כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה בְּשִׂמְחָה עַד שֶׁמְּרַקֵּד בְּרַגְלָיו מֵחֲמַת שִׂמְחָה. עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעַלִּים כָּל תָּמְכֵי אוֹרַיְתָא. גַּם נִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי-זֶה הַדִּבּוּרִים הָרָעִים שֶׁנִּקְרָא רֶגֶל בְּחִינַת “לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ”, גַּם הָאָדָם נִתְעַלֶּה עַל-יְדֵי-זֶה בְּמָמוֹן הַנִּקְרָא רֶגֶל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם”. גַּם זוֹכֶה עַל-יְדֵי-זֶה לְבָנִים שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת רֶגֶל כִּי בְּרָא כַּרְעָא דַּאֲבוּהָּ. גַּם זוֹכֶה עַל-יְדֵי-זֶה לֶאֱמוּנָה הַנִּקְרֵאת גַּם כֵּן רֶגֶל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ‘בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת’. וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים הַנִּקְרָאִים רֶגֶל נִתְעַלִּים:
