א עַל־פִּי הַתּוֹרָה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פד וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דַּע שֶׁעִקַּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לַה’ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה וְכוּ’. וּבִשְׁבִיל זֶה עַל־פִּי רֹב כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל נוֹפֵל לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת, כִּי הַתְּפִלָּה הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת בְּחִינַת ‘אֲנִי’, הִיא בַּגָּלוּת בְּתוֹךְ מַלְכוּת הָרִשְׁעָה וְכוּ’, וּכְשֶׁהִיא רוֹצָה לָצֵאת אֲזַי מִתְאַחֶזֶת בָּהּ מַלְכוּת הָרִשְׁעָה הַיְנוּ גַּדְלוּת וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּכֹחַ, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹתֵן כֹּחַ בַּתְּפִלָּה לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגֶד מַלְכוּת הָרִשְׁעָה וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁהַתִּקּוּן לִפְנִיּוֹת שֶׁל גַּדְלוּת הָעוֹלִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הוּא לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ, וּבָזֶה יִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וִיבַטְּלֵם וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְתַקֵּן ‘אֵשֶׁת חַיִל’ בְּחִינַת מַלְכוּת, וּמוֹצִיא אוֹתָהּ מִגָּלוּתָהּ מִלְּבוּשִׁין אוּכָּמִין לְבוּשִׁין דִּקְלִפָּה שֶׁהִיא מְכֻסָּה בָּהֶם בְּגָלוּתָא, וְנַעֲשֵׂית קֵן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ’. וְעִקַּר כַּוָּנָתְךָ יִהְיֶה שֶׁתְּתַקֵּן הַשְּׁכִינָה כְּדֵי לְזַוְּגָהּ עִם בַּעְלָהּ וְכוּ’, כִּי מִתְּחִלָּה צָרִיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְכוּ’, וַאֲזַי הַשְּׁכִינָה מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין נְהוֹרִין ‘חִוָּר סוּמָק יָרֹק’ בְּחִינַת אָבוֹת. וְהִיא בְּחִינַת שְׁבוּעָה, בְּחִינַת שִׁבְעָה, וְנַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ עַכְשָׁיו נִשְׁבַּע לָאָבוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה. נִמְצָא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ נִתְחַדֵּשׁ הַשְּׁבוּעָה לָאָבוֹת עַד כָּאן, עַיֵּן שָׁם:
ב וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘תְּפִלּוֹת – אָבוֹת תִּקְּנוּם’ (ברכות כו:). כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת אָבוֹת כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בְּכֹחַ נִתְחַדֵּשׁ הַשְּׁבוּעָה לָאָבוֹת כַּנַּ”ל, כִּי הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת הֵם בְּעַצְמָן בִּבְחִינַת תִּקּוּנֵי מַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה הַמְבֹאָרִים בַּתּוֹרָה הַזֹּאת.
כִּי ‘אַבְרָהָם’ אִישׁ הַחֶסֶד (עיין זוהר משפטים דף קיט:) – הוּא עִקַּר הַהִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, כִּי אַבְרָהָם בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁהוּא אַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת חֶסֶד וְאַהֲבָה בְּחִינַת אַבְרָהָם, כִּי אַבְרָהָם הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת וּלְהַמְשִׁיךְ דֶּרֶךְ הַתְּפִלָּה בָּעוֹלָם, כִּי הוּא הִתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְכַמְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בִּדְבָרָיו זַ”ל (בסימן י ובסימן טו).
‘יִצְחָק’ – הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת כֹּחַ וּגְבוּרָה, שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבִגְבוּרָה גְּדוֹלָה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, הַיְנוּ גַּדְלוּת שֶׁעוֹלָה עַל הַלֵּב בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. כִּי בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק הָיָה עֲדַיִן אֲחִיזַת מַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁהֵם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכֹחַ וּגְבוּרָה, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל מַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁהוּא מַלְכוּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁלֹּא יְבַטְּלוּ הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת וְכַנַּ”ל.
וְעַל־כֵּן הָיָה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי עֲקֵדַת יִצְחָק, כִּי עֲקֵדַת יִצְחָק זֶה בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ לָמוּת בִּשְׁבִיל ה’ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּכֹחַ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַנִּיחַ כָּל כֹּחוֹ וְחִיּוּתוֹ בְּתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת עֲקֵדַת יִצְחָק שֶׁמָּסַר כָּל חִיּוּתוֹ בִּשְׁבִיל ה’ יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְבַטֵּל מַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁהֵם תֹּקֶף הַגְּבוּרוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהָיוּ נֶאֱחָזִין בּוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁל עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. וְעַל־יְדֵי הָעֲקֵדָה שֶׁהִיא מְסִירוּת נֶפֶשׁ בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּכֹחַ, עַל־יְדֵי־זֶה הִכְנִיעַ וּבִטֵּל אוֹתָם וְכַנַּ”ל.
עַל־כֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצִים לְהַזְכִּיר לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לְהָאָבוֹת, מַזְכִּירִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי הַזְכָּרַת זְכוּת עֲקֵדַת יִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכֵן בְּכָל יוֹם: ‘וּזְכֹר לָנוּ ה’ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה וְכוּ’, וְאֶת הָעֲקֵדָה’ וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַזְכָּרַת הַשְּׁבוּעָה לָאָבוֹת הִיא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲקֵדַת יִצְחָק כַּנַּ”ל.
‘יַעֲקֹב’ – הָיָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם פְּסוּל, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא לְיַחֵד הַשְּׁכִינָה עִם דּוֹדָהּ כַּנַּ”ל. וְזֶה זָכָה יַעֲקֹב בִּשְׁלֵמוּת, כִּי זָכָה לְמִטָּה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם פְּסוּל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גָּרַם יִחוּד וְזִוּוּג עֶלְיוֹן, בְּחִינַת “וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה” (בראשית מז, לא) – שֶׁהָיְתָה מִטָּה שְׁלֵמָה, וְהָיְתָה הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל מִטָּתוֹ תָּמִיד, כִּי גָּרַם יִחוּד וְזִוּוּג עֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת מִטָּה שְׁלֵמָה.
וְעַל־כֵּן יָצָא מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַתְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁהֵם עִקַּר הַתְּפִלָּה. כִּי שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת הֵם בְּחִינַת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה וּלְאַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לד.). אֲבָל עִקַּר הַתְּפִלָּה הֵם שְׁנֵים עָשָׂר אֶמְצָעִיּוֹת, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּטָּה שְׁלֵמָה, בְּחִינַת הַזִּוּוּג הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה. וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵים עָשָׂר אֶמְצָעִיּוֹת הֵם חוּץ בִּרְכַּת הַמִּינִים, כִּי כָּל הַשְּׁנֵים עָשָׂר אֶמְצָעִיּוֹת שֶׁהֵם כְּלָל הַתְּפִלָּה הִיא לְהַכְנִיעַ הַמִּינִים וְהַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּדְלוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וּמִינוּת. נִמְצָא שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא הַיִּחוּד עֶלְיוֹן, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב. וְעַל־כֵּן ‘תְּפִלּוֹת – אָבוֹת תִּקְּנוּם’, כִּי כָּל הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת, דְּהַיְנוּ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְדַּבֵּק לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַבְרָהָם, וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ וּגְבוּרָה וְכוּ’ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יִצְחָק, וְהָעִקָּר לְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁזָּכָה לְמִטָּה שְׁלֵמָה כַּנַּ”ל:
ג וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר אֶמְצָעִיּוֹת הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי בְּנֵי יַעֲקֹב, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִטָּה שְׁלֵמָה, שֶׁהֵם עִקַּר הַתְּפִלָּה. וְעַתָּה נְבָאֵר בְּחַסְדֵי ה’ בִּפְרָטִיּוּת שְׁנֵים עָשָׂר בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת, אֵיךְ הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר בְּנֵי יַעֲקֹב.
בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה מֵהַשְּׁנֵים עָשָׂר אֶמְצָעִיּוֹת הִיא ‘אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת’, הִיא כְּנֶגֶד רְאוּבֵן. כִּי רְאוּבֵן עַל שֵׁם הָרְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כט, לב) “כִּי רָאָה ה’ בְּעָנְיִי”, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ז:): “רְאוּ בֵּן” וְכוּ’. וּרְאִיָּה הִיא בְּחִינַת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת א, טז): “וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, ז): “וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י לְעִנְיַן הַדַּעַת, כִּי עֵינַיִם עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר:
‘הֲשִׁיבֵנוּ’ כְּנֶגֶד שִׁמְעוֹן שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם (שם כט, לג): “כִּי שָׁמַע ה’ כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי”, זֶה בְּחִינַת הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁנִּלְכַּד תְּחִלָּה בַּחֲטָאִים וְעַל־כֵּן הוּא שָׂנוּא בְּעֵינֵי ה’ וּבְעֵינֵי עַצְמוֹ, וּכְשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ עוֹזְרוֹ מִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, אֲזַי ה’ יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו עַל בִּזְיוֹנוֹ שֶׁהוּא שָׂנוּא כָּל כָּךְ, בִּבְחִינַת “כִּי שָׁמַע ה’ כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי”, בְּחִינַת (תהלים לח, ח) “כִּי כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה” וְכוּ’, שֶׁהוּא מְבֻזֶּה וְנִקְלֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, בְּחִינַת (משלי יד, כ): “גַּם לְרֵעֵהוּ יִשְׂנָא רָשׁ”, שֶׁהוּא הָרָשׁ מִתּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְעַל זֶה מְבַקְּשִׁים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וְיִשְׁמַע, כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי עַל־יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְיַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו. וְזֶה בְּחִינַת (דברים לג, ז): “שְׁמַע ה’ קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ”, שֶׁנֶּאֱמַר לְעִנְיַן תְּשׁוּבָה שֶׁל יְהוּדָה שֶׁהִתְוַדָּה וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה ז:): ‘מִי גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁיּוֹדֶה – יְהוּדָה’ וְכוּ’, וּרְאוּבֵן הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ב”ר פד, יט) ‘אַתָּה פָּתַחְתָּ בִּתְשׁוּבָה תְּחִלָּה’ וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁפָּסוּק “שְׁמַע ה’ קוֹל יְהוּדָה” מְדַבֵּר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁיִּשְׁמַע קוֹל יִשְׂרָאֵל הַמְכֻנִּים עַל שֵׁם יְהוּדָה וְיַחֲזִירֵם בִּתְשׁוּבָה, וּבְאֵלּוּ הַתֵּבוֹת “שְׁמַע ה'” רָמַז בְּרָכָה לְשִׁמְעוֹן כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, נִמְצָא שֶׁ’שְּׁמַע ה” בְּחִינַת שִׁמְעוֹן, הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן ‘בִּרְכַּת הֲשִׁיבֵנוּ’ כְּנֶגֶד שִׁמְעוֹן.
‘סְלַח לָנוּ’ כְּנֶגֶד לֵוִי, שֶׁהֵם הַלְּוִיִּים וְהַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הָעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ תָּמִיד לְכַפֵּר וְלִסְלֹחַ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְקָרְבָּנוֹת הַכֹּל לְכַפֵּר וְלִסְלֹחַ עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל.
‘רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ’ שֶׁהוּא בִּרְכַּת גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד יְהוּדָה, שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצֵא מָשִׁיחַ שֶׁהוּא גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל גּוֹאֵל צֶדֶק.
‘רְפָאֵנוּ’ כְּנֶגֶד יִשָּׂשׂכָר, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא כו.), וְהַתּוֹרָה הִיא רְפוּאָה לַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג, ח): “רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ”.
‘בָּרֵךְ עָלֵינוּ’ שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַפַּרְנָסָה כְּנֶגֶד זְבוּלוּן, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בִּפְרַקְמַטְיָא לְהַסְפִּיק פַּרְנָסָה לְיִשָּׂשׂכָר הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ב”ר צט, ט), וְעַל־כֵּן הֵם צְרִיכִים בִּרְכַּת הַפַּרְנָסָה.
‘תְּקַע בְּשׁוֹפָר’ שֶׁהוּא קִבּוּץ נִדָּחִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים ‘מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל’, כְּנֶגֶד שֵׁבֶט דָּן, שֶׁהָיָה ‘מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת’ דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִבּוּץ נִדָּחִים (עיין בסימן נו). כִּי עֲמָלֵק הָיָה רוֹדֵף תָּמִיד אַחֲרֵי מַחֲנֵה דָּן, כִּי עֲמָלֵק הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית בְּחִינַת מִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה, יח): “אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ”, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַנִּדָּחִים כַּיָּדוּעַ. וְעַל זֶה עִקַּר הַתְּפִלָּה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ וִיקַבֵּץ נִדְּחֵנוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּקַבֵּץ וְיֶאֱסֹף לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה כָּל הַנִּצּוֹצוֹת הַנִּדָּחִים עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁכָּל הַתִּקּוּן הַזֶּה הוּא בִּבְחִינַת מַחֲנֵה דָּן שֶׁהוּא מְקַבֵּץ וּמְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת, לְהַכְנִיס כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים וְהַנִּדָּחִים לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה. נִמְצָא שֶׁ’מְּקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל’ הוּא כְּנֶגֶד דָּן.
‘הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ וְיוֹעֲצֵינוּ’ וְכוּ’ כְּנֶגֶד נַפְתָּלִי, בִּבְחִינַת (בראשית מט, כא) “נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר”, שֶׁהֵם אֲמָרִים נָאִים לְבָרֵר הַמִּשְׁפָּט וְהָעֵצָה עַל מְכוֹנָהּ, וְכַמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ רַבָּה סֵדֶר וַיְחִי (פרשה צח, יז) “הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר” – ‘אִמְרֵי שׁוֹפָר, שֶׁהֵם מְשַׁפְּרִין אֲמָרִים שֶׁנִּתְּנוּ בְּשׁוֹפָר וּבִתְרוּעָה. אַתְּ מוֹצֵא, בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ לִקְבֹּר אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ, בָּאוּ בְּנֵי חֵת לְהִתְעוֹרֵר עִמָּהֶן עַל הַקְּבוּרָה, וְרָץ נַפְתָּלִי כְּאַיָּלָה וְהֵבִיא אֶת הַסֵּפֶר מִמִּצְרַיִם וְשִׁפֵּר עַל־יָדוֹ’, וּפֵרֵשׁ הַמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה: ‘וְשִׁפֵּר’ – הִשְׁקִיט הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְעַיֵּן שָׁם בְּהַמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה. וְזֶה בְּחִינַת בֵּרוּר הַמִּשְׁפָּט שֶׁמַּשְׁקִיט הַמְּרִיבָה שֶׁנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי נַפְתָּלִי שֶׁנּוֹתֵן ‘אִמְרֵי שָׁפֶר’, שֶׁהֵם דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנוּ בְּשׁוֹפָר וּבִתְרוּעָה וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הַמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה שָׁם. וְעַל־כֵּן זָכַר שׁוֹפָר וּתְרוּעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה, שֶׁאָז הוּא יוֹם הַמִּשְׁפָּט. וְזֶה בְּחִינַת “וּמִנַּפְתָּלִי שָׂרִים אָלֶף” (דברי הימים־א יב, לה) כַּמּוּבָא זֶה הַפָּסוּק בַּמִּדְרָשׁ שָׁם, כִּי הֵם שָׂרִים שֶׁמּוֹצִיאִין וּמְבָרְרִין הַמִּשְׁפָּט לַכֹּל, כִּי הֵם נוֹתְנִים ‘אִמְרֵי שָׁפֶר’ לְבָרֵר הַמִּשְׁפָּט וְהָעֵצָה לְהַשְׁקִיט הַמְּרִיבָה וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן ‘הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ’ כְּנֶגֶד נַפְתָּלִי.
וְאָז מַתְחִיל עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת. כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת הוּא הַמִּשְׁפָּט שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כט, ד) “מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד” וְכוּ’. וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין בִּבְרָכָה זֹאת דַּיְקָא שֵׁם מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט’, כִּי עִקַּר תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט. וְעַל־כֵּן מִתְפַּלְּלִין אָז תֵּכֶף בִּרְכַּת הַמִּינִים שֶׁיַּעֲקֹר הַמִּינִים וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם הַגַּדְלוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת מִינוּת וַעֲבוֹדָה זָרָה בְּחִינַת מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה וְכַנַּ”ל.
‘עַל הַצַּדִּיקִים’ כְּנֶגֶד יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא ‘צַדִּיק’.
‘וְלִירוּשָׁלַיִם’ כְּנֶגֶד בִּנְיָמִין, כִּי יְרוּשָׁלַיִם הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין.
‘אֶת צֶמַח דָּוִד’ וְכוּ’ כְּנֶגֶד גָּד, שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא אֵלִיָּהוּ שֶׁהוּא יְקָרֵב הַגְּאֻלָּה, וְכָל צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה עַל־יָדוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ פָּרָשָׁה צט סֵדֶר הַנַּ”ל לְעִנְיַן דָּן: ‘כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ יַעֲקֹב אָמַר: “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'” (בראשית מט, יח), אֵין זֶה מֵבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה אֶלָּא מִגָּד, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, יט): “גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב”, לְאוֹתוֹ שֶׁהוּא בָּא בֶּעָקֵב, “הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא” (מַלְאָכִי ג, כג) שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט גָּד’. זֶה שֶּׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִין בְּבִרְכַּת אֶת צֶמַח: ‘כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם’, הַיְנוּ בְּחִינַת “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'” הַנַּ”ל שֶׁאָמַר יַעֲקֹב, שֶׁנִּסְמָךְ לְבִרְכַּת “גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ”, הַיְנוּ שֶׁעַתָּה אָנוּ מְקַוִּים רַק לִישׁוּעָתְךָ עַל־יְדֵי זֶרַע גָּד שֶׁהוּא אֵלִיָּהוּ, שֶׁיָּבֹא בְּקָרוֹב וִיבַשְּׂרֵנוּ הַגְּאֻלָּה וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אֶת צֶמַח כְּנֶגֶד גָּד.
‘שְׁמַע קוֹלֵנוּ’ כְּנֶגֶד אֲשֶׁר שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם (בראשית ל, יג) “בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת”. כִּי כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הַכֹּל רוֹאִין מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל מְאַשְּׁרִין אוֹתָם, בִּבְחִינַת (תהלים קמד, טו): “אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה’ אֱלֹהָיו”, שֶׁשּׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָם בְּכָל קְרָאָם אֵלָיו, בְּחִינַת (דברים לג, כט): “אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'”, שֶׁשּׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָם וּמוֹשִׁיעָם תָּמִיד. וְעַל־כֵּן בִּרְכַּת שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה כְּנֶגֶד ‘אָשֵׁר’.
