הִלְכוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת – הֲלָכָה ו

עַל־פִּי הַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ תּוֹכָחָה’ בְּסִימָן ח, עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב (בְּאוֹת ו) בְּעִנְיַן נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים שֶׁבּוֹנֶה הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְוַסֵּף שָׁכֵן לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי נִתְרַבִּין הַצֵּרוּפִים עַד אֵין חֵקֶר וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, וּבַמֶּה שֶׁמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ בָּזֶה, בִּפְרָט בְּהִלְכוֹת צִיצִית הֲלָכָה ז, וּבְהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה ה וְכוּ’:

א וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁהִיא מִצְוָה רַבָּה מְאֹד הַקַּיֶּמֶת לְדוֹרוֹת אִם כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִתְכַּנְּסִים כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁל קִבּוּץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר קְדֻשָּׁה וּבָרְכוּ וְכוּ’, וּלְשָׁם מִתְכַּנְּסִים כָּל הַשְּׁכֵנִים הַנּוֹסָפִים בְּכָל פַּעַם אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ. וְכַנִּרְאֶה בַּחוּשׁ שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ קָשֶׁה לְקַבֵּץ מִנְיָן, וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים מִנְיָן מִתְפַּלְּלִין זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה, וְהַרְבֵּה מִתְפַּלְּלִין בִּיחִידוּת וְאֵינָם בָּאִים לְהִתְוַסֵּף לִהְיוֹת שְׁכֵנִים אֶל קִבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁעוֹסְקִים בִּדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה לוֹמַר קַדִּישׁ וּבָרְכוּ וְכוּ’, וְעַל־כֵּן הוּא בְּוַדַּאי מִצְוָה רַבָּה עַד אֵין חֵקֶר לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק (קהלת ה, ט): “וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל” – ‘שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת רַבּוֹת וְאֵין בָּהֶם מִצְוָה הַקַּיֶּמֶת לְדוֹרוֹת כְּגוֹן בִּנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת וְסֵפֶר תּוֹרָה’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם:

ב וּבִשְׁבִיל זֶה כּוֹפִין בְּנֵי הָעִיר זֶה אֶת זֶה לִבְנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ (או”ח קנ), כִּי בְּוַדַּאי יְכוֹלִין לִכְפּוֹת זֶה אֶת זֶה, מֵאַחַר שֶׁמִּכָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁמִּתְכַּנְּסִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת נַעֲשִׂים צֵרוּפִים נִפְלָאִים, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִצְטָרֵף עִם חֲבֵרוֹ, וְנִצְטָרְפִים וְנַעֲשִׂים מֵהֶם בָּתִּים וּבִנְיָנִים נִפְלָאִים, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי יְכוֹלִין לִכְפּוֹת זֶה אֶת זֶה, כִּי כֻּלָּם חֲשׁוּבִים כְּנֶפֶשׁ אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י בְּרֵאשִׁית מו, כו) עַל ‘שִׁבְעִים נֶפֶשׁ’ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב, שֶׁנִּקְרָאִים ‘נֶפֶשׁ’ בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כִּי זֶהוּ הַמַּעֲלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין יוֹתֵר, נִכְלָלִין בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת יוֹתֵר עַל־יְדֵי הַצֵּרוּפִים הַנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם חֲשׁוּבִים כְּאֶחָד וְנִצְטָרְפִין יַחַד, בְּוַדַּאי יָכוֹל כָּל אֶחָד לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁבָּאָדָם אֶחָד יָכוֹל אֵבֶר אֶחָד לָכֹף שְׁאָר הַגּוּף בִּשְׁבִיל טוֹבָתוֹ שֶׁל כְּלַל הָאָדָם.

גַּם מְבֹאָר וּמוּבָן שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁהַתְּפִלָּה הַנּוֹרָאָה הַנִּבְנֵית עַל־פִּי תּוֹסֶפֶת שְׁכֵנִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה, הוּא בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל הַמְבֹאָר שָׁם (וְכַמְבֹאָר לְקַמָּן בְּאוֹת יב). וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי כּוֹפִין זֶה אֶת זֶה לִבְנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִכְפּוֹת עַל־יְדֵי הַכֹּחַ שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּפִיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לִכְפּוֹת לִבְנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי שֶׁיִּתְוַסְּפוּ שְׁכֵנִים רַבִּים אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה שֶׁיַּעֲלוּ מֵהֶם שַׁעֲשׁוּעִים נִפְלָאִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵהַכֹּחַ שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל כַּנַּ”ל:

ג וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִנְהֹג כָּבוֹד גָּדוֹל מְאֹד בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. כִּי עִקַּר תַּכְלִית בִּנְיַן הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְרַבֶּה עַל־יְדֵי הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ”ל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִנְהֹג כָּבוֹד גָּדוֹל שָׁם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁהוּא כְּבוֹד הַמָּקוֹם הַשּׁוֹכֵן שָׁם, כִּי עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד נִמְשָׁךְ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁזֶּה הָעִקָּר כַּנַּ”ל:

ד וְעַל־כֵּן קְדֻשַּׁת בֵּית הַמִּדְרָשׁ חֲמוּרָה יוֹתֵר מִקְּדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת. כִּי שָׁם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וְגַם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כִּי אוֹמְרִים שָׁם קְרִיאַת שְׁמַע וּפָרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת וּקְדֻשַּׁת וּבָא לְצִיּוֹן, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַיְּמִין כָּל הַפְּשׁוּטִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. אֲבָל בֵּית הַמִּדְרָשׁ קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר, כִּי שָׁם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וְעַל־כֵּן קְדֻשָּׁתוֹ חֲמוּרָה יוֹתֵר.

כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הַנַּ”ל הוּא לִזְכּוֹת לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁךְ עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי הַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים תָּמִיד בְּבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן וְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר[1], וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לג.): ‘כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו’, שֶׁמִּשָּׁם כָּל קְדֻשַּׁת הַבֵּית כְּנֶסֶת וּבֵית מִדְרָשׁ, בִּבְחִינַת (יחזקאל יא, טז): “כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה כט.): ‘אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת’, כִּי הֵם מִקְדָּשׁ מְעַט שֶׁנִּמְשָׁךְ קְדֻשָּׁתָם מֵהַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעוֹסְקִים הַצַּדִּיקִים בְּבִנְיָנוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כַּנַּ”ל, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, כִּי עִקַּר כְּלָל הַקְּדֻשָּׁה הִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּבְחִינַת (תהלים פט, ו): “אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים”. וּכְתִיב (הושע יב, א): “וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן” (וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם בְּסִימָן כב).

כִּי עִקַּר בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה הוּא בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁשָּׁם דִּבֵּר ה’ עִם משֶׁה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י (שמות לג, יא): ‘שֶׁמִּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא בְּאֹהֶל מוֹעֵד’. וְכֵן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׁם נִתְבָּרְרוּ כָּל הִלְכוֹת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ב, ג): “כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה”. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית כְּנֶסֶת וּבֵית מִּדְרָשׁ שֶׁהֵם מִקְדָּשׁ מְעַט. וְעַל־כֵּן בֵּית הַמִּדְרָשׁ קְדֻשָּׁתוֹ חֲמוּרָה יוֹתֵר, כִּי שָׁם עִקַּר עֵסֶק הַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל:

ה וְעַל־כֵּן נִקְרָא ‘בֵּית הַמִּדְרָשׁ’, בְּחִינַת (תהלים קה, ד): “דִּרְשׁוּ ה’ וְעֻזּוֹ”. כִּי צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וְלִדְרשׁ ה’ מְאֹד, דְּהַיְנוּ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת: “אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ” (יִרְמְיָה ה, א), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ אֱמוּנָה’ בְּסִימָן ה, “שֶׁצְּרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ מְאֹד אֵיךְ אוֹחֲזִין בָּאֱמוּנָה” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁמְּחַפְּשִׂין וְדוֹרְשִׁין וּמְבַקְּשִׁין בֶּאֱמֶת, לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה בְּכָל דּוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר בֵּרוּר אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא הָעִקָּר כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נִקְרָא ‘בֵּית הַמִּדְרָשׁ’, לְשׁוֹן דּוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ וְכַנַּ”ל. וְגַם עַל־פִּי פְּשׁוּטוֹ שֶׁנִּקְרָא ‘בֵּית הַמִּדְרָשׁ’ עַל שֵׁם הַדְּרָשׁוֹת שֶׁדּוֹרְשִׁים שָׁם בַּתּוֹרָה, הַכֹּל הוּא בְּחִינָה אַחַת עִם הַנַּ”ל, שֶׁהוּא מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִדְרשׁ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמַּמְשִׁיכִין אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי כָּל הַדְּרָשׁוֹת שֶׁמְּחַדְּשִׁים בַּתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל זֶה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מֵחָדָשׁ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּכָל עֵת, כְּדֵי לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם.

וְעַל־כֵּן הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה מְאֹד כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים, כִּי נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (הקדמה דף ה.) שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהֶם שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה. כִּי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים הֵם בְּחִינַת עֵדוּת עַל מְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִים שֶׁנִּמְשָׁכִין חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כָּאֵלּוּ בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹתָם כִּי אִם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְכַמּוּבָא בְּהַקְדָּמַת סֵפֶר הַקָּדוֹשׁ עֵץ חַיִּים לְהָאֲרִ”י זַ”ל, שֶׁמִּי שֶׁיְּעַיֵּן בְּעֵין הָאֱמֶת בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, יָבִין וְיָעִיד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, כִּי אִם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, וְכֵן רָאִינוּ אַחַר־כָּךְ מֵהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו, וְכַמּוּבָא מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (וּלְעֵיל בְּהִלְכוֹת קְרִיאַת הַתּוֹרָה הֲלָכָה ו אוֹת לו) שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת הַתּוֹרָה ‘עֵדוּת’, עַיֵּן שָׁם.

וְעַל־כֵּן קְדֻשַּׁת בֵּית הַמִּדְרָשׁ חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת ‘בֵּית הַמִּדְרָשׁ’, עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין לִמְצֹא חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל:

ו וְעַל־כֵּן ‘רַב אַמִּי וְרַב אַסִּי אַף־עַל־גַּב דַּהֲוֵי לְהוּ תְּלֵיסָר בֵּי כְּנִשְׁתָּא, לָא הֲווּ מַצְלֵי אֶלָּא הֵיכִי דַּהֲווּ גָּרְסֵי’[2] (ברכות ח.), כִּי (משלי כח, ט): “מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה”, ‘מִשְּׁמֹעַ’ דַּיְקָא, כִּי ‘שְׁמִיעָה בְּלִבָּא תַּלְיָא’ בְּחִינַת (שם כב, יז): “הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין לְהַטּוֹת אָזְנוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים, לְהַבְחִין בֵּין הָאֱמֶת הַבָּרוּר וּבֵין הָאֱמֶת שֶׁאֵינוֹ בָּרוּר מִכָּל שֶׁכֵּן בֵּין הַשֶּׁקֶר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר עֵסֶק הַתּוֹרָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, וּמִי שֶׁ’מֵּסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה’ בִּבְחִינָה זֹאת ‘גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה’, כִּי בְּוַדַּאי לֹא תִּקֵּן הַשְּׁלשָׁה מֹחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלשׁ מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוָה זֹאת שֶׁנִּקְרֵאת ‘תּוֹעֵבָה’. וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתוֹ פְּגוּמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בליקו”ת סִימָן א וְעוֹד) שֶׁפְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה] שֶׁנִּקְרֵאת ‘תּוֹעֵבָה’.

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ מְאֹד לִמְצֹא אֶת הָרַבִּי הָאֱמֶת שֶׁיִּשְׁמַע מִמֶּנּוּ תּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בִּבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם:

ז וְזֶה שֶּׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח קנ, א) שֶׁגַּם כּוֹפִין זֶה אֶת זֶה לִקְנוֹת תּוֹרָה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים, וְהָאַחֲרוֹנִים כָּתְבוּ (מָגֵן אַבְרָהָם שָׁם סְעִיף קָטָן א) שֶׁהָאִדְּנָא כּוֹפִין לִקְנוֹת גְּמָרוֹת וּשְׁאָר סְפָרִים קְדוֹשִׁים. כִּי בְּוַדַּאי כּוֹפִין לִקְנוֹת תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים וְלִלְמֹד בָּהֶם, לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כָּתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעַכְשָׁיו צְרִיכִין לִקְנוֹת גַּם שְׁאָר סְפָרִים קְדוֹשִׁים, כִּי בְּוַדַּאי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וְכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים יֵשׁ בָּהֶם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה וְכַנַּ”ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עִקַּר בִּנְיַן הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי כּוֹפִין עַל זֶה וְכַנַּ”ל:

ח וְזֶה בְּחִינַת (שֻׁלְחָן עָרוּךְ שָׁם סְעִיף ב) אֵין בּוֹנִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא בְּגָבְהָהּ שֶׁל עִיר וְאָסוּר לְהַגְבִּיהַּ בֵּיתוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא שֶׁיִּתְוַסְּפוּ וְיִתְקַבְּצוּ וְיִתְכַּנְּסוּ לְשָׁם תּוֹסֶפֶת שְׁכֵנִים הַרְבֵּה בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בִּבְחִינַת (תהלים קמז, ב): “בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם וְכוּ’ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס”, ‘נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס’, זֶה בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת הַשְּׁכֵנִים אֶל קִבּוּץ יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְכַּנְּסִין כָּל הַנִּדָּחִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִילּוּ אוֹתָן הַמֻּנָּחִים בַּחוּץ בִּבְחִינַת (איכה ד, א): “תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת”, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר, (חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן רה) עַל־יְדֵי־זֶה ‘בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה”, כִּי עִקַּר בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּבְנֵית מִבָּתִּים רַבִּים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כָּל בִּנְיָנָהּ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת רִבּוּי הַבָּתִּים הַנַּ”ל שֶׁל תּוֹסֶפֶת שְׁכֵנִים.

וְעַל־כֵּן הַפָּסוּק מְשַׁבֵּחַ וּמַפְלִיג מְאֹד מְאֹד בְּשֶׁבַח הַבָּתִּים וְהָאַרְמוֹנוֹת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מח, יד): “שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ”, וּכְתִיב (שם, ג ד): “יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב, אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב”, ‘בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ’ דַּיְקָא, כִּי הַבָּתִּים וְהָאַרְמוֹנוֹת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם נִבְנִים בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצֵּרוּפִים הַנִּפְלָאִים וְהַנּוֹרָאִים הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְגַּלֶּה אֱלֹקוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ לְעֵין כֹּל, בִּבְחִינַת: ‘אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב’, כִּי עַל־יְדֵי רִבּוּי הַצֵּרוּפִים הַנַּ”ל שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה הַשְּׁלֵמָה בְּתוֹסֶפֶת שְׁכֵנִים, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵהַכֹּחַ שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל הַנַּ”ל שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל שֶׁזֶּה עִקַּר יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּמּוּבָן לַכֹּל, וְכַמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁל כָּל יְדִיעוֹת נִשְׂגָּבוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַבָּתִּים וְהָאַרְמוֹנוֹת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנִּבְנִים מִצֵּרוּפִים הַנַּ”ל שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר וְנִתְחַזֵּק אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא ‘אֱלֹהִים נוֹדַע לְמִשְׂגָּב’, וְעַל־כֵּן ‘אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב’ וְכַנַּ”ל, וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘מִקְדָּשׁ מְעַט’, שֶׁלְּשָׁם מִתְכַּנְּסִין כָּל הַשְּׁכֵנִים שֶׁהֵם הַנְּפָשׁוֹת הַנּוֹסָפִין אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

ט נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בִּנְיַן הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וְהַבֵּית הַמִּדְרָשׁ, הוּא בִּשְׁבִיל רִבּוּי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי רִבּוּי הַנְּפָשׁוֹת וְכוּ’, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד בְּבֵית כְּנֶסֶת וּבֵית מִדְרָשׁ לְבַטֵּל כְּבוֹד עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, רַק לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל, וְכָל הָעוֹסְקִים בְּבִנְיַן הַבֵּית כְּנֶסֶת וּבֵית מִדְרָשׁ וּבְקִיּוּמוֹ לְהַסְפִּיק הִצְטָרְכוּת הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וְהַבֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְכֵן כָּל הַנִּכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁהֵם עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁכֻּלָּם לֹא יִהְיֶה כַּוָּנָתָם חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָן, רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי כְּבוֹד שָׁמַיִם שֶׁנִּתְרַבֶּה עַל־יְדֵי קִבּוּץ הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת רוּחַ נְבוּאָה וְכוּ’ וְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּבִנְיַן הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ וְתִקּוּנוֹ וְקִיּוּמוֹ, אוֹ כָּל אֵלּוּ הַנִּכְנָסִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְכַוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם, הוּא פּוֹגֵם מְאֹד כַּנַּ”ל, בִּפְרָט כְּשֶׁבָּאִים חַס וְשָׁלוֹם לִכְלַל מַחֲלֹקֶת עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה מֵרָאשֵׁי הַקְּרוּאִים לְסֵפֶר תּוֹרָה וְיַעֲלֶה לְשִׁשִּׁי וְכוּ’ וְכוּ’, כַּמָּצוּי הַרְבֵּה כָּל זֶה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלְקִים עַל יִרְאֵי ה’ הָאֲמִתִּיִּים הַנִּמְצָאִים בְּכָל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, הַחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עַד שֶׁמֻּכְרָחִים לְהַגְבִּיהַּ קוֹלָם לְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה, וּשְׁאָר הָעָם לֹא דַּי שֶׁאֵינָם מְיַגְּעִים עַצְמָם בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְהֵם טְרוּדִים בְּמַחֲשַׁבְתָּם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּכָל מִינֵי שְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים שֶׁלָּהֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְכוּ’ כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים בְּנַפְשָׁם, אַף גַּם הֵם חוֹרְקִים שִׁנָּם וְגוֹעֲרִים עַל הַמִּתְיַגְּעִים לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּמְבַלְבְּלִים אוֹתָם מִן הַכַּוָּנָה, וְהֵם עוֹסְקִים בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וְשִׂיחוֹת חֻלִּין בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּבִשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְכוּ’ וּמְבַלְבְּלִים הַתְּפִלָּה, וְעוֹד הֵם מַחְצִיפִים פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים שֶׁאֵלּוּ הַיְרֵאִים הַמַּגְבִּיהִים קוֹלָם בַּתְּפִלָּה, הֵם מְבַלְבְּלִים אוֹתָם מִבִּלְבּוּל מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם. וְכָל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הֵם בִּכְלָל מַחֲרִיבֵי הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ.

וְעַל־כֵּן לֹא כָּל הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שָׁוִין, וְלֹא כָּל הָעוֹסְקִים בְּבִנְיָנָם וְתִקּוּנָם וְקִיּוּמָם וּבִכְנִיסָתָם לְשָׁם שָׁוִין. כִּי יֵשׁ שֶׁהֵם בִּכְלַל מַחֲרִיבֵי הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי עִקַּר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה עַל־יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁנִּתְרַבָּה עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד שֶׁל כָּל אֶחָד וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה כָּל אֲרִיכַת הַגָּלוּת (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר בְּהַתּוֹרָה ‘אֲנִי ה’ הוּא שְׁמִי’ בְּסִימָן יא), אֲבָל סְתָם יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים רֻבָּם כַּוָּנָתָם לְטוֹבָה.

אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יֵשׁ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לְרָעָה מַמָּשׁ, וְהֵם אֵלּוּ שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ עַכְשָׁיו וְכוּ’ הַמָּקוֹם יְרַחֵם, בִּפְרָט אוֹתָן הַנִּשְׁמָעִים מֵרָחוֹק רֵיחָם הָרַע שֶׁפָּרְקוּ עֹל לְגַמְרֵי וְכוּ’, אֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָן מְעִידִין שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיְתָה כָּזֹאת, רַק זֶה כְּמוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ (שֶׁנִּקְרָאִים קִירְחֶע), אֲשֶׁר גַּם רֹב מַלְכֵיהֶם גָּעֲלוּ וּמָאֲסוּ בָּהֶם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר נִדְפַּס גֹּדֶל הָרַעַשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁם, עַד שֶׁרֹב הָרַבָּנִים הַכְּשֵׁרִים פָּעֲלוּ אֵצֶל הַשָּׂרִים לְעָקְרָם וּלְבַטְּלָם, אוֹי לָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת, אוֹי לַדּוֹר שֶׁעָלְתָה בְּיָמָיו כָּךְ!

וְעַל כָּל אֵלּוּ הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לְרָעָה נֶאֱמַר מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף כה:) שֶׁהֵם בִּכְלַל בּוֹנֵי הַמִּגְדָּל. כִּי כָּל בּוֹנֵי הַמִּגְדָּל הָיוּ כּוֹפְרִים בֶּאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ כָּל טָעוּתֵיהֶם [אֲשֶׁר גַּם עַתָּה כָּל הַכּוֹפְרִים הַגְּדוֹלִים נִקְרָאִים עַל שְׁמָם פ”מ כַּיָּדוּעַ], וְעַל־כֵּן אָמְרוּ (בראשית יא, ד): “הָבָה נִבְנֶה לָנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם”, כִּי הֵם הַהֵפֶךְ מִכָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי הֵם אוֹמְרִים: ‘הָבָה נִבְנֶה לָנוּ עִיר’, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, שֶׁרוֹצִים לְהִתְקַבֵּץ וְלִבְנוֹת עִיר מִבָּתִּים רָעִים שֶׁלָּהֶם מִבִּנְיְנֵי דֵּעוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם עַד שֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת ‘מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם’ לִבְנוֹת בִּנְיָן גָּבֹהַּ מִדֵּעוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם עַד שֶׁיַּגִּיעַ ‘רֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם’ לִמְרֹד נֶגֶד הַמָּקוֹם, לַהֲפֹךְ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ חַס וְשָׁלוֹם וְלִכְפֹּר בָּעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (פָּסוּק א): “וַיְהִי כָּל הָאָרֶץ שָׂפָה אַחַת וּדְבָרִים אֲחָדִים”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘וּדְבָרִים חַדִּים אָמְרוּ’ וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל.

כִּי בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ מְשֻׁגָּעִים וְטִפְּשִׁים גְּמוּרִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ מִלְחָמָה עִם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, רַק כָּל כַּוָּנָתָם הָיָה שֶׁיַּעֲשׂוּ מִלְחָמָה בְּדֵעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, שֶׁיִּבְנוּ שָׁם נֶגֶד הַדֵּעוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁל אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהֵם מַכְנִיסִים וְקוֹבְעִים בְּלֵב כָּל אֶחָד יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהֵם רָצוּ לְסַלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִן הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁלֹּא יִזָּכֵר חַס וְשָׁלוֹם שֵׁם ה’ עוֹד, שֶׁזֶּה כָּל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם הָרָעָה שֶׁל בּוֹנֵי הַמִּגְדָּל שֶׁהָיָה אָז וְשֶׁל כָּל הַכּוֹפְרִים שֶׁל עַכְשָׁיו שֶׁהֵם גַּם כֵּן בִּבְחִינַת בּוֹנֵי הַמִּגְדָּל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה כג, כז): “הַחֹשְׁבִים לְהַשְׁכִּיחַ אֶת שְׁמִי” וְכוּ’. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ: “וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם”, כִּי רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ הַשֵּׁם וְהַכָּבוֹד לְעַצְמוֹ, כִּי הֵם פּוֹגְמִים בְּשֵׁם ה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עב, יט): “וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם” וְכוּ’:

י וְכָל זֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת יא.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאָסוּר לְהַגְבִּיהַּ בֵּיתוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, כִּי הַבַּיִת שֶׁל כָּל אֶחָד זֶה בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מט, יז): “כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מד, יג): “כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת”, הַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְהַגְבִּיהַּ בֵּיתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּבוֹדוֹ, לְהַגְבִּיהוֹ יוֹתֵר מֵהַבֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁיִּרְצֶה חַס וְשָׁלוֹם לְהַגְבִּיהַּ כְּבוֹדוֹ עַל כְּבוֹד הַבֵּית הַכְּנֶסֶת, עַד שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ בְּעָסְקוֹ בְּבִנְיַן הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וּבְקִיּוּמוֹ הוּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ כַּנַּ”ל, כִּי אָז הוּא בִּבְחִינַת ‘בּוֹנֵי הַמִּגְדָּל’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ רַק אֶת הַבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁיִּהְיֶה גָּבֹהַּ מִכָּל הַבָּתִּים שֶׁבָּעִיר, לִמְסֹר כָּל הַכָּבוֹד לְהַבֵּית הַכְּנֶסֶת, וּלְבַטֵּל כָּל כְּבוֹדוֹ נֶגֶד הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ הוּא עַל־יְדֵי רִבּוּי כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְרַבֶּה עַל־יְדֵי קִבּוּץ כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּלְבַטֵּל וְלַעֲקֹר דֵּעוֹת בּוֹנֵי הַמִּגְדָּל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל:

יא וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בְּשֶׁבַח יְרוּשָׁלַיִם (תהלים מח, יג): “סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ”, ‘מִגְדָּלֶיהָ’ דַּיְקָא, כִּי הֵם הַהֵפֶךְ מִבּוֹנֵי הַמִּגְדָּל וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ (שיר השירים ז, ה): “צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן” וְכוּ’, שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, כִּי הֵם מְבַטְּלִין הַמִּגְדָּל דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁעָסְקוּ בּוֹ בּוֹנֵי הַמִּגְדָּל שֶׁכָּפְרוּ בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי עַל־יְדֵי הַבֵּית כְּנֶסֶת וּבֵית מִדְרָשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ לְשָׁם עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב שָׁם (שיר השירים ד, ד): “בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו” וְכוּ’, שֶׁנֶּאֱמַר עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, כִּי לְשָׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (שם): “כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים”, כִּי עִקַּר כָּל הַתִּקּוּן נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַגִּבּוֹרִים בַּעֲלֵי כֹּחַ שֶׁיְּכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

יב וְזֶה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי הַמִּשְׁכָּן הוּא בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה, ח): “וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ” וְכוּ’, שֶׁהוּא בֵּית הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו, ז): “וַהֲבִיאוֹתִים וְכוּ’ כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים”, שֶׁנִּבְנֶה עַל־יְדֵי קִבּוּץ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי תּוֹסְפוֹת הַשְּׁכֵנִים, כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁמֵּבִיא זֶה הַפָּסוּק: “וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם”, שֶׁהַתְּפִלָּה בְּתוֹסְפוֹת שְׁכֵנִים הַנַּ”ל הִיא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת שֶׁמְּכַפְּרִין וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁהַתְּפִלָּה בְּתוֹסְפוֹת שְׁכֵנִים וְכוּ’ הוּא בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, כִּי הַכֹּל אֶחָד וְתָלוּי זֶה בָּזֶה, כִּי עַל־יְדֵי עֹצֶם כֹּחוֹ שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַטֵּה עֹז שֶׁעוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּה עַד שֶׁמֻּכְרַחַת לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל חִיּוּתָהּ, כָּל הַדַּעַת וְכוּ’, עַד שֶׁנַּעֲשִׂין גַּם גֵּרִים וְכוּ’, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְרַבִּין הַשְּׁכֵנִים אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה הַרְבֵּה מְאֹד, שֶׁהֵם אֵלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד שֶׁהָיוּ נִבְלָעִים בְּתוֹךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְעַכְשָׁיו עַל־יְדֵי עֹצֶם כֹּחוֹ שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל הוֹצִיאָם מִשָּׁם וְנַעֲשׂוּ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, וַאֲזַי הֵם בָּאִים וּמִתְקָרְבִים לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָעִקָּר עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה נִתְוַסְּפִים שְׁכֵנִים רַבִּים אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּין הַבָּתִּים עַד אֵין חֵקֶר וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנִּבְנָה אַחַר הַמַּעֲשֶׂה הָרָע מְאֹד שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אַחַר מַתַּן תּוֹרָה בְּעֵת שֶׁהָיָה משֶׁה בַּמָּרוֹם לְקַבֵּל כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל זֶה הָיָה עַל־יְדֵי הָעֵרֶב רַב, שֶׁנִּתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּל אוֹתָם שֶׁהָיָה טִינָא בְּלִבָּם עַל משֶׁה, שֶׁכָּל אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר בְּחִינַת מְנַחֲשִׁים וְקוֹסְמִים, כִּי יָדוּעַ שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל עַל־יְדֵי נִחוּשִׁים וּכְשָׁפִים רַבִּים, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. שֶׁאֵלּוּ הַמְנַחֲשִׁים וְכוּ’ הֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת משֶׁה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַתּוֹרָה כְּדֵי לְהָאִיר וּלְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, כִּי הֵם הַהֵפֶךְ מִזֶּה, אֲשֶׁר עַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הִמְשִׁיךְ משֶׁה רַבֵּינוּ עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה יְצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת מַטֵּה עוֹז שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עָשָׂה כָּל הַמּוֹפְתִים, בְּחִינַת: “וַיְפַלֵּל” – וְ’הַשְׁלֵךְ לִ’פְנֵי פַּ’רְעֹה יְ’הִי לְ’תַנִּין” וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף, בְּחִינַת (תהלים עד, יג): “אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְּעָזְךָ יָם” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה ‘שָׁמַע יִתְרוֹ וְנִתְגַּיֵּר’ וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי רִבּוּי הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְרַבָּה עַל־יְדֵי יִתְרוֹ שֶׁנִּתְגַּיֵּר, כִּי ‘כְּדֵין אִסְתְּלִיק וְאִתְיַקַּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵילָא וְתַתָּא’ וְכוּ’ (זוהר שמות דף סט). וְעַל־כֵּן כָּל פָּרָשִׁיּוֹת מַתַּן תּוֹרָה כְּתוּבִים בְּסֵדֶר יִתְרוֹ, כִּי עַל־יָדוֹ הָיָה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

אֲבָל זֶה יָדוּעַ כִּי “אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים” (קהלת ז, יד), וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, עַל־כֵּן תֵּכֶף הִתְגַּבֵּר בָּהֶם הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי וְנִתְלַבֵּשׁ בְּהָעֵרֶב רַב וּבְהַחוֹלְקִים עַל משֶׁה, וְהֵסִית וְהֵדִיחַ אוֹתָם בְּעֵת שֶׁהָיָה משֶׁה בַּמָּרוֹם לְקַבֵּל שְׁאָר כָּל הַתּוֹרָה, עַד שֶׁהֵבִיאָם לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם הֵפֶךְ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. כִּי עִקַּר כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל דּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים וְהַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל דּוֹרוֹת אֵלּוּ, הֵם עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל, שֶׁעַל־יְדֵי פְּגָם זֶה בָּאִים לְכָל מִינֵי טָעוּתִים. וּמֵחֲמַת שֶׁאֱמוּנַת הַחִדּוּשׁ אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁמִּתְבָּרֵר עַל־יְדֵי רוּחַ נְבוּאָה דַּיְקָא שֶׁעִקָּרוֹ הוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, עַל־כֵּן אָז דַּיְקָא הִתְגָּרָה הַבַּעַל דָּבָר לִמְרֹד בְּמשֶׁה וְלִמְשֹׁךְ אַחֲרֵי נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֵרֶב רַב וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַד שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֶׂה הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קו, כ): “וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב”, הַיְנוּ שֶׁרָצוּ לְהַגְבִּיר בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם): ‘אֵין לְךָ מְשֻׁקָּץ כְּמוֹ שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב’, כִּי כְּמוֹ שֶׁעַל־יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה עַד שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכוּ’ וְכוּ’, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע מְזוֹנָא דְּגוּפָא וּמִתְגַּבֵּר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא בְּחִינַת רֵיחַ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, כְּמוֹ כֵן לְהֵפֶךְ עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָעֵרֶב רַב שֶׁעָשׂוּ עֲבוֹדָה זָרָה הֵפֶךְ הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר מְזוֹנָא דְּגוּפָא שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘תַּבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב’ וְכַנַּ”ל:

יג אֲבָל משֶׁה רַבֵּינוּ הָיָה בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, וְלֹא הִנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁרָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע הַזֶּה, וְהִתְגַּבֵּר בְּעֹצֶם כֹּחוֹ וְחָזַר וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹת הַרְבֵּה בִּבְחִינַת דִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב): “וַיְחַל משֶׁה וְכוּ’ וַיֹּאמַר לָמָּה ה’ יֶחֱרֶה אַפְּךָ” וְכוּ’, שֶׁטָּעַן וְעָשָׂה פְּלִילוֹת הַרְבֵּה עִם ה’ יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל רִבּוּי הַטְּעָנוֹת וְהַוִּכּוּחִים שֶׁטָּעַן עִם ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּמְחֹל לָהֶם שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, עַד שֶׁחָזַר וּפָעַל לְהוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל חִיּוּתָהּ וְכוּ’ וְעָסַק לְתַקֵּן הַכֹּל, וְאָז נִצְטַוָּה עַל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא תִּקּוּן הָעֵגֶל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, כִּי כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן הֵם בְּחִינַת הַתִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִין בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה:

יד כִּי הַמִּשְׁכָּן הוּא בְּחִינַת בֵּית הַתְּפִלָּה שֶׁנִּבְנָה עַל־יְדֵי רִבּוּי הַשְּׁכֵנִים, וְעַל־כֵּן נִקְרָא ‘מִשְׁכָּן’ לְשׁוֹן ‘שָׁכֵן’ וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי בְּמָקוֹם אַחֵר[3]. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַכֹּחַ שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁשָּׁם כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַנְּבוּאָה, בְּחִינַת (שבת צב): ‘אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר’ וְכוּ’, כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת כָּבוֹד וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם עַיֵּן שָׁם.

וְכָל זֶה מְרֻמָּז בְּהַשְּׁלוֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים שֶׁל הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו. כִּי עִקַּר עֶצֶם הַמִּשְׁכָּן נִבְנָה מֵהַקְּרָשִׁים שֶׁהָיוּ “עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים” (שמות כו, טו,) זֶה בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת מַטֵּה עֹז, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵץ חָזָק כְּאֶרֶז. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים’ שֶׁעוֹמְדִים בְּחָזְקָם וְתָקְפָּם בְּתוֹךְ בֵּית הַבְּלִיעָה שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַד שֶׁמְּקִיאָה הֲקָאוֹת בְּכָל פַּעַם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הָיָה עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקֶּשֶׁר כְּנֶגֶד כָּל בְּחִינוֹת עֶשֶׂר הַמְבֹאָר שָׁם בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ”ל לְעִנְיַן מִלְחֶמֶת עוֹג וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: משֶׁה כַּמָּה הָוֵי עֶשֶׂר אַמִּין וְכוּ’, כִּי הַמִּשְׁכָּן לֹא יָכֹל שׁוּם אָדָם לְהָקִימוֹ כִּי אִם משֶׁה, וְהָעִקָּר מֵחֲמַת כֹּבֶד הַקְּרָשִׁים שֶׁהָיוּ עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, וּמִשָּׁם אָנוּ לְמֵדִים עֹצֶם גְּבוּרָתוֹ וְכֹחוֹ שֶׁל משֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי הַקְּרָשִׁים הַחֲזָקִים וְהַגְּבֹהִים הֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה הַחֲזָקָה הַנַּ”ל שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲסֹק בָּהּ וְלַהֲקִימָהּ כָּרָאוּי כִּי אִם משֶׁה וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲצֵי ‘שִׁטִּים’, לְרַמֵּז שֶׁהֵם מְתַקְּנִים בְּחִינַת הָרוּחַ שְׁטוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוָה הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי פְּגַם מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת שֶׁל הַמֹּחִין, אֲבָל הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּתוֹךְ הָרוּחַ שְׁטוּת, עַד שֶׁמְּקִיאִים מִשָּׁם דַּיְקָא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘עֲצֵי’ שִׁטִּים, כְּלָלִיּוּת שְׁנֵי הָעֵצִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘עֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגַּן’ וְ’עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע’, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַנָּחָשׁ הוּא עַל־יְדֵי שֶׁהֵסִית אֶת הָאָדָם לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַדַּעַת עַד שֶׁבָּאִים לְרוּחַ שְׁטוּת הַנַּ”ל וְנִתְגָּרְשִׁין מֵעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחַיִּים, אֲבָל עַל־יְדֵי הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, עַל־יְדֵי־זֶה מֻכְרָח הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהָקִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכוּ’, וַאֲזַי נִכְלָל עֵץ הַדַּעַת בְּתוֹךְ עֵץ הַחַיִּים וּמִשְּׁנֵיהֶם דַּיְקָא נִבְנֶה בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן, וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים’ וְכַנַּ”ל:

טו וְהַיְרִיעוֹת שֶׁל הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיוּ שֶׁל מִינֵי בְּגָדִים תְּכֵלֶת וְאַרְגָמָן, זֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְרַבֶּה עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁים, כִּי ‘רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתָא’ (שבת קיג:), כִּי הַיְרִיעוֹת הָיוּ חוֹפִין עַל הַמִּשְׁכָּן כֶּעָנָן בְּחִינַת (איוב לח, ט): “בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ”, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד, בְּחִינַת (שמות טז, י): “כְּבוֹד ה’ נִרְאָה בֶּעָנָן” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת יְרִיעוֹת עִזִּים שֶׁהָיוּ עַל יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה שֶׁל תְּכֵלֶת וְכוּ’, כִּי יְרִיעוֹת עִזִּים גַּסִּים יוֹתֵר, כִּי הֵם מְרַמְּזִים עַל בְּחִינַת הַגֵּרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּדֻשּׁוֹת הָעוֹלוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִיפּוֹת מֵעֶצֶם חִיּוּתָם. וְעַל־כֵּן הֵם “עַשְׁתֵּי עָשָׂר יְרִיעֹת” (שמות כו, ז), כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא הִיא בִּבְחִינַת אֲחַד עָשָׂר כַּמּוּבָא, כִּי עִקַּר יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיוּ שֶׁל מִינֵי בְּגָדִים דַּקִּים יְקָרִים שֶׁהֵם תְּכֵלֶת וְאַרְגָמָן, זֶה בְּחִינַת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, בְּחִינַת “יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּך אֶתְפָּאָר” (ישעיה מט, ג), בְּחִינַת בִּגְדֵי פְּאֵר וְכָבוֹד, אֲבָל הַגֵּרִים שֶׁהָיוּ תְּחִלָּה בִּבְחִינַת (בראשית כז, יא) “עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִר”, כְּשֶׁחוֹזְרִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת “יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן” (שמות שָׁם), כִּי הֵם מְחַפִּין וּמְגִנִּים עַל יִשְׂרָאֵל וְעוֹבְדִים וּמְשַׁמְּשִׁים לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד.

וְזֶה בְּחִינַת (שם, יד) “מִכְסֶה וְכוּ’ עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה”, זֶה בְּחִינַת הַגֵּרִים הַגַּסִּים עוֹד יוֹתֵר, שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת עוֹרוֹת שֶׁהֵם מְגֻשָּׁמִים עוֹד יוֹתֵר בִּבְחִינַת ‘כָּתְנוֹת עוֹר’, אֲבָל גַּם הֵם נַעֲשִׂים מֶרְכָּבָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְחוֹפִין עַל הַמִּשְׁכָּן וְכַנַּ”ל:

טז וְזֶה בְּחִינַת כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, מְנוֹרָה וְשֻׁלְחָן וּמִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת. זֶה בְּחִינַת חָכְמָה וּגְבוּרָה וַעֲשִׁירוּת, כִּי מְנוֹרָה בַּדָּרוֹם זֶה בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת (בבא בתרא כה:): “הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים”, וְשֻׁלְחָן בְּצָפוֹן בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין”, וְסִמָּנָךְ: שֻׁלְחָן בְּצָפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם. וּמִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת זֶה בְּחִינַת גְּבוּרָה, כִּי שָׁם עִקַּר הַגְּבוּרָה וְהַכֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיקִים, כִּי עִקַּר גְּבוּרָתָם לְהַכְנִיעַ הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘קְטֹרֶת’ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל נִצּוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה בְּסוֹד אַחַד עָשָׂר סִמָּנֵי הַקְּטֹרֶת, וּמַכְנִיעִין סִטְרָא דְּמוֹתָא, כְּמוֹ אַהֲרֹן שֶׁהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הַמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וְעִכְּבוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יז, יג): “וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה”.

וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה: ‘חָכְמָה גְּבוּרָה וַעֲשִׁירוּת’ שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּבוֹד, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים בְּבֵית קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, וּמִשָּׁם נִמְשַׁךְ כָּל הַנְּבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה, יב): “וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת” וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁצִּיּוּרָא דְּמִשְׁכְּנָא הָיָה כְּצִיּוּרָא דְּעוּבְדָא דִּבְרֵאשִׁית, כַּמְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקו”ז הקדמה דף יג.). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי כָּל הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו שֶׁעִקָּרוֹ הָיָה הָאָרוֹן עִם הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה מְצֻיָּר שָׁם כָּל בְּרִיאַת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשַׁךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, כְּמוֹ שֶׁהוּא מְצֻיָּר בַּמִּשְׁכָּן בִּקְרָסָיו וּקְרָשָׁיו וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת נִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְזֶהוּ בְּחִינַת (אבות ה): ‘עֲשָׂרָה נִסִּים שֶׁהָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ’, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָיָה מִתְנַהֵג רַק בְּדֶרֶךְ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל. וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְעוֹרֵר הַשִּׁיר חָדָשׁ וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת כָּל הַשִּׁירִים שֶׁל הַלְוִיִּם שֶׁהָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ אוֹמְרִים שִׁיר מְיֻחָד, כְּפִי הַבְּרִיאָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמּוֹשֵׁךְ הִתְגַּלּוּת הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם עַל־יְדֵי עֲבוֹדַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּכְמוֹ כֵן אָמְרוּ שִׁיר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁל לֶעָתִיד הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׁירִים.

וְזֶה בְּחִינַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל הַבְּהֵמוֹת שֶׁהָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבַמִּשְׁכָּן שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיָה בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן וְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל הַבְּהֵמוֹת הֵם בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן כה), כִּי כָּל עִקַּר כְּלַל הַמִּשְׁכָּן וְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כְּדֵי לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל:

יז וְזֶה בְּחִינַת ‘כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִים בְּדוּכָנָן לְשִׁירָן וּלְזִמְרָן וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן’. כִּי ‘יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן’ הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן’, שֶׁהֵם עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהוּא בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: ‘וּלְוִיִים בְּדוּכָנָם לְשִׁירָן’, בְּחִינַת שִׁיר הַנַּ”ל שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי כָּל הַנַּ”ל כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן הָיוּ ‘יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם’ עוֹסְקִים בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית וּבְפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ. כִּי פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁמִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, כִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית מְבֹאָר כָּל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וְכוּ’ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וְכוּ’ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ” וְכוּ’, וּבְפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ חוֹזֵר וּמַזְכִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל פְּעֻלּוֹת ה’ וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה הַכֹּל בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּשְׁבִילָם בָּרָא הָעוֹלָם וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (דברים לב, א ד ז): “הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וְכוּ’ הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ וְכוּ’ זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם” וְכוּ’, עַד שֶׁמְּסַיֵּם בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁהוּא בְּעֵת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (פָּסוּק לט): “רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה” וְכוּ’, שֶׁהוּא תְּחִיַּת הַמֵּתִים, בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד וְכַנַּ”ל:

יח וְעַל־כֵּן כָּל הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו נִמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁהוּא רֵיחַ טוֹב מְאֹד. כִּי כָּל קְדֻשַּׁת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק בְּחִינַת משֶׁה שֶׁעוֹסֵק בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל בְּכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל, עַד שֶׁמַּמְשִׁיךְ בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וּמִשָּׁם כָּל קְדֻשַּׁת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, וְעַל־כֵּן נִמְשַׁח בָּרֵיחַ הַקָּדוֹשׁ הַנִּפְלָא שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְעַל־כֵּן שָׁם מְקוֹם הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח, יז): “מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה”, כִּי עִקַּר הָרֵיחַ הַטּוֹב הוּא הַיִּרְאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה זָכוּ שֶׁנִּתְכַּפֵּר לָהֶם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְנִתְהַפֵּךְ לִזְכֻיּוֹת, בִּבְחִינַת (שיר השירים א, יב): “נִרְדִי נָתַן רֵיחוֹ” הַנֶּאֱמַר עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת פח:), הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהוֹכִיחַ בְּקוֹלוֹ שֶׁל משֶׁה בִּבְחִינַת ‘נִרְדִי נָתַן רֵיחוֹ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב:

יט וְעִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁכָּן הָיָה בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּם בַּמִּדְבָּר, שֶׁפֵּרְקוּהוּ וְהֶעֱמִידוּהוּ בְּכָל פַּעַם, וְהוּא מְרַמֵּז עַל הַחֻרְבָּן וְהַגָּלוּת, שֶׁכָּל קִיּוּמֵנוּ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּנֵי הַמִּשְׁכָּן הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (שמות לח, כא): “אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכַּן” – ‘מִשְׁכָּן בְּבִנְיָנֵהּ, מִשְׁכָּן בְּחֻרְבָּנֵהּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן יא), וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה נא, ג): ‘לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מִשְׁכָּן? שֶׁמִּתְמַשְׁכֵּן בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל’, הַיְנוּ שֶׁמּשֶׁה רַבֵּינוּ כְּשֶׁרָאָה עֹצֶם הִתְגַּבְּרוּת וְהִתְגָּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, עַל־כֵּן עָשָׂה תִּקּוּן כָּזֶה שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה יִגְמֹר תָּמִיד אֶת שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה עַל־יָדוֹ בִּבְחִינַת (קהלת א, ט) “מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה”, הַיְנוּ שֶׁיּוּכְלוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹרֵר בְּכָל פַּעַם בְּחִינַת הַתְּפִלָּה הַנַּ”ל, עַד שֶׁיַּמְשִׁיכוּ בְּכֹחוֹ בְּכָל פַּעַם כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל, עַד שֶׁיְּעוֹרְרוּ הָרֵיחַ טוֹב וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם עַל פָּסוּק (בראשית מט, טו): “וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב” וְכוּ’ עַד “וַיְהִי לְמַס עֹבֵד” וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם:

כ וְעַל־כֵּן עָמַד הַמִּשְׁכָּן עַל מֵאָה אֲדָנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵאָה בְּרָכוֹת בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתְּפִלָּה, כִּי הַמִּשְׁכָּן בְּחִינַת בֵּית תְּפִלָּה כַּנַּ”ל:

רָאשֵׁי פְּרָקִים

 

כא וְזֶה בְּחִינַת בִּגְדֵי כְּהֻנָּה אֵפֹד וְחשֶׁן, שֶׁהָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר אֲבָנִים שֶׁחָקַק עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַבְנֵי קֹדֶשׁ הַנַּ”ל שֶׁל בֵּית הַתְּפִלָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת קִבּוּץ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה (שמות כח, ב) “וְעָשִׂיתָ בִּגְדֵי קֹדֶשׁ וְכוּ’ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת”. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל. וְזֶה (תהלים מה, ט): “מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ” בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב וְכוּ’, “מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ” וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה שֶׁהֵאִיר הַכָּבוֹד גַּם בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה, כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד בִּבְחִינַת יוֹם, בְּחִינַת (ישעיה ס, א): “וּכְבוֹד ה’ עָלַיִךְ זָרָח” הַמּוּבָא שָׁם וְכוּ’.

וְזֶה (שמות כז, כ): “וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”, לְשׁוֹן צַוְתָּא וְהִתְחַבְּרוּת וְכוּ’, “וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ” וְכוּ’, לְהָאִיר הַכָּבוֹד עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי בַּלַּיְלָה יוֹרֶדֶת הַשְּׁכִינָה לְקַבֵּץ נִדָּחִים וְכוּ’ (וְכָל זֶה צָרִיךְ בֵּאוּר הַרְבֵּה):

כב וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כד, ה): “מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל”, שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘מִקְדָּשׁ מְעַט’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה כט.). וְזֶהוּ (במדבר שָׁם, ו): “כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע ה’ כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם”, “כִּנְחָלִים נִטָּיוּ” – זֶה בְּחִינַת “נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה” (משלי יח, ד),  שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה שֶׁל כָּל הַבַּעֲלֵי כֹּחַ הַנַּ”ל בִּבְחִינַת (קהלת ז, יט): “וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים”, כִּי עִקַּר הַכֹּחַ וְהַהִתְגַּבְּרוּת הוּא עַל־יְדֵי הַחָכְמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘כֹּחַ־מָה’ כַּמּוּבָא, כִּי “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה” (שם, יב), וּמִשָּׁם כָּל הַכֹּחַ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַבְּרוּאִים. וְעַל־כֵּן “כִּנְחָלִים נִטָּיוּ” מְרַמֵּז עַל כֹּחַ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת ‘נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה’, שֶׁחָכְמָתוֹ הוּא כְּנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וּכְמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר, כִּי הוּא נוֹבֵעַ תָּמִיד מְקוֹר הַחָכְמָה וּמִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם בְּעֹצֶם כֹּחוֹ נֶגֶד הַסִּטְרָא אָחֳרָא, עַד שֶׁמַּמְשִׁיךְ כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת עַל־יְדֵי הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן.

וְזֶהוּ (במדבר שָׁם): “כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר” בְּחִינַת נָהָר הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן כַּנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת. וְזֶה (שם): “כַּאֲהָלִים נָטַע ה'” שֶׁהֵם מִינֵי בְּשָׂמִים וְרֵיחַ טוֹב וְנִפְלָא שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַנָּהָר הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (שם): “כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם” בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁהוּא מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל שֶׁהִיא קָשָׁה כְּאֶרֶז כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘עֲלֵי מָיִם’, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁכִין מֵימֵי הַדַּעַת בְּחִינַת (ישעיה יא, ט): “וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל כַּנַּ”ל:

כג וְעַיֵּן בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּרַעְיָא מְהֵימָנָא בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח (דף נט:) עַל פָּסוּק (שמות טו, יז): “תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ”, מַה שֶּׁמַּפְלִיג שָׁם בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: ‘דְּהָא בֵּי כְּנִישְׁתָּא דִּלְתַתָּא קַיְמָא לָקֳבֵל בֵּי כְּנִישְׁתָּא דִּלְעֵלָּא, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דִּלְתַתָּא אִיהוּ כְּגַוְנָא דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ דִּלְעֵלָּא’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב עַד: ‘דְּהָא כְּגַוְנָא דָּא קָלָא דְּשׁוֹפָר’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. כִּי עִקַּר הַקִּבּוּץ שֶׁל בֵּית כְּנֶסֶת וּבֵית מִדְרָשׁ הָעִקָּר הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאֲזַי תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר שֶׁמְּקַבֵּץ נִדָּחִים וְאוֹבְדִים שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ וְיִתְקַבְּצוּ לְשָׁם כָּל הָרְחוֹקִים וְיִתְוַסְּפוּ שְׁכֵנִים רַבִּים אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבֶּה וְיִתְגַּדֵּל מְאֹד מְאֹד בֵּית הַתְּפִלָּה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

 

הִלְכוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן

 

כד וְזֶה לְשׁוֹן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים סִימָן קנו: אַחַר־כָּךְ יֵלֵךְ לַעֲסָקָיו וְכוּ’ וְאַל יִשְׁתַּתֵּף עִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְכוּ’, וְגַם כָּל זֶה יִתְבָּאֵר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל:

כִּי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת לא.) שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם: ‘נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה’ וְכוּ’, וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ”ר זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים, וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁכָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכָל הָעֲסָקִים וּמְלָאכוֹת כְּלוּלִים בַּלּ”ט מְלָאכוֹת, וְל”ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גַּמְרִינָן (שבת מט), עַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכוֹת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהַמְּלָאכוֹת בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘אֲנִי ה’ הוּא שְׁמִי’ וְכוּ’ בְּסִימָן יא וּבְלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּהַתּוֹרָה ‘וְאֶת הָעוֹרְבִים’ בְּסִימָן ד וּבִשְׁאָרֵי מְקוֹמוֹת].

וּלְבָאֵר קְצָת אֵיךְ זוֹכִין שֶׁיִּהְיוּ כָּל עִסְקֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהַמְּלָאכוֹת בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאֲפִילּוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים נִסְתָּרוֹת יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לָזֶה, הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה – שֶׁיִּהְיֶה הַהֵן הֵן וְהַלָּאו לָאו, וְכֵן בְּכָל עֲשִׂיָּה וַעֲשִׂיָּה וּבְכָל הִלּוּךְ וְדִבּוּר שֶׁעוֹשֶׂה וְהוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁכַּוָּנָתוֹ שֶׁיַּרְוִיחַ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה מִזֶּה צְדָקָה [וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּהַּתּוֹרָה ‘הַאי מַאן דְּאָזִיל לְמִנְסִיב’ בְּסִימָן כט]. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לִתֵּן לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בֶּאֱמֶת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, וְהָעִקָּר שֶׁיִּזְכֶּה לִתֵּן לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִכַּמָּה נְפָשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָז הוּא זוֹכֶה לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְקַשֵּׁר לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עִקַּר קִיּוּם הַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּית כְּנֶסֶת וּבֵית מִדְרָשׁ שֶׁמִּתְקַיְּמִין עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁמִּתְקַבְּצִין וְעוֹסְקִין שָׁם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה.

כִּי כְּבָר מְבֹאָר לְעֵיל וּבְהִלְכוֹת קְרִיאַת הַתּוֹרָה (הֲלָכָה ו), שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאָדָם הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת שָׁכֵן טוֹב לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ וְכוּ’, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּית כְּנֶסֶת וּבֵית מִדְרָשׁ. וְעִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהַחִבּוּר אֲלֵיהֶם הוּא עַל־יְדֵי מָמוֹן וּצְדָקָה כְּשֶׁזּוֹכֶה לִתֵּן לָהֶם לִהְיוֹת בִּכְלַל תּוֹמְכֵי אוֹרַיְיתָא, וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין בְּיוֹתֵר לְהַחֲזִיק בַּעֲלֵי הַיְשִׁיבוֹת שֶׁהֵם הָרַבָּנִים וְהַתַּלְמִידִים וְהַחֲבֵרִים הַהֲגוּנִים הַלּוֹמְדִים בִּישִׁיבָה, כִּי עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁל הַצְּדָקָה שֶׁמַּחֲזִיק אוֹתָם הוּא נִכְלָל בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ב”ר עב, ה) עַל פָּסוּק (דברים לג, ח): “שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ”.

וְגַם בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן בְּעַצְמוֹ, צָרִיךְ לְכַוֵּן שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וְעוֹסֵק עִם חֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַבֵּר עִמָּהֶם יַחַד שֶׁיַּמְשִׁיכוּ זֶה אֶת זֶה לִהְיוֹת שְׁכֵנִים טוֹבִים אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל “וּמַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ” (קהלת א, ג), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘חוּץ הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת ‘שֶׁמֶשׁ’ אֵין יִתְרוֹן לְאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ’ וְכוּ’, כַּיָּדוּעַ לְכָל מִי שֶׁמֵּשִׂים לֵב לְהִסְתַּכֵּל עַל אַחֲרִיתוֹ.

כִּי כָּל הָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁכְּלוּלִים בְּל”ט מְלָאכוֹת כֻּלָּם בִּשְׁבִיל לְבָרֵר נִצּוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים כַּיָּדוּעַ, וְעִקַּר הַבֵּרוּר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֵר אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח, יח): “וְזָכַרְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל”. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כה, יד): “כִּי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ” – ‘מְכֹר’, “אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ” – ‘תִּקְנֶה’, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י.

