בְּאוֹתוֹ חַג הַשָּׁבוּעוֹת לָמַד הַרְבֵּה בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה שֶׁל שַׁחֲרִית וּבֵין מַאֲכָל לְמַאֲכָל קֹדֶם שֶׁהוֹשִׁיטוּ הַמַּאֲכָל אֶל הַשֻּׁלְחָן הָיָה לוֹמֵד בְּתוֹךְ כָּךְ [וְלָמַד אָז הָאִדְּרָא (זֹהַר נָשֹׂא קכז:)], וְאַחַר־כָּךְ הוֹשִׁיטוּ הַמַּאֲכָל וּפָסַק וְאָכַל מְעַט וְחָזַר וְעָסַק בְּלִמּוּדוֹ וְכֵן הָיָה בְּכָל פַּעַם בֵּין כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל וְהוּא הָיָה סוֹבֵר בְּכָל פַּעַם שֶׁשּׁוּב לֹא יִתְּנוּ מַאֲכָל אַחֵר אֲבָל הֵם נָתְנוּ עוֹד כַּמָּה מַאֲכָלִים וְהוּא הָיָה לוֹמֵד בֵּין כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל כַּנַּ"ל.
אַחַר הַסְּעֻדָּה עָנָה וְאָמַר. הֵם מִתְוַכְּחִים עִמִּי כִּי אֲנִי הָיִיתִי סוֹבֵר בְּכָל פַּעַם שֶׁשּׁוּב לֹא יִתְּנוּ עוֹד מַאֲכָל וְהֵם נוֹתְנִים בְּכָל פַּעַם עוֹד מַאֲכָלִים. וְהִנֵּה הֵם מִתְוַכְּחִים עִמִּי, כִּי אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה סִיּוּם הַסְּעֻדָּה בְּלִמּוּד וְהֵם רוֹצִים גְּדוֹלוֹת שֶׁיִּהְיֶה סִיּוּם הַסְּעֻדָּה בַּאֲכִילָה. כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁאוֹכְלִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לִלְמֹד, וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁגְּבוֹהִים בְּמַעֲלָה וְהֵם לוֹמְדִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם דַּעַת אֵיךְ לֶאֱכֹל. וַאֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁתִּהְיֶה סִיּוּם הַסְּעֻדָּה בְּלִמּוּד אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה שֶׁאוֹכְלִים וְאַחַר־כָּךְ לוֹמְדִים הַיְנוּ שֶׁאוֹכְלִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לִלְמֹד. אֲבָל הֵם מַחֲזִיקִים אוֹתִי בִּגְדוֹלוֹת וְנוֹתְנִים בְּכָל פַּעַם עוֹד מַאֲכָל וְרוֹצִים שֶׁתִּהְיֶה הַסִּיּוּם בַּאֲכִילָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה גְּבוֹהָה שֶׁלּוֹמְדִים וְאַחַר־כָּךְ אוֹכְלִים, הַיְנוּ שֶׁלּוֹמְדִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם דַּעַת וּמֹחַ וְשֵׂכֶל אֵיךְ לֶאֱכֹל וְהָבֵן:
