צִיצִית שֶׁל צֶמֶר וּפִשְׁתִּים פּוֹטְרִין בְּכָל מִינֵי בְּגָדִים חוּץ מִשֶּׁל צֶמֶר לְפִשְׁתִּים וּפִשְׁתִּים לְצֶמֶר בַּזְּמַן הַזֶּה דְּלֵיכָּא תְּכֵלֶת, מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת צִיצִית שֶׁל פִּשְׁתָּן כְּלָל וְהָכִי נָהוּג (שלחן ערוך אורח חיים סימן ט סעיף ב).
עַיֵּן מַאֲמָר הַמַּתְחִיל: 'מַאי חָזָא דְאָזִיל לְהֵיכָא דְּמִידְלֵי מִנַּהּ' (בסימן כט), עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַבְּגָדִים מִכֶּתֶם וְלִכְלוּךְ וְשֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ט): "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים", כִּי הַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (תהלים כד) מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְכוּ'. וַאֲזַי הַשְּׁכִינָה בִּבְחִינַת (ישעיה סג) מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, בְּחִינַת דַּם נִדּוּת. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הָעֲבֵרוֹת הַבָּאִים מִשְׁסָ"ה גִּידִין. וּלְתַקֵּן אוֹתָן צָרִיךְ לְתַקֵּן דַּוְקָא תִּקּוּן הַכְּלָלִי, בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ שֶׁמְּעוֹרֵר הַמֹּחִין וְנִמְשָׁךְ מִשָּׁם לַבְנוּנִית לְכָל הַשְּׁסָ"ה גִּידִין כוּ'. וְנִתְלַבְּנִין הָעֲוֹנוֹת בִּבְחִינַת (שם א) "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ וְאִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ", בְּחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁמַּלְבִּין הָעֲוֹנוֹת כוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:
וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית, כִּי הַכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַבְּגָדִים שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בַּהֵּם הַחִצּוֹנִים, כִּי דַּרְכָּן לְהֵאָחֵז בְּהַבְּגָדִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות ו.): 'הַנֵּי מָאנֵי דְרַבָּנָן דְּבָלוּ – מִנַּיְיהוּ'[1], כִּי הֵם מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה וְהַחִצּוֹנָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְשָׁם דַּרְכָּן לְהֵאָחֵז, וְעַל־כֵּן נִכָּרִים וְנִרְשָׁמִים בָּהֶם כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל כָּל הָעֲוֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן לְהֵפֶךְ כָּל הַמִּצְוֹת הֵם נִרְשָׁמִים גַּם כֵּן בְּהַבְּגָדִים. כִּי עַל־יְדֵי הַמִּצְוֹת נַעֲשָֹה מֵהֶם חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן, שֶׁהֵם לְבוּשִׁים וְכִסּוּיִּים לְהַנְּשָׁמָה שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בָּהּ, כִּי כְּשֶׁהַלְּבוּשִׁים נְקִיִּים הֵם שְׁמִירָה גְּדוֹלָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן קכז). וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַבְּגָדִים כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה עַל צִיצִית שֶׁהֵם תְּלוּיִם בְּהַבְּגָדִים, כִּי צִיצִית הֵם שְׁמִירָה לְהַבְּגָדִים שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בָּהֶם הַחִצּוֹנִים. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה, הֵן מִצְוֹת עֲשֵֹה הֵן מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶֹה, כִּי בָּהֶם נִרְשָׁם הַכֹּל כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶּׁכָּתוּב (במדבר טו): "וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'" כַּנַּ"ל.
כִּי עַל־יְדֵי הַצִּיצִית מֵרִים הַמֹּחִין וְנִמְשָׁךְ מֵהֶם לַבְנוּנִית לְכָל הַשְׁסָ"ה גִּידִין, בִּבְחִינַת (קהלת ט) "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים" – 'בְּגִידֶיךָ' דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. כִּי צִיצִית הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי, בְּחִינַת (דברים לב) "כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ" – 'נִשְׁרָא דָּא רוּחָא', זֶה בְּחִינַת צִיצִית בְּחִינַת (יחזקאל לז) "מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ", שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע צִיצִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן ח). וְזֶה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן ז) שֶׁצִּיצִית הֵם שְׁמִירָה לְנִיאוּף. וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת קנג.): 'בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים – זֶה צִיצִית'. וְכַנְפֵי הַצִּיצִית הֵם בְּחִינַת כַּנְפֵי נְשָׁרִים, בְּחִינַת (שמות יט) "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים". וְעַל־יָדָם מֵעִיר הַמֹּחִין וְנִמְשָׁךְ מֵהֵם לַבְנוּנִית אֶל הַשְּׁסָ"ה גִּידִין.
וְזֶה בְּחִינַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם חוּטִין שֶׁל הַצִּיצִית, הֵם בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַלַּבְנוּנִית הַנִּמְשָׁךְ מִן הַלֵּב לְכָל הַשְּׁסָ"ה גִּידִין, כִּי כָל הַגִּידִין תְּלוּיִין בַּלֵּב וְיוֹנְקִים מִשָּׁם. וְעַל־יְדֵי שֶׁמֵּרִים אֶת הַמֹּחִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַלַּבְנוּנִית מִן הַמֹּחַ אֶל הַלֵּב, וְשָׁם נֶעֱכָר הַדָּם וְנַעֲשֶׂה חָלָב. כִּי הַלֵּב הוּא בְּחִינַת בִּינָה לִבָּא שֶׁהִיא 'אִם לַבִּינָה' וְהוּא מְקוֹם הֶחָזֶה וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַלַּבְנוּנִית, בְּחִינַת נֶעְכַּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. וּמִשָּׁם הַצִּיצִית בְּחִינַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם חוּטִין דַּיְקָא לְבָנִים, וְאָז נַעֲשֶׂה בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים כַּנַּ"ל, בְּחִינַת טַלִּית לָבָן. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה א): "אִם יַאְדִּימוּ כַּתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ", 'כַּצֶּמֶר' דַּיְקָא בְּחִינַת צִיצִית שֶׁל צֶמֶר. וְזֶה בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁהוּא מְרַמֵּז שֶׁהַדָּם נֶעְכַּר וְנַעֲשָׂה חָלָב. כִּי תְּכֵלֶת הוּא הִתְחַבְּרוּת שָׁחוֹר וְלָבָן. וְשָׁחוֹר הוּא בְּחִינַת דַּם נִדּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (נדה כ): 'הַאי שָׁחוֹר אָדוֹם הוּא' וכוּ'. וְהַתְּכֵלֶת מוֹרֶה שֶׁכְּבָר נִתְעֲכֵּר הַדָּם וְנִתְהַפֵּךְ הַשַּׁחֲרוּת לְלֹבֶן.
וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁל צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. כִּי הַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, וְעִקַּר בִּנְיָנָהּ וְתִקּוּנָהּ עַל־יְדֵי חֶסֶד וְדִין, וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁל צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, כִּי צֶמֶר הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹת, וּפִשְׁתִּים הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ט): "וְגַבְרִיאֵל לָבֻשׁ בַּדִּים" (עיין שבת נה.). וְעַל־כֵּן סְתַם בְּגָדִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה הֵם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים (מנחות לט:), כִּי עִקַּר בִּנְיַן וְתִקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת הֵם מִצֶּמֶר וּפִשְׁתִּים דַּוְקָא, שֶׁהֵם חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּיו, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא כְּשֶׁיֵּשׁ הַכְרָעָה וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַמְתִּיק הַגְּבוּרוֹת וּלְהָפְכָן לַחֲסָדִים בִּבְחִינַת דַּם נֶעְכַּר וְכוּ'. וַאֲזַי נַעֲשֶֹה מֵהֶם בְּחִינַת דַּעַת, [וְזֶה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן נו) שֶׁהַשָּׁלוֹם תָּלוּי בְּדַעַת, כִּי הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי הֲפָכִים שֶׁהֵם חֶסֶד וּגְבוּרָה], שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר בִּנְיַן וְתִקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל, וְזֶה נַעֲשֶֹה עַל־יְדֵי צִיצִית, שֶׁעַל־יָדָם נִתְרוֹמֵם הַמֹּחִין וְנִמְשָׁךְ לַבְנוּנִית לְתוֹךְ הַגִּידִין לְהַמְתִּיק הַגְּבוּרוֹת וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי תְּכֵלֶת, כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לְהַמְתִּיקָם – עַל־יְדֵי תְּכֵלֶת, כִּי צָרִיךְ לְהַמְתִּיקָן בְּשָׁרְשָׁן וְהוּא בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁהֵם כּוּרְסַיָּא דְּדִינָא[2], וְעַל־יָדָהּ הַמְתָּקָתָן, שֶׁהִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת תְּכֵלֶת, שֶׁהוּא הִתְחַבְּרוּת שָׁחוֹר וְלָבָן, הַיְנוּ הַכְרָעָה וְשָׁלוֹם בֵּין חֶסֶד לְדִין. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ תְּכֵלֶת שֶׁל צִיצִית אֲזַי יֵשׁ הַכְרָעָה וְשָׁלוֹם בֵּין חֶסֶד וְדִין, בֵּין צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַאֲזַי נִשְׁלָמִין הַבְּגָדִים עַל־יָדָן. אֲבָל כְּשֶׁאֵין תְּכֵלֶת שֶׁל צִיצִית, אָסוּר לִלְבּשׁ צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּיו. כִּי הַחִצּוֹנִים נֶאֱחָזִים בְּהַבְּגָדִים, וְעִקַּר כֹּחָם וִינִיקָתָם כְּשֶׁאֵין שָלוֹם וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן סב) שֶׁעִקַּר יְנִיקָתָם מִמַּחֲלֹקֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲכִירַת הַדַּעַת הֵפֶךְ הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ אִסּוּר שַׁעַטְנֵז, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ צִיצִית מֻתָּר שַׁעַטְנֵז כַּנַּ"ל. וְזֶה דַּוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ תְּכֵלֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַהַכְרָעָה, אָז מֻתָּר שַׁעַטְנֵז בְּצִיצִית כַּנַּ"ל, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה דְּלֵיכָּא תְּכֵלֶת, כִּי אֵין בָּנוּ כֹּחַ בִּזְמַן הַגָּלוּת לַהֲפֹךְ הַגְּבוּרוֹת לַחֲסָדִים לְהַלְבִּין הָאַדְמִימוּת, וְעִקַּר הַצִּיצִית שֶׁלָּנוּ הֵם רַק צִיצִית לְבָנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִירָה שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בָּנוּ יוֹתֵר, עַל־כֵּן בִּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין תְּכֵלֶת, אָסוּר כִּלְאַיִם בְּצִיצִית, כִּי אֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהַכְרִיעַ וְלַעֲשׂוֹת שָלוֹם מֵחֲמַת שֶׁאֵין תְּכֵלֶת, מֵחֲמַת שֶׁאֲנַחְנוּ בַּגָּלוּת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַצִּיצִית שֶׁלָּנוּ הֵם רַק שֶׁל צֶמֶר כְּמוֹ שֶׁמַּסִּיק הָרַמָ"א (או"ח ט, ב). כִּי דַּי לָנוּ לְהַפְקִיעַ עַצְמֵנוּ לְהַמְשִׁיךְ לַבְנוּנִית לְעַצְמֵנוּ שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ יוֹתֵר, אֲבָל אֵין בָּנוּ כֹּחַ עֲדַיִן לַהֲפוֹךְ אֶת הַגְּבוּרוֹת לַחֲסָדִים, כִּי צִיצִית שֶׁל פִּשְׁתָּן אֵינוֹ נוֹהֵג רַק בַּזְּמַן שֶׁהָיָה תְּכֵלֶת שֶׁאָז יֵשׁ הַכְרָעָה וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת חֲמִשָּׁה קְשָׁרִים כְּפוּלִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַצִּיצִית הֵם בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים וַחֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת שֶׁמֵּהֶם נִבְנִים הַבְּגָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת.
וְהִנֵּה הַיּוֹצֵא מִכָּל הַנַּ"ל שֶׁצִּיצִית הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, וְזֶה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן ז) גַּם כֵּן, שֶׁצִּיצִית הֵם שְׁמִירָה לְנִיאוּף. וְעַל־כֵּן יֵשׁ בָּהֶם ל"ט[3] כְּרִיכוֹת, זֶה בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת וָאו, בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּמַאֲמַר 'אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי' (בסימן יא). וְזֶה שֶּׁכָּתוּב בְּצִיצִית (במדבר טו): "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֶאֱלֹהֵיכֶם". וְהַוָּאו הוּא בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת, כְּמוֹ שָׁם, וְהֵם בְּחִינַת ל"ט כְּרִיכוֹת. וְהַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה חֻלְיוֹת הֵם בְּחִינַת הַוָּאו[4]. וְשִׁעוּר הָאוֹרֶךְ הוּא שְׁנֵים עָשָׂר אֶצְבָּעוֹת רֶמֶז שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁזָּכָה לְתִקּוּן הַכְּלָלִי נִכְלָל נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, שֶׁזֶּה הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן לו). וְעַל־יְדֵי צִיצִית, שֶׁהֵם תִּקּוּן הַבְּגָדִים, בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי, אָז הַדִּבּוּר מֻתָּר, וְאָז יְכוֹלִין לְדַבֵּר דִּבּוּר הַמִּתְקַבֵּל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה בַּעֲטִיפַת צִיצִית. וְעַל־כֵּן לִמֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה סֵדֶר הַתְּפִלָּה בַּעֲטִיפַת צִיצִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ראש השנה יז:): 'מְלַמֵּד, שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטַלִּית וְלִמְּדוֹ לְמֹשֶׁה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת', כִּי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הֵם בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, בְּחִינַת צֶמֶר, בְּחִינַת: מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי, בְּחִינַת טַלִּית שֶׁל צֶמֶר. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים קב): "תְּפִלָּה לֶעָנִי כִּי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ". הַיְנוּ עַל־יְדֵי עֲטִיפַת צִיצִית שֶׁהוּא לְבוּשׁ הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא עֲנִיָּה בְּגָלוּתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה 'לִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ' – בִּתְפִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְדַבֵּר כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיוּ הַבְּגָדִים נְקִיִּים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. כִּי כְּשֶׁהַבְּגָדִים נְקִיִּים הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי. וְאָז יוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּר הַמִּתְקַבֵּל. וְזֶה שֶּׁכָּתוּב בִּסְפָרִים (רִיקַאנְטִי), שֶׁמִּי שֶׁלָּבוּשׁ שַׁעַטְנֵז אֵין תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה, כִּי שַׁעַטְנֵז הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּגָדִים וַאֲזַי אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּר הַמִּתְקַבֵּל כַּנַּ"ל:
[1] הסיבה שהבגדים של החכמים מתבלים מהר, הוא בגלל השדים המתרככים בהם.
[2] כיסא הדין.
[3] שלושים ותשע.
[4] 'ואו' הוא מנין שלש עשרה בגימטריא.