וְעַל־כֵּן רָאוּי לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר כְּשֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אוֹ עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בְּבֵיתוֹ, שֶׁיִּתְחַבֵּר עִם כְּשֵׁרִים וַהֲגוּנִים, וְיִהְיֶה רָגִיל בְּכָל פַּעַם לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, בְּאֹפֶן שֶׁיַּזְכִּיר אֶת חֲבֵרוֹ, אוֹ חֲבֵרוֹ יַזְכִּיר אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם מֵהַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ[4] שֶׁאָסוּר לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ אֶחָד שֶׁיַּעֲסֹק עִמּוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וַאֲפִילּוּ אִם אֵינוֹ מוֹצֵא חֲבֵרִים כָּאֵלּוּ בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, עַל־כָּל־פָּנִים צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח בַּה’ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, וְיִהְיֶה מִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד בְּרָצוֹן חָזָק לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת חֲבֵרָיו הָעוֹסְקִים עִמּוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ, כִּי זֶה כָּל כַּוָּנַת ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּסַבֵּב עִסְקֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהַמְּלָאכוֹת בָּעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִיל בֵּרוּרִים כַּנַּ”ל, וְעִקָּר שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וַעֲסָקִים מִתְחַבְּרִים בְּנֵי אָדָם זֶה עִם זֶה, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּבֵּר הָאֱמֶת שֶׁבְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְיַמְשִׁיךְ אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻּלָּם לַה’ יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ, וְהָעִקָּר שֶׁיִּתְחַבְּרוּ יַחַד וְיִתְקַבְּצוּ אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁיִּתְרַבֶּה בִּשְׁכֵנִים רַבִּים עַד אֵין חֵקֶר כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ”ל. נִמְצָא, מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בְּכַוָּנָה זֹאת בְּוַדַּאי הוּא עוֹסֵק אָז בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן וְקִיּוּמוֹ וְכַנַּ”ל:

כה וְזֶה בְּחִינַת (שמות לה, א): “וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה’ לַעֲשֹׂת אוֹתָם”, וְאָז צִוָּם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת ע.) מִפָּסוּק זֶה ל”ט מְלָאכוֹת. וְעַל־כֵּן הִקְדִּים לוֹמַר ‘וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה’, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן הָיָה בִּשְׁבִיל הַקְּהִלָּה וְהַקִּבּוּץ וְהַכְּנִיסָה, כְּדֵי שֶׁיִּקָהֲלוּ וְיִתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁם, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבֶּה בֵּית הַתְּפִלָּה בְּרִבּוּי עָצוּם וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן אָז רָמַז לָהֶם ל”ט מְלָאכוֹת בְּפָסוּק ‘אֵלֶּה הַדְּבָרִים’ שֶׁכְּלוּלִים בַּמִּשְׁכָּן, לְהוֹרוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּל הַלּ”ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁיִּהְיֶה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהָעֲסָקִים בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת ‘וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה’, שֶׁהוּא מַה שֶּׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת משֶׁה עוֹסֵק לְהַקְהִיל וּלְקַבֵּץ כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ”ל, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהָעֲסָקִים שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְקַבֵּץ וּלְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁיִּתֵּן לָהֶם וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

כו וְעַל־כֵּן אָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף עִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַשֵּׁר וְיִתְחַבֵּר עִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁכְּפִי הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהַהִתְחַבְּרוּת עִמּוֹ, כְּמוֹ כֵן הוּא מִתְרַחֵק מֵהַקֶּשֶׁר וְהַקִּבּוּץ שֶׁל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הֵם בְּהֵפֶךְ מִקְּדֻשַּׁת קִבּוּץ יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר קִבּוּץ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִנַּפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, אֲבָל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בָּהֶם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵם הַמְנַחֲשִׁים וְהַקּוֹסְמִים בְּחִינַת נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, וְעַל־כֵּן הֵם רְחוֹקִים מִקַּבָּלַת הַתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן אֵין הָאֱמוּנָה בְּרוּרָה אֶצְלָם וְיֵשׁ לָהֶם אֱמוּנוֹת כָּזְבִיּוֹת, עַל־כֵּן צָרִיךְ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לְהִתְרַחֵק מֵהֶם וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַשֵּׁר עִמָּהֶם שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק מֵהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ וְכַנַּ”ל:

כז וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וּמוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח קנו, א) שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף עִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִשּׁוּם (שמות כג, יג): “וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ” – ‘שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב לוֹ שְׁבוּעָה’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט, ב): “אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי”, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל (בליקו”ת סִימָן מד): “הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל אָדָם” וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל עַל פָּסוּק (תהלים פא, ד): “בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ”, שֶׁכָּל הַתָּאֳרִים וְהַשְּׁבָחִים שֶׁאָנוּ מְתָאֲרִין וּמְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ, הֵם כְּפִי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה וְכוּ’. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל־יְדֵי הַתָּאֳרִים וְהַשְּׁבָחִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בְּכָל יוֹם לְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵּל אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּפִיהֶם.

אֲבָל אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי יֵשׁ פֶּה דּוֹבֵר תַּהֲפּוּכוֹת שֶׁהֵם דִּבְרֵי פִּיהֶם שֶׁל הַמַּאֲמִינִים בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִיּוֹת “אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר” (תהלים קמד, ח), וְצָרִיךְ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם יְנִיקָה, כִּי כָּל כֹּחָם כְּשֶׁחוֹתְרִים לִינֹק מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי גּוֹרֵם חַס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּשְׁמַע ‘שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים’ אֲפִילּוּ מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עַל־יָדוֹ הוּא פְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, וְעַל־כֵּן אָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף עִם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל ‘לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ’ כַּנַּ”ל.

כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַגְדִּיל שֵׁם ה’ בְּכָל מַה שֶּׁיָּכוֹל, שֶׁזֶּה כָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּא לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הָעִקָּר לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְקַשֵּׁר לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹסְקִים תָּמִיד לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּים יוֹתֵר נִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, בִּבְחִינַת (משלי יד, כח): “בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ”, כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֻשְׁרֶשֶׁת נַפְשׁוֹ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּים נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר שֶׁמִּתְקַבְּצִים וּמְגַדְּלִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲבָל לְהֵפֶךְ כְּשֶׁמִּשְׁתַּתֵּף וּמִתְחַבֵּר עִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, כִּי מַזְכִּירִים שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִיּוֹת, הוּא גּוֹרֵם חַס וְשָׁלוֹם לְהִתְרַחֵק מֵהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ כְּפִי הִתְחַבְּרוּתוֹ עִמָּהֶם, עַל־כֵּן אָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם וְכַנַּ”ל:

כח וְעַל־כֵּן הִקְדִּים לְהַזְהִיר עַל שְׁמִירַת שַׁבָּת קֹדֶם מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת ‘וַיַּקְהֵל’ הַנַּ”ל וּבִשְׁאָרֵי מְקוֹמוֹת, כִּי ‘שַׁבָּת שְׁמָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’ (זוהר יתרו דף פח:), כִּי עִקַּר מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא לְהַגְדִּיל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, הוּא בִּשְׁבִיל לְהַגְדִּיל שֵׁם ה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא ‘שְׁמָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁמּוֹרֶה עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וְשָׁבַת בְּשַׁבָּת, וְעַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת כָּל הַלּ”ט מְלָאכוֹת שֶׁל יְמֵי הַחֹל שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן, עִקַּר קְדֻשָּׁתָם עַל־יְדֵי שַׁבָּת עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ”ל שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַלּ”ט מְלָאכוֹת שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁכָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבָּהֶם עָשָׂה ה’ כָּל מְלַאכְתּוֹ, וְשָׁבַת בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, ב): “וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה” וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן שֶׁל כָּל הַמְּלָאכוֹת וְהָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי חֹל, שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְכַנַּ”ל, עַל־כֵּן הִקְדִּים שַׁבָּת לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְכַנַּ”ל:

[1] עיין לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן עב וּבְסִימָן סז.

[2] רב אמי ורב אסי למרות שהיה להם שלוש עשרה בתי כנסיות לא היו מתפללים אלא במקום שבו היו לומדים.

[3] בְּהִלְכוֹת חֹל הַמּוֹעֵד הֲלָכָה ד אוֹת טו וּבְהִלְכוֹת נִזְקֵי שְׁכֵנִים הֲלָכָה ד אוֹת ד.

[4] זוהר חָדָשׁ רוּת מַאֲמַר וַיְהִי בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים.