תורה לד

צָרִיךְ לְכַוֵּן מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל שֶׁשָּׁם הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַשְׂמָחוֹת יַחַד. וְאָז יוּכַל לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. כִּי כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל שֹׁרֶשׁ הַכֹּל שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב אָז נִכְלָלִין כָּל הַטּוֹבוֹת וְכָל הַשְׂמָחוֹת יַחַד וּמְאִירִין בְּאוֹר גָּדוֹל מְאֹד: