עַל-יְדֵי שֶׁעוֹשֶׂה וְעוֹבֵד הַרְבֵּה אֶת ה’ זוֹכֶה לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לְדַבֵּר עִם הָרַב וְהַצַּדִּיק, וְעַל-יְדֵי שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר לַעֲבֹד אֶת ה’, נִמְצָא שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁתְּלוּיִים זֶה בָּזֶה וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה כִּי כָּל אֶחָד מַתְחִיל מֵחֲבֵרוֹ:
