׁים טוֹבָתָם וְכוּ’, וְזֶה קָשֶׁה מִן הַכֹּל. עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּזֶה, רַק הַמַּשְׂכִּיל כָּעֵת יִדֹּם וְיָבִין הֵיכָן הָאֱמֶת, וִיקַיֵּם דִּבְרֵי הַתַּנָּאִים הַנַּ”ל שֶׁחָזְרוּ וְכָפְלוּ כַּמָּה פְּעָמִים ‘עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם’:

מה וְנַחֲזֹר לְעִנְיַן סְפִירָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת [31] שֶׁבַּסְּפִירָה עוֹסְקִין לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ הַדָּמִים וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיוּ נִבְלָעִים בָּאֵיבָרִים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם סוֹדוֹת נוֹרָאִים בְּעִנְיָן זֶה. כִּי זֶה כְּלַל עִנְיַן פֶּסַח וּסְפִירָה, בְּחִינַת (יחזקאל טז, ו) “וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי” וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה מְרֻמָּזִים בְּהָאָדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת “צֶלֶם אֱלֹהִים” וְכוּ’ (בראשית א, כז). הַיְנוּ עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם’ הַנַּ”ל שֶׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל שֶׁכָּל זֶה עִנְיַן פֶּסַח וּסְפִירָה, כִּי אָז הוֹדִיעַ לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, כִּי רָאִינוּ זֹאת עַיִן בְּעַיִן עַל-יְדֵי כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְעַל-יְדֵי הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁהֵאִיר בָּנוּ וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁהָעִקָּר הוּא לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים יַחַד וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, וְעַל-כֵּן עוֹסְקִין בְּתִקּוּן הָאֲכִילָה בִּסְפִירָה וְשָׁבוּעוֹת עַל-יְדֵי עֹמֶר שְׂעוֹרִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בִּימֵי הַסְּפִירָה יָרַד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל-כֵּן מְבַקְּשִׁים אָז: “אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ” וְכוּ’ (תהלים סז, ז), כִּי אָז צוֹמְחִים תְּבוּאֹת הַשָּׂדֶה וְאָז עוֹסְקִין בַּתִּקּוּנִים [הַנַּ”ל] שֶׁנִּזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּה עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בִּשְׁלֵמוּת וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת זִכּוּךְ הַדָּמִים שֶׁהָעִקָּר שֶׁיִּהְיוּ הַדָּמִים נִבְלָעִים בָּאֵיבָרִים. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי תִּקּוּן הָאֲכִילָה כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הַיִּרְאָה הַנִּגֶּשֶׁת אֶל הָאָדָם אָז עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג אָז כַּנַּ”ל.

כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁעִקַּר הָאֲכִילָה שֶׁהוּא לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם עִקָּרָהּ הוּא בִּשְׁבִיל הַדָּמִים, כִּי “הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ” (דברים יב, כג) וְהוּא מְחַיֶּה אֶת הָאָדָם, וּמֵחֲמַת רְתִיחַת הַדָּמִים יֵשׁ בָּאָדָם אֵשׁ הַבּוֹעֵר וְכוּ’, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לֶאֱכֹל, לְהַכְנִיס הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ הַמֵּעַיִם שֶׁהוּא תְּמוּרַת הַנֶּתֶךְ וְכוּ’ כַּמּוּבָא, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְחַיִּין אֶת הַדָּמִים שֶׁיּוּכְלוּ לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם. אֲבָל הָעִקָּר לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה עַל-פִּי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת (תהלים מ, ט) “וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי”, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי הַמַּאֲכָל יְחַיֶּה אֶת הַדָּמִים שֶׁבָּהֶם הַנֶּפֶשׁ, עַד שֶׁהַנֶּפֶשׁ יִתְקַשֵּׁר עִם הַגּוּף בִּבְחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת גּוּף וְנֶפֶשׁ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בִּתְחִלַּת הַהֲלָכָה הַזֹּאת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיִרְאָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת דָּמִים, עַד שֶׁיָּבֹא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַדָּמִים דִּקְדֻשָּׁה, לִבְעֹר וּלְהִתְלַהֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא בִּבְחִינַת (שיר השירים ח, ו) “רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ” וְכוּ’, בִּבְחִינַת (תהלים לט, ד) “חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי” וְכוּ’. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת בְּלִיעַת הַדָּם בָּאֵיבָרִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אָדָם’ שֶׁהָאָלֶף מֵאִיר וּמְחַיֶּה אֶת דַּם הָאָדָם וְנַעֲשֶׂה ‘מַה’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת [32].

כִּי זֶה נַעֲשֶׂה רַק עַל-יְדֵי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָאִים צַדִּיקִים, שֶׁאוֹכְלִים בִּבְחִינָה הַנַּ”ל עַד שֶׁזּוֹכִין לְיִרְאָה וּלְרָצוֹן כַּנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשְּׂבִיעָה, בְּחִינַת “וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן” (תהלים קמה, טז), שֶׁאָז הוּא בִּבְחִינַת (משלי יג, כה) “צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ”, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה דף קנג:) ‘וּרְעוּתָא דְשָׂבְעָה שָׁוֵהּ עֲלוֹהִי’. כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינָה הַנַּ”ל הוּא בִּבְחִינַת “וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר” (משלי שָׁם) כִּי עִקַּר הַשְּׂבִיעָה מֵהָרָצוֹן כַּנַּ”ל, וַאֲזַי הַדָּמִים שֶׁמְּקַבְּלִין חִיּוּת מֵהַמַּאֲכָל אֵינָם זַכִּים, וְיֵשׁ לוֹ עֲכִירַת דָּמִים, שֶׁאָז הַדָּמִים אֵינָם מְקֻשָּׁרִים וּמֻבְלָעִים הֵיטֵב בְּתוֹךְ הָאֵיבָרִים רַק הֵם שׁוֹטְפִים וְרוֹחֲפִים עֲלֵיהֶם, וּמִשָּׁם כָּל בִּלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵעֲכִירַת הַדָּמִים, וּמִשָּׁם כָּל הָרוּחַ שְׁטוּת.

עַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן כְּשֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר בּוֹ הַדַּעַת הַנַּ”ל, עַד שֶׁמּוֹדִיעוֹ שֶׁגַּם אֶצְלוֹ נִמְצָא ה’ יִתְבָּרַךְ כִּי עֲדַיִן ה’ יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ וְכוּ’, עַד שֶׁמִּתְגַּבֵּר לִהְיוֹת אִישׁ חַיִל וְכוּ’ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַשְּׂבִיעָה שֶׁהוּא חִיּוּת הַדָּמִים, הַיְנוּ שֶׁהַדָּמִים נִבְלָעִים הֵיטֵב בְּהָאֵיבָרִים בִּבְחִינַת ‘בְּדָמַיִךְ חֲיִי’ וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבַטֵּל הָרְצוֹנוֹת הָרָעִים שֶׁל רְתִיחַת הַדָּמִים, וּמְהַפֵּךְ רְתִיחַת הַדָּמִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְהַמְשִׁיךְ רְצוֹנוֹ תָּמִיד לַה’ יִתְבָּרַךְ.

כִּי “כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל” [33], כִּי ‘אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת יַחַד’ (סימן רלג), וּכְשֶׁמַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ חָזָק תָּמִיד לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, שֶׁאָז מֵאִיר הָרָצוֹן בְּיוֹתֵר וְאָז יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיכוֹ עַל עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר אִם לֹא יִהְיֶה אִישׁ עָצֵל שֶׁקּוֹרִין שְׁלֵימַזְלְנִיק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, עַל-יְדֵי-זֶה מְבַטֵּל רְצוֹנוֹת שֶׁל רְתִיחַת הַדָּמִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵעֲכִירַת הַדָּמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדָּמִים שֶׁלֹּא נִבְלְעוּ כָּרָאוּי בְּהָאֵיבָרִים כְּמוֹ הַתִּינוֹק שֶׁהֵבִיאוּ לְרַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי שֶׁהָיָה אָדֹם בְּיוֹתֵר וְכוּ’ (שבת קלד. חֻלִּין מז:), כַּמּוּבָא מַאֲמָר זֶה בַּכַּוָּנוֹת (שם) עַיֵּן שָׁם.

וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בְּבָנִים וְתַלְמִידִים בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה וְכוּ’ וּלְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת יַחַד כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁמְּקַשֶּׁרֶת הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף עַל-יְדֵי שֶׁמְּחַיָּה אֶת הַדָּם שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא בְּחִינַת זִכּוּךְ הַדָּמִים שֶׁנִּבְלָעִין בְּהָאֵיבָרִים כָּרָאוּי, עַד שֶׁבּוֹעֵר לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת בְּרָצוֹן מֻפְלָג בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁמּוֹצִיא הָרְצוֹנוֹת בְּפִיו שֶׁמּוֹדֶה וּמְהַלֵּל וּמִתְפַּלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַחַר הָאֲכִילָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר [34], שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי” כַּנַּ”ל.

כִּי עִקַּר חֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁבּוֹעֵר כְּמוֹ אֵשׁ הוּא מֵרְתִיחַת הַדָּמִים, שֶׁצְּרִיכִין לַהֲפֹךְ רְתִיחַת הַדָּמִים שֶׁהֵם חֲמִימוּת הַלֵּב אֶל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיִּבְעַר לַה’ יִתְבָּרַךְ בִּרְצוֹנוֹת דִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁיְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹ הַכִּסּוּפִין וְהָרְצוֹנוֹת טוֹבִים שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּהַתּוֹרָה ‘אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא’ וְכוּ’ סִימָן לא). כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט, ב): “אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי”, וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַמְשָׁכַת אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת [35], עַיֵּן שָׁם וְכַנַּ”ל (עַיֵּן לְעֵיל בְּאוֹת לה, עַיֵּן שָׁם):

מו וְעַתָּה בֹּא וּרְאֵה זֶה מָצָאתִי בְּמִדְרָשׁ חָזִיתָ שִׁיר הַשִּׁירִים [36] מִגֹּדֶל מַעֲלַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם שֶׁהֵם הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’ כַּנַּ”ל, וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים: “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה” (שיר השירים ו, ד) – ‘כְּשֶׁאַתְּ רוֹצָה, כַּד אַתְּ בָּעֲיָא לֵית אַתְּ צְרִיכָה בָּעֲיָא מִכְּלוּם, מֵילַף מִכְּלוּם, מִי אָמַר לָהֶם לְהָבִיא עֶגְלַת בָּקָר לִטְעֹן הַמִּשְׁכָּן לֹא מֵהוֹן וּבְהוֹן’ וְכוּ’, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִדִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, כַּמָּה וְכַמָּה הוּא מַפְלִיג בְּמַעֲלַת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל-עַם קָדוֹשׁ, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִים בֶּאֱמֶת רְצוֹנוֹת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, אֵינָם צְרִיכִים עוֹד לְבַקֵּשׁ מִשּׁוּם אָדָם וְלִלְמֹד מִמֶּנּוּ, רַק הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ יוֹדִיעַ לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת לִגְרֹם נַחַת רוּחַ לַה’ יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ”ל ‘כְּשֶׁאַתְּ רוֹצָה כַּד אַתְּ בָּעֲיָא לֵית אַתְּ צְרִיכָה בָּעֲיָא מִכְּלוּם מֵילַף מִכְּלוּם’ וְכוּ’.

כִּי הָרָצוֹן הוּא בְּחִינַת אוֹר ‘מַה’ הַנַּ”ל הַמֵּאִיר בְּ’יָם הַחָכְמָה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ”ל, הַיְנוּ כִּי יָבִין מֵעַצְמוֹ עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהַצַּדִּיק מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל עֵת עַל-יְדֵי דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בַּפֶּה וּבַכְּתָב, רַק עַל-יְדֵי בְּחִינַת רְמָזִים יָכוֹל לְהָאִיר בְּדַעְתּוֹ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים מְאֹד לַה’ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם), עַד שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לוֹ וְיָאִיר בְּלִבּוֹ שֶׁיָּבִין מַה לַּעֲשׂוֹת לִגְרֹם נַחַת רוּחַ לַה’ יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו עַל-יְדֵי-זֶה, כְּמוֹ הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֵבִינוּ מֵעַצְמָם לְהָבִיא עֲגָלוֹת לְהַמִּשְׁכָּן אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ עַל זֶה כְּלָל כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמִּדְרָשׁ, וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶׁכָּתוּב שָׁם עַל פָּסוּק “קַח מֵאִתָּם” (במדבר ז, ה) – ‘מֵאִתָּם הָיוּ הַדְּבָרִים’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם:

מז וְכָל זֶה הָיָה בִּשְׁעַת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁאָז הֵבִיאוּ הַנְּשִׂיאִים עֲגָלוֹת וְכוּ’, שֶׁעַל זֶה מְשַׁבְּחָם הַכָּתוּב מְאֹד “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה” כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל הַמְבֹאָרִים בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל, נַעֲשִׂים עַל-יְדֵי בְּחִינַת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבּוֹ הִקְרִיבוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת לְרָצוֹן, כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וּכְלָלִיּוּת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים הָיָה עַל-יְדֵי הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם.

וְזֶהוּ בְּחִינַת “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” וְכוּ’, כִּי ‘אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת’ נֶאֱמַר עַל מַעֲלַת הַדְּגָלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּסֵדֶר הַדְּגָלִים, וּבֵין הַדְּגָלִים נָשְׂאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן (עַיֵּן תַּנְחוּמָא בַּמִּדְבָּר סִימָן יג), שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל שֶׁל תּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁהָעִקָּר הוּא לְהָאִיר הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעָם תָּמִיד כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים וְלֹא יִשְׁכְּחוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם עֵת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים (בְּמוּסָף לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה): ‘אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָ’ וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיאִין אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת מֵרוּחַ שְׁטוּת וְכוּ’.

וְזֶה צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ”ל, וְגַם צְרִיכִין שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָאִיר בַּחֲבֵרוֹ הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּלִבּוֹ מֵרַבּוֹ, שֶׁיָּאִירוּ כָּל יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה ‘וִיקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הַדְּגָלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָלְכוּ בִּדְגָלִים סְבִיב הַמִּשְׁכָּן, כִּי הַמִּשְׁכָּן בְּחִינַת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שָׁם עִקַּר הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כִּי שָׁם קִבֵּל כַּמָּה מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁנִּדְבַּר ה’ יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁהֵם עִקַּר הַדַּעַת, עַל-כֵּן הָלְכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל סָבִיב לַמִּשְׁכָּן כֻּלָּם כְּאֶחָד חֲבֵרִים, וְנָשְׂאוּ הַדְּגָלִים שֶׁהָיָה מְצֻיָּר עֲלֵיהֶם הַגְּוָנִין שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַבְנֵי הַחֹשֶׁן, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַגְּוָנִין עִלָּאִין גְּוָנִין קַדִּישִׁין שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (ישעיה מט, ג) “יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר” שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִגְּוָנִין סַגִּיאִין. וְכָל אֵלּוּ הַגְּוָנִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ כְּלוּלִים בְּהַצִּיּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַדְּגָלִים שֶׁנָּשְׂאוּ לְאוֹת וּלְנֵס, שֶׁהֵם הָיוּ הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי וְהַהִדּוּר הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁל מַחֲנוֹת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, כַּמְבֹאָר בַּמִּדְרָשִׁים מֵעֹצֶם הַפְלָגַת נוֹרְאוֹת מַעֲלַת הַדְּגָלִים [37]. וְכָל זֶה הָיָה כְּדֵי שֶׁכָּל גָּוֶן וְגָוֶן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָאִיר בַּחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ בַּחֲבֵרוֹ וִיקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין, כְּדֵי שֶׁעַל כָּל אֶחָד יִהְיֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד מֵהַחֲבֵרִים שֶׁהֵם הַתַּלְמִידִים שֶׁל מֹשֶׁה לְהָאִיר זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

וְעַל-יְדֵי הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ הַסְּמִיכוּת הַנִּפְלָא שֶׁל הַפָּסוּק הַנַּ”ל ‘יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה’ שֶׁמְּדַבֵּר מִגֹּדֶל מַעֲלַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם’ ‘יְרוּשָׁלַיִם’ – בְּחִינַת ‘יִרְאָה-שָׁלֵם’ [38], כִּי עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַדַּעַת נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי יִרְאָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: ‘אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת’ שֶׁהֵם הַדְּגָלִים, כִּי עִקַּר הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַדְּגָלִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הֵאִירוּ וְנִכְלְלוּ כָּל הַגְּוָנִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל זֶה בָּזֶה וְהֵאִירוּ זֶה לָזֶה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם בְּכָל יוֹם כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מֵאִיר הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה’ וְכַנַּ”ל:

מח וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמָךְ לָזֶה “הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי” (שיר השירים שָׁם, ה), זֶה בְּחִינַת שְׁתִיקָה הַנַּ”ל בְּחִינַת ‘סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה’. כִּי עֵינַיִם עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֶמְרוּ (רַשִׁ”י בְּרֵאשִׁית ג, ז), וְעַל-כֵּן מַזְהִיר הַפָּסוּק ‘הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי’, שֶׁיָּסֵב וִיסַלֵּק עֵינֵי חָכְמָתוֹ מִנֶּגְדּוֹ שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל וְלֹא יְעַיֵּן בַּמֶּה שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁתִיקָה הַנַּ”ל כַּנַּ”ל:

מט וְעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל הוּא לְהָאִיר בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֵיךְ שֶׁהוּא בְּעֹמֶק הַגָּלוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, כִּי עֲדַיִן ה’ עִמּוֹ וְכוּ’ כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, וְאַל יִשְׁמַע לְשׁוּם הֲסָתָה וּדְחִיָּה שֶׁרוֹצִים אֲחֵרִים אוֹ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ לְהָסִית וּלְהַדִּיחַ אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם מֵה’ יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ כְּבָר אָפַס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ’, כִּי לֹא כֵן הוּא כִּי גַּם עַתָּה עֲדַיִן ה’ יִתְבָּרַךְ עִמְּךָ וְכוּ’.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהַסִּטְרִין אָחֳרָנִין אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל “שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית” וְכוּ’ (שיר השירים ז, א), שֶׁמְּסִיתִים אוֹתָם שֶׁיָּשׁוּבוּ חַס וְשָׁלוֹם אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, מְשִׁיבִין יִשְׂרָאֵל: “מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם” (שם) שֶׁנֶּאֱמַר עַל מַחֲנֵה הַדְּגָלִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם (וְעַיֵּן תַּנְחוּמָא בַּמִּדְבָּר סִימָן יא). הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי יִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין לָהֶם: אֵיךְ אַתֶּם יְכוֹלִים לְפַתּוֹת אוֹתָנוּ לְהִתְרַחֵק מֵה’ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת מְרִירַת עֹמֶק הַגָּלוּת, הֲלֹא כְּבָר יֵשׁ לָנוּ קְדֻשַּׁת מְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם שֶׁהֵם קְדֻשַּׁת הַדְּגָלִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה מַה שֶּׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּמְאִירִין זֶה לָזֶה וְזֶה לָזֶה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן שׁוּב אֵין אַתֶּם יְכוֹלִין לְהָסִית וּלְהַדִּיחַ אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵאֲמִתַּת הָאֱמֶת, כִּי כְּבָר הֵאִיר בָּנוּ דַּעַת נִפְלָא כָּל כָּךְ וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִיר בַּחֲבֵרוֹ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדְּגָלִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁאָרִים קַיָּמִים בַּאֲמִתַּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל:

נ כִּי גַּם עַתָּה שֶׁאֵין לָנוּ לֹא מִשְׁכָּן וְלֹא דְּגָלִים וְלֹא בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’, אַף-עַל-פִּי-כֵן זֶה יָדוּעַ שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאֲרָה לָנוּ הִיא כְּלוּלָה מֵהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מנחות קי.), וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה סָמוּךְ לְשָׁבוּעוֹת פָּרָשַׁת הַדְּגָלִים, עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת קְדֻשַּׁת הַדְּגָלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן לָזֶה שֶׁיִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַדְּגָלִים כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם בְּכָל יוֹם, כְּדֵי לְהָאִיר הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם עַל-יְדֵי שֶׁיָּאִירוּ זֶה בָּזֶה וִיקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדְּגָלִים כַּנַּ”ל.

גַּם הַדְּגָלִים הֵם בְּחִינַת רְמָזִים הַנַּ”ל, כִּי הַדְּגָלִים הֵם לְאוֹת וּלְסִימָן וּלְרֶמֶז לְכַמָּה דְּבָרִים בְּעִנְיַן הַקִּבּוּץ וּבְעִנְיַן תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה שֶׁיּוֹדְעִים אַנְשֵׁי חַיִל וּמְבִינִים כַּמָּה וְכַמָּה רְמָזִים עַל-יְדֵי הַדְּגָלִים לְהִתְקַבֵּץ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְמַחֲנֵהוּ וּלְדִגְלוֹ וְכוּ’, וְעַל-כֵּן רֹב הַמִּלְחָמָה מִתְנַהֵג עַל-יְדֵי הַדְּגָלִים שֶׁהֵם לְאוֹת וּלְסִימָן לְכָל עִנְיְנֵי הַקִּבּוּץ לְמִלְחָמָה, נִמְצָא, שֶׁהַדְּגָלִים הֵם בְּחִינַת רְמָזִים הַנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁיִּשָּׁאֵר כָּל אֶחָד עַל עָמְדוֹ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

נא וְזֶה שֶׁמַּפְלִיג שָׁם בַּמִּדְרָשׁ [39] מְאֹד בְּשֶׁבַח עֵצָה זֹאת שֶׁל הַנְּשִׂיאִים שֶׁהִשִּׂיגוּ לְהָבִיא עֲגָלוֹת וּשְׁוָרִים לָשֵׂאת אֶת הַמִּשְׁכָּן כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמִּדְרָשׁ לַמְעַיֵּן שָׁם, עַד שֶׁמֹּשֶׁה נִתְיָרֵא שֶׁמָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ וְשָׁרְתָה עַל הַנְּשִׂיאִים אוֹ שֶׁמָּא נָבִיא אֶחָד עָמַד וְחִדֵּשׁ אֶת הַהֲלָכָה, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמֵּאִתָּם הָיוּ הַדְּבָרִים וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וּמְבֹאָר שָׁם: וּמִי נָתַן לָהֶם אֶת הָעֵצָה, אָמַר רַבִּי סִימוֹן: שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר, אָמַר לָהֶם: הַמִּשְׁכָּן הַזֶּה שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים פּוֹרֵחַ הוּא בַּאֲוִיר עֲשׂוּ לוֹ עֲגָלוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִטְעָן בָּהֶם, הוּא שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבֵּחַ שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר: “יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים” (דברי הימם א יב, לג), מַהוּ ‘לַעִתִּים’ וְכוּ’ “לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’.

כִּי יִשָּׂשכָר זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, עַד שֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ אֶת כָּל הַשּׁוֹכְנֵי עָפָר הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד מְאֹד שֶׁגַּם הֵם יִתְעוֹרְרוּ לַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מוֹדִיעָם כִּי עֲדַיִן ה’ יִתְבָּרַךְ אִתָּם וְכוּ’ כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’. וְזֶה בְּחִינַת יִשָּׂשכָר שֶׁמּוֹדִיעַ לַכֹּל בְּחִינַת ‘יֵשׁ שָׂכָר’, בְּחִינַת (ירמיה לא, טו) “כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ” וְכוּ’, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה הֵיטֵב בְּהִלְכוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב (בְּהִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ט אוֹת יב, יג), וּמְבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק זֶה “וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל” שֶׁהַצַּדִּיק בְּחִינַת יִשָּׂשכָר שֶׁמֵּאִיר כָּל הִלְכוֹת הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל כִּנְתִינָתָם בְּסִינַי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק (דברי הימים-א שָׁם): “וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם” – ‘שֶׁכָּל אֲחֵיהֶם הָיוּ מַסְכִּימִין הַהֲלָכָה עַל פִּיהֶם כַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי’, עַד שֶׁמֵּאִיר בְּבָנִים וְתַלְמִידִים הִתְחַזְּקוּת עָצוּם וְנוֹרָא שֶׁיִּתְחַזְּקוּ כָּל יְמֵיהֶם וְעִתֵּיהֶם בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִפְּלוּ וְלֹא יִתְרַחֲקוּ מֵה’ יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר’ – שֶׁהֵם הַבָּנִים וְתַלְמִידִים שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא יִשָּׂשכָר כַּנַּ”ל כִּי גַּם הַתַּלְמִידִים נִקְרָאִים בָּנִים, הֵם ‘יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים’ – שֶׁיּוֹדְעִים בִּינָה לְהִתְבּוֹנֵן לַעִתִּים שֶׁהֵם כָּל הָעִתִּים שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר עַל זֶה צָעַק דָּוִד (תהלים לא, טז): “בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי” כוּ’.

כִּי זֶה יָדוּעַ לְכָל אָדָם כַּמָּה וְכַמָּה עִתִּים עוֹבְרִים עָלָיו בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, בְּפַרְנָסָה וּבְגִדּוּל בָּנָיו בְּקַטְנוּתָם וּבְגַדְלוּתָם וְכוּ’, וְכַמָּה מִינֵי צָרוֹת מִצָּרוֹת שׁוֹנוֹת, וְכַמָּה וְכַמָּה יְשׁוּעוֹת וַחֲסָדִים וְנִפְלָאוֹת שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לוֹ בְּכָל פַּעַם, וּבִפְרָט בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ שֶׁזֶּה הָעִקָּר וְזֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת עַל נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְשָׁם כְּלוּלִים כָּל הַצָּרוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהָעֲלִיּוֹת שֶׁל כָּל אָדָם, כִּי סוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ כְּלוּם כִּי אִם מַה שֶּׁהִתְגַּבֵּר בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לְהִנָּצֵל וּלְהִמָּלֵט מִפַּח יוֹקְשִׁים מֵהַמְצוּדָה הַפְּרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים וְכוּ’. וּבְכָל עֵת וָעֵת שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בֵּין בְּטִיבוֹ בֵּין בְּעָקוֹ חַס וְשָׁלוֹם בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה וְכוּ’, בְּכֻלָּם מֵאִיר בָּהֶם הַצַּדִּיק בְּחִינַת יִשָּׂשכָר שֶׁיֵּדְעוּ עֵצוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַפָּסוּק הַנַּ”ל ‘וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים’ שֶׁיּוֹדְעִים בִּינָה מֵהַדַּעַת וְהָרְמָזִים שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהֵאִיר בָּהֶם ‘לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל’, שֶׁיֵּדְעוּ בְּכָל הָעִתִּים שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם מַה יַּעֲשׂוּ וּבַמֶּה יְחַיּוּ אֶת עַצְמָן בְּאֹפֶן שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל עָמְדָּם וְלֹא יִפְּלוּ וְלֹא יִתְרַחֲקוּ לְעוֹלָם.

וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים’, כִּי צְרִיכִין לְקַשֵּׁר כָּל הָעִתִּים שֶׁעוֹבְרִים עַל הָאָדָם לִבְחִינַת הָעֵת הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא עֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת “כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל” (במדבר כג, כג), הַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל לְעִנְיַן הֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל’, ‘מַה’ דַּיְקָא, בְּחִינַת ‘כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל ‘מַה’ פָּעַל אֵל’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מַה’, בְּחִינַת (תהלים לא, כ) “מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ” וְכוּ’.

כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל-יְדֵי הָרָצוֹן, שֶׁאֵיךְ שֶׁעוֹבֵר עָלָיו בְּכָל עֵת אֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא, עַל כָּל פָּנִים יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּרָצוֹן חָזָק מְאֹד לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְעַל כָּל פָּנִים יִכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ. וּבִפְרָט שֶׁכְּבָר גִּלּוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהָרָצוֹן הַטּוֹב בְּעַצְמוֹ יָקָר וְחָשׁוּב מְאֹד מְאֹד, וְזֶה בְּחִינַת עִקַּר הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן בְּחִינַת ‘מָה רַב טוּבְךָ’ וְכוּ’.

עַל-כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד בְּכָל עֵת בְּרָצוֹן חָזָק לַה’ יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְעוֹרֵר וְיִתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לַה’ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַרְבּוֹת בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁיַּחֲמֹל עָלָיו ה’ יִתְבָּרַךְ, וְיַמְשִׁיךְ עָלָיו הָרַחֲמָנוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת “כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם” (ישעיה מט, י), עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָצֵאת מֵהָרוּחַ שְׁטוּת וְכוּ’. וּבִפְרָט לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהוּא שִׂיחָה וּתְפִלָּה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה’, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה’ מִשָּׁמָיִם וְיָאִיר עָלָיו הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְבַטֵּל הָרוּחַ שְׁטוּת, עַד שֶׁיֵּצֵא וְיָשׁוּב מִכָּל הָעֲווֹנוֹת וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. כִּי תְּפִלָּה זוֹ בְּחִינַת יִרְאָה בְּחִינַת ‘מַה’ הַנַּ”ל, בְּחִינַת (דברים י, יב) “מָה ה’ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה”, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּחִינַת (משלי לא, ל) “יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל”, וְכַמּוּבָא שָׁם פָּסוּק זֶה לְעִנְיַן הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם:

נב וְעַל-כֵּן שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר דַּיְקָא שֶׁקִּבְּלוּ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הַנַּ”ל, הֵם נָתְנוּ עֵצָה לְהָבִיא עֲגָלוֹת לָשֵׂאת אֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהַכְּלָלִיּוּת שֶׁל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה הָיָה עִקַּר הַתִּקּוּן עַל חֵטְא הָעֵגֶל, שֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בָּאֱמוּנָה וְעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וּכְשֶׁנִּתְרַצָּה ה’ יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה צִוָּה לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁכָּן בְּתִקּוּנִים נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים כָּאֵלֶּה עַד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יַמְשִׁיכוּ שְׁכִינָתוֹ לְמַטָּה לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר שֶׁהֵם עָסְקוּ מְאֹד בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם, עַל-כֵּן הֵם נָתְנוּ עֵצָה זֹאת לְהָבִיא עֲגָלוֹת לָשֵׂאת אֶת הַמִּשְׁכָּן, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ עַל-יְדֵי נְשִׂיאַת הַמִּשְׁכָּן לְהַמְשִׁיךְ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בְּכָל הַדָּרֵי מַטָּה הַיְרוּדִים מְאֹד לְהוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְהָלְכוּ אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מַסָּעוֹת וְעָבְרוּ כַּמָּה מִדְבָּרִיּוֹת, הַכֹּל כְּדֵי לְגַלּוֹת שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מְאֹד מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הָרוּחָנִיִּים, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן בְּנִפְלְאוֹת חֲסָדָיו הוּא מְצַמְצֵם שְׁכִינָתוֹ לְמַטָּה בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

וְזֶה מְרֻמָּז שָׁם בַּמִּדְרָשׁ שֶׁאָמְרוּ: “הַמִּשְׁכָּן הַזֶּה שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים פּוֹרֵחַ הוּא בַּאֲוִיר עֲשׂוּ לוֹ עֲגָלוֹת”, וּפֵרֵשׁ שָׁם הַ”מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה”: ‘פּוֹרֵחַ הוּא בַּאֲוִיר שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן בִּתְמִיָּה’, אֲבָל יֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁכַּוָּנָתָם הוּא כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל: הֲלֹא הַמִּשְׁכָּן הַזֶּה שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים פּוֹרֵחַ הוּא בַּאֲוִיר, כִּי הוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מִזֶּה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְיָכוֹל לִפְרֹחַ בַּאֲוִיר וּלְהִסְתַּלֵּק מִכֶּם, עַל-כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלוֹת לְהַמְשִׁיכוֹ עוֹד לְמַטָּה לְמַטָּה לְהָבִיא עֲגָלוֹת וּשְׁוָרִים לָשֵׂאת אוֹתוֹ, עַד שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַמִּשְׁכָּן גַּם עַל הָעֲגָלוֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת וְהַשְּׁוָרִים שֶׁהֵם בְּהֵמוֹת חַסְרֵי דַּעַת. כִּי כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁתוֹ לְמַטָּה לְמַטָּה יוֹתֵר וּמְגַלִּין שֶׁבְּתֹקֶף הַגַּשְׁמִיּוּת שׁוֹרָה קְדֻשָּׁתוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעַלֶּה וְנִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִקְשֶׁרֶת קְדֻשָּׁתוֹ לְמַטָּה וְלֹא תִּסְתַּלֵּק עוֹד, כַּמּוּבָן כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל וּבַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ [40] וּבַתִּקּוּנִים, וּבִפְרָט בְּמַה שֶּׁאִיתָא בַּתִּקּוּנִים [41] ‘דְּיִשְׂרָאֵל קְרָאָן לֵהּ בִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְקָשְׁרִין לֵהּ בְּכַמָּה קְשָׁרִין שֶׁל צִיצִית וּתְפִלִּין’ וְכוּ’ וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שיר השירים ז, ו) “מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים” הַמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ”ל (ליקוטי תנינא ס, עַיֵּן שָׁם).

וְעַל-כֵּן הָיְתָה עֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר לְהָבִיא עֲגָלוֹת וּשְׁוָרִים לָשֵׂאת אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁלֹּא יִפְרַח בַּאֲוִיר, רַק לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַמִּשְׁכָּן עַל עֲגָלוֹת וּשְׁוָרִים גַּשְׁמִיִּים בְּאֹפֶן שֶׁיַּמְשִׁיכוּ וִיקַשְּׁרוּ שְׁכִינָתוֹ לְמַטָּה שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן וְכַנַּ”ל. כִּי הָעֲגָלוֹת שֶׁנָּשְׂאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן הֵם בְּחִינַת מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה שֶׁהָיוּ שָׁם אוֹפַנִּים וְגַלְגַּלִּים נוֹשְׂאֵי הַכִּסֵּא, כִּי כָל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן וְסֵדֶר הַדְּגָלִים הָיָה בִּבְחִינַת מֶרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה כַּיָּדוּעַ [42], בִּבְחִינַת “מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן” (שיר השירים ג, י), וְאֵלּוּ הָאוֹפַנִּים וְהַגַּלְגַּלִּים שֶׁל הָעֲגָלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה הֵם בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר הַמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ”ל [בְּעִנְיַן הַדְּרֵיידִיל הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן שֶׁאֵצֶל הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (שִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן מ)] שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

נג וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב (בראשית מה, כז): “וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם”. כִּי כְּשֶׁנָּשְׂאוּ אֶת יַעֲקֹב נָשְׂאוּ אוֹתוֹ בִּבְחִינַת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַדְּגָלִים, שֶׁהָיוּ מְסֻדָּרִים כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה לָהֶם יַעֲקֹב לָשֵׂאת אוֹתוֹ אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (במדבר רבה ב, ח) וּבְפֵרוּשׁ רַשִׁ”י (במדבר ב, ב), וּבְוַדַּאי גַּם בְּחַיֵּי יַעֲקֹב הָיוּ כָּל נְסִיעוֹתָיו בִּבְחִינָה זֹאת בִּבְחִינַת נְסִיעַת הַשְּׁבָטִים עִם הַמִּשְׁכָּן, כִּי הָעִקָּר הוּא לִזְכּוֹת לָזֶה בְּחַיָּיו בִּבְחִינַת (דברים ז, יא) “הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם”, וּמִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ’ (עבודה זרה ג.).

וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ קִדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁזָּכָה בְּחַיָּיו לָזֶה שֶׁכָּל נְסִיעוֹתָיו הָיוּ בִּבְחִינָה הַנַּ”ל בִּבְחִינַת נְסִיעַת יִשְׂרָאֵל עִם הַמִּשְׁכָּן, שֶׁזֶּה הַסּוֹד יָדַע יוֹסֵף כִּי יַעֲקֹב מָסַר לוֹ כָּל חָכְמָתוֹ, עַל-כֵּן כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אוֹתוֹ, אָז: ‘וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב’, כִּי הֵבִין שֶׁזֶּה הַסּוֹד אֵינוֹ יוֹדֵעַ רַק יוֹסֵף, כִּי הוּא סוֹד הָעֲגָלוֹת שֶׁל הַנְּשִׂיאִים שֶׁנָּשְׂאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁכָּל סֵדֶר נְסִיעָתָם עִם הַדְּגָלִים קִבְּלוּ מִיַּעֲקֹב אֲבִיהֶם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי הַסּוֹד הַזֶּה שֶׁל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן וְיִשְׂרָאֵל נָשְׂאוּ אוֹתוֹ עִם סֵדֶר הַדְּגָלִים עַל הָעֲגָלוֹת וְהַשְּׁוָרִים וְכוּ’, עַל-יְדֵי כָּל זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה לְבַטֵּל חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁהוּא פְּגַם הָאֱמוּנָה.

כִּי עַל-יְדֵי כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁל הַמִּשְׁכָּן עִם הָעֲגָלוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינָתוֹ לְמַטָּה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק שֶׁלֹּא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם, שֶׁאֲפִילּוּ עַתָּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּסוֹף הַגָּלוּת בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא בִּמְרִירוּת דִּמְרִירוּת גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָעִתִּים הַלָּלוּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן יָאִירוּ בָּנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁנֵּדַע גַּם עַתָּה אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת, בִּבְחִינַת “וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל” וְכַנַּ”ל:

נד וְנַחֲזֹר לְעִנְיַן הִלְכוֹת סְעֻדָּה וּבְצִיעַת הַפַּת וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה וְקוֹדֶמֶת לְכָל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין כַּמְבֹאָר בַּפּוֹסְקִים, כִּי עִקַּר הַשְּׂבִיעָה וּסְעֻדַּת הַלֵּב הוּא הַלֶּחֶם שֶׁהוּא עִקַּר אֲכִילַת הָאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ב”ר מח, יא) וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י זַ”ל עַל פָּסוּק (בראשית יח, ה): “וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם” – ‘בַּתּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים מָצִינוּ שֶׁפִּתָּא סַעֲדָא דְּלִבָּא’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר הַשְּׂבִיעָה הוּא מֵהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּבְחִינַת ‘וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן’, שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’ שֶׁהֵם הָרְמָזִים הַנַּ”ל בְּחִינַת ‘פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר חִיּוּת הָאָדָם שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַמַּאֲכָל הוּא עַל-יְדֵי הַחָכְמָה וְהַדַּעַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּהַמַּאֲכָל שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז, יב): “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה”, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הֵם הָרְמָזִים שֶׁמֵּאִיר הָרַב לְתַלְמִידָיו בְּיָדָיו וְכַנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת בַּמִּלְחָמָה שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לִלְחֹם בְּזֶה הָעוֹלָם מִלְחָמָה הָאֲרֻכָּה וְהַגְּדוֹלָה עִם הַיֵּצֶר הָרָע וְהַמּוֹנְעִים, שֶׁהַמִּלְחָמָה מִתְגַּבֶּרֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל עֵת כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר, וְאֵין לָנוּ שׁוּם כֹּחַ כִּי אִם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁבֵּאֲרוּ לָנוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה, וְהוֹדִיעוּ לָנוּ דַּרְכֵי הַתּוֹרָה בְּכַמָּה וְכַמָּה עֵצוֹת וּדְרָכִים יְשָׁרִים לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם וְלִבְלִי לִהְיוֹת נִלְכָּד בְּרִשְׁתָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ”ל שֶׁמֵּאִיר הָרַב הָאֱמֶת בְּכָל דּוֹר לְבָנָיו וּלְתַלְמִידָיו שֶׁהָעִקָּר הוּא לְהַצִּיל יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעִקַּר הַדַּעַת הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהָאִיר בָּהֶם כִּי אִם עַל-יְדֵי רְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם כַּנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהוֹדִיעַ וּלְבָאֵר לְכָל אָדָם אֵיךְ יִתְגַּבֵּר לִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו בְּכָל הָעִתִּים הַשּׁוֹנִים שֶׁל כָּל יְמֵי חַיָּיו, רַק הַמַּשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לָשׂוּם לִבּוֹ לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’ בְּאֹפֶן שֶׁיִּשָּׁאֵר קַיָּם בִּנְקֻדַּת יַהֲדוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי יֵשׁ רְמָזִים הַרְבֵּה שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְכָל אָדָם בְּדַרְכֵי עֵצוֹת נִפְלָאוֹת לְהַצִּילוֹ מֵחֲטָאִים שֶׁיִּשְׁמֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ, כִּי ‘אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁיִּהְיוּ בְּיַחַד’ וְכוּ’ (סימן רלג), וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכַמָּה רְמָזִים שֶׁמְּרַמְּזִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיַּשְׁמִיט עַצְמוֹ וְלֹא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבּוֹ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לב, ח): “אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי, אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין” וְכוּ’.

אֲבָל מִגֹּדֶל הִתְגַּבְּרוּת הַמִּלְחָמָה שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו כִּי הַבְּחִירָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְצָאִים הַרְבֵּה שֶׁנִּכְשָׁלִים כְּמוֹ שֶׁנִּכְשָׁלִים, וַאֲזַי רוֹצֶה הַבַּעַל דָּבָר לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם לְהַפִּילָם לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כַּיָּדוּעַ נֶגַע הַמִּסְפַּחַת הַזֹּאת בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם וְזֶה גָּרוּעַ מִן הַכֹּל. עַל-כֵּן הָעִקָּר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וְהֵם מַכְנִיסִים בָּהֶם דַּעַת כִּי עֲדַיִן ה’ אִתָּם וְאֶצְלָם כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעִקַּר הַדַּעַת הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת מַכְנִיסִים בָּהֶם עַל-יְדֵי רְמָזִים הַנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בַּפֶּה וּבִכְתָב עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו, רַק צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַצְמוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הָרְמָזִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל הַצַּדִּיק וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַמִּלְחָמָה הוּא עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים קמד, א) “בָּרוּךְ ה’ צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה”, כִּי עִקַּר הַלִּמּוּד לִלְחֹם מִלְחָמָה זֹאת הוּא עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם וְהָעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, כִּי הָרְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם בְּחִינַת (משלי א, כד) “נָטִיתִי יָדִי”, הֵם כְּלוּלִים בְּכָל הָעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה רְמָזִים, וּבְכָל אֶצְבַּע וְאֶצְבַּע מֵהָעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה רְמָזִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה’.

וּמֵחֲמַת שֶׁבְּהַלֶּחֶם מְלֻבָּשׁ בְּיוֹתֵר הַדַּעַת עִם הָרְמָזִים הַנַּ”ל, עַל-כֵּן יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ בְּיוֹתֵר לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הָאָדָם וְלִסְעֹד אֶת לִבּוֹ, כִּי עִקַּר הַשְּׂבִיעָה עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהֵם הַיָּדַיִם, שֶׁעַל יָדָם נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשְּׂבִיעָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרָא ‘לֶחֶם’ לְשׁוֹן ‘מִלְחָמָה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לה, א): “לְחַם אֶת לֹחֲמָי”, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (עקב דף רעב.) שֶׁ’בְּשַׁעֲתָא דִּסְעֻדָּתָא הוּא עִדָּן קְרָבָא’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁצָּרִיךְ לִבְלִי לִהְיוֹת עָצֵל שֶׁקּוֹרִין שְׁלֵימַזְלְנִיק, כִּי צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר אָז בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְלֶחֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ט, ה): “לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי”, כִּי הַתּוֹרָה הוּא הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל הַלֶּחֶם חִיּוּת לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם, וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי הָרְמָזִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַלֶּחֶם, שֶׁמְּשֻׁנָּה בְּרָכָה זוֹ מִכָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, כִּי פּוֹרְטִין בָּהּ בְּפֵרוּשׁ מְקוֹם יְצִיאַת הַלֶּחֶם, כִּי מְבָרְכִין ‘הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ’ וּמַזְכִּירִין ‘הָאָרֶץ’ בְּפֵרוּשׁ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכָל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין שֶׁמְּבָרְכִין רַק בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ אוֹ הָאֲדָמָה אוֹ שֶׁהַכֹּל וְכוּ’ וְאֵין מַזְכִּירִין בְּפֵרוּשׁ שֶׁיָּצְאוּ מִן הָאָרֶץ, אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת כֻּלָּם הוֹצִיא ה’ יִתְבָּרַךְ מִן הָאָרֶץ, כִּי “הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר” (קהלת ג, כ). אַךְ מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׂבִיעַת הָאָדָם וְחִיּוּתוֹ הוּא עַל-יְדֵי הַלֶּחֶם בְּיוֹתֵר, עַל-כֵּן בְּרָכָה זֹאת חֲשׁוּבָה מִכֻּלָּם וּמַזְכִּירִין בָּהּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוֹצִיא הַלֶּחֶם מִן הָאָרֶץ, הַיְנוּ שֶׁמְּבָרְכִין לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אֶת הַלֶּחֶם וְהִשְׁפִּיעַ בּוֹ חִיּוּת, שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת הַמְלֻבָּשׁ בּוֹ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל כֹּחוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁבּוֹ הוֹצִיא מִן הָאָרֶץ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ מִבְּחִינַת (ישעיה ו, ג) “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ”, ‘כָל הָאָרֶץ’ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מִתְגַּלֶּה בְּהָאָרֶץ הַזֹּאת דַּיְקָא שֶׁזֶּה כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁמַּרְאִים לְהַדָּרֵי מַטָּה כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ לוֹ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְכוּ’ וְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים מְאֹד מְאֹד, וּמַנִּיחַ כֻּלָּם וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים, כִּי דַּיְקָא לְמַטָּה בְּזֶה הָעוֹלָם “מָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ” וְכוּ’ (תהלים עב, יט) כַּנַּ”ל. וּמִשָּׁם מִבְּחִינָה זֹאת ה’ יִתְבָּרַךְ מוֹצִיא אֶת הַלֶּחֶם לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיּוֹדְעִין כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים וּ’מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בִּרְכַּת הַלֶּחֶם חֲשׁוּבָה וְקוֹדֶמֶת לַכֹּל, וּפוֹטֶרֶת כָּל הַדְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעֻדָּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּשְׁנָה (ברכות מב.): ‘בֵּרַךְ עַל הַפַּת פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת, בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת לֹא פָּטַר אֶת הַפַּת’. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת מְלֻבָּשׁ בְּיוֹתֵר בְּהַלֶּחֶם, כִּי שָׁם מְלֻבָּשִׁים וְנֶעְלָמִים כָּל הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’ שֶׁהֵם הָעִקָּר. כִּי זֶה רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ בָּהֶם טְעָמִים עֲרֵבִים וּמְתוּקִים וְכוּ’ יוֹתֵר מִבְּהַלֶּחֶם, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עִקַּר הַשְּׂבִיעָה וְהַחִיּוּת הוּא הַלֶּחֶם, וְזֶה מֵחֲמַת כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַטְּעָמִים נִמְשָׁכִין מֵהַדַּעַת שֶׁנִּקְרָא טַעַם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, סו): “טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי”, וְעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ כֹּחַ בְּהַמַּאֲכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם וְכַנַּ”ל, וְכָל מַאֲכָל וּמַאֲכָל מְקַבֵּל אֵיזֶה חֵלֶק מֵהַדַּעַת לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם, וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ בּוֹ טַעַם עָרֵב וּמָתוֹק וְכוּ’, אֲבָל בְּהַלֶּחֶם אֵין מַרְגִּישִׁין בּוֹ עֲרֵבוּת וּמְתִיקוּת כָּל כָּךְ. אֲבָל בֶּאֱמֶת נֶעְלָמִים בְּהַלֶּחֶם כָּל מִינֵי טְעָמִים שֶׁל כָּל מִינֵי מַאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי שָׁם מְלֻבָּשׁ עִקַּר הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּתוֹ שֶׁהֵם הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת וּשְׁלֵמוּת כָּל הַדַּעַת וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הַלֶּחֶם חָשׁוּב וְעוֹלֶה עַל כָּל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טְעָמִים עֲרֵבִים וּמְתוּקִים מְאֹד, כִּי כָּל עֲרֵבוּתָם וּמְתִיקוּתָם שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַדַּעַת, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲרֵבוּת וְהַמְתִיקוּת הָאֱמֶת [וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל’ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מ] שֶׁמְּתִיקוּת הַדַּעַת עוֹלֶה עַל הַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט, יא): “וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים”, כָּל זֶה אֵין לוֹ שְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי הַלֶּחֶם שֶׁהוּא עִקַּר הָאֲכִילָה, כִּי שָׁם בְּהַלֶּחֶם נֶעְלָמִים כָּל הָרְמָזִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׂבִיעָה, וְעַל-כֵּן בְּהַלֶּחֶם אֵין מִתְגַּלֶּה הָעֲרֵבוּת וְהַמְתִיקוּת כָּל כָּךְ, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם הָרְמָזִים הֵם בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, אֲבָל הֵם עִקַּר הַחִיּוּת וְהַשְּׂבִיעָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כָּל הַמַּאֲכָלִים הֵם טְפֵלִים לְהַלֶּחֶם שֶׁהוּא הָעִקָּר, כִּי עִקַּר הַדַּעַת הֵם הָרְמָזִים שֶׁהֵם נֶעְלָמִים בְּהַלֶּחֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהֵם עִקַּר הַשְּׂבִיעָה וְכַנַּ”ל:

נה וְזֶה (שם כז, ד): “אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ, אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה’ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ” וְכוּ’. הַיְנוּ כִּי מְבֹאָר לְעֵיל שֶׁעִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת בַּמִּלְחָמָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הוּא עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי רוֹצֶה הָאֱמֶת וְכוּ’ וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וְזֶה מְבֹאָר בִּסְמִיכוּת הַפְּסוּקִים הַנַּ”ל שֶׁאָמַר דָּוִד: ‘אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ’. וּמְפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ מַהוּ זֹאת שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ שֶׁהוּא מַה שֶּׁ’אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה’ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה’ כָּל יְמֵי חַיָּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם’ וְכוּ’, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁכָּל שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מֵאֵת ה’ תָּמִיד הִיא רַק אַחַת, שֶׁהוּא ‘שִׁבְתִּי בְּבֵית ה’ כָּל יְמֵי חַיָּי’ וְכוּ’. שֶׁאֶזְכֶּה לָשֶׁבֶת בְּבֵית ה’ ‘לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה” וְכוּ’ שֶׁהוּא רָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל רְצוֹנִי רַק לָזֶה וְכָל שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי כָּל יְמֵי חַיָּי הוּא רַק זֹאת, ‘בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ’ בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁקָּמִים עָלַי וּבְכָל הַמַּחֲנוֹת הַחוֹנִים עָלַי וּמַקִּיפִים וּמְסַבְּבִים אוֹתִי מִכָּל צַד וּפִנָּה וּמִצִּדֵּי צְדָדִים שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא אֶתְיָרֵא מֵהֶם, כִּי אֲנִי בּוֹטֵחַ בְּזֹאת, שֶׁהוּא ‘אַחַת שָׁאַלְתִּי’ וְכוּ’. שֶׁהוּא הִתְגַּבְּרוּת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֲנִי מִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְסַיְּעֵנִי ה’ יִתְבָּרַךְ לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, כִּי עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת בַּמִּלְחָמָה הוּא עַל-יְדֵי הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל:

נו וְזֶה בְּחִינַת סְמִיכוּת הַמִּשְׁנָה שֶׁל פֶּרֶק ד’ דְּמַסֶּכֶת אָבוֹת שֶׁהוּא: ‘בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, צט): “מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי”. אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז, לב): “טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר” וְכוּ’, אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח, ב): “יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ” – אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ בָּעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל-א ב, ל): “כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ”‘.

כִּי כְּלַל הַמִּשְׁנָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁגִּלָּה בֶּן זוֹמָא הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ”ל הַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם’ הַנַּ”ל. שֶׁזֶּה עִקַּר הַכֹּל עִקַּר קִיּוּם וְיִשּׁוּב הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְהִתְחִיל מֵהָעִקָּר שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת הַנַּ”ל, וְאָמַר: ‘אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם’. וּבְוַדַּאי אֵין כַּוָּנָתוֹ שֶׁיִּסְתַּפֵּק בָּזֶה לְבַד בַּמֶּה שֶׁיִּלְמֹד מִכָּל אָדָם וְלֹא יִלְמֹד מֵרַב כְּלָל, כִּי הֲלֹא כְּבָר הִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אבות א, ו): “עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר”. וְאָמְרוּ (ברכות מז:) “שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִיד חָכָם אֲפִילּוּ קָרָא וְשָׁנָה וְכוּ’ הֲרֵי זֶה עַם הָאָרֶץ”. וְכַמָּה וְכַמָּה הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לֵילֵךְ וּלְבַקֵּשׁ רַב וְחָכָם אֲפִילּוּ בְּמֶרְחַקִּים, וְכָל הַחֲכָמִים שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם קִבְּלוּ מֵרַבָּם שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם עַד רַבִּי הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. אַךְ כַּוָּנַת הַתַּנָּא הוּא ‘אֵיזֶהוּ חָכָם?’ שֶׁכְּבָר קִבֵּל הַחָכְמָה כָּרָאוּי מֵרַבּוֹ הָאֲמִתִּי עַד שֶׁרָאוּי לִקְרוֹת אוֹתוֹ גַּם כֵּן בְּשֵׁם חָכָם הוּא ‘הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם’, הַיְנוּ כְּשֶׁקִבֵּל מֵרַבּוֹ בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ”ל, כִּי מִי שֶׁקִּבֵּל חָכְמַת רַבּוֹ כָּרָאוּי עַל-יְדֵי שֶׁהֵבִין הָרְמָזִים שֶׁלּוֹ, אֲזַי הוּא יָכוֹל לִלְמֹד מִכָּל אָדָם וּלְהָבִין מִכֻּלָּם רְמָזִים לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל [בְּהַתּוֹרָה וַיְהִי מִקֵּץ – זִכָּרוֹן’ סִימָן נד], שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף וְעַד אֵין תַּכְלִית, וּמְרַמֵּז לְכָל אֶחָד רְמָזִים בְּכָל יוֹם לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ עַל-יְדֵי כָּל מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה וְכוּ’.

אֲבָל לְהָבִין כָּל זֶה צְרִיכִין לִהְיוֹת בָּקִי מְאֹד בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ עִם הָרְמָזִים שֶׁבָּהֶם. וְאָז יוּכַל לִמְצֹא דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁיִּלְמֹד וְיָבִין מֵהֶם חָכְמוֹת וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה נֶעְלֶמֶת רַק שֶׁצְּרִיכִין לָתֵת לֵב לָזֶה וְלִהְיוֹת בָּקִי הֵיטֵב בְּחַדְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁמֵּבִיא הַפָּסוּק (תהלים קיט, צט): “מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי”. שֶׁבְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֲנִי מוֹצֵא עֵדוֹתֶיךָ שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה: ‘מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי’, כִּי בְּוַדַּאי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם דִּבְרֵי תּוֹרָה הַנֶּעְלָמִים שָׁם הוּא יָכוֹל לִלְמֹד מִכָּל אָדָם וּלְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל מִכָּל דִּבְרֵיהֶם וְשִׂיחוֹתָם רְמָזִים לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ [כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ”ל, שֶׁמִּי שֶׁבָּקִי הֵיטֵב בְּדִבְרֵי תּוֹרָה יָכוֹל לִמְצֹא בְּכָל הַשִּׂיחוֹת דִּבְרֵי תּוֹרָה וְכוּ’]. נִמְצָא, שֶׁהַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם זֶה בְּחִינַת הֶחָכָם שֶׁמֵּבִין הָרְמָזִים שֶׁל רַבּוֹ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לִלְמֹד מִכָּל אָדָם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמָךְ לָזֶה: ‘אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ’. כִּי עִקַּר הַגְּבוּרָה וְהַנִּצָּחוֹן שֶׁל הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם בִּבְחִינַת ‘יָדַי לַקְּרָב’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְזֶה שֶׁמֵּבִיא הַפָּסוּק ‘טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר’ וְכוּ’ הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַגְּבוּרָה לְהִתְגַּבֵּר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר הוּא אֲרִיכַת אַפַּיִם, לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְלֹא יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִילּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מַה. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה שֶׁל אֲרִיכַת אַפַּיִם (בסימן קנה) וּבִדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה מִזֶּה. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל-יְדֵי הָרְמָזִים הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לִלְמֹד מִכָּל אָדָם, וְלִהְיוֹת חָכָם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיָּבִין אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ וּלְהִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר הַחָכְמָה כַּיָּדוּעַ:

נז וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ לָזֶה: ‘אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ’. כִּי כְּבָר מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּבִישַׁת הַיֵּצֶר, כִּי מְאִירִין בָּהֶם הַדַּעַת לְגָרֵשׁ הָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁמֵּהֶם כָּל הַחֲטָאִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת מִ’יָּם הַחָכְמָה’ מֵהַיָּדַיִם שֶׁהֵם הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמָךְ לִשְׁתֵּי בָּבוֹת הַנַּ”ל ‘אֵיזֶהוּ חָכָם?’, ‘אֵיזֶהוּ גִבּוֹר?’ וְכוּ’ – ‘אֵיזֶהוּ עָשִׁיר?’. כִּי מִשָּׁם כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מִשָּׁם מִ’יָּם הַחָכְמָה’ שֶׁהוּא הַדַּעַת הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי בִּטָּחוֹן כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק (תהלים קד, כז): “כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן” וְכוּ’. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקַבְּלִין הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁמֵּאִיר שָׁם הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּחִינַת ‘וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן’. וַאֲזַי הַפַּרְנָסָה נִשְׁחֶקֶת וְנֶחֱלֶקֶת לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק “לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֵק בּוֹ” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.

וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ’, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת הָאֲמִתִּי הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הָעֲשִׁירוּת בִּקְדֻשָּׁה מִבְּחִינַת ‘יָם הַחָכְמָה’ הַנַּ”ל, מֵהַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ שָׁם שֶׁאָז מְקַבֵּל הֶאָרַת הָרָצוֹן, וְאָז הוּא בְּוַדַּאי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רָצוֹן הַנַּ”ל, בְּחִינַת ‘וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן’. שֶׁמְּרֻצֶּה בְּרָצוֹן בְּכָל מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ לוֹ, מֵאַחַר שֶׁכָּךְ הוּא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ‘יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל’ וְכוּ’. ‘יְגִיעַ כַּפֶּיךָ’ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַבֵּל הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה מֵהַכַּפַּיִם וְהַיָּדַיִם שֶׁבְּ’יָם הַחָכְמָה’ עַל-יְדֵי הַבִּטָּחוֹן שֶׁנּוֹשֵׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, וְשׁוֹטֵחַ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כַּפָּיו בִּבְחִינַת (תהלים קמג, ו) “פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ” וְכוּ’ בְּחִינַת “שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפָּי” (תהלים פח, י). וְאָז בְּוַדַּאי “אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ” – ‘אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא’. כִּי עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת (במדבר כג, כג) “כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל” שֶׁהוּא בְּחִינַת (תהלים לא, כ) “מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּמֵאַחַר שֶׁזּוֹכֶה גַּם בְּזֶה הָעוֹלָם לְהֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, בְּוַדַּאי אַשְׁרֵי לוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי מֵאִיר עָלָיו הָרָצוֹן שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי ‘אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא’, כִּי אָז יִזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁהוּא רַב טוּב הַצָּפוּן מֵאַחַר שֶׁגַּם בְּזֶה הָעוֹלָם הִמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ’ וְכַנַּ”ל:

נח וְזֶהוּ: ‘אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ”‘. וְהוּא אֵינוֹ מוּבָן לִכְאוֹרָה, אֵיךְ מוּכָח מִזֶּה הַפָּסוּק שֶׁהַמְכֻבָּד הוּא הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת. הֲלֹא זֶה הַפָּסוּק ‘כִּי מְכַבְּדַי’ וְכוּ’ מְדַבֵּר רַק מִכְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ, אַךְ עַל-פִּי כָּל הַנַּ”ל מוּבָן וּמְבֹאָר הֵיטֵב. וּבְמַאי דְּפָתַח הַתַּנָּא מְסַיֵּם. כִּי הִתְחִיל ‘אֵיזֶהוּ חָכָם?’ וְכוּ’, שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת הַנַּ”ל לְהַכִּיר אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה עִקַּר הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ט, כב): “אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ’ כִּי אִם בְּזֹאת וְכוּ’, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אֹתִי”. וְעִקַּר הַחָכְמָה וְהַדַּעַת הַזֶּה הוּא לֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְה’ יִתְבָּרַךְ בּוֹחֵר בַּעֲבוֹדַת הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁהֵם דָּרֵי מַטָּה, וּבָהֶם עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת כִּי בָּזֶה מְכַבֵּד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְלֻבָּשׁ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִילּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים כָּל זְמַן שֶׁהוּא בִּכְלַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה ה’ יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כָּבוֹד וְהִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי, כִּי עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וּכְבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְעִקַּר הַכָּבוֹד הוּא לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד מֵהַתַּכְלִית לְהַכְנִיס בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, וְכֵן לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בִּבְחִינַת ‘וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין’ (תרגום יונתן ישעיה ו), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם’ שֶׁהִתְחִיל בָּזֶה, כִּי זֶה עִקַּר הַכָּבוֹד בִּבְחִינַת (שמות רבה לח, ה): ‘אֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה’. וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִיר אַדְמוֹ”ר זַ”ל בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה לְהַכְנִיס הַדַּעַת בַּחֲבֵרָיו וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶה עִקַּר כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הֵבִיא הַפָּסוּק ‘כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד’ וְכוּ’, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל:

נט כִּי הַמִּקְרָא הַזֶּה “כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד” וְכוּ’ נֶאֱמַר עַל בְּנֵי עֵלִי עַל שֶׁבִּזּוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַקָּרְבָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּרָשָׁה (שמואל-א, ב) וְהֵם עָשׂוּ הַהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁהָיָה רָאוּי לָהֶם לַעֲשׂוֹת. כִּי הֵם הָיוּ כֹּהֲנִים, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, כִּי הַכֹּהֲנִים מַקְרִיבִים כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר כְּלָלִיּוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְהֵם פָּגְמוּ בָּזֶה מְאֹד כִּי בִּזּוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְהַקָּרְבָּנוֹת, וְאָמְרוּ (שם טז) “וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן הוֹכִיחָם שָׁם הַנָּבִיא וְאָמַר לָהֶם (שם כז): “הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי לְבֵית אָבִיךָ בְּמִצְרַיִם” שֶׁהוּא אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרִאשׁוֹן, כְּפִי שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, הַיְנוּ שֶׁהוֹכִיחָם מַדּוּעַ אֵינָם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ אֲבִיהֶם אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל קְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה, כִּי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן עָסַק בְּתִקּוּן הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַנַּ”ל לְיִשְׂרָאֵל בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי הָיָה ‘אוֹהֵב שָׁלוֹם’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אבות א, יב): ‘הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה’. כִּי הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַנַּ”ל לְגַלּוֹת כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִקְשָׁרִין וְנִכְלָלִין הָעוֹלָמוֹת, זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ”ל, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בַּשָּׁלוֹם, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁעוֹשִׂין שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה נוֹלָדִין וְנִתְרַבִּין בָּנִים וְתַלְמִידִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁעַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ יָכוֹל כָּל אֶחָד לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּלְקָרְבוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘רְצִיצָא’ בְּסִימָן כז).

וְזֶה הָיָה עֲבוֹדַת אַהֲרֹן שֶׁהָיָה ‘אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדף שָׁלוֹם’ בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. ‘אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה’, כִּי עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא זָכָה לִקְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה לְדוֹרוֹת, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַכֹּהֵן לְהָאִיר בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, וְלִכְלֹל וּלְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת עַל-יְדֵי-זֶה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי עֵלִי עַל זֶה שֶׁאֵינָם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֲבִיהֶם. וְעַל-כֵּן סִיֵּם: ‘כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ’. כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ כְּשֶׁהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֶאֱהֹב שָׁלוֹם וְכוּ’, וְלֶאֱהֹב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּלְקָרְבָן לַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְגַלִּין כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן זָכָה אַהֲרֹן בֶּאֱמֶת לְכָבוֹד גָּדוֹל זֶה, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה בְּחִינַת ‘כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד’. ‘וּבֹזַי יֵקָלּוּ’ שֶׁהֵם הַמְבַזִּים אֶת בְּנֵי אָדָם וּמוֹצְאִים חֶסְרוֹנוֹת בְּכָל אָדָם, וּכְשֶׁרוֹאִים אֶת אֶחָד שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, מְבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים לִמְצֹא בּוֹ מוּמִין וְחֶסְרוֹנוֹת וּמְבַזִּין אוֹתוֹ, וַהֲרֵי הֵם כְּאִלּוּ מְבַזִּין כִּבְיָכוֹל אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל כְּבוֹדוֹ עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים. וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים מְאֹד לַה’ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר כַּמָּה פְּעָמִים בִּדְבָרֵינוּ, וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם ‘וּבֹזַי יֵקָלּוּ’.

אֲבָל הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקַיֵּם ‘אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם’ וְחוֹתֵר וּמִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד מֵהַתַּכְלִית לְהַכְנִיסוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁזֶּה עִקַּר הַכָּבוֹד, בְּוַדַּאי הוּא מְכַבֵּד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ וְעָלָיו נֶאֱמַר: ‘כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד’. נִמְצָא, שֶׁהַתַּנָּא כָּלַל כָּאן כָּל תִּקּוּנֵי הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא ‘אֵיזֶהוּ חָכָם?’ וְכוּ’ שֶׁהוּא מִי שֶׁזָּכָה לַדַּעַת הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר עַל הָרוּחַ שְׁטוּת וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ’ וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת מִ’יָּם הַחָכְמָה’ וְכוּ’ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אֵיזֶהוּ עָשִׁיר?’ וְכוּ’. וְכָל זֶה הוּא לְגַלּוֹת כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הָעוֹלָם וּבְכָל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם לְקָרֵב כָּל הָרְחוֹקִים שֶׁבָּעוֹלָם עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין לָהֶם כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד?’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

ס וְזֶה (תהלים קיט, צז): “מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי”, ‘מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ’ – בְּחִינַת אַהֲבָה וְרָצוֹן הַמֻּפְלָג כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה – ‘כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי’, כִּי עַל-יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְמָזִים הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה מוֹצְאִין בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רְמָזִים לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל עַל פָּסוּק: “מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי” וְכַנַּ”ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ לָזֶה: “מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי”, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת עַל הָאוֹיְבִים, שֶׁהֵם הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ “כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי”, הַיְנוּ שֶׁכְּבָר קִבַּלְתִּי מֵרַבּוֹתַי שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עוֹמֶדֶת לְעוֹלָם וָעֶד, בְּחִינַת “לְעוֹלָם ה’ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם. לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד” (שם קיט, פט), הַיְנוּ שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא, אַחַר כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, “אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'” (שם צב, ט), כִּי ‘דְּבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים וְכוּ’, לָעַד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים’ וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה ‘תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶיךָ מֵאֹיְבַי’ לְהִתְחַזֵּק לִבְלִי לִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר, רַק לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ, לַחֲטֹף תּוֹרָה וּמִצְווֹת כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא זֶה יִשָּׁאֵר לוֹ קַיָּם לְעוֹלָם בְּחִינַת ‘כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי’. וְעַל-כֵּן נִסְמָךְ לָזֶה “מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֶדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי” כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ”ל, כִּי כָּל זֶה קִבַּלְתִּי מֵרַבּוֹתַי הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֲנִי יָכוֹל לִלְמֹד מִכָּל אָדָם וּלְקַבֵּל מֵהֶם רְמָזִים מִכָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, בְּחִינַת “כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי” וְכַנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמַר קֹדֶם לָזֶה סָמוּךְ לַפָּסוּק “מָה אָהַבְתִּי” הַנַּ”ל – “לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן, לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד”, וְנִסְמָךְ לָזֶה מִיָּד – “מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ” וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁאָמַר שֶׁכְּנֶגֶד הָרְשָׁעִים וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁקִּוּוּ לְאַבְּדֵנִי, הִתְגַּבַּרְתִּי עַל-יְדֵי “עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן” שֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בְּתוֹרָתֶךָ וְרָאִיתִי כִּי ‘לְכָל תִּכְלָה’ – לְכָל תַּכְלִית דָּבָר יֵשׁ ‘קֵץ’ כְּפִי שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, אֲבָל “רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד”, כִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת רְחָבִים מְאֹד בְּלִי קֵץ וְתַכְלִית וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (אבות ג, יג) “סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה” הַנַּ”ל, בְּחִינַת רָצוֹן הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הָרְמָזִים כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת עַל-יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ’.

אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁבָּאִין עָלָיו קֻשְׁיוֹת, וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא פָּגוּם כָּל כָּךְ וְרָחוֹק כָּל כָּךְ מִקְּדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, אֲזַי תֵּכֶף צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִכָּל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְלִשְׁתֹּק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּלְקַיֵּם ‘סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה’. רַק לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם לַחֲטֹף אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּבִפְרָט תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְשִׂיחָה לִפְנֵי קוֹנוֹ, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כִּי צְרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה’ כִּי אֵין יוֹדְעִין כְּלָל, רַק לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁצִּוּוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר’ וְכוּ’ (שיחות הר”ן רכה). וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר מִזֶּה כְּבָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן תִּנְיָנָא סִימָן מח). הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְכוּ’, כִּי הֵם חַיֶּיךָ לָנֶצַח:

הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת וּדְבָרִים הַנּוֹהֲגִים בַּסְּעֻדָּה

סא וְזֶה שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות מ.) לְהָבִיא מֶלַח עַל הַשֻּׁלְחָן וְלִטְבֹּל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בְּמֶלַח. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁהָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת וּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. שֶׁהֵם בְּחִינַת גּוּף וְנֶפֶשׁ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהָבִיא מֶלַח אֶל הַסְּעֻדָּה, כִּי עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהַכְּלָלִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת מֶלַח, שֶׁהוּא בְּחִינַת “בְּרִית מֶלַח” (במדבר יח, יט), בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית [כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה “צִוִּיתָ צֶדֶק” בְּסִימָן כג עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (כתובות סו:) “מֶלַח מָמוֹן חָסֵר”, עַיֵּן שָׁם]. שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים יַחַד. בִּבְחִינַת (דברי הימים-א כט, יא) “כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ”, “כִּי כֹל” – דָּא צַדִּיק (זוהר בראשית לא.) כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהָבִיא מֶלַח עַל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא ב, יג): “וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ וְכוּ’ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח”. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעַל-יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת נִכְלָלִין וְנִקְשָׁרִין הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה וְכוּ’. וְעַל-כֵּן מֻכְרָחִין לְהַקְרִיב מֶלַח עַל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת. כִּי עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת עַל-יְדֵי ‘בְּרִית מֶלַח עוֹלָם’ כַּנַּ”ל:

סב וְעַל-כֵּן עִקַּר הָאֲכִילָה הִיא פַּת בְּמֶלַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות ו, ד): ‘כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל’ וְכוּ’. כִּי לֶחֶם וּמֶלַח הֵם בְּחִינָה אַחַת. כִּי אוֹתִיּוֹת ‘לֶחֶם’ וּ’מֶלַח’ שָׁוִין כַּמּוּבָא, כִּי בַּלֶּחֶם נֶעְלָמִין כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ”ל. וּמוּבָא בַּסְּפָרִים בְּשֵׁם הַמְחַקְּרִים שֶׁכָּל הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם הֵם עַל-יְדֵי הַמֶּלַח שֶׁמְּעֹרָב בְּהַרְכָּבָתָם שֶׁהוּא יְסוֹד הֶרְגֵּשׁ טַעֲמָם, וּכְפִי שִׁנּוּי צִיּוּרֵי חֶלְקֵי הַמֶּלַח שֶׁבָּהֶם כֵּן הוּא שִׁנּוּי טַעֲמָם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַמֶּלַח בְּשָׁרְשׁוֹ גָּבֹהַּ מְאֹד, כִּי “בְּרִית כְּרוּתָה לַמֶּלַח” וְכוּ’ (רש”י ויקרא ב, יג). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תיקו”ז יט:) עַל פָּסוּק (בראשית א, ו): “יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם”, שֶׁהָיוּ הַמַּיִם תַּחְתּוֹנִים בּוֹכִין ‘אֲנָן בְּעֵינָן לְמֶהֱוֵי קֳדָם מַלְכָּא’, עַד שֶׁכָּרַת לָהֶם בְּרִית שֶׁיִּהְיוּ עוֹלִים לְקָרְבָּן בְּנִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג, וּבַמֶּלַח שֶׁמַּקְרִיבִין עַל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי הָרָקִיעַ הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִן עִלָּאִין לְמַיִן תַּתָּאִין, זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק הַנַּ”ל כַּמּוּבָא שֶׁמְּקַיֵּם עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כָּל אֶחָד בִּבְחִינָתוֹ בִּבְחִינַת ‘אַיֵּה’ וּ’מְלֹא’ כַּנַּ”ל. וּבִתְחִלָּה הָיוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים בּוֹכִין, כִּי לֹא יָדְעוּ שֶׁיְּכוֹלִין לְגַלּוֹת בָּהֶם הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן בָּכוּ וְאָמְרוּ: ‘אֲנָן בְּעֵינָן לֶהֱוֵי קֳדָם מַלְכָּא’. עַד שֶׁפִּיְּסָם ה’ יִתְבָּרַךְ וְכָרַת לָהֶם ‘בְּרִית מֶלַח עוֹלָם’, שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘מֶלַח’ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק יִזְכּוּ לְהִתְקָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְלַעֲלוֹת לְקָרְבָּן לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא, כִּי אַדְּרַבָּא, עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ הוּא דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי דַּיְקָא הָאָרֶץ מָלֵא כְּבוֹדוֹ וְכַנַּ”ל, וְעַל יָדָם עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהַכְּלָלִיּוּת וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן כָּל הַמַּאֲכָלִים הַמְחַיִּין אֶת הָאָדָם לְקַשֵּׁר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל, כָּל הַרְגָּשַׁת טַעֲמָם הוּא עַל-יְדֵי חֶלְקֵי הַמֶּלַח שֶׁבָּהֶם, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הַמְקַשֵּׁר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘בְּרִית מֶלַח’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת לֶחֶם, כִּי בְּהַלֶּחֶם נֶעְלָמִים כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶלְקֵי הַמֶּלַח כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן לֶחֶם וּמֶלַח שַׁיָּכִים וּמְקֻשָּׁרִין זֶה בָּזֶה מְאֹד. וְעַל-כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל מְאֹד לִטְבֹּל פְּרוּסַת הַבְּצִיעָה בְּמֶלַח וְכַנַּ”ל:

סג וְעַל-כֵּן עַל פְּגַם הַבְּרִית נֶאֱמַר: “הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח” (איוב ו, ו), כַּמּוּבָן בְּהַפְּסוּקִים שֶׁרָשַׁמְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל סִימָנֵי הַיּוּד קַפִּיטְל תְּהִלִּים (ליקוטי מוהר”ן קמא סימן צב), לוֹמַר בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַמִּקְרֶה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַיּוּד מִינֵי נְגִינָה, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ “הֲיֵאָכַל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח אִם יֵשׁ טַעַם בְּרִיר חֲלָמוּת”. כִּי בְּלִי מֶלַח אֵין שׁוּם טַעַם, כִּי כָּל הַטְּעָמִים נִמְשָׁכִין מִמֶּלַח, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘בְּרִית מֶלַח עוֹלָם’, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק דְּנָטִיר בְּרִית שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל הַהִתְקַשְּׁרוּת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם כּוֹלְלִין וּמְקַשְּׁרִין הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל פָּסוּק (יחזקאל מא, כב): “זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'” שֶׁהָאֲכִילָה בִּמְקוֹם קָרְבָּן. וְעַל-כֵּן ‘שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ’ (ברכות נה. חגיגה כז.), הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

סד וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אבות ו, ד): ‘כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ – בָּעוֹלָם הַזֶה, וְטוֹב לָךְ – לָעוֹלָם הַבָּא’. כִּי עִקַּר הַטּוֹב וְהָעֹנֶג בָּעוֹלָם הַזֶה וּבָעוֹלָם הַבָּא הוּא רַק הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַכֹּל הוּא כִּרְצוֹנוֹ. וְזֶה רוֹאִין בְּחוּשׁ, וּמוּבָן לְכָל מַשְׂכִּיל כִּי בְּוַדַּאי אֲפִילּוּ אִם יִצְבֹּר כֶּעָפָר כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אִם אֵין רְצוֹנוֹ שָׂבֵעַ מִזֶּה וְחָפֵץ וְדוֹאֵג שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יוֹתֵר, וְגַם דּוֹאֵג אוּלַי יְאַבֵּד גַּם זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאֵין לוֹ קוֹרַת רוּחַ מֵאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּשְׁכֵנָיו וְכַיּוֹצֵא וְיֵשׁ קְטָטוֹת וְסִכְסוּכִים בֵּינֵיהֶם, אֲזַי בְּוַדַּאי כָּל עֲשִׁירוּתוֹ אֵינוֹ נֶחֱשָׁב לִכְלוּם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם ב, ז): ‘מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה’. שֶׁהוּא מֵחֲמַת כָּל הַנַּ”ל. וְיוֹתֵר מִזֶּה דְּאָגוֹת מִדְּאָגוֹת שׁוֹנוֹת. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אָמַר קֹהֶלֶת הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם: גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְכוּ’ (קהלת ב, כג).

וְזֶה יָדוּעַ וּמוּבָן לַכֹּל שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּמַלֵּא הָאָדָם רְצוֹנוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. עַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טוֹב בָּעוֹלָם כִּי אִם כְּשֶׁיִּזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, שֶׁיִּהְיֶה כָּל מְגַמָּתוֹ וְכָל חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ וְכִסּוּפָיו רַק לַה’ יִתְבָּרַךְ לְהִכָּלֵל בָּרָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, שֶׁזֶּה הָרָצוֹן נִשְׁאָר קַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי זֶה הָרָצוֹן, וַאֲפִילּוּ אִם לֹא יִזְכֶּה כְּלוּם חַס וְשָׁלוֹם, רַק זֶה הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ הוּא יָקָר וְעוֹלֶה עַל כָּל מַחְמַדֵּי תֵּבֵל. וְהַכֹּל אַיִן וְאֶפֶס גָּמוּר נֶגֶד נְקֻדָּה אַחַת מֵרָצוֹן הַטּוֹב הַזֶּה. וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בַּפֶּה וּבַכְּתָב. כִּי אִם לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ.

וְזֶה ‘כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל’, כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה הוּא בִּשְׁבִיל הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פַּת בַּמֶּלַח כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: ‘וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה’, כִּי הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת הַנַּ”ל הַנִּמְשָׁכִין מִ”זֶּה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם” (תהלים קד, כה). וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהַדַּעַת יָקָר מְאֹד אֲבָל צְרִיכִין לְקַבְּלוֹ בִּמְשׂוּרָה וּבְמִדָּה שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ לַגְּבוּל, שֶׁלֹּא יִכְנֹס לְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֲרָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה’. וְזֶה בְּחִינַת ‘וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה’ שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁתּוֹת מֵימֵי הַדַּעַת בִּמְשׂוּרָה וּבְמִדָּה שֶׁלֹּא לְהִתְחַכֵּם יוֹתֵר בִּבְחִינַת אַל תִּתְחַכֵּם הַרְבֵּה וּכְתִיב (קהלת ז, טז): “וְאַל תִּתְחַכֵּם יוֹתֵר” וְכַנַּ”ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אֵין מְשִׂיחִין בַּסְּעֻדָּה’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם.

וְזֶהוּ: ‘וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן’, כִּי מְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא עד:): ‘וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָשֵׁן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נֵעוֹר’, שֶׁשֵּׁנָה הִיא בְּחִינַת ‘מַה’, בְּחִינַת “עַיִן לֹא רָאָתָה” וְכוּ’ (ישעיה סד, ג). וּצְרִיכִין לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן וְכוּ’. וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה דַּיְקָא. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁיָּשֵׁן עַל הָאָרֶץ בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה הוּא כּוֹלֵל וּמְקַשֵּׁר הָעוֹלָמוֹת יַחַד, כִּי עוֹלֶה וְנִכְלָל בִּבְחִינַת ‘מַה’ בִּשְׁעַת שְׁנָתוֹ מִתּוֹךְ גַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי שֶׁיָּשֵׁן עָלֶיהָ, כִּי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁ’מְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’. וּמִשָּׁם הוּא נִכְלָל גַּם בִּבְחִינַת ‘מַה’ שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל.

‘וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה’, שֶׁחִיּוּתוֹ וְשִׂמְחָתוֹ יִהְיֶה חַיֵּי צַעַר, כִּי יָבִין שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם אֵין שׁוּם תַּעֲנוּג שָׁלֵם כְּלָל, כִּי כָל תַּעֲנוּגֵי זֶה הָעוֹלָם הֵם בִּבְחִינַת (משלי יד, יג): “וְאַחֲרִית שִׂמְחָה תּוּגָה” גַּם בְּזֶה הָעוֹלָם. מִכָּל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁעָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים חַיִּים, כִּי אִם כְּשֶׁמִּסְתַּפֵּק בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ אֲפִילּוּ אִם אֵין לוֹ רַק לֶחֶם וּמַיִם בְּדֹחַק, כִּי אֵין שׁוּם צַעַר וְיִסּוּרִים בָּעוֹלָם כִּי אִם עֲווֹנוֹת, שֶׁהֵם עִקַּר הַמַּשְּׂאוֹ‍י כָּבֵד מִכָּל הַמַּשָּׂאוֹת שֶׁל כָּל מִינֵי יִסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַל-כֵּן דַּיְקָא זֶה שֶׁמְּרֻצֶּה בְּחַיֵּי צַעַר יֵשׁ לוֹ חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל-יְדֵי ‘וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל’ שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת וְהַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל, כ) “כִּי הוּא חַיֶּיךָ” וְכוּ’. וְזֶהוּ: ‘אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ – בָּעוֹלָם הַזֶה, וְטוֹב לָךְ – לָעוֹלָם הַבָּא’, כִּי עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא הוּא הָרָצוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מָה רַב טוּבְךָ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וּמִי שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְרָצוֹן זֶה בָּעוֹלָם הַזֶה. רַק הוּא זוֹכֶה לְחַיִּים וְאַשְׁרֵי לוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶה כִּי אֵין שׁוּם חַיִּים וְטוֹב בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְהָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל.

וְעַיֵּן בְּהַשִּׂיחוֹת (שִׂיחוֹת הָרַ”ן שח) מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ בָּזֶה יוֹתֵר קְצָת, וְהֵבֵאתִי שָׁם מַה שֶּׁקְּצָת הָעוֹלָם מַקְשִׁין עַל זֶה עַל מַה שֶּׁאָמַר הַתַּנָּא עַל ‘פַּת בַּמֶּלַח וְכוּ’ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶה’, שֶׁבֶּאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב אֲמִתִּי לְהָבִין אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל וְיִרְאֶה שֶׁאֵין שׁוּם טוֹב וְחִיּוּת בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם כְּשֶׁמְּרֻצִּים לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתַּנָּא הַנַּ”ל. וְאָז דַּיְקָא אַשְׁרֵי לוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶה, כִּי בְּלֹא זֶה כָּל מִי שֶׁחָפֵץ יוֹתֵר חֶפְצֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּמַחֲמַדָּיו, חַיָּיו מָרִים וּמְרוֹרִים בְּיוֹתֵר, אֲפִילּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת הַרְבֵּה, כַּיָּדוּעַ לַבְּקִיאִים בָּהֶם עֹצֶם רִבּוּי הַמְרִירוּת מַר מִמָּוֶת וְרִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁסּוֹבְלִים גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁיִּצְטָרְכוּ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לָעוֹלָם הַבָּא עַל שֶׁלֹּא הִתְנַהֲגוּ בְּמָמוֹנָם וַעֲשִׁירוּתָם כָּרָאוּי שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (קהלת ה, יב): “עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ”. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתוּב הַשִּׂיחָה הַנִּפְלָאָה (ליקוטי תִּנְיָנָא קיט) שֶׁהָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא וְכוּ’. שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה בְּכָאן הוּא הַגֵּיהִנֹּם וְכוּ’. וּמִי שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ בֶּאֱמֶת לְדִבְרֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת יָבִין גַּם בְּדַעְתּוֹ שֶׁדִּבְרֵי הַתַּנָּא הַנַּ”ל הֵם כֵּנִים וַאֲמִתִּיִּים רַק עַל-פִּי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים, שֶׁרַק מִי שֶׁמְּרֻצֶּה לֵילֵךְ בְּדַרְכּוֹ הַנַּ”ל אַשְׁרֵי לוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכָל מַה שֶּׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ יוֹתֵר לַדֶּרֶךְ הַנַּ”ל אַשְׁרֵי לוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה בִּשְׁלֵמוּת לַדֶּרֶךְ הַנַּ”ל, מָה רַב טוּבוֹ בָּעוֹלָם הַזֶה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ’. ‘עַיִן לֹא רָאָתָה’ וְכוּ’. ה’ יִתְבָּרַךְ יָשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמּוֹ. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן:

סה וְזֶה בְּחִינַת “וַיִּקַּח קֹרַח” – ‘וְאִתְפְּלֵג קֹרַח’ (אונקלוס במדבר טז, א), שֶׁחִלֵּק בֵּין בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ לִבְחִינַת ‘מְלֹא’. כִּי עִקַּר תִּקּוּן כָּל הַמִּצְווֹת וַעֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל הוּא לִכְלֹל וּלְקַשֵּׁר הָעוֹלָמוֹת יַחַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִקְרִיבוּ בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל אָסוּר לִכְנֹס בְּזֶה הַדַּעַת בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ כַּנַּ”ל, רַק לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד אֲבוֹתֵינוּ וְנֶגֶד הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַמַּמְשִׁיכִין זֶה הַדַּעַת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וּלְכָלְלוֹ בִּבְחִינַת ‘מַה’ וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְקֹרַח מֵחֲמַת גַּסּוּתוֹ פָּגַם בָּזֶה מְאֹד וְנִכְנַס בְּקֻשְׁיוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ, עַד שֶׁכָּפַר בָּעִקָּר, עַל-יְדֵי שֶׁעָשָׂה פֵּרוּד בֵּין בְּחִינַת ‘מַה’ לִבְחִינַת ‘מְלֹא’. וְכָל זֶה הָיָה מֵחֲמַת גַּסּוּתוֹ שֶׁקִּנֵּא עַצְמוֹ בִּנְשִׂיאוּת אֱלִיצָפָן וְרָדַף אֶת הַכָּבוֹד. וּבָזֶה פָּגַם בִּכְבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר כָּל הָאָרֶץ מָלֵא כְּבוֹדוֹ.

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְבַטֵּל כְּבוֹדוֹ כְּנֶגֶד כְּבוֹד הַמָּקוֹם וּלְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם (ליקוטי מוהר”ן ו), כִּי מוּבָן שָׁם בְּסוֹף הַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם’ הַנַּ”ל, שֶׁהָעִקָּר תָּלוּי בָּעֲנָוָה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַכֹּל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הָרַבִּי הָרִאשׁוֹן שֶׁהִמְשִׁיךְ זֶה הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. כִּי הוּא הָיָה עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם (במדבר יב, ג). וְכֵן הַתַּלְמִידִים הַחֲפֵצִים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ צְרִיכִים עַל כָּל פָּנִים שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם גַּסּוּת רוּחַ וְיִבְרְחוּ מִן הַכָּבוֹד, כִּי אִם לֹא יְבַטְּלוּ כְּבוֹדָם בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁחָפֵץ בִּכְבוֹד עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם הוּא פּוֹגֵם בִּבְחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, כִּי אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה ה.). וְקֹרַח פָּגַם בָּזֶה מְאֹד עַד שֶׁכָּפַר בָּעִקָּר כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָמַר אָז מֹשֶׁה (במדבר טז, יא): “וְאַהֲרֹן מַה הוּא”, ‘מַה’ דַּיְקָא וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן חָלַק עַל צִיצִית, וְעִקָּר עַל תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, כִּי תְּכֵלֶת הוּא חִבּוּר שָׁחֹר וְלָבָן, כַּמּוּבָא [43] בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל. ‘שָׁחֹר’ בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, בְּחִינַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג (עַיֵּן שָׁם סִימָן טו), בְּחִינַת ‘אַיֵּה’, בְּחִינַת ‘מֶה חָמִית’ וְכוּ’. ‘לָבָן’ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת, בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ שֶׁצְּרִיכִין לְכָלְלָם יַחַד וְקֹרַח פָּגַם בָּזֶה כַּנַּ”ל:

סו וְעַל-כֵּן מָסַר לוֹ עֲבוֹדַת הַקְּטֹרֶת, וְאָמַר לוֹ שֶׁסַּם הַמָּוֶת נָתוּן בְּתוֹכוֹ שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא (במדבר רבה יח, ח) כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, אֲבָל ‘אֵין לְךָ חָבִיב מִן הַקְּטֹרֶת’ (תנחומא תצוה טו) שֶׁעִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת עַל יָדוֹ. וְעַל-כֵּן נִקְרָא קְטֹרֶת לְשׁוֹן קֶשֶׁר (זוהר ויקרא לז:), כִּי קְטֹרֶת יוֹרֵד לְמַטָּה לְמַטָּה מְאֹד לְהַעֲלוֹת מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בְּסוֹד חֶלְבְּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אַחַד עָשָׂר סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת כְּנֶגֶד אַחַד עָשָׂר אַלּוּפֵי עֵשָׂו וְכוּ’. שֶׁזֶּה בְּחִינַת אַחַד עָשָׂר פְּסוּקִים שֶׁמַּתְחִילִין בְּנוּן וּמְסַיְּמִין בְּנוּן. נוּן בְּחִינַת נְפִילָה (ברכות ד:). וְנוּן בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיַּשִּׂיג שַׁעַר הַנּוּן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת שָׁם כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת (תהלים עב, יז): “לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ”. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנּוּנִין הֲפוּכִין שֶׁסְּבִיב פָּרָשַׁת “וַיְהִי בִּנְסֹעַ” וְכוּ’ (במדבר י, לה) וְכַמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת הַנּוּנִין הֲפוּכִין שֶׁבְּקַפִּיטְיל ק”ז בִּתְהִלִּים בַּמִּזְמוֹר ‘הוֹדוּ’. שֶׁמְּדַבֵּר מִכָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁנָּפְלוּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בָּהֶם שֶׁתִּקּוּנָם עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַנּוּן שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁמַּכְנִיסִין בְּיִשְׂרָאֵל לִצְעֹק בְּכָל פַּעַם לַה’ וּלְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ עַל חֲסָדָיו וְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת בְּתוֹךְ עֹמֶק מְרִירוּת הַצָּרוֹת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְכוּ’. וְכֵן לִצְעֹק וְלַחֲזֹר וְלִצְעֹק בְּחִינַת ‘וַיִּצְעֲקוּ וַיִּצְעֲקוּ’ וְכוּ’. כַּמּוּבָא בָּזֶה הַרְבֵּה בִּדְבָרֵינוּ (ליקוטי מוהר”ן סִימָן קסג).

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת קְטֹרֶת כַּנַּ”ל, שֶׁצְּרִיכִין לְאָמְרָם בְּכַוָּנָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כַּמּוּבָא (זוהר ויקהל ריח:). כִּי קְטֹרֶת יֵשׁ לוֹ זֶה הַכֹּחַ לְגַלּוֹת בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’. וּלְהַעֲלוֹת מִשָּׁם כָּל מִי שֶׁנָּפַל לְשָׁם וְכַנַּ”ל עַד לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא, כִּי סִלּוּקָא דִּקְטֹרֶת עַד אֵין סוֹף כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (אחרי נח:), אֲבָל אַף-עַל-פִּי שֶׁקְּטֹרֶת גָּבֹהַּ כָּל כָּךְ, גַּם בּוֹ סַם הַמָּוֶת נָתוּן בְּתוֹכוֹ, שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁפָּגְמוּ גַּם כֵּן בַּכְּלָלִיּוּת הַזֶּה מֵרִבּוּי קְדֻשָּׁתָם הָעֲצוּמָה מְאֹד בְּחִינַת (ויקרא טז, א): “בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה’ וַיָּמֻתוּ”, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן פָּגְמוּ מְאֹד, כִּי עָלוּ לְמַעְלָה מַעְלָה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וְלֹא רָצוּ לְהוֹרִיד עַצְמָן לְמַטָּה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת מִדּוֹר לְדוֹר בִּבְחִינַת חֲלִיפוֹת הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘בְּגִין דְּלָא אִנְסִיבוּ’ [44]. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ג, ד): “וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם”. כִּי עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת הַנַּ”ל הוּא בְּסוֹד יִחוּד אִישׁ וְאִשָּׁה בִּקְדֻשָּׁה שֶׁמִּשָּׁם הַמְשָׁכַת כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁהֵם הַחֲלִיפוֹת. וְהֵם סָבְרוּ שֶׁיְּכוֹלִין לְהַקְטִיר קְטֹרֶת בְּלֹא תִּקּוּן וְכוּ’ עַל-כֵּן מֵתוּ. מִכָּל שֶׁכֵּן קֹרַח וַעֲדָתוֹ שֶׁפָּגְמוּ בָּזֶה מֵחֲמַת גֵּאוּת וְכָבוֹד כַּנַּ”ל:

סז וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (במדבר רבה יח, ח): “שֶׁקֹּרַח עֵינוֹ הִטְעָתוֹ. רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ שְׁמוּאֵל וּבָנָיו וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת” וְכוּ’. הַיְנוּ כִּי עַל-יְדֵי-זֶה טָעָה וְהִתְלַבֵּשׁ הַיֵּצֶר הָרָע אֶצְלוֹ בְּמִצְווֹת כְּדַרְכּוֹ (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן א). כִּי סָבַר שֶׁכְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ לְגַלּוֹת כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ רָאוּי לִהְיוֹת עַל יָדוֹ, מֵאַחַר שֶׁזֶּה הַכָּבוֹד צְרִיכִין לְגַלּוֹת מִדּוֹר לְדוֹר, כַּמְבֹאָר בְּזֹאת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהַשְׁאִיר בָּנִים וְתַלְמִידִים שֶׁהֵם הַחֲלִיפוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן סָבַר מֵאַחַר שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצְאוּ דּוֹרוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁל צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁיְּגַלּוּ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם שְׁמוּאֵל וְכוּ’, בְּוַדַּאי מַגִּיעַ לוֹ כָּל הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד שֶׁל הַנְּשִׂיאוּת, כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַצַּדִּיק שֶׁצָּרִיךְ לְהָאִיר הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם, בְּוַדַּאי רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל הַכָּבוֹד שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלָיו לְכַבְּדוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ תּוֹרָה וָדַעַת עַל-יְדֵי-זֶה. כִּי שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הוּא כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְכַמּוּבָן בִּדְבָרָיו זַ”ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (ליקוטי מוהר”ן לז).

וְזֶה בְּחִינַת (משלי ג, לה): “כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ”. וְעָלָיו נֶאֱמַר: ‘כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד’. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא עוֹסֵק לְגַלּוֹת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל הַכָּבוֹד, שֶׁיִּהְיֶה מְכֻבָּד וּמְפֻרְסָם גָּדוֹל וְיִהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה וּנְשִׂיאוּת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִמְשֹׁל בָּעוֹלָם וּלְהַדְרִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה, לְהָאִיר דַּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם. וּבִשְׁבִיל זֶה הָיוּ כַּמָּה צַדִּיקִים נְשִׂיאִים וּמְלָכִים וּמְכֻבָּדִים מְאֹד. אֲבָל זֶה הַצַּדִּיק שֶׁמְּקַבֵּל הַכָּבוֹד, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנָו גָּדוֹל בְּתַכְלִית, בִּבְחִינַת מֹשֶׁה, וְיִהְיֶה בּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְלֹא יְקַבֵּל הַכָּבוֹד לְעַצְמוֹ רַק לְמַעַן כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל עַל-יְדֵי-זֶה לְהָאִיר הַדַּעַת בָּעוֹלָם מִדּוֹר לְדוֹר כַּנַּ”ל. וְקֹרַח טָעָה בָּזֶה שֶׁרָאָה שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ דּוֹרוֹת צַדִּיקִים שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יָדָם וְסָבַר שֶׁהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּהֶם לְגַלּוֹת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל יָדוֹ, וְעַל-כֵּן אָמַר שֶׁרָאוּי לוֹ כָּל הַכָּבוֹד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת מִדּוֹר לְדוֹר כַּנַּ”ל, אֲבָל כַּוָּנָתוֹ לֹא הָיְתָה לַשָּׁמַיִם כִּי אִם בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ. אֲבָל הוּא הָיָה חָזָק בְּדַעְתּוֹ וְנִכְנַס לְאוֹתוֹ חֲזָקָה שֶׁהוּא יִמָּלֵט, מֵאַחַר שֶׁרָאָה שַׁלְשֶׁלֶת כָּזֹאת שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּשְׁתַּלְשֵׁל מִמֶּנּוּ דּוֹרוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁיַּמְשִׁיכוּ דַּעַת כָּזֶה בָּעוֹלָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁמָּרַד בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְחָלַק עָלָיו וְאָמַר: כֻּלָּם שָׁמְעוּ מִסִּינַי “אָנֹכִי” וְכוּ’, כְּאִלּוּ קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת יָרְשׁוּ כֻּלָּם מֵאֲבוֹתֵיהֶם מֵעַצְמָם שֶׁלֹּא עַל-יְדֵי כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

וּבָזֶה טוֹעִים הַרְבֵּה גַּם בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ כְּאִלּוּ הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת בִּירֻשָּׁה וְכוּ’ כַּיָּדוּעַ לַבְּקִיאִים קְצָת בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם עַתָּה. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ”ל אָמְרוּ בְּהֵפֶךְ (יומא עב:): ‘כֶּתֶר שֵׁם טוֹב מֻנָּח, כָּל הָרוֹצֶה יָבוֹא וְיִטֹּל’. וּכְתִיב (יחזקאל יח, כ): “אָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן וּבֵן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים הַרְבֵּה שֶׁהָיָה לָהֶם בָּנִים רְשָׁעִים, וְהָיוּ רְשָׁעִים הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ לָהֶם בָּנִים צַדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אבות ב, יב): ‘וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא יְרֻשָּׁה לָךְ’ וְכוּ’. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעִקַּר הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִתְחִיל מֵהָאָבוֹת, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הָיָה מִי שֶׁהֵאִיר וְהִמְשִׁיךְ זֶה הַדַּעַת בְּכָל הָעוֹלָם כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד, לב): “כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְכוּ’ הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה” וְכוּ’. וַאֲפִילּוּ עַתָּה בַּדּוֹרוֹת שֶׁאַחַר מַתַּן תּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ כִּי אִם עַל-יְדֵי גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְכַמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל מִכָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁעָבְרוּ בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְקֹרַח פָּגַם בָּזֶה מְאֹד מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁצָּפָה שֶׁדּוֹרוֹת קְדוֹשִׁים יֵצְאוּ מִמֶּנּוּ וְכַנַּ”ל, עַל-כֵּן סָבַר שֶׁהוּא הִשִּׂיג הַדַּעַת, וְרָצָה לְהָבִין הַכֹּל וְנִכְנַס בְּקֻשְׁיוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן עַד שֶׁכָּפַר בְּמֹשֶׁה וּבְתוֹרָתוֹ, עַד שֶׁכָּפַר בָּעִקָּר:

סח וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּפֶרֶק ‘חֵלֶק’ (סנהדרין קט:): “וַיִּקַּח קֹרַח” – שֶׁעָשָׂה קָרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל. וְדָרְשׁוּ שָׁם כָּל שְׁמוֹת אֲבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים עַל קֹרַח לִגְנַאי. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: “בֶּן יִצְהָר” – שֶׁהִרְתִּיחַ כָּל הָעוֹלָם כַּצָּהֳרַיִם. וְכֵן “בֶּן קְהָת” וְכוּ’. וְהִקְשָׁה: ‘לִכְתֹּב בֶּן יַעֲקֹב שֶׁעִקֵּב’ וְכוּ’. וְהוּא פֶּלֶא לָמָּה לִכְתֹּב שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יַעֲקֹב גַּם כֵּן לְהַפְּכוֹ לִגְנַאי לוֹ. אַךְ קֹרַח בְּמַחְלֻקְתּוֹ גָּרַם שֶׁלֹּא דַּי שֶׁהַדַּעַת שֶׁל בָּנָיו לֹא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ לְבָנָיו עַל יָדוֹ, כִּי אִם עַל-יְדֵי מֹשֶׁה וְתַלְמִידָיו יְהוֹשֻׁעַ וְהַזְּקֵנִים וְכוּ’, אַף גַּם פָּגַם וְכָרַת וְעָקַר עַצְמוֹ מֵהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֲבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל הַדַּעַת שֶׁלָּהֶם נֶהְפַּךְ אֶצְלוֹ לְרָעָה, בְּחִינַת ‘לֹא זָכָה – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם הַמָּוֶת’ (יומא עב:). עַד שֶׁכָּל שְׁמוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁכָּלוּל בְּהַשֵּׁם (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר) שֶׁלָּהֶם הָפַךְ הַכֹּל עַל עַצְמוֹ לְרָעָה. וְעַל-כֵּן הִקְשָׁה ‘וְלִכְתֹּב גַּם בֶּן יַעֲקֹב’ וְיִהְיֶה נִדְרָשׁ עָלָיו גַּם כֵּן לִגְנַאי, כִּי בְּוַדַּאי פָּגַם גַּם בְּשֹׁרֶשׁ הַדַּעַת שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁמִּמֶּנּוּ הַתְחָלַת יִחוּס יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָאִים כֻּלָּם ‘בְּנֵי יִשְׂרָאֵל’. וְהֵשִׁיב: יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ עַל הַדָּבָר (בראשית מט, ו): “בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי”. הַיְנוּ שֶׁזֶּה הָיָה נִפְלְאוֹת הַכֹּחַ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהִמְשִׁיךְ בְּזַרְעוֹ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הַזֶּה בִּקְדֻשָּׁה חֲזָקָה כָּזֹאת, שֶׁאֲפִילּוּ אִם יִהְיֶה אֵיזֶה מִזַּרְעוֹ פּוֹגֵם בְּדַעְתּוֹ מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יִהְיֶה נִפְסָק חַס וְשָׁלוֹם הַדַּעַת מִזַּרְעוֹ, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יָקוּמוּ צַדִּיקִים שֶׁיָּאִירוּ דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן בִּקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ וּפָעַל שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁקֹּרַח יִרְצֶה לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, לְבַטֵּל הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יוּכַל לִפְגֹּם בְּשֹׁרֶשׁ הַדַּעַת שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת ‘בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי’. ‘כְּבֹדִי’ דַּיְקָא. כִּי כָּל שָׁרְשֵׁי הַנְּפָשׁוֹת הֵם כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַכֹּל נִבְרָא לִכְבוֹדוֹ [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן סִימָן קפא)].

וְיַעֲקֹב כָּלוּל מִכָּל הַכָּבוֹד שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנַּפְשׁוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ, כִּי הִמְשִׁיךְ זַרְעוֹ בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת שֶׁכָּל כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ יִתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי זַרְעוֹ, כִּי זָכָה לְמִטָּה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל שְׁנֵים עָשָׂר בָּנָיו הָיוּ כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וְהָיוּ עוֹסְקִים לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, וּבְעֹצֶם כֹּחוֹ פָּעַל כָּל כָּךְ שֶׁקְּדֻשַּׁת זַרְעוֹ לֹא יֻפְסַק לְעוֹלָם שֶׁכָּל זַרְעוֹ עַד הַסּוֹף כֻּלָּם יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ וְיַמְשִׁיכוּ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ מִדּוֹר לְדוֹר לְעוֹלָם, עַד שֶׁאֲפִילּוּ אִם אַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת יִהְיֶה נִמְצָא אֵיזֶה רָשָׁע מִזַּרְעוֹ שֶׁיִּרְצֶה לְהַכְרִית עַצְמוֹ מִשֹּׁרֶשׁ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, כְּמוֹ קֹרַח, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יוּכַל לַעֲקֹר כִּי אִם אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל דּוֹרוֹתָיו שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה נִשְׁאָר בָּהֶם נְקֻדַּת קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁהוּא כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי זַרְעוֹ שֶׁל זֶה הָרָשָׁע וְהַכּוֹפֵר, יִתְגַּלֶּה עַל יָדוֹ גַּם כֵּן קְדֻשַּׁת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן כָּל הָרְשָׁעִים בְּנֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם, וּבִפְרָט בְּמַלְכֵי בֵּית דָּוִד, וְאַחַר-כָּךְ יָצְאוּ מֵהֶם דַּיְקָא צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד. כְּמוֹ ‘אָחָז’ שֶׁהָיָה בֶּן הַצַּדִּיק ‘יוֹתָם’, וְהוּא הָיָה רָשָׁע גָּדוֹל וְאָחַז בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וּבִקֵּשׁ לְבַטֵּל הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל וּלְסַלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עִקַּר פְּגַם הַכָּבוֹד הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין קג:) שֶׁאָמַר: ‘אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים, אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה’ וְכוּ’. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יָצָא מִמֶּנּוּ צַדִּיק קָדוֹשׁ וְנוֹרָא מְאֹד שֶׁהוּא ‘יְחִזְקִיָּהוּ’ שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתוֹ מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם צד.). וְכֵן יְחִזְקִיָּהוּ הוֹלִיד אֶת ‘מְנַשֶּׁה וְאָמוֹן’ שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, וְאַחַר-כָּךְ יָצָא מֵהֶם ‘יֹאשִׁיָּהוּ’ הַצַּדִּיק שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא הָיָה “אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה'” וְכוּ’ (מלכים-ב כג, כה). וְכֵן בְּכַמָּה דּוֹרוֹת עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יֵצֵא מֵהֶם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁתַּעֲבֹר נִשְׁמָתוֹ דֶּרֶךְ כַּמָּה דּוֹרוֹת רְשָׁעִים וְסוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה נוֹלָד מֵהֶם, וְיִהְיֶה צַדִּיק קָדוֹשׁ וְנוֹרָא מְאֹד עַד שֶׁכָּל הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה עַל יָדוֹ [וְכַמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל מִזֶּה].

וְזֶה הָיָה כָּל עִנְיַן קֹרַח. שֶׁעַל-יְדֵי תַּאֲוַת כְּבוֹד עַצְמוֹ חָטָא מְאֹד וּמָרַד כְּנֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם לְגַלּוֹת כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, עַד שֶׁכָּפַר בָּעִקָּר וְכָל חֶזְקַת טָעוּתוֹ הָיְתָה עַל-יְדֵי בָּנָיו שֶׁרָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעָה מִסְּבָרָא לִסְבָרָא שֶׁל שְׁקָרִים וְטָעוּתִים עַד שֶׁכָּפַר בְּכָל תּוֹרַת מֹשֶׁה וּבִקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל עַד שֶׁגָּרַם שֶׁעָקַר אֶת עַצְמוֹ מִכָּל קְדֻשַּׁת אֲבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְעַל-כֵּן נִדְרְשׁוּ עָלָיו כָּל שְׁמוֹתָם לִגְנַאי וְכַנַּ”ל, כִּי אֶצְלוֹ נֶהְפַּךְ הַכֹּל לִגְנַאי וְכַנַּ”ל. אֲבָל כְּפִי עֹצֶם פְּגָמוֹ הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִכְתָּב גַּם ‘בֶּן יַעֲקֹב’ וּלְדָרְשׁוֹ לִגְנַאי עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בַּגְּמָרָא הַנַּ”ל כִּי הוּא רָצָה לַעֲקֹר עַצְמוֹ מִתְּחִלַּת שֹׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא יַעֲקֹב אָבִינוּ. אַךְ יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ עַל הַדָּבָר: ‘בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי’ כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁעֶצֶם קְדֻשַּׁת נְקֻדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב תִּהְיֶה מִסְתַּתֶּרֶת וּמִתְעַלֶּמֶת אָז, וְלֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ פְּגָמוֹ לְשָׁם כְּדֵי שֶׁתּוּכַל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת לְהִתְלַבֵּשׁ בְּבָנָיו לְעוֹרְרָם בִּתְשׁוּבָה בְּתוֹךְ עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת.

וְכֵן הָיָה שֶׁבְּתוֹךְ הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל שֶׁל הַבְּלִיעָה שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה בְּכֹחוֹ הַזֶּה וְנִתְבַּצֵּר לָהֶם מָקוֹם בַּגֵּיהִנֹּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (במדבר רבה יח, כ) עַל פָּסוּק (במדבר כו, יא) “וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ”, עַד שֶׁמֵּהֶם יָצְאוּ כָּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁרָאָה קֹרַח שֶׁהֵם הַדּוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים שְׁמוּאֵל וְכוּ’ שֶׁגִּלּוּ אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם אֲבָל לֹא בְּכֹחוֹ שֶׁל קֹרַח, כִּי הוּא נֶאֱבַד מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי נִשְׁאַר קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן, כִּי עָקַר עַצְמוֹ מֵאֲבוֹתָיו וְכָל שְׁמוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים נִדְרְשׁוּ עָלָיו לִגְנַאי כַּנַּ”ל. וְגַם בָּנָיו וְדוֹרוֹתָיו לֹא קִבְּלוּ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ מִמֶּנּוּ, כִּי אַדְּרַבָּא, הוּא הֵסִית גַּם אוֹתָם עַד שֶׁגַּם הֵם הָיוּ בְּתוֹךְ הַמַּחֲלֹקֶת בַּתְּחִלָּה. רַק שֶׁבְּכֹחַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב סִבֵּב ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְלֹא מֵתוּ, עַד שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶם כָּל הַדּוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהִמְשִׁיכוּ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בָּעוֹלָם לֵידַע וּלְהַאֲמִין בַּה’ כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שָׁם: “וַיִּקַּח קֹרַח” – ‘שֶׁעָשָׂה קָרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל’. ‘קָרְחָה’ וַדַּאי, כְּמוֹ שָׂדֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קַרַחַת, שֶׁיֵּשׁ תְּבוּאָה וּפֵרוֹת נִפְלָאִים מִכָּאן וּמִכָּאן וּבְאֶמְצַע יֵשׁ קָרְחָה בְּלֹא תְּבוּאָה וּפֵרוֹת כְּמוֹ מִדְבָּר שָׁמֵם. וְזֶהוּ בְּחִינַת קֹרַח, שֶׁאֲבוֹתָיו הָיוּ כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבָנָיו וְדוֹרוֹתָיו גַּם כֵּן צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים וְהוּא נִשְׁאַר בְּאֶמְצַע כְּמוֹ קָרְחָה וְעַל-כֵּן נִקְרָא קֹרַח וְכַנַּ”ל:

סט וְעַתָּה מַה מָתְקוּ דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה יח, ה) שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ בִּקֵּשׁ ‘בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי’, שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ בְּמַחֲלֹקֶת קֹרַח. וְאֵימָתַי יִזָּכֵר שְׁמוֹ כְּשֶׁהֵן מִתְיַחֲסִין וְעוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן (דברי הימים-א ו): “בֵּן תַּחַת בֶּן אָסִיר וְכוּ’ עַד בֶּן יִשְׂרָאֵל”, הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב בִּקֵּשׁ שְׁנֵי הַדְּבָרִים שֶׁהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כִּי בִּקֵּשׁ שֶׁעַל מַחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח שֶׁרָצָה לְבַטֵּל הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה עַל-יְדֵי שֶׁחָלַק עַל מֹשֶׁה וְתוֹרָתוֹ, אָז לֹא יִזָּכֵר שְׁמוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל לִפְגֹּם בְּשֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתוֹ וְכַנַּ”ל. וּלְהֵפֶךְ ‘עַל הַדּוּכָן’ אָז דַּיְקָא יִהְיוּ מִתְיַחֲסִין עַל שְׁמוֹ בֶּן יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת דַּעְתּוֹ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת כָּל יִשְׂרָאֵל, יִהְיֶה נִמְשָׁךְ בָּהֶם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר הַדַּעַת בָּעוֹלָם, עַל-יְדֵי כָּל הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁאָמְרוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל הַדּוּכָן וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב עַל זֶה שֶׁיִּזָּכֵר שְׁמוֹ ‘עַל הַדּוּכָן’ בְּעֵת שֶׁבִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ בְּמַחְלֻקְתָּם. כִּי זְכִירַת שְׁמוֹ בְּיִחוּסָם ‘עַל הַדּוּכָן’ הוּא תִּקּוּן לִפְגַם מַחֲלֹקֶת קֹרַח שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל אֲפִילּוּ נְקֻדַּת קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב עַד שֶׁהֻכְרַח יַעֲקֹב לְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הַפְּגָם לְשָׁם. וְעַל-כֵּן בִּקֵּשׁ מִיָּד שֶׁ’עַל הַדּוּכָן’ אָז דַּיְקָא יִזָּכֵר שְׁמוֹ לְהוֹרוֹת שֶׁנְּקֻדַּת קְדֻשָּׁתוֹ אֵינָהּ נִפְסֶקֶת לְעוֹלָם, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה בְּאֶמְצַע קָרְחָה שֶׁהוּא קֹרַח וְכַנַּ”ל, כִּי נְקֻדַּת קְדֻשָּׁתוֹ יִתְלַבֵּשׁ בְּזַרְעוֹ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בִּקֵּשׁ וּפָעַל אֵצֶל ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁאָז בַּיִּחוּס ‘עַל הַדּוּכָן’ אָז דַּיְקָא יִזָּכֵר שְׁמוֹ, כִּי זֶה תִּקּוּן עַל מַחֲלֹקֶת קֹרַח, שֶׁשָּׁם לֹא נִזְכַּר שְׁמוֹ מֵחֲמַת זֶה וְכַנַּ”ל. וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם וְכַנַּ”ל.

[וּבְעִנְיָן זֶה יֵשׁ דְּבָרִים נֶעְלָמִים הַרְבֵּה. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל בְּסִימָן יז’ עַל פָּסוּק (תהלים פז, ו): “ה’ יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה”. וּמַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ בָּזֶה קְצָת בְּהִלְכוֹת דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַחַי, עַיֵּן שָׁם וְתָבִין מֵרָחוֹק מְעַט. אַךְ אַחַר כָּל אֵלֶּה צָרִיךְ כָּל אֶחָד לָדַעַת שֶׁהַבְּחִירָה חָפְשִׁית תָּמִיד. וַאֲפִילּוּ אִם יִהְיֶה לוֹ אָבוֹת צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים, וַאֲפִילּוּ אִם עֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ צַדִּיקִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה, וְאִם יֵיטִיב מַעֲשָׂיו – אַשְׁרֵי לוֹ, וְאִם לָאו – אוֹי לוֹ. מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁסּוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם לַחֲלֹק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אוֹי לוֹ אוֹי לְנַפְשׁוֹ, כִּי “הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת הִיא תָמוּת וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן וּבֵן לֹא יִשָּׂא” וְכוּ’ (יחזקאל ח, כ). וְכָל זֶה מוּבָן מִמַּחֲלֹקֶת קֹרַח וְכַנַּ”ל]. וְעַיֵּן לְעֵיל בְּאוֹת ז בַּהֲלָכָה זֹאת שָׁם מְבֹאָר גַּם כֵּן מֵעִנְיַן קֹרַח וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם:

ע וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא לִזְכּוֹת אָז לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁיָּאִיר לֶעָתִיד בְּחִינַת (תהלים קמה, טו): “וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ”, בְּחִינַת: ‘כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל’ שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צִוְּתָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַחַר הָאֲכִילָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁמְבָרְכִין וּמוֹדִים וּמְשַׁבְּחִין לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל אֲכִילָתוֹ, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ הֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, כִּי ‘שְׁמוֹ’ בְּגִימַטְרִיָּא ‘רָצוֹן’, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת כְּלוּלִים בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּרָכָה וְהוֹדָאָה וְכוּ’, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת דְּבֵקוּת נִפְלָא וְרָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא עַל הַכּוֹס שֶׁל יַיִן, כִּי ‘אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן’ (ברכות לה.) שֶׁזֶּה בְּחִינַת דְּבֵקוּת וְרָצוֹן כַּנַּ”ל לְעִנְיַן אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּאוֹת יט:

עא וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי לְהֶאָרַת הָרָצוֹן אֵין זוֹכִין כִּי אִם עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֵם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, אֶחָד – כְּנֶגֶד הֶאָרַת דָּרֵי מַעְלָה, וְאֶחָד – כְּנֶגֶד הֶאָרַת דָּרֵי מַטָּה, וְאֶחָד – כְּנֶגֶד כְּלָלוּתָם יַחַד. כִּי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה תִּקֵּן מֹשֶׁה כְּשֶׁיָּרַד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות מח:). וְזֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת ‘מַה’, בְּחִינַת הֶאָרַת דָּרֵי מַעְלָה כַּנַּ”ל, כִּי מֹשֶׁה הוּא עִקַּר הָרַבִּי הָרִאשׁוֹן שֶׁעִקַּר הַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת ‘מַה’ שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים שְׁנֵיהֶם, כִּי הַתַּחְתּוֹן נִכְלָל בָּעֶלְיוֹן כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַמָּן, בְּחִינַת (שמות טז, לא): “וַיִּקְרְאוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן, כִּי לֹא יָדְעוּ ‘מַה’ הוּא” (שם טו).

וּבְרָכָה שְׁנִיָּה הוּא בִּרְכַּת ‘הָאָרֶץ’, זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת הִיא בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ לָאָרֶץ עַל-יְדֵי הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁין גַּם הָאֲוִיר שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן מד). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (כתובות קי:): ‘כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹהַּ’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן יְהוֹשֻׁעַ דַּיְקָא תִּקֵּן בִּרְכַּת הָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות מח:), כִּי יְהוֹשֻׁעַ הוּא בְּחִינַת תַּלְמִיד, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם.

וּבִרְכַּת ‘בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם’ תִּקְּנוּ דָּוִד וּשְׁלֹמֹה כְּשֶׁנִּבְנָה הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד כְּלָלִיּוּת דָּרֵי מַטָּה עִם דָּרֵי מַעְלָה שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, שֶׁעִקַּר זֶה הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵימוּת נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם עוֹלִים כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנִּבְנָה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ אָז נִשְׁלַם הַתִּקּוּן הַזֶּה. וְאָז תִּקְּנוּ דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הַבְּרָכָה שְׁלִישִׁית בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהוּא ‘בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם’, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה. וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ כָּל אֵלּוּ הַבְּרָכוֹת עַל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי-זֶה הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁהוּא הָרָצוֹן שֶׁיָּאִיר לֶעָתִיד בְּחִינַת “כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה” וְכוּ’, ‘מַה’ דַּיְקָא וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

עב וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ שֶׁתִּקְּנוּ בְּיַבְנֶה עַל הֲרוּגֵי בֵּיתָר שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה, כִּי עִקַּר הַטּוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי הוּא הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לֶעָתִיד לְפִי בְּחִינָתוֹ, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר “מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ” וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן לֶעָתִיד לָבֹא יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’, כִּי אָז יָבִינוּ וְיַשִּׂיגוּ הַכֹּל שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי-זֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג שֶׁזֶּה עוֹלֶה עַל הַכֹּל. וְעַל-כֵּן אַחַר הַחֻרְבָּן תִּקְּנוּ הַחֲכָמִים לְהַזְכִּיר בְּפֵרוּשׁ בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל-יְדֵי-זֶה הֶאָרַת הָרָצוֹן מֵהָעוֹלָם הַבָּא לָעוֹלָם הַזֶּה, עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב שֶׁהִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, כִּי אָז יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים נ.).

כִּי בִּזְמַן שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם הָיָה נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן מִמֵּילָא עַל-יְדֵי הַשָּׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁעִקָּרָם הָיָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמְּכַפְּרִין, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא קָרְבָּן וּצְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַכַּפָּרָה וְהַסְּלִיחָה עַל הָעֲווֹנוֹת עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה בְּעַצְמָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות נה.) שֶׁ’עַכְשָׁו שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר’. וְעַל-כֵּן עַכְשָׁו צְרִיכִין לְהוֹסִיף בְּרָכָה רְבִיעִית שֶׁהוּא בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ שֶׁהִיא בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁל עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִהְיֶה הֶאָרַת הָרָצוֹן, כִּי עַכְשָׁו צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁל לֶעָתִיד לָבֹא עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נוֹסֶפֶת שֶׁמְּדַבֶּרֶת מֵעוֹלָם הַבָּא שֶׁהִיא בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב שֶׁיְּבָרְכוּ לֶעָתִיד עַל הַכֹּל.

וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ בְּיַבְנֶה עַל הֲרוּגֵי בֵּיתָר שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה, וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ: לָמָּה תִּקְּנוּ בִּרְכַּת טוֹב וְהַמֵּטִיב דַּיְקָא עַל שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה. וְגַם מַה זֶּה שֶׁקָּבְעוּ בְּרָכָה זֹאת שֶׁנִּתְקְנָה עַל קְבוּרַת הֲרוּגֵי בֵּיתָר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דַּיְקָא שֶׁמְּבָרְכִין אַחַר הָאֲכִילָה, הָיָה לָהֶם לְקָבְעָהּ בְּבִרְכַּת הַתְּפִלָּה. אַךְ עִקַּר בְּרָכָה זֹאת תִּקְּנוּ לְחַזֵּק תִּקְוָתֵנוּ עֲדַיִן גַּם עַתָּה אַחַר הַחֻרְבָּן שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לִזְכּוֹת לָרַב טוּב הַצָּפוּן לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁהִיא הֶאָרַת הָרָצוֹן, וְזֶה תִּקְּנוּ עַל-יְדֵי שֶׁרָאוּ חֶסֶד ה’ שֶׁהֲרוּגֵי בֵּיתָר נִתְּנוּ לִקְבוּרָה, כִּי הַקְּבוּרָה הוּא תִּקּוּן הַמֵּת, כִּי אָז דַּיְקָא מַתְחִיל צְמִיחַת חִיּוּתוֹ הַנִּצְחִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב, ז): “וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה”, וְאָז דַּיְקָא “וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ”. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת קנב:), הַיְנוּ שֶׁאָז מַתְחִיל לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁמְּאִירָה הַנֶּפֶשׁ בְּהַגּוּף הָרָחוֹק מִמֶּנָּה עַתָּה מְאֹד, וְאָז דַּיְקָא מְאִירָה בּוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהִיא עִקַּר תִּקּוּנוֹ בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּזְכֶּה לֶעָתִיד, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם מֵת צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִחְיוֹת חַיִּים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (קהלת רַבָּה ז, ד) עַל פָּסוּק (קהלת ז, א): “טוֹב יוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ” – ‘שֶׁכְּשֶׁאָדָם חַי מוֹנִין לוֹ לְמִיתָה וּכְשֶׁמֵּת מוֹנִין לוֹ לְחַיִּים’ כִּי אָז עִקַּר הַתְחָלַת חִיּוּתוֹ הַנִּצְחִי. אֲבָל אֵין מַתְחִיל לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם לְאַחַר הַקְּבוּרָה, כִּי הַנֶּפֶשׁ אֵין לָהּ שׁוּם מָנוֹחַ עַד אַחַר הַקְּבוּרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בִּבְחִינַת ‘וְיָשׁוּב’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין עוֹלָה הַנֶּפֶשׁ אֶל הָאֱלֹהִים לִמְקוֹר חֻצְּבָהּ לְמַעְלָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָאִיר בַּגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה.

כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַנֶּפֶשׁ עוֹלָה בַּעֲלִיָּה יְתֵרָה הִיא מְאִירָה בְּיוֹתֵר לְכָל מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה, בְּחִינַת גּוּף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מֻפְלֶגֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר הוּא מֵאִיר בְּדָרֵי מַטָּה יוֹתֵר. נִמְצָא, שֶׁהַקְּבוּרָה הִיא תִּקּוּן הַמֵּת, וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא שֶׁאָז עוֹלָה הַנֶּפֶשׁ לְמַעְלָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא מַתְחֶלֶת לְהָאִיר מִשָּׁם בְּהַגּוּף בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד אַחַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים, אֲבָל הַתְחָלַת צְמִיחַת הַחַיִּים הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן מַתְחִיל מֵעֵת הַקְּבוּרָה שֶׁאָז מַתְחִיל הַגּוּף לְהִתְבַּלֶּה בֶּעָפָר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלֶה הַזֻּהֲמָא שֶׁנֶּאֱחַז בּוֹ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּל פְּגָמוֹ הָיָה עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה פָּגַם בִּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה. וְעַל-כֵּן אָז מַתְחִיל צְמִיחַת חִיּוּתוֹ שֶׁהוּא הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרָאוּ הַחֲכָמִים בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁאֵין מַנִּיחִין הֲרוּגֵי בֵּיתָר לִקְבוּרָה סָבְרוּ שֶׁחַס וְשָׁלוֹם אָפֵס תִּקְוָה, כִּי עִקַּר צָרַת חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הוּא מַה שֶּׁגָּרַמְנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הַחֻרְבָּן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵין מִי שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵינוּ עַל עֲווֹנוֹתֵינוּ שֶׁזֶּה עִקַּר הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעִקַּר הַצָּרָה הוּא שֶׁעַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָעֲווֹנוֹת שֶׁגָּרְמוּ הַחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ אִי אֶפְשָׁר לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת וְלִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרָאוּ שֶׁאֵין מַנִּיחִין לִקְבֹּר הֲרוּגֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הֲרוּגֵי בֵּיתָר סָבְרוּ שֶׁחַס וְשָׁלוֹם הִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג כָּל כָּךְ עַד שֶׁאָפַס תִּקְוָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר עוֹד לִזְכּוֹת לְעִקַּר הַתִּקְוָה הַנַּ”ל, שֶׁהִיא הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין אַחַר הַקְּבוּרָה דַּיְקָא. וּבִפְרָט הֲרוּגֵי בֵּיתָר שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל-יְדֵי שֶׁהִדְלִיקוּ נֵרוֹת לְחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (איכה רבה ב, ד). וְעַל-יְדֵי-זֶה הִמְשִׁיכוּ עַל עַצְמָן גְּזֵרַת הַחֻרְבָּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר כִּי ‘כָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ’, וּלְהֵפֶךְ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל עַל הַחֻרְבָּן מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשָּׂמֵחַ עַל צָרָה הַזֹּאת עָלָיו נֶאֱמַר (יחזקאל לב, כז): “וַתְּהִי עֲווֹנוֹתָם חֲקוּקָה עַל עַצְמוֹתָם” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית ל:). וְעִקַּר קִלְקוּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁהֵם עִקַּר פְּגַם חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ”ל, הוּא שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵין זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בְּעֵת הַתְּחִיָּה כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרָאוּ הַחֲכָמִים שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן חָמַל ה’ עַל עַמּוֹ וְנִתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵּיתָר לִקְבוּרָה, רָאוּ שֶׁעֲדַיִן “חַסְדֵי ה’ לֹא תָמְנוּ” וְכוּ’ (איכה ג, כב), כִּי “לֹא כַּחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ” וְכוּ’ (תהלים קג, י). כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן חָמַל עֲלֵיהֶם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁעָסְקוּ בְּתִקּוּנָם וְהִתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה. וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ אָז בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ דַּיְקָא, כִּי ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ הִיא הַבְּרָכָה שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁיְּבָרְכוּ הַכֹּל בְּעֵת הַתְּחִיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא עִקַּר הַטּוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי, בְּחִינַת ‘מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ בְּרָכָה זֹאת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דַּיְקָא כִּי עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁל לֶעָתִיד מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם בְּעֵת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז בְּעֵת שֶׁנִּתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵּיתָר לִקְבוּרָה הוֹסִיפוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דַּיְקָא בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’, שֶׁמּוֹרָה שֶׁעֲדַיִן גַּם עַתָּה אַחַר תֹּקֶף הַחֻרְבָּן יֵשׁ תִּקְוָה עֲדַיִן לִזְכּוֹת לַטּוֹב הַנִּצְחִי שֶׁהוּא הֶאָרַת הָרָצוֹן, וְזֶה רוֹאִין עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה, שֶׁאָז עִקַּר הַתְחָלַת תִּקּוּן זֶה לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. כִּי אַדְּרַבָּא, דַּיְקָא עַתָּה אַחַר הַחֻרְבָּן הַגָּדוֹל הַזֶּה צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּרָצוֹן חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד לַה’ יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַתָּה אֵין בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא כֹּהֵן וְלֹא קָרְבָּן לְכַפֵּר בַּעֲדֵינוּ. וְאֵין אָנוּ מְחַיִּין עַצְמֵנוּ רַק בַּמֶּה שֶׁאָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים וּמְצַפִּים וּמְחַכִּים לְבִנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְאָנוּ עוֹסְקִין בַּאֲמִירַת הַקָּרְבָּנוֹת בִּבְחִינַת (הושע יג, ג): “וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ”, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת רָצוֹן, שֶׁאָנוּ חוֹשְׁקִים וְרוֹצִים וּמְצַפִּים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ לְהָבִיא קָרְבָּנוֹת לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן נִמְשָׁךְ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, עַל-כֵּן הוֹסִיפוּ בְּרָכָה זֹאת שֶׁל ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דַּיְקָא וְכַנַּ”ל:

עג וְזֶה שֶׁקּוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל הַחֻרְבָּן (איכה ג, יח): “וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה'”, שֶׁסָּבַר שֶׁחַס וְשָׁלוֹם אָפֵס תִּקְוָה מֵאַחַר שֶׁנֶּחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת עַל יָדוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן שָׁם בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה עִקַּר הָרָצוֹן וְהַדְּבֵקוּת הַנִּפְלָא לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְעַכְשָׁו שֶׁנֶּחֱרַב, חַס וְשָׁלוֹם אָפֵס תִּקְוָה. אַךְ בְּתוֹךְ דְּבָרָיו מְנַחֵם עַצְמוֹ וְאוֹמֵר: “זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל-כֵּן אוֹחִיל חַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”. ‘חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים’ וְכוּ’ זֶה בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁאָז יִתְחַדְּשׁוּ כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְיָקוּמוּ בַּתְּחִיָּה וְיִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא הָרַב טוּבְךָ שֶׁיִּזְכּוּ לֶעָתִיד וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁנֶּחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם הָיָה עִקַּר תִּקּוּן זֶה כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא אָפֵס תִּקְוָה, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן נִזְכֶּה לִבְחִינַת ‘חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים’ וְכוּ’. עַל-כֵּן “חֶלְקִי ה’ אָמְרָה נַפְשִׁי עַל-כֵּן אוֹחִיל לוֹ” (שם כד), כִּי עֲדַיִן אוֹחִיל וַאֲחַכֶּה וַאֲקַוֶּה וַאֲצַפֶּה לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת רָצוֹן כִּי עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה כִּי ‘חַסְדֵי ה’ לֹא תָמְנוּ’ וְכוּ’, כִּי אַדְּרַבָּא, עַתָּה בְּתֹקֶף גָּלוּתֵנוּ וְחֻרְבָּנֵנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ יוֹתֵר בִּבְחִינַת הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן וּלְחַכּוֹת וּלְחַלּוֹת וּלְצַפּוֹת עֲדַיִן לִישׁוּעַת ה’, בְּרָצוֹן וְגַעְגּוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד, כִּי כְּפִי מַה שֶּׁיַּמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן בְּזֶה הָעוֹלָם גַּם בְּתֹקֶף הַגָּלוּת, כֵּן יִזְכֶּה לְרַב טוּב הַצָּפוּן שֶׁהוּא הֶאָרַת הָרָצוֹן לָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל-כֵּן עַתָּה שֶׁחָרֵב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם הָיָה עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן עַתָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה בְּיוֹתֵר וְכַנַּ”ל:

עד וְזֶה בְּחִינַת בֵּין הַמְצָרִים שֶׁאָז מִתְאַבְּלִין עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁגָּרְמוּ הַמְרַגְּלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית כט.) עַל פָּסוּק (במדבר יד, א): “וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא”, ‘אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת’. וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם’ הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְאַבֵּל מְאֹד עַל זֶה, וְהָעִקָּר לִבְכּוֹת עַל עֲווֹנוֹתֵינוּ שֶׁגָּרְמוּ הַחֻרְבָּן וְהֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה. וְעִקַּר הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מִן הַכֹּל הוּא הַהִסְתַּלְּקוּת וְהַהַעְלָמָה שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ וְנִתְעַלְּמוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵינוּ. כִּי כָּל חֵטְא הַמְרַגְּלִים וְכָל חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁגָּרְמוּ חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן כָּל הָעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר, כֻּלָּם הָיוּ עַל-יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ עַל מֹשֶׁה וְהִתְלוֹנְנוּ עָלָיו וְלֹא שָׁמְעוּ לִדְבָרָיו כַּמּוּבָן בְּכָל פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה הַמְדַבְּרִים מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּסוּק (שמות טז, ב): “וַיִּלּוֹנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן” וְכוּ’ וְכֵן הַרְבֵּה. וְזֶה גָּרַם כָּל הַחֻרְבָּנוֹת. וְכֵן עַתָּה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִבְכּוֹת וְלִצְעֹק מְאֹד עַל זֶה בְּמַר נֶפֶשׁ. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת קֹרַח הַנַּ”ל שֶׁהוּא מַה שֶּׁעוֹשִׂין פֵּרוּד בֵּין בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ וּ’מְלֹא’, עַל-יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִדַּעְתָּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם וְכַנַּ”ל. וְהַכֹּל בָּא עַל-יְדֵי גַּסּוּת וְגֵאוּת שֶׁכָּל אֶחָד חָפֵץ בְּכָבוֹד, כִּי מִי שֶׁמְּבַטֵּל כְּבוֹדוֹ נֶגֶד כְּבוֹד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא כְּבוֹד הַמָּקוֹם, בְּוַדַּאי לֹא יִפֹּל לְעוֹלָם אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי הַצַּדִּיק יָכוֹל לְהָאִיר בּוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל אִם חָפֵץ בִּכְבוֹד עַצְמוֹ, אֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, בִּפְרָט עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ שֶׁנְּקֻדַּת הָאֱמֶת מְבֻזָּה מְאֹד וְנִשְׁלָךְ אֱמֶת אַרְצָה וְכוּ’, וְכָל מִי שֶׁחָפֵץ לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת מְבַזִּין אוֹתוֹ מְאֹד, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיְּבַטֵּל כְּבוֹדוֹ וְכַנַּ”ל. אֲבָל זֶה שֶׁחָפֵץ בְּכָבוֹד, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב אַף גַּם נַעֲשֶׂה חוֹלֵק, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַחֻרְבָּן וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת וְכַנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁצּוֹעֵק יִרְמְיָהוּ (איכה ה, א): “זְכֹר ה’ מֶה הָיָה לָנוּ”. וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל (שער הכוונות, דרוש תקון חצות) שֶׁהַצְּעָקָה הוּא שֶׁמִּבְּחִינַת ‘מַה’ נִתְהַוָּה ‘לָנוּ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁהִגְבִּירוּ בְּחִינַת ‘לָנוּ’ עַל בְּחִינַת ‘מַה’. כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת ‘מַה’ שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּהָרַבִּי הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁאָמַר (שמות טז, ז) “וְנַחְנוּ מָה” שֶׁבִּטֵּל כָּל יְשׁוּתוֹ וְנִכְלַל בִּבְחִינַת ‘מַה’. וּמֹשֶׁה בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָיָה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה מְאֹד וְיָגַע מְאֹד מְאֹד בַּעֲבוֹדַת ה’, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן בִּטֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ פְּגָמָיו וַחֲטָאָיו וְכוּ’, אִם הוּא רוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה, צָרִיךְ לֵידַע שִׁפְלוּתוֹ וּפְחִיתוּתוֹ הָאֲמִתִּי עַל כָּל פָּנִים, וְלֹא יִרְצֶה כָּבוֹד עַל כָּל פָּנִים, וְיִהְיֶה נִכְלָל בִּבְחִינַת ‘מַה’, וְאָז יוּכַל הַצַּדִּיק לְהָאִיר בּוֹ גַּם כֵּן, כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּחִינַת ‘מְלֹא’ וּבְחִינַת ‘אַיֵּה’ יַחַד, כִּי בֶּאֱמֶת כֻּלָּא חַד וְכַנַּ”ל. אֲבָל הֶחָפֵץ בִּכְבוֹד עַצְמוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוּד, וְאָז נַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת ‘מַה’ בְּחִינַת ‘לָנוּ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים הַנַּ”ל. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁכָּרוּךְ אַחַר יֵשׁוּתוֹ וְחָפֵץ בְּכָבוֹד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘לָנוּ’ שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁים עַל כָּבוֹד שֶׁלָּנוּ כְּאִלּוּ הַכֹּל מַגִּיעַ לָנוּ עַד שֶׁחֲפֵצִים שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ גַּם כָּבוֹד.

וְזֶהוּ (איכה שָׁם): “הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ”. חֶרְפָּה הִיא הֵפֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁחֲפֵצִים בְּכָבוֹד בָּאִים לַחֲרָפוֹת וּבוּשׁוֹת גְּדוֹלוֹת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי ‘כָּל הָרוֹדף אַחַר הַכָּבוֹד, הַכָּבוֹד בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ’ (ערובין יג:), כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְאָז בָּא לִידֵי חֲרָפוֹת וּבוּשׁוֹת שֶׁהֵם הָעֲווֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי אֵין מִי שֶׁיַּצִּילֶנּוּ וְיָאִיר בּוֹ כִּי עֲדַיִן ה’ עִמּוֹ כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, מֵאַחַר שֶׁנִּתְרַחֵק מֵהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַל-יְדֵי שֶׁחָפֵץ בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ (איכה ה, ב) “נַחֲלָתֵנוּ נֶהְפְּכָה לְזָרִים” וְכוּ’. כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ מִכְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת הַנַּ”ל, אֲבָל זֶה שֶׁנִּתְרַחֵק וְגָרַם פֵּרוּד כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע שֶׁל הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת. וְעַל-כֵּן ‘נַחֲלָתֵנוּ נֶהְפְּכָה לְזָרִים’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁים (תהלים קטו, א): “לֹא לָנוּ ה’ לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד”, כִּי אָנוּ מְבַטְּלִין עַצְמֵנוּ וְיֵשוּתֵנוּ בְּחִינַת ‘לָנוּ’ שֶׁהוּא יֵשׁוּתֵנוּ, רַק אָנוּ מְבַקְּשִׁים ‘לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד’ שֶׁכָּל הַכָּבוֹד יִהְיֶה נֶחֱזָר וְיָשׁוּב לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת (מלכים-א יח, לט) “ה’ הוּא הָאֱלֹהִים” שֶׁהוּא שֵׁם מָלֵא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְגַּלֶּה כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’:

עה וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַזִּמּוּן שֶׁתִּקְּנוּ רַק בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לְבַד, שֶׁכְּשֶׁשְּׁלֹשָׁה אוֹכְלִין יַחַד צְרִיכִין לְזַמֵּן, שֶׁצָּרִיךְ הַמְבָרֵךְ לוֹמַר לְהַשְּׁנַיִם שֶׁרוֹצִים לְבָרֵךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בִּרְכַּת הַזִּמּוּן, כִּי מֵחֲמַת שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הוּא עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כַּנַּ”ל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה בְּדִבּוּרִים שֶׁהֵם דִּבּוּרֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְכַנַּ”ל, עַל-כֵּן תִּקְּנוּ שֶׁכְּשֶׁשְּׁלֹשָׁה אוֹכְלִין בְּיַחַד, אָז יוֹסִיפוּ לְזַמֵּן, כִּי עִקַּר בִּרְכַּת הַזִּמּוּן הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְבָרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ’ וְכוּ’. וְעוֹד הִנְהִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לְהוֹסִיף לוֹמַר מִקֹּדֶם בִּלְשׁוֹן לַעַז: ‘רַבּוֹתַי, מִיר וִוילְין בֶּענְטְשִׁין’[45]. פְּקַח עֵינֶיךָ אַתָּה הַמְעַיֵּן וּרְאֵה נִפְלְאוֹת ה’ אֵיךְ חֲכָמֵינוּ זַ”ל בְּרוּחַ קָדְשָׁם תִּקְּנוּ הַכֹּל עַל הַסֵּדֶר, שֶׁדַּיְקָא בְּמִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן תִּקְּנוּ זֹאת לְזַמֵּן שֶׁהוּא לוֹמַר ‘נְבָרֵךְ’ וְכוּ’, וּלְהוֹסִיף עוֹד מִקֹּדֶם לוֹמַר דִּבּוּרֵי הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג הַנַּ”ל בְּפֶה מָלֵא שֶׁאוֹמְרִים ‘מִיר וִוילְין בֶּענְטְשְׁין’. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן הוּא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אָז דַּיְקָא תִּקְּנוּ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן וְלוֹמַר דִּבּוּרֵי הָרָצוֹן בְּפֵרוּשׁ, כִּי זֶה עִקַּר בִּרְכַּת הַזִּמּוּן שֶׁאַחַר הָאֲכִילָה שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת בַּפֶּה הֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג הַמֵּאִיר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא וְכַנַּ”ל:

עו וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן בִּשְׁלֹשָׁה דַּוְקָא, כִּי עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת, שֶׁהֵם הֶאָרַת דָּרֵי מַעְלָה וְהֶאָרַת דָּרֵי מַטָּה וּכְלָלוּתָם יַחַד וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּחִינַת (ישעיה ו, ג) “קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ” וְכוּ’, וּכְדִמְתַרְגֵּם ‘קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה’ וְכוּ’, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הֶאָרַת דָּרֵי מַעְלָה. ‘קַדִּישׁ עַל אַרְעָא’ וְכוּ’, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הֶאָרַת דָּרֵי מַטָּה. ‘קַדִּישׁ לְעָלַם עָלְמַיָּא’, זֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת כְּלָלוּתָם יַחַד שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה לְכָלְלָם יַחַד זֶה בָּזֶה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא מִתְפַּשֵּׁט וּמֵאִיר וּמִתְגַּלֶּה קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים. וְאָז דַּיְקָא אַחַר-כָּךְ אוֹמְרִים ‘ה’ צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, כִּי בִּתְחִלָּה הַצַּדִּיק מְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּמְקַשְּׁרָם וְכוֹלְלָם יַחַד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת הַנַּ”ל, וְאָז דַּיְקָא מַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא כָּל כָּךְ עַד שֶׁמּוֹדִיעַ לְכָל הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְרוּדִים וְהַנְּמוּכִים שֶׁל דָּרֵי מַטָּה, מוֹדִיעַ לָהֶם דַּיְקָא כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הֶאָרַת דָּרֵי מַטָּה לְהוֹדִיעַ לְכָל הָרְחוֹקִים אֶת גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכַמּוּבָן הֵיטֵב בְּכָל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלַּת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָרַחֲמָן הַזֶּה כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם, אֲבָל בִּתְחִלָּה מְקַשֵּׁר הָעוֹלָמוֹת בְּשָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה יוֹתֵר לְמַטָּה לְמַטָּה בִּבְחִינַת ‘ה’ צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד חַיָּבִים לְזַמֵּן. כִּי הֶאָרַת דָּרֵי מַטָּה הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ מַתְחִיל מִשְּׁלֹשָׁה יִשְׂרָאֵל לְפָחוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת הַנַּ”ל. כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה לְהָאִיר זֶה הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ בַּחֲבֵרָיו שֶׁנַּעֲשִׂים תַּלְמִידָיו עַל-יְדֵי-זֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזָּהֵר כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרָיו בְּיִרְאַת שָׁמַיִם בְּכָל יוֹם כְּפִי מַה שֶּׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ הָאֲמִתִּי, לְהָאִיר בּוֹ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, לְהוֹדִיעַ כִּי ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’ וּ’מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’ וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה שֶׁעוֹסְקִין בָּזֶה הֵם מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ יַחַד שֶׁחַיָּבִין לְזַמֵּן כִּי אֵין כָּל בְּנֵי אָדָם שָׁוִין.

וְעַל-כֵּן הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם הוּא בִּבְחִינַת הָרַב לְגַבֵּי הַשְּׁנַיִם שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל, וְהַשְּׁנַיִם מְאִירִין זֶה בָּזֶה וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘אֵין אָדָם חָשׁוּב רַשַּׁאי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, כִּי אִם עִם שְׁנֵי נְעָרָיו’. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כב, ג): “וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ” (רַשִׁ”י שָׁם) וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר מִזֶּה שָׁם, כִּי כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִין שְׁלֹשָׁה וְעוֹסְקִין בְּלִמּוּד הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נִמְשָׁךְ שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם הֶאָרַת דָּרֵי מַעְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ שֶׁבָּהֶן שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הָרַב כַּנַּ”ל, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת מַה, כִּי הַתַּחְתּוֹן נִכְלָל בָּעֶלְיוֹן וְכוּ’. וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם הוּא בִּבְחִינַת הֶאָרַת דָּרֵי מַטָּה וְכוּ’. וְהָאֶמְצָעִי הוּא בִּבְחִינַת הַמְקַשְּׁרָם וְכוֹלְלָם יַחַד, כִּי הָאֶמְצָעִי מְקַבֵּל מֵהָרֹאשׁ וּמֵאִיר לְהַשְּׁלִישִׁי הַנָּמוּךְ מִכֻּלָּם. וְעַל-כֵּן הוּא בִּבְחִינַת הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהַכְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בַּמִּשְׁנָה מַעֲלַת שְׁלֹשָׁה שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בִּפְרָט עַל הַשֻּׁלְחָן, כַּמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה אָבוֹת (ג, ג). וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד שֶׁחַיָּבִים לְזַמֵּן’, שֶׁאָז חַיָּבִין בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן וְלוֹמַר בְּפֶה מָלֵא שֶׁרוֹצִים לְבָרֵךְ וְכַנַּ”ל, כִּי הַמְבָרֵךְ הוּא בִּבְחִינַת הָרַב שֶׁהוּא הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן, וְהַשְּׁנַיִם הָעוֹנִים הֵם בִּבְחִינַת הַשְּׁנַיִם הַנַּ”ל שֶׁמְּקַבְּלִים מִמֶּנּוּ וּמְאִירִין זֶה בָּזֶה וְכַנַּ”ל:

עז וְזֶה בְּחִינַת שֶׁתִּקְּנוּ שֶׁעֲשָׂרָה שֶׁאוֹכְלִין יַחַד צְרִיכִין לְזַמֵּן בַּשֵּׁם שֶׁאוֹמְרִים ‘נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ’, וּבְפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה אָסוּר לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן. וְהַדָּבָר פֶּלֶא לִכְאוֹרָה, מַדּוּעַ הֶחֱמִירוּ כָּל כָּךְ בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן דַּיְקָא שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם כִּי אִם בַּעֲשָׂרָה, כִּי הֲלֹא כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בִּבְרָכוֹת, כַּמָּה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם וְרֻבָּם בְּהַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרֵךְ בְּיָחִיד. וְלָמָּה בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן דַּיְקָא הֶחֱמִירוּ שֶׁלֹּא לְזַמֵּן בַּשֵּׁם כִּי אִם בַּעֲשָׂרָה וּכְלָלוּהוּ בְּתוֹךְ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתָם בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה? וְגַם הוּא גּוּפָא צְרִיכִין לְהָבִין וְלָשׂוּם לֵב, מַהוּ הַחִלּוּק בֵּין הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁצְּרִיכִין עֲשָׂרָה דַּיְקָא לְבֵין שְׁאָר בְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת שֶׁאוֹמֵר כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּיָחִיד כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים? הֲלֹא כָּל הַבְּרָכוֹת הֵם קֹדֶשׁ וּמַזְכִּירִין שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא בְּיָחִיד בְּרֹב הַבְּרָכוֹת?!

אַךְ עִקַּר עִנְיַן דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתָם בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה הוּא עִנְיַן הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת יַחַד וְכַנַּ”ל, שֶׁעִקָּרוֹ הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין קְדֻשָּׁתוֹ לְמַטָּה דַּיְקָא בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי. כִּי יֵשׁ לַה’ יִתְבָּרַךְ מַלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְכוּ’, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁעוֹלָה הַקְּדֻשָּׁה מִזֶּה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל דַּיְקָא וְכוּ’. וּמְבֹאָר שָׁם [וּבְמָקוֹם אַחֵר הַשַּׁיָּךְ לָזֶה הַנַּ”ל] שֶׁהָעִקָּר הוּא כְּשֶׁנִּכְלָלִין הָעוֹלָמוֹת יַחַד שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַשָּׂגַת בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ וּבְחִינַת ‘מְלֹא’ שֶׁצְּרִיכִין לְכָלְלָם יַחַד, כִּי בֶּאֱמֶת כֻּלָּא חַד וְכַנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת זֶה הַדָּבָר נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ עַל-יְדֵי כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה וְעַל-יְדֵי כָּל תּוֹרָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה. שֶׁכְּפִי עֲבוֹדָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, כֵּן מַמְשִׁיךְ אֱלֹהוּתוֹ לְמַטָּה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְמַעְלָה, וּמְגַלֶּה אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם אֲבָל אֵינוֹ דּוֹמֶה יָחִיד הַמְבָרֵךְ וּמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ, לְרַבִּים. כִּי הִתְגַּלּוּת הַקְּדֻשָּׁה בְּפִרְסוּם גָּדוֹל עַד שֶׁנּוּכַל לְעוֹרֵר כָּל הַדָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ יַחַד זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם בַּעֲשָׂרָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, וּדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הֵם כְּגוֹן ‘קְדֻשָּׁה’, שֶׁעִקַּר גְּדֻלַּת מַעֲלָתָהּ הוּא מַה שֶּׁאָז אוֹמְרִים בְּפֵרוּשׁ וְקוֹרְאִים לְכָל דָּרֵי מַעְלָה שֶׁיְּקַדְּשׁוּ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ הַדָּרֵי מַטָּה יַחַד כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘נַקְדִישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ’ וְכוּ’. וְכֵן בִּקְדֻשַּׁת כֶּתֶר שֶׁכּוֹלְלִים בְּיוֹתֵר שְׁנֵיהֶם יַחַד דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, וְאוֹמְרִים: ‘כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה, עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה, יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלְּשׁוּ’ וְכוּ’, וְאָז צְרִיכִים עֲשָׂרָה דַּיְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְפַרְסֵם קְדֻשָּׁתוֹ בָּרַבִּים לְכָל דָּרֵי מַעְלָה וּמַטָּה וּלְכָלְלָם יַחַד כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל יַחַד, כִּי עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת הוּא לִכְלֹל בְּחִינַת הַשָּׂגַת ‘אַיֵּה’ וּ’מְלֹא’ יַחַד וְכַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּכְלִית נוֹרְאוֹת הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה דְּסָתִים וְגָנִיז שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ בְּחִינַת ‘מַה’ בְּחִינַת כֶּתֶר וְכוּ’ עִם תַּכְלִית קְדֻשָּׁה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’.

וְזֶה יָדוּעַ שֶׁמִּבְּחִינַת ‘אַיֵּה’ עַד בְּחִינַת ‘מְלֹא’ הֵם בְּחִינַת עֶשֶׂר תִּקּוּנִים שֶׁהֵם עֶשֶׂר סְפִירִין שֶׁהֵם מִכֶּתֶר עַד מַלְכוּת [46]. וְעַל-כֵּן בֵּאֵר לָנוּ אַדְמוֹ”ר זַ”ל, שֶׁבְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת כְּלוּלִים כָּל הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת כַּמְבֹאָר בְּהַשִּׂיחָה שֶׁבְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְדַיְקָא עַל-יְדֵי אֵלּוּ הָעֶשֶׂר תִּקּוּנִין יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת יַחַד. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל לָזֶה, וְאֵין אוֹמְרִים דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כָּזֶה, שֶׁהוּא לִקְרֹא וּלְעוֹרֵר אֶת כָּל דָּרֵי מַעְלָה שֶׁיְּקַדְּשׁוּ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עִם כָּל דָּרֵי מַטָּה יַחַד, כִּי אִם בַּעֲשָׂרָה שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִכָּל הָעֶשֶׂר תִּקּוּנִין הַנַּ”ל, וְאָז דַּיְקָא יְכוֹלִים לִכְלֹל כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד בִּשְׁלֵמוּת שֶׁזֶּה הָעִקָּר וְכַנַּ”ל. וְגַם ‘בָּרְכוּ’ שֶׁאוֹמְרִים דַּיְקָא בַּעֲשָׂרָה הוּא בִּבְחִינַת הַנַּ”ל, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים כָּל בִּרְכַּת הַשַּׁחַר וּבִרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע בְּיָחִיד, אֲבָל כְּשֶׁרוֹצִים לְעוֹרֵר וּלְפַרְסֵם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְלוֹמַר לָרַבִּים שֶׁיְּבָרְכוּ שֵׁם ה’ הַמְּבֹרָךְ צְרִיכִים עֲשָׂרָה דַּיְקָא, כִּי זֶה נִקְרָא דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֵין אוֹמְרִים בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, כִּי לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ רַבִּים שֶׁיְּבָרְכוּ שְׁמוֹ שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, לָזֶה צְרִיכִים עֲשָׂרָה דַּיְקָא כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִכְלֹל ‘אַיֵּה’ וּ’מְלֹא’ יַחַד וְכַנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַזִּמּוּן בַּשֵּׁם שֶׁאֵין מַזְכִּירִין הַשֵּׁם בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, כִּי בִּרְכַּת הַזִּמּוּן הוּא רַק בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן אֵין אוֹמְרִים הַבְּרָכָה בְּעַצְמָהּ רַק שֶׁאוֹמְרִים שֶׁרוֹצִים לְבָרֵךְ וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁיָּקָר מְאֹד, שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּעֵת הָאֲכִילָה דַּיְקָא עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן שֶׁהוּא הֶאָרַת הָרָצוֹן לָזֶה צְרִיכִין עֲשָׂרָה שֶׁאָכְלוּ יַחַד דַּיְקָא שֶׁאָז דַּיְקָא מִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁנִּכְלָלִין בַּעֲשָׂרָה דַּיְקָא וְכַנַּ”ל. כִּי בְּכָל הַבְּרָכוֹת כְּשֶׁמַּזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם אֵינוֹ חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ כְּמוֹ לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, כִּי בֶּאֱמֶת בְּחִינַת הָרָצוֹן הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַשֵּׁמוֹת וְכָל הַשֵּׁמוֹת נִמְשָׁכִין מִשָּׁם, רַק כְּשֶׁזּוֹכִין לְרָצוֹן חָזָק בְּמַעֲלָה נִפְלָאָה מְאֹד, אֲזַי זוֹכִין שֶׁיֻּמְשַׁךְ קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ מֵהַבְּחִינָה הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁשָּׁם זֶה הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מֶה חָמִית’, בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ הוּא שָׁם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת בְּחִינַת ‘מְלֹא’ וְכוּ’. כִּי מַה שֶּׁהוּא בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם בְּזֶה הָעוֹלָם עַד שֶׁאֵין לָנוּ בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה בַּמֹּחַ כִּי אִם בְּחִינַת רָצוֹן לְבַד, הוּא בְּהָעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת בְּחִינַת ‘מְלֹא’, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם וּמִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה עַד אֵין סוֹף, וְכַיָּדוּעַ וּמוּבָן כָּל זֶה לַמַּשְׂכִּילִים וּבִפְרָט עַל-פִּי דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ”ל הַמְדַבְּרִים מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, עַיֵּן שָׁם.

וְעַל-כֵּן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן כְּשֶׁאוֹכְלִים עֲשָׂרָה יַחַד, אָז דַּיְקָא מֵאִיר הָרָצוֹן בְּיוֹתֵר עַד שֶׁצְּרִיכִין לְזַמֵּן בְּשֵּׁם, לְהַזְכִּיר בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן שֶׁהוּא רַק בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ”ל לְהַזְכִּיר גַּם שָׁם אֶת הַשֵּׁם ‘אֱלֹהֵינוּ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ בְּחִינַת “וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם” (תהלים עד, יב) שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת ‘מְלֹא’, שֶׁמַּמְשִׁיכִין מֵעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ עַל-יְדֵי הָרָצוֹן הַתַּקִּיף הַמִּתְגַּלֶּה וּמֵאִיר עַל-יְדֵי עֲשָׂרָה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, שֶׁאָז עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה דַּיְקָא מֵאִיר הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וּמֵאַחַר שֶׁאָכְלוּ עֲשָׂרָה יַחַד, יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּמְשִׁיכוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם ‘אֱלֹהִים’ מֵהָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה לְתוֹךְ הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָרָצוֹן, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהוֹצִיא מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, וְזֶה עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם בַּעֲשָׂרָה, כִּי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָר בְּפָחוֹת מִיּוּד כִּי הוּא בְּחִינַת פִּרְסוּם הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, לְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה יַחַד, עַד שֶׁיַּמְשִׁיכוּ עַל-יְדֵי הָרָצוֹן שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכוֹ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם מֵהַבְּחִינָה וְהָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְהָבֵן מְאֹד מְאֹד, כִּי צְרִיכִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה בָּזֶה לְבָאֵר הֵיטֵב עִנְיָן זֶה:

עח וּלְבָאֵר הָעִנְיָן קְצָת הוּא: כִּי הָרָצוֹן נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַמַּקִּיפִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘מַה’. וְזֶה יָדוּעַ וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מַקִּיפִין לְפִי עֶרְכּוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ, וְכָל אָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְיַגֵּעַ עַד שֶׁיַּכְנִיס הַמַּקִּיפִין שֶׁלּוֹ לִפְנִים וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְהָעִקָּר לִזְכּוֹת לְהַכְנִיסָם בִּפְנִים לַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי, הוּא עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָרָצוֹן, שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לִכְסֹף תָּמִיד לַה’ יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ בְּרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף מְאֹד, וְלִבְלִי לַחֲשֹׁב שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנִית כְּלָל, רַק לַחֲשֹׁב בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה’ לְהִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל עֵת בְּרָצוֹן חָזָק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין מִתְּחִלָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְכָל מַה שֶּׁזּוֹכֶה לָזֶה בְּיוֹתֵר הוּא מְקַשֵּׁר וְכוֹלֵל הָעוֹלָמוֹת יוֹתֵר וְכוֹלֵל יוֹתֵר בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ וּמְלֹא. כִּי מַה שֶּׁאֵינוֹ מַשִּׂיג הוּא בִּבְחִינַת ‘אַיֵּה’, בְּחִינַת ‘מֶה חָמִית’ וְכוּ’. וְשָׁם הוּא אֶצְלוֹ לְמַעְלָה מִכָּל הַשֵּׁמוֹת, כִּי בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ הוּא בִּבְחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַכֶּתֶר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַשֵּׁמוֹת וְשָׁם דַּיְקָא הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַשֵּׁמוֹת כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל.

וְזֶהוּ מַעֲלַת מִנְיַן עֲשָׂרָה, כִּי ‘אַכָּל בֵּהּ עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא’ (סנהדרין לט.), וְאָז יְכוֹלִין לוֹמַר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר כָּל הַדָּרֵי מַעְלָה וְהַדָּרֵי מַטָּה שֶׁיִּכָּלְלוּ יַחַד וִיקַדְּשׁוּ שְׁמוֹ בָּרַבִּים, כִּי עֲשָׂרָה כְּלוּלִים בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת ‘אַיֵּה’ וּ’מְלֹא’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְאָז יְכוֹלִין בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת ‘אַיֵּה’ לִבְחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין. וְאָז עוֹלִין כָּל אֶחָד בַּעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, וְכָל מַה שֶּׁעוֹלִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר יְכוֹלִין לְהָאִיר לְמַטָּה יוֹתֵר לְהָאִיר לְכָל הַדָּרֵי מַטָּה הַנְּמוּכִים וְהַיְרוּדִים בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, לְהָאִיר גַּם בָּהֶם כִּי עֲדַיִן ה’ עִמָּם כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל כְּלוּלִים בְּשָׁרְשָׁם מִכָּל הַכִּתּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל מִתַּכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל עַד תַּכְלִית הַשִּׁפְלוּת שֶׁל הַפְּחוּתִים וְהַיְרוּדִים מְאֹד, שֶׁלְּכֻלָּם צְרִיכִים לְהוֹדִיעַ אֱלֹהוּתוֹ אֲשֶׁר בַּכֹּל מָשָׁלָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא עִקַּר הָרַבִּי שֶׁמֵּאִיר הַדַּעַת הַזֶּה בְּכֻלָּם, קִבֵּץ כֻּלָּם קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְאָמַר לָהֶם (דברים כט, ט): “אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם” וְכוּ’ וְכוּ’. וּמוֹנֶה כָּל הַמַּדְרֵגוֹת עַד: “מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ” שֶׁהֵם עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת כַּמּוּבָא, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת מֵרֹאשׁ עַד סוֹף כַּנַּ”ל. וּמֵאִיר בְּכֻלָּם שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם שֶׁעֲדַיִן ה’ עִמָּם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַשָּׂגַת ‘מַה’ שֶׁל הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה, לְבֵין הַשָּׂגַת ‘מַה’ שֶׁל הַמַּלְאָכִים דָּרֵי מַעְלָה, שֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לְהָאִיר בָּהֶם בְּחִינַת ‘מַה’ שֶׁעֲדַיִן אֵין יוֹדְעִים כְּלוּם. וְהַדָּבָר קָשֶׁה לִכְאוֹרָה, הֲלֹא גַּם קֹדֶם שֶׁבָּא הַצַּדִּיק וְהֵאִיר בָּהֶם הָיוּ אוֹמְרִים תָּמִיד ‘אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ’, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה’ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא זֶה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְאִם כֵּן מַה זֶּה שֶׁהַצַּדִּיק מֵאִיר בָּהֶם וּמוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘מַה’, הֲלֹא גַּם מִתְּחִלָּה הוֹדוּ בְּעַצְמָם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים וְאָמְרוּ ‘אַיֵּה’ וְכוּ’. שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מַה’ כַּנַּ”ל?!

אַךְ הַחִלּוּק הוּא עַל-פִּי הַנַּ”ל, כִּי הַמַּלְאָךְ נִקְרָא ‘עוֹמֵד’, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כַּמּוּבָא. אֲבָל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה, כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁנַּעֲשֶׂה צַדִּיק יָכוֹל לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת. כִּי זוֹכֶה בְּכָל פַּעַם לְהַשִּׂיג הַמַּקִּיפִין שֶׁלֹּא הָיָה מַשִּׂיג מִתְּחִלָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁמַּמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת ‘אַיֵּה’ לִבְחִינַת ‘מְלֹא’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַד שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא מַשִּׂיג מַקִּיפִים גְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, הוּא מֵאִיר בְּכָל פַּעַם בְּדָרֵי מַטָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. שֶׁאֲפִילּוּ הַנְּפוּלִים וְהַיְרוּדִים מְאֹד שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל בַּתְּחִלָּה לְהָאִיר בָּהֶם וּלְהוֹדִיעָם כִּי עֲדַיִן ה’ אִתָּם וְכוּ’, עַתָּה עַל-יְדֵי הַשָּׂגָתוֹ הַמַּקִּיפִין יוֹתֵר, הוּא מֵאִיר גַּם בָּהֶם כִּי ה’ אִתָּם גַּם עַתָּה כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’. וְכֵן מֵאִיר בְּהַדָּרֵי מַעְלָה יוֹתֵר שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם בְּחִינַת ‘מֶה חָמִית’ שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ הַיְנוּ שֶׁמֵּאִיר לָהֶם וּמוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם.

הַיְנוּ כִּי בַּתְּחִלָּה הָיוּ סְבוּרִים שֶׁיּוֹדְעִים אֵיזֶה יְדִיעָה רַק שֶׁלְּמַעְלָה מִידִיעָתָם אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, עַל-כֵּן הֵם שׁוֹאֲלִים ‘אַיֵּה’ וְכוּ’ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (יחזקאל א, יד) “וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב”, שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: שֶׁמִּתְנַשְּׂאִים בְּכָל פַּעַם לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מֵהָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, וְשָׁבִים וְחוֹזְרִים תֵּכֶף מֵאֵימַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, אֲבָל הַצַּדִּיק מוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁמַּה שֶּׁנֶּעְלָם מֵהֶם וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁשָּׁם מִסְתַּיֶּמֶת יְדִיעַת הַבּוֹרֵא, וּלְמַעְלָה מִזֶּה הוּא בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, זֹאת הַהַעְלָמָה הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב, כִּי הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב מַה שֶּׁנֶּעְלָם מֵהֶם וְיוֹדֵעַ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, רַק הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִילּוּ בְּעֹצֶם נוֹרְאוֹת הַשָּׂגָתוֹ עֲדַיִן יֵשׁ מַקִּיפִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁמּוֹדִיעַ לָהֶם לְכָל הַדָּרֵי מַעְלָה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם, דְּהַיְנוּ שֶׁגַּם מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ הֵם אֵינָם יוֹדְעִים. וְכֵן מוֹדִיעַ לָהֶם בְּכָל פַּעַם שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל [47] ‘עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיִּהְיֶה מְחִצָּתָן לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְהַמַּלְאָכִים יִשְׁאֲלוּ אוֹתָם מַה פָּעַל אֵל’, כַּמּוּבָא מַאֲמָר זֶה שָׁם, הַיְנוּ שֶׁהַמַּלְאָכִים יֵדְעוּ אָז שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים יוֹדְעִים, כִּי הַיְדִיעוֹת שֶׁהַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת ‘אַיֵּה’ לִבְחִינַת ‘מְלֹא’ מִמַּקִּיף לִפְנִים, אֶצְלָם הוּא בְּהֶעְלֵם וְהַצַּדִּיק צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָהֶם כָּל זֶה. וְכֵן בְּכָל פַּעַם. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת ‘מַה פָּעַל אֵל’. ‘מַה’ בְּחִינַת ‘אַיֵּה’, בְּחִינַת הַעְלָמָה. ‘פָּעַל’ בְּחִינַת פְּעֻלָּה וּבְרִיאָה, בְּחִינַת ‘מְלֹא’. וְהַצַּדִּיקִים יֵדְעוּ ‘מַה פָּעַל אֵל’ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמַּמְשִׁיךְ בְּכָל פַּעַם מִבְּחִינַת אַיִן – לְיֵשׁ, מִמַּה – לִמְלֹא, מִמַּקִּיף לִפְנִים, וְהַמַּלְאָכִים יִשְׁאֲלוּ בְּכָל פַּעַם זֹאת מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדִיעוּ לָהֶם כָּל זֶה וְכַנַּ”ל:

עט וְזֶהוּ עִנְיַן מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ”ל (שיחות הר”ן רכה), כִּי יֵשׁ שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁמִּסְתַּיֶּמֶת יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ אַחַר עוֹלַם הַגַּלְגַּלִּים, וְיֵשׁ שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ עוֹלָמוֹת גְּבוֹהִים יוֹתֵר, אֲבָל אַחַר-כָּךְ מִסְתַּיֶּמֶת יְדִיעָתָם וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁלְּמַעְלָה מִזֶּה הוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע. אֲבָל בֶּאֱמֶת “גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שׁוֹמֵר” וְכוּ’ (קהלת ה, ז), כִּי יֵשׁ צַדִּיק שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל אֵלּוּ הַיְדִיעוֹת שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע אוֹתָם, אֲבָל הָאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁלּוֹ, בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע שֶׁלּוֹ, זֶה עָמֹק וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב מְאֹד וְכוּ’, כִּי אֵצֶל הַמְחַקְּרִים מִסְתַּיֶּמֶת הַיְדִיעָה אֵצֶל הַגַּלְגַּלִּים שֶׁלְּמַעְלָה מֵהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְדַבֵּר כְּלָל וַאֲפִילּוּ עַד הַגַּלְגַּלִּים הֵם תּוֹעִים וּנְבוֹכִים בְּרֹב הַדְּבָרִים, אֲבָל לְמַעְלָה מִשָּׁם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהוּא כֻּלּוֹ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת וְהוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֶצְלָם, שֶׁלְּפִי דַּעְתָּם זֶהוּ בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע. אֲבָל הַצַּדִּיקִים הַמְקֻבָּלִים הָאֲמִתִּיִּים כָּל יְדִיעָתָם מַתְחִיל מִשָּׁם וּלְמַעְלָה, דְּהַיְנוּ מֵעוֹלַם הַגַּלְגַּלִּים שֶׁהֵם הָרְקִיעִים וּלְמַעְלָה, כִּי אָמַר שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁמִּסְתַּיֶּמֶת חָכְמַת הַמְחַקְּרִים לְגַמְרֵי, מִשָּׁם מַתְחִיל יְדִיעַת הַקַּבָּלָה הָאֲמִתִּית. אֲבָל אָמַר שֶׁגַּם הַמְקֻבָּלִים הַגְּדוֹלִים שֶׁגִּלּוּ הַשָּׂגוֹת עֲצוּמוֹת גַּם בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת וּלְמַעְלָה בְּשָׁרְשֵׁי הָאֲצִילוּת וְכוּ’ גַּם שָׁם יְכוֹלִין לַעֲלוֹת מִמַּעֲלָה לְמַעֲלָה וְכוּ’. וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל הַחֲכָמִים וַאֲפִילּוּ הַמְחַקְּרִים מוֹדִים שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה הוּא אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, אֲבָל לֹא כָּל אַפִּין שָׁוִין, כִּי רֻבָּם אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַה שֶּׁאֵינָם יוֹדְעִים וְהֵם בִּבְחִינַת אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל מִדְּבָרֵינוּ הַנַּ”ל. וְעַיֵּן עוֹד בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים מִשִּׂיחוֹת כָּאֵלּוּ וּמֵהֶם תּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן וְתַעֲמֹד מַרְעִיד מֵאֵימַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

עַל-כֵּן הַצַּדִּיק מֵאִיר בְּכָל הַדָּרֵי מַעְלָה בְּכָל פַּעַם בְּחִינַת ‘אַיֵּה’, בְּחִינַת ‘מַה’, כִּי מֵאִיר בָּהֶם בְּחִינַת ‘מַה’ מִבְּחִינָה גָּבֹהַּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְכָל מַה שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם בְּחִינַת ‘מַה’ בְּיוֹתֵר הוּא מֵאִיר בְּדָרֵי מַטָּה בְּחִינַת ‘מְלֹא’ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁמְּעוֹרֵר וּמֵקִיץ הַנְּמוּכִים מְאֹד מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּגָרִים מֵתִים מַמָּשׁ שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד מְאֹד עַל-יְדֵי עֲווֹנוֹתֵיהֶם הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאֹד, הוּא מֵקִיץ וּמְעוֹרֵר גַּם אוֹתָם כִּי עֲדַיִן ה’ אִתָּם וְאֶצְלָם כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַמַּעֲלָה שֶׁל הַקִּבּוּץ מִיִּשְׂרָאֵל הָאוֹחֲזִים עַצְמָן בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה בְּכָל פַּעַם, שֶׁעִקַּר קִבּוּץ יִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ כִּי נִקְרָא רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת (ישעיה מ, יא): “כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרוֹעַ יְקַבֵּץ טְלָאִים” וְכוּ’. כִּי כָּל מָקוֹם שֶּׁמִּתְקַבְּצִים עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לוֹמַר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ וּלְחַבֵּר וְלִכְלֹל כָּל דָּרֵי מַעְלָה וּמַטָּה וְכוּ’. לִכְלֹל ‘אַיֵּה’ וּ’מְלֹא’ יַחַד וּלְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין לִפְנִים לְהַמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת ‘אַיֵּה’ לִבְחִינַת ‘מְלֹא’ וְלִזְכּוֹת לִבְחִינַת ‘אַיֵּה’ בְּחִינַת ‘מַה’ הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

פ אֲבָל עֲדַיִן צְרִיכִין לָזֶה תְּפִלּוֹת וּצְעָקוֹת הַרְבֵּה לַה’ יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ וּבְהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל בְּכָל פַּעַם, כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְרַבֶּה הַמַּחֲלֹקֶת מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מַזִּיק בְּיוֹתֵר מִכָּל הַקִּלְקוּלִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל-יְדֵי-זֶה מִתְעַכֵּב בִּנְיָנוֹ, כִּי עִקַּר הָעִכּוּב הוּא עַל-יְדֵי שֶׁאֵין הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת בְּתַכְלִית הַשָּׁלוֹם הָאֲמִתִּי, כַּמּוּבָן כָּל זֶה, וְהַרְבֵּה חֲפֵצִים בִּכְבוֹד עַצְמָן, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת קֹרַח הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֻרְבָּנוֹת וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ [וְעַיֵּן לְעֵיל בְּאוֹת סה סו וְכוּ’ בְּעִנְיַן מַחֲלֹקֶת קֹרַח שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד חָפֵץ בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְבַטֵּל עַצְמוֹ וּכְבוֹדוֹ כָּרָאוּי, עַל-יְדֵי-זֶה אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לוֹ לְהָאִיר בּוֹ הַדַּעַת הַנַּ”ל כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וַעֲדַיִן ה’ אִתּוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא. וְעַל-יְדֵי-זֶה אֵינוֹ מִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. וְהַרְבֵּה נַעֲשִׂים מִתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים גְּדוֹלִים עַל-יְדֵי-זֶה, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר עִכּוּב גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל וּבִנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְכַנַּ”ל].

וְעַל זֶה צְרִיכִין לִבְכּוֹת וּלְהִתְאוֹנֵן מְאֹד בֵּין הַמְצָרִים וּבְתִשְׁעָה בְּאָב וְכֵן בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת לְהִתְאַבֵּל עַל הַחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וּפִזּוּר יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ‘אֵיכָה’ שֶׁמִּתְאַבְּלִין עַל הִסְתַּלְּקוּת וְהַעְלָמַת הַצַּדִּיק שֶׁכְּלַל הַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת ‘מַה’ כַּנַּ”ל שֶׁהוּא יָכוֹל לְהָאִיר בְּכָל הַדָּרֵי מַטָּה בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וּלְהָשִׁיב כֻּלָּם לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיִּתְקַבְּצוּ וְיִתְאַסְּפוּ יַחַד וְיִתְקַשְּׁרוּ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּנָה דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, כִּי לְשָׁם מִתְקַבְּצִים כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד וּמְקַבְּלִים הֶאָרַת הַדַּעַת מֵהָרַב בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ וּ’מְלֹא’ יַחַד וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מְקוֹנְנִין עַל זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ‘אֵיכָה’ עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק וְעַל פִּזּוּר יִשְׂרָאֵל וְעַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם נִתְוַעֲדוּ וְנִכְלְלוּ יַחַד כָּל יִשְׂרָאֵל עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁשָּׁם עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (איכה א, א) “אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם רַבָּתִי בַגּוֹיִם” וְכוּ’ שֶׁמִּתְאַבְּלִין עַל גָּלוּת יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם מִמְּקוֹם קִבּוּצָם וְזֶהוּ (שם ג): “גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי” וְכוּ’ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַבְּכִיָּה עַל פִּזּוּר יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִירוּשָׁלַיִם וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵיכָה שְׁנִיָּה שֶׁהִיא “אֵיכָה יָעִיב” מְרַמֵּז עַל חֻרְבַּן הָעִיר וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁמִּזֶּה מַתְחִיל אֵיכָה שְׁנִיָּה שֶׁהִיא (שם ב, א) “אֵיכָה יָעִיב ה’ בְּאַפּוֹ אֶת חוֹמַת בַּת צִיּוֹן וְכוּ’. וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו” וְכוּ’. שֶׁהוּא שֶׁמִּתְאַבְּלִין עַל חֻרְבַּן חוֹמַת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם וְחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא ‘הֲדֹם רַגְלָיו’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְאֵיכָה שְׁלִישִׁית שֶׁהִיא (שם ד, א) “אֵיכָה יוּעַם זָהָב” נֶאֱמַר עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘יֹאשִׁיָּהוּ הַצַּדִּיק’ שֶׁעָלָיו אָמַר יִרְמְיָהוּ כָּל הָ’אֵיכָה יוּעַם’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עַיֵּן שם באיכה רבתי) וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר שֶׁמִּתְאוֹנְנִים עַל הִסְתַּלְּקוּת וְהַעְלָמַת הַצַּדִּיק וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אָמַר (איכה ג): “אֲנִי הַגֶּבֶר”. שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הַשָּׁלֹשׁ אַלְפָא בֵּיתוֹת, כָּל הַשָּׁלֹשׁ ‘אֵיכָה’ אָמַר כֻּלָּם עַל עַצְמוֹ, כִּי תּוֹלֶה כָּל הַחִסָּרוֹן בּוֹ. וְעַל-כֵּן אָמַר: “אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי”, ‘אֲנִי’ דַּיְקָא, “אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ”, ‘אוֹתִי’ דַּיְקָא וְכוּ’. וְכֵן “אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם” וְכוּ’. עַד שֶׁאָמַר: “וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי” וְכוּ’. אֲבָל מְחַזֵּק עַצְמוֹ הַרְבֵּה וְאוֹמֵר “זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל-כֵּן אוֹחִיל חַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תָמְנוּ” וְכוּ’. וְכֵן: “צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי קָרָאתִי שִׁמְךָ ה’ מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת” וְכוּ’.

וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לִלְמֹד אֲלָפִים וְרִבְבוֹת קַל וָחֹמֶר עַל עַצְמוֹ אֵיךְ הוּא צָרִיךְ לוֹמַר כָּל זֶה עַל עַצְמוֹ עַל רִבּוּי עֲווֹנוֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו הָרָעִים הַשּׁוֹטְפִים עָלָיו כָּל כָּךְ אֲבָל חָלִילָה חָלִילָה שֶׁיִּפֹּל עַל-יְדֵי-זֶה חַס וְשָׁלוֹם, רַק יְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הֶעָנָו מְאֹד מְאֹד שֶׁהוּא נָקִי מִכָּל צַד שְׁגִיאָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מֵאֵיזֶה עָווֹן חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא אוֹמֵר עַל עַצְמוֹ קִינוֹת כָּאֵלֶּה הַנַּ”ל. וְכָל זֶה אוֹמֵר בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁכָּל אֶחָד יוּכַל לְעוֹרֵר עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו שֶׁיֹּאמַר בְּכָל פַּעַם אַף-עַל-פִּי-כֵן “חַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו” כִּי “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים” מִתְחַדְּשִׁים הַחֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם (איכה ג, כג) וְכוּ’.

וְזֶה שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ [48] שֶׁעַל-יְדֵי בֵּי כְּנִישְׁתָּא חֲדָא וּמָתָא חֲדָא [49] יָבוֹא מָשִׁיחַ כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ בֶּאֱמֶת, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי עַל-יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת קָשֶׁה מְאֹד לְקַבֵּץ בֵּי כְּנִישְׁתָּא חֲדָא וּמָתָא חֲדָא שֶׁיָּשׁוּבוּ בֶּאֱמֶת. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן ה’ יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מֵאִיר בְּכָל פַּעַם הַשָּׂגַת הַדַּעַת הַנַּ”ל בִּדְרָכִים נִפְלָאִים מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יְעוֹרֵר וְיָקִיץ כָּל דָּרֵי מַטָּה אֲפִילּוּ הַנְּמוּכִים מְאֹד, וְיוֹדִיעַ לְכֻלָּם כִּי עֲדַיִן ה’ אִתָּם, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ וְיִתְקַבְּצוּ בֵּי כְּנִישְׁתָּא וּמָתָא חֲדָא עַד שֶׁיָּבוֹא הַגּוֹאֵל צֶדֶק, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁיִּתְקַבְּצוּ בֵּי כְּנִישְׁתָּא חֲדָא וְכוּ’ וְיֹאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּכַוָּנָה וּבְהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל-יְדֵי-זֶה יִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְכַנַּ”ל. וְאָז יָשׁוּבוּ כֻּלָּם לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הֶאָרַת הַדַּעַת הַנַּ”ל וִיקֻיַּם (ישעיה נט, כ): “וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב” וְכוּ’. עַל-יְדֵי “וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אֹתָם אָמַר ה’ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה’ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם”, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, שֶׁנִּקְרָאִים גַּם כֵּן בָּנִים, שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם דַּעַת אֲמִתִּי וְנִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה, שֶׁיָּאִיר בָּהֶם מִדּוֹר לְדוֹר לְעוֹלָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן אָמֵן וְאָמֵן:

פא וְעַל-כֵּן הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִשְׁתּוֹקֵק כָּל כָּךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהִרְבָּה בִּתְפִלּוֹת עַל זֶה מְאֹד, כִּי מֹשֶׁה הוּא הָרַבִּי הָרִאשׁוֹן הָאֲמִתִּי שֶׁעָסַק בְּהֶאָרַת הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת הָעוֹלָמוֹת, עַל-כֵּן הָיָה מִתְלַהֵב כָּל כָּךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, כִּי עִקַּר הַדַּעַת וּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת הוּא בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְכַנַּ”ל. אַךְ עִקַּר הָעִכּוּב הָיָה עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהֵם מֵי מְרִיבָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִגְזַר עָלָיו שֶׁלֹּא יָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ג, כו): “וַיִּתְעַבֵּר ה’ בִּי לְמַעַנְכֶם” וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת (שם) “רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה”, “אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר” וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת ‘סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה’ (אבות ג, יג) הַנַּ”ל. כִּי בֶּאֱמֶת עִנְיָן זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, וַאֲפִילּוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הָיָה קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהַשִּׂיג עִנְיָן זֶה, מַדּוּעַ לֹא יִזְכֶּה הוּא לָבֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל? וְלֹא פָּעַל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרִבּוּי תְּפִלּוֹת כָּאֵלֶּה? וְכַמּוּבָא בַּמִּדְרָשִׁים הַרְבֵּה בָּזֶה (תַּנְחוּמָא וָאֶתְחַנַּן) שֶׁהִתְפַּלֵּא מֹשֶׁה מְאֹד עַל זֶה, שֶׁהוּא פָּעַל בִּתְפִלָּתוֹ לְהַצִּיל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִכְלוּ חַס וְשָׁלוֹם כַּמָּה פְּעָמִים, מַה שֶּׁהֵם חָטְאוּ בֶּאֱמֶת הַרְבֵּה, וְהוּא בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא חָטָא כְּלָל כִּי אִם אֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה בְּמֵי מְרִיבָה וְגַם זֶה הָיָה עַל יָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז, ז): “כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּמִדְרָשׁ רַבָּה שְׁמוֹת (פרשה ו, ב), לֹא יוֹעִילוּ לוֹ כָּל כָּךְ תְּפִלּוֹת לִפְעֹל שֶׁיִּכְנֹס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל? וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עַיֵּן בספרי ואתחנן ב) עַל פָּסוּק (דברים ג, כד): “אַתָּה הַחִלּוֹתָ” וְכוּ’. וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם שֶׁאָמַר: ‘מִמְּךָ לָמַדְתִּי לְהִתְפַּלֵּל שֶׁאָמַרְתָּ (שמות לב, י) “וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי” וְכוּ’ וְכִי תּוֹפֵס הָיִיתִי בְּךָ?’ וְכוּ’. עַל-כֵּן הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: “רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר”.

כִּי בֶּאֱמֶת זֶהוּ בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת “אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה”, כִּי הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִים הַגְּבוֹהִים מְאֹד מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם, כִּי מֹשֶׁה הָיָה בִּבְחִינַת ‘מַה’, בִּבְחִינָה עֶלְיוֹנָה וְנִשְׂגָּבָה מְאֹד כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מַה שֶׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ הוּא בְּחִינַת “אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר”, בְּחִינַת שְׁתִיקָה הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘שְׁתֹק כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה’ (מנחות כט:) שֶׁהֵשִׁיב לוֹ עַל מִיתַת רַבִּי עֲקִיבָא. כִּי גַּם עִנְיַן רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה בִּבְחִינָה זֹאת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ מִיָּד לָזֶה (דברים ג, כח): “וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ, כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה” וְכוּ’, וְכֵן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁמּוֹכִיחָם עַל שֶׁמֻּכְרָח לְהִסְתַּלֵּק בַּעֲבוּרָם נִסְמָךְ לָזֶה מַה שֶּׁהִבְטִיחוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ יַכְנִיסֵם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן בְּפָרָשָׁה זֹאת (שם ד, כא): “וַה’ הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי וְכוּ’, יְהוֹשֻׁעַ הוּא עוֹבֵר לְפָנֶיךָ אוֹתוֹ חַזֵּק” וְכוּ’ וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה, כִּי זֶה נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא עַל-יְדֵי-זֶה הָיָה כֹּחַ לִיהוֹשֻׁעַ לְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק עוֹלֶה לְמַעֲלָה יְתֵרָה לִבְחִינַת מַקִּיפִים עֶלְיוֹנִים יוֹתֵר, הוּא יָכוֹל לְהָאִיר בְּדָרֵי מַטָּה בְּיוֹתֵר בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’. וְעַל-כֵּן מֵעֹצֶם רִבּוּי הַפְּגָמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָט רִבּוּי הַתְּלוּנוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁלָּהֶם שֶׁזֶּה גָּרוּעַ מִן הַכֹּל, עַל-יְדֵי-זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַכְנִיסָם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת הַנַּ”ל כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, כִּי אִם עַל-יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כִּי הָיָה מֻכְרָח לַעֲלוֹת לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי אִם עַל-יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת מַמָּשׁ שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין בִּבְחִינַת ‘מַה’ הָעֶלְיוֹן מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הָיָה יָכֹל לְהָאִיר לְתַלְמִידוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּחִינַת הֶאָרַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל:

וּבָזֶה פָּעַל לְדוֹרוֹת שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁיִּתְגַּבְּרוּ הָעֲווֹנוֹת וְיֵחָרֵב הַבַּיִת, וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר נִתְקַיֵּם שְׁתֵּי פְּעָמִים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְקֵץ הָאַחֲרוֹן סָתוּם וְנִפְלָא מְאֹד מֵעֵין כֹּל, אַף-עַל-פִּי-כֵן יִמָּצְאוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים גַּם בְּעִקְּבוֹת מָשִׁיחַ בַּקֵּץ הָאַחֲרוֹן, שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַשָּׂגוֹת עֲצוּמוֹת מְאֹד וְיָאִירוּ בְּיִשְׂרָאֵל כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְשֶׁ’אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל’, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְחֵילוֹתֵיהֶם יִתְפַּשְּׁטוּ וְיִתְגַּבְּרוּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּבִכְלָלִיּוּת בְּרִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיִּהְיֶה קָטֵגוֹרְיָא גְּדוֹלָה בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְקַיֵּם עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בִּכְתֻבּוֹת דף קיב. וּמוּבָא בְּרַשִׁ”י שַׁבָּת קיח. אַף-עַל-פִּי-כֵן יְמַהֵר וְיָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ עַל-יְדֵי הֶאָרַת דַּעְתָּם הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁתִּתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיוּ מֻכְרָחִים הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן עַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיֶה הַיְשׁוּעָה וְהַגְּאֻלָּה וְיֵהָפֵךְ אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן.

כִּי הִסְתַּלְּקוּת וְהַעְלָמַת הַצַּדִּיקִים הִיא הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה מִכָּל הַצָּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עַיֵּן איכה רבתי א, לז): ‘קָשֶׁה סִלּוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ’ וְכוּ’. אֲבָל גַּם זֶה יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה וּלְנֶחָמָה, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא וְכוּ’, יַעֲלוּ לִבְחִינַת מַקִּיפִים גְּבוֹהִים וְנִשְׂגָּבִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמִּשָּׁם דַּיְקָא יָאִירוּ בְּיוֹתֵר בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ לְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ, וְכֵן מִדּוֹר לְדוֹר עַד שֶׁיִּפְעֲלוּ וְיִגְמְרוּ מַה שֶּׁהִתְחִילוּ לְהָאִיר בָּעוֹלָם דַּעַת הַנַּ”ל שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְיָשׁוּבוּ לַה’ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה כַּנַּ”ל. כִּי מֵרִבּוּי הַפְּגָמִים וְהָעֲווֹנוֹת הֻכְרְחוּ לַעֲלוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לְשָׁם כְּשֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁים בְּגוּף בְּזֶה הָעוֹלָם. כַּמּוּבָן כָּל זֶה מִשִּׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּכַפֶּרֶת עַל עֲווֹן הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל [50], הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי מִיתָתָם הֵם מַמְשִׁיכִים בְּחִינַת “סְלַח נָא” (במדבר יד, יט) לְכַפֵּר חֵטְא הַמְרַגְּלִים שֶׁגָּרְמוּ חֻרְבַּן הַבַּיִת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֲטָאֵי כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שֶׁפּוֹעֲלִין בַּקָּשַׁת ‘סְלַח נָא’ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַחֲנֻכַּת הַבַּיִת שֶׁהוּא בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. אֲבָל מֵרִבּוּי הָעֲווֹנוֹת אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְכָל זֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּכַפֶּרֶת, כִּי אָז דַּיְקָא עוֹלִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁיְּכוֹלִים לְהָאִיר בְּתַלְמִידֵיהֶם בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’. וּלְהַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה עַל-יְדֵי-זֶה וּלְהוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹת וּלְכַפֵּר עֲווֹנוֹתֵיהֶם הַקּוֹדְמִים וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. כִּי ‘גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם (חולין ז:) הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

פב וְזֶהוּ בְּחִינַת (ישעיה מ, א): “נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם”, כִּי עִקַּר הַנֶּחָמָה הוּא הַדַּעַת הַנַּ”ל [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסוֹף הַתּוֹרָה ‘עַתִּיקָא’ סִימָן כא עַל פָּסוּק זֶה]. וְזֶהוּ ‘נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי’, וְאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּפָּסוּק לְמִי הוּא מַזְהִיר ‘נַחֲמוּ נַחֲמוּ’, אַךְ יְכוֹלִין לוֹמַר שֶׁמַּזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן שֶׁיְּנַחֲמוּ זֶה אֶת זֶה שֶׁזֶּהוּ ‘נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי’. כְּאוֹמֵר: אַתֶּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמִּי ‘נַחֲמוּ נַחֲמוּ’ עַצְמְכֶם זֶה אֶת זֶה, וְזֶה רֶמֶז שֶׁמַּזְהִירָם שֶׁיַּעַסְקוּ בְּלִמּוּד הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָרַבִּי הָאֲמִתִּי בְּחִינַת מֹשֶׁה הַנַּ”ל, שֶׁהִזְהִיר שֶׁכָּל אֶחָד יְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם בְּכָל יוֹם, לְהַכְנִיס הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁנַּעֲשֶׂה תַּלְמִידוֹ עַל-יְדֵי-זֶה, וְאַחַר-כָּךְ יַכְנִיס חֲבֵרוֹ דַּעְתּוֹ בּוֹ וְיִהְיֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד לַחֲבֵרוֹ, בִּבְחִינַת ‘וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין’ (תרגום יונתן ישעיה ו, ג) כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, וְזֶה עִקַּר הַנֶּחָמָה כַּנַּ”ל. וְזֶה ‘נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (ישעיה מ, ב): “דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַים וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ”. זֶה בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ שֶׁזֶּהוּ עִקַּר מִלּוּי צְבָאָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בְּחִינַת “וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ” (בראשית א, כח) הַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים הַדַּעַת הָאֲמִתִּי הַנַּ”ל אֵינָם בִּכְלַל בְּנֵי אָדָם, וּצְרִיכִים לְמַלְּאוֹת אֶת הָאָרֶץ שֶׁעִקָּרָהּ יְרוּשָׁלַיִם בִּבְנֵי-אָדָם שֶׁהֵם בְּנֵי דֵּעָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן מְבַשֵּׂר אֶת יְרוּשָׁלַיִם ‘כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ’, כִּי כְּבָר נִתְמַלְּאָה מִצְּבָא ה’ שֶׁהֵם בְּנֵי דֵּעָה שֶׁיּוֹדְעִים כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ שֶׁהֵם עִקַּר הַמִּלּוּי בְּחִינַת “וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה” וְכוּ’ (דברים לד, ט) כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם.

וְזֶהוּ: “כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ”. ‘נִרְצָה’ דַּיְקָא, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵאִירוּ בָּהֶם הַדַּעַת כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּכְלְלוּ הָעוֹלָמוֹת יַחַד עַד שֶׁעָלוּ לִבְחִינַת רָצוֹן הַנַּ”ל וְנִתְהַפְּכוּ כָּל הָעֲווֹנוֹת לִבְחִינַת רָצוֹן, בְּחִינַת ‘כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ’ וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ (ישעיה שָׁם): “כִּי לָקְחָה מִיַּד ה’ כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ”. זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁזֶּה הָעֹנֶשׁ הַמַּר נִקְרָא ‘כִּפְלַיִם’ בְּחִינַת ‘קָשֶׁה סִלּוּקָן כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ’ וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ מְנַחֵם אוֹתָם, כִּי הֲלֹא כְּבָר לָקְחוּ כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עֲבוּרָם שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘כִּפְלַיִם’ כַּנַּ”ל. וְזֶה עִקַּר הַנֶּחָמָה וְהַתִּקְוָה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא מְאִירִים מִשָּׁם דַּיְקָא בְּחִינַת הֶאָרַת דָּרֵי מַטָּה שֶׁהוּא הֶאָרַת הַתַּלְמִידִים בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ לְהוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְלַהֲשִׁיבָם לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי-זֶה וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ (שם ג): “קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה’ יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ”. זֶה בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם וּלְכֻלָּם יֵשׁ תִּקְוָה כִּי הַכֹּל יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ אֲפִילּוּ מִי שֶׁנִּתְעָה בַּעֲווֹנוֹתָיו לְמִדְבָּר שָׁמֵם, כִּי ‘קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה” וְכוּ’. וְזֶהוּ (שם ד): “כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ” – זֶה בְּחִינַת (פסחים נ.) ‘עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה’, “כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא”- זֶה בְּחִינַת ‘תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה’, “וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ” – זֶה בְּחִינַת ‘עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה’ שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַדַּעַת הַנַּ”ל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶהוּ (ישעיה מ, ד): “וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה” – שֶׁכָּל הַדְּרָכִים הָעֲקֻבִּים וְהָעֲקֻמִּים וְהַמְרֻכָּסִים וְהַנְּבוֹכִים מְאֹד מְאֹד שֶׁנִּתְעָה בָּהֶם מִי שֶׁנִּתְעָה, כֻּלָּם יִתְפַּשְּׁטוּ וְיִתְהַפְּכוּ לִדְרָכִים יְשָׁרִים וְכוּ’, כִּי יִגָּלֶה לְכֻלָּם דַּעַת אֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁיּוּכְלוּ כֻּלָּם לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ (שם ה): “וְנִגְלָה כְּבוֹד ה'” – שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יִגָּלֶה כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, שֶׁזֶּה עִקַּר הֶאָרַת הַדַּעַת הַנַּ”ל.

וְזֶהוּ (שם): “וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה’ דִּבֵּר”, “כָל בָּשָׂר” דַּיְקָא, שֶׁהֵם הַנְּפָשׁוֹת הַכְּשֵׁרִים שֶׁיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו בִּבְחִינַת קִבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כֻּלָּם יִרְאוּ יַחְדָּו “כִּי פִי ה’ דִּבֵּר”, שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים אֲלֵיהֶם בְּכָל פַּעַם לְנַחֲמָם וּלְחַזְּקָם וּלְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם כִּי עֲדַיִן ה’ עִמָּם כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת” וְכוּ’ (תהלים מט, ד) הַנַּ”ל, כָּל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים יָצְאוּ מִפִּי ה’, כִּי “פִי ה’ דִּבֵּר” כָּל זֶה, כִּי רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד וְחָפֵץ חֶסֶד הוּא וּמוֹדִיעַ לָנוּ דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים עַל-יְדֵי הַהַשְׁאָרָה וְהַחֲלִיפוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ כִּי עֲדַיִן עֲדַיִן ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְלֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם עַד יְכוֹנֵן וְיָשׁוּב אֶת יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ וְכוּ’:

פג וְזֶה שֶׁהִשְׁווּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית כו:) יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאָמְרוּ שֶׁלֹּא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים. כִּי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב מַתְחִיל הַהַמְתָּקָה וְהַתִּקּוּן שֶׁל חֵטְא הַמְרַגְּלִים שֶׁגָּרְמוּ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית כט.) וְכַנַּ”ל. כִּי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב כָּלוּ מֵתֵי מִדְבָּר שֶׁהָיוּ מֵתִים בְּכָל לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב מֵחֵטְא הַמְרַגְּלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל (תענית ל:). וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָז מְבַקְּשִׁים ‘סְלַח נָא’ עַל חֵטְא הַמְרַגְּלִים שֶׁגָּרַם חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁבּוֹ תְּלוּיִים כָּל הָעֲווֹנוֹת. נִמְצָא, שֶׁחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי שְׁנֵיהֶם בְּחִינַת תִּקּוּן חֵטְא הַמְרַגְּלִים וְדוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁגָּרְמוּ חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם שָׁם בַּמִּשְׁנָה (תענית ד, ח): “בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ” – ‘זֶה מַתַּן תּוֹרָה’. “וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ” – ‘זֶה בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר צָרַת הַחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הוּא מַה שֶּׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵין יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר הָעוֹלָמוֹת וּלְכָלְלָם יַחַד כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ פְּגַם כָּל הָעֲווֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁגּוֹרְמִין פֵּרוּד חַס וְשָׁלוֹם וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת וּבְיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבִנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הֵם הַתִּקּוּן לָזֶה, כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה מִתְקַשְּׁרִין כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בְּעֶלְיוֹן, כִּי זֶה עִקַּר כְּלַל הַתּוֹרָה, שֶׁאָנוּ זוֹכִין עַל-יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין בְּגַשְׁמִיּוּת בְּזֶה הָעוֹלָם, לְהִתְקַשֵּׁר לְמַעְלָה וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינַת עֻזּוֹ לְמַטָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַיִּחוּדִים הַנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר מְקוֹם הַתּוֹרָה, “כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה” (ישעיה ב, ג), כִּי שָׁם בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְכַנַּ”ל. וְכָל תִּקּוּן זֶה נִמְשָׁךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁבּוֹ מַתְחִיל לְהִתְתַּקֵּן חֵטְא הַמְרַגְּלִים שֶׁגָּרְמוּ הַחֻרְבָּן, וְעַל-כֵּן אָז מַתְחִיל בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא הַתִּקּוּן כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ גַּם כֵּן מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית לא.) שֶׁבַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב נִתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵּיתָר לִקְבוּרָה, שֶׁעַל זֶה תִּקְּנוּ בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וְזֶה הָיָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב דַּיְקָא שֶׁבּוֹ פָּסְקוּ מֵתֵי מִדְבָּר שֶׁגָּרְמוּ חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה לֹא נִכְלְלוּ הָעוֹלָמוֹת, וְאֵין יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן סִבֵּב ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן מֵתֵי מִדְבָּר כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אָז דַּיְקָא נִתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵּיתָר לִקְבוּרָה, וְתִקְּנוּ עַל זֶה בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְכַנַּ”ל (בְּאוֹת עב). כִּי הֶאָרַת הָרָצוֹן נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבַּיִת שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְמַשֵּׁךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמְרַגְּלִים וּמֵתֵי מִדְבָּר שֶׁגָּרְמוּ חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל-כֵּן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב שֶׁבּוֹ פָּסְקוּ מֵתֵי מִדְבָּר, מַתְחִיל הִתְנוֹצְצוּת בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ שֶׁתִּקְּנוּ עַל הֲרוּגֵי בֵּיתָר שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה. וְעַל-כֵּן נִתְּנוּ לִקְבוּרָה בְּיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב דַּיְקָא, כִּי הַכֹּל בְּחִינָה אַחַת וְכַנַּ”ל.

וְעַיֵּן לְעֵיל הֵיטֵב בְּאוֹת עב הַנַּ”ל עִנְיַן בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ שֶׁנִּתְתַּקֵּן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דַּיְקָא עַל הֲרוּגֵי בֵּיתָר שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה. וְתָבִין הֵיטֵב נִפְלְאוֹת ה’ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה דַּיְקָא נִתְּנוּ לִקְבוּרָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב דַּיְקָא, כִּי אָז מַתְחִיל תִּקּוּן חֵטְא הַמְרַגְּלִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַחֲנֻכַּת הַבַּיִת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב:

פד וְזֶהוּ (דברים ז, יב): “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה” וְכוּ’. כִּי בְּכָל פָּרָשִׁיּוֹת הַקּוֹדְמִין מוֹכִיחַ אוֹתָם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הַרְבֵּה שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת הַתּוֹרָה, וּמֵאִיר בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל שֶׁיֵּדְעוּ גֹּדֶל חֲבִיבַת וְאַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁרוֹצֶה שֶׁהֵם דַּיְקָא יֵדְעוּ וְיַכִּירוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ מִזֶּה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא, רַק שֶׁהָעִכּוּב מִצִּדָּם מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וּבִפְרָט מֵרִבּוּי תְּלוּנוֹתֵיהֶם וּמַחְלוֹקוֹתֵיהֶם עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כַּמְבֹאָר מִתְּחִלַּת ‘אֵלֶּה הַדְּבָרִים’ עַד הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת. וְרֹב תּוֹכַחְתּוֹ בְּסֵדֶר דְּבָרִים הָיָה עַל חֵטְא הַמְרַגְּלִים שֶׁגָּרְמוּ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א, מה): “וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי ה'”. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גָּרְמוּ חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁהֵם הֵפֶךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְטוֹעֵן עִמָּהֶם שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא זָז ה’ יִתְבָּרַךְ מֵחַבְּבָם וְהֶחֱיָה אֶת בְּנֵיהֶם לְהַכְנִיסָם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּכְבָר הוֹרִישׁ לִפְנֵיהֶם אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהֵם מִבְּנֵי הַנְּפִילִים שֶׁהֵם עֻזָּא וַעֲזָאֵל (זוהר בראשית לז.), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נדה סא.) שֶׁהֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁקִּטְרְגוּ עַל בְּרִיאַת הָאָדָם וְאָמְרוּ (תהלים ח, ה): “מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ”, וְהִפִּילָם ה’ יִתְבָּרַךְ וְנִכְשְׁלוּ בְּזֶה הָעוֹלָם עַל-יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[51], וַעֲדַיִן נִמְשָׁךְ מֵהֶם קִטְרוּגִים וְנִסְיוֹנוֹת עַל בְּנֵי אָדָם כִּי מֵהֶם נִמְשָׁךְ רֹב הַהִרְהוּרִים, כִּי בִּלְעָם הָרָשָׁע הָיָה עוֹסֵק עִמָּהֶם שֶׁהָיָה שָׁטוּף בְּזִמָּה בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא (סנהדרין קה.). וְגַם מֵהֶם נִמְשַׁךְ חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁל הַמְרַגְּלִים עַד שֶׁהִכְנִיסוּ בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם לְהוֹצִיא דִּבָּה עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים א, כח): “וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם”, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשַׁךְ חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

אֲבָל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּגֹדֶל כֹּחוֹ הָרַג וְעָקַר אֶת סִיחוֹן וְעוֹג, כִּי הֵם דַּיְקָא עָמְדוּ עַל גְּבוּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם הַהֵפֶךְ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִתְגַּלֶּה הַדַּעַת הַנַּ”ל בְּחִינַת ‘עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה’, שֶׁהָאָדָם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ יוֹתֵר מִן הַמַּלְאָכִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְהֵם סִיחוֹן וְעוֹג הֵם נִמְשָׁכִין מֵהַמַּלְאָכִים שֶׁקִּטְרְגוּ עַל הָאָדָם וְאָמְרוּ ‘מָה אֱנוֹשׁ’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַבִּי הַנַּ”ל שֶׁמֵּאִיר הַדַּעַת הַנַּ”ל, עַל-כֵּן הִכְנִיעַ וְעָקַר קְלִפַּת סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהֵם הַהֵפֶךְ מִזֶּה כַּנַּ”ל. וּבְכָל זֶה מְסַפֵּר בְּכָל פָּרָשַׁת דְּבָרִים עַד שֶׁמְּסַיֵּם (דברים ג, כא): “וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה ה’ לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה לֹא תִּירָאוּם כִּי ה’ אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם”. וְזֶה מְרַמֵּז עַל עִקַּר הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה וְהַכְּבֵדָה, שֶׁהִיא עִקַּר מִלְחֶמֶת כָּל אָדָם שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִתְפַּחֵד כְּלָל כִּי ה’ אִתָּנוּ, כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ כְּמוֹ שֶׁאָמַר אָז אַדְמוֹ”ר זַ”ל: “ה’ יִתְבָּרַךְ עִמְּךָ וְאֶצְלְךָ וְכוּ’, אַל תִּירָא”. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר (ליקוטי תנינא מח) ‘שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד’.

וְזֶה: “לֹא תִּירָאוּם כִּי ה’ אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם”. וְאַזְהָרָה זֹאת הִזְהִיר בְּיוֹתֵר אֶת יְהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי” וְכוּ’. כִּי יְהוֹשֻׁעַ הוּא בְּחִינַת הַתַּלְמִיד שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, בְּחִינַת “הָ’קִיצוּ וְ’רַנְּנוּ שֹׁ’כְנֵי עָ’פָר” (ישעיה כו, יט) וְכוּ’ שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת ‘יְהוֹשֻׁעַ’, וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁעִקַּר הַשָּׂגָתוֹ הוּא בְּחִינַת הִתְחַזְּקוּת שֶׁיְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ, וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ וְלֹא יִפְּלוּ מִשּׁוּם דָּבָר, וּבְכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם יִהְיוּ חֲזָקִים בְּכֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבָּם כִּי ה’ אִתָּם עֲדַיִן וְלֹא יִתְיָרְאוּ כִּי ה’ אִתָּם, כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכַנַּ”ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘לֹא תִּירָאוּם’ וְכוּ’. כִּי הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה יָכוֹל לְהַשְׁפִּיל אֶת הַמַּלְאָכִים הַמְקַטְרְגִים שֶׁמֵּהֶם נִמְשְׁכוּ וְנִשְׁתַּלְשְׁלוּ קְלִפּוֹת סִיחוֹן וְעוֹג כַּנַּ”ל, כִּי מַרְאֶה לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים עֲדַיִן בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל וְכוּ’, וּלְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ כָּל הַשּׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁהֵם הַדָּרֵי מַטָּה שֶׁלֹּא יִתְיָרְאוּ כִּי עֲדַיִן ה’ אִתָּם כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַזְהָרַת מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ: “עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה” שֶׁהֵם סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁכֹּחָם הָיָה מִקִּטְרוּג הַמַּלְאָכִים כַּנַּ”ל, “כֵּן יַעֲשֶׂה ה’ לְכָל הַמַּמְלָכוֹת” וְכוּ’. כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הָרַג שְׁנֵי הַמְלָכִים הָאֵלֶּה בָּזֶה רוֹאִין כִּי יֵשׁ כֹּחַ לְבַטֵּל קִטְרוּג הַמַּלְאָכִים מֵאַחַר שֶׁהָרַג שְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁנִּמְשְׁכוּ מֵהֶם, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי תִּהְיֶה בָּטוּחַ וְחָזָק כִּי ‘כֵן יַעֲשֶׂה ה’ לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה’ וּבְוַדַּאי תִּירְשׁוּ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת זֶה הַדַּעַת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי ‘לֹא תִּירָאוּם’ וְכוּ’.

נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פָּרָשַׁת דְּבָרִים עוֹסֵק לְהָאִיר בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, לְהוֹדִיעָם גֹּדֶל רַחֲמָנוּת שֶׁל ה’ יִתְבָּרַךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם אַף-עַל-פִּי שֶׁעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן ה’ עִמָּהֶם וְכוּ’. וּמְחַזְּקָם בָּזֶה וְאוֹמֵר לָהֶם: “לֹא תִּירָאוּם” וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְכֵן בְּפָרָשַׁת ‘וָאֶתְחַנַּן’ מְדַבֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה בְּעִנְיַן ‘עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה’ שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת הַנַּ”ל לֵידַע שֶׁעִקַּר גְּדֻלַּת ה’ יִתְבָּרַךְ נִתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי הָאָדָם הַזֶּה שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא, כִּי הַמַּלְאָכִים אֵין יוֹדְעִים אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ כְּמוֹ הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם.

וְזֶה (דברים ג, כג): “וָאֶתְחַנַּן אֶל ה’ בָּעֵת הַהִיא וְכוּ’, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְכוּ’ אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ”. כִּי הַמַּלְאָךְ בְּחִינַת אֵל, כִּי נִקְרָאִים ‘אֵלִים’ (תיקו”ז ע דף קכג.). וְזֶהוּ “אֲשֶׁר מִי אֵל” שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּלְאָכִים, “אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ” שֶׁאֵין שׁוּם מַלְאָךְ שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת “כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ”, וְדַיְקָא מִנַּיְהוּ. אֲבָל בִּבְנֵי-אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁהֵם דָּרֵי מַטָּה יֵשׁ וָיֵשׁ שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת “כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ” שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם מוֹשְׁלִים בָּעוֹלָם, שֶׁיְּכוֹלִים לִבְרֹא עוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל (זוהר הקדמה ה.) עַל פָּסוּק (ישעיה נא, טז): “וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה” – אַל תִּקְרֵי ‘עַמִּי’ אֶלָּא ‘עִמִּי’. מָה אֲנָא עַבְדֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי אַף אַתָּה כֵּן. וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (זוהר הקדמה ט: י.) עַל פָּסוּק (ירמיה י, ז): “כִּי בְּכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וְכוּ’ מֵאֵין כָּמוֹךָ” – ‘אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל יֵשׁ כָּמוֹךָ’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ (דברים ג, כה) “אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ” וְכוּ’. שֶׁהוּא לָבֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, וְשָׁם רוֹאִין עִקַּר גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְהִרְבָּה בִּתְפִלּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל זֶה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא פָּעַל בַּקָּשָׁתוֹ עַד שֶׁאָמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ: “רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר” וְכוּ’. שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה’ הַנַּ”ל שֶׁגִּלָּה לוֹ שֶׁאַחַר כָּל מַה שֶּׁהִשִּׂיג שֶׁאֵין שׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף יָכוֹל לְהַשִּׂיג, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן יֵשׁ מַקִּיפִים גְּבוֹהִים כָּל כָּךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם בְּחִיּוּתוֹ וּמֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק בִּשְׁבִיל זֶה, וּבְכֹחַ זֶה דַּיְקָא יָאִיר בְּתַלְמִידוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּחִינַת הַשָּׂגַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ עַד שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ הוּא דַּיְקָא יַכְנִיסֵם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּכֹחוֹ, וְהוּא בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְנֹס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נוֹרְאוֹת נִפְלְאוֹת הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲסָדִים רַבִּים וַעֲצוּמִים בִּשְׁבִיל לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי-אָדָם גְּבוּרוֹתָיו לְהוֹדִיעַ לְכָל דָּרֵי מַטָּה כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְכֵן חוֹזֵר עִמָּהֶם כָּל סֵדֶר מַתַּן תּוֹרָה וְכוּ’, שֶׁהַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל לְהָאִיר זֶה הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (דברים ד, לה): “אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ” וְכוּ’. וְכֵן הוֹלֵךְ וּמְבָאֵר בְּכָל סֵדֶר זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ד, לב): “כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה” וְכוּ’ “מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ וְכוּ’. וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ” וְכוּ’ (שם ד, לו), “פָּנִים בְּפָנִים דִּבֵּר ה’ עִמָּכֶם” וְכוּ’ (שם ה, ד). שֶׁבְּכָל זֶה הִזְכִּיר אוֹתָם וְחָזַר עִמָּהֶם שֶׁיִּזְכְּרוּ גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁל זֶה הָאָדָם שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת לְדַבֵּר עִם ה’ פָּנִים בְּפָנִים וְכוּ’, מַה שֶּׁאֵין מַלְאָךְ זוֹכֶה לְכָךְ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אָמַר אַחַר-כָּךְ: “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה”, כִּי הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה בְּחִינַת ‘אַיֵּה’, בְּחִינַת ‘מֶה חָמִית’ וְכוּ’, וּלְהָאִיר בְּדָרֵי מַטָּה, בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, בְּחִינַת “הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר” כִּי ה’ עִמָּכֶם וְכוּ’, זֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּאוֹת ח וְכוּ’. בְּחִינַת “כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים” וְכוּ’ (תהלים עה, ח) כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶהוּ “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה”, הַיְנוּ כְּשֶׁהָאָדָם בִּבְחִינַת עָקֵב וְרַגְלִין שֶׁיָּרַד וְנָפַל לַדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא עָקֵב וְרַגְלִין. וְזֶהוּ הֵן בִּפְרָטִיּוּת לְעִנְיַן הָאָדָם הַפְּרָטִי בְּעַצְמוֹ, הֵן בִּכְלָלִיּוּת הַדּוֹרוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁאָז מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְאֹד. וְאָז אִם תִּשְׁמְעוּ אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה בְּחִינַת הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט וְכוּ’ לֵידַע שֶׁעֲדַיִן ה’ עִמָּכֶם וְכוּ’, בְּחִינַת ‘לֹא תִּירָאוּם’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אָז: “וְשָׁמַר ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ” (דברים ז, יב), שֶׁהִבְטִיחַ לָהֶם לָתֵת לְזַרְעָם אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְלִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר הֶאָרָתוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה (שם ג): “וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ” וְכוּ’. שֶׁיַּשְׁפִּיעַ לְךָ בִּרְכַּת הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע גָּדוֹל, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁאָז נִמְשָׁךְ הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא עִקַּר הַבְּרָכָה בְּחִינַת (שם לג, יג) “מְבֹרֶכֶת ה’ אַרְצוֹ” וְכוּ’. “וּרְצוֹן שׁוֹכְנִי סְנֶה” (שם לג, טז) בְּחִינַת (תהלים קמה, טז) “פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן”:

פה וְעַל-כֵּן הִתְחִיל בִּלְשׁוֹן רַבִּים “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם” וְכוּ’, וְאַחַר-כָּךְ בַּהַבְטָחָה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְשָׁמַר ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ וְכוּ’ וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ” וְכוּ’. כִּי הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַנַּ”ל עִקָּרוֹ הוּא עַל-יְדֵי רַבִּים, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁעִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת הוּא כְּשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים וּמִתְאַסְּפִים רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל יַחַד, וּלְפָחוֹת עֲשָׂרָה שֶׁאָז אוֹמְרִין דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, אֲבָל אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁנִּמְשֶׁכֶת בִּרְכַּת הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּיִחוּד כְּפִי הָרָאוּי לוֹ בִּבְחִינַת “לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֵק בּוֹ” (תהלים קד, כו) הַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘שְׁחָקִים’ שֶׁשָּׁם שׁוֹחֲקִין מָן (חגיגה יב:) שֶׁהַפַּרְנָסָה נִשְׁחֶקֶת וְנִתְחַלֶּקֶת לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת “וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן”, שֶׁזֶּה עִקַּר הַבְּרָכָה כְּשֶׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מֵה’ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן טוֹב וְהוּא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וּמַאֲמִין שֶׁכָּךְ הוּא רְצוֹנוֹ הַטּוֹב וְהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַפַּרְנָסָה הַזֹּאת יִזְכֶּה לְקַבֵּל הֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ’. וְרַק זֶה נִקְרָא עֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה, כִּי בְּוַדַּאי זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֹשֶׁר וּנְכָסִים רַבִּים וּכְלֵי כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת רוּחַ בְּעָשְׁרוֹ, אַדְּרַבָּא, כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְחָלְיוֹ הַרְבֵּה וְקֶצֶף מֵרִבּוּי תַּאֲווֹתָיו שֶׁהוּא נִבְהָל לְהוֹן הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמְקַנֵּא מְאֹד בְּהַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים הַמֻּפְלָגִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה וְכוּ’, כַּמָּצוּי כָּל זֶה מִלְּבַד שְׁאָר מִינֵי כְּעָסִים וּמַכְאוֹבִים וְכוּ’ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּכָל יוֹם וְכִמְעַט בְּכָל שָׁעָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְפָרְטָם, בְּוַדַּאי אֵין זֶה עֲשִׁירוּת כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר קֹהֶלֶת (קהלת ו, ב): “אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ אֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ לֶאֱכֹל וְכוּ’, גַּם זֶה הֶבֶל וָחֳלִי” וְכוּ’. כִּי עָלָיו נֶאֱמַר (שם ה, יב): “עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ”.

וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה הוּא כְּשֶׁשּׁוֹרָה בִּרְכַּת ה’ בְּפַרְנָסָתוֹ בְּחִינַת (משלי י, כב): “בִּרְכַּת ה’ הִיא תַּעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב”, שֶׁהוּא מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְשֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּבִטָּחוֹן שֶׁמַּה שֶּׁמֻּכְרָח לוֹ לְפַרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ וּבָנָיו בְּוַדַּאי יַשְׁפִּיעַ לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעִתּוֹ וּזְמַנּוֹ כָּרָאוּי לוֹ, שֶׁכָּל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַדַּעַת הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת הַפַּרְנָסָה מֵהַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’, עַל-יְדֵי הַבִּטְחוֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת (תהלים קד, כז) “כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ”, בְּחִינַת (במדבר כג, כג): “כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל” וְכוּ’. שֶׁהַפַּרְנָסָה הַזֹּאת נִמְשֶׁכֶת בִּבְחִינַת “לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֵק בּוֹ”, שֶׁהַפַּרְנָסָה הוּא בִּבְחִינַת מָן שֶׁנִּשְׂחֶקֶת לְכָל אֶחָד שֶׁיְּקַבֵּל חֶלְקוֹ כָּרָאוּי לוֹ וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אָמַר כָּל הַהַבְטָחוֹת הָאֵלֶּה שֶׁל בִּרְכַּת הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַדַּעַת הַנַּ”ל בִּלְשׁוֹן יָחִיד “וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ” וְכוּ’. כִּי הָעִקָּר שֶׁכָּל אֶחָד יְקַבֵּל חֵלֶק פַּרְנָסָתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן וְיַאֲמִין כִּי זֶהוּ חֶלְקוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַדַּעַת הַנַּ”ל, שֶׁרַק עַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לִבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ’, שֶׁזֶּה הָעִקָּר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְחֶלְקוֹ הַטּוֹב לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁעִקָּר הוּא הָרָצוֹן הַטּוֹב שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד בְּחִינַת: “מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ”, שֶׁכָּל זֶה מְקַבְּלִין עַל-יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין עַצְמָן לְהַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁמֵּאִיר בְּכָל יִשְׂרָאֵל וַאֲפִילּוּ בְּהַיְרוּדִים מְאֹד מְאֹד כִּי “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” וְכוּ’, וּמְחַזְּקָם תָּמִיד עַד שֶׁמְּזַכָּם לְכָל הַנַּ”ל. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בּוֹ בֶּאֱמֶת:

פו וְזֶה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ בְּפָרָשָׁה זֹאת (דברים רבה ג, ג): “וְשָׁמַר ה’ אֱלֹהֶיךָ” וְכוּ’. וּמֵבִיא שָׁם פָּסוּק (דברים ז, ט) “הָאֵל הַנֶּאֱמָן” וְכוּ’. ‘מֵאֱמוּנָתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם אַתְּ יוֹדֵעַ אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא’, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא שָׁם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁשָּׁכְחוּ אֶצְלוֹ שְׁתֵּי סְאִין שֶׁל שְׂעוֹרִים וְהָיָה זוֹרֵעַ אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה עַד שֶׁעָשָׂה אוֹתָן גֹּרֶן וְכוּ’. וְסִיֵּם שָׁם שֶׁ’הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכוּ אוֹתָן הָאָבוֹת הֵן מְשֻׁמָּרִים לֶעָתִיד לָבֹא’. וְכֵן אִיתָא שָׁם קֹדֶם לָזֶה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ‘אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל: וְאֵימָתַי אַתָּה נוֹתֵן לָנוּ שְׂכַר הַמִּצְווֹת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין? אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִצְווֹת שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים מִפֵּרוֹתֵיהֶם אַתֶּם אוֹכְלִים עַכְשָׁו, אֲבָל שְׂכָרוֹ בְּעֵקֶב אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם. מִנַּיִן וְכוּ’, וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן’, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְכָל זֶה הוּא עִנְיָן הַנַּ”ל שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בַּה’ יִתְבָּרַךְ וְלִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ, כִּי בְּוַדַּאי זֶהוּ חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר רַב טוּב צָפוּן לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי הַדַּעַת הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי שֶׁיְּקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִשָּׁם עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ’ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶה בְּעֵת הָאֲכִילָה שֶׁזֶּה עִקַּר הַבְּרָכָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לֶעָתִיד לְעִקַּר הַשָּׂכָר שֶׁהוּא רַב טוּב הַצָּפוּן וְכוּ’, כִּי ‘כְּפוּם דְּאִתְדַּבֵּק בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא הָכֵי’ וְכוּ’ (זוהר וירא צט.). וְזֶה: “וְשָׁמַר ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ וְכוּ’ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ” שֶׁמּוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁיַּשְׁפִּיעַ לָהֶם פַּרְנָסָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה הַנַּ”ל שֶׁהוּא לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַשָּׂכָר שֶׁהוּא רַב טוּב הַצָּפוּן מְשֻׁמָּר לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁזֶּהוּ: “וְשָׁמַר ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ”. וְכַמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקְךָ וּלְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה בְּאַהֲבָה וְרָצוֹן טוֹב, שֶׁכָּל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה” וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם”, הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין צט:) וּמוּבָא בִּדְבָרָיו זַ”ל: ‘כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִין תּוֹרָה וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְעַצְמוֹ’. וְדָרְשׁוּ מִפָּסוּק “וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם”, הַיְנוּ בְּחִינַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ כְּשֶׁמְּקַבְּלִים אוֹתוֹ רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל וְכָל אֶחָד עוֹסֵק לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּלְהָאִיר בּוֹ הַדַּעַת הַזֶּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם” וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל לְאוֹת עז עח וְכוּ’]

פז וְעַתָּה בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה’ דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם, כִּי הִנֵּה בֵּאַרְנוּ גֹּדֶל הַמַּעֲלָה הַנּוֹרָאָה שֶׁל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכוּ’. כִּי אֵין אוֹמְרִים דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה וְכוּ’. וְעַל-כֵּן תִּרְאֶה נִפְלָאוֹת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עִנְיָן זֶה, שֶׁאֵין אוֹמְרִין דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה מֵעֲדַת הַמְרַגְּלִים דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות כא:) שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כז): “עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת” יָצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וְלָמְדוּ מִזֶּה דַּיְקָא גְּזֵרָה שָׁוָה לַמִּקְרָא (ויקרא כב, לב): “וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’ עַד ‘מִכָּאן שֶׁאֵין אוֹמְרִים דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה’. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעִקַּר כָּל הַצָּרוֹת וְהַחֻרְבָּנוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, גָּרְמוּ הַמְרַגְּלִים שֶׁחָלְקוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁמַּמְשִׁיךְ מֹשֶׁה בְּכָל דּוֹר וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְהָעִקָּר הָיָה עַל-יְדֵי הַקִּבּוּץ הָרַע שֶׁלָּהֶם שֶׁנִּתְקַבְּצוּ לָעֵדָה הָרָעָה הַנַּ”ל שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבָּה חוּץ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, וְהֵם גָּרְמוּ כָּל הַקִּלְקוּלִים כַּנַּ”ל. וּמֶה עָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ בְּנִפְלְאוֹת חֲסָדָיו הָרַבִּים, הוֹרָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַצַּדִּיקִים שֶׁיִּלְמְדוּ מִשָּׁם דַּיְקָא גְּזֵרָה שָׁוָה לְעִנְיַן דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֵין אוֹמְרִין בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה כַּנַּ”ל, לְהוֹדִיעַ וּלְהוֹרוֹת לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת עוֹלָם שֶׁאֵין הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה פּוֹעֲלִין כְּלוּם, כִּי ה’ הֵפִיר עֲצָתָם, “וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה” (איוב ה, יב). כִּי דַּיְקָא מֵהֶם לְמֵדִים שֶׁיִּתְקַבְּצוּ עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם לְפָחוֹת עֲשָׂרָה וְיַעַסְקוּ בִּדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְפַרְסְמִים הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וּבָזֶה עוֹקְרִים מִשָּׁרְשָׁם עֵדָה רָעָה הַנַּ”ל הַנּוֹעָדִים עַל ה’ לַחֲלֹק עַל מֹשֶׁה וְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וַעֲצַת ה’ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד. וְהָבֵן הֵיטֵב:

(הַתְחָלָתוֹ ה’ דִּסְלִיחוֹת כ”ו אֱלוּל תר”ג. פֹּה קְהִלַּת אוּמָן)

הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת

פח וְזֶה בְּחִינַת (חולין קו.) ‘אֵין מְזַמְּנִין עַל הַפֵּרוֹת’, כִּי אֵין קֶבַע לַפֵּרוֹת רַק לְלֶחֶם הֶעָשׂוּי מֵחֲמִשָּׁה מִינִין שֶׁרַק הוּא מַשְׂבִּיעַ וּמֵזִין, כִּי כְּבָר מְבֹאָר בְּהִלְכוֹת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן (באות עה) שֶׁעִקַּר בִּרְכַּת הַזִּמּוּן הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּעֵת הָאֲכִילָה דַּיְקָא עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד עַל-יְדֵי הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָרוֹעֶה הָאֲמִתִּי שֶׁעוֹסֵק לְקַבֵּץ אֶת נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם הָרְחוֹקִים מְאֹד מֵה’ יִתְבָּרַךְ לַהֲשִׁיבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְכוּ’, אֲשֶׁר עַל-כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת הַזִּמּוּן שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בְּיוֹתֵר הוּא כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה קִבּוּץ מִיִּשְׂרָאֵל לְפָחוֹת שְׁלֹשָׁה. וְהָעִקָּר כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִים עֲשָׂרָה עַל שֻׁלְחָן אֶחָד שֶׁאָז מְזַמְּנִין בְּשֵּׁם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְעַל-כֵּן אֵין בִּרְכַּת הַזִּמּוּן כִּי אִם עַל הַלֶּחֶם לְבַד, אֲבָל אֵין מְזַמְּנִין עַל הַפֵּרוֹת, כִּי אֵין קֶבַע לַפֵּרוֹת, כִּי זֶה יָדוּעַ וּמְבֹאָר כְּבָר שֶׁטַּעַם כָּל הַמַּאֲכָלִים וְכֹחָם לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם, נִמְשָׁךְ רַק מֵהַדַּעַת וְהַחָכְמָה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז, יב): “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה”. וּכְפִי חֶלְקֵי נִיצוֹצֵי הַדַּעַת שֶׁהִמְשִׁיךְ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַאֲכָל וּמַאֲכָל כֵּן יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם אֶת הָאָדָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְקַשְּׁרוֹת נַפְשׁוֹ בְּגוּפוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקָּר הוּא הַלֶּחֶם שֶׁרַק הוּא מַשְׂבִּיעַ וּמֵזִין אֶת הָאָדָם, כִּי בְּהַלֶּחֶם מְלֻבָּשׁ עִקַּר כְּלָלִיּוּת הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּהַלֶּחֶם אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין מַרְגִּישִׁין בּוֹ כָּל כָּךְ טַעַם מְתִיקוּת כְּמוֹ בִּשְׁאָר פֵּרוֹת וּמַאֲכָלִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא עוֹלֶה עַל כָּל הַמַּאֲכָלִים וְהוּא עִקַּר כֻּלָּם, כִּי כָּל בְּחִינַת מְתִיקוּת הַדַּעַת הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הַפֵּרוֹת וְהַמַּאֲכָלִים, כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּהַלֶּחֶם שֶׁבּוֹ נֶעְלָמִים הָרְמָזִים הַנַּ”ל שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַדַּעַת, וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת בְּהַלֶּחֶם נֶעְלָמִין כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אֵין בִּרְכַּת הַזִּמּוּן שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּיוֹתֵר כִּי אִם עַל הַלֶּחֶם, כִּי עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן מִתְגַּלֶּה בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’. וְכַמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אֵין אוֹמְרִים דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה’. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְקַבְּצִין קִבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר, וְעוֹסְקִין לְגַדֵּל וּלְקַדֵּשׁ וּלְבָרֵךְ אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, נִכְלָלִין הָעוֹלָמוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּכְמוֹ כֵן מִתְגַּלֶּה וּמֵאִיר הֶאָרַת הָרָצוֹן יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

וְעִקַּר הַקִּבּוּץ הָאֲמִתִּי הוּא עַל-יְדֵי הָרוֹעֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהוּא עוֹסֵק לְקַבֵּץ אֶת יִשְׂרָאֵל “כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ” וְכוּ’ (ישעיה מ, יא) וְכַנַּ”ל. כִּי הוּא עוֹסֵק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהוּא לְהָאִיר הַדַּעַת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהָיָה רַחֲמָן אֲמִתִּי, וְהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בָּהּ שֶׁהִיא ‘כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם’, עַיֵּן שָׁם. וְעִקַּר הַקִּבּוּץ הוּא עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הֶאָרַת הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, בְּכָל מָקוֹם וְדַרְגָּא שֶׁהוּא, שֶׁיִּתְחַזֵּק אֵיךְ שֶׁהוּא לָשׁוּב מִכָּל הַמְקוֹמוֹת רָעִים שֶׁרוֹצִים לִדְחוֹתוֹ לְשָׁם חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהַפְרִידוֹ מֵהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ חַס וְשָׁלוֹם לְבַל יִשְׁמַע לְשׁוּם דְּחִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, רַק יְחַזֵּק יָדוֹ בַּה’ יִתְבָּרַךְ וְיַעֲמֹד עַל רַגְלָיו בְּכָל עֹז, וְיֹאחֵז עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹ בְּהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה לֹא יִמֹּט לְעוֹלָם, כִּי הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס.

וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בַּפֶּה כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת (משלי א, כד) “נָטִיתִי יָדִי” וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַקִּבּוּץ וְקִיּוּמָם הוּא עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מט, כב): “הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל גּוֹיִם יָדִי וְאֶל עַמִּים אָרִים נִסִּי” וְכוּ’. שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁאָז יָאִיר הַדַּעַת הָאֲמִתִּי גַּם בְּכָל הַגּוֹיִים וְהָעַמִּים וְיִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם אֶל הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (צְפַנְיָה ג, ט): “כִּי אָז אֶהֱפֹךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא, לג): “כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי” וְכוּ’. וְכָל זֶה יָאִיר בָּהֶם עַל-יְדֵי בְּחִינַת הָרְמָזִים שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת “הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל הַגּוֹיִם יָדִי” וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת (שמות יז, יא): “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה כט.) שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה עַל-יְדֵי הֲרָמַת יָדַיִם, עַל-יְדֵי-זֶה ‘וְגָבַר יִשְׂרָאֵל’ נֶגֶד עֲמָלֵק, כִּי עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת נֶגֶד קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהוּא כְּלַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, כְּלַל כָּל הַהֲסָתוֹת וְהַפִּתּוּיִים וְהַדְּחִיּוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, הוּא עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הֲרָמַת יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָרוֹעֶה הָאֲמִתִּי הָעוֹסֵק תָּמִיד לְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי-זֶה וְכַנַּ”ל. כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִם אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נְפָשׁוֹת בְּאֹפֶן שֶׁיִּשְׁמַע וְיָבִין כָּל אֶחָד עַמְקוּת חָכְמָתוֹ לְעָמְקָהּ אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק וְכוּ’, כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת יָדַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמָזִים שֶׁמְּרַמֵּז לָהֶם וּמְקַבְּצָם עַל-יְדֵי-זֶה.

וְכֵן אַחַר-כָּךְ בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת כָּל יְמֵי חַיָּיו צָרִיךְ לָשׂוּם לִבּוֹ הֵיטֵב לְהָרְמָזִים שֶׁיִּתְחַזֵּק לִשָּׁאֵר קָבוּעַ בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ וְלֹא יִפָּרֵד עַצְמוֹ מֵהֶם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם מֵאוֹתָן שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (קהלת א, טו): “מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות כו.) “זֶה שֶׁנִּמְנוּ חֲבֵרָיו לִדְבַר מִצְוָה” וְכוּ’. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַחֲלֹק עֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (משלי יח, יט): “אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עוֹז” וְכוּ’. “וְדָל מֵרֵעֵהוּ יִפָּרֵד” וְכוּ’ (שם יט, ד), שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם לְעָלְמָא דְּפֵרוּדָא שֶׁזֶּה עִקַּר כְּלַל כָּל הַפְּגָמִים כַּיָּדוּעַ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַכְּלָל שֶׁמְּקַבֵּץ הָרוֹעֶה הָאֲמִתִּי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם:

פט וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה. שֶׁאָז כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בָּזֶה שֶׁכָּל אֶחָד טוֹרֵחַ וּמִתְיַגֵּעַ לָבֹא לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (מלכים-ב ד, יג): “בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יוֹשָׁבֶת”, הַנֶּאֱמַר עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (ויצא קס:). וַאֲפִילּוּ מִכָּל הַכְּפָרִים וּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מִתְקַבְּצִים אֶל הַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִבּוּץ מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָעִקָּר כְּשֶׁזּוֹכִין לָבֹא לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים כַּאֲשֶׁר נוֹהֲגִין כָּל יִשְׂרָאֵל לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי עִקַּר הַקִּבּוּץ וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָרוֹעֶה הָאֲמִתִּי בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁהוּא בְּחִינַת רְמָזִים לְהִתְקַבֵּץ, בְּחִינַת “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים” וְכוּ’ (ישעיה כז, יג). וְזֶה עַל-יְדֵי הָרְמָזִים. כִּי תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּחִינַת רְמָזִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעִנְיַן הַחֲצוֹצְרוֹת [שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת שׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לְעִנְיַן אֲמִירַת הַפָּסוּק וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת לְהַשְׁלִים פְּסוּקֵי שׁוֹפָרוֹת וְכוּ’], שֶׁלִּמֵּד אוֹתָם שֶׁיָּבִינוּ הָרְמָזִים אֵיךְ לְהִתְקַבֵּץ עַל-יְדֵי הַקּוֹלוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י, ה): “וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת וְכוּ’. וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ וְנִקְהֲלוּ אֵלֶיךָ” וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁהָיָה לָהֶם רְמָזִים אֵיךְ לְהִתְקַבֵּץ עַל-יְדֵי סִימָנֵי הַקּוֹלוֹת. וְכֵן הַמִּנְהָג בְּכָל תַּכְסִיסֵי מִלְחָמוֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת [שֶׁלָּמְדוּ מִיִּשְׂרָאֵל מִסֵּדֶר הַדְּגָלִים, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים], שֶׁעִקַּר קִבּוּצָם עַל-יְדֵי סִימָנִים בְּחִינַת רְמָזִים כְּגוֹן סִימָנֵי הַדְּגָלִים שֶׁלָּהֶם וְהַקּוֹלוֹת שֶׁל חֲצוֹצְרוֹת וְתֻפִּים וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוֹדְעִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וּלְהֵיכָן לְהִתְקַבֵּץ וְכוּ’, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַדְּגָלִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּכְבָר מְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה (באות מז) שֶׁהַדְּגָלִים הֵם בְּחִינַת קִיּוּם הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁצְּרִיכִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָאִיר הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא יִרְאַת שָׁמַיִם בַּחֲבֵרוֹ וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְכָל זֶה הוּא עַל-יְדֵי דְּגָלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמָזִים כַּנַּ”ל שֶׁמְּרִימִין דֶּגֶל פְּלוֹנִי כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ כָּל אֶחָד לְהֵיכָן לִפְנוֹת וְלֵילֵךְ וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת (זכריה י, ח): “אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם”, ‘אֶשְׁרְקָה’ בְּחִינַת רְמָזִים. כִּי עִקַּר הַקִּבּוּץ וְקִיּוּמָם בַּמִּלְחָמָה הָאֲרֻכָּה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הוּא עַל-יְדֵי הָרְמָזִים וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שִׁנּוּי הַקּוֹלוֹת שֶׁל הַשּׁוֹפָר תַּשְׁרַ”תּ תַּשַׁ”תּ תַּרַ”תּ, כְּפִי הָרְמָזִים שֶׁהֵם עִקַּר הַדַּעַת וְהַמֹּחִין שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַשּׁוֹפָר. וְעִקַּר הָרְמָזִים שֶׁהֵם קִיּוּם הַדַּעַת לָנֶצַח הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת (דברי הימים-א כט, יא) “כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ”, שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה וּלְכָלְלָם יַחַד, מֵחֲמַת שֶׁחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ הוּא כְּלָלִיּוּת, כִּי נִלְקָח מִשֹּׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁלּוֹקְחָם וּמְקַבְּצָם יַחַד קֹדֶם הַדְּרוּשׁ בִּבְחִינַת (משלי יא, ל) “וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם” (ליקוטי מוהר”ן יג), וְעַל-יְדֵי-זֶה (שם כא, כב): “עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה”, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה. וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת תּוֹרָה אֲמִתִּית כָּזֹאת ‘עֹז מִבְטֶחָה’, כִּי תּוֹרוֹתָיו וּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים חַיִּים וְקַיָּמִים וְכוּ’ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְהֵם מִבְטַח עֹז לְכָל הַמֵּשִׂים לֵב לְדִבְרֵי תּוֹרוֹתָיו וּרְמָזָיו לִשָּׁאֵר קַיָּם בַּמִּלְחָמָה בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל (באות נא) עַל פָּסוּק “וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’ (דברי הימים-א יב, לג), עַיֵּן שָׁם:

צ וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת לֶחֶם לִשְׁאָר פֵּרוֹת וּמַאֲכָלִים שֶׁעִקַּר הַשְּׂבִיעָה וְחִיּוּת הָאָדָם וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל-יְדֵי הַלֶּחֶם, אֲבָל שְׁאָרֵי פֵּרוֹת וּמַאֲכָלִים אַף שֶׁהֵם מְחַיִּין וּמְשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֲבָל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה וְכָל עִקַּר מַאֲכָלָם כָּרָאוּי הוּא רַק עִם הַלֶּחֶם כַּיָּדוּעַ לַכֹּל, כִּי כָל טַעֲמֵי הַמַּאֲכָלִים וְכֹחָם לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם הוּא עַל-יְדֵי הַדַּעַת כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בְּעִנְיַן הַדַּעַת וְהַחָכְמָה, כִּי יֵשׁ לִמּוּדִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת וּסְבָרוֹת וְהַמְצָאוֹת, אֲבָל אֵינָם מוֹעִילִים אֶל הַתַּכְלִית כְּלָל. וְיֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁמַּזִּיקִים מְאֹד מְאֹד אֶל הַתַּכְלִית, כְּגוֹן רֹב הַלִּמּוּדִים שֶׁל חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה שֶׁנִּצְרָכִין לְהָעוֹלָם הַזֶּה לְעִנְיַן מְלָאכוֹת וְכוּ’, אֲבָל אֵינָם מוֹעִילִים אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי. וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה חָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם מַזִּיקִין מְאֹד מְאֹד לְכָל הָעוֹסְקִים בָּהֶם וְהַכְּרוּכִים אַחֲרֵיהֶם כְּגוֹן הַחֲקִירוֹת שֶׁלָּהֶם בְּעִיּוּנוֹת שֶׁנִּקְרָא אֶצְלָם פִּילוֹסוֹפְיָא אֱלֹקוּת שֶׁזֶּה מַזִּיק מְאֹד, כִּי בָּאִים לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת כַּמְפֻרְסָם. כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל-יְדֵי תּוֹרַת מֹשֶׁה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמְּפָרְשִׁים לָנוּ הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכוּ’ וְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר כַּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וּבִדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה מִזֶּה. וּמִשָּׁם מֵחָכְמוֹת וְלִמּוּדִים אֵלֶּה נִמְשָׁכִים טַעֲמֵי הַפֵּרוֹת וְהַמַּאֲכָלִים הַמַּזִּיקִים מְאֹד לָאָדָם, כְּגוֹן הַמַּאֲכָלִים וְהַמַּשְׁקָאוֹת שֶׁהֵם סַם הַמָּוֶת, אוֹ שְׁאָר הַמַּאֲכָלִים הַמַּזִּיקִים:

צא אֲבָל גַּם בְּהַלִּמּוּדִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ כַּמָּה חִלּוּקִים, כִּי יֵשׁ שֶׁלִּמּוּדוֹ בְּגַסּוּת כָּזֶה וּבְמֹחַ פָּגוּם וּמְקֻלְקָל כָּזֶה, וְהוּא רָחוֹק מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מְאֹד, אַדְּרַבָּא, הוּא חוֹלֵק וּמִתְנַגֵּד עֲלֵיהֶם הַרְבֵּה עַד שֶׁנֶּאֱמַר עַל לִמּוּדוֹ ‘לֹא זָכָה – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת’, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל (יומא עב:) עַל פָּסוּק (דברים יא, יח): “וְשַׂמְתֶּם” ‘זָכָה – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת’. וּמִלִּמּוּדִים כָּאֵלּוּ נוֹפְלִים הַרְבֵּה בִּבְאֵר שַׁחַת לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר מָצוּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַרְבֵּה לוֹמְדֵי תּוֹרָה שֶׁעָסְקוּ בְּלִמּוּדֵי חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁנִּתְעוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְעוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כַּמְבֹאָר הַצְּעָקוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַמָּרוֹת עַל זֶה בְּכַמָּה וְכַמָּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים.

אַךְ אֲפִילּוּ הָעוֹסְקִים בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וּבְפִלְפּוּלָא לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי ‘חָדֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּפִלְפּוּלָא’ אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין זֶה עִקַּר הַתַּכְלִית, כִּי הָעִקָּר הוּא ‘לַאֲסוּקֵי שְׁמַעַתְּתָא אַלִּבָּא דְּהִלְכְתָא’ כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּהַקַּדְמוֹנִים (סוטה כא.) שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מֵהַפִּלְפּוּל שֶׁל הֶבֶל רַק יָרְדוּ לְעֹמֶק הַהֲלָכָה ‘לַאֲסוּקֵי שְׁמַעַתְּתָא אַלִּבָּא דְּהִלְכְתָא’. אֲבָל אֲפִילּוּ הָעוֹסְקִים בָּזֶה בֶּאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁבְּוַדַּאי אַשְׁרֵי לָהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, אֲבָל עֲדַיִן אֵין זֶה תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית בִּשְׁלֵמוּת הוּא הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת יְשָׁרוֹת וְלָשׁוּב מֵעֲבֵרוֹת לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהָעֲווֹנוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, כִּי ‘לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה’ (אבות א, יז). וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים בְּכָל יוֹם (בְּבִרְכַּת אַהֲבַת עוֹלָם): ‘וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם’ וְכוּ’. כִּי הָעִקָּר הוּא הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁמַּכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וְהָעִקָּר שֶׁתִּתְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו.

וְזֶה עִקַּר לַחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּחִינַת (משלי ט, ה) “לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי”. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כֹּחַ הַלֶּחֶם שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׂבִיעָה וְהַסְּעֻדָּה, כִּי אֵין הַסְּעֻדָּה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הַלֶּחֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (זוהר בלק קפט:). כִּי כֹּחַ הַלֶּחֶם נִמְשָׁךְ מִדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁכְּלוּלִים בּוֹ כָּל הָרְמָזִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר קִיּוּם הַדַּעַת בְּלֵב כָּל אֶחָד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר קִיּוּם הַקִּבּוּץ כַּנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכְּלוּלִים בַּלֶּחֶם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת הַזִּמּוּן שֶׁהוּא עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר, הוּא רַק עַל הַלֶּחֶם שֶׁהוּא עִקַּר הַקְּבִיעוּת סְעֻדָּה, כִּי יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם וּלְקַיְּמוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, אֲבָל אֲכִילַת הַפֵּרוֹת וּשְׁאָר מַאֲכָלִים אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טְעָמִים עֲרֵבִים וּמְתוּקִים מְאֹד שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַדַּעַת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ”ל, אֲבָל כָּל טַעֲמָם וּמְתִיקוּתָם נִמְשָׁךְ מֵהַדַּעַת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמְּחַיָּה אֶת הָאָדָם רַק לְפִי שָׁעָה כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁאֲכִילַת פֵּרוֹת וּשְׁאָרֵי הַמַּאֲכָלִים אֵינָם מַשְׂבִּיעִים אֶת הָאָדָם רַק מְחַיִּין וּמְשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ לְפִי שָׁעָה.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַלִּמּוּדִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמְּחַיִּין אֶת הָעוֹלָם בֶּאֱמֶת, אֲבָל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם זֶה טוֹב מְאֹד וְיֵשׁ שֶׁיְּכוֹלִים לִחְיוֹת בָּזֶה כַּמָּה זְמַנִּים, אֲבָל אֵין זֶה קִיּוּם כָּל בְּנֵי אָדָם לָנֶצַח, כִּי עִקַּר הַקִּיּוּם לָנֶצַח הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמְּאִירָה בָּעוֹלָם קִיּוּם הַתּוֹרָה לְדוֹרוֹת עוֹלָם כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות יט, ט): “וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם”.

וְעַל-כֵּן אֵין מְזַמְּנִין עַל הַפֵּרוֹת, כִּי אֵין קֶבַע לַפֵּרוֹת, כִּי עִקַּר קְבִיעוּת הַקִּבּוּץ עַל הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה’, שֶׁזֶּהוּ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהָרְמָזִים וְכוּ’, הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֲכִילַת לֶחֶם שֶׁהִיא בְּחִינַת נַהֲמָא דְּאוֹרַיְיתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלִּמּוּד הַמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה הַמַּכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה לָנֶצַח כַּנַּ”ל. אֲבָל אֲכִילַת פֵּרוֹת אֵין בָּהֶם קְבִיעוּת כִּי אֵין מְחַיִּין רַק לְפִי שָׁעָה, כִּי נִמְשָׁכִין מֵהַלִּמּוּד הַנַּ”ל שֶׁאֵינָם מְחַיִּין וּמְקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם כִּי אִם לְפִי שָׁעָה אֲבָל לֹא לְדוֹרוֹת. וְעַל-כֵּן אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם לְבַד. וְעַל-כֵּן כָּל אֲכִילַת הַפֵּרוֹת וּשְׁאָרֵי הַמַּאֲכָלִים הוּא רַק עִם הַלֶּחֶם שֶׁהוּא עִקַּר הַסְּעֻדָּה, כִּי כְּשֶׁמִּצְטָרְפִין עִם הַלֶּחֶם, אֲזַי דַּיְקָא יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל לְהַשְׂבִּיעַ וּלְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, הַיְנוּ שֶׁכָּל הַלִּמּוּדִים הַנַּ”ל שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁהֵם בִּבְחִינַת פֵּרוֹת כָּל תִּקּוּנָם בִּשְׁלֵמוּת הוּא כְּשֶׁמִּצְטָרְפִים עִם בְּחִינַת נַהֲמָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְקָרְבִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת לַחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכְּלוּלִים וְנֶעְלָמִים בָּהּ כָּל הַמַּטְעַמִּים שֶׁל תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה יט:) עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכַמָּה צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים כָּל מַה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ. וְהַכֹּל כָּלוּל בְּתוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה. וְהָעִקָּר שֶׁתּוֹרָתָם מְבִיאָה לִידֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה לָנֶצַח, וְאָז הוּא עִקַּר תִּקּוּן כָּל הַפֵּרוֹת וְהַמַּאֲכָלִים, וְאָז הֵם מַטְעִימִים אֶת הַלֶּחֶם וּמְחַיִּין וּמַשְׂבִּיעִין אֶת הָאָדָם הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְהָבֵן הֵיטֵב לְדַמּוֹת הַמָּשָׁל לַנִּמְשָׁל, כִּי בֶּאֱמֶת הַמָּשָׁל וְהַנִּמְשָׁל הַכֹּל אֶחָד, כִּי חִיּוּת הַלֶּחֶם וְהַפֵּרוֹת וְהַמַּאֲכָלִים הַכֹּל מֵהַתּוֹרָה, וְעַל-כֵּן כְּפִי שָׁרְשָׁם בַּתּוֹרָה כֵּן יֵשׁ בָּהֶם כֹּחַ לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם וּלְקַיְּמוֹ וּכְמוֹ כֵן תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לְבָרֵךְ וּלְזַמֵּן עֲלֵיהֶם וְכַנַּ”ל:

צב וְעַל-כֵּן מְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח קצז, ב-ג) שֶׁלְּעִנְיַן צֵרוּף לְזִמּוּן מִצְטָרֵף אֲפִילּוּ עַל-יְדֵי אֲכִילַת פֵּרוֹת וּמַאֲכָלִים, וַאֲפִילּוּ לְהַחוֹלְקִים בָּזֶה בְּזִמּוּן שְׁלֹשָׁה, אֲבָל בְּזִמּוּן עֲשָׂרָה הַכֹּל מוֹדִים שֶׁמִּצְטָרְפִים עַל-יְדֵי כָּל דְּבַר מַאֲכָל. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי לְעִנְיַן צֵרוּף אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ יָכוֹל לְהִצְטָרֵף אֲפִילּוּ עַל-יְדֵי פֵּרוֹת וּשְׁאָרֵי מַאֲכָלִים, כִּי עִם בְּחִינַת הַלֶּחֶם שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׂבִיעָה וְהַקִּיּוּם הַכֹּל מִצְטָרֵף לְטוֹבָה וְכַנַּ”ל. אַךְ בְּזִמּוּן שְׁלֹשָׁה יֵשׁ פְּלֻגְתָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין שָׁם עֲדַיִן בְּהַתְחָלַת הַקִּבּוּץ כִּי אִם שְׁנַיִם שֶׁאוֹכְלִים לֶחֶם בְּיַחַד וְרוֹצִים לְצָרֵף הַשְּׁלִישִׁי לְזַמֵּן בִּשְׁלֹשָׁה עַל-יְדֵי אֲכִילַת פֵּרוֹת, עַל-כֵּן יֵשׁ דֵּעוֹת שֶׁאֵינוֹ מִצְטָרֵף כִּי אֵין כֹּחַ לְצָרְפוֹ מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּעַצְמָן אֵינָם בִּכְלַל קִבּוּץ, כִּי הַקִּבּוּץ הַפָּחוּת הוּא עַל כָּל פָּנִים שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת כַּנַּ”ל לְעִנְיַן זִמּוּן שְׁלֹשָׁה (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּאוֹת עו). אֲבָל בְּקִבּוּץ עֲשָׂרָה שֶׁיֵּשׁ כְּבָר רֻבָּא דְּמִנְכַּר שֶׁהֵם שִׁבְעָה אוֹכְלֵי פַּת, אָז בְּוַדַּאי מִצְטָרֵף עִמָּהֶם שְׁלֹשָׁה אֲפִילּוּ עַל-יְדֵי פֵּרוֹת וְכוּ’ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר יֵשׁ קִבּוּץ שֶׁל הַשִּׁבְעָה אוֹכְלֵי פַּת, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי מִצְטָרְפִין עִמָּהֶם עַל-יְדֵי פֵּרוֹת, כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא קִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֶחֶם שֶׁל תּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה מִצְטָרְפִין וְנִתְתַּקְּנִין כָּל הַמַּאֲכָלִים, וְיֵשׁ בָּהֶם כֹּחַ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הָאָדָם עַד שֶׁיָּאִיר שָׁם הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הַזִּמּוּן בַּעֲשָׂרָה וְכַנַּ”ל:

צג וְזֶה בְּחִינַת מִנְהַג יִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹכְלִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶחֶם עִם דְּבַשׁ, כִּי טוֹבְלִין פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבַשׁ, כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה שֶׁל הָאָדָם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה רַק לֶחֶם עִם מֶלַח, כִּי ‘כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל’ (אבות ו, ד). כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַלֶּחֶם וּמֶלַח כְּלוּלִים כָּל הַטְּעָמִים וְכָל הַמְתִיקוּת שֶׁל כָּל הַפֵּרוֹת וְכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה. כִּי הַלֶּחֶם שָׁרְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ מִבְּחִינַת הָרְמָזִים שֶׁל הַדַּעַת שֶׁהִיא עִקַּר וּכְלַל כָּל טוּב טַעַם הַדַּעַת שֶׁמִּשָּׁם טַעֲמֵי כָּל הַפֵּרוֹת וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. כִּי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ הָאָדָם לְמַעֵט בְּתַאֲוַת הַטֶּבַע, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בַּחֲרוּזִים שֶׁלּוֹ זַ”ל (בְּהַקְדָּמַת לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן): ‘נֹאכַל לְבַד לְקִיּוּם גּוּפֵנוּ וּנְמַעֵט תַּאֲוֹת טִבְעֵנוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּשְׁנָה (אבות ו, ו) בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְּבָרִים שֶׁהַתּוֹרָה נִקְנֵית בָּהֶם, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג. כִּי הַצַּדִּיקִים הַגְּמוּרִים מְשַׁבְּרִים תַּאֲוַת אֲכִילָה לְגַמְרֵי, וּבִפְרָט גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁשִּׁבְּרוּ תַּאֲוַת אֲכִילָה בְּתַכְלִית עַד שֶׁזָּכוּ שֶׁלֹּא נֶהֱנוּ מֵאֲכִילָתָם אֲפִילּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, רַק זָכוּ לִבְחִינַת (משלי יג, כה) “צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ” בְּחִינַת “וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ” וְכוּ’ (ישעיה נח, יא). אַשְׁרֵי לָהֶם וְכַמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ ב’ (ליקוטי תנינא ה).

וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת זָכוּ לִחְיוֹת חַיִּים טוֹבִים עַל-יְדֵי אֲכִילָתָם לֶחֶם וּמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (מַעֲשֵׂה יג) בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַיּוֹם שֵׁנִי, בְּעִנְיַן הַחֵרֵשׁ שֶׁהָיָה חַי חַיִּים טוֹבִים עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה אוֹכֵל לֶחֶם וּמַיִם וְכוּ’. אֲבָל גַּם שְׁאָרֵי הַכְּשֵׁרִים הָרוֹצִים לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה צְרִיכִים עַל כָּל פָּנִים לְהַרְגִּיל עַצְמָם לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתָם. וְעַל כָּל פָּנִים צְרִיכִים לְמַעֵט בַּאֲכִילַת הַפֵּרוֹת וּשְׁאָר מַאֲכָלִים, וְעִקַּר מַאֲכָלוֹ יִהְיֶה פַּת בַּמֶּלַח שֶׁהִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, כִּי בֶּאֱמֶת יְכוֹלִין לְהַרְגִּישׁ בְּהַלֶּחֶם טַעַם כָּל הַמַּאֲכָלִים שֶׁכְּלוּלִים בּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁגַּם בַּאֲנָשִׁים הַגַּסִּים יֵשׁ שֶׁמִּתְעַנְּגִים מֵאֲכִילַת לֶחֶם וּמַיִם יוֹתֵר מֵהַשָּׂרִים שֶׁאוֹכְלִים מַעֲדַנֵּי מְלָכִים, וְהֵם בֶּאֱמֶת בַּעֲלֵי כֹּחַ וּבַעֲלֵי קוֹמָה יוֹתֵר מֵהַשָּׂרִים, מִכָּל שֶׁכֵּן בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה שֶׁיְּכוֹלִין לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּלֶחֶם וּמַיִם עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים. וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הֶחָכָם וְהַתָּם (סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֵׂה ט), שֶׁעַל כָּל מַאֲכָל שֶׁרָצָה לֶאֱכֹל צִוָּה לְהָבִיא לוֹ חֲתִיכַת לֶחֶם וְשִׁבַּח מְאֹד הַמַּאֲכָל הַהוּא כְּאִלּוּ אוֹכְלוֹ מַמָּשׁ, כִּי בֶּאֱמֶת כֵּן הַדָּבָר שֶׁבְּהַלֶּחֶם נֶעְלָמִים בּוֹ טַעֲמֵי כָּל הַמַּאֲכָלִים. וְאִם יִרְצֶה יוּכַל לְהַרְגִּישׁ בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים שֶׁל כָּל הַפֵּרוֹת וְכַנַּ”ל. וְכֵן מוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁשְּׂבִיעַת הָאָדָם תָּלוּי בִּרְצוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁאִיתָא שָׁם: ‘וּרְעוּתָא דְּשָׂבְעָא שַׁוְיָה עֲלוֹהִי’ וְכוּ’# (זוהר שְׁמוֹת קנג:). וְכֵן הוּא לְעִנְיַן טַעֲמֵי הַמַּאֲכָלִים שֶׁתָּלוּי בִּרְצוֹנוֹ, שֶׁאִם יִרְצֶה לְהִסְתַּפֵּק בְּלֶחֶם יוּכַל לְהַרְגִּישׁ בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים שֶׁיִּרְצֶה.

וְזֶה בְּחִינַת (תנחומא בשלח כ) ‘לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן’. כִּי הַמָּן הָיָה בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים שֶׁרָצָה הָאָדָם, אֲבָל כְּפִי הַמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הוּא שֶׁגַּם אָז הָיָה לָהֶם בְּחִירָה בִּרְצוֹנָם עַל זֶה, כִּי הָרְשָׁעִים שֶׁבִּזּוּ אֶת הַמָּן לֹא הָיוּ רוֹצִים לְהַרְגִּישׁ בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים, עַל-כֵּן בִּזּוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ (במדבר כא, ה): “וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלוֹקֵל”, וְכֵן הַרְבֵּה. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת נֶאֱמַר (דברים ח, ג): “וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ” וְכוּ’, “הַמַּאֲכִילְךָ מָן בַּמִּדְבָּר וְכוּ’ לְמַעַן עַנּוֹתְךָ וּלְמַעַן נַסּוֹתְךָ” וְכוּ’ (שם טז). וְכֵן כְּתִיב (שמות טז, ד): “הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא” וְכוּ’. וְכֵן עוֹד בְּכַמָּה פְּסוּקִים נֶאֱמַר שֶׁאֲכִילַת הַמָּן הָיְתָה נִסָּיוֹן, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְהוּא עִנְיַן שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא עד:) עַל זֶה: “אֵינוֹ דּוֹמֶה רוֹאֶה וְאוֹכֵל לְאֵינוֹ רוֹאֶה וְאוֹכֵל” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁהַחוֹלְקִים עַל הַמָּן רָצוּ שֶׁיִּרְאוּ דַּיְקָא בְּעֵינֵיהֶם כָּל הַמַּאֲכָלִים מוּכָנִים וּמְסֻדָּרִים לִפְנֵיהֶם וּלְאָכְלָם, וְלֹא רָצוּ לֶאֱכֹל הַמָּן בְּרָצוֹן טוֹב וּלְהַרְגִּישׁ בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים. וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא רָצוּ לְהַרְגִּישׁ בְּוַדַּאי לֹא הִרְגִּישׁוּ, עַל-כֵּן בִּזּוּ אוֹתוֹ וְחָטְאוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, שֶׁזֶּהוּ הַחֵטְא שֶׁל הַמִּתְאוֹנְנִים הַמְבַקְּשִׁים תּוֹאֲנָה לִפְרֹשׁ מִן הַמָּקוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מֵתוּ הַרְבֵּה וְקָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה, “כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים” וְכוּ’ (במדבר יא, לד). אֲבָל גַּם עַתָּה נַעֲשֶׂה בָּזֶה הַרְבֵּה אֵצֶל כָּל אָדָם הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא צְרִיכִים לִטְבֹּל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בְּמֶלַח דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר הָאֲכִילָה וְהַשְּׂבִיעָה וְשָׁם כָּל הַטְּעָמִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

צד אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַטְבִּילִין פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבַשׁ, לְרַמֵּז שֶׁאָנוּ מְתַקְּנִין עַתָּה חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּיוֹם זֶה, שֶׁעִקַּר חֶטְאוֹ הָיָה בָּאֲכִילָה שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת. וְכֵן חֲטָאֵי כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן עַתָּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה. וְאָנוּ מְרַמְּזִים שֶׁבְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים אָנוּ מְתַקְּנִים כָּל הַחֲטָאִים, וְזוֹכִין לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַד שֶׁזּוֹכִין לְהַמְתִּיק וּלְתַקֵּן תֹּקֶף הַגְּבוּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּבַשׁ כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת (דרושי ראש השנה דרוש ז) עַד שֶׁהַדְּבַשׁ הוּא בִּבְחִינַת הַמָּן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות טז, לא): “וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ”. שֶׁהָיָה בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים, כִּי כְּלַל כָּל הַמְתִיקוּת שֶׁבְּכָל הַפֵּרוֹת וְהַמַּאֲכָלִים הוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ כַּנַּ”ל. וְאָנוּ אוֹכְלִין פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא עִם דְּבַשׁ הַזֶּה, לְהוֹרוֹת שֶׁתִּקְוָתֵנוּ לִזְכּוֹת לִבְחִינַת הַנַּ”ל לֶאֱכֹל הַלֶּחֶם בִּבְחִינַת מָן, לְהַרְגִּישׁ בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּבַשׁ כַּנַּ”ל, כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַלֶּחֶם נֶעְלָמִים כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי חִיּוּתוֹ מֵהָרְמָזִים שֶׁבַּדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַצַּדִּיקִים, שֶׁהוּא קִיּוּם הַתּוֹרָה לָנֶצַח וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים כָּל הַטְּעָמִים שֶׁל כָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

צה כִּי עִקַּר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁנִּמְשַׁךְ אַחַר עֲרֵבוּת וְהַמְתִיקוּת שֶׁל עֵץ הַדַּעַת, שֶׁהוּא תַּאֲוַת הַגּוּף, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מְתִיקוּת הַשֵּׂכֶל. אֲבָל הוּא שֶׁלֹּא לְהוֹעִיל אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, אַדְּרַבָּא, מַזִּיק הַרְבֵּה וְכַנַּ”ל. וְכַמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, ו): “וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל”, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי טַעַם הַשֵּׂכֶל וְטַעַם הָאֲכִילָה הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי שֹׁרֶשׁ טַעַם שֶׁל הַמַּאֲכָל נִמְשָׁךְ מֵהַדַּעַת כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן כְּפִי הָאֲכִילָה כֵּן נִמְשָׁךְ הַדַּעַת [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם’ בְּסִימָן יז עַיֵּן שָׁם וּבְמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן נח)], וְה’ יִתְבָּרַךְ הִזְהִיר אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת “כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת” (שם ב, יז). כִּי זֶה הַמַּאֲכָל אֵינוֹ מֵבִיא חַיִּים הַנִּמְשָׁכִין מֵחָכְמָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא בְּחִינַת “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה” (קהלת ז, יב) רַק הוּא נִמְשָׁךְ מִשִּׂכְלִיּוּת חִיצוֹנִים שֶׁנִּרְאִים מְתוּקִים בִּתְחִלָּתָם וְאַחֲרִיתָם דַּרְכֵי מָוֶת. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל”. כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי טַעַם מַאֲכָל שֶׁל הָעֵץ וְטַעַם הַשֵּׂכֶל הַנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם הַכֹּל אֶחָד, וְכֻלָּם הֵם רַק תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה.

וְהַנָּחָשׁ שֶׁהָיָה עָרוּם מִכֹּל, וּפִקֵּחַ לְהָרַע מְאֹד, הֱסִיתָם עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, ה): “כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים” וְכוּ’. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהַחֲכָמִים שֶׁלָּהֶם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּמְפַתִּים וּמְסִיתִים וּמַדִּיחִים לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר מְתִיקוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁל אֵלּוּ הַחָכְמוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְתִיקוּת הַמַּאֲכָלִים הַמַּזִּיקִים הַמְבִיאִים מִיתָה לָעוֹלָם וְכַנַּ”ל. שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי ה, ג): “כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ, וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה” וְכוּ’. שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שָׁם (רש”י שם). שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “כִּי טוֹב לְמַאֲכָל וְנֶחְמָד לְהַשְׂכִּיל”, כִּי הַכֹּל אֶחָד, כִּי כָּל חָכְמָתָם נִמְשָׁךְ מִתַּאֲווֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תַּאֲוָה לַאֲכִילָה וּשְׁאָרֵי תַּאֲווֹת, כֵּן יֵשׁ לָהֶם תַּאֲווֹת רָעוֹת לְחָכְמָתָם הָרָעָה. וְזֶה שֶׁאָמַר לָהֶם הַנָּחָשׁ “וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים”, זֶהוּ מַמָּשׁ מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּסִפְרֵיהֶם שֶׁעַל-יְדֵי חָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם יְכוֹלִים לָבֹא אֶל הַתַּכְלִית שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא לָבֹא אֶל תַּכְלִית חָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם וְכוּ’, שֶׁהוּא אֶצְלָם שֶׁנִּכְלָל נַפְשָׁם בֵּאלֹהִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל כַּמּוּבָן בְּסִפְרֵיהֶם. וּכְמוֹ שֶׁצּוֹעֲקִין מָרָה עַל זֶה כַּמָּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים כְּמוֹ בְּסֵפֶר עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְכוּ’ וּבַשְּׁלָ”ה הַקָּדוֹשׁ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר מִזֶּה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סימן יט).

אֲבָל אָנוּ מֻזְהָרִים עַל כָּל זֶה. וְעַל-כֵּן אָנוּ מֻזְהָרִין שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתֵנוּ עַל-פִּי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מ, ט): “וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי” וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם: ‘כָּל מַאֲכָלִי עַל פִּיךָ’. כִּי אָנוּ צְרִיכִין לֶאֱכֹל כָּל הַמַּאֲכָלִים בִּקְדֻשָּׁה עַל-פִּי הַתּוֹרָה, וּלְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה לְקַבֵּל חִיּוּת שֶׁהוּא שֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעִקָּרָהּ הוּא הַלִּמּוּד הַמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, לִידֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה לָנֶצַח וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הָאֲכִילָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לֶחֶם וּמֶלַח כַּנַּ”ל, כִּי שָׁרְשָׁם נִמְשָׁכִים מִלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וּבוֹ כְּלוּלִים כָּל הַלִּמּוּדִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל טַעֲמֵי הַפֵּרוֹת וְהַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכַנַּ”ל.

אֲבָל עַכְשָׁו בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צְרִיכִין לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מִכָּל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי. וְעַל-כֵּן אוֹכְלִין לֶחֶם עִם דְּבַשׁ בְּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא, לְהוֹרוֹת שֶׁאָנוּ מְצַפִּין לִזְכּוֹת לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה, שֶׁהוּא לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהוּא עִקַּר הַטּוֹב, שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל הַדְּבַשׁ בְּהַלֶּחֶם, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּבַשׁ, לְהַרְגִּישׁ כֻּלָּם בְּתוֹךְ אֲכִילַת לֶחֶם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲכִילַת הַמָּן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שׁוֹפָר שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁמַּזְכִּירִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּחִינַת ‘אַתָּה נִגְלֵיתָ’ וְכוּ’. כִּי ‘לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן מְבֹאָר בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י זַ”ל (דרושי ראש השנה דרוש ז) שֶׁדְּבַשׁ מְרֻמָּז בְּש”ו שֶׁל שׁוֹפָר שֶׁעוֹלֶה ‘דְּבַשׁ’. וְעִם הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בַּשׁוֹפָר הוּא שַׁ”ך וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה הַמְתָּקַת הַדִּינִים. וְעַל-פִּי דַּרְכֵּנוּ מְרֻמָּז בָּזֶה עִנְיָן הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁל הַדַּעַת וְכַנַּ”ל שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּבַשׁ. וְזֶה בְּחִינַת הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בַּשׁוֹפָר שֶׁהוּא בְּחִינַת רְמָזִים, בְּחִינַת (משלי א, כד) “נָטִיתִי יָדִי” כַּנַּ”ל. וְהִיא מְתַקֶּנֶת אֶת הַדְּבַשׁ, כִּי עִקַּר תִּקּוּן כָּל הַמְתִיקוּת הַמְדֻמָּה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הוּא עַל-יְדֵי הָרְמָזִים כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבִינִים לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לִפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ וּלְהִסְתַּפֵּק בְּמִעוּט בִּבְחִינַת (שם כה, טז): “דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאֹתוֹ” וְכוּ’ עַד שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיֻּכְלְלוּ כָּל הַטְּעָמִים בְּהַלֶּחֶם, וּכְמוֹ כֵן יִהְיוּ נִכְלָלִים כָּל הַטְּעָמִים שֶׁל כָּל מִינֵי שֵׂכֶל, בַּשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁל קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה כָּל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ רַק לְהָבִין עֵצוֹת שֶׁיָּבִיאוּ לִידֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה לָנֶצַח. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תהלים קיא, י): “רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’ שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם”. וּכְתִיב (איוב כח, כח): “הֵן יִרְאַת ה’ הִיא חָכְמָה” וְכוּ’. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בַּשׁוֹפָר וְכַנַּ”ל. כִּי גַּם קוֹלוֹת הַשּׁוֹפָר הֵם בְּחִינַת רְמָזִים הַנַּ”ל וְכַנַּ”ל:

צו כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָז עִקַּר הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּתְקַבְּצִין כָּל יִשְׂרָאֵל בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וְהָעִקָּר מַה שֶּׁמִּתְקַבְּצִין אֵצֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הָרוֹעֶה הָאֲמִתִּי הַמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁמִּתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה נִמְשָׁכִין כָּל הָרְמָזִים שֶׁל הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּרַמְּזִין לְכָל אָדָם בְּכָל מָקוֹם וְדַרְגָּא שֶׁהוּא, וַאֲפִילּוּ בְּתַכְלִית הַיְרִידָה חַס וְשָׁלוֹם, מְרַמֵּז לוֹ שָׁם גַּם כֵּן רְמָזִים לָשׁוּב מִשָּׁם וְכוּ’. וְעַל כָּל פָּנִים שֶׁלֹּא יִשְׁתַּקַּע יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ’. וְעַל-כֵּן אָז בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מְאִירִין הָרְמָזִים בְּיוֹתֵר, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁזּוֹכִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל-יְדֵי שֶׁמִּצְטָרְפִין אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ עַל-יְדֵי הָרְמָזִים וְכַנַּ”ל. עַל-כֵּן מִנְהַג יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, שֶׁאוֹכְלִין אָז פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא לֶחֶם עִם דְּבַשׁ, כִּי אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַנַּ”ל נִכְלָל כָּל מִינֵי מְתִיקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ בְּתוֹךְ הַלֶּחֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁכָּל מִינֵי טַעֲמֵי הַדַּעַת נִכְלָלִין בְּעִקַּר הַדַּעַת שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁל קִיּוּם הַתּוֹרָה לָנֶצַח, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תהלים קיט, סו): “טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי” וְכוּ’ שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַשּׁוֹפָר וְכַנַּ”ל:

צז וְזֶה בְּחִינַת (ויקרא ב, יא-יג): “כִּי כָל שְׂאוֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה’, קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיב אוֹתָם וְכוּ’, וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח” וְכוּ’. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘וּמַה יֵּשׁ לְךָ לְהָבִיא מִן הַשְּׂאוֹר וּמִן הַדְּבַשׁ – קָרְבַּן רֵאשִׁית, שֶׁהֵם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁבָּאִים מִן הֶחָמֵץ, וּבִכּוּרִים הַבָּאִים מִן הַדְּבַשׁ’ וְכוּ’.

כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בָּאִין רַק מַצָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָן שֶׁהָיוּ בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קידושין לח.): ‘עֻגָּה’ שֶׁהִיא מַצָּה שֶׁהוֹצִיאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם ‘טָעֲמוּ בָּהּ טַעַם מָן’. כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בָּאִין לְכַפֵּר עַל הַחֲטָאִים שֶׁל הַכְּלָל אוֹ הַפְּרָט, וְכָל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁאָז נִמְשַׁךְ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ עַל-יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִסּוּר חָמֵץ כַּמּוּבָא, בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכוּ’. וּמֵחֲמַת זֶה אָסוּר חָמֵץ בְּפֶסַח, כִּי אָז צְרִיכִין לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ עַצְמֵנוּ מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם שֶׁהָיִינוּ שָׁם בְּגָלוּת, שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן אָסוּר אָז הֶחָמֵץ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ אָז וְכוּ’. עַל-כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָן שֶׁהָיוּ בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁל מֹשֶׁה הָרוֹעֶה הָאֲמִתִּי וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. רַק בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁהָיָה בּוֹ קְרִיעַת יַם-סוּף, שֶׁאָז מֵאִיר בְּיוֹתֵר הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת (תהלים קד, כה) “זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם” שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרְמָזִים, אָז הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי אָז יְכוֹלִים לְבָרְרוֹ וּלְתַקְּנוֹ לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי שֶׁקִּבְּלוּ אַסְוְתָא תְּחִלָּה, שֶׁהוּא הַמַּצָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִים לִזְכּוֹת אַחַר קְרִיעַת יַם-סוּף, הַיְנוּ אַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח לֶאֱכֹל לֶחֶם חָמֵץ בִּבְחִינַת מָן וְכַנַּ”ל (באות לד).

וּבְשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא מַתַּן תּוֹרָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מֵאִיר הָרָצוֹן בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אָז מְבִיאִין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בַּמִּקְדָּשׁ מֵחָמֵץ דַּיְקָא, כִּי אָז מֵאִיר הֶאָרַת הָרָצוֹן מְאֹד עַל-יְדֵי הַלֶּחֶם חָמֵץ דַּיְקָא, שֶׁמְּבִיאִין בַּמִּקְדָּשׁ עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁנֶּעְלָמִין בְּהַלֶּחֶם, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי הָרְמָזִים נִתְתַּקֵּן הַדַּעַת עַד שֶׁיְּכוֹלִין לְהַחֲמִיץ מֹחוֹ בַּקְּדֻשָּׁה לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁיַּשִּׂיג עַל-יְדֵי-זֶה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יֵצֵא חוּץ לַגְּבוּל חַס וְשָׁלוֹם כְּלָל. וְעַל-כֵּן אָז מְבִיאִין גַּם דְּבַשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל הַמְתִיקוּת שֶׁהוּא הַטַּעַם שֶׁל כָּל הַפֵּרוֹת וְהַמַּאֲכָלִים שֶׁנִּפְגְּמוּ עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְעַתָּה נִתְתַּקְּנוּ עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה עַד שֶׁמֵּאִיר גַּם בָּהֶם הֶאָרַת הָרָצוֹן, וְנִכְלָל הַדְּבַשׁ בְּהַלֶּחֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת (ויקרא ב, יב) “קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיב אוֹתָם לַה’ בְּשָׁבוּעוֹת”. כִּי הַדְּבַשׁ, שֶׁהוּא כְּלַל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים, נִכְלָל בְּהַלֶּחֶם שֶׁבּוֹ נֶעְלָמִים כָּל הַטְּעָמִים, כִּי שָׁם נֶעְלָמִים עִקַּר הָרְמָזִים וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז חוֹזְרִין וּמַמְשִׁיכִין בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהָיְתָה עַל-יְדֵי קוֹל שׁוֹפָר, וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים אָז: ‘אַתָּה נִגְלֵיתָ’ וְכוּ’, עַל-כֵּן אָז אוֹכְלִין לֶחֶם עִם דְּבַשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂאוֹר וּדְבַשׁ שֶׁמְּבִיאִין מֵהֶם קָרְבַּן רֵאשִׁית בְּשָׁבוּעוֹת בִּזְמַן מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי עַתָּה נִתְתַּקְּנוּ וְנִתְבָּרְרוּ הַשְּׂאוֹר וְהַדְּבַשׁ בְּיוֹתֵר שֶׁיְּכוֹלִין לְאָכְלָם בִּקְדֻשָּׁה גַּם חוּץ לַמִּקְדָּשׁ.

כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה נִמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי אַחַר קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת קִלְקְלוּ עַל-יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל, וְהַתִּקּוּן הוּא בְּמֵ”ם [52] יָמִים הָאַחֲרוֹנִים מֵאֱלוּל וְעַד יוֹם-כִּפּוּר. וְהָעִקָּר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז הַתְחָלַת עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וְאָז הַתְחָלַת הַשָּׁנָה, וְאָז הוּא יוֹם שֶׁנִּבְרָא בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן וְחָטָא וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִקְבַּע זֶה הַיּוֹם לְדוֹרוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (זוהר אֱמֹר ק: קא:). וְעַל-כֵּן אָז עוֹסְקִין הַצַּדִּיקִים בְּזֶה הַתִּקּוּן בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְקַבְּצִין אֲלֵיהֶם וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אוֹכְלִים אָז כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ לֶחֶם וּדְבַשׁ, כִּי הַדְּבַשׁ נִכְלָל בְּהַלֶּחֶם וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ לָזֶה (ויקרא ב, יג): “וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ” וְכוּ’. שֶׁמַּפְלִיג מְאֹד בְּשֶׁבַח הַמֶּלַח שֶׁכָּרַת עִמּוֹ בְּרִית עוֹלָם לְהוֹרוֹת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁצִּוָּה לְהָבִיא קָרְבַּן רֵאשִׁית מִשְּׂאוֹר וּדְבַשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַבְּרִית מֶלַח, שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל (בְּאוֹת סא). וְכָל הַטְּעָמִים נִמְשָׁכִים מִשָּׁם כַּנַּ”ל (בְּאוֹת סב). וְעַל-כֵּן גַּם בַּאֲכִילַת חֹל, עִקַּר הַתִּקּוּן לֶאֱכֹל פַּת בַּמֶּלַח שֶׁהִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. רַק בְּשָׁבוּעוֹת לְבַד מְבִיאִין קָרְבַּן רֵאשִׁית מִשְּׂאוֹר וּדְבַשׁ. וְכֵן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹכְלִין פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא עִם דְּבַשׁ, מֵחֲמַת שֶׁאָז נִתְעוֹרֵר קוֹל שׁוֹפָר שֶׁהוּא בְּחִינַת מַתַּן תּוֹרָה וְקִבּוּץ נִדָּחִים וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. אֲבָל עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת “בְּרִית מֶלַח עוֹלָם” וְכוּ’ (במדבר יח, יט) כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן: “עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח”. וְכֵן בַּאֲכִילַת חֹל, עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא פַּת בַּמֶּלַח וְכַנַּ”ל:

צח וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁפֵּרוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִין לִבְרָכָה, כִּי שָׁם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר חֲשִׁיבוּת הַמַּאֲכָל וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות מ: מא.) לְעִנְיָן שֶׁכָּל הַקּוֹדֵם בַּפָּסוּק מֻקְדָּם לַבְּרָכָה, שֶׁאֶרֶץ בַּתְרָא הִפְסִיק הָעִנְיָן, וְעַל-כֵּן זֵיתִים קוֹדְמִין לִשְׂעוֹרִין. וּתְמָרִין, שֶׁהֵם נִקְרָאִים בְּפָסוּק זֶה דְּבַשׁ, הֵם קוֹדְמִין לַגֶּפֶן שֶׁהֵם עֲנָבִים. נִמְצָא שֶׁזֵּיתִים וּתְמָרִים הֵם נִמְשָׁכִים וְנֶחֱשָׁבִים אַחַר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה שֶׁעוֹשִׂין מֵהֶם לֶחֶם, כִּי זֶה הָעִקָּר לִכְלֹל שֶׁמֶן וּדְבַשׁ בְּלֶחֶם שֶׁל חֲמִשָּׁה מִינִין שֶׁכְּלוּלִים בְּחִטָּה וּשְׂעוֹרָה. כִּי הַמָּן שֶׁהָיָה בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים נִקְרָא דְּבַשׁ (וְשֶׁמֶן) כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז, לא): וְהָיָה “טַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ” וְכַנַּ”ל. וְכֵן נִקְרָא שֶׁמֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יא, ח): “וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן”. וּכְתִיב (יחזקאל טז, יט): “סֹלֶת וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ”. כִּי שֶׁמֶן כְּלַל כָּל הַשַּׁמְנוּנִית, וּדְבַשׁ כְּלַל כָּל הַמְתִיקוּת, שֶׁזֶּהוּ כְּלַל כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבַּפֵּרוֹת, וּצְרִיכִין לְכָלְלָם כֻּלָּם בַּלֶּחֶם שֶׁהוּא חִטָּה וּשְׂעוֹרָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ נִמְשָׁכִין וְנֶחֱשָׁבִים אַחַר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְיִחֵד עֲלֵיהֶם שֶׁבַח הָאָרֶץ בִּפְרָטִיּוּת עַל-יְדֵי אֶרֶץ בַּתְרָא שֶׁשִּׁבַּח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עִמָּהֶם שֶׁהוּא אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ, כִּי הֵם כְּלַל טַעֲמֵי הַפֵּרוֹת, כִּי הֵם בִּבְחִינַת ‘מָן’ שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמָם וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֵם נִמְשָׁכִים וְנֶחֱשָׁבִים אַחַר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה שֶׁהֵם כְּלַל הַחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן שֶׁעוֹשִׂים מֵהֶם לֶחֶם וְכַנַּ”ל.

וְהָעִקָּר לְתַקֵּן הַדְּבַשׁ שֶׁהוּא עִקַּר מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל הַנְּעָרִים וְחַסְרֵי הַדַּעַת לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו. וְזֶה מְרֻמָּז בְּמִקְרָא זֶה שֶׁהִתְחִיל בְּחִטָּה וְסִיֵּם בִּדְבַשׁ, כִּי סוֹפוֹ נָעוּץ בִּתְחִלָּתוֹ לְרַמֵּז שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים הוּא בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בָּאֲכִילָה וְנִמְשַׁךְ אַחַר בְּחִינַת מְתִיקוּת הָעֵץ הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ, כִּי עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת קְדֻשַּׁת רִמְזֵי הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָל דְּבַשׁ בְּחִטָּה שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ שֶׁנִּכְלָל בְּחִטָּה שֶׁהוּא רֹאשׁ וּכְלָלִיּוּת כָּל מִינֵי לֶחֶם הַנַּעֲשִׂים מֵחֲמִשָּׁה מִינֵי דָּגָן וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּתִיב בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שָׁם בַּפָּרָשָׁה (דברים ח, ט): “אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ”. וְאִיתָא בַּסְּפָרִים שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁשָּׁם הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין אוֹכְלִין לֶחֶם מֵחֲמַת מִסְכֵּנוּת וַעֲנִיּוּת וְכוּ’. וְכֵן מְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן מז). הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִכְלָלִין כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים בְּהַלֶּחֶם, עַל-כֵּן שָׁם אֵין אוֹכְלִין לֶחֶם בְּמִסְכֵּנוּת וַעֲנִיּוּת כִּי שָׁם בְּהַלֶּחֶם כְּלוּלִים כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת “לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ” שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַלֶּחֶם בְּעַצְמוֹ שֶׁהִזְכִּיר תְּחִלָּה שֶׁלֹּא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ, כִּי כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּלוּלִים בָּהּ כַּנַּ”ל:

צט וְהִנֵּה כָּל עִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם-כִּפּוּר וְסֻכּוֹת וְאַרְבָּעָה מִינִים כְּבָר מְבֹאָר הַרְבֵּה מִזֶּה עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל ‘כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם’ בַּהֲלָכוֹת הַקּוֹדְמִין. בְּהִלְכוֹת סֻכָּה הֲלָכָה ד. וּבְהִלְכוֹת נְדָרִים הֲלָכָה ד אוֹת ח. וּבְהִלְכוֹת חֶזְקַת מִטַּלְטְלִין הֲלָכָה ג אוֹת ח.

אַךְ עַתָּה עִסְקֵנוּ לְבָאֵר שֶׁעִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים נַעֲשִׂים בְּיֶרַח הָאֵיתָנִים שֶׁהוּא תִּשְׁרֵי עַל-יְדֵי מַעֲלַת הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּקַשְּׁרִים עַצְמָן לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת הָרוֹעֶה הָאֲמִתִּי הַמְקַבְּצָם בְּחִינַת “וּמֹשֶׁה הָיָה רוֹעֶה” (שמות ג, א), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּחִינַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁמְּקַבֵּץ נִדָּחִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְכֵן בְּיוֹם-כִּפּוּר מְפַיְּסִין זֶה אֶת זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הַקִּבּוּץ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד לְבָבוֹת וּמַחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמְּהָרְסִים הַקִּבּוּץ חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֶה בְּחִינַת סֻכּוֹת שֶׁעוֹשִׂין אַחַר-כָּךְ, בְּחִינַת סֻכַּת שָׁלוֹם, בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁשָּׁם הָיוּ מְקֻבָּצִים כָּל שִׁשִּׁים רִבּוֹא נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. וְהָעַנְנֵי כָּבוֹד הָיוּ בִּזְכוּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁהָיָה ‘אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה’ (אבות א, יב) שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הַקִּבּוּץ וּקְדֻשָּׁתוֹ, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן וְכוּ’ כַּנַּ”ל (באות נט). וְזֶה בְּחִינַת (ויקרא כג, מב): “כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת” לְרַמֵּז עַל כְּלַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְקַבְּצִין לְתוֹךְ סֻכַּת שָׁלוֹם. וְעַל-כֵּן נִכְנָסִין כָּל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים לְתוֹךְ הַסֻּכָּה, כִּי הֵם בְּחִינַת כְּלַל כָּל הָרוֹעִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת (ישעיה מ, יא) “כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים” וְכוּ’. שֶׁהֵם עוֹסְקִין לְקַבֵּץ כָּל הַנִּדָּחִים וּלְקַיֵּם הַקִּבּוּץ לְדוֹרוֹת עוֹלָם וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוכה כז:): ‘כָּל יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין בְּסֻכָּה אַחַת’, כִּי בְּחִינַת סֻכָּה הוּא בְּחִינַת אֲסֵפָה וְקִבּוּץ שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (במדבר לג, מ): “וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד”, שֶׁהוּא עֲמָלֵק, ‘שָׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד, וּבָא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה ג.). כִּי עִקַּר מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק הוּא עִם הַחֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹלְטָן בִּבְחִינַת (דברים כה, יח) “וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תנחומא תצא י). וְהַצַּדִּיק הָרוֹעֶה הָאֲמִתִּי בְּחִינַת מֹשֶׁה לוֹחֵם בִּשְׁבִילָם לְהַצִּילָם מִבְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וְחֵילוֹתָיו וּמִדֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, וּלְהַכְנִיסָם וּלְאָסְפָם לְתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַמְקֻבָּצִים בְּתוֹךְ הָעַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת סֻכָּה וְכַמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (אֱמֹר קב: קג.) שֶׁמֵּבִיא שָׁם פָּרָשַׁת ‘וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי’ הַנַּ”ל לְעִנְיַן סֻכָּה, עַיֵּן שָׁם. כִּי מֹשֶׁה הָרוֹעֶה הָאֲמִתִּי חוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ הָעַנְנֵי כָּבוֹד אֲפִילּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. כִּי בְּאֵר עָנָן וּמָן כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית ט.). וְעַל-כֵּן עָשָׂה אָז נְחַשׁ נְחֹשֶׁת “וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחַי” (במדבר כא, ט). וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה כט.): ‘וְכִי נָחָשׁ מֵמִית אוֹ מְחַיֶּה?! אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה הָיוּ מִתְרַפְּאִין, וְאִם לָאו הָיוּ נִמּוֹקִין’. זֶה בְּחִינַת רְמָזִים הַנַּ”ל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל (באות פח) לְעִנְיַן “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’. כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּמּוּבָן בַּמִּשְׁנָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁנִּסְמְכוּ שָׁם יַחַד לְהוֹרוֹת שֶׁצְּרִיכִין הַכֹּל לְהִסְתַּכֵּל כְּלַפֵּי מַעְלָה, הַיְנוּ בְּחִינַת רְמָזִים שֶׁבַּדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁהֵם עִקַּר הֶאָרַת הַדַּעַת לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל עֵת עַל-יְדֵי הָרְמָזִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַדַּעַת הַנַּ”ל לְהִתְחַזֵּק לִשָּׁאֵר עַל עָמְדּוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁאֵין מוֹעִיל הָרְמָזִים שֶׁל הֲרָמַת יָדָיו, וְצָרִיךְ עוֹד לַעֲשׂוֹת עֻבְדָּא לָזֶה, כְּמוֹ מֹשֶׁה שֶׁעָשָׂה אָז נְחַשׁ נְחֹשֶׁת שֶׁרָמַז לָהֶם יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, שֶׁאַל יִשְׁכְּחוּ שֶׁיֵּשׁ נְחָשִׁים שְׂרוּפִים שֶׁהֵם עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים. עַל-כֵּן אַתָּה מֻכְרָח לְהִסְתַּכֵּל כְּלַפֵּי מַעְלָה, כִּי אֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ מֵעֳנָשָׁיו הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים גַּם בָּעוֹלָם הַזֶה, מִכָּל שֶׁכֵּן לְאַחַר מִיתָה בַּגֵּיהִנֹּם וְכַף הַקֶּלַע וְגִלְגּוּלִים וְכוּ’ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי אִם לְהִסְתַּכֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלָשֵׂאת עֵינָיו לַמָּרוֹם תָּמִיד, בִּבְחִינַת (תהלים קכג, א) “אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁרָמַז לָנוּ אַדְמוֹ”ר זַ”ל (שיחות הר”ן ה), וְאָמַר שֶׁעִקָּר הוּא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּתוּב בַּסְּפָרִים שֶׁצְּרִיכִין דַּיְקָא יִרְאַת הָרוֹמְמוּת וְכוּ’, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִין לְהִנָּצֵל עַל-יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. וְכֵן שָׁמַעְנוּ בְּשֵׁם כַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָעִקָּר הוּא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. וְרָמַז לָנוּ אָז הֵיטֵב הֵיטֵב כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה וְרָמַז לָהֶם עַל-יְדֵי-זֶה לְהִסְתַּכֵּל כְּלַפֵּי מַעְלָה, הַיְנוּ עַל-יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וְכַנַּ”ל. כִּי הָעִקָּר הוּא הָרְמָזִים הָאֲמִתִּיִּים וְכַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה לָחַם מֹשֶׁה בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק לְהַצִּיל חֲלוּשֵׁי הַכֹּחַ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִפְרָדִים מִתּוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ מִתּוֹךְ הָעַנְנֵי כָּבוֹד. וְזֶהוּ בְּחִינַת סֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד כַּנַּ”ל.

]כִּי עִנְיַן הַנְּחַשׁ נְחֹשֶׁת נִסְתַּבֵּב עַל-יְדֵי מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק כַּמּוּבָן בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם וּבְפָרָשַׁת עֵקֶב עַל פָּסוּק (דברים י, ו): “וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה” וְכוּ’ שֶׁכֵּיוָן שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם מִלְחָמָה זֹאת שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם וְכוּ’. וְאָז עָשָׂה מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וְכוּ’:]

ק וְעַל-כֵּן מִצְוַת הַקְהֵל הוּא בְּסֻכּוֹת, כִּי אָז עִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּפָרָשַׁת ‘וַיֵּלֶךְ’ שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מִסּוֹף הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, שֶׁאָז הוֹכִיחָם מְאֹד עַל שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא וְיֵחָרֵב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּאֵלּוּ הַפָּרָשִׁיּוֹת, עַל-כֵּן צִוָּה לָהֶם אָז מִצְוַת הַקְהֵל, לְרַמֵּז שֶׁכָּל הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַקְהֵל, שֶׁהוּא כְּשֶׁיִּקָּהֲלוּ וְיִתְקַבְּצוּ הַרְבֵּה מִיִּשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִצְוַת הַקְהֵל שֶׁהָיָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, כִּי ‘כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו’ (ברכות לג.). וְכֵן בַּסּוֹף אָמַר (דברים לא, כח): “הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם”. וְכֵן יַעֲקֹב קֹדֶם מוֹתוֹ אָמַר (בראשית מט, ב): “הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב” וְכוּ’. לְהוֹרוֹת שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הוּא עַל-יְדֵי הַקְּהִלָּה וְהַקִּבּוּץ יַחַד אֶל הָרוֹעֶה הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מַפְטִירִין בְּסֻכּוֹת “אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה, וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֶּחָג” (מלכים-א ח, א-ב). כִּי אָז עִקַּר תִּקּוּן הַקִּבּוּץ וְקִיּוּמוֹ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן קוֹרִין אָז קֹהֶלֶת שֶׁמְּדַבֵּר הַרְבֵּה מֵהֶבֶל הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הֲבֵל הֲבָלִים. וְנִקְרָא ‘קֹהֶלֶת’ עַל שֵׁם שֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה אוֹמֵר כָּל דְּבָרָיו בְּהַקְהֵל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קהלת רבה א, ב), כִּי עַל-יְדֵי הַקִּבּוּץ שֶׁנִּקְהָלִין וְנִקְבָּצִין הַרְבֵּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל יַחַד, יְכוֹלִין לְהוֹדִיעַ וּלְהַכְנִיס בַּלֵּב יוֹתֵר שֶׁכָּל הָעוֹלָם הֲבֵל הֲבָלִים בְּחִינַת “הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת” (קהלת א, ב) כִּי כָּל אֶחָד הָיָה יָכֹל לִטְעוֹת שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה עוֹלָם הַזֶּה אֵצֶל אֶחָד, אֲבָל עַל-יְדֵי קֹהֶלֶת, דְּהַיְנוּ זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְבוּצַת הַחָכְמָה כְּפִי שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק “הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת”, וְהוּא מְקַבֵּץ יַחַד כָּל בְּנֵי אָדָם וּמֵבִין מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם כֻּלָּם, הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל הֶבֶל, כִּי כָל הָעוֹלָם מָלֵא יְגוֹנוֹת וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (ב, כג): “כִּי כָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת” וְכוּ’ וְשֶׁאֵין שׁוּם טוֹב בָּעוֹלָם כִּי אִם לָסוּר מֵרַע וְלַעֲשׂוֹת טוֹב. וּכְמוֹ שֶׁסִּיֵּם (שם יב, יג): “סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם”. הַיְנוּ כִּי אֵין שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם כִּי אִם זֶה שֶׁמְּקַיֵּם זֹאת לְיִרְאָה אֶת ה’ וְלִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו, כִּי מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת הָאֲמִתִּי הַזֶּה אֵינוֹ אָדָם כְּלָל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן זֶה הַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת עָלָיו נֶאֱמַר: “כִּי זֶה כָּל הָאָדָם”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ו:): ‘לֹא נִבְרָא כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה וּלְצֶוֶות לָזֶה’ וְכוּ’. וְכָל בָּאֵי עוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְקַבֵּץ אֵלָיו לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הָאֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ אֵלָיו הוּא בִּכְלַל אָדָם כִּי זֶה כָּל הָאָדָם כַּנַּ”ל:

קא וְעַל-כֵּן עִקַּר מִצְוַת סֻכָּה הוּא לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח תרלט, ח): ‘נָהֲגוּ שֶׁאֵין מְבָרְכִין כִּי אִם בִּשְׁעַת אֲכִילָה’. כִּי סֻכָּה בְּחִינַת מַקִּיפִים כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת (סוכות דרוש ד), הַיְנוּ בְּחִינַת מְחִצּוֹת הַמַּקִּיפִין הַמְבֹאָרִין שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא עה:): ‘עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיִּהְיֶה מְחִצָּתָן לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת’ וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, וְאָז דַּיְקָא מְבָרְכִין ‘לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה’, כִּי עִקַּר מִצְוַת סֻכָּה לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ”ל בְּחִינַת “כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל” שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְחִצּוֹת הַסֻּכָּה כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הוּא עַל-יְדֵי שֶׁהַמַּלְכוּת עוֹלָה עִם כָּל הַבִּטְחוֹנוֹת וּמְקַבֶּלֶת הַפַּרְנָסָה מֵהַיָּדַיִם שֶׁהֵם הָרְמָזִים שֶׁבְּ’יָם הַחָכְמָה’ וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁנּוֹטְלִים בַּיָּדַיִם בְּסֻכּוֹת וּמְנַעְנְעִים בָּהֶם לְכָל צַד, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת רְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם כַּנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בַּהֲלָכוֹת הַקּוֹדְמִין הַנַּ”ל. וְהָעִקָּר מְרַמְּזִין לְכָל אֶחָד שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ רַק יִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת נִכְלָל בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁשּׁוֹאֲבִין מֵימֵי הַדַּעַת מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. כִּי הָאַרְבָּעָה מִינִים מְרַמְּזִין עַל כָּל הַכִּתּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ויקרא רבה ל, יב) שֶׁהָאֶתְרוֹג יֵשׁ בּוֹ טַעַם וָרֵיחַ וְכוּ’, עַד עַרְבֵי נַחַל שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ וְכוּ’. וְאוֹגְדִין כֻּלָּם יַחַד שֶׁזֶּה בְּחִינַת “וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ” (עמוס ט, ו), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תנחומא אמר יז). וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין גַּם הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת עַרְבֵי נַחַל בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ וְנִתְתַּקְּנִין גַּם כֵּן כִּי ‘כָּל הַמְּחֻבָּר לְטָהוֹר טָהוֹר’ (בבא קמא צב:). וְעַל-כֵּן עוֹסְקִין בְּיוֹתֵר בְּסֻכּוֹת בְּהָעַרְבֵי נַחַל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוכה מה.): “מֻרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה הָיוּ מְבִיאִין” וְכוּ’ וּבִפְרָט בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּא. כִּי עִקַּר הַיְגִיעָה הוּא בִּשְׁבִיל בְּחִינַת הָעַרְבֵי נַחַל, כְּדֵי לְעוֹרֵר אוֹתָם גַּם כֵּן שֶׁיִּתְחַבְּרוּ וְיִתְקַבְּצוּ אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, כִּי זֶה כָּל תִּקּוּנָם וְכַנַּ”ל, וְעִם הָאֲגֻדָּה זֹאת מִתְפַּלְּלִין עַל פַּרְנָסָה. כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה מְקַבְּלִין עַל-יְדֵי הַבִּטְחוֹנוֹת שֶׁמְּקַבֵּץ הַמַּלְכוּת וְעוֹלֶה וּמְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מֵהַיָּדַיִם, שֶׁהֵם הָרְמָזִים כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁנּוֹטְלִין בַּיָּדַיִם כַּנַּ”ל. וְעַיֵּן בַּהֲלָכוֹת הַקּוֹדְמִין הַנַּ”ל:

קב וְעַל-כֵּן סֻכּוֹת נִקְרָא “חַג הָאָסִיף” (שמות כג, טז) שֶׁאוֹסֵף כָּל מִינֵי מַאֲכָל (רש”י שם וחגיגה יח.). וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הָאֲסֵפָה וְהַקִּבּוּץ שֶׁל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְאַסְּפִין אָז בְּתוֹךְ סֻכַּת שָׁלוֹם בְּתוֹךְ הָעַנְנֵי כָּבוֹד כַּנַּ”ל. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁכָּל הַטְּעָמִים שֶׁל כָּל הַמַּאֲכָלִים נִמְשָׁכִין מֵהַדַּעַת שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי קִבּוּץ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל (בְּאוֹת צא). וְעִקָּר הוּא הַלֶּחֶם שֶׁשָּׁם כָּל הַטְּעָמִים כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר מִצְוַת אֲכִילָה בַּסֻּכָּה הוּא אֲכִילַת לֶחֶם, כִּי פֵּרוֹת מֻתָּר לֶאֱכֹל חוּץ לַסֻּכָּה כִּי אֵין בָּהֶם קְבִיעוּת סְעֻדָּה וְכַמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח תרלט, ב), וְעִקַּר חִיּוּב סֻכָּה הוּא בַּאֲכִילַת לֶחֶם, וְאָז דַּיְקָא מְבָרְכִין ‘לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה’, כִּי עִקַּר קִבּוּץ כָּל הַטְּעָמִים שֶׁל כָּל הַפֵּרוֹת וְכָל הַמַּאֲכָלִים הוּא בְּהַלֶּחֶם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּסֻכּוֹת שֶׁאָז עִקַּר תִּקּוּן הַקִּבּוּץ וְהָאֲסֵפָה שֶׁל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אָז הוּא תִּקּוּן כָּל הַמַּאֲכָלִים בְּחִינַת ‘חַג הָאָסִיף’ שֶׁאוֹסֵף כָּל מִינֵי מַאֲכָל, הַיְנוּ שֶׁאוֹסְפִין טַעַם כָּל הַמַּאֲכָלִים לְתוֹךְ הַסֻּכָּה שֶׁשָּׁם הָאֲסֵפָה וְהַקִּבּוּץ שֶׁל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר אֲסֵפַת כָּל הַמַּאֲכָלִים הוּא הַלֶּחֶם, שֶׁהוּא עִקַּר הַמַּאֲכָלִים כִּי לְשָׁם נֶאֱסָפִין כָּל טַעֲמֵי הַמַּאֲכָלִים בִּבְחִינַת מָן הַנַּ”ל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִצְוַת אֲכִילָה בְּסֻכָּה וְכַנַּ”ל, וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הָאֲסֵפָה וְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁאֲסֵפַת וְקִבּוּץ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת הַנַּ”ל, וַאֲסֵפַת כָּל הַמַּאֲכָלִים הֵם בְּחִינָה אַחַת. וְכָל זֶה זוֹכִין בְּסֻכּוֹת עַל-יְדֵי כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁהִמְשַׁכְנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכַנַּ”ל:

קג וְזֶה בְּחִינַת שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. שֶׁאָז גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם-כִּפּוּר וְסֻכּוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י זַ”ל (סוכות דרוש ג). וְעַל-כֵּן נִקְרָא ‘עֲצֶרֶת’ לְשׁוֹן ‘אֲסֵפָה’, כִּי עִקַּר כְּלַל הַתִּקּוּנִים שֶׁהִמְשַׁכְנוּ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַקִּבּוּץ וְהָאֲסֵפָה שֶׁל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בְּחִינַת רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל מִתְיַגְּעִין בָּזֶה בְּיוֹתֵר בְּכָל חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, לֶאֱסֹף וּלְקַבֵּץ אֶת כָּל נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכֻּלָּם יָשׁוּבוּ לַה’ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְיַעַמְדוּ עַל עָמְדָם בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְקַיֵּם הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ לְדוֹרוֹת עוֹלָם, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּבְחִינַת (תהלים קמז, ב): “בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה’ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס”. וְכֵן מַפְטִירִין בְּכָל תַּעֲנִית צִבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה: “נְאֻם ה’ מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו” (ישעיה נו, ח). וְעִקַּר זֶה הַתִּקּוּן נַעֲשֶׂה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל-יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּחִינַת (שם כז, יג): “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים וְכוּ’ וְהַנִּדָּחִים” וְכוּ’, וְהַגְּמָר הוּא בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת. וְעַל-כֵּן נִקְרָא ‘עֲצֶרֶת’ לְשׁוֹן אֲסֵפָה וְקִבּוּץ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן נוֹהֲגִין אָז לִקְרֹא אֶת כָּל אֶחָד לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, כִּי זֶה כָּל עִסְקֵנוּ בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה לְקַבֵּץ וְלֶאֱסֹף וּלְהַעֲלוֹת הַכֹּל אֶל הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, שֶׁגְּמַר תִּקּוּן זֶה נִגְמָר בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הַכֹּל עוֹלִין אָז אֶל הַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל:

קד וְזֶה שֶׁהוֹלְכִין עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בֶּאֱלוּל, וּבִפְרָט בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעֶרֶב יוֹם-כִּפּוּר כְּדֵי לִזְכּוֹת לִפְעֹל בַּקָּשַׁת ‘סְלַח נָא’ בְּיוֹם-כִּפּוּר עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַחֲנֻכַּת הַבַּיִת, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (דברים ג, כז-כח): “כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר” וְכוּ’ וְכַנַּ”ל (בְּאוֹת פא):

הִלְכוֹת בִּרְכַּת הָרֵיחַ

קה וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הָרֵיחַ שֶׁמְּבָרְכִין לְפָנָיו אֲבָל לְאַחֲרָיו אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח רטז, א). כִּי עִקַּר כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר בְּחִינַת הָרֵיחַ הַטּוֹב וְהַנִּפְלָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה כַּנַּ”ל. כִּי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַל-יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד כַּנַּ”ל, זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּגֶּשֶׁת וּבָאָה אֶל הָאָדָם בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן עז עַל פָּסוּק (רוּת ב, יד): “לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם” וְכוּ’. כִּי עִקַּר הָרָצוֹן נִמְשָׁךְ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה מֵחֲמַת שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁהִיא מְקוֹר הַיִּרְאָה מְקַבֶּלֶת הַפַּרְנָסָה מֵהַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּ’יָם הַחָכְמָה’ וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם’ הַנַּ”ל שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בָּהּ עַתָּה, עַיֵּן שָׁם.

וְעִקַּר כָּל הַבְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁמְבָרְכִין אַחַר הָאֲכִילָה הוּא בִּשְׁבִיל זֶה לְהַמְשִׁיךְ הַיִּרְאָה עַל עַצְמוֹ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מֵאִיר הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל. כִּי בְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה מְבָרְכִין לְגַלּוֹת כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל. כִּי כְּשֶׁמְּבָרְכִין לַה’ יִתְבָּרַךְ וּמוֹדִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הוֹצִיא הַלֶּחֶם מִן הָאָרֶץ אוֹ ‘בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ’ וְכוּ’, בָּזֶה מְגַלִּין וּמְפַרְסְמִין שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מָלֵא כָּל הָעוֹלָם, וְהוּא מַשְׁגִּיחַ בְּכָל עֵת וּבוֹרֵא הַכֹּל לֶחֶם וּפֵרוֹת וְכָל הַמַּאֲכָלִים, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת הַנַּ”ל, וְאַחַר-כָּךְ אוֹכְלִין הַמַּאֲכָל, וְאָז בָּאָה הַיִּרְאָה אֶל הָאָדָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן מִי שֶׁהוּא אִישׁ חַיִל וְכוּ’. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְתַּקְּנוּ כָּל הַבְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַיִּרְאָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת בְּחִינַת “יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל” (משלי לא, ל), שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל.

וְהַיִּרְאָה וְהָרָצוֹן זֶה בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת “וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'” (ישעיה יא, ג), כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים (ליקוטי מוהר”ן כא). וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ, כִּי מַגִּיעַ לְרָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה, רַק כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא הַמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (פקודי רלט. ויקרא כו:), בְּחִינַת (שיר השירים א, ג) “לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טֹבִים” וְכוּ’. שֶׁזֶּה עִקַּר חִיּוּת הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה סב, ב), עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁהוּא ‘תְּלֵיסַר נַהֲרֵי אֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא דְּיַרְתִּין צַדִּיקַיָּא לֶעָתִיד לָבֹא’ [53], שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת “מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ” (תהלים לא, כ), שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין הַיְרֵאִים דַּיְקָא, כִּי יִרְאָה בְּחִינַת רֵיחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לָרָצוֹן הַטּוֹב הַמֻּפְלָג שֶׁהוּא תַּכְלִית הָרֵיחַ טוֹב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֵיחַ גַּן עֵדֶן שֶׁהוּא רֵיחַ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמְּכַפְּרִין הָעֲווֹנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת רֵיחַ רַע. וְעַל-יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק שֶׁמַּמְשִׁיךְ דַּעַת הַנַּ”ל שֶׁ’מְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, וּמְחַזֵּק הַכֹּל לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ בְּחִינַת ‘סְלַח נָא’ שֶׁל יוֹם-כִּפּוּר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַפְּכִין הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת וּמַעֲלִין רֵיחַ טוֹב, בִּבְחִינַת (שיר השירים א, יב) “נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ” כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא ח).

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בְּרָכָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַמַּאֲכָלִים הוּא בִּשְׁבִיל הַמְשָׁכַת הָרֵיחַ טוֹב שֶׁהוּא עִקַּר הַמַּאֲכָלִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַיִּרְאָה וְהָרָצוֹן הַמֻּפְלָג כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צְרִיכִין לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָּל הֲנָאָתוֹ הוּא הָרֵיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים בְּחִינַת יִרְאָה וְרָצוֹן כַּנַּ”ל, כִּי תֵּכֶף שֶׁמְּגַלִּין עַל-יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא זֶה הָרֵיחַ טוֹב, תֵּכֶף מֵאִיר הָרֵיחַ טוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה וְרָצוֹן שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי אֵין צְרִיכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה וְכַנַּ”ל:

קו וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הֶאָרַת הַיִּרְאָה וְהָרָצוֹן שֶׁכָּל זֶה זוֹכִין בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל. כִּי עִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּקְרָא הַר הַמּוֹרִיָּה עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה נה, ז). וְשָׁם מְקוֹם הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח, יז): “מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה”. וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּחִינַת “תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה” וְכוּ’ (שיר השירים ג, י) וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (בראשית יב, א): “לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘וְלֹא גִּלָּה לוֹ הָאָרֶץ מִיָּד כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו’ וְכוּ’, הַיְנוּ כִּי מֵאַחַר שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁשָּׁם זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג הַנַּ”ל, עַל-כֵּן לֹא גִּלָּה לוֹ הָאָרֶץ מִיָּד כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו כְּדֵי שֶׁיִּרְצֶה וְיִשְׁתּוֹקֵק וְיִתְאַוֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר לָבוֹא לְשָׁם, וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לָבוֹא לְשָׁם וּלְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁעִקָּרָהּ הוּא הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַמְנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וְכָל מַה שֶּׁהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת יוֹתֵר, הַכֹּל בִּשְׁבִיל זֶה, מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה – לִזְכּוֹת לְרָצוֹן שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן מוֹנְעִים אוֹתוֹ כָּל כָּךְ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, וּלְקַבְּלוֹ כָּרָאוּי בְּרָצוֹן טוֹב, וּלְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית. כִּי גַּם אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים לַה’ יִתְבָּרַךְ כִּי זֶה הָעִקָּר כַּנַּ”ל:

קז וְזֶה (שם ב): “וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ”, ‘שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַבָּנִים וְעַל הַמָּמוֹן וְעַל הַשֵּׁם’ (רַשִׁ”י שָׁם). זֶה בְּחִינַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל שֶׁזּוֹכִין בְּיוֹתֵר בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי בָּנִים זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד הַנַּ”ל, כִּי גַּם הַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים. וְעַל-יְדֵי הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד זוֹכִין לְפַרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶהוּ שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַמָּמוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וַאֲבָרֶכְךָ” – בְּמָמוֹן, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה הַדַּעַת זוֹכִין לְמָמוֹן וַעֲשִׁירוּת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ” – זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת (ישעיה כו, ח) “לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ”, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין קְדוֹשִׁים לַה’ יִתְבָּרַךְ נִכְלָלִין בְּיוֹתֵר בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ וּכְמוֹ כֵּן נִגְדָּל שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, וְהַכֹּל מִשְׁתּוֹקְקִים וְרוֹצִים לְהִכָּלֵל בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו.

וְזֶה בְּחִינַת הַה’ שֶׁנִּתְוַסֵּף עַל שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יז, ה): “וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם”, כִּי אוֹת ה’ הוּא בְּחִינַת ‘אָתָא קְלִילָא דְּלֵית בָּהּ מַשָּׁשׁוּתָא’ [54] (שיר ‘אקדמות’ לשבועות), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁוּת, רַק תְּשׁוּקָה וְרָצוֹן לְבַד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׁם ‘מַה’ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא [55]. כִּי הַה’ הוּא בְּחִינַת רָצוֹן, בְּחִינַת ‘מַה’, שֶׁזֶּה זָכָה אַבְרָהָם עַל-יְדֵי גֹּדֶל רְצוֹנוֹ וְכִסּוּפָיו הַטּוֹבִים לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּלְהַגְדִּיל שְׁמוֹ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן קמב) שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה הָרָצוֹן הַטּוֹב, כִּי הוּא נְדִיב לֵב הָרִאשׁוֹן, כִּי לֹא הָיָה אָז עֲדַיִן תּוֹרָה. וְכָל עֲבוֹדָתוֹ הָיָה רַק רָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין טוֹבִים וְכֵן גַּם עַתָּה אַחַר מַתַּן תּוֹרָה הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן הַטּוֹב. וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל לְעִנְיַן מַחֲלֹקֶת קֹרַח בְּאוֹת סט]

וּרְאֵה זֶה הֵאִיר ה’ לְעֵינַי בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים, שֶׁדִּקְדַּקְתִּי וְרָאִיתִי שֶׁכְּשֶׁמְּיַחֵס שָׁם הַמְשׁוֹרְרִים שֶׁעָמְדוּ עַל הַדּוּכָן מִבְּנֵי לֵוִי שֶׁהֵם גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי (פרק ו), שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר שֵׁם יַעֲקֹב שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל כִּי אִם בְּהֵימָן הַמְשׁוֹרֵר שֶׁהוּא מִבְּנֵי קֹרַח בֶּן יִצְהָר וְכוּ’ שֶׁמְּיַחֲסוֹ עַד בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל. אֲבָל תֵּכֶף בְּאָחִיו אָסָף שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי קֹרַח אֵינוֹ מְיַחֲסוֹ כִּי אִם עַד גֵּרְשׁוֹן בֶּן לֵוִי וְלֹא הִזְכִּיר בֶּן יִשְׂרָאֵל, וְכֵן בִּבְנֵי מְרָרִי אֵינוֹ מְיַחֵס אוֹתָן כִּי אִם עַד בֶּן מְרָרִי בֶּן לֵוִי, וְלֹא הִזְכִּיר שָׁם גַּם כֵּן שֵׁם יִשְׂרָאֵל. אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, שֶׁכָּל זֶה מוֹרֶה שֶׁעִקַּר מַה שֶּׁמַּזְכִּיר שֵׁם יִשְׂרָאֵל בְּהֵימָן הַמְשׁוֹרֵר שֶׁהוּא מִזֶּרַע קֹרַח, הוּא רַק מֵחֲמַת תְּפִלַּת יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל “בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי” (בראשית מט, ו), שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עַל מַחֲלֹקֶת קֹרַח רַק בְּיִחוּסוֹ עַל הַדּוּכָן יִזָּכֵר שְׁמוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּכָל דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה הַמְבֹאָרִים לְמַעְלָה שֶׁמַּה שֶּׁנִּזְכָּר שֵׁם יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּסוֹ עַל הַדּוּכָן זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁפָּעַל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁקֹּרַח יִהְיֶה חָזָק בְּמַחֲלֻקְתּוֹ וְיִבְטַח עַל זַרְעוֹ שֶׁהֵם הַשַּׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ וְכוּ’, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יוּכַל לְקַלְקֵל עַד הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, כִּי עֶצֶם שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּעַצְמוֹ, לְשָׁם לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ הַפְּגָם וְהַקִּלְקוּל. אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי נְקֻדַּת קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב עַל-יְדֵי-זֶה יִגְמֹר ה’ יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ שֶׁתִּהְיֶה הַנְּקֻדָּה מִסְתַּתֶּרֶת בְּדֶרֶךְ נִפְלָא עַד שֶׁבַּסּוֹף יָצְאוּ מִמֶּנּוּ הַשַּׁלְשֶׁלֶת הַגְּדוֹלָה וְהַכֹּל בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, וְקֹרַח יִהְיֶה נִשְׁאָר קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן דַּיְקָא בְּהֵימָן הַמְשׁוֹרֵר מִבְּנֵי קֹרַח נִזְכָּר הַיִּחוּס עַד יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בִּבְנֵי גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי, כִּי שָׁם אֵין צְרִיכִין לָזֶה, אֲבָל אֵצֶל בְּנֵי קֹרַח שֶׁקִּלְקֵל כָּל כָּךְ בְּמַחְלֻקְתּוֹ, שָׁם נִזְכָּר דַּיְקָא שֵׁם יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן. וְזֶה פָּעַל יַעֲקֹב בִּתְפִלָּתוֹ וְכַנַּ”ל. וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה’:

[1] זוהר וַיִּשְׁלַח דף קסט: וַיֵּשֶׁב דף קפד:

[2] אסתר רַבָּה הַקְדָּמָה, ה וּבְפָרָשָׁה א, טו.

[3] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי חַג הַפּוּרִים דְּרוּשׁ א וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ חֲנֻכָּה וּפוּרִים פֶּרֶק ה.

[4] עיין פְּרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר הַסְּלִיחוֹת פֶּרֶק ז.

[5] עיין סִפְרִי חֻקַּת פֶּרֶק א וּבִפְסִיקְתָּא רַבָּתִי פֶּרֶק יד.

[6] עיין תִּקּוּנֵי הַזוֹהַר תִּקּוּן יט דף מב. וּבְתִּקּוּן סט דף קטו.

[7] הַקְדָּמָה דף יא: וּבְתִּקּוּן סט דף קיד: וּבְתִּקּוּן ע דף קל:

[8] במקום שנמצאת יראה תמצא שלימות.

[9] זוהר מִשְׁפָּטִים דף קכ. וּבְתִקּוּנֵי הַזוֹהַר תִּקּוּן סט דף קיב.

[10] זוהר עֵקֶב דף רעג. וּבְתִקּוּנֵי הַזוֹהַר שָׁם וְעוֹד.

[11] שמות א, יד עַיֵּן פְּסָחִים קטז:

[12] זוהר בְּרֵאשִׁית דף כז. בְּהַעֲלוֹתְךָ דף קנג. וּבְתִקּוּנֵי הַזוֹהַר תִּקּוּן יג דף כח:

[13] פְּרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר חַג הַמַּצּוֹת פֶּרֶק ו ז.

[14] עיין פְּרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר חַג הַמַּצּוֹת פֶּרֶק ב ז.

[15] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת עִנְיַן קִדּוּשׁ דְּרוּשׁ א.

[16] עיין שְׁלָ”ה פְּסָחִים בֵּאוּר הַהַגָּדָה אוֹת ג.

[17] עיין פְּרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר חַג הַמַּצּוֹת פֶּרֶק ז.

[18] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ יא וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר פֶּרֶק ג.

[19] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ יא וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר פֶּרֶק ד.

[20] פְּסִיקְתָא זוּטְרְתָא בְּרֵאשִׁית פֶּרֶק כד.

[21] תיקו”ז תִּקּוּן נז דף צא: וּבְתִּקּוּן ע דף קכב:

[22] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי חַג הַשָּׁבוּעוֹת דְּרוּשׁ א וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת פֶּרֶק א.

[23] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ יא וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר פֶּרֶק ו.

[24] שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים.

[25] אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ.

[26] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ יא וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר פֶּרֶק ג.

[27] מְכִילְתָּא מַסֶּכְתָּא דְּשִׁירָה פָּרָשָׁה ג פְּסִיקְתָא זוּטְרְתָא שְׁמוֹת פֶּרֶק ב וּבְזוֹהַר יִתְרוֹ דף פב.

[28] עיין זוֹהַר תְּרוּמָה דף קע: וּבִשְׁמוֹת רַבָּה פָּרָשָׁה כא, ו וּבִמְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח פָּרָשָׁה ו.

[29] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ י וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר פֶּרֶק א.

[30] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי חַג הַפֶּסַח דְּרוּשׁ יב וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר חַג הַמַּצּוֹת פֶּרֶק ח.

[31] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי חַג הַפֶּסַח דְּרוּשׁ ט וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר פֶּרֶק א.

[32] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי חַג הַפֶּסַח דְּרוּשׁ ט וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר פֶּרֶק א.

[33] רַשִׁ”י בְּרֵאשִׁית כה, כג עַיֵּן מְגִלָּה ו.

[34] בְּהִלְכוֹת סְעֻדָּה הֲלָכָה ה אוֹת ג וּבְהִלְכוֹת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּמַיִם אַחֲרוֹנִים הֲלָכָה ג אוֹת א.

[35] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ יא וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר פֶּרֶק ג.

[36] שיר השירים רַבָּה פָּרָשָׁה ו פָּסוּק ד אוֹת ב.

[37] עיין תַּנְחוּמָא בַּמִּדְבָּר סִימָן יא יב.

[38] עיין בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה נו, י.

[39] שיר השירים רַבָּה פָּרָשָׁה ו פָּסוּק ד אוֹת ב.

[40] הַקְדָּמַת הַזוֹהַר דף ט. פִּנְחָס דף רנב:.

[41] עיין בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים דף ט. וּבְתִּקּוּן ו דף כא: וּבְתִּקּוּן י דף כה:

[42] עיין זוהר תרומה דף קלט ובדף קמז ובתקוני הזהר תקון ע דף קכז.

[43] זוהר בְּרֵאשִׁית נא: לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן יח.

[44] זוהר וַיִּקְרָא ה: שְׁמִינִי לז: אַחֲרֵי נז.

[45] אנחנו רוצים לברך!

[46] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת חֲזָרַת הָעֲמִידָה דְּרוּשׁ ב.

[47] יְרוּשַׁלְמִי שַׁבָּת ו, ט בָּבָא בַּתְרָא עה:

[48] זוהר חָדָשׁ בְּמִדְרָשׁ נֶעְלָם פָּרָשַׁת נֹחַ.

[49] קיבוץ אחד ועיר אחד.

[50] זוהר אַחֲרֵי נו: מוֹעֵד קָטָן כח.

[51] זוהר בְּרֵאשִׁית כג. בָּלָק רח.

[52] ארבעים.

[53] שלוש עשרה נהרות של שמן אפרסמון זך, שיורשים הצדיקים בעולם הבא.

[54] אות קלה שאין בה ממשות.

[55] שם ‘מה’ הוא שם הויה במלוי אלפין כזה: יוד הא ואו הא, שעולה בגימטריא ארבעים וחמש כמנין ‘מה’.