הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר – הֲלָכָה ג

א כַּד שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹלָא מְבָרֵךְ ‘הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה’ וְכוּ’, וְעִנְיַן בִּרְכַּת ‘שֶׁלֹּא עָשַֹנִי גּוֹי וְעֶבֶד וְאִשָּׁה’ וְכוּ’, וְעִנְיַן בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, וְעִנְיַן פָּרָשַׁת הַתָּמִיד וּשְׁאָר קָרְבָּנוֹת, וְעִנְיַן פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה:

עַל פִּי הַמַּעֲשֶֹה שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף בְּבֶן הַשִּׁפְחָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּעֲשֶֹה כֻּלָּה מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ (סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַּעֲשֶׂה יא), וְהוּא פֶּלֶא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל אַחַר שֶׁסִּפֵּר מַעֲשֶֹה זֹאת בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, הַמַּעֲשֶֹה הַזֹּאת הוּא כֻּלָּה הַפְלֵא וְכוּ’.

וְאֵין לְהַאֲרִיךְ כָּאן בִּשְׁבַח גְּדֻלַּת הַמַּעֲשִׂיּוֹת כִּי גָּבְהוּ מִדַּעְתֵּנוּ וְכוּ’, רַק מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא בָּהֶם אֵיזֶה רֶמֶז בְּעָלְמָא אָנוּ מְחֻיָּבִים לַחְתֹּר וְלִמְצֹא בְּחַסְדֵּי ה’, כִּי שָׁמַעְתִּי גִּלּוּי דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁנַּחְתֹּר לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ בָּהֶם מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא. וְגַם אָמַר שֶׁיְּכוֹלִין לִמְצֹא הַרְבֵּה מֵהָעִנְיָנִים הַמְבֹאָרִים בְּהַמַּעֲשִֹיּוֹת מִי שֶׁבָּקִי וּמֵבִין בִּסְפָרִים קְדוֹשִׁים, רַק גּוּף הַמַּעֲשֶֹה בְּעֶצֶם, מִי וּמָה וְאֵימַת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וְכוּ’, וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה:

ב וְהִנֵּה עִנְיַן הַמַּעֲשֶֹה נוֹרָאָה הַנַּ”ל שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִדְמֶה לְהָעוֹלָם שֶׁהוּא בֶּן הַשִּׁפְחָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הִתְגַּבֵּר עָלָיו הָאַכְזָר הַבֶּן הַשִּׁפְחָה בֶּאֱמֶת וְגֵרְשׁוֹ מִמְּקוֹמוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נָפַל בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת בְּדַעְתּוֹ עַד שֶׁבָּא לִידֵי רָעוֹת וְכוּ’ וְכוּ’. כָּל עִנְיָן הַזֶּה מְבֹאָר וּמוּבָן הֵיטֵב לַמֵּבִין מְעַט, שֶׁזֶּה סוֹד כָּל עִנְיַן גָּלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְגֹרָשִׁים מֵאַרְצָם וּמִמְקוֹמָם, וְהֵם “כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ” (משלי כז, ח), וּמְפֻזָּרִים בֵּין הַגּוֹיִם, וְהַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה הִיא אֶצְלָם, וְיִשְׂרָאֵל נֶחֱשָׁבִים בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כַּעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחֲלִיפִין הַנַּ”ל שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף וְכוּ’, שֶׁזֶּה סוֹד בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁשָּׁם נֶחֱלָפִין לִפְעָמִים הַנְּשָׁמוֹת, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ קֹדֶם שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל, שֶׁדִּבֵּר מִקֹּדֶם מֵעִנְיַן הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שָׁם נֶחֱלָפִין הַנְּשָׁמוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְאַחַר־כָּךְ עַל עִנְיָן זֶה סִפֵּר הַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל, וְאָמַר שֶׁכְּבָר פַּעַם אַחַת הָיָה מַעֲשֶֹה כָּזֹאת, וְהִתְחִיל לְסַפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל עַד שֶׁגְּמָרָהּ.

נִמְצָא, שֶׁהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף, זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְכוּ’, וְזֶה סוֹד כָּל גָּלוּת וְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְעִקַּר הוּא גָּלוּת וְצָרוֹת הַנֶּפֶשׁ מַה שֶּׁגָּלִינוּ בֵּין הָעַמִּים וְאָנוּ רְחוֹקִים מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחֲלִיפִין הַנַּ”ל שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גָּרַם לְהִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת “לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת” (בראשית ג, כד), שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְשָׁמוֹת הָעֲשׁוּקוֹת בְּטִיקְלָא בִּקְלִפַּת נֹגַהּ הַמִּתְגַּלְגְּלִין בְּגִלְגוּלָא וְכוּ’. וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין בְּחִינַת הַחֲלִיפִין וְהַתְּמוּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא חַס וְשָׁלוֹם, וּמִשָּׁם עִקַּר הַגָּלוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט.

כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַמְלוּכָה שַׁיָּכָה רַק לְיִשְׂרָאֵל, כִּי ‘כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם’ (שבת קיא.), כִּי כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: “בְּרֵאשִׁית” וְכוּ’ – ‘בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ רֵאשִׁית’ וְכוּ’, וְהַכֹּל שַׁיָּךְ וּמְשֻׁעְבָּד לָהֶם, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה קְצָת בִּימֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁהָיָה עִקַּר הַמְלוּכָה אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁאָז תָּשׁוּב הַמְלוּכָה לְיִשְׂרָאֵל וְכֻלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים תַּחַת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מט, כג): “וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ” וְכוּ’.

אֲבָל עַכְשָׁיו בַּגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נֶחֱלַף הַדָּבָר, שֶׁהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הֵם מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים, וְיִשְׂרָאֵל הֵם חַס וְשָׁלוֹם כַּעֲבָדִים, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וַחֲטָאֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁאַחֲרָיו, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּבְּרָה הַסִּטְרָא אַחֲרָא דְּמַחְשִׁיךְ אַנְפֵּי בְּרִיָיתָא. עַד שֶׁנֶּחְלְפָה הַמְלוּכָה לָהֶם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְנִדְמֶה שֶׁהֵם בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ, וְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת תַּחְתָּם כְּאִלּוּ הָיָה בֶּן הָעֶבֶד חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (משלי ל, כא כב כג): “תַּחַת שָׁלֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ, תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ”, בְּחִינַת (קהלת י,ז ): “רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים וְשָֹרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים” וְכוּ’, וּבַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גָבַר בֶּן הָאָמָה עַל בֶּן הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁגֵּרְשׁוֹ מֵאַרְצוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גָּלוּת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא אֶרֶץ אֲבוֹתָם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּתְגָּרְשׁוּ מֵאַרְצָם וְנֶחְשְׁבוּ כַּעֲבָדִים וְהֵם לְלַעַג וּלְקֶלֶס, וְנֶחְשְׁבוּ בַּגּוֹיִם כַּצֹּאן לָטֶבַח יוּבָל וְכוּ’, רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל־יְדֵי־זֶה נָפְלוּ בְּדַעְתָּם.

וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַגַּשְׁמִיּוּת וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּגָמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר גָּלוּת וְצָרַת יִשְׂרָאֵל. כִּי עִקַּר הַגָּלוּת וְהַצָּרָה הוּא שֶׁמֵּחֲמַת תֹּקֶף הַגָּלוּת וְהִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא עַכְשָׁיו בְּעֵת הַגָּלוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא מְאֹד עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, וּמְטַמֵּאת אוֹתָם בַּעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּשְׁאָר פְּגָמִים חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו, לה): “וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם”. כִּי בֶּאֱמֶת יִשְׂרָאֵל רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָוֹן, וְאֵין עָוֹן שַׁיָּךְ לָהֶם כְּלָל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בליקו”ת סִימָן ז), וְעִקַּר עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִין רַק מִתֹּקֶף הַגָּלוּת כַּנַּ”ל, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחֲלִיפִין הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת כַּנַּ”ל:

ג וְזֶה סוֹד יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, יַעֲקֹב וְעֵשָֹו, שֶׁמֵחֲמַת בְּחִינַת הַהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, נִּמְשָׁךְ שֶׁהֻכְרַח אַבְרָהָם לִקַּח שִׁפְחָה לְהוֹצִיא תְּחִלָּה הַפְּסֹלֶת שֶׁהָיָה בּוֹ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא הָעִקָּר שֶׁהִתְחִיל לְתַקְּנוֹ, שֶׁמִּזֶּה הַפְּסֹלֶת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ נוֹלַד יִשְׁמָעֵאל בֶּן הָאָמָה. וּמֵחֲמַת הַחֲלִיפִין שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת לֹא נִכָּר בָּעוֹלָם מִי בֶּן הָאָמָה וּמִי בֶּן הַמַּלְכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׂרָה שֶׁנִּקְרֵאת עַל שֵׁם הַמַּלְכוּת “שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם” (ברכות יג.). וְעַל־כֵּן הִתְפָּאֵר יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא הָעִקַּר זֶרַע אַבְרָהָם וְהַמֶּמְשָׁלָה בְּחִינַת מַלְכוּת שַׁיָּךְ לוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה בֵּין יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כא, ט): “וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר וְכוּ’, מְצַחֵק”. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘מִתְּשׁוּבַת שָׂרָה – ‘כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה עִם בְּנִי’, אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיָה מֵרִיב עִם יִצְחָק עַל הַיְרֻשָּׁה וְאוֹמֵר אֲנִי בְּכוֹר’ וְכוּ’.

וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת יַעֲקֹב וְעֵשָֹו, כִּי שָׁם הָיָה בְּחִינַת אֲחִיזַת הַחֲלִיפִין שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת בְּבֶטֶן אַחַת, בְּחִינַת (שם כה, כג): “שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְּאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר”. כִּי הַחֲלִיפִין שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת מִשְׁתַּנִּים בְּכָל פַּעַם בְּכַמָּה בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְגַם אֵצֶל כָּל אָדָם בִּפְרָטִיּוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ נִתְרַבִּים הַשִּׁנּוּיִים וְהַתְּמוּרוֹת בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת הָעוֹבְרִים עַל כָּל אָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ, וְכָל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת נִשְׁמָתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת מִדּוֹר לְדוֹר עַד הַסּוֹף, שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִסּוֹד הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ סוֹד גִּלְגּוּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁמַּטְרִיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת עַצְמוֹ לְגַלְגֵּל הַנְּשָׁמוֹת בְּכַמָּה וְכַמָּה גִּלְגּוּלִים שׁוֹנִים, כְּדֵי לְבָרְרָם מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֲטָאִים חַס וְשָׁלוֹם, וְכַנַּ”ל.

כִּי מְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל בְּעִנְיָן שֶׁרוֹאִין שֶׁלִּפְעָמִים צַדִּיק גָּדוֹל וְעוֹבֵד ה’ נוֹפֵל מֵעֲבוֹדָתוֹ, וְלִפְעָמִים נוֹפֵל לַעֲבֵרוֹת גְּמוּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד שֶׁנַּעֲשׂוּ רְשָׁעִים גְּדוֹלִים מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן שֶׁהֶחֱטִיאוּ אֶת הָרַבִּים, וּמִתְּחִלָּה הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, כְּמוֹ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וְאַחֵר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם בִּשְׁאָר הַדּוֹרוֹת, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִצַּד גִּלְגּוּלֵי הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁלִּפְעָמִים נִתְעַבֵּר בְּאָדָם נִשְׁמַת אָדָם בְּלִיַעַל וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל פִּתְאוֹם חַס וְשָׁלוֹם לְהִתְהַפֵּךְ לְאִישׁ אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן לְהֵפֶךְ, שֶׁלִּפְעָמִים נִתְעַבֵּר בְּרָשָׁע נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה סוֹד בְּחִינַת (קהלת ח, יד): “יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים”, וְכַמּוּבָא מִזֶּה בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה שֶׁל ‘כִּסּוּפִין’ (סימן לא).

וּבֶאֱמֶת הָאָדָם בַּעַל בְּחִירָה, וְהַכֹּל כְּפִי בְּחִירָתוֹ וּכְפִי כִּסּוּפָיו וּכְפִי אֲמִתַּת הִתְחַזְּקוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בַּה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ וְכוּ’, כְּמוֹ כֵן ה’ יִתְבָּרַךְ מִתְגַּלְגֵּל עִמּוֹ בְּרַחֲמָיו, כִּי צַדִּיק ה’ וְיָשָׁר מִשְׁפָּטָיו. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה תָּמִיד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִ’לַּהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת’ הַזֹּאת שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ חַס וְשָׁלוֹם לַעֲשֹׁק וְלִגְזֹל וּלְהַחֲלִיף חַס וְשָׁלוֹם מְעַט הַטּוֹב שֶׁל נַפְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, שֶׁעַל זֶה הִתְפַּלֵּל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם (תהלים קיט, קכב): “עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים”, שֶׁלֹּא יַעַשְׁקוּהוּ הַזֵּדִים, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת הָעוֹשְׁקִים אֶת הַנְּפָשׁוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּתוֹךְ הַטִּיקְלָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (קהלת ד, א): “דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם” כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים שָׁם, קלד): “פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ”. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם: “פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם” – ‘מִיֵּצֶר הָרַע הָעוֹשֵׁק אֶת הַבְּרִיּוֹת’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעֹשֶׁק שֶׁל נְשָׁמוֹת הָעֲשׁוּקוֹת בְּטִיקְלָא הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁחֲשׁוּדִים לְהַחֲלִיף וּלְקַלְקֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל שֶׁנֶּחֱלַף כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם קמ, ב): “חַלְצֵנִי ה’ מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי” וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת (שם כב, יט כ כא) “יְחַלְקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גּוֹרָל, וְאַתָּה ה’ אַל תִּרְחָק וְכוּ’, הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי” וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הִרְבָּה דָּוִד לְהִתְפַּלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ לְהִנָּצֵל מֵהָעֹשֶׁק וְהַגְּזֵלָה וְהֶחָמָס שֶׁל הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם הַיֵּצֶר הָרַע וְחֵילוֹתָיו הָעוֹשְׁקִים חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַנְּפָשׁוֹת בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם, וּמַפְשִׁיטִים מֵהֶם בִּגְדֵיהֶם וּלְבוּשֵׁיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, עַד שֶׁנִּשְׁתַּנִּין פְּנֵיהֶם וְאֵין מַכִּירִים אֶת יְקָר גְּדֻלַּת תִּפְאַרְתָּם, וּמַחֲלִיפִין וּמְמִירִין טוֹב בְּרַע, וְרַע בְּטוֹב חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (שם לא, ו) “בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת”, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם תָּמִיד לְהַפְקִיד רוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הוּא יִתְבָּרַךְ בַּעַל הַפִּקָּדוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּפְדֶּה אוֹתוֹ מִן הָעֹשֶׁק וְהַחֲלִיפִין חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ ‘פָּדִיתָה אוֹתִי ה’ אֵל אֱמֶת’, ‘אֱמֶת’ דַּיְקָא, הֵפֶךְ הַתְּמוּרוֹת וְהָעֹשֶׁק הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר שֶׁמְּשַׁקֵּר בְּנַפְשׁוֹ וּמַחֲלִיפָהּ בְּאַחֶרֶת חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: ‘פָּדִיתָ’ דַּיְקָא, בְּחִינַת (דברים יג, ו) “הַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים”, הַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ פּוֹדֶה נַפְשׁוֹ מִבְּחִינַת עַבְדוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים כה, א): “אֵלֶיךָ ה’ נַפְשִׁי אֶשָּׂא”, וְזֶה (שם קמג, ח ט): “כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי הַצִּילֵנִי מֵאוֹיְבַי ה'” וְכוּ’, כִּי צְרִיכִין תָּמִיד לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עִם כָּל תְּנוּעוֹתָיו וְחִיּוּתוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה ה’ יִתְבָּרַךְ מַצִּילוֹ מֵהָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים הָרוֹצִים לִגְזֹל וְלַעֲשֹׁק אֶת הַנֶּפֶשׁ וּלְהַחֲלִיפָהּ חַס וְשָׁלוֹם בְּהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת כַּנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִכָּל זֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה הַרְבֵּה, כִּי כַּמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל־יְדֵי־זֶה רַחֲמָנָא לִצְלָן כַּנַּ”ל, כִּי הֵם אוֹרְבִים עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם תָּמִיד, וְצָרִיךְ רַחֲמִים רַבִּים וְהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל לְהִנָּצֵל מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם י, ט י): “יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְּסֻכֹּה, יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי, יַחֲטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְּרִשְׁתּוֹ יִדְכֶּה יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵיל כָּאִים”. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִתְפַּלֵּל דָּוִד (שם ז, ב ג): “בְּךָ חָסִיתִי הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי, וְהַצִּילֵנִי פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי פֹּרֵק וְאֵין מַצִּיל” וְכוּ’ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה. וְזֶה בְּחִינַת (שם קטז, ז): “שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי”, הֵפֶךְ בְּחִינַת הָעֹשֶׁק שֶׁל הַתְּמוּרוֹת שֶׁשָּׁם בְּחִינַת הַטִּלְטוּל וְהַגָּלוּת חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה בְּחִינַת (שם כג, ג): “נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב” וְכוּ’, כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם, בָּטַח בְּרִבּוּי תְּפִלּוֹתָיו בֶּאֱמֶת לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יַצִּיל נַפְשׁוֹ מִכָּל הַתְּמוּרוֹת הַנַּ”ל, וְיָשׁוּב נַפְשׁוֹ לִמְקוֹמָהּ וְלִמְנוּחָתָהּ:

ד וְעַל־כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם דַּיְקָא הַרְבֵּה לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַצַּדִּיקִים, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת הוּא עַל־יְדֵי דָּוִד שֶׁעָסַק בְּתִקּוּן זֶה בְּיוֹתֵר, וְהוּא יִגְמֹר זֶה הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת בִּימֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּוִד, שֶׁאָז יֻגְמַר זֶה הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת כַּיָּדוּעַ.

כִּי שָׁם בִּבְחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת נִתְפְּסוּ עַל־יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת וִיקָרוֹת מְאֹד מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ אַבְרָהָם שֶׁמֵחֲמַת זֶה הֻכְרַח לָצֵאת מִתֶּרַח, וְכֵן נַפְשׁוֹת כַּמָּה צַדִּיקִים גְּבוֹהִים וְנוֹרָאִים וְכוּ’, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים. וְזֶה בְּחִינַת נֶפֶשׁ דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁנִּתְפְּסָה שָׁם גַּם כֵּן, וְעָלָיו הִתְגַּבְּרוּ בְּיוֹתֵר בְּיוֹתֵר בְּלִי שִׁעוּר, וְעַל־כֵּן כַּמָּה גִּלְגּוּלִין עָבִיד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד שֶׁהוֹצִיא נַפְשׁוֹ מִשָּׁם בְּדֶרֶךְ גְּנֵבָה וְעָרְמָה, כִּי “עִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל” כְּתִיב (תהלים יח, כז) כַּמְבֹאָר זֶה הַסּוֹד בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י, שֶׁמֵחֲמַת זֶה הֻכְרְחָה נֶפֶשׁ דָּוִד לָצֵאת תְּחִלָּה עַל־יְדֵי בְּנוֹת לוֹט עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה מְשֻׁנֶּה וְדָבָר זָר כָּזֶה, וְכֵן עִנְיַן יְהוּדָה וְתָמָר וְכוּ’ וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הָיָה לְהוֹצִיא נַפְשׁוֹ בְּדֶרֶךְ גְּנֵבָה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁעָשְׁקָה אוֹתָהּ וְלֹא רָצְתָה לְהָנִיחַ לָצֵאת כִּי אִם בְּדֶרֶךְ גְּנֵבָה, כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים (עיין בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה עַל אִיּוֹב).

כִּי דָּוִד הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת נֵפֶל, וְלֹא הָיָה לוֹ חַיִּים כִּי אִם מַה שֶּׁנָּתְנוּ לוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן וְהָאָבוֹת כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָיָה כָּל יָמָיו בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁהִתְגַּבְּרָה עָלָיו בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צד, יז): “לוּלֵא ה’ עֶזְרָתָה לִי כִּמְעַט שָׁכְנָה דּוּמָה נַפְשִׁי”, וְזֶהוּ סוֹד “כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת” (שמואל־א כ, ג).

וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לִקַּח מוּסָר לְעַצְמוֹ, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע וְהַתַּאֲווֹת וְכוּ’, מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאֹד מְאֹד וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁקָּשֶׁה לְשַׁבְּרָם, צָרִיךְ לֵידַע שֶׁבְּוַדַּאי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִמּוֹ, וּבְוַדַּאי אִם לֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לְשַׁבֵּר, לֹא הָיָה ה’ יִתְבָּרַךְ מְגָרֶה בּוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה, רַק אַדְּרַבָּא, יֵדַע בְּנַפְשׁוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁבְּוַדַּאי נַפְשׁוֹ הִיא נֶפֶשׁ יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד מְאֹד בְּשָׁרְשׁוֹ, וְעַל־כֵּן מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כָּל כָּךְ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַנֶּפֶשׁ יְקָרָה וְגָבֹהַּ בְּיוֹתֵר מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרַע בְּיוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוכה נב): ‘כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ’, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ עוֹד שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מַנִּיחַ כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְאֵינוֹ מִתְגָּרֶה אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּנִּיחַ כָּל יִשְׂרָאֵל וְאֵינוֹ מִתְגָּרֶה אֶלָּא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יוֹאֵל ב, כ): “כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת” – ‘שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בִּגְדוֹלִים דַּיְקָא’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה כָּל יָמָיו בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קטז, ג): “אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי” וְכוּ’, “טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד וְכוּ’, הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה” וְכוּ’ (שם סט, ג טו), וְכֵן כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁנִּתְיַסֵּד מֵהַתְּפִלּוֹת שֶׁהִרְבָּה לְהִתְפַּלֵּל לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו לְבַל יְאַבֵּד נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וּבְדֶרֶךְ זֶה צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵילֵךְ, כִּי אֵין שׁוּם עֵצָה וְתַקָּנָה לְהִנָּצֵל מִכָּל זֶה, כִּי אִם עַל־יְדֵי רִבּוּי תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים בְּלִי שִׁעוּר כָּל יְמֵי חַיָּיו כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם כַּנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים:

ה כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁיַּחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְרָשָׁע גָּמוּר חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהַקְטִין מַעֲלַת נַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה, רַק אַדְּרַבָּא, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁנַּפְשׁוֹ בְּשָׁרְשָׁהּ הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, וְאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת עוֹלָמוֹת בְּלִי שִׁעוּר תְּלוּיִים בָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל ‘שֶׁאִם הָיוּ מְהַפְּכִין אֶת הָאָדָם, הָיוּ רוֹאִין שֶׁבְּכָל גִּיד וְגִיד מִגִּידֵי הָאָדָם, תְּלוּיִים אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת עוֹלָמוֹת’, וְכַמְבֹאָר בִּשְׁאָר סְפָרִים מִגֹּדֶל מַעֲלַת הָאָדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת צֶלֶם אֱלֹהִים.

וַאֲפִילּוּ נֶפֶשׁ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן נְפָשׁוֹת שֶׁל בְּנֵי תּוֹרָה, וּבִפְרָט אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵֹכֶל גָּדוֹל, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַשֵֹּכֶל גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַנְּשָׁמָה גָּבֹהַּ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן לה), כִּי הַנְּשָׁמָה הִיא הַשֵֹּכֶל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לב, ח): “וְנִשְׁמַת שַׁדַי תְּבִינֵם”.

עַל־כֵּן הָאָדָם הַבַּר שֵֹכֶל כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ לֵידַע שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ נֶפֶשׁ גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ לְבַל יְאַבֵּד אוֹצָרוֹת וּסְגֻלּוֹת יְקָרוֹת וַחֲמוּדוֹת כָּאֵלֶּה הַתְּלוּיִים בְּנַפְשׁוֹ אֲשֶׁר ‘עַיִן לֹא רָאָתָה’ וְכוּ’, וְיִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת לְהַצִּילָהּ מִן הָעֹשֶׁק וְהַתְּמוּרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְהַעִקָּר עַל־יְדֵי רִבּוּי תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (דברי הימים־ב יז, ו) “וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'”, שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיהַּ לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ בְּדַרְכֵי ה’, וְלוֹמַר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁאֵין נָאֶה לִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשִֹים כָּאֵלֶּה מַעֲשֵֹה בְּהֵמָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי נַפְשִׁי גָּבֹהַּ מְאֹד, נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁכֻּלָּם בְּנֵי מְלָכִים, וְרָאוּי לִי לְהִתְנַהֵג בְּנִימוּסֵי הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָאִים (דברים יד, א): “בָּנִים אַתֶּם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם”. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַֹקֵּיהֶם’ (בסימן יז) עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא עד.): ‘אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶּׁבַּיָּם’ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, מַה שֶּׁהַטּוֹב שֶׁל נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל זוֹכֵר מַעֲלָתוֹ שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ מִנַּפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וּבָהֶם נִמְלַךְ וְנִתְיַעֵץ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ וְכוּ’, וְעַתָּה חַס וְשָׁלוֹם, תִּהְיֶה מְשֻׁקַּעַת בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וְחוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם:

ו וּבֶאֱמֶת עִנְיָן זֶה בְּעַצְמוֹ מַה שֶּׁרֹב בְּנֵי אָדָם טוֹעִים בְּעַצְמָם וְסוֹבְרִים שֶׁנַּפְשָׁם אֵינָהּ קְדֻשָּׁה מִשָּׁרְשָׁהּ, וְקָשֶׁה לָהֶם לָשׁוּב לַה’ וְלִהְיוֹת אִישׁ צַדִּיק אוֹ אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שְׁאָר הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כְּמוֹ שֶׁמַּרְגְּלָא בְּפוּמָא דְּאִינְשֵׁי לוֹמַר כְּשֶׁשּוֹמְעִין שֶׁמְּסַפְּרִין מֵאֵיזֶה צַדִּיק אוֹ אִישׁ כָּשֵׁר וְיָרֵא בֶּאֱמֶת, וּמַתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר בָּהֶם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה לְהַתְחִיל גַּם כֵּן לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל תְּשׁוּבָה וְהִתְקָרְבוּת לַה’ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אַךְ אַחַר־כָּךְ תֵּכֶף אוֹמְרִים: מִי יָכוֹל לְהִתְדַּמּוֹת אֵלָיו לְזֶה הָאִישׁ הַצַּדִּיק וְכוּ’, כִּי הָיָה נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה מִנְּעוּרָיו, כִּי כָּךְ הֻרְגְּלוּ עַצְמָם לוֹמַר שֶׁצִּדְקַת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הוּא מִצַּד הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִתּוֹלַדְתָּם, וּבֶאֱמֶת אָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ כֵּן. וְזֶה עִקַּר הַחִסָּרוֹן שֶׁל הָעוֹלָם – שֶׁאוֹמְרִים כָּךְ, וּמֵחֲמַת זֶה אֵינָם מִתְעוֹרְרִים וּמִתְגַּבְּרִים לְהַשְׁווֹת עַצְמָן לַצַּדִּיקִים, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי עִקַּר צִדְקַת הַצַּדִּיק וְהַכָּשֵׁר הוּא רַק עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּתוֹ וְהִתְחַזְּקוּתוֹ וִיגִיעָתוֹ וְטָרְחוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’ שֶׁיָּגַע וְטָרַח כָּל כָּךְ יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְלֹא הִנִּיחַ עַצְמוֹ לִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וְהִרְבָּה בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ אַשְׁרֵי לָהֶם. וְכָל אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹתָם, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁיִּית לַכֹּל, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב מֻנָּח וּמִי שֶׁרוֹצֶה זוֹכֶה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא עב:): ‘כֶּתֶר כְּהֻנָּה זָכָה אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ, כֶּתֶר מַלְכוּת זָכָה דָּוִד וּנְטָלוֹ, כֶּתֶר שֵׁם טוֹב מֻנָּח, וְכָל הָרוֹצֶה זוֹכֶה בּוֹ’.

וּבֶאֱמֶת זֶה הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ שֶׁבְּנֵי הָאָדָם טוֹעִים בְּעַצְמָם וְסוֹבְרִים שֶׁנַּפְשָׁם אֵינָה יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה, וּמֵחֲמַת זֶה אֵינָם מִתְגַּבְּרִים לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵֹה הַצַּדִּיקִים כַּנַּ”ל, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת הַנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת הַמַּעֲשֶֹה שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ הַנַּ”ל שֶׁנֶּחֱלַף, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת עַל הָאָדָם, כְּמוֹ הַבֶּן מֶלֶךְ הַנַּ”ל שֶׁנֶּחֱלַף וְנִתְגָּרֵשׁ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁמֵחֲמַת זֶה נָפַל לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל וְלָקַח אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשִּׁכְרוּת וְכוּ’, עַד שֶׁהָיָה כִּמְסֻפָּק בְּעַצְמוֹ אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת אוֹ בֶּן הַשִּׁפְחָה חַס וְשָׁלוֹם, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁבָּא לוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, הָיָה מְיַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ: ‘מִמָּה נַּפְשָׁךְ אִם אֲנִי בֶּן הַמֶּלֶךְ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁנָּפַל כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיָה מְסֻפָּק בְּעַצְמוֹ אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת.

כְּמוֹ כֵן הוּא בְּכָל אָדָם הָרָחוֹק מֵה’ יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט בְּתֹקֶף סוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה שֶׁהוּא חֶבְלֵי שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁמִּתְגַּבֵּר בָּעִתִּים הַלָּלוּ, שֶׁהִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ, עַד שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם מְיָאֲשִׁין עַצְמָן כְּאִלּוּ נַפְשָׁם אֵינָה מְסֻגֶּלֶת כְּלָל לַעֲבוֹדַת ה’. וְכָל זֶה הוּא רַק פִּתּוּי וּמַחֲשָׁבוֹת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ, וּמַכְנִיס בְּלִבּוֹ חֲלִישׁוּת וְקַטְנוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, מִבְּחִינַת הַחִלּוּף שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ הַנַּ”ל, שֶׁנָּפַל כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יָדַע בְּעַצְמוֹ אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת, אֲבָל בֶּאֱמֶת צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁנֶּפֶשׁ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל גָּבֹהַּ וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד, וְכֻלָּם הֵם בְּחִינַת בְּנֵי מְלָכִים וִיכוֹלִים לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וּקְדוֹשׁוֹת מְאֹד, כְּמוֹ כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כִּי גַּם עַל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים עָבְרוּ מַחֲשָׁבוֹת וַחֲלִישׁוּת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, אַךְ הָיוּ מַשְֹכִּילִים לִבְלִי לְהָנִיחַ לְהַטְעוֹת אוֹתָם וְהִתְגַּבְּרוּ וְהִתְחַזְּקוּ מְאֹד, עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ.

וְזֶה שֶּׁאָמַר דָּוִד (תהלים פו, ב): “שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי”. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ד.), וְכֵן אִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק (דף קצה.) שֶׁדָּוִד קָרָא לְנַפְשֵׁיהּ חָסִיד ‘בְּגִין דְאִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ דְּלָא לְשַׁוָּאָה גַרְמֵיהּ רָשָׁע’ וְכוּ’. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה”, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בליקו”ת סִימָן קכה), כִּי צָרִיךְ לֵידַע מַעֲלַת נַפְשׁוֹ בְּשָׁרְשָׁהּ בְּחִינַת ‘אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶּׁבַּיָּם’ הַנַּ”ל, לֵידַע שֶׁהוּא מִשֹּׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר לַחֲזֹר לְמַעֲלָתוֹ כַּנַּ”ל:

ז וְעַל־כֵּן הִשְׁתַּדֵּל דָּוִד עַל זֶה בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא הָיָה צָרִיךְ לִזְכּוֹת לִמְלוּכָה דִּקְדֻשָּׁה עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן הִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא רוֹצֶה תָּמִיד לְהַחֲלִיף בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ לִבְחִינַת בֶּן הַשִּׁפְחָה, וּבִפְרָט עַל נֶפֶשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא דָּוִד שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם בְּיוֹתֵר. אֲבָל הוּא בְּגֹדֶל כֹּחוֹ וְרִבּוּי תְּפִלּוֹתָיו זָכָה לְבַטֵּל מִנַּפְשׁוֹ כָּל בְּחִינַת הַזֻּהֲמָא שֶׁל בְּחִינַת עַבְדוּת, עַד שֶׁזָּכָה לִמְלוּכָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת, לִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם.

וְעַל־כֵּן אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים (תהלים שָׁם): “הוֹשַׁע עַבְדְּךָ” וְכוּ’, “אָנָּא ה’ כִּי אֲנִי עַבְדְּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי” (שם קטז, טז), כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל בְּחִינַת עַבְדוּת בְּשָׁרְשׁוֹ. כִּי זֶה כְּלָל ‘שֶׁאֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ’, וְעַל־כֵּן עָשָׂה עַצְמוֹ כְּעֶבֶד לַה’ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לְבַטֵּל הָעַבְדוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, בְּחִינַת ‘אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי’, ‘פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי’ זֶה בְּחִינַת הָעַבְדוּת שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁבִּטֵּל ה’ יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ. וְעַל־כֵּן זָכָה לִמְלוּכָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת, בְּחִינַת (תהלים ב, ז): “ה’ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה” וְכוּ’:

ח וְעַל־כֵּן הִשְׁתַּדֵּל יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם לִקַּח הַבְּכוֹרָה מֵעֵשָֹו. כִּי הַבְּכוֹרָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן נו), בְּחִינַת (תהלים פט, כח): “אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ”, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת, וְעֵשָֹו, נִשְׁמָתוֹ הוּא בְּחִינַת בֶּן הַשִּׁפְחָה, שֶׁרָצָה לְרַמּוֹת אֶת אָבִיו וְרָצָה לְהַמְשִׁיךְ הַבְּרָכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְעַצְמוֹ, אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ עָזַר לְיַעֲקֹב, וְלָקַח מִמֶּנּוּ הַבְּכוֹרָה וְהַבְּרָכָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה.

כִּי מַעֲשֶֹה הַנַּ”ל שֶׁל בֶּן מֶלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף כּוֹלֶלֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה, וְכָל מַה שֶּׁעָבַר מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, מִתְּחִלַּת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ מֵהַגַּן עֵדֶן מֵחֶטְאוֹ שֶׁמְּרֻמָּז בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל כַּמְבֹאָר בְּסוֹפוֹ שָׁם, עַד הַגְּמָר עַד שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִטּוֹל הַמְלוּכָה וְתָשׁוּב הַמְלוּכָה לְבֶן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת. אַךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל מָקוֹם וּזְמַן מִשְׁתַּנֶּה עִנְיַן הַמַּעֲשֶֹה הַזֹּאת בְּכַמָּה בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַתִּקּוּן, הָיָה לוֹ מִלְחָמָה עִם נִמְרוֹד וְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ שֶׁאָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא מִין וְכוֹפֵר עַל שֶׁהָיָה מְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לְהַאֲמִין בַּה’ יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ נִמְרוֹד וַאֲנָשָׁיו לָהֶם מַגִּיעַ הַמְלוּכָה, וּלְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָשׂוּ כָּל הַיִּסּוּרִים וְהִשְׁלִיכוּהוּ לְכִבְשָׁן הָאֵשׁ וְכוּ’, וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו. וְיִצְחָק הָיָה לוֹ מִלְחָמָה וּוִכּוּחַ עִם אָחִיו בֶּן הַשִּׁפְחָה. וְיַעֲקֹב נוֹלַד בְּבֶטֶן אֶחָד עִם עֵשָֹו שֶׁהָיָה נַפְשׁוֹ מִבְּחִינַת בֶּן הַשִּׁפְחָה וְכוּ’, כִּי הַחִלּוּף הַנַּ”ל שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שָׁם יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ:

ט עַד שֶׁנִּמְשָׁכִין הַשִּׁנּוּיִים וְהַחִלּוּפִים בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, שֶׁהָעוֹלָם מִתְנַהֵג בְּהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ג, ה): “יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בְּנִּכְבָּד”, שֶׁהַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת מְבוּזִים מְאֹד, וְהַקַּלִּים וְהַפְּחוּתִים מִתְגַּבְּרִים לִמְשֹׁל עֲלֵיהֶם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה הִפּוּכִים בְּלִי שִׁעוּר שֶׁמִּתְנַהֵג בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת. וְגַם בִּימֵי הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים הָיָה מִתְנַהֵג מֵעֵין זֶה קְצָת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בבא בתרא י:): ‘עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה’ וְכוּ’.

מִכָּל שֶׁכֵּן עַכְשָׁיו שֶׁהִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר בְּלִי שִׁעוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ח, יב): “וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה”, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ‘בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא חוּצְפָּא יִסְגֵּא וְהָאֱמֶת תִּהְיֶה נֶעְדֶּרֶת, שֶׁנַּעֲשֶֹה הָאֱמֶת עֲדָרִים עֲדָרִים’ (סנהדרין צז.), וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת וְכוּ’. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחִלּוּף שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל שֶׁלָּקַח בֶּן הַשִּׁפְחָה הַמְלוּכָה לְעַצְמוֹ וְאֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ גֵּרֵשׁ וְכוּ’, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חִלּוּף הַמְלוּכָה עַכְשָׁיו בִּכְלָלִיּוּת, שֶׁהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים יֵשׁ לָהֶם כָּל הַמְלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה, וְיִשְׂרָאֵל מְבוּזִים וּשְׁפֵלִים בַּגָּלוּת וְעַבְדוּת וּמְגֹרָשִׁים מֵאַרְצָם כַּנַּ”ל, וְגַם בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, הָרְשָׁעִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים יֵשׁ לָהֶם מֶמְשָׁלָה וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים עֲנִיִּים וְדַלִּים וּמְבוּזִים, וּמַכְבִּידִים עֲלֵיהֶם עֹל הַנְּתִינוּת וְהֵם לְלַעַג וּלְקֶלֶס, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ: ‘וּבְגָלוּתָא בַּתְרָאָה אִנּוּן עֵרֶב רַב, אִנּוּן רֵישָׁא עַמָּא וִירֵאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ, וַחֲשׁוּבִים כִּכְלָבִים בְּעֵינֵיהֶם’, עַיֵּן שָׁם בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא (נשא דף קכה:) וְכוּ’.

וַאֲפִילּוּ בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים בְּעַצְמָן יֵשׁ מַחֲלֹקֶת וְעִרְבּוּבְיָא גְּדוֹלָה עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (בליקו”ת סִימָן עח): ‘שֶׁהַבַּעַל דָּבָר הִנִּיחַ עַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד עַכְשָׁיו לְבַלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם וְכוּ’, וְהִכְנִיס מַחֲלֹקֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים, וְהֵקִים בָּעוֹלָם מְפֻרְסָמִים הַרְבֵּה שֶׁל שֶׁקֶר, וְגַם בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הִכְנִיס מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל עַד שֶׁאֵין אֶחָד יוֹדֵעַ הֵיכָן הָאֱמֶת, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵה’ יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִבְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחִלּוּפִים וְהַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁרוֹצִים לְהַחֲלִיף הָאֱמֶת לְשֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם, וְהַשֶּׁקֶר לֶאֱמֶת. וְעַיֵּן בַּזוֹהַר (ויחי דף רכא) עַל פָּסוּק “שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים” (שיר השירים ב, א), מֵעִנְיַן ‘לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת’ שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַחִלּוּפִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁמְּהַפְּכִין הָאֱמֶת לְשֶׁקֶר וְשֶׁקֶר לֶאֱמֶת, בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן:

י וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר, בְּחִינַת בִּרְכַּת ‘שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי וְעֶבֶד וְאִשָּׁה’ שֶׁמְּבָרְכִין בְּכָל בֹּקֶר עַל שֶׁלֹּא נֶחְלְפָה נִשְׁמָתוֹ בְּנִשְׁמַת גּוֹי וְעֶבֶד וְאִשָּׁה, כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל, נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אֵלּוּ הַבְּרָכוֹת הוּא עַל שֶׁנִּצּוֹל נַפְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַחֲלִיפִין הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחֲלִיפִין שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל שֶׁנֶּחֱלַף כַּנַּ”ל:

יא וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת ‘הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה’, דְּהַיְנוּ לְהַבְחִין בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְחָנָה בֵּין הָאֱמֶת וּבֵין הַשֶּׁקֶר, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַשִֹּיחוֹת שֶׁאֵצֶל הַמַּעֲשִֹיּוֹת, ‘שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי פָּלָטִין בְּאֶחָד דָּר מֶלֶךְ וּבְהַשֵּׁנִי דָּר עֶבֶד, וּשְׁנֵיהֶם דּוֹמִים זֶה לָזֶה לְגַמְרֵי וְקָשֶׁה מְאֹד לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם, כִּי יֵשׁ כַּמָּה נְפָשׁוֹת שֶׁמִּתְקַשְּׁרִין וְכוּ’, עַד שֶׁנַּעֲשֶֹה מֵהֶם בַּיִת וּפָלָטִין, שֶׁשָּׁם דָּר אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֶלֶךְ, וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִמְצֹא אֱמֶת יִמְצָא בְּבַיִת וּפָלָטִין זֶה שֶׁל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת וְכוּ’, וְיֵשׁ כְּנֶגֶד זֶה שֶׁמִּתְקַשְּׁרִין כַּמָּה נְפָשׁוֹת וְנַעֲשָֹה מֵהֶם בַּיִת, שֶׁשָּׁם דִּירַת הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶבֶד’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

נִמְצָא, שֶׁאֱמֶת וְשֶׁקֶר הֵם בְּחִינַת מֶלֶךְ וְעֶבֶד הַנַּ”ל, שֶׁמֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַשֶּׁקֶר נֶחֱלַף בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּבֶן הָעֶבֶד, עַד שֶׁהִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר, עַד שֶׁסָּבְרוּ שֶׁבֶּן הָעֶבֶד הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת, וְעַל בֶּן הַמֶּלֶךְ סָבְרוּ שֶׁהוּא בֶּן הָעֶבֶד חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה הַשֶּׁקֶר הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ ‘דְּמַחְשִׁיךְ אַנְפֵּי בְּרִיָיתָא’ עַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר, עַד שֶׁטּוֹעִין וּמַחֲלִיפִין אֱמֶת בְּשֶׁקֶר וְשֶׁקֶר בֶּאֱמֶת, וּמַחֲלִיפִין וּמְמִירִין רַע בְּטוֹב וְטוֹב בְּרַע, וְשָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָֹמִים מָתוֹק לְמַר וּמַר לְמָתוֹק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ה, כ): “הוֹי אוֹמְרִים לְרַע טוֹב וּלְטוֹב רַע” וְכוּ’, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחִלּוּפִים וְהַבִּלְבּוּלִים, נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחֲלִיפִין שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַחִלּוּפִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ עַכְשָׁיו בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁנִּתְקַיֵּם “וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה” וְ”הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת”, ‘וְנַעֲשֶֹה עֲדָרִים עֲדָרִים שֶׁל אֱמֶת’, עַד שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהַבְחִין בֵּין הָאֱמֶת וְהַשֶּׁקֶר כִּי אִם כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהַבְחִין מְעַט הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אִם יִרְצֶה לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל ‘שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּגַלִּין אֵיזֶה אֱמֶת יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ שֶׁקֶר, כִּי גַּם הָרְחוֹקִים מֵאֱמֶת אוֹמְרִים גַּם כֵּן כָּךְ לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלּוּ, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הָאֱמֶת, כִּי אִם כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ יָכוֹל לְהַבְחִין מְעַט הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הָאֱמֶת הַבָּרוּר לְזוּלָתוֹ’.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַבְחָנָה בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן רלד): ‘שֶׁכְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֶֹה שֶׁמְּסַפְּרִין מִצַּדִּיקִים יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ מַעֲשֶֹה מֵרְשָׁעִים שֶׁמְּסַפְּרִין מֵהֶם גַּם כֵּן כָּךְ וְכוּ’, וְעַל־כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְסַפֵּר מַעֲשִֹיּוֹת מִצַּדִּיקִים וּלְזַכֵּךְ הַמֹּחַ עַל־יְדֵי־זֶה’ וְכוּ’, וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר ג, ח): “וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ” (בראשית א, יח) – ‘אוֹר’ אֵלּוּ מַעֲשֵֹיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְ’חֹשֶׁךְ’ אֵלּוּ מַעֲשֵֹיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, כִּי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁמְּסַפְּרִין מִצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת אוֹר, וּמַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, עַיֵּן שָׁם בְּלִקּוּטֵי א סִימָן הַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת ‘הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה’ וְכוּ’ שֶׁמְּבָרְכִין בַּבֹּקֶר, שֶׁעִקַּר הַבְּרָכָה עַל הַהַבְחָנָה שֶׁזּוֹכִין לְהַבְחִין בֵּין אֱמֶת וְהַשֶּׁקֶר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַבְחָנָה בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ כַּנַּ”ל, בְּחִינַת ‘לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה’, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים זוֹכִין לְהִנָּצֵל מִבְּחִינַת הַטָּעוּת וְהַשֶּׁקֶר שֶׁל הַחִלּוּף שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטָּעוּתִים וְהַבִּלְבּוּלִים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ ‘הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה’, ‘שֶׂכְוִי’ זֶה הַלֵּב שֶׁסוֹכֶה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עיין אִיּוֹב לח, לו בְּרַשִׁ”י), כִּי עִקַּר הַהַבְחָנָה בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְחָנָה בֵּין אֱמֶת וְשֶׁקֶר, הוּא רַק בַּלֵּב לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר וּלְהוֹכִיחַ הָאֱמֶת עַל־יְדֵי רְאָיוֹת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי הַכֹּל יְכוֹלִין לִסְתֹּר מֵחֲמַת נִצָחוֹן, וּלְסַפֵּר כְּנֶגֶד זֶה מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר וְהוֹכָחוֹת שֶׁל שֶׁקֶר לִסְתֹּר וּלְהַעְלִים הָאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל עִקַּר הַהַבְחָנָה הוּא בַּלֵּב לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, הוּא יָכוֹל לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְחָנָה בֵּין אֱמֶת וְשֶׁקֶר שֶׁהֵם בְּחִינַת מֶלֶךְ וְעֶבֶד, לְהַבְחִין מִי בֶּן הַמֶּלֶךְ וּמִי בֶּן הָעֶבֶד, מִי מִסִּטְרָא דָּא וּמִי מִסִּטְרָא דָּא, לְבָרֵר וּלְתַקֵּן בְּחִינַת הַחֲלִיפִין הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ לְבָרֵר נִשְׁמוֹתֵינוּ וְכָל הַנִּצּוֹצוֹת הַתְּלוּיִים בָּנוּ, לְבָרְרָם מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחֲלִיפִין הַנַּ”ל כַּנַּ”ל:

יב וְעִקַּר בִּרְכַּת ‘הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה’ הוּא עַל קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל בַּחֲצוֹת לַיְלָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַבְחִינִים בֵּין חֲצוֹת לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא תֹּקֶף חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, וּבֵין חֲצוֹת לַיְלָה הַשֵּׁנִי, שֶׁאָז מַתְחִיל לְהִתְנוֹצֵץ וּלְהִתְעוֹרֵר בְּחִינַת אוֹר יוֹם כַּיָּדוּעַ. כִּי עִקַּר חִדּוּשׁ הַהַבְחָנָה הוּא בַּלַּיְלָה בְּעֵת הַחֹשֶׁךְ, שֶׁאָז עִקַּר הָרְבוּתָא לְהַבְחִין, כִּי בַּיּוֹם אֵין הַהַבְחָנָה חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ, הַיְנוּ כִּי הַגְּאֻלָּה שֶׁתָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ נִקְרֵאת אוֹר יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צב, ג): “לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ”, דְּהַיְנוּ בְּעֵת הַגְּאֻלָּה וְכוּ’ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, כִּי הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה וְהַגְּאֻלָּה נִמְשָׁל לְאוֹר יוֹם, וְאָז כְּשֶׁיָּאִיר בָּקְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְיָבֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וִיגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, אָז לֹא תִּהְיֶה הַהַבְחָנָה חִדּוּשׁ כִּי הַכֹּל יָדְעוּ הָאֱמֶת אָז, וְעִקַּר הַחִדּוּשׁ הוּא מִי שֶׁזּוֹכֶה עַכְשָׁיו בְּתֹקֶף חֶשְׁכַת הַגָּלוּת שֶׁדּוֹמֶה לְלַיְלָה, לְהַבְחִין בֵּין הָאֱמֶת וּבֵין שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וְלַיְלָה בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ כַּנַּ”ל.

כִּי בְּעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ וַיֵּט עָלֵינוּ חֶסֶד בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַזֶּה שֶׁשּׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה, כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וְהֵם מְחַיִּין אוֹתָנוּ בְּתֹקֶף חֶשְׁכַת לַיְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶשְׁכַת הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, וְהֵם מְקַיְּמִין בָּנוּ בְּחִינַת (משלי לא, טו) “וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ”, דְּהַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר בִּימֵי הַגָּלוּת, הֵם כְּמוֹ מִי שֶׁקָּם קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה עִם תַּלְמִידִים שֶׁזֶּהוּ יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי ה’ יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה’ וְכוּ’, כְּמוֹ כֵן בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם הֵם מִתְעוֹרְרִים קֹדֶם אוֹר בָּקְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְקָמִים בְּעוֹד לַיְלָה בְּעוֹד הִתְגַּבְּרוּת חֶשְׁכַת הַגָּלוּת שֶׁדּוֹמֶה לְלַיְלָה, וְנוֹתְנִים ‘טֶרֶף לְבֵיתָם וְחֹק ‘וְכוּ’, דְּהַיְנוּ שֶׁלּוֹמְדִין עִם תַּלְמִידֵיהֶם וּמְגַלִּים לָהֶם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמְעוֹרְרִים אוֹתָם לִתְשׁוּבָה וּמְקָרְבִין אוֹתָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

וְאָז קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם דְּהַיְנוּ קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, אָז עִקַּר הָרְבוּתָא מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַבְחִין עַתָּה בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, דְּהַיְנוּ בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר יוֹם כִּי כָּל צַדִּיק אֱמֶת הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה־מָשִׁיחַ בְּחִינַת אוֹר יוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, וּבֵין הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה בְּחִינַת עֶבֶד בְּחִינַת שֵׁנָה, כִּי ‘עֲשָׂרָה קַבִּין שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים’ (קידושין מט:), שֶׁהֵם בְּחִינַת “אָרוּר כְּנַעַן” (בראשית ט, כה), בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר, וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ”ל עַל הָעִנְיָן שֶׁקָּשֶׁה לִישֹׁן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת (בסימן קיז) עַיֵּן שָׁם.

וְעַל זֶה מְרַמֵּז בְּחִינַת הַבְּרָכָה הַנַּ”ל ‘הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה’, שֶׁעִקָּרָהּ עַל הַהַבְחָנָה שֶׁבַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, שֶׁאָז מַתְחִיל לְהִתְנוֹצֵץ אוֹר הַיּוֹם אֲבָל עֲדַיִן לֹא בָּא אוֹר יוֹם, שֶׁזֶּהוּ מַמָּשׁ בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים שֶׁבִּזְמַן הַגָּלוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, כִּי כָּל צַדִּיק אֱמֶת הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים, אֲבָל עֲדַיִן לֹא הֵאִיר הַיּוֹם מַמָּשׁ, כִּי עֲדַיִן לֹא בָּא מָשִׁיחַ מַמָּשׁ שֶׁהוּא עִקַּר אוֹר יוֹם הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עַכְשָׁיו עִקַּר הָרְבוּתָא שֶׁל הַהַבְחָנָה בֵּין הָאֱמֶת וּבֵין הַשֶּׁקֶר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין כִּי אִם בַּלֵּב, כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, בְּחִינַת ‘הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין’ וְכוּ’, ‘לַשֶּׂכְוִי’ דַּיְקָא, זֶה הַלֵּב שֶׁסוֹכֶה וְצוֹפֶה כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לֵידַע וּלְהַבְחִין אִם יִרְצֶה בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ בֵּין הָאֱמֶת וְהַשֶּׁקֶר, כִּי הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ וְכַנַּ”ל:

יג וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינָי וְכוּ’, כִּי בִּטּוּל הַשֵּׁנָה הוּא בְּחִינַת הַכְנָעַת בְּחִינַת עֶבֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, כִּי ‘עֲשָֹרָה קַבִּין שֵׁנָה וְכוּ’, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים’ וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת ‘מַתִּיר אֲסוּרִים’, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה הוּא כְּאָסוּר בְּשִׁבְיָה וְעַבְדוּת כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם עַל בְּרָכָה זוֹ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה וְחֹשֶׁךְ, אָז הוּא בְּחִינַת אֲחִיזַת הָעַבְדוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה וְחֹשֶׁךְ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ מִבְּחִינַת עַבְדוּת מְבָרְכִין ‘מַתִּיר אֲסוּרִים’ כַּנַּ”ל, כִּי ‘שֵׁנָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה’, וְהַמִּיתָה נִמְשֶׁכֶת מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת עַבְדוּת בְּחִינַת ‘אָרוּר כְּנַעַן’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “אָרוּר אַתָּה” (בראשית ג, יד) הַנֶּאֱמַר בַּנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן ז).

וְעַל־כֵּן בְּעֵת שֶׁנִּתְקַלֵּל הָאָדָם בְּמִיתָה אָז נִתְקַלֵּל: “בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם” (בראשית שָׁם, יט) שֶׁהוּא בְּחִינַת עַבְדוּת, כִּי הַכֹּל בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם בְּחִינַת הַשֵּׁנָה שֶׁהוּא ‘אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה’ כַּנַּ”ל. וְאָז הִתְגַּבֵּר בְּחִינַת “לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים” (שם, כד), שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׁנּוּיִים וְהַחִלּוּפִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחִלּוּף שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכוֹת הַנַּ”ל, כְּדֵי לְבָרֵר נַפְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ”ל מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, לְהוֹצִיא נַפְשׁוֹ מִבְּחִינַת עֶבֶד מִבְּחִינַת שֵׁנָה וּמִיתָה, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב וְלִכְלֹל בִּבְחִינַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן נַפְשׁוֹ וְכַנַּ”ל:

יד וְזֶה בְּחִינַת ‘מַלְבִּישׁ עֲרוּמִים’, זֶה בְּחִינַת הַמַּלְבּוּשׁ שֶׁמְּקַבֶּלֶת הַלְּבָנָה מֵהַחַמָּה בַּלַּיְלָה בְּעֵת חִדְתוּתֵי דְסִהֲרָא, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים, כַּמְבֹאָר בַּמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל מֵעִנְיַן הַמַּלְבּוּשׁ שֶׁל הַלְּבָנָה עַיֵּן שָׁם, שֶׁכָּל זֶה שַׁיָּךְ לְתִקּוּן בֶּן הַמֶּלֶךְ כַּמּוּבָן בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל. וְלָכֵן מְבָרְכִין עַל זֶה בְּכָל בֹּקֶר, שֶׁאָז צְרִיכִין לְבָרֵר הַנְּפָשׁוֹת מִבְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ”ל כַּנַּ”ל:

טו וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אֲרוֹן הָעֵדוּת שֶׁכְּשֶׁהִנִּיחוּהוּ עַל הַפָּרוֹת הִתְחִילוּ לְשׁוֹרֵר, שֶׁכָּל זֶה שַׁיָּךְ לְתִקּוּן וּבֵרוּר נַפְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ”ל כַּמּוּבָן בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל, כִּי כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁהוֹדִיעוּ לוֹ אָז: מֵעִנְיַן הַמַּלְבּוּשׁ שֶׁל הַלְּבָנָה וְכוּ’, וּמֵעִנְיַן הַכְּלִי נִפְלָאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאָרוֹן וְכוּ’ כַּמְבֹאָר בְּסוֹף הַמַּעֲשֶֹה, כָּל זֶה הָיָה תִּקּוּנוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ, כִּי עַל־יְדֵי כָּל זֶה זָכָה לַחֲזֹר לְמַעֲלָתוֹ, עַיֵּן שָׁם בַּמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל וְהָבֵן:

טז וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה. כִּי נֵר חֲנֻכָּה הוּא לְהַדְלִיק וּלְהָאִיר אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם שֶׁיִּזְכּוּ הַכֹּל לֵידַע הֵיכָן הָאֱמֶת בִּבְחִינַת (תהלים מג, ג) “שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ”, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה ‘יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה’ (בליקו”ת סִימָן ב) וְכוּ’. הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהַכִּיר וּלְהַבְחִין בֵּין בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ וּבֵין בְּחִינַת בֶּן הַשִּׁפְחָה, וּלְבָרֵר נִשְׁמוֹתֵינוּ מִבְּחִינַת הַשֶּׁקֶר שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הָאָדָם מַה שֶּׁמְּסֻפָּק עַל־פִּי רֹב וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, וְעַל־יְדֵי מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה אָנוּ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָאֱמֶת שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לְהַבְחִין בֵּין הָאֱמֶת לְהַהֵפֶךְ בִּכְלָל וּבִפְרָט.

וְכֵן מְבֹאָר בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י זַ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי נֵר חֲנֻכָּה מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הָאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אֱמֶת שֶׁבֶּאֱמֶת וְיַצִּיב. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת, הוּא לְבָרֵר הָאֱמֶת בְּבֵרוּר גָּמוּר, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר נִשְׁמוֹתֵינוּ מִבְּחִינַת עֶבֶד מִבְּחִינַת בֶּן הַשִּׁפְחָה, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אֱמֶת שֶׁבֶּאֱמֶת וְיַצִּיב, שֶׁמְּגַלִּין אֲמִתַּת אֱלֹקוּתוֹ וְתוֹרָתוֹ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת, וְחוֹזְרִין וְשׁוֹנִין וּמְשַׁלְּשִׁין וְכוּ’ לְגַלּוֹת הָאֱמֶת פַּעַם אַחַר פַּעַם עַד שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין: ‘אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְכוּ’, אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם וְכוּ’, אֱמֶת וֶאֱמוּנָה’ וְכוּ’, וְאַחַר־כָּךְ בַּפַּעַם הַשְּׁמִינִית אוֹמְרִים: “אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ ה’ אֱלֹהֵינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ” וְכוּ’. הַיְנוּ, שֶׁזָּכִינוּ לָצֵאת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, שֶׁזָּכִינוּ לְבָרֵר נִשְׁמוֹתֵינוּ מִבְּחִינַת עֶבֶד מִבְּחִינַת עַבְדוּת שֶׁל מִצְרַיִם, וְזָכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח, טו): “בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ”, הַיְנוּ שֶׁתַּחֲזֹר נִשְׁמָתֵינוּ לְמַעֲלָתָהּ לִבְחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ כַּנַּ”ל, כִּי זֶה עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמוֹנָה פְּעָמִים אֱמֶת שֶׁבֶּאֱמֶת וְיַצִּיב וְכוּ’, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לָצֵאת מִבְּחִינַת בֶּן הַשִּׁפְחָה לִבְחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ’, שֶׁיָּצָאנוּ מִבְּחִינַת עֶבֶד וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אֱמֶת הַנַּ”ל, כִּי זֶה עִקַּר הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁנִּכְנַע מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר בְּחִינַת עֶבֶד שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ”ל, וְנִתְגַּבֵּר וְנִתְעַלָּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּחִינַת אֱמֶת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁאֱמֶת הוּא בְּחִינַת מֶלֶךְ, וְשֶׁקֶר הוּא בְּחִינַת עֶבֶד וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

יז וְזֶה בְּחִינַת מְכִירַת יוֹסֵף, בְּחִינַת (תהלים קה, יז) “לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף”, שֶׁאָנוּ קוֹרִין בַּפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל מְכִירַת יוֹסֵף וּגְדֻלָּתוֹ אַחַר־כָּךְ, בִּימֵי הַחֲנֻכָּה, שֶׁאָז קוֹרִין עַל־פִּי רֹב פָּרָשַׁת ‘מִקֵּץ’ וְלִפְעָמִים פָּרָשַׁת “וַיֵּשֶׁב”, שֶׁאֵלּוּ הַפָּרָשִׁיּוֹת מְדַבְּרִים מֵעִנְיַן יוֹסֵף.

כִּי כָּל עִנְיַן מְכִירַת יוֹסֵף הוּא נִמְשָׁךְ מִסּוֹד הַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף וְכוּ’, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים עוֹמְדִים כְּנֶגֶד הַצַּדִּיקִים, וְהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כְּנֶגֶד כְּלַל יִשְׂרָאֵל. וְכָל אֵלּוּ הַחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת נִדְמֶה לָהֶם וּלְהָעוֹלָם שֶׁהֵם הָעִקָּר, וּכְאִלּוּ לָהֶם מַגִּיעַ חַס וְשָׁלוֹם הַמְלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה מִן הַשָּׁמַיִם, וּמִתְגָּאִים וּמִשְֹתָּרְרִים עַל עַם דָּל הַכְּשֵׁרִים בְּחִנָּם וְרוֹצִים לְגָרְשָׁם מִן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, וַה’ לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדָם. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָעוֹלָם הָפוּךְ ‘עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה’, וְכָל כָּךְ נִתְבַּלְבֵּל הָעוֹלָם עַד שֶׁאֲפִילּוּ בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַכְּשֵׁרִים בְּעַצְמָן נָפַל מַחֲלֹקֶת וּבִלְבּוּל גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (כתובות קיב:): “דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא קָטֵגוֹרְיָא בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין יוֹסֵף וְאֶחָיו, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל עַד שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף לְעֶבֶד, כִּי אָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ אִישׁ אֱמֶת וְלֹא הֶאֱמִינוּ לַחֲלוֹמוֹתָיו וְלִדְבָרָיו, כִּי סָבְרוּ שֶׁהוּא שֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן מְכָרוּהוּ לְעֶבֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ”ל, וְהֶחֱלִיפוּ הַשִּׁיטָה כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם נִשְׁמָתוֹ הוּא מִבְּחִינַת עֶבֶד חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם וְהָיוּ שָׁם עֲבָדִים לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם, שֶׁכָּל זֶה הָיָה לְבָרֵר נִשְׁמָתָם מִבְּחִינַת עַבְדוּת שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם עַל־יְדֵי בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ”ל שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם עַל־יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה בִּשְׁבִיל זֶה כַּיָּדוּעַ.

כִּי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל הִיא כּוֹלֶלֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה וְכָל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם, כָּל מַה שֶּׁעָבַר מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וְחָטָא וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְגָרַם הִתְגַּבְּרוּת הַ’לַּהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת’ בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת כַּנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם בֶּן הַשִּׁפְחָה עַל בֶּן הַמֶּלֶךְ כַּנַּ”ל, עַד שֶׁגַּם בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן וַאֲפִילּוּ בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּעַצְמָן נַעֲשָֹה מַחֲלֹקֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵין שָׁאוּל וְדָוִד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, כִּי אֵין יוֹדְעִין בְּבֵרוּר הֵיכָן נְקֻדַּת הָאֱמֶת, כִּי בְּכָל דּוֹר יֵשׁ כַּמָּה צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲבָל יֵשׁ אֱמֶת לְמַעְלָה מֵאֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי אֵין מַדְרֵגוֹת כָּל הַצַּדִּיקִים שָׁוִין. וְכָל מַה שֶּׁמַּדְרֵגַת הַצַּדִּיק גָּדוֹל יוֹתֵר, הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ גָּדוֹל וּמְבֹרָר יוֹתֵר, כִּי עִקָּר הוּא הָאֱמֶת, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, אֲבָל מֵחֲמַת מְרִירַת הַגָּלוּת וְהִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּחִינַת הַחִלּוּף וְהַשֶּׁקֶר שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לֵידַע הֵיכָן נְקֻדַּת הָאֱמֶת, עַד שֶׁעַל פִּי רֹב הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בְּהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן וּמַכְנִיס בֵּינֵיהֶם בְּעַצְמָן מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל, כִּי הוּא מַכְנִיס בְּלֵב שְׁאָר הַצַּדִּיקִים כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת, כְּאִלּוּ הוּא נוֹטֶה חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, עַד שֶׁמֵּסִית אוֹתָם שֶׁיַּחְלֹקוּ עָלָיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, כְּמוֹ שָׁאוּל שֶׁרָדַף אֶת דָּוִד בְּחִנָּם, וְכֵן אֲחֵי יוֹסֵף שֶׁחָלְקוּ עָלָיו כָּל כָּךְ עַד שֶׁהִתִּירוּ אֶת דָּמוֹ, וּבְוַדַּאי כַּוָּנָתָם הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי סָבְרוּ שֶׁאֵינוֹ אִישׁ אֱמֶת וּמוֹצִיא דִּבָּה וְכוּ’. וּכְמוֹ כֵן הָיָה בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ וּבִפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעוּקְבָא דִּמְשִׁיחָא, שֶׁהִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר מְאֹד עַד שֶׁגַּם בֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים בְּעַצְמָן נָפַל מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל וְאֵין יוֹדְעִים הֵיכָן נְקֻדַּת הָאֱמֶת, וּצְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְזֶה צְרִיכִין לְכַוֵּן בְּהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת ‘שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ’, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת תָּמִיד:

יח וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּזְכִּירִין שֵׁם הָאֵם דַּיְקָא כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלֶה[1], כִּי כָּל הַחוֹלַאַת שֶׁל הָאָדָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ”ל שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁמִּתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם בֶּן הָעֶבֶד עַל בֶּן הַמֶּלֶךְ, כִּי כָּל הַחוֹלַאַת הֵם בְּחִינַת מִיתָה שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַכֹּחוֹת וְהַחִיּוּת, וְעִקַּר הַמִּיתָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הָעֶבֶד שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הַבֶּן מֶלֶךְ עַל־יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְזֻהֲמַת הָעֶבֶד הֵם בְּחִינָה אַחַת, בְּחִינַת ‘אָרוּר’ הַנֶּאֱמַר בַּנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת (בראשית ט, כה) “אָרוּר כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים” כַּמּוּבָא[2], וּמִבְּחִינַת זֻהֲמָא זֹאת שֶׁהִיא זֻהֲמַת הָעֶבֶד שֶׁהִיא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, מִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַמִּיתָה, כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה כְּשֶׁהִטִּיל נָחָשׁ זֻהֲמָא בְּחַוָּה אָז נִגְזַר מִיתָה עַל הָעוֹלָם.

כִּי עִקַּר גְּזֵרַת הַמִּיתָה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּחִינַת בֶּן הָעֶבֶד עַל בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ. כִּי גּוּף וְנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת בֶּן הָעֶבֶד וּבֶן הַמֶּלֶך, כִּי הַנְּשָׁמָה הִיא חֵלֶק אֱלֹהַּ מִמַּעַל, בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ, בְּחִינַת (שמות ד, כב): “בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל”, בְּחִינַת (שבת קיא.): “כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם”, בְּחִינַת (תהלים ב, ז): “ה’ אָמַר אֵלַי בְּנִי אָתָּה” וְכוּ’, בְּחִינַת בֵּן הַנִּמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָאָב כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מו, ג): “הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, ז): “וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים”, וְאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ[3]: “מַאן דְּנָפַח מִתּוֹכוֹ נָפַח”, כִּי הֵם חֵלֶק אֱלֹהַּ מַמָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן, וְהַגּוּף הוּא בְּחִינַת עֶבֶד, כִּי הַגּוּף הוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה גַּשְׁמִיִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶבֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה וְעַבְדוּת. וְה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל וְיַכְנִיעַ אֶת הַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה, הָעֶבֶד לְגַבֵּי הַבֵּן, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָעֶבֶד מְחֻיָּב לַעֲבֹד אֶת רַבּוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, כְּמוֹ כֵן הַגּוּף מְחֻיָּב לַעֲבֹד אֶת הַנְּשָׁמָה וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה וְלַעֲשׂוֹת רַק רְצוֹן הַנְּשָׁמָה. וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא הָאָדָם הָיָה מִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הָעַבְדוּת נִמְשָׁךְ מִמַּה שֶּׁעוֹבְרִין עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (אבות ג, ה): ‘כָּל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ’ שֶׁהֵם בְּחִינַת עַבְדוּת, אֲבָל ‘הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת’ וְכוּ’, כִּי ‘אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה’ וְכוּ’ (אבות ו, ב).

וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת עַבְדוּת הוּא מִסִּטְרָא דְּגוּפָא, וְעִקַּר בְּחִינַת חֵרוּת וּמַלְכוּת הוּא מִסִּטְרָא דִּנְשָׁמָה. וְהָאָדָם נִבְרָא כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה וְהָעֶבֶד לְגַבֵּי הַבֵּן, וְצָרִיךְ לְבַטֵּל הַגּוּף כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְטֶבַע הַנְּשָׁמָה מַמָּשׁ, שֶׁיִּתְהַפֵּךְ מִגּוּף לְנֶפֶשׁ מֵעֶבֶד לְבֵן, כִּי גַּם בַּעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת, יֵשׁ מִי שֶׁעוֹבֵד ה’ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת עֶבֶד, וְיֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בֵּן, כַּמּוּבָא (בליקו”ת סִימָן ה), הַיְנוּ כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ, שֶׁהַגּוּף יַעֲשֶֹה רַק רְצוֹן הַנְּשָׁמָה, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְהַגּוּף אֵיזֶה רֵיחַ מִתַּאֲווֹת הַגּוּף, רַק שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁבִיל רְצוֹן הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא רְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ, וְעוֹבֵד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה טוֹב מְאֹד אַשְׁרֵי לוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן עֲבוֹדָתוֹ בִּבְחִינַת עֶבֶד דִּקְדֻשָּׁה, כִּי בְּוַדַּאי הוּא בִּבְחִינַת עֶבֶד, כִּי עֲבוֹדַת ה’ נֶחֱשָׁב לוֹ לַעֲבוֹדָה וִיגִיעָה, כִּי רְצוֹן הַגּוּף אֵינוֹ נוֹטֶה לָזֶה רַק שֶׁמְּשַׁבֵּר רְצוֹן הַגּוּף בִּשְׁבִיל רְצוֹן הַבּוֹרֵא, עַל־כֵּן הוּא עֲדַיִן בִּבְחִינַת עֶבֶד.

אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר הַגּוּף לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל עַד שֶׁהַגּוּף נִתְהַפֵּךְ לְנֶפֶשׁ מַמָּשׁ, וְהוּא מְקַיֵּם: “וְאָהַבְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ” וְכוּ’ (דברים ו, ה) – ‘בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ’ (ברכות נד.), שֶׁגַּם הַגּוּף אוֹהֵב אֶת ה’ וְעוֹשֶֹה רְצוֹנוֹ מֵאַהֲבָה, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה אַחֶרֶת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה שׁוּם רָצוֹן רַק מַה שֶּׁהוּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֲזַי נִקְרָא בְּחִינַת ‘בֵּן’, כִּי כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם ‘עַבְדוּת’ כְּלָל, כִּי אֵין זֶה עַבְדוּת אֶצְלוֹ כְּלָל, כִּי הוּא עוֹשֶֹה רְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה שְׁלֵמָה בִּרְצוֹן הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, כִּי הַגּוּף נִתְהַפֵּךְ לְנֶפֶשׁ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי אֵין שַׁיָּךְ לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם ‘עֶבֶד’ כְּלָל, כִּי עַבְדוּת אֵינוֹ נִקְרָא רַק מַה שֶּׁהוּא כְּנֶגֶד רְצוֹן הָאָדָם, אֲבָל מַה שֶּׁהוּא רְצוֹן הָאָדָם אֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם עַבְדוּת כְּלָל. לְמָשָׁל, אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף אֵינוֹ נִקְרָא אֵצֶל הָאָדָם עֲבוֹדָה וִיגִיעָה כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁעוֹשֶֹה זֹאת מֵרְצוֹנוֹ, רַק כְּשֶׁצָּרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ אֵיזֶה מַשְּׂאוֹי כָּבֵד וְכַיּוֹצֵא נִקְרָא אֶצְלוֹ עֲבוֹדָה, וְכֵן עֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַגּוּף אֵינוֹ מֻרְגָּל בָּזֶה נִקְרָא אֶצְלוֹ עֲבוֹדָה, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לַהֲפֹךְ הַגּוּף לְנֶפֶשׁ מַמָּשׁ, אֲזַי כָּל עֲבוֹדַת ה’ אֵינוֹ נִקְרָא אֶצְלוֹ בְּשֵׁם עֲבוֹדָה כְּלָל, אַדְּרַבָּא, זֶהוּ עִקַּר חִיּוּתוֹ וְתַעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו, וְאֵין לוֹ שֵׁם תַּעֲנוּג וְשִׂמְחָה אַחֶרֶת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ:

יט וּבֶאֱמֶת מַה שֶּׁאֵצֶל רֹב בְּנֵי הָאָדָם הַדָּבָר בְּהֵפֶךְ, שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף אֵינוֹ נִקְרָא אֶצְלוֹ עֲבוֹדָה, וּמִצְוֹת וּמַעֲשִֹים טוֹבִים נִקְרָא אֶצְלָם עֲבוֹדָה וִיגִיעָה, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ”ל שֶׁנִּתְהַפֵּךְ בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּבֶן הַשִּׁפְחָה, עַד שֶׁסָּבְרוּ שֶׁבֶּן הַמֶּלֶךְ הוּא עֶבֶד חַס וְשָׁלוֹם, וּבֶן הַשִּׁפְחָה הוּא מֶלֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ כֵן נֶהְפַּךְ הָאֱמֶת אֵצֶל הָעוֹלָם, שֶׁמִּצְוֹת וּמַעֲשִֹים טוֹבִים שֶׁהֵם רְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ רְצוֹן הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘בֶּן מֶלֶךְ’, זֶה נִקְרָא אֶצְלָם עַבְדוּת, וּרְצוֹן הַגּוּף שֶׁהוּא תַּאֲווֹת הַגּוּף, אֵינוֹ נִקְרָא אֶצְלָם עַבְדוּת כְּלָל, כְּאִלּוּ הָיָה הַגּוּף מֶלֶךְ חַס וְשָׁלוֹם עַל הַנְּשָׁמָה. וּבֶאֱמֶת הַדָּבָר בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ, כִּי הַנְּשָׁמָה הִיא הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת, וְהַגּוּף הוּא עֶבֶד, וְכָל מַה שֶּׁהוּא רְצוֹן הַנְּשָׁמָה שֶׁהֵם תּוֹרָה וּמִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, זֶה הוּא בְּחִינַת מֶלֶךְ בְּחִינַת (משלי ח, טו): “בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ”, וְאֵין זֶה נִקְרָא בְּשֵׁם עַבְדוּת כְּלָל כַּנַּ”ל, וּמַה שֶּׁהוּא רְצוֹן הַגּוּף שֶׁהֵם תַּאֲווֹת הַגּוּף, זֶהוּ עִקַּר בְּחִינַת עַבְדוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה גַּשְׁמִיִּית, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת תַּאֲווֹת הַגּוּף, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת הָעֶבֶד שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּיָּדוּעַ[4].

וּצְרִיכִין לְבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה, לְשַׁבֵּר תַּאֲווֹת הַגּוּף שֶׁהֵם בְּחִינַת עַבְדוּת, וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַגּוּף לְנֶפֶשׁ מַמָּשׁ, עַד שֶׁהַגּוּף יַעֲשֶֹה רְצוֹן הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן טוֹב, וְלֹא יִהְיֶה נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ לַעֲבוֹדָה כְּלָל, וְאָז נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת לְגַמְרֵי וְזוֹכֶה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת בֵּן שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּיָּדוּעַ:

כ וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן, הָיָה אָדָם זוֹכֶה לְמַדְרֵגָה זֹאת בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַגּוּף לְנֶפֶשׁ מַמָּשׁ, עַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת עֶבֶד כְּלָל רַק בִּבְחִינַת בֵּן כַּנַּ”ל, אֲבָל מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְאַחֵז בּוֹ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הָעֶבֶד כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּשֵּׁם הַגּוּף, עַד שֶׁצָּרִיךְ עֲבוֹדָה וִיגִיעָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר תַּאֲווֹת הַגּוּף, וְאָז אֲפִילּוּ כְּשֶׁעוֹבֵד ה’ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי עֲבוֹדָתוֹ עֲדַיִן בִּבְחִינַת עֶבֶד, כִּי נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ עֲבוֹדָה מֵאַחַר שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְשַׁבֵּר גּוּפוֹ שֶׁלֹּא נִזְדַּכֵּךְ עֲדַיִן לְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן נִגְזַר מִיתָה בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי לְזַכֵּךְ וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת. כִּי עִקַּר גְּזֵרַת הַמִּיתָה הוּא מֵחֲמַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא זֻהֲמַת הָעֶבֶד כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁעַכְשָׁיו אַחַר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בֵּן בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַגּוּף לְנֶפֶשׁ מַמָּשׁ, כִּי אִם אַחַר הַמִּיתָה שֶׁיִּתְבַּלֶּה הַגּוּף בֶּעָפָר וְיָקוּם בִּתְחִיָּה בְּגוּף זַךְ וְצַח, שֶׁאָז יִהְיֶה בִּבְחִינַת בֵּן בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, כִּי הַגּוּף יִתְהַפֵּךְ לִבְחִינַת הַנֶּפֶשׁ, וְיִהְיֶה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף בְּגוּף וְנֶפֶשׁ בְּרָצוֹא וָשׁוֹב כְּפִי מַה שֶּׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד. כִּי עַכְשָׁיו בַּגּוּף שֶׁלָּנוּ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת ‘בֵּן’ בִּשְׁלֵמוּת וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת, וַאֲפִילּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁזָּכוּ לְזַכֵּךְ גּוּפָם לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לָמוּת בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָעוֹלָם, לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן לְבַטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת מִן הָעוֹלָם:

כא נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת הַמִּיתָה הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָעֶבֶד עַל הַבֵּן הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִגְזַר מִיתָה עַל הָעוֹלָם וְכַנַּ”ל. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַחוֹלַאַת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִיתָה הִסְתַּלְּקוּת הַחִיּוּת וְהַכֹּחוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהִתְגַּבְּרוּת הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, כִּי עִקַּר הַחוֹלַאַת וְהַמִּיתָה הוּא מִמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁאֵינָם מִתְנַהֲגִים בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה, עַד שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁאֵין הַנֶּפֶשׁ יָכוֹל לָדוּר עִמָּם יַחַד וּמַתְחִיל לְהִסְתַּלֵּק מֵהֶם. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל הָעֶבֶד עַל הַבֵּן הַנַּ”ל שֶׁנֶּחְלְפוּ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הֵם בְּחִינַת עֲבָדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘אָנֹכִי’ בְּסוֹפָהּ (בסימן ד, עַיֵּן שָׁם):

כב וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין עַל הַחוֹלֶה מַזְכִּירִין שֵׁם אִמּוֹ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם וְשֶׁל כָּל הַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִֹים הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׁם, בִּבְחִינַת “נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ” (בראשית ב, יט), כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר נִמְשָׁךְ הַחִיּוּת לְתוֹכוֹ מֵחַי הַחַיִּים. וְגַם מֵחַי הַחַיִּים אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת כִּי אִם עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים-הַסְתָּרָה’ וְכוּ’ (סימן נו), שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְשֹׁךְ הַחִיּוּת מֵחַי הַחַיִּים כִּי אִם כְּשֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם.

כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ ‘לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל’ (תיקו”ז דף יז.), וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ מֶלֶךְ גָּדוֹל שֶׁהוּא נִסְתָּר מִבְּנֵי מְדִינָתוֹ וְאֵין רוֹאִין אוֹתוֹ רַק יוֹדְעִין אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הַשֵּׁם לְבַד, כְּמוֹ כֵן ‘לֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל’ (שם), רַק שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי שְׁמוֹ לְבַד, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מִצַּד רַחֲמָיו צִמְצֵם עַצְמוֹ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים עַד שֶׁעָשָׂה לְעַצְמוֹ שֵׁם, בִּבְחִינַת “וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה” (נחמיה ט, י), עַד שֶׁיְּכוֹלִין לֵידַע מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי שְׁמוֹ לְבַד, שֶׁיּוֹדְעִין אוֹתוֹ עַל־יְדֵי שְׁמוֹ, שֶׁיֵּשׁ אָדוֹן מוֹשֵׁל וּמַנְהִיג אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְכוּ’. וּמִבְּחִינַת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, נִמְשָׁךְ הַחִיּוּת לְכָל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם עַל־יְדֵי שְׁמָם דַּיְקָא, כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ עַל־יְדֵי שְׁמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשֵּׁם ה’ הַמְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם כַּנַּ”ל:

כג וְהִנֵּה כְּתִיב (שמות ג, טו): “זֶה שְׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים נ.): ‘זֶה שְׁמִי לְעִילוּם’, כִּי ‘לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא’, כִּי נִכְתָּב בַּהֲוָיָה וְנִקְרָא בְּאַדְנוּת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא יִתְקַיֵּם (זכריה יד, טו): “בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד” – שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא בְּהֲוָיָה כְּמוֹ שֶׁהוּא נִכְתָּב, אֲבָל עַכְשָׁיו צְרִיכִין לְהַעֲלִים עִקַּר עֶצֶם הַשֵּׁם שֶׁהוּא שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, וְאֵינוֹ נִקְרָא רַק בְּאַדְנוּת.

וּמִסּוֹד שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ נִשְׁתַּלְשְׁלִין וְנִמְשָׁכִין בְּחִינַת שֵׁם הָאָב וְשֵׁם הָאֵם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת נֶפֶשׁ וְגוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַגּוּף הוּא מֵהָאֵם, וְעִקַּר הַנֶּפֶשׁ הוּא מֵהָאָב, אֲשֶׁר שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן הֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה יוֹם וְלַיְלָה וְכוּ’, כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן בַּסְּפָרִים[5].

וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְהָיָה זוֹכֶה לַהֲפֹךְ הַגּוּף לְנֶפֶשׁ עֶבֶד לְבֵן, הָיָה זוֹכֶה בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לְהַשִּׂיג שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, וְהָיָה זוֹכֶה לִקְרוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא נִכְתָּב כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, אֲבָל עַכְשָׁיו אַחַר הַחֵטְא שֶׁשּׁוֹלֵט הָעֶבֶד חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱחַז בַּגּוּף, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲלִים שֵׁם הָעֶצֶם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ בְּזֶה הַגּוּף, וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ וּלְהַשִּׂיגוֹ עַתָּה כִּי אִם בְּשֵׁם הַכִּנּוּי שֶׁהוּא שֵׁם ‘אַדְנוּת’ שֶׁנִּקְרָא בּוֹ עַתָּה. וּבִשְׁבִיל זֶה מֻכְרָח הָאָדָם לָמוּת כְּדֵי שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ הַגּוּף בֶּעָפָר, וְאָז יָקוּם בִּתְחִיָּה בְּגוּף זַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ וְיִתְבַּטֵּל זֻהֲמַת הָעֶבֶד לְגַמְרֵי, וְאָז נוּכַל לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם הָעֶצֶם יִתְבָּרַךְ.

וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הַמִּיתָה טוֹבָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ב”ר ט, ה): “וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד” – ‘זֶה הַמָּוֶת’ וְכוּ’, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם עַל־יְדֵי־זֶה לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם, שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּזֶה הַשֵּׁם כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּת שֶׁל הָאָדָם נִתְוַסֵּף בּוֹ חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִסְתַּלֵּק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד, כט): “תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן”. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לָנוּ בָּזֶה שֶׁהַמִּיתָה טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי אָז מַתְחִיל שְׁלֵמוּת תִּקּוּנוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִזְכּוֹת לֶעָתִיד, לְהַכִּירוֹ בְּתוֹסֶפֶת הַכָּרָה חֲדָשָׁה בִּבְחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם יִתְבָּרַךְ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת ‘תֹּסֵף רוּחָם’ קֹדֶם הַהִסְתַּלְּקוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִסְתַּלֵּק הָאָדָם, כִּי עַכְשָׁיו בַּגּוּף הַזֶּה תֵּכֶף כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ תּוֹסְפוֹת הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׁם הָעֶצֶם הוּא צָרִיךְ לְהִסְתַּלֵּק, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל בְּחִינַת הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׁם הָעֶצֶם בַּגּוּף הַזֶּה שֶׁל עַכְשָׁיו כַּנַּ”ל:

כד וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָאָדָם הוּא חוֹלֶה שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַמִּיתָה שֶׁמַּתְחִיל הַנֶּפֶשׁ לְהִסְתַּלֵּק, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת ‘תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן’ כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְקַבֵּל לֶעָתִיד הַשָּׂגַת שֵׁם הָעֶצֶם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁאָנוּ רוֹצִין לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁיַּחֲזֹר לוֹ כֹּחוֹ וְיִחְיֶה עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי צְרִיכִין לוֹ עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ יוֹתֵר בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי “הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם” כְּתִיב (דברים ז, יא), וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַחֲמִים שֶׁיַּאֲרִיךְ הָאָדָם שְׁנוֹתָיו בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיְּסַגֵּל מַעֲשִֹים טוֹבִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִזְכּוֹת אַחַר־כָּךְ לֶעָתִיד לְמַה שֶּׁיִּזְכֶּה וְכוּ’, שֶׁהַכֹּל כְּפִי מַה שֶּׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּזֶה הָעוֹלָם, עַל־כֵּן כְּשֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ עַל הַחוֹלֶה, אָנוּ מַזְכִּירִין רַק שֵׁם הָאֵם לְבַד וּמַעֲלִימִין שֵׁם הָאָב, כִּי שֵׁם הָאָב לְגַבֵּי שֵׁם הָאֵם הוּא בִּבְחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם לְגַבֵּי שֵׁם הַכִּנּוּי, וְעַכְשָׁיו אָנוּ צְרִיכִין לְהַעֲלִים שֵׁם הָאָב בִּבְחִינַת ‘זֶה שְׁמִי לְעֹלָם’, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּלֵּק חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי רִבּוּי הָאוֹר, עַל־יְדֵי בְּחִינַת ‘תֹּסֵף רוּחָם’ הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׁם הָעֶצֶם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַהִסְתַּלְּקוּת כַּנַּ”ל, כִּי אָנוּ רוֹצִים שֶׁיִּתְצַמְצֵם הָאוֹר עוֹד, וִיקַבֵּל הַחִיּוּת בְּדֶרֶךְ הַעֲלָמָה וְצִמְצוּם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה עַל־יְדֵי שֵׁם הַכִּנּוּי שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל שֵׁם הָאֵם, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִחְיוֹת עוֹד, וְלֹא יִסְתַּלֵּק עַל־יְדֵי בְּחִינַת ‘תֹּסֵף רוּחָם’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין שֵׁם הָאֵם דַּיְקָא כַּנַּ”ל:

כה כִּי כָּל זְמַן שֶׁאָדָם בִּבְרִיאוּתוֹ וְיֵשׁ שָׁלוֹם בֵּין הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הָאָב וְשֵׁם הָאֵם, אֲזַי הָעִקָּר הוּא שֵׁם הָאָב, כִּי הַבֵּן נִקְרָא עַל שֵׁם הָאָב דַּיְקָא, כִּי ‘בַּאֲתַר דְּאִית דְּכַר נוּקְבָא לֹא אִדְכַּר תַּמָּן’ (זוהר חוקת קפג:), כִּי עִקַּר הַחִיּוּת מִשֵּׁם הָאָב דַּיְקָא. אֲבָל עַתָּה כְּשֶׁהָאָדָם חוֹלֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתָה כַּנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת ‘תֹּסֵף רוּחָם’, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה שֶׁל ‘תֹּסֵף רוּחָם’ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם, נִמְשֶׁכֶת וְנֶאֱחֶזֶת בְּשֵׁם הָאָב בְּיוֹתֵר, כִּי שֵׁם הָאָב בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן עַתָּה אֵין לְהַזְכִּיר שֵׁם הָאָב כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר בְּחִינַת ‘תֹּסֵף רוּחָם’ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם הַהִסְתַּלְּקוּת חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן עַתָּה צְרִיכִין לְהַעֲלִים דַּיְקָא שֵׁם הָאָב וּלִבְלִי לְהַזְכִּיר רַק שֵׁם הָאֵם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ לוֹ הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַגּוּף, שֶׁיִּחְיֶה עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁמְּקַבֵּל הַחִיּוּת מֵהַעְלָמַת שֵׁם הָעֶצֶם דַּיְקָא כַּנַּ”ל.

כִּי בֶּאֱמֶת כְּלָלִיּוּת הַשֵּׁמוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁלָּהֶם, נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת שֵׁם הַכִּנּוּי הַנַּ”ל, כִּי מִשֵּׁם הָעֶצֶם אִי אֶפְשָׁר עַכְשָׁיו לְקַבֵּל הַחִיּוּת בְּאִתְגַּלְיָא כִּי אִם בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְעַל־כֵּן שֵׁם הָאָב וְשֵׁם הָאֵם שְׁנֵיהֶם יַחַד מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשֵּׁם הַכִּנּוּי הַנַּ”ל. רַק שֶׁזֶּה יָדוּעַ שֶׁכָּל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת, כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁכָּל שֵׁם וְכָל בְּחִינָה וְכָל סְפִירָה וְכוּ’, כְּלוּלָה מִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַבְּחִינוֹת, וְעַל־כֵּן גַּם שֵׁם הַכִּנּוּי בְּעַצְמוֹ כָּלוּל מִבְּחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם וְשֵׁם הַכִּנּוּי. וְעַל־כֵּן שֵׁם הָאָב וְשֵׁם הָאֵם הַנִּמְשָׁכִין שְׁנֵיהֶם מִבְּחִינַת שֵׁם הַכִּנּוּי, הֵם בִּבְחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם וְשֵׁם הַכִּנּוּי, כִּי שֵׁם הָאָב לְגַבֵּי שֵׁם הָאֵם, הוּא בִּבְחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם לְגַבֵּי שֵׁם הַכִּנּוּי. וְתָמִיד הָעִקָּר הוּא שֵׁם הָאָב שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

אֲבָל בְּעֵת הַחוֹלַאַת שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּחִינַת ‘תֹּסֵף רוּחָם’ שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה נִמְשֶׁכֶת בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי בְּחִינַת שֵׁם הָאָב שֶׁהוּא מְקַבֵּל תָּמִיד הַחִיּוּת מִשֵּׁם הָעֶצֶם בְּדֶרֶךְ הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר גָּדוֹל, וְעַכְשָׁיו נִמְשָׁךְ עָלָיו בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת, בְּחִינַת ‘תֹּסֵף רוּחָם’ שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁאָז יִהְיֶה עִקַּר הַחִיּוּת מִשָּׁם, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם צְרִיכִין לְהִסְתַּלֵּק עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל זֶה הָאוֹר בְּאִתְגַּלְיָא בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹצִין לְהִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלֶה צְרִיכִין לְהַעֲלִים שֵׁם הָאָב לְגַמְרֵי, כִּי אָנוּ רוֹצִין שֶׁיִּחְיֶה עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְהַעֲלִים שֵׁם הָאָב שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת ‘תֹּסֵף רוּחָם’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה מִסְתַּלֵּק חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן אֵין מַזְכִּירִין רַק שֵׁם הָאֵם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת שֵׁם הַכִּנּוּי, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו חִיּוּת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה בְּלִי תּוֹסֶפֶת רוּחַ, כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה וְיַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּדֵי לְתַקֵּן עוֹד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן, אָמֵן וְאָמֵן:

כו וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמָּצָאנוּ בְּכָל סֵפֶר מְלָכִים שֶׁבְּכָל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד מַזְכִּיר תָּמִיד שֵׁם אִמּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת ‘שֵׁם’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־ב ח, יג): “וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם”, כִּי עִקַּר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁמֵּהֶם יֵצֵא מָשִׁיחַ, הוּא לְגַלּוֹת שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מַלְכוּת דָּוִד־מָשִׁיחַ הוּא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת שֵׁם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִזְכָּר בְּכָל אֵלּוּ הַמְּלָכִים שֵׁם אִמָּם דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּזֶה הָעוֹלָם עַתָּה, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שֵׁם הַכִּנּוּי דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם הָאֵם כַּנַּ”ל:

כז וְזֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד וּשְׁאָר קָרְבָּנוֹת שֶׁאוֹמְרִים בַּבֹּקֶר, כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בִּשְׁבִיל לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה בִּבְחִינַת (קהלת ג, כא) “מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת” וְכוּ’ (עיין זוהר לך לך פט:), וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל, שֶׁבֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף הָיָה עָנְשׁוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל־יְדֵי שֶׁהָלַךְ אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת שֶׁנָּתַן לוֹ הָאָדָם הַסּוֹחֵר לְהַנְהִיג וְלִרְעוֹת, שֶׁנִּתְעוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי בְּהֵמוֹת וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁם עַד שֶׁרָדַף אַחֲרֵיהֶם לְתוֹךְ עֹמֶק עֹבִי הַיַּעַר וְכוּ’, עַד שֶׁהֻכְרַח לָלוּן שָׁם וְכוּ’, עַד שֶׁבָּא אֵלָיו אָדָם אֶחָד וְאָמַר לוֹ: חֲדַל לְךָ לִרְדֹּף אַחֲרֵי הָעֲוֹנוֹת, כִּי אֵלּוּ אֵינָם בְּהֵמוֹת כְּלָל, רַק שֶׁהָעֲוֹנוֹת שֶׁלְּךָ מוֹלִיכִין אוֹתְךָ כָּךְ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה סוֹד כָּל הַקָּרְבָּנוֹת. כִּי כָּל עֲוֹנוֹת שֶׁל אָדָם הֵם בְּחִינַת בְּהֵמוֹת בְּחִינַת רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁהֵם תַּאֲווֹת הַבְּהֵמִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּסּוֹטָה (דף טו:): ‘הִיא עָשְֹתָה מַעֲשֵׂה בְהֵמָה’ וְכוּ’, וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבָּן בְּהֵמָה לְכַפֵּר, כִּי עַל־יְדֵי הַחֵטְא שֶׁהָיָה כָּרוּךְ אַחַר מַעֲשֵֹה בְּהֵמָה אַחַר רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת תַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעָרֵב רוּחַ הָאָדָם בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת עֵרוּב טוֹב בְּרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם חֵטְא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהָבִיא בְּהֵמָה לְקָרְבָּן, וְעַל־יְדֵי הַקָּרְבָּן מְבָרְרִין רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, שֶׁזֶּהוּ סוֹד כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם כַּיָּדוּעַ (זוהר שם). וְעַל־כֵּן אָמַר לְבֶן הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף הַנַּ”ל, שֶׁמַה שֶּׁרָדַף אַחַר הַבְּהֵמוֹת זֶהוּ הָעֲווֹנוֹת שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל, כִּי הָעֲווֹנוֹת שֶׁלּוֹ נִתְלַבְּשׁוּ בַּבְּהֵמוֹת וְצִעֲרוּ אוֹתוֹ כָּל כָּךְ, כִּי הָעֲוֹנוֹת הֵם בְּחִינַת רוּחַ הַבְּהֵמָה כַּנַּ”ל.

כִּי בֶּאֱמֶת חִלּוּף בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּבֶן הָעֶבֶד, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת תַּעֲרֹבֶת רוּחַ הָאָדָם בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה, כִּי רוּחַ הַבְּהֵמָה זֶהוּ בְּחִינַת תַּאֲווֹת הַגּוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶבֶד כַּנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁעֲבָדִים נִמְשְׁלוּ לִבְהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק (בראשית כב, ה): “שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר” – ‘עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר’ (קידושין סח.). כִּי עַל־יְדֵי הָעֲוֹנוֹת גּוֹרְמִין חַס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְעָרֵב וְנֶחֱלָף רוּחַ הָאָדָם בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה, בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ בִּבְחִינַת בֶּן הָעֶבֶד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי עֲוֹנוֹת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הָיָה עֹנֶשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף שֶׁהָלַךְ אַחַר תַּאֲווֹתָיו, עַל־כֵּן הָיָה עָנְשׁוֹ לְבַקֵּשׁ וְלִרְדֹּף אֶת הַבְּהֵמוֹת וְכַנַּ”ל. וְזֶה סוֹד כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם, שֶׁהֵם בִּשְׁבִיל לְבָרֵר מֵהַחִילוּף שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת הַנַּ”ל לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר בֶּן הַמֶּלֶךְ מִבֶּן הָעֶבֶד כַּנַּ”ל. וְאוּלַי זֶהוּ בְּחִינַת שְׁנֵי כְּבָשִֹים שֶׁמַּקְרִיבִין בְּכָל יוֹם לִתְמִידִין, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי הַבְּהֵמוֹת שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל, שֶׁהָלְכוּ מֵאֶצְלוֹ שֶׁהֻכְרַח לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל, וּכְנֶגֶד אֵלּוּ הַשְּׁתֵּי בְּהֵמוֹת צְרִיכִין לְהָבִיא בְּכָל יוֹם שְׁנֵי בְּהֵמוֹת לִתְמִידִין כְּדֵי לְבָרֵר וּלְתַקֵּן זֹאת.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מִשְׁנַת ‘אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן’, שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם (או”ח נ, א), שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים, עַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין וּמְגַלִּין רוּחַ הָאָדָם שֶׁנָּפַל וְנִתְעָרֵב בֵּין רוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הֻכְרַח בֶּן הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל לְבַקְּשָׁם, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמְּעָרֵב עַל־יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו רוּחַ הָאָדָם בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה, כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְתַקֵּן בְּחַיָּיו, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לְקַבֵּל עָנְשׁוֹ לִהְיוֹת נָע וָנָד בְּתוֹךְ כַּף הַקֶּלַע, וּלְבַקֵּשׁ הַנִּצּוֹצוֹת וְרוּחַ הָאָדָם שֶׁאָבַד וְהִפִּיל בְּתוֹךְ רוּחַ הַבְּהֵמָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בַּקָּשַׁת הַבְּהֵמוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁמְּקַבֵּל עָנְשׁוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִתְתַּקֵּן, כִּי הָעֹנֶשׁ הוּא הַתִּקּוּן כַּיָּדוּעַ. וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ אוֹמְרִים פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת בְּכָל יוֹם בִּשְׁבִיל בֵּרוּר זֶה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מִשְׁנַת ‘אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים’, שֶׁמְּבָרְרִין הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל כָּל הַזְּבָחִים שֶׁהֵם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁעַל־יָדָם נִתְבָּרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, וּמְבָרְרִין כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין הַקָּרְבָּנוֹת וְהַמְּקוֹמוֹת שֶׁל הַזְּבָחִים נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הִקְרִיב אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת (עיין מנחות קי.), וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבָרֵר כָּל בְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם. כִּי אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לְתַקֵּן עַל־יְדֵי קָרְבָּנוֹת וּתְשׁוּבָה, אֲזַי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָעֹנֶשׁ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַבְּהֵמוֹת, שֶׁזֶּה לוֹ עֹנֶשׁ עַל שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא הַנִּצּוֹצוֹת וְרוּחַ הָאָדָם שֶׁאָבַד וְהֶחֱלִיף בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הֻכְרַח לְעֹנֶשׁ זֶה לְבַקֵּשׁ אֶת הַבְּהֵמוֹת, אֲבָל עַל־יְדֵי אֲמִירַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁאוֹמְרִים אוֹתָן בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה וְכַפָּרָה, אֲזַי עַל־יְדֵי שֶׁאוֹמְרִים פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת וּמְבָרְרִין וְאוֹמְרִים: ‘אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים’, עַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִתְעָרְבוּ שָׁם, רוּחַ הָאָדָם וְרוּחַ הַבְּהֵמָה, וּמְתַקְּנִין וּמַעֲלִין אוֹתָם מִשָּׁם וְכַנַּ”ל:

כח וְזֶה בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁאוֹמְרִים אַחַר פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, זֶה סוֹד בְּחִינַת אָדָם הַיַּעַר שֶׁלָּקַח אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵיתוֹ, וְשָׁם שָׁמַע קוֹל הַנִּגּוּן הַנִּפְלָא שֶׁל כָּל הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת וְכוּ’, שֶׁעָשׂוּ נִגּוּן נִפְלָא לִכְבוֹד הַלְּבָנָה וְכוּ’, וְאַחַר־כָּךְ נָתַן לוֹ זֶה הָאָדָם הַכְּלִי הַנִּפְלָאָה, שֶׁכְּשֶׁמַּנִּיחִין אוֹתָהּ עַל אֵיזֶה מִין חַיָּה וּבְהֵמָה שֶׁבָּעוֹלָם, אֲזַי הִיא מַתְחֶלֶת לְנַגֵּן זֶה הַנִּגּוּן הַנִּפְלָא וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁאוֹמְרִין אַחַר פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (מגילה ג.) ‘כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם’, כִּי עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת מְבָרְרִין רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לוֹמַר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר שֶׁל רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וְשִׁיר כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (בסימן נד), וְעַיֵּין בְּהַתּוֹרָה עַל פָּסוּק (בראשית מג, יא) “קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם” וְכוּ’ (בליקו”ת סימן סג).

וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן בֶּן הַמֶּלֶךְ אַחַר שֶׁקִּבֵּל עָנְשׁוֹ עַל־יְדֵי הַבְּהֵמוֹת, אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרָצָה לְתַקְּנוֹ אָז זָכָה לִשְׁמֹעַ קוֹל הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, וְגַם נָתַן לוֹ הַכְּלִי הַנַּ”ל שֶׁמְּעוֹרֶרֶת נִגּוּן מִכָּל הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת כְּשֶׁמַּנִּיחִין אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם. כִּי זֹאת הַכְּלִי יֵשׁ לָהּ זֶה הַכֹּחַ, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָהּ עַל אֵיזֶה בְּהֵמָה מִיָּד מַתְחִיל לְהִתְבָּרֵר וּלְהִתְעוֹרֵר רוּחַ הָאָדָם הַנֶּעְלָם וּמְעֹרָב בְּתוֹכָהּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶֹה הַנִּגּוּן הַנִּפְלָא הַזֶּה. כִּי עִקַּר כָּל הַנִּגּוּנִים הֵם עַל־יְדֵי בֵּרוּר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שִׁירוֹת וְנִגּוּנֵי הַלְּוִיִּים בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּנוֹת כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אַחַר פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן, בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה כַּנַּ”ל:

כט וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁקִּבֵּל זֹאת הַכְּלִי שֶׁל נִגּוּן שֶׁכְּנֶגֶד זֶה אוֹמְרִים פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, אַחַר־כָּךְ נַעֲשֶֹה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כַּמְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם. זֶה בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁאוֹמְרִים אַחַר־כָּךְ, שֶׁאָז מְקַבְּלִין הִתְבּוֹנְנוּת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בַּכַּוָּנוֹת[6], שֶׁעִקַּר קַבָּלַת הַמֹּחִין בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע, זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁזָּכָה אַחַר־כָּךְ לִהְיוֹת מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, הַיְנוּ בְּחִינַת מֹחִין שֶׁמְּקַבְּלִין בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע כַּנַּ”ל.

וְאַחַר־כָּךְ קִבֵּל בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת אֶת הַמְלוּכָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, זֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְֹרֵה, שֶׁאָז עִקַּר בִּנְיַן הַמַּלְכוּת כַּיָּדוּעַ[7], כִּי עִקַּר בְּחִינַת מַלְכוּת זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה מוֹשְׁלִין בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּמַנְהִיגִין כָּל הָעוֹלָמוֹת כִּרְצוֹנוֹ בִּבְחִינַת (שמואל־ב כג, ג) “צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מועד קטן טז:): ‘הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהַצַּדִּיק מְבַטֵּל’, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַמְלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת:

ל וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּל הָאָבוֹת הָיוּ רוֹעֵי בְּהֵמוֹת, הַכֹּל בִּשְׁבִיל לְבָרֵר הַחִלּוּף הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּעֲרֹבֶת וְחִלּוּף רוּחַ הָאָדָם בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה רוֹעֶה בְּהֵמוֹת, וּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים עח, עא): “מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ” וְכוּ’. כִּי דָּוִד הָיָה עוֹסֵק בָּזֶה בְּיוֹתֵר לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, לְבָרֵר בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ מִבֶּן הַשִּׁפְחָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן זָכָה דָּוִד לִמְלוּכָה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן הָיָה רוֹעֶה בְּהֵמוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר בֶּן הַמֶּלֶךְ מִבֶּן הַשִּׁפְחָה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זָכָה לִמְלוּכָה, בְּחִינַת “מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ” וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

לא וְזֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהָיָה רוֹעֶה בְּהֵמוֹת בִּשְׁבִיל לְבָרֵר נִשְׁמַת זִוּוּגוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע יב, יג): “וַיַעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כט, יח): “אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה”. כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הָעַבְדוּת שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, נֶאֱחָז בְּהָאִשָּׁה בְּיוֹתֵר, כִּי נָחָשׁ הִטִּיל זֻהֲמָה בְּחַוָּה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ (זוהר בראשית קכו.), וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין בַּבֹּקֶר ‘שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה’, כִּי זֻהֲמַת הָעַבְדוּת סְמוּכָה לְהָאִשָּׁה בְּיוֹתֵר, וְשָׁם צְרִיכִין בֵּרוּר יוֹתֵר. וְעַל־כֵּן נִגְזַר עַל הָאִשָּׁה (בראשית ג, טז): “וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ” שֶׁהוּא בְּחִינַת עַבְדוּת, שֶׁצְּרִיכָה לַעֲשׂוֹת לְבַעֲלָהּ כָּל הַמְלָאכוֹת שֶׁהָעֶבֶד עוֹשֶֹה לְרַבּוֹ.

וְעַל־כֵּן יַעֲקֹב מֵחֲמַת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ – מִטָּה שְׁלֵמָה, עַל־כֵּן הֻכְרַח לְהַפִּיל עַצְמוֹ לְעַבְדוּת, וְלִהְיוֹת רוֹעֶה בְּהֵמוֹת אֵצֶל לָבָן, כִּי ‘אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ’, עַל־כֵּן אָמַר: “אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה”, כִּי עַל־יְדֵי הָעַבְדוּת שֶׁלּוֹ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, יִזְכֶּה לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע וּלְהַכְנִיעַ זֻהֲמַת הָעַבְדוּת וִיבָרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה רוֹעֶה אֶצְלוֹ, וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל לְבָרֵר מִלָּבָן הָאֲרַמִּי נִשְׁמַת זִוּוּגוֹ שֶׁהוּא נִשְׁמַת רָחֵל, כְּדֵי לְהַעֲמִיד שִׁבְטֵי יָהּ.

וּמֵחֲמַת שֶׁיָּדַע שֶׁלָּבָן הוּא רַמַּאי גָּדוֹל, וְהוּא נֶאֱחַז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָרַמָּאוּת שֶׁל כָּל הָרַמָּאִים שֶׁחֲשׁוּדִין לְהַחֲלִיף, עַל־כֵּן כָּפַל יַעֲקֹב תְּנָאוֹ וְאָמַר: “אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה”, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם[8] שֶׁדִּקְדֵּק עִמּוֹ כָּל כָּךְ כְּדֵי שֶׁלּא יַחֲלִיף לוֹ לֵאָה בְּרָחֵל. וְכָל זֶה חָשַׁשׁ יַעֲקֹב, מֵחֲמַת שֶׁיָּדַע שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁזֶּה גּוֹרֵם שֶׁנִּשְׁמַת הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת יִהְיוּ מְעֹרָבִין בֵּין רְשָׁעִים כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם לָבָן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, וְיָדַע שֶׁלָּבָן הוּא רַמַּאי בְּיוֹתֵר וְנֶאֱחַז בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת הַנַּ”ל, עַל־כֵּן הוּא חָשׁוּד בְּיוֹתֵר עַל הַחִלּוּף, עַל־כֵּן כָּפַל תְּנָאוֹ עִמּוֹ בְּיוֹתֵר וְאָמַר: אֶעֱבָדְךָ וְכוּ’ ‘בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לְבַסּוֹף לֹא הוֹעִיל שֶׁהֲרֵי רִמָּהוּ, כִּי כָּל כָּךְ הִתְגַּבֵּר הָרַמָּאוּת שֶׁל לָבָן שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, עַד שֶׁרִמָּה אֶת יַעֲקֹב וְהֶחֱלִיף לוֹ לֵאָה בְּרָחֵל, שֶׁחִלּוּף זֶה גָּרַם הַמַּחֲלוֹקֶת שֶׁבֵּין הַשְּׁבָטִים וַחֲלֻקַּת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד וּמְכִירַת יוֹסֵף, כִּי אִם הָיָה נוֹשֵֹא אֶת רָחֵל תְּחִלָּה הָיָה יוֹסֵף יוֹצֵא תְּחִלָּה וְהָיָה בְּכוֹר מַמָּשׁ, לֹא הָיוּ מְקַנְּאִין בּוֹ אֶחָיו כָּל כָּךְ, כִּי הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין גְּדֻלָּתוֹ וַאֲמִתָּתוֹ, רַק מֵחֲמַת הַחִלּוּף הַנַּ”ל, טָעוּ בּוֹ אֶחָיו, וְסָבְרוּ שֶׁאֵינוֹ אִישׁ אֱמֶת, וְנִתְקַנְּאוּ בּוֹ עַל שֶׁאָבִיו מְחַבְּבוֹ וּמְקָרְבוֹ בְּיוֹתֵר, וְגָרַם הַמַּחֲלוֹקֶת כָּל כָּךְ עַד שֶׁמְּכָרוּהוּ לְעֶבֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה ‘נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם’ וְכוּ’ (שבת י:), וּמִזֶּה נִשְׁתַּלְשֵׁל אַחַר־כָּךְ חֲלֻקַּת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד כַּיָּדוּעַ (עיין סנהדרין קב.), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ’, וְכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים מַה שֶּׁגָּרַם לָבָן הָאֲרַמִּי עַל־יְדֵי הַחִלּוּף הַנַּ”ל.

וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל הַצָּרוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַחִלּוּף שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחִלּוּף שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַחִלּוּפִים וְהַשִּׁנּוּיִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד שֶׁיָּבֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וִיבָרֵר הַכֹּל וְכָל אֶחָד עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְּשָׁלוֹם, אָמֵן:

לב נַחֲזֹר לְעִנְיַן חֲנֻכָּה. כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי מִצְוַת חֲנֻכָּה שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כְּבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מב, ח): “אֲנִי ה’ הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי” וְכוּ’, וּכְתִיב (תהלים עב, יט): “וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ” וְכוּ’, וְכֵן הַרְבֵּה, וּבִשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת שְׁמוֹ וּכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אבות ו, יא): ‘כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ’, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ז): “כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו”. וְהַכָּבוֹד הוּא הַשֵּׁם כַּנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר גַּם בְּפָסוּק זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהֵבִיאוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי” וְכוּ’.

כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל ‘בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵיהּ’[9] כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בא דף מב:), הַיְנוּ לָדַעַת וּלְהַכִּיר אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל ‘לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל’ (תיקו”ז דף יז.), וְאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שֶׁצִּמְצֵם עַצְמוֹ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים וּבָרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְחָנַן אוֹתָנוּ דֵּעָה וְהַשְֹכֵּל עַד שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ לֵידַע וּלְהַאֲמִין בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁיֵּשׁ ‘רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין’, יָחִיד קַדְמוֹן, מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל, הוּא הַיּוֹצֵר הוּא הַבּוֹרֵא וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹדְעִין אוֹתוֹ עַל שְׁמוֹ לְבַד.

וּבֶאֱמֶת “ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד” (זכריה יד, ט), כִּי שְׁמוֹ הוּא אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “אֲנִי ה’ הוּא שְׁמִי” וְכוּ’, כִּי גַם בָּאָדָם הַתַּחְתּוֹן וּבְכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, שֵׁם כָּל דָּבָר אֵינוֹ דָּבָר נִפְרָד מֵהַדָּבָר, רַק הַשֵּׁם הוּא קָשׁוּר עִם כָּל דָּבָר בְּאַחְדוּת גָּמוּר כָּל יְמֵי הֱיוֹתוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן לְמַעְלָה לְמַעְלָה, שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ הוּא אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת “ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד”, בְּחִינַת “אֲנִי ה’ הוּא שְׁמִי” וְכוּ’, בְּחִינַת ‘כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ’ (תפילת ימים נוראים), רַק הַחִלּוּק הוּא אֵצֶל הַמְקַבְּלִים, כְּמוֹ לְמָשָׁל בְּגַשְׁמִיּוּת כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִין אֵיזֶה דָּבָר אוֹ אֵיזֶה אָדָם בִּשְׁמוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא רָאִינוּ אוֹתוֹ, כְּגוֹן כְּשֶּׁמְּסַפְּרִים מֵאֵיזֶה מֶלֶךְ וְקֵיסָר וְכַיּוֹצֵא שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִין אוֹתוֹ רַק שֶׁשּׁוֹמְעִין אֶת שְׁמוֹ, זֶה הַשֵּׁם שֶׁל הַמֶּלֶךְ הוּא הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין אָנוּ רוֹאִין אֶת הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ, רַק כְּשֶׁמְּסַפְּרִין שְׁמוֹ אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ אָדָם כָּזֶה שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה זֹאת אוֹ חָכְמָה זֹאת וְכַיּוֹצֵא, וְיֵשׁ חִלּוּק אֶצְלֵינוּ בֵּין אִם הָיִינוּ רוֹאִין אֶת הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ, בֵּין כְּשֶׁאָנוּ יוֹדְעִין אוֹתוֹ עַל שְׁמוֹ, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁמַּזְכִּירִין אֶת שֵׁם הַמֶּלֶךְ, בְּזֶה הַשֵּׁם כָּלוּל כָּל עִנְיַן הַמֶּלֶךְ, כִּי הַשֵּׁם כּוֹלֵל כָּל עִנְיַן הַדָּבָר כְּפִי מַה שֶּׁהוּא.

נִמְצָא, שֶׁמִּצַּד הַדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ זֶה הַשֵּׁם הֵמָּה בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, כִּי אֵין הַשֵּׁם דָּבָר נִפְרָד מֵהַדָּבָר כַּנַּ”ל, רַק מִצַּד הַמְקַבֵּל שֶׁמְּקַבֵּל בְּדַעְתּוֹ יְדִיעַת זֶה הַדָּבָר, יֵשׁ אֶצְלוֹ חִלּוּק בֵּין רְאִיַּת הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ וּבֵין כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתוֹ עַל שְׁמוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת בִּמְקוֹמוֹ וְעַצְמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר הַכֹּל אֶחָד.

כִּי הַשֵּׁם הוּא הַצּוּרָה שֶׁל הַדָּבָר, רַק שֶׁאֵצֶל הַנִּבְרָאִים אֵין הָאַחְדוּת בְּעֶצֶם כִּי הֵם מֻרְכָּבִים, וְעַל־כֵּן יְכוֹלִין לְהִשְׁתַּנּוֹת מִשֵּׁם לְשֵׁם כְּפִי עִנְיָנָם, לְמָשָׁל חֲתִיכַת כֶּסֶף כְּשֶׁעוֹשִֹין מִמֶּנּוּ קְעָרָה נִקְרָא ‘קַעֲרַת כֶּסֶף’, וְאָז בִּזְמַנּוֹ שֵׁם הַקְּעָרָה עִם הַקְּעָרָה בְּעַצְמָהּ הֵם בְּאַחְדוּת גָּמוּר מִצַּד הַרְכָּבָתָם, אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁנִּין וְעוֹשִֹין מֵהַקְּעָרָה ‘כַּפּוֹת כֶּסֶף’ נִשְׁתַּנֶּה שְׁמָם. וְכֵן בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל הַדּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר, שֶׁשְּׁמָם הוּא אַחְדוּתָם, אֲבָל אֵין הָאַחְדוּת בְּעֶצֶם רַק מִצַּד הַרְכָּבָתָם, וְעַל־כֵּן יֵשׁ בָּהֶם שִׁנּוּיִים רַבִּים בְּחִינַת שִׁנּוּי הַשֵּׁם.

אֲבָל לְהַבְדִּיל בְּאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת הַבְדָּלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כְּתִיב (תהלים קלה, יג): “ה’ שִׁמְךָ לְעוֹלָם”, כִּי שְׁמוֹ הוּא אַחְדוּתוֹ בְּעֶצֶם לְעוֹלָם וָעֶד יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָם, רַק אֶצְלֵנוּ בְּזֶה הַגּוּף הֶעָכוּר יֵשׁ חִלּוּק בְּדַעְתֵּנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִתְפֹּס בְּדַעְתֵּנוּ רַק שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין שֶׁיֵּשׁ אָדוֹן מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל יִתְבָּרַךְ, אֲבָל עַצְמוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לֵית ‘מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל’ כַּנַּ”ל, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי ‘ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד’ כַּנַּ”ל:

לג וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁאָנוּ עוֹבְדִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת (מלאכי א, יא): “בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי”, “לִשְׁמִי” דַּיְקָא, דְּהַיְינוּ לְגַלּוֹת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. וְכָל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת כֻּלָּם הֵם לְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וּלְפַרְסֵם שֵׁם כְּבוֹדוֹ בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת (תהלים קיג, ב): “יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם”, וּכְתִיב (שם עב, יט): “וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם”, “וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ” (נחמיה ט, ה), “הוֹדוּ לוֹ בָּרֲכוּ שְׁמוֹ” (תהלים ק, ד), “לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ” (שם קו, מז) וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, שֶׁמְּבֹאָר בְּכָל הַפְּסוּקִים, שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַבְּרָכָה וְהַהוֹדָאָה הוּא לְגַדֵּל וּלְפַרְסֵם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם:

לד וּבֶאֱמֶת בַּעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, וְאֵינִי זוֹכֶה לְהָבִין מַה שֶּׁרָאִיתִי כָּתוּב בְּכַמָּה סִפְרֵי קַבָּלָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁאֵינָם מְתֻקָּנִים לְפָנַי, מַה שֶּׁמְּחַלְּקִים וְאוֹמְרִים בְּעִנְיַן שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ. וּבִפְרָט לְשׁוֹן הַסִּדּוּר שֶׁל מוֹהֲרִי”ק זַ”ל הַנִּקְרָא ‘קוֹל יַעֲקֹב’ שֶׁכָּתַב בְּהַקְדָמָתוֹ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ‘לְכָךְ אֵין לָנוּ אֵצֶל בַּעַל הָרָצוֹן יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ בְּפִי כָּל בְּרוּאָיו, אֶלָּא בְּכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים וְהַכַּוָּנוֹת ‘מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמוֹ’, ‘לִשְׁמוֹ’ דַּיְקָא’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. הֲרֵי רָצָה לְתַקֵּן וּלְהוֹרוֹת לָנוּ דֶּרֶךְ הַכַּוָּנָה שֶׁנְּכַוֵּן בִּתְפִלָּתֵנוּ וַעֲבוֹדָתֵינוּ, וּבֶאֱמֶת כְּפִי פַּשְׁטוּת הַלָּשׁוֹן קִלְקֵל הַרְבֵּה, וְגָרַם מִכְשׁוֹל לַמְעַיְּנִים הַנּוֹגֵעַ בִּיסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל, כִּי חָלִילָה לוֹמַר כֵּן, לַעֲשׂוֹת שׁוּם חִלּוּק חַס וְשָׁלוֹם בֵּינוֹ וּבֵין שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַדְּרַבָּא, בְּכָל עֲבוֹדָתֵנוּ וּתְפִלָּתֵנוּ וּבְכָל הַבְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת וְכוּ’, אָנוּ צְרִיכִין לְכַוֵּן שֶׁאָנוּ עוֹבְדִין וּמִתְפַּלְּלִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד, לְבַעַל הָרָצוֹן לְבַד, אֵלָיו דַּיְקָא וְלֹא לְמִדּוֹתָיו, שֶׁהֵם שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּסִפְרִי (פרשת עקב): “מִי כַה’ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו”,  “אֵלָיו” – ‘וְלֹא לְמִדּוֹתָיו’ (ועיין זוהר בא מב:). כִּי שְׁמוֹ הוּא אַחְדוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, וְאֵין כַּוָּנָתֵנוּ בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת וְהַהוֹדָאוֹת וְכוּ’, כִּי אִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד, לְמִי שֶׁנַּעֲלָה עַל הַכֹּל, אֲשֶׁר צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ וְקָרָא אֶת עַצְמוֹ בַּשֵּׁמוֹת הָאֵלּוּ, וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בָּהֶם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מְרֹמָם וְנִשָֹּא מֵהֶם. אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, כַּוָּנָתֵנוּ אֵלָיו לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (נחמיה ט, ה): “וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה”, הַיְנוּ כְּשֶׁאָנוּ ‘מְבָרְכִין שֵׁם כְּבוֹדוֹ’, כַּוָּנָתֵנוּ לְמִי שֶׁהוּא ‘מְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה’.

כִּי בְּוַדַּאי ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, מְרֹמָם וְנִשָֹּא מִכָּל הַשֵּׁמוֹת וְהַכִּנּוּיִּים וּמִכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת וּמִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, רַק שֶׁבֶּאֱמֶת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, רַק שֶׁנָּתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בִּשְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁמָּסַר לָנוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם, שֶׁכְּשֶׁאָנוּ קוֹרִין אוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת, אָנוּ מַגִּיעִין עָדָיו יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ מַמָּשׁ כְּשֶׁקּוֹרִין אֵיזֶה אָדָם בִּשְׁמוֹ וּמְדַבְּרִין מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין אָנוּ מְדַבְּרִין מֵהַשֵּׁם בְּעַצְמוֹ שֶׁל הָאָדָם, רַק כַּוָּנָתֵנוּ בְּדִבּוּרֵנוּ לְזֶה הָאָדָם שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא נִקְרָא בְּזֶה הַשֵּׁם, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מֵהָאָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר כִּי אִם עַל־יְדֵי הַשֵּׁם שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יוֹדְעִין מִמִּי אָנוּ מְדַבְּרִים, אִם מֵרְאוּבֵן אִם מִשִּׁמְעוֹן, אִם מֵאָדָם אִם מִבְּהֵמָה וְחַיָּה וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.

כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הֵם מִפִּלְאֵי פִּלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מו, ט): “לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה’ אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ז:): ‘אַל תִּקְרֵי שַׁמּוֹת אֶלָּא שֵׁמוֹת’, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל הַפְלֵא וָפֶלֶא לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ לְהָבִין פִּלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי רַק עַל־יְדֵי הַשֵּׁמוֹת דַּיְקָא שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, אָנוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר מִכָּל הַדְּבָרִים, וּלְסַפֵּר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ, וְלַעֲשׂוֹת מַשָֹּא וּמַתָּן לִקְנוֹת וְלִמְכֹּר וְכָל צָרְכֵי הָעוֹלָם, כִּי אִם לֹא הָיָה שֵׁם לְכָל דָּבָר הָיוּ הַכֹּל כְּאִלְּמִים וּכְחֵרְשִׁים, וְלֹא הָיָה שׁוּם מַשָֹּא וּמַתָּן וְלֹא שׁוּם עֵסֶק נִגְמָר בֵּין שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, כִּי כָּל הָעֲסָקִים הַנִּגְמָרִים עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ בְּמַשָֹּא וּמַתָּן וְחָכְמוֹת וְכַיּוֹצֵא, הַכֹּל עַל־יְדֵי הַשֵּׁמוֹת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כִּי כָּל הַדִּבּוּר כֻּלּוֹ הוּא מֵהַשֵּׁמוֹת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כִּי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל עִנְיָן שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לוֹ שֵׁם, בִּבְחִינַת ‘שֵׁם דָּבָר’, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַדִּבּוּר, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְמָרִין כָּל הַפְּעֻלּוֹת וְכָל הָעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הֵם עַל־יְדֵי הַשֵּׁם כַּנַּ”ל, אֲבָל עִקַּר הַשֵּׁם כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִין אֵיזֶה דָּבָר בְּשֵׁם, אָנוּ מְכַוְּנִין לְעֶצֶם הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִמֶּנּוּ כִּי אִם עַל־יְדֵי הַשֵּׁם כַּנַּ”ל.

כְּמוֹ כֵן לְהַבְדִּיל, כְּשֶׁאָנוּ קוֹרִין אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין לַבּוֹרֵא הַכֹּל לְבַדּוֹ בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא זוּלָתוֹ, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ, יָחִיד קַדְמוֹן בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַּכְלִית וְכוּ’, וְלוֹ לְבַד, ‘לוֹ’ דַּיְקָא אָנוּ עוֹבְדִים וּמִתְפַּלְּלִין. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲבוֹדָתֵנוּ וְהוּא מְרֹמָם מִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת, זֶה הַדָּבָר בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בְּשִֹכְלֵנוּ, רַק שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, אֲשֶׁר ‘בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אָנוּ מוֹצְאִין עַנְוְתָנוּתוֹ’ (מגילה לא.), אֲשֶׁר מֵרֹב אַהֲבָתוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל, בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת וְצִוָּנוּ לְעָבְדוֹ בְּאֵלּוּ הַמִּצְוֹת לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים כָּל כַּוָּנָתֵנוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֵלָיו לְבַד וְלֹא לִשְׁמוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו, רַק שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִקְרָא בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת וְהֵם אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי “ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד”. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שְׁמוֹ מֵעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא “נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף” (משלי טז, כח) וְכוֹפֵר בָּעִקָּר. וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם מָסַר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּפְשִׁיטוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו, ד): “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹהֵינוּ ה’ אֶחָד”, כִּי “ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד” כַּנַּ”ל:

וְכָל זֶה מְבֹאָר וּמְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי אֵלִיָּהוּ זַ”ל לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (תיקו”ז יז.): ‘וְאַנְתְּ לֵית לָךְ שֵׁם יְדִיעַ דְאַנְתְּ הוּא מְמַלֵּא כָּל שְׁמָהָן, וְאַנְתְּ הוּא שְׁלִימוּ דְּכֻלְהוּ, וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלֵּק מִנַיְיהוּ אִשְׁתָּאַרוּ כֻּלְהוֹ שְׁמָהָן כְּגוּפָא בְּלָא נִשְׁמָתָא’ וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁבְּוַדַּאי מִי שֶׁמְּסַלֵּק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם עַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמַּזְכִּיר, הוּא “נִרְגָּן מַפְרִיד אַלוּף” שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם מִשְּׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא פּוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים, כִּי כְּשֶׁאֵין מְכַוֵּן בִּקְרִיאַת שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ אֵלָיו בְּעַצְמוֹ, הוּא בְּחִינַת ‘וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלֵּק מִנַיְיהוּ אִשְׁתָּאַרוּ כֻּלְהוֹ שְׁמָהָן כְּגוּפָא בְּלָא נִשְׁמְתָא’, כִּי עִקַּר מִלּוּי הַשֵּׁמוֹת וּשְׁלֵמוּתָן וְחִיּוּתָם הוּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ בַּעַל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: ‘דְאַנְתְּ הוּא מְמַלֵּא כָּל שְׁמָהָן, וְאַנְתְּ הוּא שְׁלִימוּ דְּכֻלְהוּ’. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אֵין לוֹ שֵׁם יָדוּעַ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מִצַּד עַצְמוֹ הוּא מְרֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה וְאֵין לוֹ שֵׁם כְּלָל, כִּי אַחַר שֶׁמַּזְכִּירִין אוֹתוֹ בְּכָל הַשֵּׁמוֹת וְהַשְּׁבָחִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ נֶעְלָם מֵאִתָּנוּ בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם.

כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ נֶעְלָם מִצַּד עַצְמוֹ וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו, וּמִצַּד עַצְמוֹ נֶאֱמַר: ‘וְאַנְתְּ לֵית לָךְ שֵׁם יָדוּעַ’ וְכוּ’ כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָךְ כְּלָל’, אֲבָל מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו הוּא נִקְרָא בְּכָל הַשֵּׁמוֹת וְהַשְּׁבָחִים וְהַתְּהִלּוֹת, כִּי כָּל הַשֵּׁמוֹת מוֹרִים עַל פְּעֻלּוֹתָיו, שֶׁהוּא מְהַוֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת וְשַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל בַּכֹּל וְכוּ’, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי כָּל פְּעֻלּוֹתָיו נִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא פָּעַל וְעָשָׂה הַכֹּל מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ, וְעַל־כֵּן בְּכָל הַשֵּׁמוֹת אָנוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ פָּעַל וְעָשָׂה הַכֹּל, רַק שֶׁעַצְמוּת הַפּוֹעֵל יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת וְלִקְרוֹת בְּשׁוּם שֵׁם וְכִנּוּי, אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְלֵית שׁוּם מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בְּעַצְמוּתוֹ כְּלָל, הוּא בְּעַצְמוֹ פָּעַל וְעָשָׂה הַכֹּל, וּמֵחֲמַת זֶה כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם עַל שֵׁם פְּעֻלּוֹתָיו, אָנוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ עַל־יָדָם, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ פָּעַל וְעָשָׂה הַכֹּל כַּנַּ”ל, כִּי הוּא ‘מְמַלֵּא כָּל שְׁמָהָן’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וַאֲפִילוּ בְּהָאָדָם הַגַּשְׁמִי רוֹאִין זֹאת, כִּי כָּל פְּעֻלּוֹת הַגּוּף הֵם עַל־יְדֵי הַנֶּפֶשׁ כִּי הַנֶּפֶשׁ מַרְאֶה פְּעֻלּוֹתֶיהָ בַּגּוּף, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מַהוּת הַנֶּפֶשׁ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת הֵם מֵהַנֶּפֶשׁ, וּכְשֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים מֵהַנֶּפֶשׁ אָנוּ מְכַוְּנִין עַל הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ, מִכָּל שֶׁכֵּן לְהַבְדִּיל אַלְפֵי אֲלָפִים קַל וָחֹמֶר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא בְּעַצְמוֹ מְרֹמָם וְנִשְֹגָּב מְאֹד עַל כָּל הָרוּחָנִיּוּת וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בְּעַצְמוּתוֹ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שָׁם אֵלִיָּהוּ: ‘וְלֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל’, בְּחִינַת (זוהר הקדמה דף א:): ‘מֶה חָמִיתָ מַה פִּשְׁפַּשְׁתְּ מַה יָדָעְתָּ’, כִּי מִצַּד עַצְמוּתוֹ הוּא מְרֹמָם עַל כָּל הַשֵּׁמוֹת, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּכָל הַשֵּׁמוֹת וְהַבְּרָכוֹת וְהַשְּׁבָחִים אָנוּ מְכַוְּנִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי זֶה הַנֶּעְלָם בְּעַצְמוֹ, הוּא פּוֹעֵל הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל.

עַל־כָּל־פָּנִים מְבֹאָר בְּדִבְרֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁבְּכָל הַשֵּׁמוֹת צְרִיכִין לְכַוֵּן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלֵּק מִנַיְיהוּ אִשְׁתָּאַרוּ כֻּלְהוֹ שְׁמָהָן כְּגוּפָא בְּלָא נִשְׁמָתָא’ וְכַנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “מִי כַה’ אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו”, “אֵלָיו” – ‘וְלֹא לְמִדּוֹתָיו’ כַּמְבֹאָר כָּל זֶה לְעֵיל, וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה כו, יג): “לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ”, וְהָבֵן הֵיטֵב:

לה וּבֶאֱמֶת יָדַעְתִּי כִּי גַּם הָרַב הַנַּ”ל וְכָל שְׁאָר הַסְּפָרִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה, כַּוָּנָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, רַק בִּמְחִלָּה מִכְּבוֹדָם, לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי קִלְקְלוּ הַלָּשׁוֹן, שֶׁיּוּכַל לִגְרֹם חַס וְשָׁלוֹם מִכְשׁוֹל לַקּוֹרֵא בְּסִפְרֵיהֶם, וְהָיָה טוֹב לָהֶם הַשְּׁתִיקָה מִלִּכְתֹּב לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה, אַךְ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ כַּנַּ”ל, הֻכְרַחְתִּי לְהַאֲרִיךְ קְצָת לְבָרֵר הָאֱמֶת.

וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת סוֹף כָּל סוֹף צְרִיכִין רַק לַחֲזֹר לְהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת אֲפִילּוּ שֶׁל דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה, כִּי דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה צְרִיכִין לְקַבֵּל רַק בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה, לְהַאֲמִין שֶׁהָעוֹלָמוֹת נִשְׁתַּלְשְׁלוּ בְּדֶרֶךְ זֶה, וְהַשֵּׁמוֹת הַשַּׁיָּכִים לְכָל סְפִירָה וּלְכָל מִדָּה וּלְכָל פַּרְצוּף וְכוּ’, וּשְׁאָר כָּל דַּרְכֵי חָכְמַת הָאֱמֶת וְכוּ’, כְּפִי אֲשֶׁר מָסְרוּ לָנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זַ”ל וְהָאֲרִ”י זַ”ל. וְהָעִקָּר לְהַאֲמִין שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי לְמַעְלָה אֵין שׁוּם גַּשְׁמִיּוּת וְכוּ’, כַּאֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ בָּזֶה כָּל הַסְּפָרִים.

אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בְּאֵיזֶה חֲקִירָה עַל פִּי קַבָּלָה, וּלְיַשֵּׁב אֵיזֶה קֻשְׁיָא שֶׁל הַמְחַקְּרִים עַל פִּי קַבָּלָה, הוּא מְקַלְקֵל מְאֹד, כִּי בֶּאֱמֶת הַקֻּשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, כִּי הָעִקָּר הוּא רַק הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ”ל, לְהַאֲמִין בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁה’ אֶחָד בָּרָא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים לְמַעַן נִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְכוּ’. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל זֶה כַּמָּה חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת אֵיךְ שַׁיָּךְ עֲבוֹדָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, עַל כָּל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת אֵין שׁוּם תֵּרוּץ בָּעוֹלָם, רַק עִקַּר הַתֵּרוּץ הוּא שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין זֹאת רַק שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר שֶׁאָסוּר לַחֲקֹר בְּהַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנַת אֲבוֹתֵינוּ לְבַד:

לו וּבֶאֱמֶת כָּל אֵלּוּ הַמִּכְשָׁלוֹת הַנִּמְצָאִים לְהַמְעַיְּנִים בְּכַמָּה סְפָרִים, הוּא מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָאִים כַּמָּה סְפָרִים שֶׁרוֹצִים לְיַשֵּׁב כַּמָּה קֻשְׁיוֹת עֲמֻקּוֹת בְּדַרְכֵי הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וּבֶאֱמֶת הַתֵּרוּצִים אֵינָם כְּלוּם לַמֵּבִין מְעַט, עַל־כֵּן יְכוֹלִים לְהִכָּשֵׁל עַל־יְדֵי הַתֵּרוּצִים יוֹתֵר. אֲבָל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַקֻּשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁבְּדַרְכֵי הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, אֵין שׁוּם תֵּרוּץ בְּזֶה הָעוֹלָם, רַק לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה כָּל הַתֵּרוּצִים, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם אָסוּר לַחֲקֹר כְּלָל רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ רַבֵּינוּ זַ”ל בָּזֶה הַרְבֵּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.

וְעַל־כֵּן רַבֵּינוּ זַ”ל בְּגֹדֶל עַמְקוּת חָכְמָתוֹ הָעוֹלָה עַל הַכֹּל, אֵינוֹ מְיַשֵּׁב שׁוּם קֻשְׁיָא, רַק בְּגֹדֶל חָכְמָתוֹ גִּלָּה לָנוּ תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת עֲמֻקּוֹת וּרְחָבוֹת, וְגִלָּה לָנוּ בָּהֶם וְהִסְבִּיר לָנוּ עַל־יָדָם שֶׁקֻּשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב בְּשׁוּם אֹפֶן רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, וְהִכְנִיס בָּנוּ דַּעַת לְהָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי הוּא בְּגֹדֶל עֹצֶם הַשָּׂגָתוֹ גִּלָּה לָנוּ מֵאַיִן וּמֵהֵיכָן נִמְשָׁכִין אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ כָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּזֶה הַגּוּף בְּשׁוּם אֹפֶן, כְּמוֹ בְּהַתּוֹרָה עַל ‘פִּרְקָא רְבִיעָאָה דְּסִפְרָא דְצְנִיעוּתָא’ (בסימן כא) עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות יז.): ‘לֶעָתִיד לָבֹא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם’, שֶׁגִּלָּה וּבֵאֵר לָנוּ שָׁם דֶּרֶךְ נִפְלָא, וְהִסְבִּיר לָנוּ שָׁם שֶׁקֻּשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁנְּבוֹכִין בָּהֶם, נִמְשָׁכִין מִשִּׂכְלִיִּים הַמַּקִּיפִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְאָמַר שָׁם תּוֹרָה נִפְלָאָה עַל זֶה בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא. וְכֵן בְּהַתּוֹרָה ‘בֹּא אֶל פַּרְעֹה’ (סימן סד) שֶׁגִּלָּה שָׁם שֶׁקֻּשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ נִמְשָׁכִין מִסּוֹד הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי וְכוּ’, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת כִּי אִם לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן בְּהַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם’ (בליקו”ת סימן ז) בֵּאֵר שָׁם שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִמַּקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם וְכוּ’.

עַיֵּן שָׁם בְּכָל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל, וְאִם בַּעַל שֵֹכֶל אֱמֶת אַתָּה, תִּרְאֶה וְתָבִין וְתַשְׂכִּיל מִן מוֹצָא דָּבָר, מַה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְהַשָּׂגוֹתיו הָאֲמִתִּיּוֹת, שֶׁהוּא הִשִּׂיג הָאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת כְּלָל, רַק בְּחָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה וְהַשָּׂגָתוֹ הָעֲצוּמָה גִּילָה לָנוּ בְּדֶרֶךְ שֵׂכֶל נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְיַשֵּׁב כְּלָל לְבַל נַהֲרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה’ לִרְצוֹת לַחֲקֹר בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. אֲבָל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְיַשֵּׁב אֵיזֶה קֻשְׁיָא מֵאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים, אֲפִילּוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְיַשְּׁבָם עַל פִּי דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה, אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ שׁוּם תֵּרוּץ כְּלָל, וַאֲזַי יָכוֹל לִגְרֹם מִכְשֹׁל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם לְהַמְעַיֵּן, שֶׁיִּרְצֶה שֶׁיִּתְיַשֵּׁב אֶצְלוֹ הַדָּבָר, וּבֶאֱמֶת עֲדַיִן אֵינוֹ מְיֻשָּׁב כְּלָל וּבְקַל יְכוֹלִין לִסְתֹּר הַתֵּרוּץ וְהַדְרָא קֻשְׁיָא לְדוּכְתָּהּ בְּיֶתֶר עֹז, עַל־כֵּן אֵין צְרִיכִין לְהַתְחִיל לְיַשֵּׁב קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ כִּי גָּבְהוּ מִדַּעְתֵּנוּ כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נה, ח ט): “כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי, כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם” [וְעַיֵּין עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה]:

לז נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ. שֶׁעִקָּר הוּא הַשֵּׁם, וְעִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, כְּדֵי לְגַלּוֹת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם כַּנַּ”ל, וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת שְׁמוֹ הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כִּי ‘אוֹרַיְיתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’ (זוהר יתרו צ:) וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לֵידַע מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת כְּשֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין אוֹתָם בִּפְשִׁיטוּת כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, כִּי עַל־יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם וּמַתַּן תּוֹרָה אָז נִתְגַּלָּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם וְנִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט, י): “וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט, טז): “וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ”. וּמַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עָמְדָה עַל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתוֹ וּלְהַעֲבִירָם עַל חֻקֵּי רְצוֹנוֹ, לְהַעֲלִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם מִן הָעוֹלָם, כִּי הֵם רָצוּ לְהִתְגַּבֵּר רַק עַל הַשֵּׁם לְבַד דַּיְקָא, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁהוּא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּי הָעִקָּר הוּא הַשֵּׁם כַּנַּ”ל, כִּי אָמְרוּ: ‘כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל’[10], כִּי רָצוּ לְהִתְגַּבֵּר דַּיְקָא לְהַעֲבִיר מֵהֶם שֵׁם ה’ חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל.

עַל־כֵּן הָיָה הַנֵּס עַל־יְדֵי שֶׁמֶן שֶׁל הַמְנוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז, א): “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים א, ג): “לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ”. כִּי הַשֵּׁם הוּא הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, וְהַכָּבוֹד הוּא עִקַּר אוֹר הַמֵּאִיר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מג, ב): “וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ”.

וְזֶהוּ בְּחִינַת אוֹר הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֵּׁם וְהַכָּבוֹד שֶׁמַּמְשִׁיכִין וּמְגַלִּין עַל־יְדֵי פִּרְסוּם הַנֵּס שֶׁאָז נִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘וּלְךָ עָשִֹיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ’. כִּי עִקַּר אוֹר הַנֵּר שֶׁל מִצְוָה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָֻּה, הוּא אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, כִּי ‘אוֹרַיְיתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’ כַּנַּ”ל בִּבְחִינַת (משלי ו, כג): “כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר”, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַשֵּׁם, שֶׁהוּא הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְכַנַּ”ל. וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא ‘עֵדוּת שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל’ וְכוּ’ (שבת כב:), כִּי אוֹר הַנֵּר שֶׁל מִצְוָה הוּא בְּחִינַת אוֹר הִתְגַּלּוּת שְׁמוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה.

וְעַל־כֵּן הָיָה הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה בְּנֵרוֹת הַמְּנוֹרָה דַּיְקָא, הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַגְדָלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, כִּי הַיְּוָנִים רָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי שֶׁגָּזְרוּ לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן הָיָה הַנֵּס עַל־יְדֵי נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַגְדָלַת שְׁמוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל:

לח וְכֵן מְבֹאָר בְּסוֹף הַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל, שֶׁהַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת אוֹר הַנֵּר, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּסּוֹף, שֶׁהַלְּבָנָה אוֹחֶזֶת בְּיָדָהּ נֵר וְהִיא אוֹמֶרֶת לְהַחַמָּה: מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁאַתָּה בָּא אֵין לִי שֵׁם? כִּי ‘שְׁרָגָא בְּטִיהֲרָא מַאי מְהַנֵּי’[11] עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁהַנֵּר הוּא בְּחִינַת שֵׁם:

לט כִּי כָּל בְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ”ל שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף בְּעֶבֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחִלּוּפִין וְהַשְּׁקָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁמַּחֲלִיפִין הָאֱמֶת בְּשֶׁקֶר וְאוֹמְרִים לְצַדִּיק רָשָׁע וּלְרָשָׁע צַדִּיק וְכוּ’, כָּל בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר וְהַחִלּוּף הַזֶּה הוּא רַק בִּבְחִינַת הַשֵּׁם, שֶׁמְּשַׁקְּרִין וּמַחֲלִיפִין אֶת הַשֵּׁם מִזֶּה לְזֶה. כְּמוֹ בְּהַמַּעֲשֶֹה בְּעַצְמָהּ הַנַּ”ל, שֶׁהֶחֱלִיפָה הַמְיַלֶּדֶת אֶת הַוְּלָדוֹת וְהִנִּיחָה אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ אֵצֶל הַשִּׁפְחָה וּבֶן הַשִּׁפְחָה אֵצֶל הַמַּלְכָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה טָעוּ הָעוֹלָם וְסָבְרוּ שֶׁבֶּן הַשִּׁפְחָה הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ, וּבֶן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת הוּא בֶּן הַשִּׁפְחָה, הִנֵּה עִקַּר הַחִלּוּף הָיָה רַק בְּהַשֵּׁם, כִּי בְּוַדַּאי גּוּף הַוְּלָדוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲלִיף, כִּי בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת, וְכֵן לְהֵיפֶךְ בֶּן הַשִּׁפְחָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוּא בֶּן הַשִּׁפְחָה, רַק עִקַּר הַשֶּׁקֶר וְהַחִלּוּף הוּא בְּהַשֵּׁם, שֶׁעַל־יְדֵי הַחִלּוּף גָּרְמָה שֶׁקָּרְאוּ לְבֶן הַשִּׁפְחָה שֵׁם שֶׁל שֶׁקֶר כִּי קָרְאוּ אוֹתוֹ בְּשֵׁם ‘בֶּן מֶלֶךְ’, וְכֵן לְהֵפֶךְ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ קָרְאוּ שֵׁם ‘בֶּן הַשִּׁפְחָה’.

וְכֵן בְּכָל הַחִלּוּפִים וְהַשְּׁקָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, מַה שֶּׁיֵּשׁ אֶחָד שֶׁמְּפֻרְסָם בְּשֵׁם צַדִּיק בְּשֶׁקֶר, אוֹ לְהֵפֶךְ שֶׁחוֹלְקִין עַל אֵיזֶה צַדִּיק אֱמֶת וְאוֹמְרִים עָלָיו שְׁקָרִים כְּאִלּוּ הָיָה רָשָׁע, אוֹ שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים, אֲבָל אֶחָד גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְאֵצֶל הָעוֹלָם הוּא בְּהֵפֶךְ, שֶׁהַקָּטָן בְּמַעֲלָה הוּא גָּדוֹל וּמְפֻרְסָם אֶצְלָם מְאֹד וְהַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה קָטָן אֶצְלָם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר הַשִּׁנּוּיִים וְהַחִלּוּפִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם וּבִפְרָטִיּוּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר, כָּל אֵלּוּ הַחִלּוּפִים וְהַשִּׁנּוּיִים הֵם רַק בִּבְחִינַת הַשֵּׁם. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוּא צַדִּיק אֲמִתִּי, וְאוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי אֵינָם יְכוֹלִים לְהַחֲלִיף חַס וְשָׁלוֹם, רַק עִקַּר הַחִלּוּף הוּא בַּשֵּׁם שֶׁקּוֹרִין לוֹ שֵׁם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שְׁקָרִים שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְכֵן כְּשֶׁרָשָׁע אוֹ קָטָן בְּמַעֲלָה מְפֻרְסָם בְּשֵׁם צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד, בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה הַמְפֻרְסָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, רַק עִקַּר הַשֶּׁקֶר וְהַחִלּוּף הוּא בַּשֵּׁם שֶׁקּוֹרִין לוֹ שֵׁם שֶׁל צַדִּיק גָּדוֹל בְּשֶׁקֶר.

וְכָל זֶה מְבֹאָר וּמוּבָן הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה עַל ‘בְּרֵאשִׁית – לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל’ (בליקו”ת בְּסִימָן סז), מְבֹאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ ‘מְאוֹרֵי אוֹר’ וּ’מְאוֹרֵי אֵשׁ’, עַיֵּן שֵׁם הֵיטֵב. מְבֹאָר שָׁם שֶׁשֵּׁם הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הֵם בְּחִינַת שֵׁם ה’, כִּי ‘שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ’, וְכָל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְפֻרְסָם יוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם יוֹתֵר, נִגְדַּל בְּיוֹתֵר שֵׁם ה’ וְכוּ’, וּלְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁנֶּעְלָם שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְנִתְגַּדְּלִין וְנִתְפַּרְסְמִין בָּעוֹלָם שֵׁם מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, אֲזַי נִתְעַלֵּם חַס וְשָׁלוֹם שֵׁם ה’, וּמִתְגַּבֵּר שֵׁם הַטֻּמְאָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מְאוֹרֵי אֵשׁ’ חַס וְשָׁלוֹם. כִּי שֵׁם הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם ה’, הוּא בִּבְחִינַת ‘מְאוֹרֵי אוֹר’, וּלְהֵפֶךְ שֵׁם שֶׁל שֶׁקֶר שֵׁם הַטֻּמְאָה הוּא בְּחִינַת ‘מְאוֹרֵי אֵשׁ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וּמוּבָן שָׁם שֶׁעִקַּר הַחִלּוּף וְהַטָּעוּת וְהַשֶּׁקֶר שֶׁבָּעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת הַשֵּׁם דַּיְקָא כַּנַּ”ל.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שֵׁם ה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ בִּכְלָלִיּוּת בְּחִינַת שֵׁם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמֶת בְּחִינַת (תהלים קיז, ב) “וֶאֱמֶת ה’ לְעוֹלָם”, וְ’קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְיתָא וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חָד’ (זוהר אחרי דף עג.), כִּי ‘שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בִּבְחִינַת הַשֵּׁם שֶׁלֹּא יַחֲלִיף אֶת הַשֵּׁם כַּנַּ”ל. וְכֵן בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בַּה’ יִתְבָּרַךְ עִקַּר הַפְּגָם שֶׁל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת, הוּא רַק בִּבְחִינַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד, כו): “אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י ‘שֶׁהִתְחִילוּ לִקְרוֹת אֶת שֵׁם הָעֲצַבִּים בְּשֵׁם ה’, לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים וְלִקְרוֹתָם בְּשֵׁם אֱלֹהִים’, וְזֶהוּ בְּחִינַת (שמות כג, יג) “וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כו, יג): “לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י ‘שֶׁלֹּא נַזְכִּיר שִׁמְךָ חַס וְשָׁלוֹם עַל שְׁמוֹת הָאֱלִילִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק בְּךָ לְבַד נַזְכִּיר שְׁמֶךָ’. וְזֶה בְּחִינַת חֵטְא דּוֹר הַפַּלָּגָה שֶׁאָמְרוּ: “וְנַעֲשֶֹה לָנוּ שֵׁם” (בראשית יא, ד), שֶׁרָצוּ לְהַמְשִׁיךְ שֵׁם ה’ עַל עִנְיְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, וְעַל כָּל כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת אֵל אַחֵר כְּפִירוֹת, עַל־כֵּן כָּל הָעֲוֹנוֹת נִקְרָאִין פּוֹגֵם בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים[12]: “דִּמְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא דְּמַלְכָּא”, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁין בַּתְּפִלָּה: ‘וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל’.

וְעַל־יְדֵי נֵר חֲנֻכָּה מַמְשִׁיכִין אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲמִתַּת הַשֵּׁם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא לְהַחֲלִיף שֵׁם ה’ חַס וְשָׁלוֹם בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וְהַחֲקִירוֹת שֶׁל הַפִּילוֹסוֹפִים שֶׁמְּחַפִּין עַל ה’ יִתְבָּרַךְ דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן, וְעִקַּר הַכְּפִירוֹת שֶׁלָּהֶם הוּא בְּשֵׁם ה’ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא ‘שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’, וּבְעִנְיַן הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִיִּית עַל כָּל דָּבָר, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה’, שֶׁעִקַּר הַנְהָגוֹת כָּל הָעוֹלָמוֹת וְחִיּוּתָם נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי שֵׁם ה’ הַמְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם כַּנַּ”ל. וְהֵם רוֹצִים לְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וּבוֹדִים מִלִּבָּם עַל־פִּי סְבָרָתָם כְּפִירוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַרְכֵי הַשְׁגָּחָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ וּמוֹפְתָיו הַנּוֹרָאִים וְכוֹפְרִים בַּתּוֹרָה וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה שֶׁהֵם חָכְמַת יָוָן, שֶׁאָז הָיָה עִקַּר חָכְמוֹת חִצּוֹנִיּוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת אֶצְלָם.

עַל־כֵּן עָמְדוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’ כַּנַּ”ל, כִּי הֵם רָצוּ לְהִתְגַּבֵּר דַּיְקָא עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁהוּא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ הַנֵּס דַּיְקָא עַל־יְדֵי נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה כַּנַּ”ל, שֶׁנָּתַן לָנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ מִצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת לְחַיּוֹתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה בְּעֹמֶק הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה שֶׁמִּתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר, כִּי אָז כְּשֶׁהָיָה הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה כְּבָר הָיָה בְּחִינַת גָּלוּת, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת בַּיִת שֵׁנִי, אַף־עַל־פִּי־כֵן גְּאֻלָּה שְׁנִיָּה לֹא הָיְתָה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, כִּי הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים תַּחַת מַלְכֵי פָּרָס וְיָוָן וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עיין מגילה יד.), עַל־כֵּן צָפָה ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִתְגַּבְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּגָלוּת זְמַן רַב מְאֹד, וּמִתְגַּבֵּר בֶּן הָעֶבֶד עַל בֶּן הַמֶּלֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁגַּם בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן מִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר עַל הָאֱמֶת, וְהָאֱמֶת תִּהְיֶה נֶעְדֶּרֶת וְאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הָאֱמֶת, עַל־כֵּן נָתַן לָנוּ מִצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָאֱמֶת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַגְדִּיל שֵׁם הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, לְבַטֵּל זֻהֲמַת הָעֶבֶד שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר וּלְהַגְדִּיל שֵׁם בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁהֵם שֵׁם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וְשֵׁם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם ה’ כַּנַּ”ל:

מ וְזֶה בְּחִינַת נֵר שֶׁל שַׁבָּת. כִּי שַׁבָּת הוּא מֶלֶךְ בְּחִינַת ‘שַׁבָּת מַלְכְּתָא’, וְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל הֵם בְּחִינַת עַבְדוּת, כִּי בָּהֶם עוֹשִֹין מְלָאכָה וְעַבְדוּת, בְּחִינַת (שמות כ, ט): “שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִֹיתָ” וְכוּ’. וּבְשַׁבָּת “יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן” (תהלים צב, י) וְנִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת עוּבְדִין דְּחֹל בְּחִינַת ל”ט מְלָאכוֹת, שֶׁבָּהֶם נֶאֱחָז זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת עַבְדוּת כַּנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[13]: ‘אֲפִילּוּ עַם הָאָרֶץ יָרֵא לְשַׁקֵּר בְּשַׁבָּת’, כִּי ‘שַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת. וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים נִקְרָאִים ‘שַׁבָּת’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי (זוהר נשא קמד:): ‘אַנְתְּ הוּא שַׁבָּת דְּכֻלְּהוּ יוֹמָא’, וְכַמּוּבָא זֹאת בְּהַתּוֹרָה ‘בְּרֵאשִׁית’ הַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן בִּכְנִיסַת שַׁבָּת מַדְלִיקִין נֵר שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא הַתְחָלַת קַבָּלַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כִּי נֵר שֶׁל מִצְוָה הוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, בְּחִינַת הַגְדָלַת אוֹר הַשֵּׁם דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעֶבֶד הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם שֶׁל שֶׁקֶר, הוּא בִּבְחִינַת ‘מְאוֹרֵי אֵשׁ’ כַּנַּ”ל, וּבְשַׁבָּת נִתְבַּטְּלִין הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בִּמְאוֹרֵי אֵשׁ, וְאָז נִמְשָׁךְ הָאֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת (שיר השירים ח, ו): “רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ”, וּמֵהָאֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה הַזֹּאת מַדְלִיקִין נֵר שֶׁל שַׁבָּת, וְכֵן נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה וְנֵר חֲנֻכָּה וְכָל הַנֵּרוֹת שֶׁל מִצְוָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִכְנָעִין וְנִתְבַּטְּלִין בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁנֶּאֱחָזִין בִּמְאוֹרֵי אֵשׁ, כִּי ‘אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ’, כִּי “מֵהָאֵשׁ יָצְאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם” (יחזקאל טו, ז), וְזֶהוּ בְּחִינַת נֵר שֶׁל שַׁבָּת כַּנַּ”ל.

אֲבָל בְּכָל הַשָּׁנָה אֵין זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת שֶׁמְּרַמֵּז עַל לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יב, יט): “שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד” – ‘כּוֹנַנְתָּ’ לָא כְּתִיב וְכוּ’ (זוהר כי תשא קפח:). אֲבָל עַל־יְדֵי תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה אָנוּ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָאֱמֶת הַגְדָלַת שֵׁם ה’ – שֵׁם דִּקְדֻשָּׁה, אֲפִילּוּ בִּימֵי הַחוֹל, וּמַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין זֻהֲמַת הָעֶבֶד בִּמְקוֹמוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל, שֶׁאָז יֵשׁ אֲחִיזָה לְעוּבְדִין דְּחֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶבֶד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ מַמְשִׁיכִין אָז בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת עַל־יְדֵי הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, לְגַלּוֹת אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, לְבַטֵּל הַחִלּוּף שֶׁל הָעֶבֶד שֶׁנֶּחֱלַף בְּבֶן הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּזְכֶּה גַּם עַתָּה לְבָרֵר אֲמִתַּת הַשֵּׁם, לֵידַע מִי רָאוּי לִקְרוֹתוֹ בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת שֵׁם ‘בֶּן הָעֶבֶד’ וּמִי רָאוּי לִקְרוֹתוֹ בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם ‘בֶּן הַמֶּלֶךְ’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (משלי לא, טו) “וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ” וְכוּ’ הַמְבֹאָר לְעֵיל בְּאוֹת יב, הַיְנוּ שֶׁגַּם בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה מְגַלִּין אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר הַקָּדוֹשׁ אוֹר הָאֱמֶת גַּם בִּימֵי הַחוֹל וּלְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וּכְעֵין הַמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת[14], עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב:

מא וְזֶה בְּחִינַת הַכִּסֵּא שֶׁסִּדֵּר כָּרָאוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה תִּקּוּנוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁחָזַר לְמַלְכוּתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, עַיֵּן שָׁם. כִּי כְּתִיב (שמות יז, טז): “כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ” וְכוּ’ – ‘אֵין שְׁמוֹ שָׁלֵם וְאֵין כִּסְאוֹ שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק’ (רש”י שם), שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶבֶד, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ אֵלּוּ הַשִּׁנּוּיִים וְהַחִלּוּפִים בָּעוֹלָם, גַּם הַכִּסֵּא כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ שָׁלֵם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מְסֻדָּר יָפֶה הַצִּיּוּרִים שֶׁל הַכִּסֵּא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁכֻּלָּם חֲצוּבִים מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְכוּ’, וְגַם ‘שְׁמוֹ אֵינוֹ שָׁלֵם’, כִּי (פסחים נ.): ‘לֹא כְּשֶׁהוּא נִכְתָּב הוּא נִקְרָא’, כִּי “זֶה שְׁמִי לְעֹלָם” כְּתִיב (שמות ג, טו), כִּי מֵחֲמַת הַשִּׁנּוּיִים וְהַחִלּוּפִים שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי חֵטְא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, עַל־יְדֵי־זֶה כִּבְיָכוֹל, ה’ יִתְבָּרַךְ מְשַׁנֶּה שְׁמוֹ בְּכַוָּנָה, וּמִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּכַמָּה לְבוּשִׁים שׁוֹנִים בְּכָל עֵת, וּמִסְתַּתֵּר אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הַשֵּׁמוֹת וְהַכִּנּוּיִּים שֶׁאָנוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ עַתָּה בָּהֶם שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשָׁיו, אֲבָל שֵׁם הָעֶצֶם נֶעְלָם וְנִסְתָּר עַתָּה, כִּי ‘אֵין שְׁמוֹ שָׁלֵם וְאֵין כִּסְאוֹ שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק’ שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הָעֶבֶד שֶׁנֶּחֱלַף וְרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּשֶׁקֶר עַל בֶּן הַמֶּלֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵחֲמַת הַחִלּוּף וְהַשֶּׁקֶר הַזֶּה, גַּם ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מְשַׁנֶּה שְׁמוֹ וְכִסְאוֹ עַד שֶׁיִּמָּחֶה זִכְרוֹ.

כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּתְאַחֵז זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּהַגּוּף עַל־יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן עַל־יְדֵי הַחִלּוּף שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה עַתָּה הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאֹד מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ הֶעֱלִים שְׁמוֹ הָעֶצֶם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ עַתָּה מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל־יְדֵי הַעֲלָמַת שֵׁם הָעֶצֶם דַּיְקָא. נִמְצָא, שֶׁאֵין לָנוּ עַתָּה כֹּחַ לְקַבֵּל יְדִיעַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁהֶעֱלִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְהִלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁמוֹת וְהַכִּנּוּיִּים שֶׁנִּקְרָא בָּהֶם עַכְשָׁיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘אֵין שְׁמוֹ שָׁלֵם’ וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יֵשׁ בָּנוּ כֹּחַ לֵידַע מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל עַכְשָׁיו מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר כַּנַּ”ל.

וְכָל מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכִין לֵידַע מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן נִכְנָע וְנֶעֱקָר וְנִתְבַּטֵּל וְנִמְחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק מִן הָעוֹלָם, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וְהַחֲקִירוֹת הַבָּאִים מֵרִבּוּי אוֹר מַה שֶּׁחוֹקְרִים בַּמֶּה שֶּׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מַה לְפָנִים מַה לְאָחוֹר, מַה לְמַעְלָה מַה לְמַטָּה’ וְכוּ’ (חגיגה יא:), שֶׁכָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים נִמְשָׁכִין מִשָּׁם, שֶׁהֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, הַנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר שֶׁגָּרַם מִיתָה וּשְׁבִירָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַעֲלָמַת הָאוֹר וּמִעוּטוֹ וְצִמְצוּמוֹ זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּיָּדוּעַ בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל. נִמְצָא, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי ‘שֶׁאֵין שְׁמוֹ שָׁלֵם’ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּנַּ”ל.

וְאָז כְּשֶׁיִּמָּחֶה זִכְרוֹ עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמִּתְגַּבְּרִין יִשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד, בִּבְחִינַת הַעֲלָמַת שֵׁם הָעֶצֶם דַּיְקָא, כִּי אֵינָם רוֹצִים לַחֲקֹר כְּלָל בִּפְנִימִיּוּת יְדִיעַת רְצוֹנוֹ וְהַנְהָגוֹתָיו לְהָבִין דַּרְכֵי ה’, רַק הֵם מַאֲמִינִים בִּפְשִׁיטוּת שֶׁהוּא הַיּוֹצֵר הוּא הַבּוֹרֵא, מַנְהִיג וּמַשְׁגִּיחַ וְכוּ’, וּבַמֶּה שֶּׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת לַחֲקֹר אֵינָם חוֹקְרִים כְּלָל כִּי יוֹדְעִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַכְשָׁיו כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַזֹּאת נִזְכֶּה לֶעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָנוּ שֵׁם הָעֶצֶם, כִּי אָז הַשֵּׁם יִקָּרֵא כִּכְתִיבָתוֹ.

וְאָז יִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְיִהְיֶה “אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה” (ישעיה ל, כו). כִּי כָּל בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁל הַחִלּוּף הַנַּ”ל, זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁאָמְרָה: ‘אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד’ וּפָגְמָה בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז אָמַר לָהּ ה’ יִתְבָּרַךְ: ‘לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ’ (חולין ס:). וְזֶה גָּרַם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ[15], שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כֹּחַ מַלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת (משלי ל, כב כג) “תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ” וְכוּ’ כַּיָּדוּעַ[16].

וְעַל־כֵּן מְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל הַרְבֵּה מֵעִנְיַן ‘חִדְתוּתֵי דְסִהֲרָא’, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם שֶׁשָּׁמַע בַּלַּיְלָה הַנִּגּוּן שֶׁעָשׂוּ לִכְבוֹד הַלְּבָנָה שֶׁהַחַמָּה עָשָׂה לָהּ מַלְבּוּשׁ חָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘חִדְתוּתֵי דְסִהֲרָא’ (עיין זוהר אמור צו:), כַּמְבֹאָר שָׁם בְּרֶמֶז בְּסוֹף הַמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם, וְכֵן הָעִנְיָן שֶׁהַלְּבָנָה טוֹעֶנֶת עִם הַחַמָּה: מַדּוּעַ כְּשֶׁאַתָּה בָּא אֵין לִי שֵׁם וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם.

כִּי כָּל עִנְיַן הַחִלּוּף הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ”ל, זֶה בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה כַּנַּ”ל, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מִעוּט הַיָּרֵחַ, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי בְּחִינַת ‘חִדְתוּתֵי דְסִהֲרָא’, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה, כִּי הַכֹּל בְּחִינָה אַחַת וְקָשׁוּר זֶה בָּזֶה, כִּי כְּפִי תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה כְּמוֹ כֵן נִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהָעֶבֶד כַּנַּ”ל, וְנִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר שֶׁל הַחִלּוּף הַנַּ”ל וְנִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת הָעוֹלָם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיָּבֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁהוּא הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת, וִיגַלֶּה הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת בָּעוֹלָם וִיסַדֵּר הַכִּסֵּא כְּסֵדֶר, כִּי יֵדַע כָּל שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת בִּשְׁלֵמוּת הֵיכָן מְקוֹמָהּ וְתִקּוּנָהּ שֶׁל כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה, וִיתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת מִטָּה וְשֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה, וִיסַדֵּר הַכֹּל כָּרָאוּי.

וְאָז יִהְיֶה הַשֵּׁם שָׁלֵם וְכִסְאוֹ שָׁלֵם, ‘וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה’, וְיִתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (עובדיה א, כא): “וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו”, לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל אֶת מֶמְשֶׁלֶת בְּחִינַת הָעֶבֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָֹו־עֲמָלֵק, וְתַחֲזֹר הַמְלוּכָה לִמְקוֹמָהּ בִּבְחִינַת (שם): “וְהָיְתָה לַה’ הַמְלוּכָה”, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁכָּל מַלְכוּתוֹ יִהְיֶה רַק לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, לְהוֹדִיעַ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם “כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד” (דברים ד, לה), וְאָז יִתְקַיֵּם (זכריה יד, ט): “וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד” בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל]

מב וְעַל־כֵּן הֵם שְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנֻכָּה כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה מְלָכִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה מְלָכִים שֶׁל אֱדוֹם שֶׁמָּלְכוּ “לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (בראשית לו, לא), כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י בִּמְלָכִים־ב קַפִּיטְל ח עַל פָּסוּק (שם כ): “כִּי בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ” וְכוּ’, שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם: ‘שְׁמוֹנָה מְלָכִים מָלְכוּ בֶּאֱדוֹם וְכוּ’ הַמְּנוּיִים בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, כְּנֶגְדָּם מָלְכוּ בְּיִשְׂרָאֵל שְׁמוֹנָה מְלָכִים’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת אוֹר הָאֱמֶת לִדְחוֹת הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְלוּכַת הָעֶבֶד שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַחִלּוּף הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים מִיתַת הַמְלָכִים כַּיָּדוּעַ, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַ’שְּׁמוֹנָה מְלָכִים שֶׁמָּלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל’ כַּיָּדוּעַ[17]. וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנֻכָּה מַמְשִׁיכִין אוֹר הָאֱמֶת לְהַגְבִּיר שְׁמוֹנָה מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל עַל שְׁמוֹנָה מַלְכֵי אֱדוֹם, לְהַכְנִיעַ הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הָעֶבֶד, וּלְהַגְבִּיר הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל:

מג וְזֶה בְּחִינַת הַהַלֵּל שֶׁאוֹמְרִים בִּשְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנֻכָּה, בְּחִינַת (תהלים קיג, א) “הַלְלוּ עַבְדֵּי ה’ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'”, כִּי עַל־יְדֵי עֲבוֹדַת ה’ בְּחִינַת ‘עַבְדֵּי ה”, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע זֻהֲמַת הָעֶבֶד דְּסִטְרָא אַחֲרָא, כִּי ‘אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ’, עַל־כֵּן עַתָּה צְרִיכִין לַעֲבֹד אֶת ה’ בַּעֲבוֹדוֹת דַּיְקָא, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין זֶה עֲבוֹדָה כְּלָל כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁיִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לִבְחִינַת בֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִקְרָא עֲבוֹדַת ה’ בְּשֵׁם עַבְדוּת כְּלָל כַּנַּ”ל, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵחֲמַת אֲחִיזַת זֻהֲמַת הָעֶבֶד צְרִיכִין עַבְדוּת דַּיְקָא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ, לְבַטֵּל בְּחִינַת עַבְדוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא עַל־יְדֵי עֲבוֹדַת ה’. וְאָז כְּשֶׁנִּכְנָע בְּחִינַת הָעַבְדוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, אָז נִגְדַּל שֵׁם ה’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘הַלְלוּ עַבְדֵּי ה’ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה”, כִּי עַל־יְדֵי ‘עַבְדֵּי ה” שֶׁעוֹבְדִין אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל עַבְדוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְאָז נִגְדַּל שֵׁם ה’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (שם, ב): “יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם”, כִּי עַל־יְדֵי בִּטּוּל הָעַבְדוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְגַּדֵּל וְיִתְבָּרֵךְ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַד עוֹלָם, כִּי נִזְכֶּה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָנוּ שֵׁם הָעֶצֶם יִתְבָּרַךְ, שֶׁשָּׂם עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְגַדֵּל וּלְבָרֵךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְזֶהוּ (שם, ג): “מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'”, כִּי אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ אָז הוּא חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָעֶבֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ שֶׁקֶר וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁיְּנִיקָתוֹ מִפְּגַם הַלְּבָנָה כַּנַּ”ל, אֲבָל כְּשֶׁמַּכְנִיעִין זֻהֲמַת הָעֶבֶד עַל־יְדֵי עֲבוֹדַת ה’ כַּנַּ”ל, אָז הוּא בְּחִינַת מִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְנִתְבַּטֵּל הַחֹשֶׁךְ וְהַשֶּׁקֶר כַּנַּ”ל, וְאָז “לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה” (תהלים קלט, יב), כִּי גַּם בִּבְחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה מַכִּירִין הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם ה’, וּמְבָרְכִין שְׁמוֹ לְעוֹלָם, בִּבְחִינַת ‘בָּרוּךְ ה’ בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה’ בַּלַּיְלָה’ (נֻסַּח קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה). וְזֶהוּ ‘מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ’, שֶׁהוּא מִקָּצֶה עַד קָצֶה, מִקָּצֶה הָעֶלְיוֹן עַד קָצֶה הַתַּחְתּוֹן, מִיּוֹם עַד לַיְלָה, מִן תַּכְלִית הָאוֹר עַד תַּכְלִית הַחֹשֶׁךְ – ‘מְהֻלָּל שֵׁם ה”, כִּי עַל־יְדֵי עַבְדֵּי ה’ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם דּוֹחִין הַשֶּׁקֶר וְהַזֻּהֲמָא שֶׁל בְּחִינַת הָעֶבֶד, עַד שֶׁמַּכִּירִין שֵׁם ה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמֶת בְּכָל מָקוֹם, עַד שֶׁכֻּלָּם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְשָׁבִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל שֵׁם ה’ בֶּאֱמֶת תָּמִיד.

וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם הַמִּזְמוֹר: “אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ”, פָּתַח בְּעֶבֶד – “הַלְלוּ עַבְדֵּי ה'”, וְסִיֵּם בְּבֵן – “אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה”, כִּי כֵן הַדָּבָר שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת עַבְדוּת, כִּי מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הַגּוּף נִקְרָא בְּשֵׁם ‘עַבְדוּת’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין עַבְדוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכִין לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי עַד שֶׁנִּקְרָאִין בִּבְחִינַת ‘בֵּן’ כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת “אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ”, עַיֵּן לְעֵיל מֵעִנְיַן עֶבֶד וּבֵן וְהָבֵן:

מד וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים פְּעָמִים בְּשֵׁם עֲבָדִים לַה’ יִתְבָּרַךְ וּפְעָמִים בְּשֵׁם בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כה, נה): “כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”, “לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד” (שם, מב), כִּי בְּחִינַת עֶבֶד מַמָּשׁ אֵין אֲחִיזָה בָּהֶם, בְּחִינַת “לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד”, כִּי הֵם עֲבָדִים דִּקְדֻשָּׁה עַבְדֵּי ה’ אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים מִבְּחִינַת עַבְדוּת, שֶׁזֶּה הָיָה עִקַּר הַגָּלוּת עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת עַבְדוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וּפְעָמִים נִקְרָאִים בְּשֵׁם בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד, כב): “בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יד, א): “בָּנִים אַתֶּם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ” וְכוּ’. כִּי צְרִיכִין שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, בִּתְחִלָּה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה בִּבְחִינַת עַבְדוּת וְכַנַּ”ל, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכִין לִבְחִינַת בֵּן כַּנַּ”ל:

מה וְזֶהוּ “בָּנִים אַתֶּם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִֹימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם עַל מֵת” סָמַךְ אֵצֶל מִצְוָה זֹאת דַּיְקָא לִקְרוֹתָם בְּשֵׁם בָּנִים, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, וְהוּא טַעֲמוֹ שֶׁל מִצְוָה זֹאת, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל: “בָּנִים אַתֶּם” וְכוּ’, וְעַל־כֵּן אָסוּר לְהִתְגּוֹדֵד וְלַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת, כִּי צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבֶּאֱמֶת הַמִּיתָה טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאֹד כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל־יָדָהּ דַּיְקָא לְהַגִּיעַ לִבְחִינַת בֵּן, כַּמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁעִקַּר גְּזֵרַת הַמִּיתָה הוּא כְּדֵי לְבַטֵּל וּלְבַלּוֹת בֶּעָפָר זֻהֲמַת בְּחִינַת הָעֶבֶד, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לֶעָתִיד לָקוּם בִּתְחִיָּה בְּגוּף זָךְ, וְאָז נִזְכֶּה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת בֵּן כְּמוֹ בֵּן הַמְחַפֵּשׂ בְּגִנְזֵי אָבִיו, כִּי אָז נִזְכֶּה לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן מְקֻשָּׁר הֵיטֵב מִקְרָא הַנַּ”ל בְּקֶשֶׁר נִפְלָא, כִּי דַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרָאִים בֶּאֱמֶת ‘בָּנִים’ בְּחִינַת “בָּנִים אַתֶּם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם”, עַל־כֵּן “לֹא תִתְגֹּדְדוּ” וְכוּ’, כִּי הַמִּיתָה טוֹבָה גְּדוֹלָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ עַל־יְדֵי־זֶה לִבְחִינַת ‘בֵּן’ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל:

מו וְעַל־כֵּן נִקְרָא ‘חֲנֻכָּה’ עַל שֵׁם חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּתְחַנֵּךְ אָז, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[18], כִּי אָז בַּחֲנֻכָּה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם הָיָה כָּל עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁזֶּה נִקְרָא בְּיוֹתֵר בְּשֵׁם עֲבוֹדָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם’, וְכֵן הַרְבֵּה. כִּי הַקָּרְבָּנוֹת הֵם מִבְּהֵמוֹת שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת שְׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הָעֶבֶד כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִקְרָא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה, כִּי עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל בְּהֵמוֹת שֶׁמַּכְנִיעִין רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הָעַבְדוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא כַּנַּ”ל, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת חֲנֻכָּה כַּנַּ”ל:

מז וְעַתָּה אִם תַּחֲזֹר וּתְעַיֵּן בַּדְּרוּשׁ הַזֶּה מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ תָּבִין וְתַשְֹכִּיל הֵיטֵב אֵיךְ כָּל הָעִנְיָנִים הַמְבֹאָרִים כָּאן מְקֻשָּׁרִין וּמְחֻבָּרִין הֵיטֵב זֶה בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁבַּתְּחִלָּה נִרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁאֵינָם מְקֻשָּׁרִים זֶה לָזֶה כָּל כָּךְ, אֲבָל אִם תְּעַיֵּן הֵיטֵב תָּבִין קִשּׁוּרָם וְחִבּוּרָם הֵיטֵב אֵיךְ כָּל הָעִנְיָנִים נְעוּצִים וּמְקֻשָּׁרִים זֶה בָּזֶה בְּקֶשֶׁר נִפְלָא, וּמִזֶּה תּוּכַל לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל קְצָת גְּדֻלַּת רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זַ”ל, וּגְדֻלַּת הַמַּעֲשִֹיּוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁסִּפֵּר. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי וְכָל מַה שֶּׁנִּשְׁאָר עֲדַיִן בְּמֹחִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב, עַל־כָּל־זֶה עֲדַיִן לֹא נָגַעְתִּי אֲפִילּוּ חֵלֶק מֵאֶלֶף וּרְבָבָה מִטִּפָּה מִן הַיָּם מֵאֶפֶס קָצֶה מִסּוֹד אֶחָד מִסּוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הָרְמוּזִים בַּמַּעֲשֶֹה נוֹרָאָה הַנַּ”ל, הַטֵּה אָזְנֶיךָ וּשְׁמַע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה גְּדֻלַּת ה’ יִתְבָּרַךְ, וּגְדֻלַּת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, מַה יְלוּד אִשָּׁה יָכוֹל לִזְכּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם אִם יִרְצֶה. ה’ יִתְבָּרַךְ יָאִיר עֵינֵינוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתוֹ, וִיגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן:

[1] עיין שבת דף סו: ובזוהר שמות דף יז:

[2] זוהר נח דף עג: ובתקוני הזוהר תקון יח דף לז.

[3] בראשית דף כז. ובמדרש הנעלם בראשית מאמר נעשה אדם.

[4] עיין זוהר נח דף עג: ובתקוני הזוהר תקון יח דף לז.

[5] עיין זוהר חדש רות מאמר רוח ונשמה ובמדרש הנעלם בראשית מאמר נעשה אדם ועוד.

[6] שער הכונות דרושי קריאת שמע דרוש ג ובפרי עץ חיים שער הקריאת שמע פרק יא יב יג.

[7] עיין שער הכונות דרושי העמידה דרוש ב ובפרי עץ חיים שער העמידה פרק ג.

[8] ברחל בתך הקטנה. כל הסימנים הללו למה? לפי שהיה יודע בו שהוא רמאי, אמר לו: ‘אעבדך ברחל’, ושמא תאמר רחל אחרת מן השוק, תלמוד לומר: ‘בתך’, ושמא תאמר אחליף ללאה שמה, ואקרא שמה רחל, תלמוד לומר: ‘הקטנה’, ואף על פי כן לא הועיל, שהרי רמהו. (רש”י שם)

[9] בכדי שיכירו אותו.

[10] ירושלמי חגיגה פרק ב הלכה ב ובבראשית רבה פרשה ב, ד.

[11] נר בצהרים למה הוא מועיל.

[12] לך לך דף צג. שמות דף ג: יתרו דף פז. ועוד.

[13] עיין ירושלמי דמאי פרק ד משנה א.

[14] שער הכונות דרושי החנכה דרוש א ובפרי עץ חיים שער ראש חדש חנכה ופורים פרק ד.

[15] עיין עץ חיים שער לו פרק א שער מעוט הירח.

[16] עיין זוהר חיי שרה דף קכב: שמות דף יז. ועוד.

[17] עיין עץ חיים שער ח פרק ד.

[18] פסיקתא רבתי פרשה ב ובפרשה ו.