הִלְכוֹת תְּפִלָּה – הֲלָכָה ד

עַל־פִּי הַמַּעֲשֶׂה נוֹרָאָה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה (סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה יב), עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ:

א וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּצִבּוּר, דְּהַיְנוּ בַּעֲשָׂרָה. כִּי מְבֹאָר שָׁם שֶׁהַמֶּלֶךְ עִם אֲנָשָׁיו הָיוּ עֲשָׂרָה, שֶׁהֵם: הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, הַבַּת מַלְכָּה וְהַתִּינוֹק, הַמֵּלִיץ וְהָאוֹהֵב נֶאֱמָן, הַמְמֻנֶּה וְכוּ’. וְהֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַתִּקּוּן. וְהִנֵּה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת, יָכוֹל לְהָבִין מְעַט, שֶׁסּוֹד מַעֲשֶׂה זֹאת נוֹגֵעַ בְּעִנְיַן מִיתַת הַמְּלָכִים וּשְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָן. וּכְבָר אָמַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ מוֹצְאִין בְּהַמַּעֲשִׂיּוֹת, הוּא רַק רֶמֶז בְּעָלְמָא פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם, וַאֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרֵנוּ לְכַוֵּן הָאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁזֶּה אֱמֶת שֶׁגַּם עִנְיָן זֶה נִרְמָז בְּסוֹד הַמַּעֲשִׂיּוֹת, אֲבָל סוֹד גּוּף הַמַּעֲשֶׂה בְּעֶצֶם רָחוֹק וְנִשְׂגָּב מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ, כִּי גָּאוּ הַמַּיִם נַחַל נוֹבֵע אֲשֶׁר לֹא נוּכַל לַעֲבֹר בּוֹ:

ב אֲבָל עַל כָּל פָּנִים זֶה מוּבָן בְּבֵאוּר שָׁם, שֶׁמְּרֻמָּז בְּעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת מֵעִנְיַן שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָן. וְהֵם עֲשָׂרָה בְּחִינוֹת, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר סְפִירוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם הָיָה הַשְּׁבִירָה וְהַפְּגָם וְהַבִּטּוּל, כַּמְבֹאָר בְּעֵץ חַיִּים (שַׁעַר ו פֶּרֶק ה) שֶׁאַף עַל־פִּי שֶׁהַשְּׁבִירָה לֹא הָיְתָה כִּי אִם בִּבְחִינַת שִׁבְעָה מְלָכִים, אֲבָל אַף־עַל־פִּי כֵּן גַּם בְּשָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת הָיָה בְּחִינַת פְּגָם וּבִטּוּל, עַיֵּן שָׁם.

כִּי עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְכָל הַטָּעֻיּוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם הָרְחוֹקִים מֵה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל אֶחָד נִתְעָה לְמָקוֹם שֶׁנִּתְעָה עַל־יְדֵי תַּאֲווֹתָיו שֶׁהִתְעוּ אוֹתוֹ לְדֵעוֹת זָרוֹת כָּזְּבִיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל עִנְיְנֵי הַשְּׁטוּת וְהַטָּעֻיּוֹת שֶׁל כָּל הַכִּתּוֹת הַמְבֹאָרִים שָׁם, שֶׁכֻּלָּם נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ מְאֹד מְאֹד עַל־יְדֵי תַּאֲוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת. כִּי זֹאת הַכַּת נִתְעוּ מִדֵּעָה לְדֵעָה וּמִסְּבָרָא לִסְבָרָא, עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא ‘כָּבוֹד’, וְהָיָה לָהֶם סְבָרוֹת גְּדוֹלוֹת וְהוֹכָחוֹת עַל זֶה שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד, וְכַת אַחֶרֶת נִתְעוּ וְאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא ‘רְצִיחָה’ וְכוּ’, וְהָיָה לָהּ גַּם כֵּן סְבָרוֹת רַבּוֹת עַל זֶה, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַכִּתּוֹת, וְכָל אַחַת הָיָה לָהֶם סְבָרוֹת רַבּוֹת עַל טָעוּתָם עַד שֶׁאֶפְשָׁר בֶּאֱמֶת לִטְעוֹת בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת כָּל הַסְּבָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל כַּת וְכַת, כִּי יֵשׁ לָהֶם כָּל כָּךְ סְבָרוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִטְעוֹת בָּהֶם בֶּאֱמֶת.

וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַכֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ הַכֵּלִים לְמַטָּה לִמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ אֶצְלָם כָּל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, וְהָפְכוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֶצְלָם סְבָרוֹת לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת. וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַנִּצּוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁנָּפְלוּ בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְאַחֲזוּ בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, וּמְקַבְּלִים מֵהֶם כֹּחַ לַהֲפֹךְ אֶת הָאֱמֶת לְשֶׁקֶר גָּמוּר מֵעֵין אוֹתוֹ הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת (סוטה לה.): ‘כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ אֵינוֹ מִתְקַיֵּם בְּסוֹפוֹ’.

כִּי כָּל כַּת וְכַת מֵהַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הַנַּ”ל שֶׁהָיוּ לָהֶם סְבָרוֹת בְּדוּיוֹת וְכָזְּבִיּוֹת לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מֵאֵיזֶה צַד אֱמֶת בְּשָׁרְשׁוֹ וּבִמְקוֹמוֹ, אֲבָל אֶצְלָם נִתְקַלְקֵל זֶה הָאֱמֶת, וְנִתְעוּ עַל־יְדֵי־זֶה לְדֵעוֹת זָרוֹת מְאֹד, כָּל אֶחָד מֵעֵין אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁנָּפַל אֶצְלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשְּׁבִירָה:

ג לְמָשָׁל, הַכַּת שֶׁאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא ‘כָּבוֹד’, וְהָיָה לָהֶם הוֹכָחוֹת וּסְבָרוֹת רַבּוֹת עַל זֶה, זֶה הַטָּעוּת נִמְשָׁךְ מִנְּפִילַת הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה. כִּי יֵשׁ כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ וּכְבוֹד תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ בִּשְׁבִיל זֶה הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא לח.): ‘כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ’, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ז): “כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו”, וְכַמְבֹאָר בְּכַמָּה תּוֹרוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל, שֶׁכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, בְּחִינַת (בראשית מט, ו) “בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם בְּהַתּוֹרָה עַל פָּסוּק “וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה” (בסימן יב), וּבְהַתּוֹרָה “חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים” (בסימן עא) בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת.

וּמֵחֲמַת שֶׁכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד, עַל־כֵּן מֵעֵת שֶׁהָיָה שְׁבִירַת כֵּלִים וּמִיתַת הַמְּלָכִים, שֶׁאָז נָפְלוּ כָּל הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת לְמַטָּה, וְאָז נִתְבַּלְבְּלוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה רוּחַ סְעָרָה שֶׁבִּלְבֵּל וְהָפַךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא סוֹד בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְכוּ’, שֶׁאָז נִתְבַּלְבְּלוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת וְנִתְהַפְּכוּ מִסִּדְרָן הָאֱמֶת כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן אָז אַחַר הָרוּחַ סְעָרָה הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, אָז נִתְהַוּוּ כָּל הַכִּתּוֹת רָעוֹת הַמְבֹאָרִין שָׁם, שֶׁנִּתְעוּ וְנָבוֹכוּ בְּדֵעוֹת זָרוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִנְּפִילַת הַנִּצּוֹצוֹת מִמִּדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ אֲלֵיהֶם עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה טָעוּ וְהָפְכוּ הָאֱמֶת מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, וְאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד, מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת אַדְּרַבָּא, הַדָּבָר הוּא בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ. כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל הַבְּרִיאָה הוּא רַק כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה, כִּי אִם כְּשֶׁמְּמַעֲטִין בִּכְבוֹד עַצְמוֹ לְגַמְרֵי וּבוֹרְחִים מִן הַכָּבוֹד לְגַמְרֵי בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִין פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, וְהוּא “נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה’ יְכַבֵּד” (תהלים טו, ד), אָז דַּיְקָא יִזְכֶּה לְהַגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לֶעָתִיד לְהִכָּלֵל בִּכְבוֹד ה’ בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת (ישעיה נח, ח) “כְּבוֹד ה’ יַאַסְפֶךָ”, בְּחִינַת (שמואל־א ב, ל) “כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד” וְכוּ’, שֶׁאֵין אָדָם זוֹכֶה לָזֶה כִּי אִם כְּפִי מַה שֶּׁמְּבַטֵּל כְּבוֹדוֹ בֶּאֱמֶת לְגַמְרֵי, וּמִשְׁתַּדֵּל וּמִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד הַמָּקוֹם שֶׁהוּא כְּבוֹד הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ כְּלָל וְכוּ’ כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן ו). וְהֵם הָפְכוּ הָאֱמֶת מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, וְאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא ‘כָּבוֹד’, לִרְדֹּף אַחַר הַכָּבוֹד חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵהַאי דַּעְתָּא:

ד וְכֵן כַּת הָאַחֶרֶת שֶׁטָּעוּ בִּסְבָרוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת וְאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא רְצִיחָה, וְהָיָה לָהֶם סְבָרוֹת וְהוֹכָחוֹת רַבּוֹת עַל זֶה. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁלִּכְאוֹרָה רָחוֹק לְהַאֲמִין שֶׁיִּמְצְאוּ אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם סְבָרוֹת שֶׁרְצִיחָה הִיא מִצְוָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת יֵשׁ טָעוּתִים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִטְעוֹת גַּם בָּזֶה. כִּי יֵשׁ סְבָרוֹת רָעוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁיּוּכְלוּ לִטְעוֹת עַל־יָדָם לוֹמַר שֶׁרְצִיחָה הִיא מִצְוָה, כַּאֲשֶׁר כְּבָר שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּינוּ זַ”ל קֹדֶם שֶׁסִּפֵּר מַעֲשֶׂה זֹאת, שֶׁאָמַר שֶׁיֵּשׁ שֶׁהָיָה אֶצְלָם סְבָרוֹת וְהוֹכָחוֹת שֶׁרְצִיחָה הִיא מִצְוָה, וּכְפִי הַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁרָאָה כָּתוּב בְּאֵיזֶה סֵפֶר, שֶׁנִּמְצְאוּ וְהָיוּ אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה שֶׁאָמְרוּ שֶׁרְצִיחָה הִיא מִצְוָה, וְהָיָה לָהֶם סְבָרוֹת רַבּוֹת עַל זֶה. וְגַם זֶה הַטָּעוּת נִמְשָׁךְ מִנְּפִילַת נִצּוֹצוֹת מִגְּבוּרָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי בַּקְּדֻשָּׁה יֵשׁ כַּעַס וּנְקָמָה שֶׁהִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נַחוּם א, ב): “אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם ה'”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ד’ מִיתוֹת בֵּית דִּין וּל”ט מַלְקוֹת, שֶׁמִּצְוָה עַל הַבֵּית דִּין לָדוּן בָּם אֶת מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶם, וְהוּא תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי מִצְוַת ד’ מִיתוֹת בֵּית דִּין מְיַחֲדִין ד’ אוֹתִיּוֹת שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא וְד’ אוֹתִיּוֹת שֵׁם אַדְנִי וְכוּ’, וּשְׁאָר יִחוּדִים גְּדוֹלִים וְתִקּוּנִים עֶלְיוֹנִים נוֹרָאִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל־יָדָם. וְאֶצְלָם נָפְלָה זֹאת הַמִּדָּה עַד שֶׁבָּאוּ לִידֵי כַּעַס וּרְצִיחָה מַמָּשׁ, וְהָפְכוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים עַל־יְדֵי תַּאֲוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, וְנָטוּ מִסְּבָרָא לִסְבָרָא עַד שֶׁנִּשְׁתַּגְּעוּ וְאָמְרוּ שֶׁרְצִיחָה מִצְוָה הִיא, וְהִיא הַתַּכְלִית:

ה וְכֵן הַכַּת שֶׁאָמְרוּ שֶׁנִּאוּף הוּא הַתַּכְלִית, זֶה הַטָּעוּת מְבֹאָר לַכֹּל מֵהֵיכָן הוּא נִמְשָׁךְ. כַּיָּדוּעַ שֶׁמִּצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי “לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ” (ישעיה מה, יח), וְה’ יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם, עַל־כֵּן מִצְוָה לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. אֲבָל אֵין צְרִיכִין לַעֲסֹק בָּזֶה, כִּי אִם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַמִּצְוָה לְבַד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, כַּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְהֵם מִגֹּדֶל תַּאֲוָתָם הִטּוּ אֶת דַּעְתָּם מִן הָאֱמֶת, עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵהַאי דַּעְתָּא וּמִכָּל דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, רַחֲמָנָא לִשֵּׁזְבָן:

ו וְכֵן הַכַּת שֶׁאָמְרוּ שֶׁזֶּה שֶׁאוֹכֵל מְעַט וְאֵינוֹ נִזּוֹן מִמַּאֲכָלִים שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם הוּא רָאוּי לִהְיוֹת מֶלֶךְ, וּבָחֲרוּ לָהֶם לְפִי שָׁעָה עָשִׁיר לְמֶלֶךְ, זֶה הָעִנְיָן יְכוֹלִין לְהָבִין קְצָת עִנְיָן הַטָּעוּת הַזֶּה מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ. כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים בֶּאֱמֶת, וְשָׁבְרוּ תַּאֲוַת אֲכִילָה בֶּאֱמֶת לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לֶאֱכֹל כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט וְגַם זֶה הַמְּעַט שֶׁאוֹכְלִין הוּא בִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה, עַד שֶׁכָּל מַאֲכָלָם וּמְזוֹנָם אֵינוֹ מַאֲכָל וּמָזוֹן שֶׁהָעוֹלָם נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, כִּי מַאֲכָלָם הוּא בִּבְחִינַת מָן שֶׁהוּא בְּחִינַת (תהלים עח, כה) “לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ”, שֶׁהוּא מָזוֹן שֶׁהַמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, וְהוּא בְּחִינַת מַאֲכַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, בִּבְחִינַת (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח יז): “לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן”, וְכַמְבֹאָר בְּסֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית[1]: “מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ בְּמֹחִין זַכִּים עַד שֶׁהוּא נִזּוֹן מִמַּאֲכָל שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ” וְכוּ’, וְכֵן מְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ”ל, שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי רִבּוּי הִתְבּוֹדְדוּת וְכִסּוּפִין לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין שֶׁיִּהְיֶה כָּל מַאֲכָלוֹ בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְּרָא’ (סימן לא), וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק’ (סימן יט), שֶׁעַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין שֶׁכָּל מַאֲכָלָיו וְתַעֲנוּגָיו אֵינוֹ כִּי אִם מֵהַהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְכוּ’, נִמְצָא שֶׁזֶּה הַצַדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה אֵינוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם כְּלָל, רַק הוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אוֹתִיּוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת חִיּוּת הַמַּאֲכָל, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת הַפְּנִימִי וְכוּ’. וּכְבָר מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה מֵעִנְיַן הַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לָזֶה, שֶׁרָאָה בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ שֶׁכָּל הַלֶּחֶם שֶׁהָיָה מֻנָּח לְפָנָיו הָיָה כֻּלּוֹ אוֹתִיּוֹת וְכוּ’.

נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גְּדוֹלִים כָּאֵלּוּ שֶׁמַּאֲכָלָם אֵינוֹ כְּלָל מַאֲכָל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ הַטָּעוּת שֶׁל הַכַּת הַנַּ”ל שֶׁאֶצְלָם נָפַל הָאֱמֶת כַּנַּ”ל, עַד שֶׁבָּחֲרוּ בִּצְבוּעִים וְשַׁקְרָנִים הַמִּתְדַּמִּין עַצְמָן כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם וּמַרְגִּילִין עַצְמָן לֶאֱכֹל מְעַט מֵחֲמַת גַּדְלוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ, כְּדֵי לְהִתְכַּבֵּד וּלְהִתְיַקֵּר עַל־יְדֵי־זֶה מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין שֶׁזֶּה הַדָּבָר חָשׁוּב עַכְשָׁיו, וּבִשְׁבִיל זֶה מְקַבְּלִין אוֹתוֹ לְרַבִּי וּמַנְהִיג, כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁאוֹכֵל מְעַט בְּדַקּוּת בְּחֵן שֶׁל שֶׁקֶר, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת עֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה’, וַעֲדַיִן לֹא נָגְעוּ בְּהַקְּדֻשָּׁה וּבַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּלָל, וַעֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ לְשַׁבֵּר שׁוּם תַּאֲוָה וּמִדָּה כְּלָל, וְגַם אֲפִילּוּ תַּאֲוַת אֲכִילָה עֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ לְשַׁבֵּר כְּלָל, רַק מְמַעֲטִים בַּאֲכִילָה בִּשְׁבִיל כָּבוֹד. וְכָל זֶה וְיוֹתֵר מִזֶּה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל, בְּהַכַּת שֶׁטָּעוּ בּוֹ וּבָחֲרוּ לָהֶם שֶׁרָאוּי לְקַבֵּל מֶלֶךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁפַע מְזוֹנוֹת הַרְבֵּה, וְאֵינוֹ נִזּוֹן מִמְּזוֹנוֹת שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, רַק מִמְּזוֹנוֹת דַּקִּים וְכוּ’, וְהָבֵן:

ז וְכֵן הַכַּת שֶׁאָמְרוּ שֶׁמְּלִיצָה וְדִבּוּר הוּא הַתַּכְלִית, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּדַע כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת וְיִהְיֶה מֵלִיץ נָאֶה וְכוּ’, זֶה הַטָּעוּת מְבֹאָר גַּם כֵּן קְצָת. כִּי יָדוּעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה הָרָע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ עַכְשָׁיו עַל־יְדֵי הַמְּלִיצִים הַפּוֹשְׁעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל בְּדֶרֶךְ צַחוּת כְּשֶׁשִּׁבַּח אֶת הַמְּלִיצָה מְאֹד (חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן רו), וְאָמַר אַחַר־כָּךְ: אֲבָל יֵשׁ מְלִיצִים שֶׁהֵם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מג, כז) “וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי”. כִּי כָּל הַמְחַקְּרִים וְהַפִּלוֹסוֹפִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים רֻבָּם כְּכֻלָּם הֵם מְלִיצִים גְּדוֹלִים, וּבָחֲרוּ בְּדַרְכֵי הַמְּלִיצָה מְאֹד לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹת רַבּוֹת וּלְדַבֵּר צַחוּת וְלִהְיוֹת בַּעַל לָשׁוֹן וּמֵלִיץ נָאֶה, כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם כָּל זֶה.

וּבֶאֱמֶת בְּשָׁרְשׁוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה הַמְּלִיצָה טוֹבָה מְאֹד, וְכַאֲשֶׁר שִׁבַּח רַבֵּינוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ אֶת הַמְּלִיצָה מְאֹד, וְאָמַר (שם) שֶׁהַמְּלִיצָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם, וְגַם לְמַעְלָה יְכוֹלִין לִפְעֹל לְעוֹרֵר רַחֲמִים וִישׁוּעָה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי הַמְּלִיצָה, כִּי אָמַר, שֶׁגַּם הַמְלַמֵּד זְכוּת לְמַעְלָה נִקְרָא עַל שֵׁם זֶה ‘מֵלִיץ’, עַל שֵׁם הַמְּלִיצָה דַּיְקָא, כִּי זֶה הַזְּכוּת בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְלַמֵּד עַל אֵיזֶה אָדָם, אִם הָיָה אוֹמְרוֹ כָּךְ בְּלִי דַּרְכֵי הַמְּלִיצָה, לֹא הָיָה פּוֹעֵל כְּלוּם לְעוֹרֵר רַחֲמִים עָלָיו כִּי הֲלֹא גַּם בִּלְעָדוֹ יוֹדְעִין מִזֶּה הַזְּכוּת, אַךְ עִקַּר כֹּחוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד זְכוּת לִפְעֹל יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים הוּא עַל־יְדֵי הַמְּלִיצָה עַל־יְדֵי שֶׁאוֹמֵר אוֹתוֹ הַזְּכוּת וְכַיּוֹצֵא שֶׁמְּלַמֵּד בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּצִּיעַ הַדָּבָר יָפֶה בִּטְעָנוֹת נָאוֹת וּנְכוֹנוֹת וּבְדִבּוּרִים יָפִים וּבִמְלִיצָה נָאָה, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְעוֹרֵר לְמַעְלָה רַחֲמִים וִישׁוּעָה.

וְכֵן לְמַטָּה רוֹאִים בְּחוּשׁ כֹּחַ הַמְּלִיצָה. כִּי אִם הָיוּ אוֹמְרִים לְאָדָם סְתָם שֶׁפְּלוֹנִי מֵת, לֹא יִתְעוֹרֵר כָּל כָּךְ לִבְכּוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל אִם יְעוֹרְרוּ עָלָיו בְּדֶרֶךְ הַמְּלִיצָה לְהַצִּיעַ הַדָּבָר וּלְהַרְחִיבוֹ כַּמָּה נָאֶה הָיָה אָדָם זֶה וְכַמָּה נָאִים מַעֲשָׂיו וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כְּדֶרֶךְ הַמְּלִיצִים, אָז יֵשׁ כֹּחַ עַל־יְדֵי הַמְּלִיצָה לְעוֹרֵר וּלְשַׁבֵּר לֵב הָאָדָם מְאֹד. כָּל זֶה שָׁמַעְנוּ מִפִּי רַבֵּינוּ זַ”ל. וְאַחַר־כָּךְ סִיֵּם: ‘אֲבָל יֵשׁ מֵלִיץ שֶׁהוּא פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת “וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי”‘, כַּנַּ”ל.

וְהִנֵּה עִנְיָן זֶה שֶׁל מַעֲלַת הַמְּלִיצָה הוּא נִצְרָךְ מְאֹד לְכָל אָדָם הֶחָפֵץ חַיִּים אֲמִתִּיִּים וְנִצְחִיִּים, הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה’ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הָעֵצָה הַכְּלָלִית שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הָעֵצוֹת הוּא הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם לֵילֵךְ לְמָקוֹם מְיֻחָד לְהִתְבּוֹדֵד שָׁם וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וּלְהַרְבּוֹת בִּטְעָנוֹת וְהַפְצָרוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּפִיּוּסִים בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ [דְּהַיְנוּ בִּמְדִינָתֵנוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ], שֶׁיַּעְזְרֵהוּ ה’ יִתְבָּרַךְ וִיזַכֵּהוּ לָשׁוּב מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ’. וּלְעִנְיָן זֶה הוּא דָּבָר גָּדוֹל עִנְיַן הַמְּלִיצָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְהַרְחִיב שִׂיחָתוֹ וּלְהַרְבּוֹת בִּטְעָנוֹת, וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא לְעַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים וּפִיּוּסִים חֲדָשִׁים וּטְעָנוֹת נָאוֹת וְדִבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל רַחֲמִים הַרְבֵּה כְּדֶרֶךְ הַמַּפְצִירִים, כְּדֶרֶךְ הַבָּאִים לִפְנֵי מְלָכִים וְשׁוֹפְטִים לְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשָׁם כְּשֶׁיּוֹדְעִים בְּעַצְמָם שֶׁהֵם חַיָּבִים וְהֵם בָּאִים לְפַיְּסָם, שֶׁאָז מִגֹּדֶל מְרִירוּת נַפְשָׁם יוֹצֵא מִלִּבָּם מִמֵּילָא דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים וּפִיּוּסִים הַרְבֵּה, עַד שֶׁלִּפְעָמִים מְעוֹרְרִים לֵב הַמֶּלֶךְ אוֹ הַשּׁוֹפֵט, עַד שֶׁמַּתְחִיל לִבְכּוֹת עִמָּהֶם גַּם כֵּן מִגֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת, וְכַיּוֹצֵא בְּדִבּוּרִים אֵלֶּה הַרְבֵּה.

כִּי לְעִנְיַן שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית הָאֱמֶת שֶׁצְּרִיכִין לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה לְחַיִּים נִצְחִיִּים לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וּלְהִנָּצֵל מִבְּאֵר שַׁחַת וּמִטִּיט הַיָּוֵן וְכוּ’ וְכוּ’, לְעִנְיָן זֶה צְרִיכִין כָּל מִינֵי דִּבּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים וְהַפְצָרוֹת וְרַחֲמָנוּת וַחֲנִינָה וּטְעָנוֹת, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה. וְכָל עִנְיְנֵי דִּבּוּרִים אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה הֵם כֻּלָּם כְּלוּלִים בִּבְחִינַת מְלִיצָה, כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת מְלִיצָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁמִּשָּׁם יִסֵּד דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם סֵפֶר תְּהִלִּים בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ, שֶׁזָּכָה עַל־יְדֵי רוּחַ קָדְשׁוֹ לִמְלִיצָה דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁזָּכָה שֶׁסִּפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ סֵפֶר תְּהִלִּים כָּלוּל מִכָּל לְשׁוֹנוֹת הַמְּלִיצָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר לֵב הָאָדָם וּלְעוֹרֵר רַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים כְּשֶׁאוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּכַוָּנַת הַלֵּב, וּלְקָרֵב אֶת הָאָדָם לַה’ יִתְבָּרַךְ.

וְהִנֵּה מֵחֲמַת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הַמְּלִיצָה יְקָרָה מְאֹד, מִזֶּה נִמְשָׁךְ שֶׁאֵצֶל הַכַּת הַנַּ”ל נָפְלָה הַמְּלִיצָה, עַד שֶׁהָפְכוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, וּבָחֲרוּ בִּמְלִיצָה לְרָעָתָם, לְבַלּוֹת כָּל יְמֵיהֶם עַל דַּרְכֵי מְלִיצָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לֵב יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם לְדַרְכֵי הַמְחַקְּרִים וְהַפִּלוֹסוֹפִים, אֲשֶׁר “כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים” (משלי ב, יט), אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה עוֹקְרִין אֶת עַצְמָן וְאֶת בְּנֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם הַהוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם דַּרְכֵיהֶם הָרָעִים לְמַה שֶּׁבָּאִים עַל־יְדֵי מְלִיצֵיהֶם הַפּוֹשְׁעִים, עַד שֶׁמְּחַלְּלִים שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא וּמְדַבְּרִים סָרָה עַל ה’ וְעַל תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עַל תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וּמִתְלוֹצְצִים מֵאַגָּדַת רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁבַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים, וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּבְמִנְהֲגֵיהֶם, וּמַכְרִיחִים אֶת עַצְמָם וּמַרְגִּילִים אֶת עַצְמָם בְּכָל עֵת לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם וּבְמִנְהֲגֵיהֶם דַּיְקָא, הֵן בְּעִנְיְנֵי הַדִּירוֹת וְכֵלִים וּבְמַלְבּוּשֵׁיהֶם וּבְכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם כַּמְפֻרְסָם, אֲשֶׁר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִזְהִירָנוּ עַל זֶה (ויקרא יח, ג) “וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ” – ‘שֶׁאָסוּר לְהִתְדַּמּוֹת לָהֶם בְּשׁוּם דָּבָר’ כַּמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (יו”ד קעח, א), וּלְבַלּוֹת יָמִים עַל מְלִיצָה כָּזוֹ שֶׁאֵינָהּ מְקָרֶבֶת לַה’ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ, אַדְּרַבָּא מַרְחֶקֶת וְעוֹקֶרֶת אֶת הָאָדָם לְּגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּוַדַּאי אֵין שִׁגָּעוֹן יוֹתֵר מִזֶּה. וְהוּא מַמָּשׁ עִנְיַן הַכַּת הַנַּ”ל, שֶׁבָּחֲרוּ בְּאִישׁ צָרְפַתִּי מְשֻׁגָּע לְמֶלֶךְ בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה מֵלִיץ נִפְלָא וְהָיָה יוֹדֵעַ כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת וְהָיָה מְדַבֵּר תָּמִיד אֲפִילּוּ לְעַצְמוֹ.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם רוֹצִים לְכַסּוֹת הַשֶּׁקֶר וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה מַטְעִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים שֶׁרוֹצִים לְלַמְּדָם מִקְרָא הֵיטֵב בְּכָל דִּקְדּוּק הַלָּשׁוֹן, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל כַּוָּנָתָם לְהָרַע, וְזֶה עִקַּר הָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְגַמְרֵי כְּמוֹ הַקָּרָאִים מַמָּשׁ. וּכְשֶׁכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֲזַי מִמֵּילָא הֵם כּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין יוֹדְעִים שׁוּם דָּבָר מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלִי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים שֶׁהוּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְתִפַּח רוּחָם וְנִשְׁמָתָם, שֶׁמַּכְרִיחִים עַצְמָם תָּמִיד לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא עַל־פִּי דֶּרֶךְ הַפָּשׁוּט דַּיְקָא בְּלִי שׁוּם דְּרָשָׁה מִדְרָשׁוֹת רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם הָרָעָה נִכָּר לְעֵין כֹּל לְמִי שֶׁבָּקִי בָּהֶם קְצָת וּבְדַרְכֵיהֶם הָרָעִים, שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא עַל־פִּי דַּרְכֵי הַמְּלִיצָה לְבַד, כְּאִלּוּ אֵין בָּהּ שׁוּם פְּנִימִיּוּת חַס וְשָׁלוֹם. וְהֵם מְשַׁבְּחִים אֶת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם מְאֹד, וְאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהָיָה מֵלִיץ וּבַעַל לָשׁוֹן גָּדוֹל מְאֹד, וּקְצָת נְבִיאִים אֵין נִרְאֶה לָהֶם דִּבְרֵי מְלִיצָתָם. אוֹי לָהֶם אוֹי לְנַפְשָׁם.

וְאִם יְדַלְּגוּ עַל הֶהָרִים וְאִם יְקַפְּצוּ עַל הַגְּבָעוֹת לֹא יוּכְלוּ לְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁתִּהְיֶה מִתְיַשֶּׁבֶת עַל־פִּי דַּרְכֵי הַמְּלִיצָה, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה מִקְרָאוֹת בַּתּוֹרָה בְּלִי שִׁעוּר שֶׁאֵין סוֹבְלִים פֵּרוּשׁ עַל־פִּי פָּשׁוּט כְּלָל, וּבִפְרָט שֶׁהֵם סוֹתְרִים הַדִּין כְּפִי הַמְקֻבָּל בְּיָדֵינוּ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן (דברים טז, ח) “שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת” וְכוּ’, וְכֵן (שם, ז) “וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ” בְּפֶסַח, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צְלִי, וְכֵן (שם כה, ג) “אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ” וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה. וּבִפְרָט כָּל הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁכָּל אוֹת וְאוֹת וּבְכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ רָזִין עִלָּאִין רָזִין גְּנִיזִין, רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית. וּכְבָר מְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בהעלותך קנב.) שֶׁמְּקַלֵּל הַרְבֵּה אֶת הַכּוֹפְרִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵין בְּהַתּוֹרָה כִּי אִם הַפְּשׁוּטוֹ.

וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין צְרִיכִין לִלְמֹד מִקְרָא כִּי אִם עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ”י לְבַד, שֶׁרַשִׁ”י הַקָּדוֹשׁ מַכְרִיחַ עַצְמוֹ מְאֹד לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא עַל־פִּי פְּשׁוּטוֹ, אֲבָל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְפָרְשׁוֹ עַל־פִּי פְּשׁוּטוֹ מֵחֲמַת קַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, הוּא מְפָרְשׁוֹ עַל־פִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, וְגַם בְּהַמְּקוֹמוֹת שֶׁמְּפָרֵשׁ הַמִּקְרָא עַל פִּי פָּשׁוּט מֵבִיא עַל־פִּי רֹב דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּמִדְרָשִׁים וּגְמָרָא, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ שֶׁיֵּשׁ עוֹד כַּמָּה דְּרָשׁוֹת בָּזֶה הַמִּקְרָא. וְהַפּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ מִפֵּרוּשׁ רַשִׁ”י לִלְמֹד בֵּאוּר שֶׁלָּהֶם הָרָע וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַפֵּרוּשִׁים, הוּא פּוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים, וְעוֹקֵר אֶת עַצְמוֹ מֵחֵי הַחַיִּים וּמִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן, כִּי יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְסַפֵּר בְּגֹדֶל מְרִירוּת הַצָּרָה הַזֹּאת שֶׁנִּתְהַוֶּה עַכְשָׁיו בְּדוֹרוֹתֵינוּ, שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה הַנֶּגַע הַזֹּאת גַּם בִּמְדִינָתֵנוּ.

וְעִקַּר מַעֲלַת הַמְּלִיצָה הוּא בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב עַל־יָדָהּ לַה’ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִמְלִיצָה כָּזֹאת, וּמְבַלֶּה יָמָיו לְהַמְלִיץ דְּבָרָיו לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְכוּ’, אוֹ לְהַמְלִיץ דְּבָרָיו לְיִשְׂרָאֵל לְעוֹרְרָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי אַשְׁרֵי לוֹ אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת אֵינוֹ מְעַכֵּב לַעֲבוֹדָתוֹ, כִּי ‘אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו’ (עבודה זרה ג.), וְאֵינוֹ חָפֵץ מֵהָאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ, וְיָכוֹל לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי שִׂיחָתוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא, וְאֵיךְ שֶׁיְּדַבֵּר יִהְיֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי ה’ יִתְבָּרַךְ לִמְלִיצָה יָפָה וְנָאָה. כִּי אֵצֶל ה’ יִתְבָּרַךְ הָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת שֶׁיְּהֵא כַּוָּנַת לִבּוֹ בֶּאֱמֶת, כִּי אַחַר כַּוָּנַת הַלֵּב הֵן הֵן הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה, יח): “קָרוֹב ה’ לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶּאֱמֶת”. וּמִי שֶׁמְּכַוֵּן לִבּוֹ בֶּאֱמֶת, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵלִיץ וְלֹא לָמַד דַּרְכֵי הַמְּלִיצָה מֵעוֹלָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִמֵּילָא נִפְתָּח פִּיו וְלִבּוֹ, וְיוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים נָאִים וּטְעָנוֹת נְכוֹנוֹת לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מְלִיצָה דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יְקַלְקֵל בִּדְבָרָיו.

אֲבָל אֵלּוּ הַנַּ”ל הַמַּרְגִּילִים בְּנֵיהֶם לִלְמֹד מִקְרָא עַל־פִּי דַּרְכֵי הַמְּלִיצָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי־זֶה לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת וְרִשְׁעוּת מְפֻרְסָם כַּנַּ”ל, עַל זֶה נֶאֱמַר: ‘וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי’ כַּנַּ”ל, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (עֲרָכִין טו:) “וּמַה יִּתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ה, כג) “הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁרֶיךָ” וְכוּ’, וּכְתִיב (יחזקאל לה, יג): “וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם”, וּכְתִיב (תהלים עה, ו): “אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְּצַוָּאר עָתָק”, וּכְתִיב (שם לא, יט): “תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז”, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ב”ר א, ה): “תֵּאָלַמְנָה” – ‘יִתְפָּרְכוּן יִתְרַחֲשׁוּן יִשְׁתַּתְּקוּן’, הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’.

הַכְּלָל, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ מְלִיצָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא דָּבָר יָקָר מְאֹד, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוּ עַל־יְדֵי תַּאֲוָתָם הָרָעוֹת עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא דַּבְּרָן וּבַעַל מְלִיצָה, וּבָחֲרוּ לָהֶם אִישׁ צָרְפַתִּי מְשֻׁגָּע שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת, לְמֶלֶךְ, וּבְוַדַּאי הוֹלִיךְ אוֹתָם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אוֹי לָהֶם:

ח וְכֵן הַכַּת שֶׁאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית שִׂמְחָה וְשִׁכְרוּת מְבֹאָר גַּם כֵּן קְצָת. כִּי שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּוַדַּאי דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, דְּהַיְנוּ לִשְׂמֹחַ בַּה’ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח, מז): “תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה” וְכוּ’. כִּי שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל כָּל הַמִּצְוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט, ט): “פִּקּוּדֵי ה’ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב”, כִּי הָעִקָּר הוּא לִזְכּוֹת לִשְׂמֹחַ בַּה’, בִּבְחִינַת (שם קד, לד) “אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לג, כא): “כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ” וְכוּ’, וּכְתִיב (שם מג, ד) “וְאָבוֹאָה וְכוּ’ אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי”, וּכְתִיב (שם לב, יא) “שִׂמְחוּ בַה’ וְגִילוּ צַדִּיקִים”, וּכְתִיב (שם צז, א): “ה’ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ וְכוּ’, יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ” וְכוּ’, וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם (קהלת ח, טו): “וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם וְכוּ’ כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ”, שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (זוהר פקודי דף רנה.): לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים.

כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁהוּא בִּכְלַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הָאֲמִתִּית, יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ כָּל יָמָיו בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, כְּשֶׁיִּזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ הַטּוֹבָה וְהַחֶסֶד הַנִּפְלָא שֶׁעָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר פָּתַח אֶת עֵינֵינוּ וְהִמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַאֲמִין בַּה’ וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ, לְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם, אֲשֶׁר ‘אֲפִילּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כְּרִמּוֹן’ (ברכות נז.), וְכֻלָּנוּ מַאֲמִינִים בֵּאלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח, אֲדוֹן כֹּל ‘לְעֵלָּא מִן כֹּלָא וְלֵית לְעֵלָּא מִנֵּהּ (תיקו”ז דף יז.), יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּפִי כֹּל חַי לָנֶצַח. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה עֹצֶם הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, כִּי הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, בִּבְחִינַת “נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ” וְכוּ’ (משלי לא, כג), כַּמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (בשיחות הר”ן סימן א).

וּמֵהַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת כְּשֶׁנִּפְגֶּמֶת חַס וְשָׁלוֹם, מִזֶּה נִשְׁתַּלְשֵׁל הַטָּעוּת שֶׁל הַכַּת הַנַּ”ל שֶׁבָּחֲרוּ בְּהַשִּׂמְחָה שֶׁל הוֹלֵלוּת וְשִׁכְרוּת, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (קהלת ב, ב): “וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה”, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (שבת ל:): “וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה” – זוֹ שִׂמְחָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה, “וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה” – זוֹ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְכוּ’ אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה:

ט וְכֵן בְּעִנְיַן הַחָכְמָה, שֶׁהָיְתָה כַּת אַחַת שֶׁחָקְרוּ וְאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא חָכְמָה, זֶה הַטָּעוּת מְבֹאָר מְאֹד מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ. כִּי בְּוַדַּאי הוּא אֱמֶת שֶׁחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה יְקָרָה מְאֹד, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה הָיְתָה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד, כד): “כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ”, וְהַחָכְמָה הִיא חִיּוּת הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז. יב): “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה”. אֲבָל עִקַּר הַחָכְמָה הִיא לְיִרְאָה אֶת ה’ וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא, י): “רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'” וְכוּ’, כִּי עִקַּר אֲמִתִּיַּית הַחָכְמָה הוּא לָדַעַת שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה, בִּבְחִינַת (קהלת שָׁם, כג): “אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי” וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בליקו”ת סִימָן פג), שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה. כִּי בֶּאֱמֶת “אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'” (משלי כא, ל), וְעִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית הוּא, מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשֵׂכֶל הָאֱמֶת לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל הָאֱמֶת, שֶׁהָעִקָּר הוּא לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גָּמוּר, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְעִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית, דְּהַיְנוּ לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה עִקַּר הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה ט, כב כג): “אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ’ כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי”, וּכְתִיב (משלי א, ז): “יִרְאַת ה’ רֵאשִׁית דָּעַת”.

אֲבָל מִי שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, מִכָּל שֶׁכֵּן הַכּוֹפְרִים לְגַמְרֵי בְּמִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ירמיה ח, ט): “הִנֵּה בִדְבַר ה’ מָאֲסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם”, כִּי אֵין שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן יוֹתֵר מִזֶּה, כְּשֶׁאָדָם יְלוּד אִשָּׁה קָרוּץ מֵחֹמֶר רוֹצֶה לַחֲקֹר וּלְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ דַּרְכֵי ה’, וְרוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם עַל ה’ לֵידַע טַעֲמֵי מִצְוֹתָיו עַל־פִּי שִׂכְלוֹ אוֹ לֵידַע דַּרְכֵי הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי כו, יב): “רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ”, וּכְתִיב (ישעיה ה, כא): “הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים”, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם לְרֹב חָכְמָתוֹ אָמַר (משלי ל, ב): “כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי”, וַאֲפִילּוּ עַל קְצָת הַטָּעוּת שֶׁטָּעָה וְרָצָה לְהִתְחַכֵּם מְעַט כְּנֶגֶד תּוֹרַת מֹשֶׁה, הִתְחָרֵט אַחַר־כָּךְ מְאֹד וְאָמַר (שם): “‘לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל וְכוּ’, כִּי בַעַר אָנֹכִי וְכוּ’, מִי עָלָה שָׁמַיִם” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמו”ר ו, א), מִכָּל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר שְׁאָר אֲנָשִׁים.

הַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה שֶׁיְּקָרָה מְאֹד הִיא בְּחִינַת ‘יִרְאַת ה”, בְּחִינַת (תהלים קיא, י) “רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’ שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם” – ‘לְלוֹמְדֵיהֶם’ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ‘לְעֹשֵׂיהֶם’ (ברכות יז.), וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכֶה לַחָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית, דְּהַיְנוּ לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת (דברים ד, לט) “וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים” וְכוּ’, שֶׁזֶּה הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חָכְמַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח, יב יד): “אֲנִי חָכְמָה וְכוּ’, אֲנִי בִינָה” וְכוּ’.

וְאֶצְלָם נָפַל הַחָכְמָה הַזֹּאת דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הֵם עִקַּר הַתַּכְלִית, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי חָכְמוֹת כָּאֵלּוּ הֵם עוֹקְרִים עַצְמָן וְאֶת הַנִּמְשָׁכִין אַחֲרֵיהֶם מֵעוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר[2], שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה אֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ה, יג): “לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם”, שֶׁהַחֲכָמִים נִלְכָּדִים בְּחָכְמָתָם שֶׁל עַצְמָם, וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. נִמְצָא, שֶׁגַּם אֵלּוּ שֶׁבָּחֲרוּ בְּחָכְמָה לַתַּכְלִית, צְרִיכִין גַּם כֵּן תִּקּוּן גָּדוֹל לַהֲשִׁיבָם מֵחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם אֶל הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית, שֶׁהִיא תּוֹרָה וּמִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכַנַּ”ל:

י וְכֵן הַכַּת שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם לְמֶלֶךְ מִי שֶׁאוֹכֵל הַרְבֵּה, גַּם זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וַדַּאי מִצְוָה שֶׁיֹּאכַל הָאָדָם כְּפִי הַהֶכְרֵחַ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲבֹד אֶת ה’, וְגַם יֵשׁ אֲכִילָה שֶׁל מִצְוָה מַמָּשׁ, כְּגוֹן אֲכִילַת שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב וַאֲכִילַת מַצָּה וָקֳדָשִׁים. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ וְנָפַל לָהֶם הַטָּעוּת שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַתַּכְלִית הִיא הָאֲכִילָה וְשֶׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל הַרְבֵּה, וְנִשְׁתַּגְּעוּ בְּשִׁגָּעוֹן שֶׁלָּהֶם שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית. וּכְבָר מוּבָא בִּסְפָרִים שֶׁהָיָה מֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיָה בְּטָעוּת שֶׁל הַכַּת הַזֹּאת, שֶׁאָמַר שֶׁהַתַּכְלִית הִיא הָאֲכִילָה וְהָיָה מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר: אֱלֹהַי תֵּן לִי בֶּטֶן שֶׁאוּכַל לֶאֱכֹל הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי סִפּוּר זֶה מִפִּי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּפַעַם אַחֵר קֹדֶם שֶׁסִּפֵּר מַעֲשֶׂה זֹאת:

יא וּבְיוֹתֵר נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ אוֹתָהּ הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת שֶׁנָּפְלוּ לְתַאֲוַת מָמוֹן כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכָּל הַחֲשִׁיבוּת וְהַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד שֶׁלָּהֶם הַכֹּל הָיָה כְּפִי רִבּוּי הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְכוּ’, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן מְעַט הָיָה נֶחְשָׁב אֶצְלָם לְחַיָּה אוֹ לְעוֹף וְכוּ’, וְהָיָה לָהֶם כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וּמַלְאָכִים, עַד שֶׁבָּאוּ לִידֵי עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, שֶׁעָשׂוּ לְעַצְמָן אֶת הַבַּעֲלֵי מָמוֹן הַרְבֵּה לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִקְרִיבוּ לָהֶם קָרְבָּנוֹת וְכוּ’, כְּכָל הַמְבֹאָר שָׁם בַּמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל.

וּמְבֹאָר שָׁם, שֶׁמִּכָּל הַתַּאֲווֹת יְכוֹלִין לְהוֹצִיא, אֲבָל לֹא מִתַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לְהַגִּבּוֹר וְכוּ’. כִּי זֶה הַטָּעוּת וְהַמְּבוּכָה שֶׁל הַכַּת וְהַמְּדִינָה שֶׁבָּחֲרוּ בְּתַאֲוַת מָמוֹן, זֶה הַטָּעוּת גָּדוֹל יוֹתֵר מִכָּל מִינֵי טָעֻיּוֹת שֶׁל כָּל הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הַנַּ”ל. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמָּמוֹן הַמֻּכְרָח הוּא הֶכְרֵחַ גָּדוֹל לְהָאָדָם, עַל־כֵּן שָׁם מִתְגַּבֵּר הַטָּעוּת וְהַמְּבוּכָה בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁהַמָּמוֹן עִקַּר הַתַּכְלִית חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁצְּרִיכִין לְבַלּוֹת כָּל יָמָיו עַל זֶה, כַּאֲשֶׁר מָצוּי בְּרֹב הָעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הוּא בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַפַּרְנָסָה הוּא רַק מֵה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עה, ז): “כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט” וְכוּ’, וּצְרִיכִין לְמַעֵט בְּעֵסֶק וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְלִבְטֹחַ בַּה’ שֶׁיַּצְלִיחוּ בִּמְעַט הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק, וְיַזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, וְיִהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד:

יב וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל הַכִּתּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה כַּנַּ”ל, כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים שֶׁעִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר כָּל הַמִּדּוֹת הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה דַּיְקָא. וְזֶה בְּחִינַת ‘תְּפִלָּה בַּעֲשָׂרָה’, כְּדֵי לְבָרֵר וּלְתַקֵּן כָּל הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל עַל־יְדֵי הַבַּעַל תְּפִלָּה עִם שְׁאָר אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל, שֶׁכֻּלָּם יַחַד הֵם מִסְפַּר עֲשָׂרָה כַּנַּ”ל. כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁמִּתְקַבְּצִין מִנְיַן עֲשָׂרָה לְהִתְפַּלֵּל נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הֶאָרָה מֵעֲשָׂרָה בְּחִינוֹת הַנַּ”ל שֶׁל אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַתִּקּוּן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְתַקְּנִים כָּל הַכִּתּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת תִּקּוּן וַעֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת וְהַמִּדּוֹת.

כִּי כָּל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל יֵשׁ לוֹ כֹּחַ מְיֻחָד לְתַקֵּן מִדָּה מְיֻחֶדֶת, כְּגוֹן הַמֵּלִיץ שֶׁל הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְתַקֵּן בְּחִינַת הַמְּלִיצָה הַנְּפוּלָה, שֶׁהֵם הַכַּת הָרָעָה שֶׁבָּחֲרוּ מְלִיצָה וְדִבּוּר לְתַכְלִית, שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם תְּחִלָּה אֵיזֶה מֵלִיץ רַע לְמֶלֶךְ, וְאַחַר־כָּךְ מָצְאוּ אֶת הַמֵּלִיץ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַמֵּלִיץ נִתְתַּקְּנוּ אַחַר־כָּךְ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַכִּתּוֹת, שֶׁכָּל אַחַת זָכְתָה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל לְמֶלֶךְ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ הַשַּׁיָּךְ לָהֶם לְפִי מִדָּתָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנוּ אַחַר־כָּךְ.

אַךְ עִקַּר הַתִּקּוּן הָיָה עַל־יְדֵי הַבַּעַל תְּפִלָּה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְקַבְּצוּ וְנִתְאַסְּפוּ וְחָזְרוּ וְנִתְחַבְּרוּ יַחַד הַמֶּלֶךְ עִם כָּל בֵּיתוֹ וַאֲנָשָׁיו, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל. וְגַם אַחַר־כָּךְ שָׁלְחוּ אֶת הַבַּעַל תְּפִלָּה בְּכֹחָם לְכָל הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל לְתַקְּנָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִין עֲשָׂרָה לְהִתְפַּלֵּל הֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים הַנַּ”ל שֶׁהֵם הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְתַקְּנִים בְּחִינַת פְּגַם הַמִּדּוֹת שֶׁל כָּל הַכִּתּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא הַבַּעַל תְּפִלָּה, שֶׁהוּא הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְהַחַזָּן הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה שֶׁהוּא נִקְרָא ‘בַּעַל תְּפִלָּה’ שֶׁמּוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַבַּעַל תְּפִלָּה כַּנַּ”ל:

יג כִּי כָּל הַכִּתּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל הֵם בְּחִינַת מִדּוֹת הַנְּפוּלִין כַּנַּ”ל, וְהֵם בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה הָרָע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ עַל־יְדֵי פְּגַם הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגָם וְטָעֻיּוֹת וּמְבוּכָה שֶׁל כָּל הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל. כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁלְּהוּטִים בְּיוֹתֵר אַחַר הַכָּבוֹד וְרוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד מְאֹד, וְאוֹבְדִים עוֹלָמָם הַנִּצְחִי וְגַם הָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל כָּבוֹד מְעַט שֶׁרוֹצִים לְהַשִּׂיגוֹ, זֶה רוֹצֶה לְהִתְכַּבֵּד עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּתוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שֵׁם וְכָבוֹד בֵּין נְגִידִים וּקְצִינִים וְחוֹרֵי אֶרֶץ וְכוּ’, וְזֶה רוֹצֶה לְהִתְכַּבֵּד וּלְהִתְיַקֵּר עַל־יְדֵי תּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, וְחוֹתֵר כָּל יָמָיו שֶׁיִּהְיֶה נִתְקַבֵּל לְרַב וּמַנְהִיג בְּעִיר גְּדוֹלָה וְכוּ’. וְיֵשׁ שֶׁמִּתְגַּבֵּר בָּהֶם בְּיוֹתֵר מִדַּת הָרְצִיחָה, כְּגוֹן רוֹצְחִים מַמָּשׁ, אוֹ שֶׁאֵינָם רוֹצְחִים מַמָּשׁ רַק שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִינַת רְצִיחָה, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וְרוֹדְפִים אֶת הָאָדָם עַד לְחַיָּיו וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת רְצִיחָה, שֶׁזֹּאת הָרְצִיחָה שְׁכִיחָא מְאֹד בָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְכֵן בִּשְׁאָר הַכִּתּוֹת, כַּמּוּבָן לַמְעַיֵּן מֵאֵלָיו.

וַאֲפִילּוּ בְּאָדָם אֶחָד נִמְצָאִים בְּחִינוֹת מִכָּל הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל. כִּי הָאָדָם בְּטִבְעוֹ יֵשׁ לוֹ כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת קִנְאָה וְתַאֲוָה וְכָבוֹד וּשְׁאָרֵי תַּאֲוֹת וּמִדּוֹת הָרָעוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הַנַּ”ל, רַק שֶׁאֵצֶל זֶה הָאָדָם מִתְגַּבֵּר זֹאת הַמִּדָּה רָעָה בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן נִקְרָא עַל שֵׁם כַּת זֹאת, וְאֵצֶל אָדָם אַחֵר מִתְגַּבֶּרֶת מִדָּה רָעָה אַחֶרֶת, עַל־כֵּן נִקְרָא עַל שֵׁם אוֹתָהּ הַכַּת הָאַחֶרֶת וְכֵן כֻּלָּם.

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, וְלַחֲשֹׁב עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי תַּכְלִית הַנִּצְחִי, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם כְּשֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת מֵהַכַּת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁרַק הֵם בָּחֲרוּ בְּתַכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי, שֶׁהוּא תְּפִלָּה וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה זוֹכִין לְשַׁבֵּר כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אָדָם שֶׁנִּמְשָׁכִין מִכָּל הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁכֻּלָּם מִתְבַּטְּלִים וְנִתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘תְּפִלָּה בַּעֲשָׂרָה’ כַּנַּ”ל:

יד וְעִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא לְתַקֵּן אֶת הַכַּת שֶׁנָּפְלוּ לְתַאֲוַת מָמוֹן בְּיוֹתֵר, שֶׁעֲלֵיהֶם נִתְיַגַּע הַבַּעַל תְּפִלָּה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר לְתַקְּנָם, כַּמּוּבָן וּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל. כִּי רֹב הַמַּעֲשֶׂה מְדַבֶּרֶת שָׁם מֵעִנְיַן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה הַטָּעוּת וְהַמְּבוּכָה שֶׁל תַּאֲוָה זֹאת גְּרוּעָה מִכָּל הַטָּעֻיּוֹת שֶׁל כָּל הַכִּתּוֹת, כִּי תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם שֶׁעָשׂוּ עַצְמָן אֱלֹהוּת וְכוּ’. כִּי בָּזֶה הַטָּעוּת שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן טוֹעִים הָעוֹלָם בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם מְבַלִּים יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת מָמוֹן, וּמְאוּמָה לֹא יִשְׂאוּ בַּעֲמָלָם, כִּי ‘אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ’[3], וְ’אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד’ (אבות ו, י). וְעִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כִּי הַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז, יב): “וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה”, וְתַרְגּוּמוֹ: ‘וַהֲווֹ יְדוֹהִי פְּרִישָׁן בִּצְלוֹ’, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן ז), וֶאֱמוּנָה הִיא הֵפֶךְ הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהִיא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה וּכְפִירוֹת כַּנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘צִוִּיתָ צֶדֶק’ (סימן כג) שֶׁכָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בְּמָמוֹן, עַיֵּן שָׁם. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִים לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה (או”ח צב, י), כִּי עִקַּר שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘אַשְׁרֵי הָעָם – הַשְׁגָּחָה’ (סימן יג), עַיֵּן שָׁם:

טו וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ הַקָּרְבָּנוֹת. כִּי עִקַּר שְׁבִירַת וּבִטּוּל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי קָרְבָּנוֹת, כִּי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמַּקְרִיבִין הֵם נִקְרָאִין בְּחִינַת ‘מַאֲכָלִין דְּמַלְכָּא’ כַּמְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (ויקרא דף ד. ובדף ז:). וְזֶה בְּחִינַת הַמַּאֲכָלִים הַמְבֹאָרִים בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הַכַּת נָפְלוּ לְתַאֲוַת מָמוֹן, כַּמְבֹאָר שָׁם שֶׁמִּכָּל הַתַּאֲווֹת אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא, אֲבָל מִתַּאֲוַת מָמוֹן אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא כִּי אִם עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים הַמְבֹאָרִים שָׁם, שֶׁהוֹלִיךְ אוֹתָם עַד שֶׁהִגִּיעַ לָהֶם הָרֵיחַ שֶׁל אֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים וְנִתְאַוּוּ לָהֶם מְאֹד וְכוּ’, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנָּתַן לָהֶם מֵאֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים אָז רָאוּ מִאוּס סִרְחוֹן תַּאֲוַת מָמוֹן עַד שֶׁמָּאֲסוּ בְּחַיֵּיהֶם, וּבָרְחוּ וְקָבְרוּ אֶת עַצְמָן בַּחֲפִירוֹת וּקְבָרִים מֵחֲמַת בּוּשָׁה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְאֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים הֵם בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת שֶׁעִקָּרָם בְּחִינַת הָרֵיחַ, בְּחִינַת (ויקרא א, ט): “אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'”, וְהֵם נִקְרָאִים ‘מַאֲכָלִים דְּמַלְכָּא’ כַּנַּ”ל.

כִּי מְבֹאָר בְּכַוָּנוֹת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד שֶׁעַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת נִכְנָע הָעֲבוֹדָה זָרָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת (במדבר כח, ב) “צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” – ‘אֵין צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה’ וְכוּ’ (עיין סנהדרין נו:), עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא עִקַּר הָעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת הֵם בְּמָמוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רש”י ויקרא ו, ב) עַל פָּסוּק (שם) “צַו אֶת אַהֲרֹן” וְכוּ’ הַנֶּאֱמָר בְּפָרָשַׁת הָעוֹלָה: ‘אֵין צַו אֶלָּא זֵרוּז’ – מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, ‘בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס’. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי הַקָּרְבָּנוֹת הֵם חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן עַל־יְדֵי שֶׁמְּחַסְּרִים מָמוֹנָם בִּשְׁבִיל ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁקּוֹנִים קָרְבָּנוֹת מִמָּמוֹנָם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן כְּשֶׁמּוֹצִיאִין הַמָּמוֹן עַל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “צִוִּיתָ צֶדֶק” הַנַּ”ל. וְזֶה “צַו” וְכוּ’ – ‘בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס’, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם נִדְבַת לֵב בְּחִינַת צְדָקָה, כִּי עַל שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן בְּחִינַת חֶסְרוֹן כִּיס בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין לְזָרֵז עַל זֶה בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד, כִּי לְהוֹצִיא מִתַּאֲוַת מָמוֹן קָשֶׁה בְּיוֹתֵר מִכָּל הַתַּאֲווֹת כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁ’צַּו’ הַנֶּאֱמַר בַּקָּרְבָּנוֹת מְרַמֵּז עַל שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אֵין צַו אֶלָּא זֵרוּז, בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת ‘אֵין צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה’, כִּי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בִּטּוּל הָעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת הֵם בְּתַאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל:

טז וְזֶהוּ בְּחִינַת קְטֹרֶת. כִּי “קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב” (משלי כז, ט) הֵפֶךְ תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, בְּחִינַת (בראשית ג, יז) “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה”, וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘אַשְׁרֵי הָעָם’ (סימן יג), שֶׁשְּׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בְּחִינַת “קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב”. וְעִקַּר הַקְּטֹרֶת הֵם בְּחִינַת הָרֵיחַ הַקָּדוֹשׁ, זֶה בְּחִינַת הָרֵיחַ שֶׁל הַמַּאֲכָלִים הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי־זֶה. וְזֶה בְּחִינַת ‘קְטֹרֶת מְעַשֶּׁרֶת’ (יומא כו.), הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן. כִּי זֶה הַנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן אֵין לוֹ שׁוּם עֲשִׁירוּת לְעוֹלָם, כִּי הוּא בַּעַל חוֹב תָּמִיד לְתַאֲוָתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ חָסֵר לוֹ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, בְּחִינַת (אבות ב, ז) ‘מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה’ וְכוּ’. וְאֵין אָדָם זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת בֶּאֱמֶת כִּי אִם כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן, וּמַאֲמִין בַּה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, וְהוּא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם ד, א): ‘אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ’, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה ‘צִוִּיתָ צֶדֶק’ הַנַּ”ל. וְהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן זוֹכִין עַל־יְדֵי קְטֹרֶת, בְּחִינַת ‘קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב’, בְּחִינַת ‘קְטֹרֶת מְעַשֶּׁרֶת’ כַּנַּ”ל:

יז וְזֶה בְּחִינַת הַקָּרְבַּן פֶּסַח שֶׁ’אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צְלִי’ (זְבָחִים פֶּרֶק ה מִשְׁנָה ח), שֶׁהוּא סִיּוּם פָּרָשִׁיּוֹת וּמִשְׁנָיוֹת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁאוֹמְרִים בַּבֹּקֶר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. כִּי צְלִי רֵיחוֹ נוֹדֵף, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ בְּיוֹתֵר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל הַמָּמוֹן, שֶׁהַכְנָעָתָהּ עַל־יְדֵי הָרֵיחַ שֶׁל הַמַּאֲכָלִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘מַאֲכָלִין דְּקֻרְבָּנִין’ כַּנַּ”ל. וְגַם צְלִי שׁוֹלֵט בּוֹ הָאֵשׁ בְּיוֹתֵר, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא תַּאֲוַת מָמוֹן, הוּא עַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַמְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל. וְכַמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁהָעֲבוֹדָה זָרָה הֵם קְלִפּוֹת קָשׁוֹת מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַעֲרָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הָאֵשׁ. וְעַל־כֵּן הַקָּרְבַּן פֶּסַח הוּא צְלִי אֵשׁ דַּיְקָא.

כִּי הַקָּרְבַּן פֶּסַח הוּא עִקַּר שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא הָעֲבוֹדָה זָרָה. כִּי קָרְבַּן פֶּסַח נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם, וְעִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן וְלִזְכּוֹת לְתִקּוּן הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת (בראשית טו, יד) “וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל”, כִּי מִצְרַיִם מְלֵאָה גִּלּוּלִים וַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת כַּנַּ”ל, וְכֵן מְבֹאָר בְּסוֹף הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל, שֶׁמִּצְרַיִם הוּא הַמְּדִינָה שֶׁסָּבְרוּ בַּעֲלֵי תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהֵם כֻּלָּם אֱלֹהוּת מֵרִבּוּי הַמָּמוֹן שֶׁלָּהֶם, עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֵם כֻּלָּם אֱלֹהוּת וְנוֹסְעִים עִם מַלְאָכִים, שֶׁהַסּוּסִים שֶׁלָּהֶם הֵם מַלְאָכִים מֵחֲמַת שֶׁמְּצֻפִּין בַּעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב שֶׁכָּל הַמַּעֲשֶׂה נוֹרָאָה מְרֻמֶּזֶת בִּיְשַׁעְיָה קַפִּיטְל לא (פָּסוּק א): “הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה וְעַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא שֶׁמִּצְרַיִם הוּא עִקַּר בְּחִינַת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ א’ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, שֶׁפֶּסַח הוּא תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַקָּרְבַּן פֶּסַח שֶׁהוּא צְלִי אֵשׁ וְכַנַּ”ל.

כִּי הַקָּרְבַּן פֶּסַח הָיָה מִן הַצֹּאן, שֶׁזֶּה הָיָה הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִצְטַוִּינוּ לְהָבִיא הַקָּרְבַּן פֶּסַח מִן הַצֹּאן, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמו”ר טז, ג). כִּי הַמִּצְרִים שֶׁהָיוּ שְׁקוּעִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא תַּאֲוַת מָמוֹן הָיוּ עוֹבְדִים לַצֹּאן שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ז, יג): “וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ” – ‘שֶׁמְּעַשְּׁרוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן’ (חולין פד:), עַל־כֵּן נִמְשְׁכוּ בַּטָּעֻיּוֹת שֶׁלָּהֶם עַד שֶׁעָשׂוּ הַצֹּאן שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ. וְעַל־כֵּן נִצְטַוִּינוּ לְהָבִיא הַקָּרְבַּן פֶּסַח מִן הַצֹּאן, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָעֲבוֹדָה זָרָה זֹאת שֶׁל מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת.

וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁנֵי כְּבָשִׂים שֶׁל הַתְּמִידִים בְּכָל יוֹם שֶׁהֵם מִן הַצֹּאן, כְּדֵי לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל בְּכָל יוֹם וְיוֹם תֹּקֶף הַקְּלִפָּה וְהָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מָמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת, שֶׁצְּרִיכִין לְהַקְרִיב שְׁנֵי תְּמִידִין מִן הַצֹּאן בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר, כְּדֵי לְשַׁבֵּר עֲבוֹדָה זָרָה זֹאת שֶׁל מָמוֹן, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְשַׁבְּרָהּ כִּי אִם עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת כַּנַּ”ל.

וּבִשְׁבִיל זֶה הָיוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ וְהָאָבוֹת רוֹעֵי צֹאן, כְּדֵי לְבָרֵר הָעֲשִׁירוּת מִן הַקְּלִפָּה, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ צֹאן כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן זָכָה יַעֲקֹב עַל־יְדֵי־זֶה לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי זָכָה לְהַכְנִיעַ הָעֲבוֹדָה זָרָה זֹאת שֶׁל מָמוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת אֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶּׁמְּבֹאָר בַּפָּרָשָׁה שֶׁל כְּנִיסָתָן לְמִצְרַיִם, שֶׁאָמַר לָהֶם יוֹסֵף שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהֵם רוֹעֵי צֹאן “כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵי צֹאן” (בראשית מו, לד), כִּי כָּל עִקַּר כְּנִיסָתָן לְמִצְרַיִם הָיָה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר תַּאֲוַת הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘צֹאן’ – ‘שֶׁמְּעַשְּׁרוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן’ וְכַנַּ”ל:

יח וּבִשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע אֵצֶל הַקָּרְבָּנוֹת. כִּי קְרִיאַת שְׁמַע הִיא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמַּכְנִיעִין הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת כַּנַּ”ל, וְלִזְכּוֹת לָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בַּה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע:

יט וְאַחַר הַקָּרְבָּנוֹת אוֹמְרִים פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, כִּי אַחַר שֶׁמַּכְנִיעִין וּמְשַׁבְּרִין הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, אַחַר־כָּךְ מַעֲלִין כָּל נִצּוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת עַל־יְדֵי פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, שֶׁהֵם מְבָרְרִין הַטּוֹב מִן הָרָע, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן נד), שֶׁעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת נִגּוּן וְזִמְרָה וְכוּ’.

כִּי פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אַחַר פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בִּבְחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה ‘אַשְׁרֵי הָעָם – הַשְׁגָּחָה’ (סימן יג) עַל מַאֲמַר הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (פנחס רכד.): ‘רוּחָא נָחִית לְשַׁכֵּךְ חֲמִימָא דְּלִבָּא, וְלִבָּא מְקַבֵּל לֵהּ בְּחֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי’ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, מְבֹאָר שָׁם שֶׁ’רוּחָא’ הוּא בְּחִינַת רוּחַ נְדִיבָה – צְדָקָה, שֶׁמְּשַׁבֵּר חֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, וְאָז זוֹכֶה לִהְיוֹת ‘שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ’. וְזֶה בְּחִינַת ‘וְלִבָּא מְקַבֵּל לֵהּ בְּחֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי’, זֶה בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בְּחִינַת “שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף” (תהלים פא, ג), בְּחִינַת ‘שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

וְזֶהוּ בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה אַחַר־כָּךְ. כִּי קָרְבָּנוֹת הֵם בְּחִינַת רוּחָא הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ נְדִיבָה – צְדָקָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נִדְבַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה, ב): “אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ” וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי הַהוּא רוּחָא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת, מְשַׁכְּכִין חֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן. וְאַחַר־כָּךְ אוֹמְרִים פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, זֶה בְּחִינַת ‘וְלִבָּא מְקַבֵּל לֵהּ בְּחֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי’, כִּי פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה הֵם בְּחִינַת ‘חֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי’, שֶׁהֵם הָיוּ עוֹסְקִים בְּשִׁיר עַל הַדּוּכָן, שֶׁהֵם פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, כִּי כָּל נְגִינָה וְזִמְרָה הוּא מִסִּטְרָא דְּלֵיוָאֵי כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן מַתְחִילִין ‘הוֹדוּ’ שֶׁהֵם הַפְּסוּקִים בְּעַצְמָן שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים הַלְּוִיִּים לִפְנֵי הָאָרוֹן כַּמּוּבָא.

וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אַחַר הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי אַחַר שֶׁזּוֹכִין לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘רוּחָא נָחִית’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אַחַר־כָּךְ זוֹכִין לִבְחִינַת ‘חֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי’ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘חֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי’ כַּנַּ”ל:

כ וְעִקַּר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד שֶׁהָיְתָה ‘רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ’ (ברכות ג:), שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁיִּסֵּד דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל הַמְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם עִנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁהָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ ‘יָד’ שֶׁהָיְתָה מַפַּת כָּל הָעוֹלָמוֹת, הַיְנוּ לַאנְד־קַארְט שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהָיָה כָּתוּב שָׁם כָּל הַדְּרָכִים וְכָל הַנְּתִיבוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה, וְכָל בְּנֵי אָדָם וְכוּ’ עִם כָּל הַמְּאוֹרָעוֹת שֶׁיֶּאֱרַע לָהֶם וְכוּ’, וְכָל הַדְּרָכִים מֵעוֹלָם לְעוֹלָם וְכוּ’, וְכָל הַדְּרָכִים שֶׁיֵּשׁ מִן הָאָרֶץ לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם, הֵן הַדֶּרֶךְ שֶׁעָלָה בּוֹ חֲנוֹךְ הֵן הַדֶּרֶךְ שֶׁעָלָה בּוֹ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ וְכוּ’, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הָיָה כָּתוּב עַל הַיָּד הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ בְּשִׂרְטוּטֵי הַיָּד הָיָה מְצֻיָּר וּמְבֹאָר כָּל זֶה וְכוּ’. שִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב שָׁם לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְתַעֲמֹד מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם וְתִתְבּוֹנֵן נִפְלְאוֹת אֵל, הֲנִשְׁמַע כָּזֹאת וְכוּ’.

וְהִנֵּה מְבֹאָר שָׁם, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן שֶׁל הַמְּדִינָה הַנַּ”ל שֶׁנָּפְלוּ לְתַאֲוַת מָמוֹן עִם תִּקּוּן כָּל שְׁאָר הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי הַיָּד הַנַּ”ל, שֶׁשָּׁם הָיָה כָּתוּב הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לְהַגִּבּוֹר לְקַבֵּל גְּבוּרָתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַזֶּה דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִתַּאֲוַת מָמוֹן. וְכֵן הָיוּ כְּתוּבִים שָׁם כָּל הַדְּרָכִים שֶׁל כָּל אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל, מֵהֵיכָן יְקַבֵּל כָּל אֶחָד עִנְיָנוֹ וּמִדָּתוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, כְּגוֹן, הַמֵּלִיץ הֶרְאָה לוֹ הַמֶּלֶךְ הַדֶּרֶךְ מֵהֵיכָן יְקַבֵּל מְלִיצָה דִּקְדֻשָּׁה, וְכֵן הֶחָכָם, וְכֵן כֻּלָּם. וְכָל אֵלּוּ הַדְּרָכִים הָיוּ כְּתוּבִים עַל הַיָּד הַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה תִּקְּנוּ אַחַר־כָּךְ אֶת כָּל הַכִּתּוֹת שֶׁנִּתְעוּ כַּנַּ”ל, כִּי כָּל אֶחָד תִּקֵּן הַכַּת שֶׁלּוֹ עַל־יְדֵי מִדָּתוֹ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁקִּבֵּל עַל־יְדֵי דַּרְכּוֹ שֶׁהִשִּׂיג וְקִבֵּל מִן הַמֶּלֶךְ עַל־יְדֵי הַיָּד הַנַּ”ל שֶׁשָּׁם הָיוּ כְּתוּבִים הַדְּרָכִים כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל וּבִפְרָט תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא הָעִקָּר, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי הַיָּד הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל שֶׁכְּתוּבִים שָׁם כָּל הַדְּרָכִים וְכָל הָעוֹלָמוֹת וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְכוּ’. כִּי פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה הֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד כַּנַּ”ל, שֶׁעִקָּרָן נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַיָּד, בִּבְחִינַת “וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ” (שמואל־א טז, טז), וְכַמְבֹאָר זֶה בְּהַתּוֹרָה ‘וַיְהִי מִקֵּץ’ (סימן נד), שֶׁנִּגּוּן וְזִמְרָה הֵם בְּחִינַת יָד, בְּחִינַת ‘וְנִגֵּן בְּיָדוֹ’ וְכוּ’. כִּי בְּהַפְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אָנוּ מְהַלְּלִים וּמְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה, עַל כָּל אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה וְיָצַר וּבָרָא וְהֶאֱצִיל אֶת כָּל הַנֶּאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים, כְּמוֹ שֶׁנִּזְכָּר כַּמָּה פְּעָמִים פִּלְאוֹת הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם’ וְכוּ’. וּבִפְרָט בְּמִזְמוֹר “הַלְלוּ אֶת ה’ מִן הַשָּׁמַיִם”, שֶׁשָּׁם חוֹשֵׁב הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘הַלְלוּ אֶת ה’ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים וְכוּ’, הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכוּ’, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ וְכוּ’ הַלְלוּ אֶת ה’ מִן הָאָרֶץ’ וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְזַמְּרִים לַה’ יִתְבָּרַךְ, וּמְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַבְּרִיאָה, וּמְגַלִּין וּמְפַרְסְמִין וּמוֹדִיעִין לַכֹּל כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ’ וְכוּ’, עַל־יְדֵי־זֶה מְגַלִּין וּמְאִירִין הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל שֶׁהוּא הַלַּאנְד קַארְט שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת.

כִּי כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁיֵּשׁ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם מִן הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם וּמִשָּׁמַיִם לִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכוּ’, הַכֹּל הוּא בְּחִינַת חִבּוּר וְהִתְאַחֲדוּת בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה שֶׁנִּתְאַחֲדִין וְנִתְחַבְּרִין יַחַד זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה מַעְלָה בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה בֵּית אֵל בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם לְעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ וְיֻכְלְלוּ בְּשֹׁרֶשׁ הָאַחְדוּת שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַכֹּל. כִּי עַל־יְדֵי הַדְּרָכִים שֶׁיֵּשׁ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַבְּרִין וְנִתְאַחֲדִין אֵלּוּ שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת יַחַד, כִּי הַדֶּרֶךְ מְחַבְּרָן יַחַד וְכוֹלְלָם יַחַד, כִּי עַל־יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁמִּמָּקוֹם לְמָקוֹם עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהָבִיא הַשֶּׁפַע שֶׁבְּזֶה הַמָּקוֹם לְמָקוֹם אַחֵר, וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּגוֹן בְּמָקוֹם זֶה שֶׁפַע הַתְּבוּאָה הַרְבֵּה, וּבְמָקוֹם אַחֵר שֶׁפַע הַמַּלְבּוּשִׁים הַרְבֵּה, וּמוֹלִיכִין סְחֹרַת הַתְּבוּאָה לְשָׁם, וּמִשָּׁם מוֹלִיכִין לְכָאן סְחֹרַת הַמַּלְבּוּשִׁים, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַבְּרִין זֶה בָּזֶה וְנִתְאַחֲדִין יַחַד, וְחַיִּים וְנִשְׁפָּעִים זֶה מִזֶּה.

נִמְצָא, שֶׁכָּל הַדְּרָכִים הֵם בְּחִינַת חִבּוּר וְאַחְדוּת הַמְּקוֹמוֹת יַחַד, וְעִקַּר הַכַּוָּנָה בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית כְּדֵי שֶׁיֻּכְלְלוּ יַחַד זֶה בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַחֲזֹר לְשָׁרְשָׁן לְהִכָּלֵל בְּאֶחָד כַּנַּ”ל. וְרַק זֶה נִקְרָא בְּשֵׁם דֶּרֶךְ, כִּי מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ בְּגַשְׁמִיּוּת אוֹ בְּרוּחָנִיּוּת שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה זוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְאֵינוֹ תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין תּוֹעֶה בְּדֶרֶךְ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, בִּבְחִינַת (משלי יד, יב) “יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת”. כִּי בְּוַדַּאי הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וּמְכֻוָּן לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיּוֹת וְלִסְטִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה הַדֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה וּסְלוּלָה, בְּוַדַּאי אֵין מְשֻׁגָּע וּפֶתִי וְתוֹעֶה בְּדֶרֶךְ עֲקוּמָה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ חַטָּאִים, וְהוֹלֵךְ לְמֶרְחַקִּים לִסְחוֹרָה וְאֵינוֹ מְכַוֵּן בִּשְׁבִיל ה’ יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לִבְּרֶעְסְלָא אוֹ לְלַיפְסִיק, אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אֵין דֶּרֶךְ עֲקוּמָה מִזֶּה, מֵאַחַר שֶׁמְּאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ הַנִּצְחִי עַל־יְדֵי־זֶה. וְטוֹב יוֹתֵר הָיָה לוֹ לִהְיוֹת תּוֹעֶה בִּיעָרִים וּמִדְבָּרִיּוֹת וְלִבְלִי לַעֲבֹר עַל מִצְוֹת ה’, מִלֵּילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה הַמַּטְרִידוֹ מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת חַס וְשָׁלוֹם.

הַכְּלָל, כִּי עִקַּר הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם ‘דֶּרֶךְ’ הוּא הַדֶּרֶךְ שֶׁל צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, כִּי “דֶּרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד” (תהלים א, ו), שֶׁדַּרְכָּם אֲבוּדָה כִּי אֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם ‘דֶּרֶךְ’ כְּלָל, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לִפְנֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁ’אַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת’ רַחֲמָנָא לִצְּלָן כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁאָנוּ מְגַלִּין וּמוֹדִיעִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וּפוֹרְטִין רֹב פִּרְטֵי הַבְּרִיאָה, בָּזֶה אָנוּ מְגַלִּין כָּל הַדְּרָכִים שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה. כִּי עִקַּר כָּל הַדְּרָכִים בְּשָׁרְשָׁן נִמְשָׁכִין מִשֹּׁרֶשׁ הָאַחְדוּת שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד כָּל הַבְּרִיאָה לְמִינֵיהֶם לִמְקוֹמוֹתָם בְּמוֹשְׁבוֹתָם, וּכְפִי הַצִּנּוֹר וְהַנָּתִיב שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל זֶה הַמָּקוֹם חִיּוּת מִשֹּׁרֶשׁ הָאַחְדוּת, כְּמוֹ כֵן הוֹלְכִין מִזֶּה הַמָּקוֹם צִנּוֹרוֹת וּנְתִיבוֹת וּדְרָכִים לְמָקוֹם אַחֵר הַסָּמוּךְ אֵלָיו בְּשָׁרְשׁוֹ, וְכֵן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַדְּרָכִים הֵם מִתְחַבְּרִין יַחַד כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַחֲזֹר וּלְהִתְאַחֵד וְלַעֲלוֹת לְשָׁרְשָׁם לְתַכְלִית הָאַחְדוּת כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַדְּרָכִים נִמְשָׁכִין מִשֹּׁרֶשׁ הָאַחְדוּת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָנוּ פּוֹרְטִין אֶת הַבְּרִיאָה בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, וּמְגַלִּין ‘כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ’ וְכוּ’, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִשֹּׁרֶשׁ הָאַחְדוּת שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד יִתְבָּרַךְ.

וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה נִתְגַלֶּה וּמֵאִיר בְּחִינַת ‘יַד ה” שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל שֶׁשָּׁם כְּתוּבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת עִם כָּל הַדְּרָכִים שֶׁלָּהֶם וְכַנַּ”ל. וְכֵן מְבֹאָר עַל־פִּי כַּוָּנוֹת שֶׁפְּסוּקֵי דְּזִמְרָה הֵם בְּחִינַת ‘חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת’, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘יָדָיִם’, הַיְנוּ בְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל כַּנַּ”ל.

וְעַל־יְדֵי הַיָּד הַזֹּאת שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין כָּל דַּרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין כָּל הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו שֶׁהֵם עֲשָׂרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲשָׂרָה הַלְלוּיָהּ שֶׁאוֹמְרִים, בְּחִינַת עֲשָׂרָה הִלּוּלִים שֶׁבַּמִּזְמוֹר ‘הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ’. וְעִקָּר לְהַכְנִיעַ תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר בֵּרוּר וְתִקּוּן הָעֲשִׁירוּת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד כַּנַּ”ל שֶׁהָיְתָה ‘רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ’, וְרוּחַ צְפוֹנִית הַזֶּה הַמְנַשֵּׁב בְּכִנּוֹר שֶׁל דָּוִד וּמְנַגֵּן שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִצָּפוֹן, כִּי “מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה” (איוב לז, כב), וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָעֲשִׁירוּת הוּא עַל־יְדֵי פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, שֶׁהוּא ‘חֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ” וְכוּ’ (דִּבְרֵי הַיָּמִים־א כט, יב), כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָד, הַיְנוּ בְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל:

כא וְזֶה בְּחִינַת שִׁירַת הַיָּם שֶׁאוֹמְרִים אַחַר־כָּךְ. כִּי אָז בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם סוּף זָכוּ לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוֹצִיאוּ מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִמִּצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[4]: ‘שֶׁגְּדוֹלָה הָיְתָה בִּזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם’ וְכוּ’, כִּי אָז נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הָעֲשִׁירוּת בִּקְדֻשָּׁה, כִּי אָז נִתְגַלָּה יַד ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יד, לא): “וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה” וְכוּ’. וְעַל־כֵּן זָכוּ אָז לְשִׁירָה שֶׁהוּא נִגּוּן וְזִמְרָה, בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַיָּד כַּנַּ”ל, בְּחִינַת ‘וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ’ כַּנַּ”ל:

כב וְעַל־כֵּן כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׁם מֵאִיר בְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (שמות טו, יז) “מִקְדָּשׁ ה’ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ”. וְעַל־כֵּן כָּל הַדְּרָכִים וְהַשְּׁבִילִים וְהַנְּתִיבוֹת כֻּלָּם יוֹצְאִים מִשָּׁם וְשָׁם נִכְלָלִים יַחַד. כִּי הָאֶבֶן שְׁתִיָּה הִיא הַנְּקֻדָּה שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם (יומא נד:), שֶׁמִּשָּׁם מַתְחִילִין לְהִתְפַּשֵּׁט וּלְהִתְפָּרֵד כָּל הַדְּרָכִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲשֶׁר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם הָיָה מַכִּיר בָּהֶם וְהָיָה נוֹטֵעַ בָּהֶם “עֵץ כָּל פְּרִי” (קהלת ב, ה), כִּי הָיָה יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ הַהוֹלֵךְ לְכוּשׁ וְנוֹטֵעַ בּוֹ פִּלְפְּלִין וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. וְגַם שָׁם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא “שַׁעַר הַשָּׁמָיִם” (בראשית כח, יז), שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם עוֹלִין מֵאֶרֶץ לַשָּׁמַיִם, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם עַד אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא.

וְעַל־כֵּן שָׁם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ יְכוֹלִים לֵידַע כָּל הָעֵצוֹת וְהַדְּרָכִים שֶׁהָיוּ מְסֻפָּקִים וּנְבוֹכִים בָּהֶם, כִּי שָׁם הָיָה הָאוּרִים וְתֻמִּים שֶׁהוּא חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּשָׂא אַהֲרֹן עַל לִבּוֹ, שֶׁשָּׁם נוֹדַע וְנִתְבָּרֵר כָּל הָעֵצוֹת וְהַדְּרָכִים. כִּי חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּשָׂא הַכֹּהֵן עַל לִבּוֹ וְעַל כְּתֵפָיו בֵּין שְׁנֵי יָדָיו, זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הַיָּד הַנַּ”ל שֶׁהוּא הַלַּאנְד קַארְט שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְעַל־כֵּן שָׁם בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט הָיָה אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת וּמִצְטָרְפוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹדָע לַכֹּל כָּל הַדְּרָכִים אֵיךְ לְהִתְנַהֵג.

כִּי עִקַּר הֶאָרַת הַיָּד שֶׁשָּׁם מְאִירִין וּמִתְגַּלִּין בְּשִׂרְטוּטֵי הַיָּד כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת וְכוּ’ שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, עִקַּר בְּחִינָה זֹאת נִמְשָׁךְ מֵרוּחָא דְּלִבָּא שֶׁהוּא רוּחַ הַדֹּפֶק שֶׁבַּלֵּב שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר בַּיָּדַיִם, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַדֹּפֶק בַּיָּד, וְשָׁם בַּדֹּפֶק יָכוֹל לֵידַע הַיּוֹדֵעַ וּמֵבִין אֶת כָּל דַּרְכֵי הָאָדָם וּמְאוֹרְעוֹתָיו וְעִנְיָנָיו מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָּבֶר. וְזֶה הַדֹּפֶק נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַיָּד, וְשָׁם מִתְעַלֵּם וּמִתְגַּלֶּה כָּל זֶה בְּשִׂרְטוּטֵי הַיָּד, שֶׁמּוֹרִין עַל כָּל דַּרְכֵי הָאָדָם שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָעוֹלָמוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה ‘וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – הַסְתָּרָה’ (סימן נו), מְבֹאָר עִנְיַן רוּחַ בְּהַדֹּפֶק שֶׁבַּלֵּב שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַיָּדַיִם בְּיוֹתֵר, עַיֵּן שָׁם. וְעִקַּר כֹּחַ וְחִיּוּת שֶׁל זֶה רוּחַ הַדֹּפֶק שֶׁבַּלֵּב שֶׁמִּתְפַּשֵׁט בְּהַיָּדַיִם בְּיוֹתֵר, נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת רוּחָא דְּנָשִׁיב בְּכַנְפֵי רֵאָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר חִיּוּת הַלֵּב וְהָאָדָם. כִּי ‘אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנַשְּׁבֵי עַל לִבָּא הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא’[5]. וְרוּחַ שֶׁבְּכַנְפֵי רֵאָה הוּא בְּחִינַת רוּחָא הַנַּ”ל, בְּחִינַת ‘רוּחָא נָחִית לְשַׁכֵּךְ חֲמִימָא דְּלִבָּא’ וְכוּ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן. וְזֶה בְּחִינַת חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לֵב הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הַיָּד הָעֶלְיוֹנָה שֶׁשָּׁם כְּתוּבִים כָּל הַדְּרָכִים וְכָל הַמְּאוֹרָעוֹת וְכוּ’. וְעַל־כֵּן שָׁם הָיָה מִתְבָּאֵר וּמִצְטָרֵף וּבוֹלֵט כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת שֶׁהָיָה הָאָדָם מְסֻפָּק בָּהֶם, כִּי הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל שֶׁשָּׁם הָיָה כָּתוּב הַכֹּל כַּנַּ”ל, כִּי הַיָּד הִיא בְּחִינַת רוּחַ הַדֹּפֶק שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן נִקְרָא ‘חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט’, כִּי מִשְׁפָּט הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי דִּינֵי מָמוֹנוֹת נִקְרָא ‘מִשְׁפָּט’, וְכָל דִּינֵי מָמוֹנוֹת הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי הֵם מְבָרְרִין הָאֱמֶת וּמַצִּילִין עָשׁוּק מִיַּד עוֹשְׁקוֹ וּמַכְנִיעִין הַגַּזְלָנִים וְהַשַּׁקְרָנִים הַמְכַחֲשִׁים מָמוֹן חַבְרֵיהֶם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַכְנָעַת תַּאֲוַת מָמוֹן, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים הָאוּרִים וְתֻמִּים ‘חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט’, כִּי הֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הַיָּד הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר הַכְנָעַת תַּאֲוַת מָמוֹן עַל־יָדָהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘מִשְׁפָּט’, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל:

כג כִּי עִקַּר בִּטּוּל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי הַיָּד הַנַּ”ל, שֶׁשָּׁם הָיָה כָּתוּב הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַגִּבּוֹר וְכוּ’ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין תַּאֲוַת מָמוֹן, וְשָׁם הָיָה כָּתוּב שֶׁאִם יֵלְכוּ לְהַמְּדִינָה שֶׁכֻּלָּם אֱלֹהוּת לְדַעְתָּם וְכוּ’ יִפְּלוּ שְׁנֵיהֶם וְכוּ’, שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (ישעיה לא, ג): “וַה’ יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם (בְּמַעֲשֶׂה יב הַנַּ”ל). כִּי עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת (דברים ח, יז): “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה”, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וּכְפִירוֹת, שֶׁכּוֹפֵר בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַכְנָעָתוֹ וְתִקּוּנוֹ שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בְּה’ יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁגָּחָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יָד, בְּחִינַת “וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה” (שמות יז, יב).

וְעַל־כֵּן כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בִּטּוּל תַּאֲוַת מָמוֹן, כֻּלָּם הָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת יָד כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַכְנָעָתָם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת הָיוּ הַלְּוִיִּים מְנַצְּחִים בְּשִׁיר וְכוּ’, זֶה בְּחִינָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת ‘רוּחָא נָחִית לְשַׁכֵּךְ חֲמִימָא דְּלִבָּא’ וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקָּרְבָּנוֹת בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, וְאָז ‘כַּד נָחִית הַהוּא רוּחָא לִבָּא מְקַבֵּל לֵהּ בְּחֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי’, שֶׁהוּא שִׁיר שֶׁל הַלְּוִיִּים בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אַחַר פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

כד וְזֶה בְּחִינַת ‘נְשִׂיאַת כַּפַּיִם’ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. כִּי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה נִתְגַּלָּה הֶאָרַת הַיָּד הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן כָּל הַתַּאֲוֹת וְהַמִּדּוֹת וּבִפְרָט תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי־זֶה, וְעַל־כֵּן צִוָּנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים יִשְׂאוּ יְדֵיהֶם וִיבָרְכוּ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי נְשִׂיאַת כַּפֵּיהֶם הֵם מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הֶאָרַת הַיָּד הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים.

כִּי הַבְּרָכָה הִיא בְּחִינַת הַתִּקּוּן, הֵפֶךְ הַקְּלָלָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵחֻרְבַּן הָעוֹלָמוֹת מִבְּחִינַת שְׁבִירַת הַכֵּלִים וְהַמִּדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּגַם כָּל הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל, וְהַבְּרָכָה הִיא הַהֵפֶךְ מִזֶּה, בְּחִינַת תִּקּוּן כָּל הַמִּדּוֹת בְּחִינַת עוֹלָם הַתִּקּוּן, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַבְּרָכוֹת מְקַבְּלִים מִיָּדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא ט, כב): “וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו וַיְבָרְכֵם”, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן כד), כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם דַּיְקָא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי הַבְּרָכָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתִּקּוּן, הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הֶאָרַת הַיָּד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, וְזֶה זוֹכִין בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַבַּעַל תְּפִלָּה שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן הָיָה עַל־יָדוֹ, וְהוּא זָכָה לִמְצֹא אֶת הֶחָכָם שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ הַיָּד הַנַּ”ל וְכוּ’ עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וְכוּ’ וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל.

וְזֶהוּ “יְבָרֶכְךָ ה'” – ‘בְּמָמוֹן’ (במדבר רַבָּה פָּרָשָׁה יא, ה), כִּי עִקַּר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם הוּא לְתַקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא קָשָׁה מִכֻּלָּם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַבְּרָכָה מַתְחֶלֶת: ‘יְבָרֶכְךָ ה’ – בְּמָמוֹן’, “וְיִשְׁמְרֶךָ” – ‘מִן הַמַּזִּיקִין’, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְמָמוֹן וַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרָכָה, שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת מִמַּזִּיקֵי עָלְמָא, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת הַמַּכְנִיסִין תַּאֲוַת מָמוֹן בְּלֵב הָאָדָם, רַק שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרָכָה, בְּחִינַת (משלי י, כב): “בִּרְכַּת ה’ הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ”, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּמָמוֹנוֹ שׁוּם אֲחִיזַת הָעַצְבוּת וְהַדְּאָגָה וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן בְּחִינַת ‘בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה’, וְרַק יִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ תָּמִיד, וְלִבְטֹחַ בְּה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ לְבַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל:

כה וְזֶה בְּחִינַת נְפִילַת אַפַּיִם אַחַר הַתְּפִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ אוֹמְרִים אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן וְכוּ’, שֶׁאָז הוּא יְרִידַת הַשֶּׁפַע כַּיָּדוּעַ[6]. כִּי אַחַר שֶּׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל עַל־יְדֵי נְשִׂיאַת כפַּיִם שֶׁל הַכֹּהֲנִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין כָּל הַדְּרָכִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת נְפִילַת אַפַּיִם שֶׁאָז הִיא בְּחִינַת עֲלִיַּת נְשָׁמָה, בְּחִינַת (תהלים כה, א): “אֵלֶיךָ ה’ נַפְשִׁי אֶשָּׂא” כַּיָּדוּעַ[7]. כִּי כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה וְשֹׁרֶשׁ בְּאֵיזֶה מִדָּה שֶׁל עֲשָׂרָה בְּחִינוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו, וְכָל אֶחָד כְּפִי מִדָּתוֹ כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת לְחַדֵּשׁ כֹּחוֹ וּמִדָּתוֹ, אֲבָל אֵין אָדָם יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ שֶׁל עֲלִיַּת נַפְשׁוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת בְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל שֶׁשָּׁם כְּתוּבִים כָּל הַדְּרָכִים וְכוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אַחַר נְשִׂיאַת כַּפַּיִם שֶׁאָז הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַיָּד הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, אָז הַזְּמַן לְהַעֲלוֹת נַפְשׁוֹ לְחַדֵּשׁ כֹּחוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נְפִילַת אַפַּיִם אַחַר שִׂים שָׁלוֹם אַחַר נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲלִיַּת הַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת: ‘אֵלֶיךָ ה’ נַפְשִׁי אֶשָּׂא’ כַּיָּדוּעַ, כִּי אָז עוֹלָה נֶפֶשׁ כָּל אֶחָד לְחַדֵּשׁ כֹּחוֹ וּמִדָּתוֹ דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל נַפְשׁוֹ הֶאָרַת הַיָּד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַלֶּה לְהַנֶּפֶשׁ הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לַעֲלוֹת לְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ וְכֹחוֹ וּמִדָּתוֹ כַּנַּ”ל. וְאַחַר־כָּךְ חוֹזְרִים כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וְכָל אֶחָד מוֹרִיד שֶׁפַע וְחִיּוּת כְּפִי הִתְחַדְּשׁוּת נַפְשׁוֹ וְכֹחוֹ, וְזֶהוּ בְּחִינַת יְרִידַת הַשֶּׁפַע שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר־כָּךְ בְּאַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

[1] עֵרֶךְ אֲכִילָה חֵלֶק שֵׁנִי אוֹת ה.

[2] בְּשִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן לב וּבְסִימָן נג וּבְסִימָן קב.

[3] קהלת רַבָּה פָּרָשָׁה א פָּסוּק יג, א וּבְפָרָשָׁה ג פָּסוּק י, א.

[4] במדבר רבה יג, יט וּבִמְכִילְתָּא בֹּא יג.

[5] זוהר פִּנְחָס דַּף רכז: וּבְתִקּוּנֵי הַזוֹהַר תִּקּוּן יג דַּף כח.

[6] עיין שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי חֲזָרַת הָעֲמִידָה דְּרוּשׁ ד וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר חֲזָרַת הָעֲמִידָה פֶּרֶק ג.

[7] עיין שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי כַּוָּנַת קְרִיאַת שְׁמַע דְּרוּשׁ ה וּבִדְרוּשֵׁי נְפִילַת אַפַּיִם דְּרוּשׁ ב ג וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר נְפִילַת אַפַּיִם פֶּרֶק ד.