וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ, בָּעֵת שֶׁהָיִינוּ בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁבִיל לִטְבּל שָׁם בַּמִּקְוֶה, נִזְדַּמֵּן לָנוּ שָׁם עָנִי אֶחָד סְפָרַדִּי שֶׁעָמַד שָׁם בַּחֲצַר בֵּית
אַחַר כָּךְ הִתְחַלְנוּ לְהָכִין עַצְמֵנוּ עַל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְהָלַכְנוּ לְגַלֵּחַ עַצְמֵנוּ אֵצֶל יִשְׁמָעֵאל וְגַם אָמָּנוּת הַגִּלּוּחַ שֶׁלָּהֶם מְשֻׁנָּה מְאד מֵאָמָּנִים שֶׁלָּנוּ וְהָלַכְנוּ לִטְבּל בַּמִּקְוֶה
גַּם בָּעֵת שֶׁהָלְכוּ הָעַרְבִיִּים עִם הַחֲפָצִים הָיָה לִי צַעַר קְצָת כִּי עַרְבִי אֶחָד נִתְעַכֵּב לְתַקֵּן מַשָּׂאוֹ, בְּתוֹךְ כָּךְ הָלְכוּ הַשְּׁאָר וַאֲנִי נִתְעַכַּבְתִּי עִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ
