ממון ופרנסה - רבינו בוק

א. עַל־יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע בָּא עֲנִיּוּת. גַם עַל־יְדֵי גַּאֲוָה בָּא עֲנִיּוּת. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן אוֹתָם וּמַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְנִתְעַשֵּׁר: (לק”א סי’ ד’ אות ח’)

ב. עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית אֵין לוֹ פַּרְנָסָה: (לק”א סי’ ז’ אות ה’)

ג. עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ זוֹכֶה לְפַרְנָסָה: (לק”א סי’ ט’ אות ב’)

ד. מְרִירַת וִיגִיעַת הַפַּרְנָסָה הוּא כְּפִי פְּגַם הַבְּרִית. עַיֵּן בְּרִית: (לק”א סי’ י”א אות ד’)

ה. עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת מָמוֹן מַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה. וּשְׁבִירָתָהּ הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה מְקָרְרִין חֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, וּמְשַׁבְּרִין תַּאֲוַת הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת, וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְיֵשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ בְּמַה שֶׁחֲנָנוֹ ה’ וְאֵינוֹ אָץ לְהַעֲשִׁיר, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא יָגֵע תָּמִיד בִּיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וְטִרְדוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּלָלָה שֶׁל “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם” רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה נִצּוֹלִין מִזֶּה, וְנֶחֱשָׁב כְּמַקְטִיר קְטֹרֶת: (לק”א סי’ י”ג אות א’)

ו. תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ. וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה זֹאת שֶׁל מָמוֹן בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם. וּכְפִי הַבִּטּוּל שֶׁל תַּאֲוָה זֹאת כֵּן נִתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן אַף וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד בָּעוֹלָם, וְנִמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, וְנִמְשָׁךְ הַדָּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְזוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד. גַּם נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זֶה תִּקּוּנָא דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה וּמֶרְכַּבְתָּא תַּתָּאָה: (שם אות א’ ב’ ה’)

ז. אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲ‍וַת מָמוֹן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְפַרְנֵס אֶת הָאָדָם בְּסִבָּה קַלָּה, וְרוֹדְפִים אַחַר פַּרְנָסָתָם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם אוֹכְלֵי לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן וְהֵם מְלֵאִים עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם נִקְשָׁרִים בְּפָנִים דְּסִטְרָא אַחְרָא שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, מָרָה שְׁחֹרָה, עֲבוֹדָה זָרָה בְּחִינַת מִיתָה. אֲבָל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמַּשָּׂאָם וּמַתָּנָם בֶּאֱמוּנָה, וּמִתְגַּבְּרִים בְּדַעְתָּם לִהְיוֹת שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם, וְיוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעִקַּר הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת הוּא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, רַק שֶׁרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם אֵיזֶה סִבָּה קַלָּה בְּעָלְמָא, אֲבָל עִקַּר הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה הוּא רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד, הֵם דְּבֵקִים בְּאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם אַנְפִּין נְהוֹרִין, בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת שִׂמְחָה: (לק”א סי’ כ”ג אות א’)

ח. הַמְשֻׁקָּע בְּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא תַּאֲוַת מָמוֹן, אֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אַחַת, רַק הוּא עוֹבֵד כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת. כִּי כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בַּמָּמוֹן, וַעֲלֵיהֶם צוֹוַחַת הַשְּׁכִינָה ק”ם קָלִין “קָלַנִי מֵרֹאשִׁי קָלַנִי מִזְּרוֹעִי” (כְּמִסְפַּר “מָמוֹן” עִם הַד’ אוֹתִיּוֹת): (שם)

ט. עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית קֹדֶשׁ וְעַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּתוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִתַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה חֹשֶׁךְ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְנִתְקַשֵּׁר בֶּאֱלֹקוּת, וְזוֹכֶה שֶׁיָּאִיר וְיִזְרַח עָלָיו אוֹר פְּנֵי ה’, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה’ וְכוּ’: (שם אות ב’ ג’)

י. גַּם יֵשׁ עוֹד תִּקּוּן לְתַאֲוַת מָמוֹן. הַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּכֵּל לַשֹּׁרֶשׁ שֶׁמִּשָּׁם בָּא כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ שָׁם יִתְבַּטֵּל תַּאֲוָתוֹ. כִּי שָׁם בְּשָׁרְשָׁהּ הַשֶּׁפַע כֻּלּוֹ הוּא אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח וְתַעֲנוּג רוּחָנִי, וְאֵין מִתְאַוֶּה אֶלָּא לְמַטָּה. וּמִי הוּא הַפֶּתִי יָסוּר הֵנָּה לְהַשְׁלִיךְ תַּעֲנוּג רוּחָנִי וְלִקַּח תַּעֲנוּג עָב. אֲבָל לְזֹאת הַהִסְתַּכְּלוּת אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא עַד שֶׁיְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ”, שֶׁבַּתְּחִלָּה צָרִיךְ לְתַקֵּן בְּשַׂר קֹדֶשׁ, וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל בֶּאֱלֹקוּת. וּבִשְׁבִיל זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי בְּרִית. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ אִי אֶפְשָׁר לִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן: (שם אות ה’)

יא. כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁאָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ חַ”ו הֵם עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי זֶה עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁנּוֹפֵל לִשְׁמָד וַעֲבוֹדָה זָרָה. עַל־כֵּן כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל צַדִּיק הָאֱמֶת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, הוּא מַפִּיל אֶת הָאוֹיֵב לְתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי אֵין נְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְהַכְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת, כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, וְכָל הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיק זֶה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית בְּיוֹתֵר, יְכוֹלִים לְהַפִּיל אֶת חַבְרֵיהֶם מִמַּדְרֵגָתָם. וְהַנְּפִילָה הִיא שֶׁנּוֹפְלִים לְתַאֲוַת מָמוֹן. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלוֹקֶת עָלָיו, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן חַ”ו: (שם אות ג’)

יב. עַל־יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה נִתְבַּטֵּל תַּאֲוַת וְחֶמְדַת הַמָּמוֹן, וְעַל־יְדֵי זֶה פַּרְנָסָתוֹ מְעוֹפֶפֶת לוֹ וּבָאָה לוֹ בְּנָקֵל: (שם אות ד’)

יג. כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּלֹא מָמוֹן, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַפְסִיד מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, עֲדַיִן אֵין הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עֲדַיִן אֵינָהּ בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁתֵּחָשֵׁב כָּל כָּךְ הַמִּצְוָה אֶצְלוֹ עַד שֶׁאֵין מַרְגִּישׁ בְּהֶפְסֵד מָמוֹן, וּמוֹצִיא וּמְפַזֵּר מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרָא אֱמוּנָה. כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הוּא בְּמָמוֹן, כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁשָּׁם פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל: (שם אות ה’)

יד. הַמְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן הֵם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת תָּמִיד. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁזֶּה הַמַּשְׂאוֹי תָּלוּי בְּצַוַּאר בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֵין מִסְתַּפְּקִין בְּמָמוֹנָם וְלוֹוִין מָמוֹן מֵאֲחֵרִים, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם מִשְׂתַּכְּרִין שָׂכָר הַרְבֵּה, וְאַחַר כָּךְ מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת. וְאִם אֵינָם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת מַמָּשׁ, שֶׁאֵינָם חַיָּבִים מָמוֹן לַאֲחֵרִים, עֲדַיִן הֵם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת לְתַאֲוָתָם. כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן כְּדֵי לְהִתְפַרְנֵס, וַאֲפִלּוּ הָעֲשִׁירִים וְהַקְּצִינִים הַמֻּפְלָגִים, הֵם רוֹדְפִים כָּל יְמֵיהֶם לְהַרְוִיחַ מָמוֹן בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמְסַכְּנִים אֶת עַצְמָן בְּסַכָּנַת דְּרָכִים וְטִלְטוּלִים הַרְבֵּה, וּמַטְרִיחִים אֶת עַצְמָן בְּטִרְחוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן, כְּאִלּוּ הָיָה מֻטָּל עַל צַוָּארָם אֵיזֶה חוֹב גָּדוֹל לְשַׁלֵּם. וְהַחוֹב הוּא רַק שֶׁחַיָּבִים לְעַצְמָן, דְּהַיְנוּ לְתַאֲוָתָם, שֶׁכְּרוּכִים אַחַר הַתַּאֲוָה שֶׁל מָמוֹן כָּל כָּךְ כְּאִלּוּ הֵם חַיָּבִים חוֹב גָּדוֹל. נִמְצָא שֶׁהֵם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת כָּל יְמֵיהֶם, וְכֵן מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, הַיְנוּ לְתַאֲוָתָם, כִּי כָּל יְמֵיהֶם אֵינָם מַסְפִּיקִים לְשַׁלֵּם חוֹב זֶה שֶׁחַיָּבִים לְתַאֲוָתָם, כִּי הוּא בְּלֹא שִׁעוּר וּגְבוּל, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַמְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן הֵם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת. כִּי הָעֲבוֹדָה זָרָה נִקְרֵאת “חוֹבָה”, שֶׁמַּכְרַעַת אֶת הַכֹּל לְכַף חוֹב. וְכָל הַמִּתְדַּבְּקִים בָּהּ, שֶׁהֵם הַמְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, הֵם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת תָּמִיד עַד שֶׁמֵּתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת כַּנַּ”ל, וְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם הֵם סוֹבְלִים מְרִירוּת וְעַצְבוּת וּדְאָגוֹת מֵחֶמְדַת הַמָּמוֹן. וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן יוֹתֵר יֵשׁ לוֹ דְּאָגוֹת וְעַצְבוּת בְּיוֹתֵר, כִּי נִתְקַשֵּׁר יוֹתֵר לְהָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, חֹשֶׁךְ, מִיתָה. וְהַמָּמוֹן אוֹכֶלֶת יְמֵי חַיָּיו, כִּי הוּא מְכַלֶּה חַיָּיו עַל־יְדֵי טִרְדוֹת וּדְאָגוֹת שֶׁל הַמָּמוֹן (שם בסוף)

טו. וְדַע, שֶׁכָּל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁל הָעֲשִׁירִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי, וְאֵינָם נוֹתְנִים צְדָקָה כָּרָאוּי לָהֶם לְפִי עֹשְׁרָם, וּמְשֻׁקָּעִים בְּחֶמְדַת וְטִרְדַּת הַמָּמוֹן תָּמִיד, כָּל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּהֶם הוּא בְּחִינַת שְׂחוֹק הַכְּסִיל. שֶׁהַמָּמוֹן מְשַׂחֵק עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּשַׂחֲקִין עִם הַתִּינוֹק בְּמַטְבְּעוֹת, וְאַחַר כָּךְ הוֹרֶגֶת אוֹתוֹ הַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ. וְכַמּוּבָא בְּתִּקּוּנִים: “שְׂחוֹק הַכְּסִיל, מָאן כְּסִיל, דָּא אֵל אַחֵר וְכוּ’, וְאִיהוּ אַסְכְּרָה לְרַבְיָא דְּאִנּוּן חַיָּבַיָּא. חַיָּכְת בְּהוֹן בְּעוּתְרָא בְּהַאי עָלְמָא וּלְבָתַר קְטִילַת לְהוֹן. וְאַמָּאי אִתְקְרִיאוּ רַבְיָא, בְּגִין דְּלָא אִית בְּהוֹן דַּעַת לְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ”. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לְהִנָּצֵל מִזֶּה הוּא כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּתַכְלִית שְׁמִירַת הַבְּרִית. וְעָלָיו נֶאֱמַר: “טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה” וְכוּ’. כִּי הוּא זוֹכֶה לְחָכְמָה וָדַעַת וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִזֶּה. כִּי אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים צְרִיכִים חָכְמָה וָדַעַת גָּדוֹל מְאֹד בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל טִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, שֶׁלֹּא יְבַלֶּה וִיכַלֶּה חַ”ו יְמֵי חַיָּיו עַל־יְדֵי זֶה. כְּמוֹ רֹב הֶהָמוֹן שֶׁסּוֹבְלִין מְרִירוּת גָּדוֹל מְאֹד כָּל יְמֵיהֶם עַל־יְדֵי זֶה, וְאוֹבְדִים שְׁנֵי עוֹלָמוֹת עַל־יְדֵי זֶה. כִּי דַּע, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא מְרִירוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּחִינַת מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסֹבְלוֹ וּלְהִתְקַיֵּם מִגֹּדֶל הַמְּרִירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: “אִלְמָלֵא מִלְחָא לָא הֲוֵי עָלְמָא יָכוֹל לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא”. וְעִקַּר מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא הוּא תַּאֲוַת וְטִרְדוֹת וְדַאֲגוֹת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. וְאִלְמָלֵא כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית בֶּאֱמֶת שֶׁהֵם נִקְרָאִים “בְּרִית מֶלַח עוֹלָם”, לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם כְּלָל מֵעֹצֶם הַמְּרִירוּת. עַל־כֵּן כָּל אֶחָד כְּפי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כֵּן מַמְתִּיק מֵעַצְמוֹ הַמְּרִירוּת הַנַּ”ל שֶׁהֵם תַּאֲוַת מָמוֹן. אֲבָל מִי שֶׁרָחוֹק מִצַּדִּיק וּבְעַצְמוֹ הוּא רָחוֹק מִתִּקּוּן הַבְּרִית כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחַ”ו הוּא חוֹלֵק וּמִתְנַגֵּד גַּם כֵּן עַל הַצַּדִּיק הַנַּ”ל וַאֲנָשָׁיו, עָלָיו מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא שֶׁהוּא תַּאֲוַת וְדַאֲגוֹת הַמָּמוֹן, עַד שֶׁמְּכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ בָּזֶה, אוּלַי תּוּכַל לִבְרֹחַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְהַצִּיל עַצְמְךָ מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים הָאֵלֶּה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֵלֶיךָ, וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל וְתִזְכֶּה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא: (שם)

טז. מִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי זֶה גּוֹרֵם בְּחִינַת דַּם נִדָּה לְהַשְּׁכִינָה, וְאֵין לוֹ פַּרְנָסָה, וְהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית: (לק”א סי’ כ”ט אות ה’)

יז. צְדָקָה הוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן. וְצָרִיךְ לְכַוֵּן בְּכָל הִלּוּךְ וְהִלּוּךְ וּבְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁכַּוָּנָתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּרְוִיחַ כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה וְזֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן: (שם אות ט’)

יח. עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה שׂוֹנֵא בֶּצַע, שֶׁיִּשְׂנָא אֶת הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָבוֹא לְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁעַל יָדוֹ זוֹכִין לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל מִזֶּה הַשֵּׂכֶל, וְנוֹפֵל לִשְׁטוּת וּכְסִילוּת וְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, וְהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְסַבְּבִין אוֹתוֹ בְּסִבּוּבִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם הַהִפּוּךְ מִשֵּׂכֶל הַנַּ”ל: (לק”א סי’ ל’ אות ד’)

יט. עַל־יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה עַל־יְדֵי זֶה מְחַדְּשִׁין נִשְׁמָתוֹ, דְּהַיְנוּ מֹחוֹ וְשִׂכְלוֹ, בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְזוֹכֶה לְקַבֵּל בְּכָל פַּעַם שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר אוֹרְיָן וְאֵינוֹ מְקַבֵּל בְּעַצְמוֹ מֹחִין חֲדָשִׁים עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל, אַף עַל פִּי כֵן גַּם הוּא עוֹשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל עַל־יְדֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה. כִּי עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מִשֹרְשׁוֹ, שֶׁמֹּחִין שֶׁל חֲבֵרוֹ מִתְחַדְּשִׁין בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמוּנָה, וְיִהְיֶה לוֹ מֹחִין חֲדָשִׁים לִלְמֹד, וְלִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ: (לק”א סי’ ל”ה אות ו’ ט’)

כ. כָּל דִּינֵי מָמוֹנוֹת שַׁיָּךְ לְמַשָּׂא וּמַתָּן. עַל־כֵּן הָרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהֶם: (שם אות ו’)

כא. כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה מְאֹד, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַחִיצוֹנִים עַד שֶׁיִּפְגֹּם בֶּאֱמוּנָתוֹ חַ”ו. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לַעֲסֹק בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כְּמוֹ רַב סַפְרָא, וִיקַיֵּם “וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ”, שֶׁאֲפִלּוּ מַה שֶּׁנִּגְמַר בְּלִבּוֹ לֹא יְשַׁנֶּה, וּבָזֶה יִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה. וְאָז יוּכַל לְחַדֵּשׁ נִשְׁמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה שֶׁבַּמַּשָּׂא וּמַתָּן כַּנַּ”ל: (שם אות ז’)

כב. כְּשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, זֶהוּ בְּחִינַת הַקְרָבַת קָרְבָּן הַתָּמִיד וְהַקְרָבַת הַקְּטֹרֶת. וַאֲזַי כָּל הַקְּלִפּוֹת נוֹפְלִים, וְעוֹלִים מֵהֶם כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּתוֹכָם, וּמֹחוֹ נִתְעַלֶּה וְנִתְחַדֵּשׁ כַּנַּ”ל, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו: (שם אות ח’)

כג. עִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה שֶׁנִּתְמַעֵט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, אֵין זֶה אֶלָּא עַל־יְדֵי הַשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. כִּי יֵשׁ שׁוֹחֵט הָגוּן מַאֲכִיל וּמְפַרְנֵס לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַעֲלֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ הָחַי הַמְגֻלְגָּל עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַשְּׁחִיטָה. אֲבָל כְּשֶׁהַשּׁוֹחֵט אֵינוֹ הָגוּן, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה חוֹשֵׁב מַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל וְאֵינוֹ שָׁם בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה, אֲזַי כְּשֶׁעוֹמֵד עִם הָחַלִיף לִשְׁחֹט אֶת הַחַי, הוּא עוֹמֵד כְּרוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת, וְיֵשׁ צַעַר לְהַנֶּפֶשׁ הַחַי, וְצוֹעֶקֶת בְּקוֹל מָר, כִּי אֵינוֹ מַעֲלֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל. וְאַדְּרַבָּא, הוּא מוֹרִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ מִמַּעֲלָתָהּ וְאֵין לָהּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ. אוֹי לוֹ לְהַשּׁוֹחֵט הַזֶּה, אוֹי לְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמָסַר אוֹתָהּ בְּכַף אוֹיְבֶיהָ. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְמַעֲטָה הַפַּרְנָסָה, וּמְעַט הַפַּרְנָסָה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּטִרְחָא וִיגִיעָה גְּדוֹלָה. וְעַל־יְדֵי שׁוֹחֲטִים אֵלּוּ נִכְנָע הַנֶּפֶשׁ לְגַבֵּי הַגּוּף וְהַחֹמֶר, וּמִתְגַּבְּרִים תַּאֲווֹת הַגּוּף וְכוּ’. אֲבָל עַל־יְדֵי שׁוֹחֲטִים הֲגוּנִים מַעֲלִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְנִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל הַגּוּף וְהַחֹמֶר, בְּחִינַת בְּהֵמָה וְסִכְלוּת וָחֹשֶׁךְ, בְּחִינַת מִיתָה וְשִׁכְחָה וָדִין, בְּחִינַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת. וְנִתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ וְהַצּוּרָה בְּחִינַת אָדָם וְחָכְמָה וְאוֹר וְחַיִּים וְזִכָּרוֹן וָחֶסֶד, בְּחִינַת חָכְמַת הַתּוֹרָה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע גָּדוֹל כַּנַּ”ל: (לק”א סי’ ל”ז אות ו’)

כד. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִין אֶת עַצְמָן מִטְּרֵפוֹת, עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה: (שם)

כה. עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה בָּא דַּלּוּת וּבִזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת: (לק”א סי’ מ”ז)

כו. עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בִּתְפִלִּין, בָּא דַּלּוּת וּבוּשָׁה. וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגֵם בָּאֱמֶת בָּא עֲנִיּוּת וּבוּשָׁה. כִּי עִקַּר עֲשִׁירוּת הוּא מֵאֱמֶת: (שם)

כז. צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הִסְתַּפְּקוּת, לְהִסְתַּפֵּק רַק בְּמַה שֶׁצָּרִיךְ לוֹ בְּהֶכְרֵחַ מִזֶּה הָעוֹלָם, וְלֹא לִנְהֹג אֶת בֵּיתוֹ בִּגְדוֹלוֹת דַּוְקָא, כַּנָּהוּג עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּהַרְבֵּה אֲנָשִׁים. כִּי אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר “וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר”, כִּי לְעוֹלָם חָסֵר לָהֶם הַרְבֵּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִסְתַּפְּקוּת לְהִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁחֲנָנוֹ ה’. וַאֲפִלּוּ מִזֶּה הַהִסְתַּפְּקוּת גּוּפֵיהּ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ לִצְדָקָה, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה יִחוּד גָּדוֹל לְמַעְלָה וְנִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת: (לק”א סי’ נ”ד אות ב’)

כח. מִי שֶׁעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי זֶה מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ, וּמַשְׁלִים וּמֵאִיר הֶאָרָה בְּנַרַ”נ (נֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה) שֶׁלּוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה מְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ: (שם אות ג’)

כט. כָּל עִסְקֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁמִּתְגַּלְגְּלִים וּבָאִים הַסְּחוֹרוֹת וְהַחֲפָצִים מֵאָדָם זֶה לְאָדָם זֶה, הַכֹּל כְּפִי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבָּהֶם. וְלִפְעָמִים צָרִיךְ שֶׁיֵּצֵא הַחֵפֶץ מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת אַחֵר וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר לִרְשׁוּתוֹ, הַכֹּל כְּפִי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדָּבָר וּכְפִי הַחֶלְקֵי נַרַ”נ (נֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה) שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בְּכָל עֵת וּזְמַן. עַל־כֵּן אֵין לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה בְּשׁוּם דָּבָר, לִדְחֹק עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לִמְכֹּר דַּוְקָא אוֹ לִקְנוֹת דַּוְקָא בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁחָפֵץ. כִּי לַכֹּל עֵת, כְּפִי בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת וּכְפִי חֶלְקֵי נַרַ”נ שֶׁבָּאָדָם כַּנַּ”ל: (שם)

ל. עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן מִתְגַּבֵּר חַ”ו מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהוּא מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא רוֹדֵף תָּמִיד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁחִיּוּתָהּ עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהִיא הַתּוֹרָה. וּמַלְכוּת הָרְשָׁעָה הִיא הַהֶפֶךְ מִזֶּה, כִּי מִתְאַוֵּית תָּמִיד לֶאֱסֹף מָמוֹן וּבוֹלַעַת נִיצוֹצוֹת הַרְבֵּה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלָמִים בְּהַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּשֹׁרְשׁוֹ גְּוָנִין עִלָּאִין. וְכָל אֶחָד כְּפִי שְׁבִירָתוֹ תַּאֲוַת מָמוֹן, וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, כֵּן מוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַכְנִיעַ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הַנַּ”ל, וּלְהוֹצִיא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת מִשָּׁם וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם תּוֹרָה: (לק”א סי’ נ”ו אות ה’)

לא. כְּפִי תַּאֲוַת מָמוֹן כֵּן נִתְמַעֵט הַדַּעַת וְהַחַיִּים וְהָאֲרִיכוּת יָמִים, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁמַּכְרֶזֶת תָּמִיד לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַחֲמַת תַּאֲוַת מָמוֹן אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז הַגָּדוֹל הַזֶּה. וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מֻכְרָח לְהִתְיַגֵּעַ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בְּטֹרַח גָּדוֹל, וּפַרְנָסָתוֹ בְּדֹחַק וּבִכְבֵדוּת מְאֹד. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ לַחֲשֹׁב רַק בַּתּוֹרָה, וּמְמַעֵט וּמְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן, עַל־יְדֵי זֶה פַּרְנָסָתוֹ בְּנָקֵל, וְזוֹכֶה לִשְׁמֹעַ הָרְמָזִים וְהַכְּרוּזִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הָעוֹלִים בְּלִבּוֹ בְּכָל פַּעַם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת: (שם אות ג’ ה’ ו’)

לב. עַצְבוּת רוּחַ שֶׁבָּא עַל־יְדֵי יְגִיעוֹת וּרְדִיפַת הַמָּמוֹן בְּיוֹתֵר הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים כָּל הָאֵבָרִים כְּבֵדִים, וְעַל־יְדֵי זֶה נֶחֱלַשׁ רוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁבָּאָדָם שֶׁבּוֹ תָּלוּי חִיּוּתוֹ. וְכָל מַה שֶּׁנֶּחֱלַשׁ בְּיוֹתֵר רוּחַ הַדּוֹפֵק, כְּמוֹ כֵן נַעֲשִׂים הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים בְּיוֹתֵר, וְכֵן נֶחֱלָשׁ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכֵן חוֹזֶרֶת חָלִילָה עַד שֶׁתּוּכַל נַפְשׁוֹ לָצֵאת. וְכָל זֶה עַל־יְדֵי טִרְדוֹת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת רוּחַ. וְעַל־יְדֵי אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמִּתְאַנֵּחַ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא חוֹזֵר וּמַבְרִיא אֶת רוּחַ הַדּוֹפֵק, וְחוֹזֵר וְנִתְחַזֵּק חִיּוּתוֹ וְזוֹכֶה לְדַעַת גָּדוֹל וּלְקַבֵּל דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמָיִם: (שם אות ט’)

לג. כַּעַס מַזִּיק הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת מְאֹד מְאֹד. וְתֵדַע, שֶׁכְּשֶׁהַיֵּצֶר מֵסִית אוֹתְךָ לִכְעֹס, תֵּדַע שֶׁבְּזֹאת הַשָּׁעָה מַשְׁפִּיעִין לְךָ מִלְמַעְלָה אֵיזֶהוּ סַךְ מָמוֹן, וְהַיֵּצֶר רוֹצֶה לְקַלְקֵל זֹאת הַהַשְׁפָּעָה עַל־יְדֵי הַכַּעַס שֶׁהִזְמִין לְךָ, שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יֵשׁ לוֹ מָמוֹן, יָכוֹל לְאַבֵּד אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הַכַּעַס: (לק”א סי’ ס”ח)

לד. אִסּוּר גְּזֵלָה חָמוּר מְאֹד, כִּי כְּשֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים, הַיְנוּ שֶׁהַגַּזְלָן נוֹטֵל מֵהַנִּגְזָל בָּנִים. וְאִם זֶה הַנִּגְזָל עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים, יוּכַל לִגְזֹל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יֵשׁ לְהַנִּגְזָל בָּנִים, יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ הַגַּזְלָן שֶׁיָּמוּתוּ בָּנָיו חַ”ו עַל־יְדֵי הַגְּזֵלָה שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ מָמוֹן: (לק”א סי’ ס”ט)

לה. עַל־יְדֵי שֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ בָּא לְהִרְהוּרִים: (שם)

לו. גַּם לִפְעָמִים יְאַבֵּד הַגַּזְלָן בַּת זוּג שֶׁלּוֹ עַל־יְדֵי הַגְּזֵלָה. וְלִפְעָמִים יוּכַל הַגַּזְלָן לִגְזֹל מֵהַנִּגְזָל אֶת הַבַּת זוּג שֶׁלּוֹ: (שם)

לז. גַּם אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם מָמוֹן גְּזֵלָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּזַל כְּלוּם בְּיָדַיִם. כִּי גַּם עַל־יְדֵי חֶמְדָּה וְתַאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמָמוֹן חֲבֵרוֹ, גַּם עַל־יְדֵי זֶה לְבַד יוּכַל לְגֹזְלוֹ. וְזֶהוּ הָאִסּוּר הֶחָמוּר שֶׁל “לֹא תַחְמֹד”. כִּי הַחֶמְדָּה בְּעַצְמָהּ הוּא אִסּוּר חָמוּר מְאֹד, כִּי יֵשׁ כֹּחַ בְּהַחֶמְדָּה לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ מָמוֹנוֹ וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּמוֹ הַגַּזְלָן מַמָּשׁ: (שם)

לח. עַל־יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן מָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁגְּזָלוֹ עַל־יְדֵי חֶמְדָּה. אֲבָל גְּזֵלָה מַמָּשׁ אֵין לָהּ תִּקּוּן, עַד שֶׁיָּשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אוֹ יַעֲשֶׂה בָּהּ צָרְכֵי רַבִּים אִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר לוֹ [כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל]: (שם)

לט. אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה. כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן מָמוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּפַרְנָסָה בְּרֶוַח: (שם)

מ. הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן הוּא שׁוֹטֶה וּכְסִיל וּפוֹגֵם וּמְאַבֵּד דַּעְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה הַוְיָן לֵיהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל: (שם)

מא. עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן נַעֲשִׂים שׂוֹנְאִים, וּכְפִי הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוַת מָמוֹן כֵּן הִתְגַּבְּרוּת הַשּׂנְאִים. וּכְשֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת תַּאֲוַת מָמוֹן בְּיוֹתֵר נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי זֶה שׂוֹנְאֵי חִנָּם: (שם)

מב. עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן נִתְעַכֵּר וְנִתְבַּלְבֵּל מֹחוֹ וְנַעֲשָׂה כְּסִיל. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְאַוֶּה יוֹתֵר לְהַמָּמוֹן, נִתְעַכֵּר הַמֹּחַ בְּיוֹתֵר: (שם)

מג. עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, עַל־יְדֵי זֶה אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ וְלִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ חַ”ו: (לק”א סי’ ע”ט)

מד. עַל־יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם מִצְוַת “וְאָהַבְתָּ” וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה בְּלֹא יְגִיעָה וְטֹרַח: (לק”א סי’ צ”ג וסי’ ר”י)

מה. כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא כֻּלּוֹ תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא וּמַתָּן צָרִיךְ שֶׁיְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ רַק בְּהַתּוֹרָה וְהַדִּינִים הַמְלֻבָּשִׁין שָׁם. [מו] וּמִי שֶׁנּוֹפֵל אֶל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בְּעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, אֲזַי עֹ‍נְשׁוֹ שֶׁאַחַר כָּךְ הוּא צָרִיךְ לָבוֹא לִפְנֵי דַּיָּנִים לָדוּן לִפְנֵיהֶם בְּדִין תּוֹרָה. וְהַכֹּל לְפִי הַפְּגָם. יֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין עֹנְשׁוֹ רַק שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן, אֲבָל זוֹכֶה בַּדִּין. אֲבָל יֵשׁ אֶחָד שֶׁעָקַר יוֹתֵר הַמַּשָּׂא וּמַתָּן מִן הַתּוֹרָה, אֲזַי גַּם אֵינוֹ זוֹכֶה בַּדִּין: (לק”א סי’ ר”פ)

מז. בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא וּמַתָּן הוּא שְׁעַת מִלְחָמָה. כִּי צָרִיךְ אָז לִלְחֹם עִם הַסִּטְרָא אַחֲרָא, לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת מִשָּׁם נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים. כִּי עִקַּר הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת. וְעַל־יְדֵי שֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁיִּהְיֶה הַדִּבּוּר דִּבּוּר אֱמֶת, שֶׁיִּהְיֶה הַהֵן הֵן וְהַלָּאו לָאו, גַּם עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא וּמַתָּן, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רַק חִיצוֹנִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן, אֲבָל פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ צָרִיךְ לְקַשֵּׁר אֶל הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כַּמָּה נִיצוֹצוֹת וְכַמָּה קְדֻשּׁוֹת נְפוּלוֹת עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, וְנַעֲשָׂה עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת וְתִקּוּנִים גְּדוֹלִים עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן כְּמוֹ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה: (שם)

מח. תַּאֲוַת מָמוֹן הִיא אַחַת מִג’ תַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁהֵן מַפְסִידִין וּפוֹגְמִין הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין חַג הַפֶּסַח כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִים תַּאֲוַת מָמוֹן, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה וּלְהַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה וְלִתְפִלָּה וְכוּ’. עַיֵּן יִרְאָה [אוֹת כ’] וְיוֹ”ט: (לק”א סי’ א’ אות ד’ ה’ ו’ ח’)

מט. מִי שֶׁרוֹצֶה לִתֵּן פַּרְנָסָה לְהַתְּלוּיִים בּוֹ, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ חַיִל וְלֹא יִהְיֶה הַהֶפֶךְ שֶׁקּוֹרִין (שְׁלֵימַזְלְנִיק). כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קְצָת מֶמְשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה: (לק”ת סי’ ז’ אות י’)

נ. יֵשׁ עֲבֵרָה, שֶׁעַל־יְדֵי עֲבֵרָה זֹאת נַעֲשִׂין בַּעֲלֵי חוֹבוֹת בָּעוֹלָם. וּצְרִיכִין לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בִּכְלָלִיּוּת וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַצִּילוֹ מֵעֲבֵרָה זֹאת. וְהַזְּמַן לָזֶה הוּא כְּשֶׁהוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת: (שיחות הר”ן סי’ קי”ב)

נא. עַל־יְדֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה וּמִצְוָה עַד שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל־יְדֵי זֶה הָאָדָם נִתְעַלֶּה בְּמָמוֹן: (לק”ת סי’ פ”א)

נב. הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם, רַק לִמְשֹׁךְ אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי. וְאֵין לְהִסְתַּכֵּל אִם יִהְיֶה לוֹ מָעוֹת אִם לָאו, כִּי בֵּין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָעוֹת וּבֵין שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ מָעוֹת יְבַלֶּה יָמָיו בְּשָׁוֶה. כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְעֶה אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי, שֶׁמַּרְאֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ מַרְוִיחַ בְּכָל פַּעַם וּלְבַסּוֹף אֵינוֹ כְּלוּם, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה בְּחוּשׁ. וְאִם אֲפִלּוּ מַשִּׂיג מָעוֹת, לוֹקְחִין אוֹתוֹ מִן הַמָּעוֹת. וְהַכְּלָל, שֶׁשְּׂנֵיהֶם בְּיַחַד אֵין לָהֶם קִיּוּם, דְּהַיְנוּ הָאָדָם עִם הַמָּעוֹת. רַק אוֹ שֶׁלּוֹקְחִין הַמָּעוֹת מִן הָאָדָם אוֹ שֶׁלּוֹקְחִין הָאָדָם מִן הַמָּעוֹת. וּמֵעוֹלָם לֹא נִמְצָא אֶחָד שֶׁיִּשָּׁאֵר עִם הַמָּעוֹת. וְאִם גַּם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָשֶׁה לִזְכּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין זוֹכֶה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, צְרִיכִין גַּם כֵּן לֵידַע שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם כַּנַּ”ל, וְיָשִׂים כָּל רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ וּמְגַמָּתוֹ רַק אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וְיִכְסֹף תָּמִיד לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ יָקָר מְאֹד, כִּי עִקָּר הוּא הָרָצוֹן. וּבְתוֹךְ כָּךְ מַה שֶּׁיּוּכַל לַחֲטֹף אֵיזֶה טוֹב, תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים, יַחֲטֹף מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי לֹא יִשָּׁאֵר לוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ כְּלוּם, כִּי אִם הָרָצוֹן הַטּוֹב וּמַה שֶּׁחָטַף אֵיזֶה טוֹב בְּכָל יוֹם מִימֵי חַיָּיו: (שיחות הר”ן סי’ נ”א)

נג. וְצָרִיךְ לִזְכֹּר הֵיטֵב מַה שֶּׁהִזְהִירוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְקָרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לְהָעוֹלָם לְהַ‍טְעוֹת, שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתוֹ הָעוֹלָם. כִּי לֹא נִמְצָא אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קֵץ וְסוֹף טוֹב מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, רַק מַה שֶּׁחָטַף טוֹב אֲמִתִּי לְעַצְמוֹ לָעוֹלָם הַנִּצְחִי: (שם)