תֵּכֶף בִּשְׁעַת כְּנִיסַת שַׁבָּת, אָז מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּג שֶׁל הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁבָּא בְּשַׁבָּת, מַתְחִילִים תֵּכֶף לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִצְטַעֵר עַל אֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְזֶה בְּחִינַת “שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ” שֶׁאוֹמְרִים בִּכְנִיסַת שַׁבָּת וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ‘כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ’ (בֵּיצָה ט”ו), וְזֶה כְּעֵין שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּעֵת שֶׁהִתְעַנְּגוּ הַחֶבְרַיָּא מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת הִתְגַּלּוּת שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי, הִתְחִילוּ לְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד וְאָמְרוּ: ‘וַי לְדָרָא כַּד תִּסְתַּלֵּק’, וְזֶה כְּעֵין הַנַּ”ל מַמָּשׁ:
