הלכות תפילת המנחה ו

עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים’ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן עא עַיֵּן שָׁם:

וּכְלַל הַדְּבָרִים כִּי כָּל הַבְּרִיאָה הִיא רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. דְּהַיְנוּ שֹׁרֶשׁ כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם וְכוּ’. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאָדָם אֵיזֶה כָּבוֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לִקַּח לְעַצְמוֹ מִזֶּה הַכָּבוֹד וְשֶׁלֹּא יֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ כְּלָל לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, רַק יַעֲלֶה כָּל הַכָּבוֹד לַה’ יִתְבָּרַךְ. כִּי צָרִיךְ לְהָבִין מֵאֵיזֶה מַאֲמָר נִתְהַוָּה זֶה הַכָּבוֹד אֲשֶׁר זֶה הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ אוֹתוֹ הַמַּאֲמָר וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וְעִקַּר הַכָּבוֹד הוּא עַל-יְדֵי הָאָדָם שֶׁהוּא תַּכְלִית כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא, הַכֹּל כְּדֵי שֶׁהוּא יְגַדֵּל וִיפַרְסֵם כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין בְּכָל הַבְּרִיאָה מִי שֶׁיְּגַדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ הָאָדָם. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַהוֹלָדָה כְּשֶׁנּוֹלָדִין וְנִתְרַבִּין בְּנֵי אָדָם עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלָּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. וְעִקַּר הַהוֹלָדָה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַהוֹלָדָה. וְנֹעַם הָעֶלְיוֹן שׁוֹפֵעַ תָּמִיד, אַךְ צְרִיכִין כְּלִי לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְהַכְּלִי נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי צְדָקָה לְקַבֵּל שַׁלְהוּבִין דִּרְחִימוּתָא שֶׁנִּמְשָׁכִין מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן. וְיֵשׁ צְדָקָה שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ צְדָקָה שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ. וְעִקָּר הִיא הַצְּדָקָה שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת נֹעַם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּנְעִימִים זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה, דְּהַיְנוּ שָׁלוֹם. וְחוּץ-לָאָרֶץ הוּא בְּחִינַת חוֹבְלִים, שֶׁהֵם מֹחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, בְּחִינַת שֶׁחוֹבְלִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. וַאֲזַי כְּשֶׁשּׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן עַל-יְדֵי הַכְּלִי הַנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה בִּשְׁבִיל הַהוֹלָדָה, וְגַם בְּחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַמֹּחִין מְקַבֵּל וְנִשְׁפָּע עוֹד מִלְּמַעְלָה יוֹתֵר כַּיָּדוּעַ. אֲזַי אֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים, הֵם נוֹפְלִים גַּם כֵּן בְּאֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן כִּי אָז הוּא זְמַן תִּקּוּנָם. כִּי עִקַּר קִלְקוּלָם הוּא עַל-יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד (כַּמְבֹאָר כָּל זֶה שָׁם הֵיטֵב).

וְעַל-כֵּן עַתָּה שֶׁנִּמְשָׁךְ הוֹלָדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, עַל-כֵּן הֵם בָּאִים לְהִתְתַּקֵּן. אֲבָל לִפְעָמִים הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים, הֵם פְּגוּמִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְאַדְּרַבָּא הֵם גּוֹרְמִים פְּגָם גַּם לְהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן. כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים כַּנַּ”ל. אֲבָל הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת נֹעַם בְּחִינַת שֶׁמַּנְעִימִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם. רַק עַל-יְדֵי שֶׁהַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ מְבַקְּשִׁין לְעַצְמָן תִּקּוּן, וְתִקּוּנָם בְּעֵת שֶׁשּׁוֹפֵעַ נֹעַם הָעֶלְיוֹן בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה עַל-יְדֵי הַכְּלִי שֶׁל צְדָקָה כַּנַּ”ל. וְאָז נוֹפְלִין הַחוֹבְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן. וּכְשֶׁהֵם פְּגוּמִים בְּיוֹתֵר, הֵם פּוֹגְמִים גַּם אֶת הַנְּעִימִים שֶׁהֵם פְּגַם הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְהַכֹּל עַל-יְדֵי [פְּגַם] הַכָּבוֹד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁבְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבְחוּץ-לָאָרֶץ. וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי פְּגַם הַחוֹבְלִים הַנַּ”ל וְכַנַּ”ל. עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

א וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בְּיוֹם. כִּי צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן בְּכָל יוֹם. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְעִקַּר מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית הָיָה עַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּכָל יוֹם שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, הוּא גַּם כֵּן עַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁשּׁוֹפֵעַ בְּכָל יוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁכִין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם בִּבְחִינַת חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם. כִּי כְּמוֹ שֶׁתְּחִלַּת כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית הָיָה עַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם שֶׁמִּשָּׁם הַכָּבוֹד שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם הוּא גַּם כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה. כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁמְּחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה בְּכָל יוֹם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה. וְעַל-כֵּן עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל-יְדֵי צְדָקָה וָחֶסֶד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, כִּי עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ שֶׁהוּא עִקַּר קִיּוּם הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת אוֹר יוֹם שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מַזְרִיחַ הַשֶּׁמֶשׁ בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר וּמַשְׁקִיעָהּ בָּעֶרֶב. שֶׁעַל זֶה עִקַּר הַבְּרָכָה וְהַשֶּׁבַח שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת: ‘וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית’. כִּי עִקַּר אוֹר יוֹם הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת “וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ” (יחזקאל מג, ב), שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַמֹּחִין שֶׁנִּמְשָׁכִין בְּכָל יוֹם עַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת “וּמָתוֹק הָאוֹר” (קהלת יא, ז), בְּחִינַת נְעִימוּת וּמְתִיקוּת. כִּי הַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אוֹר יוֹם כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “כִּי יֵשׁ יִּתְרוֹן לַחָכְמָה וְכוּ’ כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ” (שם ב, יג). נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן הוּא בַּבֹּקֶר שֶׁאָז מֵאִיר אוֹר יוֹם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁתִּקֵּן אַבְרָהָם שֶׁהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁגִּלָּה אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הַבְּרִיאָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, ד): “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם” – ‘בְּאַבְרָהָם’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה יב, ט). כִּי אַבְרָהָם הִתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהֵם הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר יְדִיעַת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְהִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן הָיָה עוֹסֵק כָּל יָמָיו בִּצְדָקָה וָחֶסֶד כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם כַּנַּ”ל. כִּי הַנֹּעַם בְּחִינַת יָמִין בְּחִינַת אַבְרָהָם בְּחִינַת (תהלים טז, יא) “נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח”. וְעַל-כֵּן אַבְרָהָם הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁגִּלָּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי זָכָה לְמֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית, כִּי אָז עִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר יוֹם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת הוּא בַּבֹּקֶר בְּשַׁחֲרִית, שֶׁאָז מַאֲרִיכִין בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה בְּחִינַת “נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל” (שמואל-ב כג, א), כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים מִקֹּדֶם פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה בְּחִינַת נִדְבַת לֵב, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקַבְּלִין הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל. וְאַחַר-כָּךְ אוֹמְרִים בִּרְכוֹת הַמְאוֹרוֹת וּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁאָז הוּא הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּיָּדוּעַ. כִּי הַמֹּחִין נִמְשָׁכִין מֵהַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת הַהוֹלָדָה, הַיְנוּ בְּחִינַת הַנְּשָׁמוֹת הַנּוֹלָדִים. וְנִמְשָׁכִין בְּכָל יוֹם עַל-יְדֵי הַמֹּחִין הַנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע כַּיָּדוּעַ בַּכַּוָּנוֹת. וְאַחַר-כָּךְ מִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁאָז עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם הַמֹּחִין לְמַטָּה יוֹתֵר כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר הוּא עַל-יְדֵי תְּפִלָּה דַּיְקָא, עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין וּמְבַקְּשִׁין מֵה’ יִתְבָּרַךְ כָּל צְרָכָיו כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נ, טו): “וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי”, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ.

וְעַל-כֵּן תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה גָּבֹהַּ מְאֹד וְיָקָר מִכָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעַל-יְדֵי כָּל פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וּבִרְכַּת הַמְאוֹרוֹת מְגַדְּלִין כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וּמוֹדִיעִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ וּבָרָא הַכֹּל לִכְבוֹדוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ בְּיוֹתֵר הוּא עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה. שֶׁבָּזֶה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין עַל צְרָכָיו, בָּזֶה מוֹדִים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ וּמַשְׁגִּיחַ בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וּבְיָדוֹ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע. וְנָתַן לָנוּ כֹּחַ וּרְשׁוּת לְרַצּוֹתוֹ וּלְפַיְּסוֹ בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, עַד שֶׁיָּשׁוּב מִמִּדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבִים וּלְמַלְּאוֹת כָּל מַחֲסוֹרֵנוּ.

וְזֶהוּ עִקַּר כְּבוֹדוֹ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין מוֹדִיעִין וּמְפַרְסְמִין זֹאת, עֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁמְּשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ וּמוֹדִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וּבוֹרֵא הַכֹּל כוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ בְּוַדַּאי, אֲבָל עֲדַיִן לֹא הוֹדִיעוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁמַּשְׁגִּיחַ גַּם עַתָּה בְּעוֹלָמוֹ וְשֶׁהוּא מְבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵם מַרְבִּים בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כְּבוֹדוֹ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַכֹּל. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ” (ליקוטי מוהר”ן צז) שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה שֶׁצָּפָה שֶׁיְּקַבֵּל שַׁעֲשׁוּעִים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּמְשְׁלוּ בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. כִּי זֶהוּ עִקַּר הַכָּבוֹד שֶׁמְּקַבֵּל מֵהָאָדָם דַּיְקָא שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַכֹּל כַּנַּ”ל.

הַיְנוּ מַה שֶּׁבִּגְדֻלַּת נִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים בָּרָא בְּרִיאָה כָּזֹאת שֶׁהוּא הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁל בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ, שֶׁכָּל זֶה רָחוֹק בְּוַדַּאי מְאֹד מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, אֲבָל הֵן הֵן גְּבוּרוֹתָיו, הֵן הֵן נוֹרְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים. כִּי עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא כְּשֶׁאָנוּ מוֹדִים עַל כָּל הַדְּבָרִים הָרְחוֹקִים מִדַּעְתֵּנוּ מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס הָעִנְיָן הַזֶּה בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי כְּלָל. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ מַאֲמִינִים בִּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר מַחְשְׁבוֹתָיו וּדְרָכָיו שָׂגְבוּ וְגָבְהוּ מְאֹד מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נה, ט): “כִּי גָּבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבוֹתַי מִמַּחְשְׁבוֹתֵיכֶם” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל שֶׁעַל ה’ יִתְבָּרַךְ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה קֻשְׁיוֹת, כִּי אִם לֹא כֵן יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ עַיֵּן שָׁם.

וְעַל-כֵּן עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ הוּא עַל-יְדֵי תְּפִלָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה רוֹאִין נִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים בְּיוֹתֵר, וְזֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַתְּפִלָּה גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְהָרִאשׁוֹן הָיָה אַבְרָהָם שֶׁיָּגַע וְטָרַח בַּעֲבוֹדָתוֹ מְאֹד וְשִׁבֵּר וּבִטֵּל כָּל תַּאֲווֹתָיו וּמָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִילוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל יָמָיו. וְהִרְבָּה בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מְאֹד עַד שֶׁהִמְשִׁיךְ דֶּרֶךְ הַתְּפִלָּה בָּעוֹלָם וְתִקֵּן לָנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. וְכֵן אַחַר-כָּךְ בָּא יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְתִקְּנוּ יוֹתֵר תְּפִלַּת מִנְחָה וּמַעֲרִיב. וְכֵן כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאַחֲרֵיהֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כֻּלָּם הָלְכוּ בְּדַרְכֵיהֶם וְחִזְּקוּ אוֹתָנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְאָנוּ צְרִיכִים לְבַטֵּל דַּעְתֵּנוּ הַפְּחוּתָה וְהַחֲסֵרָה מְאֹד וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה עַל כָּל דָּבָר וּלְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיָדֵינוּ לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ לַהֲפֹךְ דַּעְתּוֹ מִדִּין לְרַחֲמִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָאֱמֶת הוּא כֵּן. וְזֶה עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד הוּא עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל:

ב נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא בְּשַׁחֲרִית כְּשֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם, כִּי מִשָּׁם עִקַּר אוֹר יוֹם כַּנַּ”ל. וְהַיּוֹם הוֹלֵךְ וּמֵאִיר בְּתָקְפּוֹ עַד נְכוֹן הַיּוֹם שֶׁהוּא עַד חֲצוֹת. וְאַחַר-כָּךְ מַתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב וְהוֹלֵךְ הָאוֹר וְנִתְמַעֵט, וְאָז נִתְמַעֵט וְנִתְעַלֵּם בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם שֶׁהֵם הַמֹּחִין וְאָז רוֹצִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְגַּבֵּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי עִקַּר יְנִיקָתָם הוּא כְּשֶׁאוֹר הַנֹּעַם מִתְמַעֵט.

כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם, בִּשְׁלֵמוּת, אֵין שַׁיָּךְ שׁוּם סָפֵק וּמַחֲלֹקֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים כְּלָל, כִּי יוֹדְעִין כָּל הַדְּבָרִים וְכָל הַהֲלָכוֹת עַל בֻּרְיָן מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחִין בִּשְׁלֵמוּת. רַק כְּשֶׁהַמֹּחִין מַתְחִילִין לְהִתְמַעֵט שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, אָז נֶאֱחָזִין סְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת וּמַחֲלֹקֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים. וּכְשֶׁאֵין מְתַקְּנִים וּמַמְתִּיקִין אוֹתָם, מִשָּׁם בָּאִים כָּל הַקִּלְקוּלִים וְכָל הַפְּגָמִים חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ בְּחִינַת חֵטְא הָעֵגֶל עַל-יְדֵי הָעֵרֶב רַב שֶׁהָיָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם דַּיְקָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב, א) “וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת פט.) “כִּי בָּא שֵׁשׁ” וְכוּ’. כִּי הָעֵרֶב רַב הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת חוֹבְלִים מִבְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ הַפְּגוּמִים בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם הָיוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁהִיא תַּכְלִית הַזֻּהֲמָא שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ, וְהֵם הָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי נְעִימַת הַמֹּחִין שֶׁנִּמְשְׁכוּ בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג, יז): “דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם”. אֲבָל עַל-יְדֵי שֶׁהָיוּ פְּגוּמִים בְּיוֹתֵר מְאֹד, עַל-כֵּן לֹא דַּי שֶׁלֹּא נִתְתַּקְּנוּ, אַף גַּם פָּגְמוּ אֶת הַנְּעִימִים עַד שֶׁהִטְעוּ גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל וְהֶחֱטִיאוּם חֲטָאָה גְּדוֹלָה בָּעֵגֶל.

וְכָל זֶה הָיָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם דַּיְקָא, כִּי ‘בָּא שֵׁשׁ’ כַּנַּ”ל. כִּי אָז עִקַּר הַתְחָלַת יְנִיקַת הַחוֹבְלִים מֵחֲמַת שֶׁאוֹר יוֹם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת נֹעַם מַתְחִיל לְהִתְמַעֵט וּלְהִתְעַלֵּם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן תִּקֵּן יִצְחָק תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁזְּמַנָּהּ אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, כְּדֵי לְהַמְתִּיק בְּחִינַת הַחוֹבְלִים, לְבַטֵּל מֵהֶם אֲחִיזַת הָרַע כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ אֶת הַנְּעִימִים אַדְּרַבָּא הַנְּעִימִים יְתַקְּנוּ אוֹתָם וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן יִצְחָק דַּיְקָא תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי יִצְחָק הוּא הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ.

כִּי עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ הוּא עַל-יְדֵי הַהוֹלָדָה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הוֹלָדָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹלָדִין וְנִתְרַבִּין יוֹתֵר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם מְגַדְּלִין כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְיִצְחָק הוּא הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי אַבְרָהָם הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן לֹא נוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, רַק יִצְחָק הוּא הָרִאשׁוֹן בָּזֶה. וְעַל-כֵּן אָז עִקַּר הִתְעוֹרְרוּת הַחוֹבְלִים לָבוֹא וְלִנְפֹּל בַּנְּעִימִים כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁכְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הוֹלָדָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאָז הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז בָּאִים הַחוֹבְלִים לִפֹּל בַּנְּעִימִים וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וּבִפְרָט עַתָּה שֶׁהָיְתָה הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל זֶה הָיוּ מְצַפִּים כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים בְּחִינַת חוֹבְלִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם מָתַי תִּהְיֶה הוֹלָדָה כָּזֹאת שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְתַּקֵּן, [כִּי פְּגַם הַחוֹבְלִים הִתְחִיל מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ מִזֶּה בְּהִלְכוֹת כִּבּוּד אָב וָאֵם עַיֵּן שָׁם בַּהֲלָכָה ב]. עַל-כֵּן הָיָה יִצְחָק תֹּקֶף הַדִּין מֵחֲמַת שֶׁבּוֹ רָצוּ לְהִתְאַחֵז הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים.

עַל-כֵּן תִּקֵּן יִצְחָק דַּיְקָא תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, שֶׁאָז מַתְחִיל יְנִיקַת הַחוֹבְלִים כַּנַּ”ל. כִּי הוּא הָיָה צָרִיךְ בְּיוֹתֵר לְתַקֵּן הַחוֹבְלִים מֵחֲמַת שֶׁהוּא הָיָה הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאָז בָּאִים הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְהַמְתִּיקָם וּלְתַקְּנָם שֶׁלֹּא יִפְגְּמוּ אֶת הַנְּעִימִים יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל:

ג וְעַל-כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁיְּהֵא אָדָם זָהִיר מְאֹד בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, מֵחֲמַת שֶׁאָז צְרִיכִים לְתַקֵּן הַחוֹבְלִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה. כִּי עִקַּר פְּגַם הַתְּפִלָּה הוּא מֵהַחוֹבְלִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבָה בַּתְּפִלָּה. מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל תְּפִלָּה נִמְשָׁכִין מֹחִין מֵהַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמֵּהֶם נִתְהַוִּים נְשָׁמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹלָדָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲסֹק בְּתִקּוּן זֶה, בָּאִים מִיָּד הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וּמִגֹּדֶל הַפְּגָמִים הַנֶּאֱחָזִים בָּהֶם בִּפְרָט עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, עַל-יְדֵי-זֶה פּוֹגְמִים אֶת הַנְּעִימִים וּמְבַלְבְּלִים הַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד מְאֹד. עַל-כֵּן צְרִיכִים לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם מְאֹד מְאֹד, וּבְיוֹתֵר צְרִיכִים לִזָּהֵר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁאָז תֻּקְפָּא דְּדִינָא שָׁלְטָא כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ. הַיְנוּ כִּי אָז עִקַּר יְנִיקַת הַחוֹבְלִים, וְעִקַּר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הִיא בִּשְׁבִיל לְהַמְתִּיקָם כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן צְרִיכִים לִזָּהֵר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה מְאֹד מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל פְּגַם הַחוֹבְלִים שֶׁנֶּאֱחָזִים אָז בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ‘לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁכֵּן אֵלִיָּהוּ לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה’ וְכוּ’ (ברכות ו:). כִּי אֵלִיָּהוּ הָיָה צָרִיךְ לְבַטֵּל אָז אֶת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּמְשַׁךְ מִפְּגַם הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל שֶׁעַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִים לַעֲבוֹדָה זָרָה [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן רנא לִקּוּטֵי חֵלֶק א וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת]. וְזֶהוּ “עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים” (מלכים-א יח, כא), זֶהוּ בְּחִינַת הַחוֹבְלִים שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וּסְפֵקוֹת, בְּחִינַת פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים, וְעַל-כֵּן הַכְנָעָתָם הָיְתָה בַּמִּנְחָה דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת הַחוֹבְלִים בַּמִּנְחָה שֶׁנִּתְתַּקְּנָה בִּשְׁבִיל זֶה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ “וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים”, “וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם” – זֶה בְּחִינַת ‘חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים’, כִּי הַנְּעִימִים הֵם בְּחִינַת פָּנִים בְּחִינַת ‘שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת’ וְכוּ’. וְזֶהוּ “וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם” – שֶׁהָעָם שֶׁנֶּאֶחְזוּ בָּהֶם הַחוֹבְלִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בָּאוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, עַתָּה נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם, דְּהַיְנוּ עַל הַנְּעִימִים שֶׁהֵם פְּנֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים. כִּי עִקַּר אוֹר הַפָּנִים הָאֲמִתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל, הַיְנוּ בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנּוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כַּנַּ”ל, וְאָז נִתְתַּקְּנוּ בֶּאֱמֶת. וְזֶהוּ “וַיֹּאמְרוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים” שְׁתֵּי פְּעָמִים, כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַחוֹבְלִים הוּא מִבְּחִינַת דִּינִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹהִים כַּיָּדוּעַ, וְהַנְּעִימִים הֵם בְּחִינַת ה’ בְּחִינַת רַחֲמִים. וְאָז אָמְרוּ ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’ שֶׁכֻּלּוֹ חַד. כִּי הַדִּין נִכְלָל בְּרַחֲמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַחוֹבְלִים הַנֶּאֱחָזִים בְּהַדִּין נִכְלָלִין בַּנְּעִימִים שֶׁשָּׁרְשָׁם רַחֲמִים.

וְעַל-כֵּן כָּפְלוּ וְאָמְרוּ שְׁתֵּי פְּעָמִים ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’ לְחַזֵּק הָעִנְיָן, לְהוֹרוֹת שֶׁתִּקּוּן זֶה יִהְיֶה נִשְׁאָר קַיָּם לָנֶצַח. כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁהַחוֹבְלִים בְּחִינַת דִּינִים נוֹפְלִים בַּנְּעִימִים הֵם מִתְגַּבְּרִים אַחַר-כָּךְ וּפוֹגְמִים אֶת הַנְּעִימִים יוֹתֵר. אֲבָל עַתָּה בְּכֹחַ אֵלִיָּהוּ שֶׁתִּקֵּן אָז תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד, עַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה נִשְׁאָר קַיָּם הַתִּקּוּן לָנֶצַח שֶׁהַחוֹבְלִים יִתְהַפְּכוּ לִנְעִימִים. וְזֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי פְּעָמִים ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’, כְּנֶגֶד מֹחִין שֶׁל הַנְּעִימִים וּמֹחִין שֶׁל הַחוֹבְלִים, שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם נַשִּׂיג כִּי ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’. כִּי הַחוֹבְלִים לֹא יִפְגְּמוּ אֶת הַנְּעִימִים רַק גַּם הֵם מִתְהַפְּכִין לִנְעִימִים וּמוֹדִים כִּי ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’:

ד וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת ‘תְּפִלַּת הַמִּנְחָה’ אַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם בַּבֹּקֶר הִקְרִיבוּ מִנְחָה כְּמוֹ שֶׁהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת כַּמּוּבָא בְּמָגֵן אַבְרָהָם, כִּי עַכְשָׁו עוֹסְקִין לְהַמְתִּיק וּלְתַקֵּן הַחוֹבְלִים כַּנַּ”ל, אֲשֶׁר עִקַּר זֶה הַתִּקּוּן נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת בְּשֵׁם מִנְחָה בְּחִינַת צְדָקָה בְּחִינַת (מַלְאָכִי ג, ג): “וְהָיוּ לַה’ מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה”. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁתִּהְיֶה הַצְּדָקָה בִּבְחִינַת קָרְבַּן מִנְחָה, שֶׁהוּא קָרְבַּן עָנִי שֶׁמַּקְרִיב הַקָּרְבָּן בְּכָל נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק ‘וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה’ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם שֶׁבְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא נֶאֱמַר ‘נֶפֶשׁ’ כִּי אִם בְּמִנְחָה וְכוּ’. כִּי ‘מִי דַּרְכּוֹ לְהַקְרִיב מִנְחָה? עָנִי, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ’. כִּי בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁלִּפְעָמִים מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם קִלְקוּל הַחוֹבְלִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁפּוֹגְמִים גַּם אֶת הַנְּעִימִים כְּשֶׁנּוֹפְלִים בָּהֶם לְהִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי כְּלִי שֶׁל הַצְּדָקָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל, כָּל זֶה נִתְהַוֶּה עַל-יְדֵי שֶׁגַּם הַכְּלִי שֶׁל הַצְּדָקָה אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵין מְקַבְּלִין אוֹר הַנֹּעַם בִּשְׁלֵמוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה קָשֶׁה לְתַקֵּן אֶת הַחוֹבְלִים עַד שֶׁלִּפְעָמִים יְכוֹלִים חַס וְשָׁלוֹם הַחוֹבְלִים לִפְגֹּם גַּם אֶת הַנְּעִימִים כַּנַּ”ל, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְקַיְּמִין מִצְוַת הַצְּדָקָה כָּרָאוּי, כִּי מַעֲלַת מִצְוַת צְדָקָה הִיא בְּלִי שִׁעוּר.

וְכָל הַתּוֹרָה וְכָל תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת תָּלוּי בָּזֶה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ, וְכָל כְּבוֹדוֹ נִתְגַּלָּה עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁעַל יָדָהּ נִמְשָׁךְ נֹעַם הָעֶלְיוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן ‘שְׁקוּלָה מִצְוַת צְדָקָה כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא ט.). אֲבָל צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה מְאֹד וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת הַצְּדָקָה כָּרָאוּי, שֶׁיִּתֵּן בְּלֵב שָׁלֵם לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְשֶׁיַּזְמִין לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ עֲנִיִּים הֲגוּנִים לִזְכּוֹת בָּהֶם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוכה מט:) ‘שֶׁמָּא תֹּאמַר כָּל הַבָּא לִקְפֹּץ וְלִתֵּן צְדָקָה קוֹפֵץ, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים לו, ח) מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַצְּדָקָה שֶׁיִּתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי-זֶה, שֶׁזֶּה תִּקּוּן וְקִיּוּם כָּל הַבְּרִיאָה. עַל-כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן בַּצְּדָקָה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ לֹא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לִתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בֶּאֱמֶת הָעוֹסְקִים לְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ, כַּמָּצוּי בְּכַמָּה אֲנָשִׁים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שֶׁאֵין נוֹתְנִים כִּי אִם לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה וְכָבוֹד גָּדוֹל הֵם מֻכְרָחִין לִתֵּן לוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פְּחִיתַת כָּבוֹד כְּשֶׁלֹּא יִתְּנוּ לְאִישׁ כָּזֶה. וְעַל עֲנִיִּים הֲגוּנִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת אֵינָם מַשְׁגִּיחִים כְּלָל וּמַעֲלִימִין עֵינֵיהֶם מֵהֶם. נִמְצָא שֶׁהַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין הִיא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָם, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁבְּוַדַּאי שֶׁגַּם בְּזֹאת הַצְּדָקָה יֵשׁ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, אֲבָל קָשֶׁה לְתַקֵּן הַחוֹבְלִים עַל-יְדֵי צְדָקָה כָּזֹאת מֵאַחַר שֶׁהַצְּדָקָה בְּעַצְמָהּ אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת בִּשְׁבִיל כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַצְּדָקָה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מִנְחָה שֶׁהִיא קָרְבַּן עָנִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ בְּקָרְבָּנוֹ רַק לַשָּׁמַיִם לְבַד מֵחֲמַת שֶׁנְּתִינָתוֹ מֻעֶטֶת. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מנחות קי.): ‘נֶאֱמַר בְּקָרְבַּן בְּהֵמָה “רֵיחַ נִיחוֹחַ” וְנֶאֱמַר וְכוּ’ וְנֶאֱמַר בַּמִּנְחָה “רֵיחַ נִיחוֹחַ” לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם’. כִּי הֶעָנִי מְכַוֵּן בְּוַדַּאי בִּנְתִינָתוֹ לַשָּׁמַיִם לְבַד מֵאַחַר שֶׁנְּתִינָתוֹ מֻעֶטֶת וְאֵין מַגִּיעַ לוֹ כָּבוֹד עַל-יְדֵי נְתִינָתוֹ. כְּמוֹ כֵן הֶעָשִׁיר אַף-עַל-פִּי שֶׁנּוֹתֵן הַרְבֵּה חָלִילָה לוֹ לְהִתְגָּאוֹת בִּנְתִינַת הַצְּדָקָה וּלְהִתְכַּוֵּן לִכְבוֹדוֹ, רַק שֶׁכָּל מַה שֶּׁיִּתֵּן צְדָקָה אַף-עַל-פִּי שֶׁיִּתֵּן לִצְדָקָה הוֹן הַרְבֵּה יִהְיֶה בְּעֵינָיו כְּעָנִי. כִּי בֶּאֱמֶת נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ הַכֹּל עֲנִיִּים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ויקרא רבה כז, ב) “מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם” (איוב מא, ג). כִּי הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים-א כט, יד): “כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ”. וְעַל-כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעֵת שֶׁנָּתַן הוֹן רַב לְנִדְבַת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר “וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית ה’ כֶּסֶף וְזָהָב” וְכוּ’ (שם כב, יד). כִּי הֶחֱזִיק כָּל נְתִינָתוֹ לַעֲנִיּוּת. וְכֵן דַּרְכּוֹ תָּמִיד לִקְרוֹת אֶת עַצְמוֹ עָנִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מ, יח): “וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן” וְכוּ’, וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים. וּצְדָקָה כָּזֹאת יְקָרָה מְאֹד כִּי מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְעָנִי וְאֵין מִתְכַּוֵּן בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ כְּלָל רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְזֶה בְּחִינַת מִנְחָה שֶׁהִיא קָרְבַּן עָנִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם.

וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַצְּדָקָה בְּחִינַת מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקַבְּלִין בִּשְׁלֵמוּת אוֹר הַנֹּעַם עַד שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן גַּם אֶת הַחוֹבְלִים וְכַנַּ”ל. וּמֵחֲמַת שֶׁזֶּה הַתִּקּוּן צְרִיכִין בְּיוֹתֵר בְּעֵת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי אָז עִקַּר הַתְחָלַת תִּקּוּן הַחוֹבְלִים, עַל-כֵּן נִקְרֵאת תְּפִלָּה זֹאת בְּשֵׁם מִנְחָה וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים לו, ח) “מַה יָּקָר חַסְדְּךָ” שֶׁמִּזֶּה הַפָּסוּק לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁלֹּא כָּל הַבָּא לִקְפֹּץ קוֹפֵץ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים’ – שֶׁיָּקָר מְאֹד הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה לִזְכּוֹת לִתֵּן הַצְּדָקָה כָּרָאוּי לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְזֶהוּ “וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן” – שֶׁיִּזְכֶּה לִתֵּן לִבְנֵי אָדָם הַחוֹסִים בּוֹ בְּצֵל כְּנָפָיו יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ עֲנִיִּים הֲגוּנִים בֶּאֱמֶת. וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה לָזֶה, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה כְּלִי בִּשְׁלֵמוּת לְקַבֵּל אוֹר נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ’. וְזֶהוּ “יִרְוְיוּן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם” – כִּי עַל-יְדֵי צְדָקָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְנַחַל עֲדָנֶיךָ וְכוּ’. שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן וְכַנַּ”ל:

ה וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב. כִּי יַעֲקֹב הוּא שְׁלֵמוּת הָאָבוֹת, וְהוּא עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בִּבְחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. כִּי אַבְרָהָם הִתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַנֹּעַם עַל-יְדֵי רִבּוּי הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה, כִּי הָיָה נְדִיב לֵב הָרִאשׁוֹן, וְעַל-כֵּן תִּקֵּן שַׁחֲרִית כַּנַּ”ל. וְיִצְחָק עָסַק לְהַמְתִּיק בְּחִינַת הַחוֹבְלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגְּמוּ אֶת הַנְּעִימִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה כַּנַּ”ל. וְיַעֲקֹב הוּא עִקַּר הַתִּקּוּן, וְעַל-כֵּן תִּקֵּן עַרְבִית שֶׁהוּא תִּקּוּן נִפְלָא שֶׁהִתְקִין לְהִתְפַּלֵּל גַּם בַּלַּיְלָה בְּעֵת הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים הַפְּגוּמִים לְגַמְרֵי כִּי בּוֹ תִּרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים וּמַזִּיקִים דִּמְחַבְּלֵי עָלְמָא. כִּי כָּל הַמַּזִּיקִים נִקְרָאִים מְחַבְּלִים, וְכֹחָם עַל-יְדֵי פְּגַם הָעֲבֵרוֹת שֶׁנִּקְרָאִים בִּלְשׁוֹן חַבָּלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה א, ז): “חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ”. וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא עִקַּר פְּגַם הַנְּעִימִים כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרָא בְּשֵׁם חַבָּלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו, יב): “כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ” וְכוּ’, וְתַרְגּוּמוֹ ‘אֲרֵי חַבִּילוּ אוֹרְחֵיהוֹן’ וְכוּ’. וְעִקַּר שְׁלִיטָתָם בַּלַּיְלָה שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת פְּגַם הַבְּרִית בְּחִינַת מִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְלָן. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יז, ג): “בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לָיְלָה צְרַפְתַּנִי בַּל תִּמְצָא”, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם.

וְעַל-כֵּן בַּלַּיְלָה אֵין זְמַן תְּפִלָּה מִן הַדִּין מֵאַחַר שֶׁאָז מִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאִיתָא בַּזוֹהַר ‘כַּד לַיְלָה פָּרִישׁ גַּדְפָהָא עַל עָלְמָא כָּל תַּרְעֵי דְּגַן-עֵדֶן סְתִימִין’ וְכוּ’. כִּי בְּגַן-עֵדֶן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה כַּנַּ”ל. וּבַלַּיְלָה תַּרְעֵי דְּגַן-עֵדֶן סְתִימִין, כִּי אָז מִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין בְּחִינַת נֹעַם לְגַמְרֵי כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת. וְעַל-כֵּן לֹא הָיָה רָאוּי לְתַקֵּן תְּפִלָּה בַּלַּיְלָה. אֲבָל יַעֲקֹב בְּגֹדֶל כֹּחוֹ תִּקֵּן לְהִתְפַּלֵּל גַּם בַּלַּיְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁתִּקֵּן. כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה ז, כ): “תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב”. וְעַל-יְדֵי אֱמֶת עִקַּר תִּקּוּן שֶׁל כָּל הַחוֹבְלִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת. כִּי יִצְחָק הִתְחִיל לְתַקֵּן הַחוֹבְלִים, וְעַל-כֵּן תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא בַּיּוֹם רַק שֶׁמַּתְחִיל לַעֲרֹב שֶׁאָז הַתְחָלַת אֲחִיזַת הַחוֹבְלִים כַּנַּ”ל. אֲבָל יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁנּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל אֲפִילּוּ בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה בְּעֵת שֶׁמִּתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה זָכָה לְתַקֵּן מֵחֲמַת שֶׁהוּא הָיָה בִּבְחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי אֱמֶת נִתְבַּטְּלִין כָּל הַחוֹבְלִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַחוֹבְלִים הוּא מִמַּחֲלֹקֶת כַּנַּ”ל, וּבִתְחִלָּה מַתְחִיל הַמַּחֲלֹקֶת בִּקְדֻשָּׁה, וְאַחַר-כָּךְ נִשְׁתַּלְשֵׁל מִמֶּנּוּ אֲחִיזָה לְמַטָּה עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת גָּמוּר, עַד שֶׁנִּתְהַוֶּה אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת לְגַמְרֵי שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֲטָאִים שֶׁנִּקְרָאִים חוֹבְלִים כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל-יְדֵי אֱמֶת נִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת.

כִּי מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לֹא יַזִּיק לוֹ שׁוּם מַחֲלֹקֶת מֵאַחַר שֶׁהוּא חָפֵץ רַק בְּהָאֱמֶת, כִּי עִקַּר יְנִיקָתָם מִמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה שֶׁהַחֲכָמִים חוֹלְקִים בַּהֲלָכָה זֶה אוֹסֵר וְזֶה מַתִּיר, וְאֵלּוּ הַחֲכָמִים שְׁנֵיהֶם מִתְכַּוְּנִים אֶל הָאֱמֶת, רַק שֶׁזֶּה נִרְאֶה לְדַעְתּוֹ כָּךְ וְזֶה לְהֵפֶךְ. וּמִי שֶׁחָפֵץ בָּאֱמֶת אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ זֶה הַמַּחֲלֹקֶת כְּלָל, כִּי מַאֲמִין שֶׁבֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. וּכְבָר לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן מַחֲלֹקֶת כָּזֶה כְּגוֹן ‘סָפֵק דְּאוֹרַיְיתָא לְחֻמְרָא וּדְרַבָּנָן לְקֻלָּא’ וְכוּ’, וְ’יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים’ וְכוּ’. וְכֵן בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כְּשֶׁחָפֵץ רַק בָּאֱמֶת אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ כְּלָל, כִּי הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת מוֹסְרִין לוֹ מַלְאָךְ שֶׁל אֱמֶת וְיִזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת. מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהַחוֹלְקִים הֵם אֲנָשִׁים גַּסִּים אוֹ אֲנָשִׁים קַלִּים וּרְשָׁעִים, בְּוַדַּאי יוּכַל לְהָבִין הֵיכָן הָאֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא אוֹר ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וּמִי שֶׁחָפֵץ בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מֵאִיר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וָאֲפֵלָה [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה” וְכוּ’. עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן ט].

וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תִּקֵּן שֶׁנּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל גַּם בְּעֵת חֶשְׁכַת לַיְלָה, גַּם בְּעֵת שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים בְּיוֹתֵר. כִּי הָאֱמֶת מֵאִיר בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַחֹשֶׁךְ וָאֲפֵלָה, כִּי אֱמֶת הוּא אוֹר ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (מִיכָה ז, ח): “כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה’ אוֹר לִי”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלט, יב): “גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמְּךָ וְלַיְלָה כַיּוֹם יָאִיר” וְכוּ’. וּכְתִיב (שם יח, כט): “כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה’ אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי”. וּכְתִיב (שם כג, ד): “גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי”. וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית לְהִתְפַּלֵּל גַּם בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַחֹשֶׁךְ עַל-יְדֵי גֹּדֶל הָאֱמֶת שֶׁהִמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם, עַל-כֵּן הוּא עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הַחוֹבְלִים. כִּי הוּא אֵינוֹ מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ פְּגַם הַחוֹבְלִים הַפְּגוּמִים בְּיוֹתֵר וִיקַלְקְלוּ גַּם אֶת הַנְּעִימִים חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל. כִּי כָּל מִינֵי חוֹבְלִים שֶׁהֵם כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת וְקֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת הַמַּחֲשִׁיכִים אֶת הָעוֹלָם נִתְבַּטְּלִים כְּנֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, כִּי הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁיַּעֲקֹב זָכָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט, ג): “רֵאשִׁית אוֹנִי” כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יבמות עו.), וְלֹא פָּגַם בְּהַמְשָׁכַת הַנְּעִימִים לַהֲנָאַת עַצְמוֹ כְּלָל וּכְלָל. עַל-כֵּן הָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְלֹא יָצָא מִמֶּנּוּ שׁוּם פְּסוּל כְּמוֹ שֶׁיָּצָא מֵאַבְרָהָם וְיִצְחָק – יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו, שֶׁהֵם עִקַּר הַחוֹבְלִים שֶׁהֶחֱרִיבוּ אֶת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְהִגְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם שֶׁשָּׁם הַנֹּעַם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁפָּגְמוּ הַחוֹבְלִים אֶת הַנְּעִימִים בְּעֵת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכָם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם וְיִצְחָק טָרְחוּ מְאֹד וְהִמְשִׁיכוּ אֶת הַנֹּעַם בְּתִקּוּן גָּדוֹל וְתִקְּנוּ גַּם אֶת הַחוֹבְלִים וְהִמְשִׁיכוּ הוֹלָדוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם יִצְחָק שֶׁנּוֹלַד מֵאַבְרָהָם, וְיַעֲקֹב מִיִּצְחָק, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן נִתְעוֹרְרוּ חוֹבְלִים פְּגוּמִים מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם אָז, וְעַל-יְדֵי-זֶה יָצְאוּ מֵהוֹלָדוֹת שֶׁלָּהֶם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. אֲבָל יַעֲקֹב הָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְהִמְשִׁיךְ הַהוֹלָדָה שֶׁלּוֹ רַק עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם לְבַד. וְכָל הַחוֹבְלִים שֶׁרָצוּ לְהִתְאַחֵז בּוֹ כֻּלָּם נִתְתַּקְּנוּ, כִּי בְּגֹדֶל כֹּחוֹ תִּקֵּן כֻּלָּם עַל-יְדֵי גֹּדֶל הָאֱמֶת שֶׁהָיָה בּוֹ. וְעַל-כֵּן זָכָה לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּלִי גְּבוּל וּמֶצֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח, יד) “וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה” וְכוּ’, שֶׁהִיא נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים כִּי אֵין שׁוּם מֶצֶר נֶגְדּוֹ. כִּי יַעֲקֹב בְּחִינַת אֱמֶת מַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, הוּא מַמְשִׁיכוֹ בְּלִי גְּבוּל לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אַבְרָהָם קָרָא אֶת מְקוֹם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ ‘הַר’, וְיִצְחָק קְרָאוֹ ‘שָׂדֶה’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים פח.). כִּי הַר וְשָׂדֶה הוּא מְקוֹם שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת וּמַזִּיקֵי עָלְמָא שֶׁמְּקוֹמָם בְּהַר וְשָׂדֶה. וְעַל-כֵּן שְׁנֵי הַבִּנְיָנִים שֶׁהָיוּ כְּנֶגְדָּם נֶחְרְבוּ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. אֲבָל יַעֲקֹב קְרָאוֹ ‘בַּיִת’ שֶׁשָּׁם אֵין שׁוּם אֲחִיזָה לְהַחוֹבְלִים, כִּי הוּא זָכָה לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַנֹּעַם בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁמְּתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הוּא בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא קְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם בֵּרוּר הַהֲלָכָה, בְּחִינַת שֶׁמַּנְעִימִים זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה. כִּי שָׁם יָשְׁבוּ סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה לְבָרֵר כָּל הַהֲלָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יז, ח) “וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם” וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים כז, ד): “אַחַת שָׁאַלְתִּי וְכוּ’ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה’ וְכוּ’ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'” וְכוּ’. ‘בְּבֵית ה” דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הוּא בְּבֵית ה’ שֶׁהוּא הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. וְהָעִקָּר בַּבַּיִת שֶׁיִּבָּנֶה עַל-יְדֵי יַעֲקֹב בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ שֶׁאָז נִזְכֶּה לְהַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם בְּלִי קִלְקוּל אַחַר-כָּךְ, כִּי הַחוֹבְלִים לֹא יְקַלְקְלוּ עוֹד. כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב בְּחִינַת אֱמֶת יִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּנַּ”ל. כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן וְכוּ’ הַמַּבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. הַיְנוּ מִקָּצֶה הָעֶלְיוֹן מִתְּחִלַּת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁאֵינוֹ פָּגוּם כְּלָל שָׁם. וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיכוֹ עַד תַּכְלִית קָצֶה הַתַּחְתּוֹן לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים הַפְּגוּמִים בְּיוֹתֵר וְכַנַּ”ל:

ו וְזֶהוּ (בראשית כח, יא): “וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם” שֶׁאָז תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות כו:). וְאָז “וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשׁוֹתָיו”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁהָאֲבָנִים הָיוּ מְרִיבוֹת זֶה עִם זֶה וְכוּ’ וְנַעֲשׂוּ כֻּלָּם אֶבֶן אֶחָד. הַיְנוּ כִּי אֲבָנִים הֵם בְּחִינַת הַחוֹבְלִים בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת אַבְנֵי נֶגֶף. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כא, יח) “וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן” וְכוּ’, וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הָיוּ מְרִיבוֹת זֶה עִם זֶה כַּנַּ”ל. אֲבָל יַעֲקֹב בְּגֹדֶל כֹּחוֹ, מִגֹּדֶל הָאֱמֶת שֶׁהָיָה בּוֹ עָשָׂה בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם וְנַעֲשָׂה אֶבֶן אֶחָד, וְעַל-כֵּן אָז תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז “וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר” וְכוּ’ וְסִיֵּם “וְהָאֶבֶן הַזֹּאת וְכוּ’ יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ”, שֶׁנָּדַר נֶדֶר שֶׁהוּא נִדְבַת לֵב, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ מִצְוַת צְדָקָה בִּשְׁלֵמוּת לִתֵּן מַעֲשֵׂר מִכֹּל. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן לְהַמְשִׁיךְ הַנֹּעַם הוּא עַל-יְדֵי צְדָקָה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַצְּדָקָה עַל-יְדֵי יַעֲקֹב בְּחִינַת (תהלים צט, ד) “מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב” וְכוּ’. כִּי הוּא זָכָה לְהַמְשִׁיךְ הַתִּקּוּן שֶׁל הַצְּדָקָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי זָכָה לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעֲשֵׂר, לְתַקֵּן כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרְאָה בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, עַל-יְדֵי עֲשָׂרָה בְּחִינוֹת חֶלְקֵי הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. כִּי כָּל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי צְדָקָה בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת נְתִינַת מַעֲשֵׂר לִצְדָקָה, לְתַקֵּן כָּל חֶלְקֵי הַכָּבוֹד שֶׁכָּלוּל בְּעֶשֶׂר כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ’, שֶׁכַּוָּנָתוֹ בִּנְתִינַת הַמַּעֲשֵׂר הוּא בִּשְׁבִיל אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בִּלְבַד לֹא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ בְּחִינַת (דברים טז, כ) “צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף”, שֶׁכַּוָּנְתְךָ בְּהַצְּדָקָה שֶׁתִּתֵּן יִהְיֶה לְמַעַן הַצֶּדֶק לְבַד כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמְךָ כְּלָל. כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁפּוֹגְמִים בָּזֶה וּמִתְכַּוְּנִים בְּהַצְּדָקָה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יֵשׁ כֹּחַ לְהַחוֹבְלִים לִפְגֹּם אֶת הַנְּעִימִים, עַד שֶׁגַּם הֵם נִתְקַלְקְלִים חַס וְשָׁלוֹם וְכַנַּ”ל. וְאָז הוּא חַס וְשָׁלוֹם מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע. כִּי הַחוֹבְלִים בְּחִינַת רֶשַׁע הִתְגַּבְּרוּ עַל הַנְּעִימִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל-יְדֵי הַצֶּדֶק דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הִזְהִיר הַפָּסוּק “צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף”, שֶׁתְּכַוֵּן בְּהַצְּדָקָה לְמַעַן הַצֶּדֶק לְבַד. וְאָז יִשָּׁאֵר הַצֶּדֶק עַל מְקוֹמוֹ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אַדְּרַבָּה הַצֶּדֶק יְתַקֵּן גַּם הַחוֹבְלִים.

וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת ‘צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף’ שְׁתֵּי פְּעָמִים. כִּי גַּם הַחוֹבְלִים נִתְהַפְּכִים לְצֶדֶק כְּשֶׁכַּוָּנָתוֹ בִּצְדָקָה בֶּאֱמֶת שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְמַעַן הַצְּדָקָה לְבַד, בִּבְחִינַת ‘צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף’ וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ “לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ” (שם), כִּי עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִים לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘לְמַעַן תִּחְיֶה’ וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת מִבְּחִינַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים טז, יא): “תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח”, וְזֶהוּ ‘נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח’ דַּיְקָא שֶׁיִּשָּׁאֵר הַנְּעִימוּת לָנֶצַח וְלֹא יוּכְלוּ הַחוֹבְלִים לְקַלְקְלוֹ חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים בְּחִינַת (שם כד, ו): “זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה”. שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הַדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמְגַדְּלִים כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְשָׁכִים עַל-יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא אֱמֶת שֶׁהוּא אוֹר הַפָּנִים בִּבְחִינַת “אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף” וְכַנַּ”ל. וְהוּא זָכָה לִנְעִמוֹת נֶצַח, כִּי בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁיִּבָּנֶה בִּזְכוּתוֹ יִתְקַיֵּם לָנֶצַח וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ’, בְּחִינַת יַעֲקֹב בְּחִינַת אֱמֶת, ‘נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח’. כִּי עַל-יְדֵי גֹּדֶל הָאֱמֶת לֹא יוּכְלוּ הַחוֹבְלִים לְקַלְקְלוֹ רַק יִשָּׁאֵר וְיִתְקַיֵּם הַנְּעִימוֹת לָנֶצַח כַּנַּ”ל:

ז וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה. כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד הוּא עַל-יְדֵי הָאָדָם שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְעִקַּר הָאָדָם נִמְשָׁךְ מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּחִינַת הַנֹּעַם, וְזֶה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַשּׁוֹפָר שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה בִּבְחִינַת “הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה” (שם לג, ג), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נֹעַם בְּחִינַת “נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל” (שמואל-ב כג, א) וְזֶה בְּחִינַת “עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ” וְכוּ’ (תהלים מז, ו). כִּי תְּרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר הֵם בְּחִינַת נְגִינָה וְזִמְרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל [וְעַיֵּן כָּל זֶה בִּדְבָרֵינוּ בְּהִלְכוֹת בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת הֲלָכָה ד].

וְעַל-כֵּן קוֹרִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֵדַת יִצְחָק, כִּי יִצְחָק הוּא הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, שֶׁנִּמְשַׁךְ מִנֹּעַם עֶלְיוֹן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ כַּנַּ”ל [וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהִלְכוֹת בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם]. וְזֶהוּ בְּחִינַת תֹּקֶף הַדִּינִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁצְּרִיכִים לְהַמְתִּיקָם בְּכַמָּה הַמְתָּקוֹת כַּיָּדוּעַ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁאָז צְרִיכִין לְעוֹרֵר נֹעַם הָעֶלְיוֹן כְּדֵי לְגַלּוֹת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אָז בָּאִין הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן כַּנַּ”ל. וְגַם כִּי כָּל פְּגַם הַחוֹבְלִים נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ [בְּהִלְכוֹת כִּבּוּד אָב וָאֵם עַיֵּן שָׁם], וְחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַל-כֵּן נִתְעוֹרְרִין אָז כָּל תֹּקֶף הַדִּינִים. כִּי הַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת בְּחִינַת דִּינִים קָשִׁים, כִּי מִשָּׁם שָׁרְשָׁם כַּיָּדוּעַ. וְזֶה כָּל עֲבוֹדַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים לְהַמְתִּיק תֹּקֶף הַדִּינִים, הַיְנוּ לְהַמְתִּיק לְבַטֵּל יְנִיקַת הַחוֹבְלִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְגַּבֵּר לְקַלְקֵל אֶת הַנְּעִימִים חַס וְשָׁלוֹם, וְאַדְּרַבָּא הַחוֹבְלִים יִתְתַּקְּנוּ עַל-יְדֵי הַנְּעִימִים וְכַנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִים לִנְסֹעַ לִגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁיּוֹדְעִים לַעֲסֹק בְּתִקּוּן זֶה בִּשְׁלֵמוּת.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהוֹלְכִין עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הוּא בְּנֹעַם הָעֶלְיוֹן וְכוּ’, [כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהִלְכוֹת בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם]. כִּי יֵשׁ עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה בְּעִנְיָן זֶה לְתַקֵּן בְּחִינַת הַחוֹבְלִים, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִין הֶאָרָה יוֹתֵר מִנְּעִימוּת עֶלְיוֹן יוֹתֵר, בָּאִים חוֹבְלִים מְקֻלְקָלִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהִתְתַּקֵּן וִיכוֹלִים לִגְרֹם קִלְקוּל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם. עַל-כֵּן צְרִיכִין לָזֶה צַדִּיק גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה וְלֹא יִפְגֹּם שָׁם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כִּי זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה בְּתַכְלִית, וְאֵין לוֹ שׁוּם נְגִיעָה כָּל שֶׁהִיא בְּשׁוּם נִדְנוּד תַּאֲוָה בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִנְּפִילַת נְעִימוּת הָעֶלְיוֹן. וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת בִּשְׁלֵמוּת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן לְתַקֵּן הַחוֹבְלִים, כִּי אִם מִי שֶׁהוּא נָקִי לְגַמְרֵי מִפְּגַם הַנְּעִימוּת וְאֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, וְהוּא זוֹכֶה לִנְעִימוּת נִצְחִי בִּבְחִינַת ‘נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח’, שֶׁשָּׁם אֵין מַגִּיעַ שׁוּם פְּגָם כְּלָל.

וְזֶה בְּחִינַת הַשּׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם כְּלַל הַנְּעִימוּת הָעֶלְיוֹן. כִּי קוֹל הַשּׁוֹפָר חָזָק וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה וּלְעוֹרֵר תַּכְלִית הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, בִּבְחִינַת (שמות יט, יט): “וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד” וְכוּ’. וּכְתִיב (שם טז): “וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאֹד”, שֶׁקּוֹל הַשּׁוֹפָר חָזָק מְאֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַחוֹבְלִים מֵחֲמַת שֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר תַּכְלִית הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַחוֹבְלִים לְקַלְקְלוֹ וְכַנַּ”ל. אֲבָל צְרִיכִין לָזֶה כֹּחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד שֶׁפֵּרֵשׁ עַצְמוֹ מִכָּל וָכֹל מִנְּפִילַת הַנְּעִימוּת שֶׁנָּפַל לְזֶה הָעוֹלָם לְכָל הַתַּאֲווֹת וְכַנַּ”ל. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין שָׁכִיחַ עַתָּה צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּזֶה, עַל-כֵּן צְרִיכִים לֵילֵךְ וְלִסַּע עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַמֻּפְלָגִים בְּמַעֲלָה שֶׁזָּכוּ לָזֶה.

וְזֶהוּ (תהלים פט, טז): “אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה”, ‘יֹדְעֵי’ דַּיְקָא שֶׁיְּכוֹלִים לְעוֹרֵר הַמֹּחִין עַל-יְדֵי הַתְּרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכוֹלִים לְהַגִּיעַ עִם הַתְּרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר עַד תַּכְלִית נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַדַּעַת וְהַמֹּחִין כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “ה’ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן”. זֶה בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח’ וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ “בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם”, כִּי שָׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת ‘שֹׂבַע שְׂמָחוֹת’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “בְּצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ”, ‘בְּצִדְקָתְךָ’ דַּיְקָא. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹהֲגִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בְּיָמִים אֵלּוּ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַכְּלִי שֶׁל הַצְּדָקָה כַּנַּ”ל. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי כָּל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַחוֹבְלִים כַּנַּ”ל, וְעַתָּה עוֹסְקִין לְתַקְּנָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה:

ח וְזֶהוּ בְּחִינַת יוֹם כִּפּוּר. שֶׁאָז עִקַּר גְּמַר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַחֲטָאִים שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַחוֹבְלִים כִּי אָז הוּא סְלִיחַת עֲווֹנוֹת, כִּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עוֹלִין עַד הַבִּינָה כַּיָּדוּעַ, וּבִינָה הִיא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים. כִּי ‘נֹעַם’ בְּגִימַטְרִיָּא קס”א וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ בַּחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים, וּבְעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר צְרִיכִין לֶאֱכֹל. כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, וְעִקַּר הַכָּבוֹד הוּא עַל-יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַכָּבוֹד נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הוֹלָדָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם. כִּי רָצָה שֶׁיַּעֲלֶה כְּבוֹדוֹ מִבְּנֵי אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִירָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים (פִּיּוּט לְיוֹם כִּפּוּר): ‘וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר’ וְכוּ’. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים. וְעַל-כֵּן עִקַּר כְּבוֹדוֹ כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הוֹלָדָה עַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם וְכַנַּ”ל.

וְזֶה כְּלָל, שֶׁכָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהָאַהֲבוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִשְׁתַּלְשְׁלִין מִנְּעִימַת הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת (שיר השירים ז, ז) “מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים”. וְזֶה כָּל עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין לְעַצְמָן כְּלָל מִמְּתִיקוּת וּנְעִימוּת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, רַק הֵם מְשַׁבְּרִין כָּל הַתַּאֲווֹת וּמַעֲלִין כָּל הַנְּעִימוּת לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן. וְזֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁהַבֶּן אָדָם שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מְשַׁבֵּר אֶת כָּל תַּאֲווֹתָיו וּמַעֲלֶה הַכֹּל לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן. וְעַל-כֵּן הַתַּלְמִיד חָכָם אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית יא:) ‘הַאי בַּר בֵּי רַב דְּיָתִיב בְּתַעֲנִיתָא’ וְכוּ’. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בְּקִיּוּם הָעוֹלָם, וּבְהֶכְרֵחַ לְהַמְשִׁיךְ נֹעַם הָעֶלְיוֹן לְתוֹךְ כָּל הָאַהֲבוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁהֵם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ’, שֶׁהֵם קִיּוּם הָעוֹלָם וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן זֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר הַמְתִיקוּת הַמַּר שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, רַק לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ עַל-פִּי הַתּוֹרָה וּלְהַעֲלוֹת הַנְּעִימוּת לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ כַּנַּ”ל. אֲבָל יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ’. כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא תְּרֵין, אִמָּא וּבְרַתָּא סַלְקִין כַּחֲדָא כַּמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל. כִּי אִמָּא וּבְרַתָּא – זֶה בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן וְהַכָּבוֹד. כִּי נֹעַם הָעֶלְיוֹן – זֶה בְּחִינַת בִּינָה, בְּחִינַת אֵם לַבִּינָה תִקְרָא. וְהַכָּבוֹד – הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהִיא בְּרַתָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מה, יד) “כָּל כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ” וְכוּ’. וְהֵם בְּחִינַת נָעֳמִי וְרוּת, נָעֳמִי – זֶה בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, וְרוּת – הִיא בְּחִינַת כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ז:): ‘לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רוּת שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד שֶׁרִוָּה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת’. וְדָוִד הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד בְּחִינַת ‘מֶלֶךְ הַכָּבוֹד’, וּבְגָלוּתָא נֶאֱמַר בְּהוֹן ‘וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן’ כַּיָּדוּעַ, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים סַלְקִין כַּחֲדָא. הַיְנוּ כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז אֵין צְרִיכִין שֶׁיַּעֲלֶה הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ עַל-יְדֵי שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ הַנֹּעַם בְּאַהֲבוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי זֶה הוּא רַק בְּזֶה הָעוֹלָם. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְקַיֵּם ‘וְנִגְלָה כְּבוֹד ה” וְכוּ’, וְאָז נוּכַל לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד עַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם בְּעַצְמוֹ בְּלִי שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בְּאַהֲבוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם.

וְזֶה בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה וְכוּ’, כִּי הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, כִּי אָז בְּרַתָּא סָלְקָא עַד אִמָּהּ, שֶׁהַכָּבוֹד עוֹלֶה עַד הַנֹּעַם בְּלִי הִתְלַבְּשׁוּת בְּאַהֲבוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם. וְאָז נִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְלֵית רְשׁוּ לַשָּׂטָן לְאַסְטוּנֵי כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. כִּי אָז נִתְבַּטֵּל יְנִיקַת כָּל הַחוֹבְלִים, כִּי יְנִיקָתָם רַק מִפְּגַם הַכָּבוֹד שֶׁנִּפְגָּם עַל-יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בְּהַנְּעִימוּת שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁפּוֹגֵם בָּזֶה כֵּן פּוֹגֵם בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִשָּׁם יְנִיקַת הַחוֹבְלִים. אֲבָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאֵין הַנֹּעַם מִתְלַבֵּשׁ בְּאַהֲבוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם כְּלָל, עַל-כֵּן אֵין לְהַחוֹבְלִים שׁוּם יְנִיקָה אָז. וְעַל-כֵּן אָז הוּא סְלִיחַת הָעֲווֹנוֹת שֶׁבָּאִים מֵהַחוֹבְלִים, כִּי אָז נִתְבַּטְּלִים הַחוֹבְלִים כַּנַּ”ל. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הֶאָרָה זֹאת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁאוֹכְלִין עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִים עַצְמָן בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּא הָאָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁבּוֹ מְלֻבָּשׁ הַנְּעִימוּת בְּתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא צְרִיכִין לְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וְאָז נִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם הִתְלַבְּשׁוּת כְּלָל כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וְיוֹם כִּפּוּר, כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁעוֹלֶה הַכָּבוֹד עִם הַנֹּעַם בְּלִי הִתְלַבְּשׁוּת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ’. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי מִצְוַת אֲכִילָה בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי עַל-יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה עוֹלֶה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת שֻׁלְחַן מְלָכִים מֶלֶךְ הַכָּבוֹד [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “וַיִּבֶן” בְּסִימָן סז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א עַיֵּן שָׁם]. וְאָז זוֹכִין בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ יוֹם הַכִּפּוּרִים לְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ עַל-יְדֵי הַחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן בְּלִי הִתְלַבְּשׁוּת כְּלָל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹם כִּפּוּרִים תְּרֵין אִמָּא וּבְרַתָּא סַלְקִין כַּחֲדָא וְכַנַּ”ל. וְהָבֵן הֵיטֵב.

כִּי הַדְּבָרִים עֲדַיִן צְרִיכִין בֵּאוּר רָחָב וְאֵין הַזְּמַן מַסְכִּים עַתָּה לְבָאֵר כָּרָאוּי, וּמֵחֲשַׁשׁ הַשִּׁכְחָה שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם הֻכְרַחְתִּי לִרְשֹׁם הַדְּבָרִים לְעֵת עַתָּה כְּמוֹת שֶׁהֵן עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם:

ט וְזֶה בְּחִינַת סֻכָּה. וְעִקַּר מִצְוַת סֻכָּה הוּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשֵׁנָה, שֶׁהֵם כָּל צָרְכֵי אָדָם וְחִיּוּתוֹ וְתַעֲנוּגָיו שֶׁכֻּלָּם יַכְנִיס לְתוֹךְ הַסֻּכָּה. כִּי סֻכָּה הִיא בְּחִינַת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת אֵם לַבִּינָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת מִצְוַת סֻכָּה אָנוּ זוֹכִין לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַנְּעִימוּת שֶׁבַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכֵלִים נָאִים וְכוּ’ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן. כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר הַנְּעִימוּת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם רַק יְקַשֵּׁר וְיַעֲלֶה הַכֹּל לְשָׁרְשָׁם לְנֹעַם עֶלְיוֹן. וְזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי שֶׁמַּכְנִיסִין כָּל הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ’ לְתוֹךְ הַסֻּכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל. כִּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים זָכִינוּ לִבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁשָּׁם אֵין הַנֹּעַם מְלֻבָּשׁ בְּשׁוּם גַּשְׁמִיּוּת, רַק בְּקוֹלוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הֶחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת. וְעַל-כֵּן חַיָּבִין אָז בַּחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים, כִּי הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. אֲבָל זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם אֵיזֶה זְמַן דְּהַיְנוּ יוֹם הַכִּפּוּרִים, אוֹ מִי שֶׁצָּרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שֶׁגּוֹזְרִין עָלָיו תַּעֲנִיתִים, כִּי הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. כִּי מֵאַחַר שֶׁפָּגַם עַל-יְדֵי חֲטָאָיו בְּהַנְּעִימוֹת הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשַׁךְ אַחַר נְעִימוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם עַד שֶׁעָבַר עַל הַתּוֹרָה, עַל-כֵּן תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי תְּשׁוּבָה וְתַעֲנִית שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. כִּי צָרִיךְ לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מִנְּעִימוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם וּלְקַבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה לִבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם אֵין הַנֹּעַם מְלֻבָּשׁ כְּלָל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּנַּ”ל. אֲבָל זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם אֵיזֶה זְמַן כְּמוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחַיָּבִין הַכֹּל בְּתַעֲנִית אוֹ כָּל אֶחָד שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו תַּעֲנִיּוֹת כְּפִי חֶטְאוֹ. אֲבָל עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הִיא שֶׁיִּתְנַהֵג עַל-פִּי הַתּוֹרָה, שֶׁצָּרִיךְ דַּיְקָא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּפִי צֹרֶךְ עַל-פִּי הַתּוֹרָה, רַק שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר הַנְּעִימוֹת שֶׁבְּהַמַּאֲכָל וְכוּ’, רַק לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית יא:) ‘בַּר בֵּי רַב דְּיָתִיב בְּתַעֲנִיתָא, כַּלְבָּא לֵיכוּל שֵׁרוּתֵיהּ[1]‘, כִּי הַכְּלָבִים הֵם בְּחִינַת מַיִּין מְרִירִין הֵפֶךְ הַנֹּעַם. וְעַל-כֵּן אֲפִילּוּ זֶה שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, עַל שֶׁלֹּא זָכָה לְקַשֵּׁר הַטַּעַם וְהַנְּעִימוֹת שֶׁבַּיַּיִן לְשָׁרְשׁוֹ. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שָׁם. וְעַל-כֵּן אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים זִכָּנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה צִלָּא דִּמְהֵמְנוּתָא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מֵגֵן עָלֵינוּ בְּצֵל כְּנָפָיו וּמַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר נֹעַם הָעֶלְיוֹן. וְצִוָּה עָלֵינוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְכוּ’, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְקַשֵּׁר כָּל הַנְּעִימוּת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ”ל:

י וְזֶה בְּחִינַת שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁאָז מְסַיְּמִין הַתּוֹרָה וּמַתְחִילִין הַתּוֹרָה, וְאָז מְכַבְּדִין אֶת כָּל אֶחָד בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה וְאוֹמְרִים לוֹ ‘תֵּן כָּבוֹד לַתּוֹרָה’, וְהַכֹּל עוֹלִין לַתּוֹרָה אָז. כִּי יָדוּעַ בַּכַּוָּנוֹת שֶׁבִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת הוּא גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁמַּתְחִילִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִתְחַלְנוּ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן עַל-יְדֵי הַשּׁוֹפָר. וְעִקַּר הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם הוּא, שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין מֹחִין קְדוֹשִׁין עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה הוֹלָדָה. דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּגַדְּלוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל זֶה כַּנַּ”ל. וְזֶה הַתִּקּוּן נִגְמָר בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת [שֶׁאָז הַנּוּקְבָא עוֹצֶרֶת הַטִּפָּה בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה כַּיָּדוּעַ בַּכַּוָּנוֹת, וּמוּבָא בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ”ר זַ”ל בְּהַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ – אֱמוּנָה’ סִימָן ה לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא]. וְעַל-כֵּן אָז עִקַּר הַגְדָּלַת הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אָז מַתְחִילִין הַתּוֹרָה שֶׁהוּא “בְּרֵאשִׁית בָּרָא” וְכוּ’, וְקוֹרִין כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם לִכְבוֹדוֹ. כִּי עַכְשָׁו נִשְׁלָמִין וּמְאִירִין הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּאוֹר גָּדוֹל, מֵאַחַר שֶׁעַכְשָׁו נִגְמָר תִּקּוּן הַמְשָׁכַת הַנֹּעַם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹלָדוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיוּ כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עַתָּה רָאוּי וְנָאֶה לִקְרוֹת ‘בְּרֵאשִׁית’ וְכוּ’ שֶׁהֵם הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, כִּי עַתָּה הוּא שְׁלֵמוּת הֶאָרָתָם, מֵאַחַר שֶׁעַתָּה הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת הוֹלָדָה כַּנַּ”ל. כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁעוֹסְקִין בְּכָל שָׁנָה מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁהוּא לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בִּכְבוֹדוֹ וְגָרַם אֲחִיזַת הַחוֹבְלִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה פָּגַם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וְנֶחֱשַׁב כְּאִלּוּ אִבֵּד אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וּבְחֶמְלָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזִּכָּהוּ לִתְשׁוּבָה וְסִבֵּב בְּנִפְלְאוֹתָיו שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ הָאָבוֹת וְכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים בְּכָל שָׁנָה בְּתִקּוּן חֶטְאוֹ, וְהָעִקָּר מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת חוֹזְרִין וּמְעוֹרְרִין הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת עַל-יְדֵי שֶׁקּוֹרִין אוֹתָם אָז בַּתּוֹרָה. כִּי עַתָּה חוֹזְרִים וּמְאִירִים בְּאוֹר גָּדוֹל עַל-יְדֵי הַגְדָּלַת הַכָּבוֹד שֶׁנִּמְשָׁךְ עַתָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת רַק בִּשְׁבִיל זֶה כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין תְּחִלָּה אֶת הַתּוֹרָה שֶׁמְּסַיֶּמֶת בְּגֹדֶל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עַל-יְדֵי כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לד, יא): “לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכוּ’ וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל” וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי כָּל זֶה נִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יד, ד) “וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים בְּפָרָשַׁת ‘וָאֵרָא’, “לְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ” (שם ט, טז), “לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה’ הָאָרֶץ” וְכוּ’ (שם כט). נִמְצָא שֶׁבְּאֵלּוּ הַפְּסוּקִים ‘לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים’ וְכוּ’ שֶׁמְּסַיְּמִין בָּהֶם הַתּוֹרָה, מְסַפְּרִים מֵהַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְגַּדֵּל מְאֹד עַל-יְדֵי-זֶה, וְזֶה נִתְגַּלֶּה וּמֵאִיר בְּיוֹתֵר בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת, שֶׁהוּא גְּמַר וְסוֹף כָּל הַשְּׁלֹשָׁה רְגָלִים שֶׁהִתְחִילוּ מִפֶּסַח וּמִסְתַּיְּמִין בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת, שֶׁכֻּלָּם הֵם ‘זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם’ שֶׁאָז הָיָה עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַגְדָּלַת הַכָּבוֹד נִמְשָׁךְ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁאָז נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם בְּחִינַת הוֹלָדָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם לֹא יִהְיוּ בְּנֵי אָדָם חַס וְשָׁלוֹם, מִי יְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ וּמִי יְסַפֵּר וְיַכִּיר עֹצֶם גְּדֻלַּת כְּבוֹדוֹ עַל יְדֵי כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים שֶׁהָיוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. כִּי עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ הוּא עַל-יְדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנּוֹלָדִין בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְסַפֵּר וּלְפַרְסֵם וּלְהַגְדִּיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה, ד יא) “דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וְכוּ’ כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁאָז נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הוֹלָדָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אָז קוֹרִין סִיּוּם הַתּוֹרָה וּלְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים שֶׁמְּסַפְּרִין מֵהַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר-כָּךְ מַתְחִילִין מִיָּד ‘בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים’ וְכוּ’, שֶׁהֵם כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם וּבָהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, הַכֹּל בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ שֶׁנִּתְגַּלֶּה וּמֵאִיר עַתָּה בְּאוֹר גָּדוֹל כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן מְכַבְּדִין אָז אֶת כָּל אֶחָד בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה וְאוֹמְרִים לוֹ ‘תֵּן כָּבוֹד לַתּוֹרָה’, לְהַזְהִיר וּלְהַזְכִּיר אֶת כָּל אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר מְאֹד בְּהַכָּבוֹד, שֶׁלֹּא יִקַּח הַכָּבוֹד בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם, רַק יַחֲזִיר וְיִתֵּן הַכָּבוֹד לְהַתּוֹרָה וְלַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הֶאָרַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁמְּעוֹרְרִין עַתָּה הוּא עַל-יְדֵי כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וְכַנַּ”ל. עַל-כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה הַכָּבוֹד ‘כֻּלּוֹ אֹמֶר’ – כֻּלּוֹ מַאֲמָר, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה כְּשֶׁנִּזְהָרִין לִבְלִי לֵהָנוֹת מֵהַכָּבוֹד כְּלָל בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ רַק לְהַעֲלוֹת וְלַחֲזֹר הַכָּבוֹד לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אַחְדוּת פָּשׁוּט עִם הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ ‘תֵּן כָּבוֹד לַתּוֹרָה’ וְכַנַּ”ל:

יא וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק “לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל” שֶׁנְּשָׂאוֹ לִבּוֹ לִשְׁבֹּר הַלּוּחוֹת לְעֵינֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר “וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם” (דברים ט, יז). וְהִסְכִּימָה דַּעַת הַמָּקוֹם לְדַעְתּוֹ וְכוּ’ שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ’ ‘יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ’. וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, מַה לּוֹ לְהַזְכִּיר שֶׁבַח כָּזֶה בְּעִנְיַן נִפְלְאוֹת גְּדֻלַּת מֹשֶׁה. אַךְ בֶּאֱמֶת גַּם זֶה הוּא נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁכִּוֵּן לְדַעַת ה’ יִתְבָּרַךְ לִשְׁבֹּר הַלּוּחוֹת אָז אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. כִּי עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה עַל-יְדֵי הָעֵרֶב רַב שֶׁהֶחֱטִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְזֶה הָיָה פְּגַם הַחוֹבְלִים שֶׁבָּאִים בַּנְּעִימִים לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵעֹצֶם קִלְקוּלָם הֵם פּוֹגְמִים גַּם אֶת הַנְּעִימִים כַּמְבֹאָר מִזֶּה לְעֵיל [וּבְמָקוֹם אַחֵר בְּהִלְכוֹת בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת וּבְהִלְכוֹת כִּבּוּד אָב וָאֵם]. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ רָצָה לְקָרֵב אֶת הָעֵרֶב רַב כְּדֵי שֶׁיִּתְתַּקְּנוּ, כִּי הָעֵרֶב רַב הָיוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁהִיא עֶרְוַת הָאָרֶץ עִקַּר זֻהֲמַת חוּץ לָאָרֶץ הַהֵפֶךְ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ, וְשָׁם עִקַּר פְּגַם הַחוֹבְלִים הַמְקֻלְקָלִים בְּיוֹתֵר. וְסָבַר מֹשֶׁה מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, עַל-יְדֵי-זֶה יוּכְלוּ גַּם הַחוֹבְלִים הָאֵלּוּ שֶׁהֵם הָעֵרֶב רַב לְהִתְתַּקֵּן. אֲבָל בֶּאֱמֶת מֵעֹצֶם רִבּוּי זֻהֲמָתָם וְקִלְקוּלָם לֹא דַּי שֶׁלֹּא נִתְתַּקְּנוּ אַף גַּם קִלְקְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם וְהֶחֱטִיאוּם בָּעֵגֶל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה זֹאת נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְשַׁבֵּר הַלּוּחוֹת לְעֵינֵיהֶם.

וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא תִּקֵּן הַרְבֵּה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁעַל-יְדֵי שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת נִמְשַׁךְ שִׁכְחָה, וְעַל-יְדֵי הַשִּׁכְחָה שֶׁנִּתְהַוָּה עַל-יְדֵי שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת נִמְשָׁךְ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים. כִּי עִקַּר מַחֲלֻקְתָּם עַל-יְדֵי הַשִּׁכְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין פח:) ‘מִשֶּׁרַבּוּ תַּלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּן נִתְרַבָּה הַמַּחֲלֹקֶת’, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שִׁכְחָה שֶׁבָּאָה עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּן. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שָׁם: ‘וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּתְהַוָּה הַמַּחֲלֹקֶת הָיָה דּוֹמֶה כְּיוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בּוֹ הַלּוּחוֹת’, שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בּוֹ הַלּוּחוֹת דַּיְקָא. כִּי מִשָּׁם בְּעַצְמוֹ נִתְהַוָּה הַמַּחֲלֹקֶת עַל-יְדֵי הַשִּׁכְחָה שֶׁנִּמְשַׁךְ מִשָּׁם. נִמְצָא שֶׁכָּל הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשַׁךְ מִשְּׁבִירַת הַלּוּחוֹת. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נַעֲשָׂה תִּקּוּן גָּדוֹל בְּעִנְיַן הַחוֹבְלִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת כַּנַּ”ל. כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, וְעַל-כֵּן דַּיְקָא עַל-יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, נִמְתָּק וְנִתְבַּטֵּל יְנִיקַת הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אָחֳרָא [וְכַמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר עַל פָּסוּק “בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים” בְּסִימָן רעז לִקּוּטֵי חֵלֶק א].

כִּי עַל-יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים נִתְרַחֲקִים אוֹתָם שֶׁרְאוּיִים לְהִתְרַחֵק, שֶׁמֹּחִין שֶׁלָּהֶם הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ מַמָּשׁ, בְּחִינַת חוֹבְלִים, מֵחֲמַת שֶׁפָּגְמוּ מְאֹד בִּכְבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי חֲפֵצִים בִּכְבוֹד עַצְמָן. כִּי כְּשֶׁשּׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן בָּאִים כָּל הַחוֹבְלִים וְרוֹצִים לְהִתְתַּקֵּן, הַיְנוּ שֶׁבָּאִים גַּם אֲנָשִׁים פְּגוּמִים שֶׁמֹּחִין שֶׁלָּהֶם בְּחִינַת חוֹבְלִים וְרוֹצִים לְהִתְתַּקֵּן. וּבְוַדַּאי הָיָה רָאוּי לְתַקְּנָם, אַךְ הֵם מְקֻלְקָלִים מְאֹד, וְאִם יִרְצוּ לְקָרְבָם וּלְתַקְּנָם יוּכְלוּ לְקַלְקֵל גַּם אֶת הַנְּעִימִים כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְמֹשֶׁה עַל-יְדֵי הָעֵרֶב רַב. עַל-כֵּן הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם סְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְנִתְרַחֲקִים אוֹתָם הָרְאוּיִים לְהִתְרַחֵק. וְאוֹתָם הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת סוֹבְלִים בִּזְיוֹנוֹת וִיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת וּמִתְקָרְבִים, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִים וּמַרְגִּישִׁים תֵּכֶף נְעִימוּת מְתִיקוּת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, הָיוּ הַכֹּל רָצִים רַק אַחַר נְעִימוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִשָּׁם. וְעַל-כֵּן בִּתְחִלָּה כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ אֵיזֶה נְעִימוּת הַתּוֹרָה נִמְצָאִים קוֹפְצִים הַרְבֵּה שֶׁחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב וְלִינֹק מִשָּׁם, כִּי מִי פֶּתִי שֶׁלֹּא יָרוּץ אַחַר נְעִימוּת כָּזֶה. אֲבָל אֵלּוּ הַמִּתְקָרְבִים הֵם רוֹצִים לֵהָנוֹת מֵהַנְּעִימוּת בְּלִי יִסּוּרִים וּשְׁפִיכַת דָּמִים, וְהֵם חֲפֵצִים שֶׁיֻּשְׁפַּע עֲלֵיהֶם נְעִימוּת הַתּוֹרָה וְגַם יִהְיֶה לָהֶם כָּל הַכָּבוֹד וְכָל הַתַּאֲווֹת שֶׁלָּהֶם.

וְזֶהוּ בְּחִינַת פְּגַם הַחוֹבְלִים הַמְקֻלְקָלִים בְּיוֹתֵר, שֶׁעִקַּר קִלְקוּלָם בִּתְּחִלָּה הָיָה עַל-יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד, שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ וְרָדְפוּ אַחַר כְּבוֹד עַצְמָן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נָפְלוּ לִבְחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ מַמָּשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְגַם עַכְשָׁו כְּשֶׁבָּאִים לְהִתְתַּקֵּן רוֹצִים עֲדַיִן בִּכְבוֹד עַצְמָן. וְעַל-כֵּן מֹחִין כָּאֵלּוּ יְכוֹלִים לְקַלְקֵל גַּם אֶת הַנְּעִימִים וְכַנַּ”ל. עַל-כֵּן הִיא טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בָּאִים קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב צָרִיךְ לְהַפְקִיר כְּבוֹד עַצְמוֹ וְלִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים הַרְבֵּה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בָּזֶה מִתְרַחֵק, וּבְוַדַּאי רָאוּי לְהַרְחִיקוֹ מֵאַחַר שֶׁרוֹצֶה עֲדַיִן בְּכָבוֹד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל אֶת הַנְּעִימִים וְכַנַּ”ל.

וּמִי שֶׁחָפֵץ בְּהָאֱמֶת רוֹאֶה אֶת הָאֱמֶת וּמִתְקָרֵב עַל-יְדֵי יִסּוּרִים וִיגִיעוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְתַּקֵּן כִּי אִם עַל-יְדֵי-זֶה, מֵאַחַר שֶׁעִקַּר פְּגַם הַחוֹבְלִים נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הַכָּבוֹד. עַל-כֵּן צָרִיךְ עַתָּה לְבַטֵּל כְּבוֹדוֹ לְגַמְרֵי וְלִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים, וְאָז יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב וְלִטְעֹם קְצָת מֵהַנְּעִימוּת נֹעַם הַתּוֹרָה. כִּי גַּם אַחַר הַשִּׁכְחָה וְהַהַעְלָמָה וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּמְשַׁךְ מִשְּׁבִירַת לוּחוֹת, גַּם עַתָּה מִי שֶׁרוֹצֶה בְּהָאֱמֶת יָכוֹל לִרְאוֹת וְלִטְעֹם גַּם עַתָּה מְעַט נְעִימוּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר גַּם בִּשְׁבִיל מְעַט נְעִימוּת כָּזֶה שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּתוֹךְ גַּשְׁמִיּוּתוֹ רָאוּי לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל הַכָּבוֹד. וּמִי שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת וְחָס עַל עַצְמוֹ וּמְרֻצֶּה לָזֶה וּמִתְקָרֵב עַל-יְדֵי בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים הוּא מִתְתַּקֵּן בֶּאֱמֶת עַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, מֵאַחַר שֶׁמַּפְקִיר כְּבוֹדוֹ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְתַקֵּן פְּגַם הַכָּבוֹד שֶׁפָּגַם תְּחִלָּה וְכַנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַוָּה שִׁכְחָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַוָּה מַחֲלֹקֶת, עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַחוֹבְלִים כָּרָאוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְתַּקֵּן מִי שֶׁהוּא רָאוּי לְהִתְתַּקֵּן כַּנַּ”ל. וּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי יִתְרַחֵק עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל אֶת הַנְּעִימִים וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן שִׁבְּחָה הַתּוֹרָה אוֹתוֹ בָּזֶה אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁשִּׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הוּא תִּקּוּן הַחוֹבְלִים עַל-יְדֵי הַנְּעִימִים שֶׁבָּזֶה עוֹסֶקֶת סִיּוּם הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ זֹאת עַל פָּסוּק ‘לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל’ דַּיְקָא שֶׁשִּׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ‘וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם’, כִּי שִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא. דְּהַיְנוּ שֶׁהֶרְאָה לָהֶם אֶת הַלּוּחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת נְעִימוּת הַתּוֹרָה וְשִׁבְּרָם מִיָּד, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִפִּיל עֲלֵיהֶם שִׁכְחָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ נִסָּיוֹן לְכָל אֶחָד, מִי שֶׁרוֹצֶה בָּאֱמֶת הוּא רוֹדֵף אַחַר הָאֱמֶת גַּם אַחַר הַשְּׁבִירָה וְהַשִּׁכְחָה, כִּי עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה רְשִׁימוּ נִשְׁאַר, וְהוּא נִמְשָׁךְ אַחַר הָאֱמֶת עַל-יְדֵי הָרְשִׁימוּ. כִּי מֵבִין עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיֵּשׁ נְעִימוּת נִפְלָא מִכָּל הַטּוֹבוֹת וְהַמְתִיקוּת שֶׁבָּעוֹלָם. וּמִי שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּאֱמֶת נִמְשָׁךְ אַחַר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת וּמִתְרַחֵק וְכַנַּ”ל. וְהוּא בְּוַדַּאי רָאוּי לְהִתְרַחֵק וְכַנַּ”ל, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה’ וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וְכוּ’.

וְעַל-כֵּן שִׁבְּרָם לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם” – הַיְנוּ כִּי לָקַח הַלּוּחוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נְעִימוּת הַתּוֹרָה וְהֶרְאָה אוֹתָם לְעֵינֵיהֶם וְשִׁבְּרָם מִיָּד לְעֵינֵיהֶם, כְּאוֹמֵר הֲרֵי אֲנִי מַרְאֶה לָכֶם נְעִימוּת הַתּוֹרָה, אַךְ תֵּכֶף אֲנִי חוֹטֵף מִכֶּם וּמְשַׁבְּרָם וּמַפִּיל שִׁכְחָה, וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם עַתָּה לְנִסָּיוֹן כַּנַּ”ל. וְכֵן מִתְנַהֲגִים גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים גַּם עַתָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל “אֲנָא עָלְמָא בְּחָרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּיהּ” (בסימן ס לִקּוּטֵי חֵלֶק א) וְהָבֵן הֵיטֵב.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ח:) “לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים בָּאָרוֹן”, לְהוֹרוֹת שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת ‘לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת’. כִּי מִתְּחִלָּה מְגַלִּין נְעִימוּת הַתּוֹרָה, וְאַחַר-כָּךְ מַעֲלִימִין וּמְכַסִּין אוֹתָהּ מִיָּד וּמַפִּילִין שִׁכְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת וְכַנַּ”ל. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לְהִתְרַחֵק יִמְצָא מָקוֹם לְהִתְרַחֵק, וְהָרוֹצֶה וְחָפֵץ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת וְיַשְׁלִיךְ כְּבוֹדוֹ מִנֶּגֶד וְיִתְקָרֵב עַל-יְדֵי יְגִיעוֹת וּבִזְיוֹנוֹת וְכוּ’ וְיִזְכֶּה לִנְעִימַת הַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל:

יב וְזֶה שֶׁנּוֹהֲגִין בְּחוּץ-לָאָרֶץ שֶׁעַל-פִּי רֹב עִקַּר גֹּדֶל שִׂמְחַת יוֹם-טוֹב הוּא בְּיוֹם-טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת שֶׁעוֹשִׂין מֵחֲמַת סָפֵק, וּבִפְרָט בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה שֶׁעוֹשִׂין אוֹתוֹ בְּיוֹם-טוֹב שֵׁנִי דַּיְקָא, כִּי חוּץ לָאָרֶץ שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַחוֹבְלִים, אִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת סְפֵקוֹת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וְכַנַּ”ל. כִּי בְּיוֹם-טוֹב נִמְשָׁךְ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר שִׂמְחַת יוֹם-טוֹב. וְעַל-כֵּן חַיָּבִים לַעֲלוֹת לָרֶגֶל לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם כִּי שָׁם בֵּרוּר הַהֲלָכָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת “שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת” וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (דברים טז, טז) “שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה'” וְכוּ’. וּבְחוּץ לָאָרֶץ שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַחוֹבְלִים וּצְרִיכִים לְתַקְּנָם עַל-יְדֵי הַנְּעִימִים, אִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁעוֹשִׂין יוֹם-טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת מֵחֲמַת סָפֵק שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַסְּפֵקוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת.

כִּי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַחוֹבְלִים כְּשֶׁמִּתְקָרְבִים מִתּוֹךְ מַחֲלֹקֶת וּסְפֵקוֹת וּמַאֲמִינִים בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף-עַל-פִּי שֶׁחוֹלְקִים זֶה עַל זֶה, לֹא כְּמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים מֵאַחַר שֶׁחוֹלְקִים זֶה עַל זֶה הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִים בִּכְפִירוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק “אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים” וְכוּ’ בְּהַתּוֹרָה ‘בַּחֲצוֹצְרוֹת’ בְּסִימָן ה לִקּוּטֵי חֵלֶק א עַיֵּן שָׁם].

וְזֶהוּ (שיר השירים א, ח): “אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים”. הַיְנוּ ‘אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ’ לְמִי לְהִתְקָרֵב, כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַל תְּחִלָּה “הַגִּידָה לִּי וְכוּ’ אֵיכָה תִרְעֶה” וְכוּ’. עַל זֶה הֵשִׁיב ‘אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ וְכוּ’ צְאִי לָךְ וְכוּ’ וּרְעִי וְכוּ’ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים’, ‘הָרֹעִים’ דַּיְקָא לְשׁוֹן רַבִּים. הַיְנוּ שֶׁתִּתְקָרֵב לְכֻלָּם, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ לְמִי לְהִתְקָרֵב צָרִיךְ אַתָּה לְהִתְקָרֵב לְכֻלָּם וּלְהַאֲמִין בְּכֻלָּם מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתְךָ לְקַיֵּם תּוֹרַת מֹשֶׁה בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה. כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת מֹשֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּפוֹרְקִים עֹל וְרֻבָּם מְגַלְּחִים זְקָנָם וְכוּ’ כַּמְפֻרְסָם, מֵהֶם צְרִיכִים לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל-פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל-פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וּבוֹ תִדְבָּק” (דברים י, כ) וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (כתובות קיא:) ‘הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים’. וְעַל זֶה מְרַמֵּז יוֹם-טוֹב שֵׁנִי שֶׁעוֹשִׂין מֵחֲמַת סָפֵק שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת. וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן בְּחִינַת הַחוֹבְלִים מֵאַחַר שֶׁמַּחֲמִירִים מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂים שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ כֵן צְרִיכִים מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל-פִּי הַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל, [כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם-טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק, כִּי מֵהֶם נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת יוֹם-טוֹב כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק “כִּי אֶקַּח מוֹעֵד” וְכוּ’ בְּסִימָן קלה].

וְעַל-כֵּן עִקַּר הַשִּׂמְחָה בְּחוּץ לָאָרֶץ בְּיוֹם-טוֹב שֵׁנִי, כִּי זֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַחוֹבְלִים עַל-יְדֵי הַנְּעִימִים שֶׁאָז נִגְדָּל כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת ‘כַּד אָתִי יִתְרוֹ’ וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד בִּבְחִינַת (תהלים קד, לא) “יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו”. וְזֶה נַעֲשֶׂה בְּחוּץ-לָאָרֶץ בְּיוֹם-טוֹב שֵׁנִי שֶׁעוֹשִׂין מֵחֲמַת סָפֵק וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אַף-עַל-פִּי שֶׁעוֹשִׂין שָׁם רַק יוֹם-טוֹב אֶחָד מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת נֹעַם וְכַנַּ”ל, אֲבָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה עוֹשִׂים גַּם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי יָמִים. מֵחֲמַת שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם כַּנַּ”ל, וְאָז בָּאִים בְּיוֹתֵר כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְעַל-כֵּן אָז הוּא דִּינָא קַשְׁיָא כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מֻכְרָחִים גַּם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי יָמִים רֹאשׁ הַשָּׁנָה מֵחֲמַת סָפֵק כְּדֵי לְתַקְּנָם וְכַנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה ל:) ‘בָּרִאשׁוֹנָה וְכוּ’ פַּעַם אֶחָד נִתְקַלְקְלוּ הַלְּוִיִּים בְּשִׁיר, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא עַד הַמִּנְחָה. וְאִם בָּאוּ מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר קֹדֶשׁ’. וּמִשָּׁם נִמְשַׁךְ שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים רֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמְבֹאָר בַּפּוֹסְקִים, הַיְנוּ מֵחֲמַת קִלְקוּל הַשִּׁיר שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם בְּחִינַת ‘נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל’, שֶׁזֶּהוּ נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הַחוֹבְלִים, עַל-כֵּן הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא עַד הַמִּנְחָה, ‘עַד הַמִּנְחָה’ דַּיְקָא. כִּי אָז עִקַּר אֲחִיזַת הַחוֹבְלִים כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה. וְאִם בָּאוּ מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים קֹדֶשׁ כְּדֵי לְתַקֵּן הַחוֹבְלִים עַל-יְדֵי שְׁנֵי יָמִים. וְזֶה בְּחִינַת שְׁנֵי יָמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁעוֹשִׂין גַּם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַחוֹבְלִים עַל-יְדֵי הַנְּעִימִים וְכַנַּ”ל:

יג וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אבות ד, כא): ‘הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם’. כִּי אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת רָעוֹת הֵם הַהֵפֶךְ מֵהַבְּחִינוֹת קְדוֹשׁוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. כִּי שָׁם מְבֹאָר מֵעִנְיַן הַנְּעִימוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי צְדָקָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִגְדָּל כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ וְזוֹכִין לְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל. וְהַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד הֵם הַהֵפֶךְ מִזֶּה, כִּי הַתַּאֲוָה הִיא הַהֵפֶךְ מִקְּדֻשַּׁת הַנֹּעַם, כִּי כָּל הַתַּאֲווֹת נִמְשָׁכִין מִנְּפִילַת הַמְתִיקוּת מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּיָּדוּעַ. וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו לִבְלִי לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲוַת הַמְתִיקוּת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם רַק לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ וּלְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּנֹּעַם הָעֶלְיוֹן. גַּם עַל-יְדֵי הַתַּאֲוָה הוּא מְמַעֵט בִּצְדָקָה, כִּי רוֹצֶה לְמַלְּאוֹת תַּאֲווֹתָיו עַל-יְדֵי מָמוֹנוֹ וַעֲשִׁירוּתוֹ וּמַעְלִים עֵינָיו מֵעֲנִיִּים חַסְרֵי לֶחֶם וְאֵינוֹ נוֹתֵן צְדָקָה. וְזֶה עִקַּר פְּגַם הַנֹּעַם, כִּי עִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ”ל. וְהַכָּבוֹד הוּא פְּגַם הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִבְלִי לִרְדֹף אַחַר הַכָּבוֹד, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַכָּבוֹד מֵאֵיזֶה מַאֲמָר נִתְהַוָּה זֶה הַכָּבוֹד וְלַחֲזֹר הַכָּבוֹד רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּכָבוֹד פּוֹגֵם בָּזֶה. וְהַקִּנְאָה הִיא בְּחִינַת קִנְאָה שִׂנְאָה וּמַחֲלֹקֶת הֵפֶךְ הַשָּׁלוֹם. נִמְצָא שֶׁאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ הֵפֶךְ קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם דַּיְקָא כְּדֵי שֶׁיְּגַדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וּכְשֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם. כִּי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל הֵיטֵב בְּעִנְיַן בְּנֵי הָעוֹלָם, עִקַּר מַה שֶּׁמְּאַבְּדִין חַיֵּי עוֹלָם נִצְחִיִּים הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְקַבְּצִין בָּהֶם יַחַד כָּל אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת רָעוֹת. כִּי כָּל אַחַת מֵאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת רָעוֹת מַזֶּקֶת מְאֹד לְהָאָדָם. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה לוֹ אֵיזֶה תִּקְוָה לָשׁוּב וְלָצֵאת מִשָּׁם, אֲבָל עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְקַבְּצִין אֵלּוּ יַחַד הֵם מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי בְּוַדַּאי הַתַּאֲוָה לְבַד מַזֶּקֶת מְאֹד לְהָאָדָם, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן אִם לֹא הָיָה חָפֵץ בְּכָבוֹד הָיָה לוֹ תִּקְוָה, כִּי הָיָה מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ הַשָּׁפֵל וְהָיָה מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ נֶגֶד יִרְאֵי ה’ הָאֲמִתִּיִּים וְהָיוּ יְכוֹלִים לְהוֹשִׁיעַ לוֹ בְּכַמָּה אֳפָנִים כִּי “הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם” (משלי יג, כ), וּבְוַדַּאי הָיָה לוֹ תִּקּוּן גָּדוֹל עַל יָדָם. אֲבָל הַכָּבוֹד הַמְדֻמֶּה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם מַטְעֵהוּ וּמַטְרִידוֹ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁיְּאַבֵּד כְּבוֹדוֹ כְּשֶׁיִּתְקָרֵב לִירֵאִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים. וּמֵחֲמַת זֶה מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְחוֹתֵר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת וְכוּ’ וּמִתְרַחֵק מֵהֶם, וְלֹא זוֹ אַף זוֹ שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר עַד שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה וְשִׂנְאָה עֲלֵיהֶם וְעַל כָּל הַנּוֹגְעִים בִּכְבוֹדוֹ. וְעַל-יְדֵי כָּל זֶה נִטְרָד מִן הָעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי אִם יִהְיֶה מֵסִיר הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה מִלִּבּוֹ וְיִתְקָרֵב לִירֵאִים אֲמִתִּיִּים יוּכַל לְהִנָּצֵל גַּם מֵהַתַּאֲווֹת רָעוֹת כִּי הֵם יוֹרוּ אוֹתוֹ דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבְוַדַּאי הָיָה לוֹ אַחֲרִית טוֹב:

שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה הַנַּ”ל:

וְזֶה (תהלים כד, ה): “יִשָּׂא בְּרָכָה מֵאֵת ה’ וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו” כִּי עַל-יְדֵי צְדָקָה מַמְשִׁיכִין הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה מֵאֵת ה’, דְּהַיְנוּ מִבְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה, וְזֶהוּ “זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו”, כִּי הַהוֹלָדָה שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי-זֶה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶהוּ “מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב” וְכוּ’, בְּחִינַת ‘שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת’ וְכוּ’ שֶׁזָּכָה יַעֲקֹב לָזֶה בְּיוֹתֵר כִּי הָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וּמִמֶּנּוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹתָם הַדּוֹרְשִׁים אֶת ה’ בְּחִינַת ‘זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ “שְׂאוּ שְׁעָרִים וְכוּ’ וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד” וְכוּ’. כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הִזְכִּיר שְׁתֵּי פְּעָמִים ‘שְׂאוּ וְכוּ’ וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד’, כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַנְּעִימִים וּבְחִינַת הַחוֹבְלִים הַנִּתְתַּקְּנִים עַל-יְדֵי הַנְּעִימִים, שֶׁעַל-יְדֵי שְׁנֵיהֶם נִתְגַּדֵּל כְּבוֹד ה’ וְכַנַּ”ל, כִּי זֶה הַמִּזְמוֹר מַתְחִיל מֵעִנְיַן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְחוּץ לָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל “לַה’ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ” הַיְנוּ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, “תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ” – זֶה חוּץ-לָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. הַיְנוּ בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ, שֶׁגַּם הֵם צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן וּלְהִכָּלֵל בְּהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי שֶׁיְּתַקְּנוּ פְּגַם הַכָּבוֹד עַל-יְדֵי צְדָקָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁכִין הַדּוֹרוֹת וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו שְׂאוּ וְכוּ’ וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד’ שֶׁכּוֹפֵל שְׁתֵּי פְּעָמִים וְכַנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁהַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר יָפֶה. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים מִזְמוֹר זֶה בִּכְנִיסַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה כִּי אָז עוֹסְקִים בְּתִקּוּן זֶה כַּנַּ”ל:

[1] תלמיד חכם שיושב בתענית שכלב יאוכל את קרבנו.