הלכות ברכות הראיה ושאר ברכות פרטיות ה

וּבוֹ עִנְיַן בֵּין הַמְצָרִים וְשַׁבָּת נַחֲמוּ, שֶׁמַּתְחִילִין אָז לִקְרוֹת ג’ דְּפֻרְעָנוּתָא וְשֶׁבַע דְּנֶחָמָתָא וְתַרְתֵי דִּתְיוּבְתָּא, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח תכח). שֶׁכָּל זֶה הוּא הֲכָנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר:

עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘וַיְהִי מִקֵּץ – זִכָּרוֹן’ (סימן נד) עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה הֵיטֵב:

וְהַכְּלָל שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד אֶת הַזִּכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב בְּכָל יוֹם בְּעָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח מִלִּבּוֹ אֶת תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי. וְזֶה הַזִּכָּרוֹן צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת. בִּכְלָלִיּוּת – כִּי כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת מִנְהַג אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁתֵּכֶף בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ תֵּכֶף כְּשֶׁפּוֹתֵחַ אֶת עֵינָיו, יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ מִיָּד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְאַחַר-כָּךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּפְרָטִיּוּת וְכוּ’ – דְּהַיְנוּ שֶׁיַּגְדִּיל דַּעְתּוֹ לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל יוֹם בְּהַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֵׂה שֶׁמַּזְמִין לוֹ לְפִי הַיּוֹם וּלְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַמָּקוֹם. שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מְצַמְצֵם עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית וּמְרַמֵּז לוֹ בָּהֶם רְמָזִים לַהֲשִׁיבוֹ אֵלָיו, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב. וְלִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵרַע עַיִן וְכוּ’, וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָעַיִן מֵהַמְדַמֶּה שֶׁבָּא עַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל מֵאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה לְאַהֲבוֹת הַבַּהֲמִיּוֹת וְכוּ’. וְהַתִּקּוּן לָזֶה בְּחִינַת יָד דְּהַיְנוּ שִׂמְחָה. בְּחִינַת (דברים יב, ז) “וּשְׂמַחְתֶּם בְּכָל מִשְׁלַח יֶדְכֶם” וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם:

א וְזֶה בְּחִינַת בֵּין הַמְצָרִים שֶׁצְּרִיכִין אָז לְהִתְאַבֵּל מְאֹד וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. כִּי עִקַּר הָאָדָם בָּא לָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיְּדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ תָּמִיד בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה יָדוּעַ לַכֹּל שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל וָרִיק, צֵל עוֹבֵר וְעָנָן כָּלָה, וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין יִתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ. וְלֹא בָּא הָאָדָם לָזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם בִּשְׁבִיל תַּכְלִית הַנִּצְחִי שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁיִּתְנַקֶּה וְיִצְטָרֵף בָּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְחַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. עַל-כֵּן בְּוַדַּאי צָרִיךְ הָאָדָם לִזְכֹּר הֵיטֵב בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי הַזֶּה וּלְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי תָּמִיד. אַךְ הָרַע עַיִן מִתְגַּבֵּר מְאֹד בְּכָל עֵת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ מִיתַת הַלֵּב שֶׁמְּשַׁכֵּחַ מִלִּבּוֹ הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, וְזֶה גָּרַם חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. כִּי עִקַּר הַזִּכָּרוֹן נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּת. וְשָׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמָם בְּיוֹתֵר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ, כא) “בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי” וְכוּ’ וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י ‘וְאֵין זֶה אֶלָּא בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ’ שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ לְשׁוֹן ‘אַזְכִּיר’. כִּי עִקַּר הַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כַּנַּ”ל, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מִתְלַבֵּשׁ וּמְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ בְּהַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁבְּכָל יוֹם וּמַזְכִּיר אֶת הָאָדָם תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי שֶׁיִּזְכֹּר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן כְּתִיב בִּלְשׁוֹן ‘אַזְכִּיר’ שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁהָאָדָם יַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. כִּי הַכֹּל אֶחָד, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְצַמְצֵם עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת הָאָדָם שֶׁיִּזְכֹּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהוּא זִכְרוֹן עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם מָלֵא כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם. כִּי הַזִּכָּרוֹן הוּא לְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַמָּקוֹם וּלְפִי הַיּוֹם. וּבֶאֱמֶת בְּכָל יוֹם וּבְכָל מָקוֹם וְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם יָכוֹל לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי אִם יָשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב לָזֶה וְלֹא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ. אַךְ כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ. וְשֹׁרֶשׁ הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ מִנְּקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁשָּׁם נִתְקַבְּצוּ כָּל הַשְּׁלֹשָׁה בְּחִינוֹת הָאֵלּוּ יַחַד בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ הָאָדָם וְהַמָּקוֹם וְהַזְּמַן. כִּי שָׁם נִכְנַס הַכֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְקַבְּצוּ שְׁלֹשׁ אֵלּוּ הַבְּחִינוֹת יַחַד בִּשְׁלֵמוּת נִפְלָא. כִּי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוּא הַמֻּבְחָר מִכָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי הַכֹּהֲנִים נִבְחֲרוּ מִיִּשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוּא מֻבְחַר הַכֹּהֲנִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאָדָם. וְנִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים לְבֵית קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁהוּא הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה מִכָּל הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְכוּ’ וְכוּ’, וְלִפְנַי וְלִפְנִים מְקֻדָּשׁ מִכֻּלָּם וְכוּ’, וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמָּקוֹם. וְנִכְנָס בְּיוֹם כִּפּוּר שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה שֶׁכָּלוּל מִכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, שַׁבָּת שַׁבָּתוֹן שֶׁהוּא קָדוֹשׁ מִכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלט, טז) “יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם” וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תנא דבי אליהו רבה א) ‘זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים’. וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת הַיּוֹם. נִמְצָא שֶׁבְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הוּא שֹׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת הָאָדָם וְהַמָּקוֹם וְהַזְּמַן, וְעַל-כֵּן מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה לִירוּשָׁלַיִם וְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַקְּדֻשָּׁה לְכָל הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּלְכָל בְּנֵי אָדָם וּלְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל מָקוֹם לְהָבִין הָרְמָזִים הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה שָׁבִין אֵלָיו וְעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ (מלכים-א ט, ג) “וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם”, בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֵינַיִם וְהַלֵּב. הַיְנוּ בְּחִינַת טוֹב עַיִן שֶׁהוּא חִיּוּת הַלֵּב, הֵפֶךְ רַע עַיִן שֶׁהוּא מִיתַת הַלֵּב כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִצּוֹלִין מִשִּׁכְחָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שיר השירים א, ד): “הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ”, הַיְנוּ בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, עַל-יְדֵי-זֶה “נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ” וְכוּ’, כִּי שָׁם עִקַּר הַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל. אֲבָל הָרַע עַיִן הִתְקַנֵּא מְאֹד בִּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לָהֶם כְּשֶׁהָיוּ בְּאַרְצָם וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ עַד אֲשֶׁר הִתְגַּבֵּר לְהַפִּיל שִׁכְחָה עַד אֲשֶׁר שָׁכְחוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתָם וְחָטְאוּ וְכוּ’, עַד אֲשֶׁר מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ וְכוּ’ וְנֶחֱרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וַעֲדַיִן עוֹמֵד וְחָרֵב מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתֵינוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתָנוּ לִזְכֹּר עַצְמֵנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ:

ב וְעִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן הוּא עַל-יְדֵי אֱמֶת, כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַל מַאֲמַר ‘אַבָּא שָׁאוּל וְכוּ’ פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה מִתַּחְתַּי’ (נדה כד:), שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם שֶׁמִּגֹּדֶל הָאֱמֶת נִפְתְּחָה לוֹ דְּבֵקוּת עַד שֶׁעָמַד בְּרַע עַיִן גָּדוֹל מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת מָשִׁיחַ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. כִּי אֱמֶת בְּחִינַת טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת טוֹב עַיִן, חָגַר מָתְנָיו לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד הָרַע עַיִן. כִּי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ נִתְבַּטֵּל הָרַע עַיִן לְגַמְרֵי, כִּי הָרַע עַיִן הוּא כְּנֶגֶד סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, וְהוּא נַצְחָן גָּדוֹל וְרוֹצֶה בְּכָל פַּעַם לְנַצֵּחַ סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה חַס וְשָׁלוֹם. וּבֶאֱמֶת כָּל מִי שֶׁעֵינוֹ רָעָה וְרוֹצֶה לְנַצֵּחַ שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְמָנְעוֹ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו מֵאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֵין זֶה נִקְרָא בְּשֵׁם נִצָּחוֹן כְּלָל, כִּי הַנִּצָּחוֹן שֶׁאֵינוֹ בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כַּאֲשֶׁר ה’ יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, אֵין נִקְרָא בְּשֵׁם נִצָּחוֹן כְּלָל, אַדְּרַבָּא הוּא מְנַצֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ. כִּי נִצָּחוֹן יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים, לְשׁוֹן נִצָּחוֹן וּלְשׁוֹן נִצְחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּעֵרוּבִין (נד.) ‘כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר “נֶצַח סֶלָה וָעֶד” אֵין לוֹ הֶפְסֵק לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים’ וְכוּ’. וּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים אֶחָד. כִּי רַק הַנִּצָּחוֹן הַנִּצְחִי זֶהוּ נִצָּחוֹן אֲמִתִּי, אֲבָל נִצָּחוֹן שֶׁהוּא לְפִי שָׁעָה בְּזֶה הָעוֹלָם אֵינוֹ נִצָּחוֹן כְּלָל, אַדְּרַבָּא הוּא מְנַצֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הוּא עוֹשֶׂה רָעָה לְעַצְמוֹ לָנֶצַח. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח, ט): “עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ”, הַיְנוּ לְרַע לוֹ בְּעַצְמוֹ כַּמּוּבָא. וְעַל-פִּי רֹב רוֹאִין גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה סוֹפָם הָרַע שֶׁל בַּעֲלֵי נִצָּחוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (אבות ב, ו) ‘עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ’ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁלִּפְעָמִים מִתְגַּבֵּר זֶה הַשַּׂר אוֹ הַמֶּלֶךְ וּמְנַצֵּחַ כַּמָּה מִלְחָמוֹת, וְאַחַר-כָּךְ עוֹמְדִים עָלָיו וּמְנַצְּחִים אוֹתוֹ וּמַשְׁפִּילִים אוֹתוֹ עַד לֶעָפָר, וְאִם יֵשׁ שֶׁמַּצְלִיחַ כָּל יָמָיו עוֹמְדִים אַחַר-כָּךְ עַל בָּנָיו וּמְנַצְּחִים אוֹתָם כַּמְבֹאָר בִּמְלָכִים בְּכָל מַלְכֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שֶׁבַּתְּחִלָּה נִתְקַשֵּׁר זֶה עַל זֶה וְנִצְּחוֹ. וְיֵשׁ שֶׁהִצְלִיחַ כַּמָּה שָׁנִים וְיֵשׁ שֶׁהִנִּיחַ הַמְּלוּכָה גַּם לְבָנָיו, וְאַחַר-כָּךְ סִבֵּב ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁקָּשְׁרוּ עָלָיו וְהִכְרִיתוּ אֶת בָּנָיו אַחֲרָיו עַד אֲשֶׁר לֹא הִשְׁאִירוּ לוֹ מַשְׁתִּין בְּקִיר. וְכֵן בְּסִפּוּרֵי מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהִכְרִיתוּ זֶה אֶת זֶה וְכוּ’. וְעַל זֶה הָיוּ מְבַלִּים יְמֵיהֶם לְנַצֵּחַ אֶת חֲבֵרוֹ וְלַסּוֹף נִכְרַת הוּא וְזַרְעוֹ עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא. כִּי אָדָם פָּשׁוּט אֵינוֹ שָׁכִיחַ שֶׁיַּכְרִיתוּ אוֹתוֹ וְאֶת זַרְעוֹ לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲבָל בִּמְלָכִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים שֶׁנִּצְּחוּ וְכָבְשׁוּ מִלְחָמוֹת רַבּוֹת, עֲלֵיהֶם דַּיְקָא נִתְהַפֵּךְ כּוֹס הַתַּרְעֵלָה וְכָרְתוּ אוֹתָם וְאֶת זַרְעָם לְגַמְרֵי.

וְאִם כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יְמַלֵּא פִּיו שְׂחוֹק מִנִּצְחוֹנָם, וְכִי זֶה הוּא נִצָּחוֹן שֶׁיְּנַצֵּחַ וִינַצֵּחַ וּלְבַסּוֹף יִהְיֶה נִכְרָת זַרְעוֹ לְגַמְרֵי עַל-יְדֵי-זֶה רַחֲמָנָא לִצְלָן, וַאֲפִילּוּ אִם הָיָה נִשְׁאַר מַלְכוּתוֹ לְזַרְעוֹ עַד הֵנָּה, הֲלֹא בָּאַחֲרִית יִצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה דָּם שֶׁשָּׁפַךְ וַאֲפִילּוּ מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כִּי אֵין הָעוֹלָם הֶפְקֵר חַס וְשָׁלוֹם, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה דִּין וּמִשְׁפָּט גָּדוֹל לֶעָתִיד אֲפִילּוּ עַל הַדָּמִים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה וְשָׁפְכוּ דָּמִים רַבִּים בְּחִנָּם בִּשְׁבִיל נִצְחוֹן הָרַע שֶׁלָּהֶם. כִּי עָתִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִתְבֹּעַ אֲפִילּוּ עֶלְבּוֹן סוּסִים מִיַּד רוֹכְבֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, מִכָּל שֶׁכֵּן דָּמִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁעָמַד כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וְשָׁפַךְ דַּם יִשְׂרָאֵל וְצִעֵר אוֹתָם מֵחֲמַת עֵינוֹ הָרָעָה וְנִצְחוֹנוֹ הָרַע שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר” וְכוּ’ (תהלים ט, יג), וּכְתִיב “וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי” וְכוּ’ (יואל ד, כא), וּכְמוֹ כֵן כָּל הַנִּצְחוֹנוֹת שֶׁל הֶבֶל אֲפִילּוּ שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, כִּי מִי שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת בְּוַדַּאי אֵין זֶה נִצָּחוֹן כְּלָל מֵאַחַר שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ עַל-יְדֵי-זֶה הַנִּצָּחוֹן לְנַצֵּח, אַדְּרַבָּא יְקַבֵּל עֹנֶשׁ וּבוּשָׁה גְּדוֹלָה מֵחֲמַת זֶה וְיִצְטָרֵךְ לְהִכָּנַע בְּתַכְלִית הַהַכְנָעָה נֶגֶד הַמְנֻצָּח מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי הָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדַף. עַל-כֵּן עִקַּר הַנִּצָּחוֹן הוּא נִצָּחוֹן נִצְחִי, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְנַצֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, לְנַצֵּחַ תַּאֲווֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים, וּלְנַצֵּחַ אֶת כָּל הָרוֹצִים לְמָנְעוֹ מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת וּלְהַרְחִיקוֹ עַל-יְדֵי-זֶה מֵאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם חַס וְשָׁלוֹם. כִּי מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת, הוּא מְנַצֵּחַ תָּמִיד אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּשְׁבִיל סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, אֵיךְ שֶׁמִּתְנַהֵג עִמּוֹ הוּא מְנַצֵּחַ תָּמִיד. כִּי כָּל פְּעֻלָּה וּתְנוּעָה קְטַנָּה וּגְדוֹלָה שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה, הִיא נִשְׁאֶרֶת קַיֶּמֶת לָנֶצַח לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים. כִּי ‘אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה אֲפִילּוּ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה’ (בבא קמא לח:). וּכְמוֹ שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה (מט, ד) ‘וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי וְכוּ’, אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת ה’ וּפְעֻלָּתִי אֶת אֱלֹהָי’.

נִמְצָא מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וּמִשְׁתַּדֵּל וּמִתְיַגֵּעַ תָּמִיד לְהַשִּׂיג נְקֻדַּת הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם רַע עַיִן, כִּי מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ אָדָם, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מְנַצֵּחַ תָּמִיד וְכַמּוּבָן מִדִּבְרֵי אַדְמוֹ”ר זַ”ל עַל פָּסוּק “וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר” [עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן קכב לִקּוּטֵי חֵלֶק א] מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם שֶׁנִּצָּחוֹן אֵינוֹ סוֹבֵל הָאֱמֶת. אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ אֲפִילּוּ בְּנִצְחוֹנוֹ לֹא יְשַׁקֵּר חַס וְשָׁלוֹם. הַיְנוּ כַּנַּ”ל כִּי רַק ה’ יִתְבָּרַךְ וְכָל הַחֲפֵצִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בֶּאֱמֶת, הֵם זוֹכִים לִבְחִינַת נֶצַח, הַיְנוּ בְּחִינַת נִצָּחוֹן הָאֲמִתִּי בְּחִינַת ‘נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר’, אֲבָל שְׁאָר הַנִּצְחוֹנוֹת הֵם כֻּלָּם שֶׁקֶר וְאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאֱמֶת, וְכָל מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ לָהֶם דִּבְרֵי אֱמֶת נִפְלָא וְנוֹרָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל הָאֲמִתִּי, הֵם דּוֹחִין אוֹתוֹ בַּאֲמַתְלָאוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל מֵחֲמַת נִצְחוֹנָם הָרַע. כִּי הֵם בִּבְחִינַת הָרַע עַיִן הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת שׁוֹכְחִים בָּעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָם חוֹשְׁבִים עַל אַחֲרִיתָם כְּלָל, כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם מַעֲלַת צִדְקָתָם וּקְדֻשָּׁתָם בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת אֵיךְ הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַטִּנּוּפִים, כַּאֲשֶׁר רֻבָּם מוֹדִים בְּפִיהֶם, וְגַם מַחֲשַׁבְתָּם נִכָּר מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂיהֶם. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן כִּי הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ.

וְכֵן מְבֹאָר בְּהָא”ב בְּאוֹת מְרִיבָה (סימן יג) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: “מִי שֶׁהוּא נַצְחָן בָּא לִידֵי שִׁכְחָה” עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי נִצָּחוֹן שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רַע עַיִן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בָּא שִׁכְחָה כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁשּׁוֹכֵחַ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְכַנַּ”ל. אֲבָל מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתֵינוּ הִתְגַּבֵּר הָרַע עַיִן כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר רוֹצֶה לְסַמּוֹת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת. וְעַל-יְדֵי-זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְהַגָּלוּת מִתְאָרֵךְ עֲדַיִן עַל-יְדֵי-זֶה, עַל-יְדֵי שֶׁמְּשַׁכֵּחַ מִלֵּב זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה אֵין שָׁבִים לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל לֵב. וְעַל-כֵּן הִתְחִיל הַחֻרְבָּן בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, כִּי אָז הִתְחִיל הַשִּׁכְחָה, כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת שֶׁעַל יָדָם בָּא שִׁכְחָה לָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וּמוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַחֻרְבָּן עַל-יְדֵי הַשִּׁכְחָה שֶׁבָּא עַל-יְדֵי הָרַע עַיִן שֶׁהִתְקַנֵּא בְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהֱסִיתָם לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְנִמְשַׁךְ שִׁכְחָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בָּאוּ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת כַּנַּ”ל:

ג וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִבְכּוֹת מְאֹד בֵּין הַמְצָרִים וּבִפְרָט בְּתִשְׁעָה בְּאָב עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מָיִם כְּדֵי לְהַכְנִיעַ עַל-יְדֵי הַדְּמָעוֹת שֶׁל הָעֵינַיִם אֶת אֶרֶס הָרַע עַיִן. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדָוִד כְּשֶׁבָּא עָלָיו הָרַע עַיִן שֶׁל אַבְשָׁלוֹם שֶׁאָמַר אָז “אוּלַי יִרְאֶה ה’ בְּעֵינִי” [כַּמּוּבָא זֶה הַפָּסוּק שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם]. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י ‘דִּמְעַת עֵינִי’ (שמואל-ב טז, יב) וְכֵן כְּתִיב שָׁם “וְדָוִד וְכוּ’ עֹלֶה וּבוֹכֶה וְכוּ’, וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְכוּ’ וְעָלוּ עָלֹה וּבָכֹה” (שם טו, ל). וְכָל זֶה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהָרַע עַיִן עַל-יְדֵי הַבְּכִיָּה בָּעֵינַיִם כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת “הָיְתָה לִי דִמְעָתִי לֶחֶם וְכוּ’ אֵלֶּה אֶזְכְּרָה” וְכוּ’ (תהלים מב, ד). כִּי עַל-יְדֵי הַדְּמָעוֹת מַכְנִיעִין הָרַע עַיִן שֶׁמִּמֶּנּוּ הַשִּׁכְחָה, וְאָז זוֹכִין לְזִכָּרוֹן בְּחִינַת ‘אֵלֶּה אֶזְכְּרָה’ וְכוּ’. וּכְלַל עִקַּר הַקִּינוֹת בְּתִשְׁעָה בְּאָב וּבֵין הַמְצָרִים הֵם בִּשְׁבִיל תִּקּוּן כְּדֵי לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁמְּסַיְּמִין בְּסוֹף אֵיכוֹת שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַקִּינוֹת שֶׁמְּסַיְּמִין בַּסּוֹף “הֲשִׁיבֵנוּ ה’ אֵלֶיךָ” וְכוּ’, כִּי עִקַּר כַּוָּנָתֵנוּ בִבְכִיָּתֵנוּ בְּהַקִּינוֹת כְּדֵי לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּשִׁיבֵנוּ אֵלָיו בֶּאֱמֶת דְּהַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי הַדְּמָעוֹת לְהַכְנִיעַ הָרַע עַיִן וּלְבַטֵּל הַשִּׁכְחָה עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל. דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בְּכָל יוֹם בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ‘אֵיכָה’ שֶׁאוֹמְרִים כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם אָדָם וּמָקוֹם וּזְמַן שֶׁהָיָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַזִּכָּרוֹן לְכָל הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, שֶׁנֶּחְרְבוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ. וְכֻלָּם כָּלַל בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁהוּא (איכה ב, ו) “וַיַּחֲמֹס כַּגַּן סֻכּוֹ שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ” שֶׁהוּא הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם. “שִׁכַּח ה’ בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת”, הַיְנוּ קְדֻשַּׁת הַזְּמַן. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַזְּמַן מְקֻדָּשׁ יוֹתֵר כְּמוֹ מוֹעֲדִים וְשַׁבָּתִים, בָּהֶם מְאִירִין הָרְמָזִים בְּיוֹתֵר עַד אֲשֶׁר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אָז הוּא עִקַּר הַזִּכָּרוֹן בָּעוֹלָם הַבָּא. כִּי יוֹם כִּפּוּר בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא כַּיָּדוּעַ, כִּי אָז יוֹם הַמֻּבְחָר מִכָּל הַשָּׁנָה שֶׁבּוֹ מְאִירִין הָרְמָזִים בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר “וַיִּנְאַץ בְּזַעַם אַפּוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן”, זֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הָאָדָם הַיְנוּ קְדֻשַּׁת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁנִּקְרָאִים מְלָכִים שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַזִּכָּרוֹן עַל יָדָם. וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ‘אֵיכָה’, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ. “אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד הָעִיר” וְכוּ’, זֶהוּ קִינָה עַל בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם. “אֵיכָה יָעִיב” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁנֶּחֱשַׁךְ מְאוֹר הַיּוֹם עַל-יְדֵי עָבִים וַעֲנָנִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵינָם מְבִינִים הָרְמָזִים כְּפִי הַיּוֹם, זֶהוּ בְּחִינַת קִינָה עַל בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, וּכְמוֹ שֶׁסִּיֵּם “וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ”. ‘הֲדֹם רַגְלָיו’ זֶה בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ”ל כְּפִי הַיּוֹם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘בְּיוֹם אַפּוֹ’, שֶׁעַל-יְדֵי תֹּקֶף הַחֲרוֹן-אַף שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם נֶחֱשַׁךְ הַיּוֹם עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ שִׁכְחָה שֶׁאֵין מְשִׂימִין לֵב לְהָרְמָזִים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז בְּכָל יוֹם לָשׁוּב אֵלָיו שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַחֻרְבָּן כַּנַּ”ל.

וְ”אֵיכָה יוּעַם” נֶאֱמַר עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק. כִּי כָּל ‘אֵיכָה יוּעַם’ נֶאֱמַר עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק יֹאשִׁיָּהוּ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הָאָדָם כַּנַּ”ל. כִּי גַּם אַחַר הַחֻרְבָּן שֶׁנֶּחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל וְלֹא בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נֶחֱשַׁךְ גַּם מְאוֹר הַיּוֹם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעַלֵּם הַזִּכָּרוֹן שֶׁהוּא כְּפִי הַיּוֹם וְהָאָדָם וְהַמָּקוֹם כַּנַּ”ל. אַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה בְּכָל דּוֹר עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמְּאִירִין לָנוּ הַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל בְּכָל עֵת. כִּי הַצַּדִּיק יָקָר מֵהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (הוֹרָיוֹת יג.) “יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים” (משלי ג, טו) ‘מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים’ וְכוּ’. כִּי הַצַּדִּיקִים כָּל עִסְקָם לְהַזְכִּיר אוֹתָנוּ זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא בְּכָל יוֹם כְּדֵי לַהֲשִׁיבֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. כִּי זֶה כָּל יִשְׁעָם וְכָל חֶפְצָם בְּעָסְקָם עִמָּנוּ, שֶׁהַכֹּל הוּא כְּדֵי לְהַזְכִּירֵנוּ בְּחִינַת זִכָּרוֹן הַנַּ”ל בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת בְּכַמָּה וְכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת. אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵנוּ הָרַבִּים גַּם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ נִסְתַּלְּקוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת קָשֶׁה סִלּוּקָן כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (איכה רבה א, מד). וְעַל זֶה קוֹנֵן כָּל ‘אֵיכָה יוּעַם’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת “אֲנִי הַגֶּבֶר” שֶׁשָּׁם מְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְנַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. אֵיךְ צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר לְנַפְשׁוֹ אוּלַי יוּכַל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ אַף-עַל-פִּי-כֵן עַד שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי סוֹף כָּל סוֹף, סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה מֵאִתָּנוּ וּמַה נַעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתֵנוּ. וְזֶה שֶׁמְּדַבֵּר יִרְמְיָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּאִלּוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אוֹמֵר עַל עַצְמוֹ כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב עֲווֹנוֹתָיו שֶׁגָּרְמוּ הַחֻרְבָּן וְעִכּוּב הַבִּנְיָן וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִתְלוֹת הַחִסָּרוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי הוּא יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ מַה שֶּׁעָשָׂה וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ בַּעֲווֹנוֹתָיו. וְעַל זֶה יִדְווּ כָּל הַדְּווּיִים. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד שֶׁרוֹצֶה לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ לוֹמַר בְּמַר נַפְשׁוֹ “אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי וְכוּ’, אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ וְכוּ’, אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם” וְכוּ’, ‘אֲנִי’ דַּיְקָא ‘אוֹתִי’ דַּיְקָא ‘אַךְ בִּי’ דַּיְקָא, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב עַמְקוּת מְרִירַת הַדִּבּוּרִים הָהֵם. וְעִקַּר מְרִירוּת הַקִּינָה עַל עֹצֶם רִחוּקוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם. שִׂים לִבְּךָ לְכָל דִּבּוּר וּלְכָל פָּסוּק וְתוּכַל לִמְצֹא אֶת עַצְמְךָ שָׁם בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה שָׁם. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן, אַף-עַל-פִּי שֶׁמְּסַפֵּר מְרִירוּת צָרוֹתָיו כָּל כָּךְ עַד אֵין תַּכְלִית, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אֹפֶן. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר בְּתוֹךְ מְרִירוּת לְבָבוֹ, “וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי”, ‘נִצְחִי’ דַּיְקָא, כְּאִלּוּ אָבַד הַנִּצָּחוֹן שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה רִחוּקוֹ וְחֻרְבָּנוֹ כָּל כָּךְ. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן “זָכוֹר תִּזְכּוֹר וְכוּ’ זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל-כֵּן אוֹחִיל” וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי הַקִּינוֹת וְהַבְּכִיּוֹת עַל גֹּדֶל חֻרְבָּנוֹ עַל-יְדֵי-זֶה ה’ יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמַכְנִיעַ הָרַע עַיִן, עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו זִכָּרוֹן בְּחִינַת “זָכוֹר תִּזְכּוֹר וְתָשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי”, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם ‘יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ לְךָ לִזְכֹּר, אֲבָל תָּשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי עַד שֶׁתִּזְכֹּר’. וּכְמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה בְּכָל יוֹם, כִּי סוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי נִזְכֶּה לַזִּכָּרוֹן הַזֶּה בַּחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שָׁם “זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל-כֵּן אוֹחִיל, חַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו וְכוּ’, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים” כוּ’, הַיְנוּ שֶׁחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ אֵינָם תַּמִּים וְאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם. וְעַל-יְדֵי-זֶה “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ” שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ ‘מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית’, וּמְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית לְרַמֵּז רְמָזִים לְכָל אֶחָד שֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי לָשׁוּב אֵלָיו, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת ‘חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים’ וְכוּ’, שֶׁנֶּאֱמַר עַל הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין בְּכָל יוֹם אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כַּיָּדוּעַ בַּכְּתָבִים. כִּי עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין בְּכָל יוֹם שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, הֵם בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַמֹּחַ וְהַדַּעַת הוּא הַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל לִזְכֹּר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְלָשׁוּב אֵלָיו. כִּי רַק זֶה עִקַּר הַדַּעַת כַּמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, וּכְמוֹ שֶׁמְּסַיְּמִין בְּהַפְטָרַת תִּשְׁעָה בְּאָב “אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְֹכֵּל וְיָדֹעַ אֹתִי” וְכוּ’ (ירמיה ט, כב). נִמְצָא שֶׁעִקַּר נֶחָמָתוֹ הוּא מַה שֶׁהוּא מְצַפֶּה עֲדַיִן לְחַסְדֵי ה’ שֶׁאֵינָם כָּלִים וְהֵם מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עֲדַיִן יִזְכֶּה שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו דַּעַת אֲמִתִּי עַד שֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב בָּעוֹלָם הַבָּא וְיָשׁוּב אֵלָיו כִּי זֶה עִקַּר תִּקְוָתֵנוּ וְנֶחָמָתֵנוּ:

ד וְעִקַּר תִּשְׁעָה בְּאָב נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי שֶׁנָּגַע הַסָּמֶ”ךְ מֵ”ם בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר (וישלח קע:) עַל פָּסוּק “עַל-כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה” וְכוּ’ (בראשית לב, לב) עַיֵּן שָׁם. כִּי עֵשָׂו וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ שֶׁהִתְיָרֵא מֵהֶם יַעֲקֹב מְאֹד – זֶה בְּחִינַת הָרַע עַיִן שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אַרְבַּע מֵאוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאָז פָּגַע בּוֹ הַסָּמֶ”ךְ מֵ”ם בְּעַצְמוֹ וַיֵּאָבֵק עִמּוֹ וְרָצָה לְנַצְּחוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל קִנְאָתוֹ בּוֹ עַל שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַעֲמִיד בָּעוֹלָם עֲדַת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּזְכְּרוּ תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי זֶהוּ כְּלָל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹתֵנוּ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עירובין כב.) ‘הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וּלְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם’. וְעַל-כֵּן הִזְהִיר אוֹתָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ כַּמָּה פְּעָמִים (דברים ד, ט) “רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ, יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ” וְכוּ’.

וְעַל זֶה הִתְגָּרָה הַבַּעַל דָּבָר בְּיַעֲקֹב וַיֵּאָבֵק עִמּוֹ וְכוּ’, וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ. כִּי בִּכְלָלִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁכִּיחַ חַס וְשָׁלוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא. עַל-כֵּן “וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ” – ‘דָּא נֶצַח הוֹד יְסוֹד’ בְּחִינַת “הֲדֹם רַגְלָי” (ישעיה סו א), שֶׁהָעִקָּר מַתְחִיל מִנֶּצַח שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם דְּהַיְנוּ שֶׁנָּגַע בִּבְחִינַת זִכָּרוֹן הַפְּרָטִי שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַגְלִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּתְלַבְּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם וְכוּ’, כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת הָאָדָם בְּכָל יוֹם בִּפְרָטִיּוּת כַּנַּ”ל. וּבָהֶם נָגַע הַסָּמֶ”ךְ מֵ”ם שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע עַיִן לְהַפִּיל שִׁכְחָה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁלֹּא יָשִׂימוּ לֵב לְהָבִין הָרְמָזִים הַנַּ”ל בְּכָל יוֹם. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הַזִּכָּרוֹן אִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ חַס וְשָׁלוֹם. רַק עִקַּר הַפְּגָם בִּפְרָטִיּוּת. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, כִּי בִּכְלָלִיּוּת הַכֹּל מוֹדִים בְּזִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל-פִּי רֹב מְדַבְּרִים מִזֶּה. אֲבָל בִּפְרָטִיּוּת לְהָבִין הָרְמָזִים הַנַּ”ל בְּכָל יוֹם כְּדֵי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת זְעִירִין אִנּוּן דְּזַכְיָן לָזֶה. וְזֶה נִמְשָׁךְ מִמַּה שֶּׁנָּגַע הָרַע עַיִן בְּכַף הַיָּרֵךְ, הַיְנוּ בִּבְחִינַת רַגְלִין שֶׁהוּא בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת כַּנַּ”ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת עַל-יְדֵי שֶׁנִּפְגַּם הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת נִפְגַּם גַּם בִּכְלָלִיּוּת מִמֵּילָא. כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל יוֹם, עַל-יְדֵי-זֶה עַל-פִּי רֹב שׁוֹכֵחַ גַּם הַזִּכָּרוֹן בִּכְלָלִיּוּת, וְאֵינוֹ מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי. וְהַתִּקּוּן עַל-יְדֵי “וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ” (בראשית לב, לא), בְּחִינַת אֱמֶת [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן רנא)], בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג, כ): “וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה” וְכוּ’ בְּחִינַת (ישעיה ל, כו): “וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה” וְכוּ’ וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים ה, לא) “כֵּן יֹאבְדוּ כָּל אֹיְבֶיךָ ה’ וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ”. כִּי הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה בְּתָקְפָּהּ בִּשְׁבִיל לְרַפְּאוֹת כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב שֶׁנָּגַע בּוֹ. הַיְנוּ שֶׁהִתְגַּבֵּר הָאֱמֶת שֶׁל זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא בִּכְלָל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַפֵּא מִצְּלִעָתוֹ גַּם בִּפְרָט. כִּי זֶה רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁעִקַּר הִתְגָּרוּת הָרַע עַיִן שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים עַל הָאֱמֶת, הֵן מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, הֵן מִיִּשְׂרָאֵל בְּאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁהִיא, עִקַּר הִתְגָּרוּתָם הוּא עַל בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁצַּדִּיקֵי אֱמֶת מוֹרִים אוֹתָנוּ דְּרָכִים יְשָׁרִים אֲמִתִּיִּים עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה בִּפְרָטִיּוּת, עַל זֶה הֵם מִתְגָּרִים וְחוֹלְקִים וְאוֹמְרִים שֶׁלֹּא זֶה הַדֶּרֶךְ, רַק רוֹצִים שֶׁהַכֹּל יֵלְכוּ בְּדַרְכָּם לְבַלּוֹת הַיָּמִים בְּלֵיצָנוּת וּדְבָרִים בְּטֵלִים וְלִרְדֹף אַחַר הַמָּמוֹן תָּמִיד וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּמַלְבִּישִׁים הַשֶּׁקֶר בְּאֵיזֶה אֱמֶת כְּאִלּוּ כַּוָּנָתָם לַשָּׁמַיִם. וְאִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר דִּבְרֵיהֶם כִּי אֵין קֵץ לְדִבְרֵי רוּחַ וְהֶבֶל. אֲבָל כְּלַל עִקַּר מַחֲלוֹקוֹתָם הוּא עַל בְּחִינָה פְּרָטִיוּת. כִּי עַל כְּלָלִיּוּת מֻכְרָחִים הַכֹּל לְהוֹדוֹת בְּחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַנִּצְחִי. וַאֲפִילּוּ הָעַכּוּ”ם שֶׁחוֹלְקִין עַל יִשְׂרָאֵל, רֻבָּם כְּכֻלָּם מוֹדִים בָּעוֹלָם הַבָּא בִּכְלָלִיּוּת, רַק שֶׁאוֹמְרִים שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם לָבֹא לָעוֹלָם הַבָּא. וּכְמוֹ כֵן לְהַבְדִּיל אֲפִילּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן הַכֹּל מוֹדִים בְּתַכְלִית הָעוֹלָם הַבָּא, רַק שֶׁאוֹמֵר כָּל אֶחָד מַה שֶּׁאוֹמֵר כְּדֵי לְהַטּוֹת מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְזֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת נְגִיעַת כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב וְכַנַּ”ל.

וְהָעֵצָה לָזֶה הִיא בְּחִינַת ‘וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ’, בְּחִינַת אֲמִתַּת זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא בִּכְלָלִיּוּת, עַל-יְדֵי-זֶה יֵדַע וְיָבִין הָאֱמֶת גַּם בִּפְרָטִיּוּת. כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג בִּפְרָטִיּוּת כָּרָאוּי גַּם זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא בִּכְלָלִיּוּת נִפְגָּם אֶצְלוֹ, וְעַל-פִּי רֹב שׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבָּאוּ עַל-יְדֵי-זֶה לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל מִי שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי יָבִין גַּם בִּפְרָטִיּוּת אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת בּוֹ, אִם לְבַלּוֹת יָמָיו עַל מַה שֶּׁהֵם מְבַלִּים רַחֲמָנָא לִצְלָן, אִם לְבַלּוֹת יָמָיו עַל הִתְבּוֹדְדוּת וְתוֹרָה וּתְפִלָּה וּצְעָקָה לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ כַּאֲשֶׁר הוֹרוּ אוֹתָנוּ צַדִּיקֵי אֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּתָקְפָּהּ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל – שֶׁזָּרַח לוֹ הָאֱמֶת בְּתָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַפֵּא מִצְּלִעָתוֹ שֶׁנָּגַע בּוֹ הַסָּמֶ”ךְ מֵ”ם בִּפְרָטִיּוּת. כִּי עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת אֲמִתַּת הַזִּכָּרוֹן בִּכְלָלִיּוּת נִתְבַּטֵּל הַשְּׁקָרִים שֶׁלָּהֶם גַּם בִּפְרָטִיּוּת וְכַנַּ”ל:

ה וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לָקוּם בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה עַל עֲווֹנוֹתָיו שֶׁמְּעַכֵּב בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרַע עַיִן עַל-יְדֵי-זֶה וְכַנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם בָּעוֹלָם הַבָּא. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁקָּמִים מֵהַשֵּׁנָה צְרִיכִים לִזְכֹּר מִיַּד בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. אֲבָל הָרַע עַיִן מְבַלְבֵּל וּמַפִּיל שִׁכְחָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין לָקוּם בַּחֲצוֹת וּלְהַשְׁלִיךְ רֹאשׁוֹ לַאֲחוֹרָיו וּלְהַרְגִּישׁ הֵיטֵב מְרִירַת נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁיִּבְכֶּה עַל-יְדֵי-זֶה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרַע עַיִן כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁעִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן עַל יָדוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. כִּי ‘כָּל הַמִּתְאַבֵּל וְכוּ’, זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ’ (תענית ל:). דְּהַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ שִׂמְחַת הַגְּאֻלָּה שֶׁתִּהְיֶה עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְזִכָּרוֹן לְהַזְכִּיר עַצְמוֹ הֵיטֵב בָּעוֹלָם הַבָּא וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ “נַחֲמוּ נַחֲמוּ” (ישעיה מ, א) שְׁתֵּי נֶחָמוֹת כְּנֶגֶד זִכָּרוֹן הַנַּ”ל בִּכְלָל וּבִפְרָט, כִּי זִכָּרוֹן עוֹלָם הַבָּא עִקַּר הַנֶּחָמָה. “דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם”, כִּי הַזִּכָּרוֹן תָּלוּי בַּלֵּב כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה'” וְכוּ’. הַיְנוּ הָרְמָזִים בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁמִּי שֶׁמֵּשִׂים לִבּוֹ אֶל הָרְמָזִים הַנַּ”ל, הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל דִּקְדֻשָּׁה קוֹרֵא גַּם בַּמִּדְבָּר ‘פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה” וְכוּ’. כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאָדָם יֵרֵד לְשָׁם יוּכַל לִשְׁמֹעַ קוֹל קוֹרֵא הַנַּ”ל לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, דְּהַיְנוּ מִתַּכְלִית תַּכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה כְּלָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵין סוֹף בְּחִינַת רֵישָׁא דְּכָל דַּרְגִּין, עַד אֵין תַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין. שֶׁאֲפִילּוּ מִי שֶׁיֵּרֵד עַד אֵין תַּכְלִית שֶׁאֵין קֵץ לִירִידָתוֹ בְּחִינַת “וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם” (איכה א, ט), גַּם שָׁם מְצַמְצֵם עַצְמוֹ בְּחַסְדּוֹ וּמֵאִיר גַּם שָׁם רְמָזִים לָשׁוּב אֵלָיו וְכַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה בֶּאֱמֶת סוֹף כָּל סוֹף יִזְכּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לו, כז) “וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵלֵכוּ” וְכוּ’. וּבִשְׁבִיל זֶה בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה הַרְבֵּה לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ שָׁם הַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁעִקַּר הַזִּכָּרוֹן בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ (דברים ג, כג-כד) “וָאֶתְחַנַּן אֶל ה’ וְכוּ’, ה’ אֱלֹהִים” בְּחִינַת שֵׁם מָלֵא שֶׁהוּא זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, “אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ” אֶת הָרְמָזִים הַנַּ”ל לְהַכִּיר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ מִכָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תהלים קד, א) “ה’ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד” כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְזֶהוּ “אֶת גָּדְלְךָ” – בְּחִינַת ‘גָּדַלְתָּ’. “וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה” – בְּחִינַת ‘מְאֹד’ שֶׁהִיא בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁהִיא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת יָד הַחֲזָקָה כַּיָּדוּעַ. “אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ” – בְּחִינַת מַעְלָה וּמַטָּה אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית. “אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ” וְכוּ’ – דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁבְּנִפְלְאוֹת רַחֲמָיו הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ מֵרוּם כָּל דַּרְגִּין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִין כְּדֵי לְרַמֵּז רְמָזִים לְכָל אֶחָד כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן אֲנִי מִתְחַנֵּן “אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת” (דברים ג, כו) שֶׁהִיא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל. כִּי אִם הָיִינוּ זוֹכִים שֶׁמֹּשֶׁה יָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אָז הָיָה מַמְשִׁיךְ שָׁם זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא לְכָל יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיוּ חוֹטְאִים, וְהָיְתָה הַגְּאֻלָּה לָנֶצַח בְּלִי חֻרְבָּן אַחַר-כָּךְ. אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ לֹא זָכִינוּ לָזֶה, “וַיִּתְעַבֵּר ה’ וְכוּ’, וַיֹּאמֶר אַל תּוֹסֶף וְכוּ’, עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ וּרְאֵה” וְכוּ’ (שם כו-כז). כִּי לִזְכּוֹת שֶׁתָּבוֹא בְּעַצְמְךָ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן הַכֹּל מִיָּד לְגַמְרֵי זֶה אִי אֶפְשָׁר לִפְעֹל עַתָּה, אַךְ זֶה פָּעַלְתָּ בִּתְפִלָּתְךָ שֶׁתַּעֲלֶה וְתִרְאֶה מֵרָחוֹק כָּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְעַל-יְדֵי הָרְאִיָּה בְּעַצְמָהּ תְּתַקֵּן וְתַכְנִיעַ אֶת הָרַע עַיִן וּבְזֶה הַכֹּחַ “וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ וְכוּ’, כִּי הוּא יַעֲבֹר וְהוּא יַנְחִיל” וְכוּ’ (שם כח). כִּי לֹא יוּכַל הָרַע עַיִן לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ עַל-יְדֵי גֹּדֶל קְדֻשַּׁת הָרְאִיָּה שֶׁלְּךָ שֶׁהִסְתַּכַּלְתָּ בְּעֵינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים מְאֹד בְּכָל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הִכְנִיעַ הָרַע עַיִן וְהִמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת הַזִּכָּרוֹן בְּחִינַת (ויקרא כו, מב) “וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר” וְכַנַּ”ל:

ו וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכוֹת הָרְאִיָּה. כִּי כְּלַל בִּרְכוֹת הָרְאִיָּה הוּא לְהַכְנִיעַ הָרַע עַיִן עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל הָרְאִיָּה. כִּי הַבְּרָכָה הִיא בְּחִינַת טוֹב עַיִן, בְּחִינַת (משלי כב, ט) “טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ”. כִּי כָּל מַה שֶּׁרוֹאִין צְרִיכִין לְהָבִין מִמֶּנּוּ רְמָזִים לַעֲבוֹדַת ה’, בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹאִין אֵיזֶה דְּבַר חִדּוּשׁ. אֲבָל הָרַע עַיִן רוֹצֶה לְהִתְאַחֵז בְּכָל דָּבָר שֶׁרוֹאִין וּמְשַׁכֵּחַ מֵהַלֵּב זִכָּרוֹן הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמָזִים הַנַּ”ל, עַל-כֵּן תִּקְּנוּ בְּרָכָה עַל כָּל דְּבַר חִדּוּשׁ שֶׁרוֹאִין, כִּי עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ’, עַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעִין הָרַע עַיִן, וְעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בַּה’ יִתְבָּרַךְ מִכָּל דָּבָר שֶׁרוֹאִין וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ’ שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ כְּשֶׁרוֹאִין אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁחָבִיב עָלָיו, כִּי אַהֲבַת חֲבֵרוֹ יָקָר מְאֹד, כִּי אַהֲבָה הִיא הֵפֶךְ הָרַע עַיִן דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין עֵינוֹ רָעָה בַּחֲבֵרוֹ. אַדְּרַבָּא הוּא חָבִיב לוֹ וְשָׂמֵחַ בִּרְאִיָּתוֹ. וְזֶה יָקָר מְאֹד כִּי עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לִזְכֹּר בַּה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן מְבָרְכִין עַל זֶה ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ’ וְכוּ’, כִּי זֶה עִקַּר הַחִיּוּת כְּשֶׁמְּבַטְּלִין הַשִּׂנְאָה וְהַנִּצָּחוֹן שֶׁל הָרַע עַיִן וְזוֹכִין לֶאֱהֹב אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ. כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הִיא כְּשֶׁהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת מִתְנַהֲגִים בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מְלֵאָה נִצְחוֹנוֹת, כִּי הַכֹּל נִבְרָא מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם אֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר, שֶׁכְּנֶגְדָּם הֵם דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר. וְכֻלָּם הֵם הָפְכִּיִּים זֶה לָזֶה, כִּי זֶה קַר וְזֶה לַח, זֶה חַם וְזֶה יָבֵשׁ וְכוּ’ כַּמּוּבָא. אֲבָל עִקַּר קִיּוּם הַבְּרִיאָה הִיא דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַרְכָּבָתָם יַחַד בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה. כִּי כָּל הַדְּבָרִים מֻרְכָּבִים מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְכָל אֶחָד מֵהַיְסוֹדוֹת מִתְגַּבֵּר בְּכֹחוֹ לִבְלִי לְהִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי נֶגֶד חֲבֵרוֹ. כִּי אִם יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, אִם כֵּן יִהְיֶה חָסֵר מֵהַדָּבָר יְסוֹד אֶחָד וְיִתְבַּטֵּל מְצִיאוּתוֹ. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן חָלִילָה שֶׁהַיְסוֹד יִתְגַּבֵּר יוֹתֵר מִדַּאי, רַק לְהִתְגַּבֵּר בְּכֹחוֹ כְּפִי הַמִּדָּה שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְמַזְּגוּ כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה, כְּגוֹן יְסוֹד הָאֵשׁ שֶׁבַּחַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר וּלְנַצֵּחַ שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל נֶגֶד יְסוֹד הַמַּיִם שֶׁבַּחַי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵר הַחַי וְיָמוּת. אֲבָל חָלִילָה לוֹ לְהִתְגַּבֵּר יוֹתֵר מִדַּאי, כִּי אָז גַּם כֵּן יִתְבַּטֵּל הַבַּעַל חַי וְיָמוּת מֵרִבּוּי הַחֲמִימוּת. וְכֵן בְּכָל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה בִּשְׁבִיל הַנִּצָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה.

כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם, וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם עַל הַכֹּל אֲפִילּוּ עַל הַמַּלְאָכִים, הִיא מַה שֶּׁהוּא בַּעַל בְּחִירָה. וְעִקַּר הַבְּחִירָה הִיא בְּחִינַת נִצָּחוֹן, כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלַת הַבְּחִירָה מַה שֶּׁיֵּשׁ מִתְנַגֵּד שֶׁרוֹצֶה לְמָנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת וְהַמּוֹנְעִים וְהַמְסִיתִים וְכוּ’ שֶׁרוֹצִים לְהַטּוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְהוּא מִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם לְנַצֵּחַ אוֹתָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה שָׂגְבָה מַעֲלָתוֹ וְזוֹכֶה לְמַה שֶּׁזּוֹכֶה אִם יִזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִצְחוֹן מִלְחָמָה הַזֹּאת. וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל זֶה, עַל-כֵּן בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ כָּל הַבְּרִיאָה מִפְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת מְאֹד, וְכֻלָּם כִּמְנַצְּחִים זֶה אֶת זֶה וְכַנַּ”ל, אֲבָל עִקַּר קִיּוּמָם כְּשֶׁהַנִּצָּחוֹן הוּא כִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁהִטְבִּיעַ בָּהֶם הַנִּצָּחוֹן בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְקַיְּמוּ עַל-יְדֵי הַנִּצָּחוֹן דַּיְקָא כְּשֶׁהוּא בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה וְכַנַּ”ל. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁאֶחָד מֵהַיְסוֹדוֹת עוֹבֵר הַגְּבוּל וּמְנַצֵּחַ יוֹתֵר מִדַּאי אֲזַי נֶחֱרַב הַדָּבָר, כִּי מִזֶּה בָּא כָּל הַחוֹלַאַת רַחֲמָנָא לִצְלָן כַּיָּדוּעַ. וְהַכֹּל הוּא רֶמֶז לְהָאָדָם שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִילוֹ שֶׁיֵּדַע שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּנִצָּחוֹן גָּדוֹל כָּל יָמָיו. אֲבָל הַנִּצָּחוֹן צָרִיךְ לִהְיוֹת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּשְׁבִיל ה’ יִתְבָּרַךְ, בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁעוֹמֵד עַל הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וְגַם לֹא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חַס וְשָׁלוֹם נִצָּחוֹן שֶׁל שֶׁקֶר בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה שֶׁזֶּה הַנִּצָּחוֹן הוּא הֲרִיסַת הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם.

וְעַל-כֵּן אֲפִילּוּ מִי שֶׁנִּרְאֶה לוֹ שֶׁכַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת שֶׁרוֹצֶה בְּנִצָּחוֹן בִּשְׁבִיל לִגְמֹר אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אַף-עַל-פִּי שֶׁבָּזֶה צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב שֶׁלֹּא יַגִּיעַ חֻרְבָּן וַהֲרִיסָה חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי-זֶה, כִּי שָׂנְאוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְגָדוֹל הַשָּׁלוֹם. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לְמַעֵט בְּמַחֲלֹקֶת בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁחוֹלֵק לְשֵׁם שָׁמַיִם. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ אִם כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, כִּי הַלֵּב יוֹדֵעַ אִם לְעֵקֶל אִם לַעֲקַלְקַלּוֹת. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרוֹאִין אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁחָבִיב עָלָיו זֶה יָקָר מְאֹד מְאֹד וְכָל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יט, יח) “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”. וְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ‘זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה’. כִּי כָּל בְּנֵי אָדָם מְשֻׁנִּים בְּדֵעוֹתֵיהֶם זֶה מִזֶּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. וְהַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בְּשִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין קֵץ וְכָל אָדָם דַּעְתּוֹ מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹ. וּבִקְדֻשָּׁה צְרִיכִים כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל שֶׁכָּתַבְנוּ לְעִנְיַן הִתְמַזְּגוּת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת. כִּי כָּל הַמִּדּוֹת וְהַדֵּעוֹת שֶׁל כָּל אָדָם הוּא כְּפִי הִתְגַּבְּרוּת הַיְסוֹדוֹת שֶׁבּוֹ שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמִּדּוֹת כַּמּוּבָא, שֶׁמִּי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בּוֹ בְּיוֹתֵר יְסוֹד זֶה הוּא חָזָק בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה וְדַעְתּוֹ נוֹטָה לָזֶה, וַחֲבֵרוֹ לְהֵפֶךְ וְכוּ’. וּבִקְדֻשָּׁה מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת צָרִיךְ בְּוַדַּאי לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בְּדַעְתּוֹ וּבְמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים שֶׁבָּחַר לוֹ וּבְהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר שֶׁבָּחַר לוֹ, וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהִתְנַצֵּחַ חַס וְשָׁלוֹם מִשּׁוּם אָדָם.

כִּי צְרִיכִין לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן צְרִיכִין שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַנִּצָּחוֹן יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׂוֹנֵא לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג בְּדַרְכּוֹ. וְיִתְנַהֵג עִם חֲבֵרוֹ בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בְּדַרְכּוֹ הַטּוֹב, אַף-עַל-פִּי-כֵן יִסְתַּכֵּל עַל חֲבֵרוֹ גַּם כֵּן בְּעַיִן טוֹבָה וְיִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא בַּחֲבֵרוֹ גַּם כֵּן אֵיזֶה טוֹב בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אַהֲבָה עִם חֲבֵרוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עַיִן רָעָה בַּחֲבֵרוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְאָז יָכוֹל לְקַבֵּל רְמָזִים טוֹבִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ מִכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיִּפְגַּע בּוֹ, בִּבְחִינַת “מִכָּל מְלַמְּדֵי הִשְׂכַּלְתִּי” וְכוּ’ (תהלים קיט, צט). כִּי אֵינוֹ מִתְיָרֵא שֶׁחֲבֵרוֹ חַס וְשָׁלוֹם יַדִּיחוֹ מִן הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבּוֹ חָלִילָה, כִּי הוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וּבְדַרְכּוֹ הַטּוֹב מְאֹד כָּרָאוּי. אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין עֵינוֹ רָעָה בַּחֲבֵרוֹ וְאוֹהֵב אֶת חֲבֵרוֹ גַּם כֵּן, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ. כִּי אוּלַי הוּא צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּחַר לוֹ, כִּי אוּלַי לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה. וַאֲפִילּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת וּמִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא בּוֹ גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה כַּאֲשֶׁר הִזְהִירָנוּ הוּא זַ”ל עַל זֶה מְאֹד, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָנִים קלו רפב). וְאִם אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת בְּלִי נִצָּחוֹן שֶׁל שֶׁקֶר לְהַטּוֹת חֲבֵרוֹ אֶל הָאֱמֶת לַהֲשִׁיבוֹ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים. וְאִם לָאו, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ שׂוֹנֵא אוֹתוֹ אַדְּרַבָּה אוֹהֵב אוֹתוֹ גַּם כֵּן, כִּי מִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא בּוֹ גַּם כֵּן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְמַזֵּג עִמּוֹ וְלֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִמּוֹ.

וְזֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה נִצָּחוֹן וְשִׁנּוּי דֵּעוֹת, כִּי אֵין שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שָׁוִין וְכַנַּ”ל. אֲבָל צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם הִתְמַזְּגוּת וְהַכְרָעָה לְטוֹבָה שֶׁלֹּא יִתְּנוּ אֲחִיזָה חַס וְשָׁלוֹם לְהָרַע עַיִן שֶׁמַּפִּיל שִׁכְחָה חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הָאָדָם צָרִיךְ שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בַּה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל דָּבָר וְכַנַּ”ל. וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹאִין אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיְּכוֹלִין לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּפֵרוּשׁ מֵהַתַּכְלִית. כִּי בְּכָל עֵת שֶׁפּוֹגְעִין בְּאֵיזֶה אָדָם בִּפְרָט בַּחֲבֵרוֹ הֶחָבִיב עָלָיו, צְרִיכִין תֵּכֶף לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי מֵהָאָדָם יְכוֹלִין לְהָבִין וְלִשְׁמֹעַ בְּיוֹתֵר רְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת זִכָּרוֹן הַנַּ”ל. כִּי מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לִשְׁמֹעַ וּלְהָבִין רְמָזִים כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יב, ז-ח) “כִּי שְׁאַל נָא בְּהֵמוֹת וְתוֹרֶךָּ וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ, אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתוֹרֶךָ וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם”. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה (מלכים-א ה, יג) “וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה” וְכוּ’, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מֵבִין מִכֻּלָּם רְמָזִים לְהָבִין מֵהֶם גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית וּלְהִתְקָרֵב עַל-יְדֵי כֻּלָּם לַעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל מִבְחַר כָּל הַבְּרִיאָה הוּא הָאָדָם שֶׁגִּדְרוֹ חַי מְדַבֵּר, שֶׁמִּמֶּנּוּ יְכוֹלִין לְהָבִין רְמָזִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כִּי בּוֹ רוֹאִין גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְגַם יֵשׁ בּוֹ דֵּעָה וְדִבּוּר וִיכוֹלִין לְדַבֵּר עִמּוֹ וְלִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ רְמָזִים בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא בְּיוֹתֵר מִכֻּלָּם. אֲבָל לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ חִסָּרוֹן בָּאָדָם בְּיוֹתֵר מִכֻּלָּם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה וּבַעַל נִצָּחוֹן בְּיוֹתֵר, וְיָכוֹל לִהְיוֹת בְּהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁחֲבֵרוֹ יַטֶּה דַּעְתּוֹ מִן הָאֱמֶת מֵחֲמַת נִצְחוֹנוֹ הָרַע שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל הָאֱמֶת, כִּי נִצָּחוֹן אֵינוֹ סוֹבֵל אֶת הָאֱמֶת כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן מִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו כְּשֶׁפּוֹגֵעַ עִם הָאָדָם שֶׁיִּרְאֶה לְהִנָּצֵל מִבְּחִינַת רַע עַיִן בְּכָל הַבְּחִינוֹת. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהָאֱמֶת בְּתַכְלִית. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יִמְצָא גַּם בַּחֲבֵרוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְיֹאהַב אוֹתוֹ, וְאָז יָכוֹל לִשְׁמֹעַ וּלְהָבִין רְמָזִים מִכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם. וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְבָרֵךְ ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ’ כְּשֶׁרוֹאֶה חֲבֵרוֹ הֶחָבִיב עָלָיו. כִּי זֶה עִקַּר הַקִּיּוּם וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, וּבִפְרָט שֶׁל הָאָדָם כְּשֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְמַזְּגוּת הַיְסוֹדוֹת כָּרָאוּי, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר חִיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה’ זֶה רֶמֶז לְשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל יָדָם שְׁלֵמוּת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אָדָם וּמָקוֹם וּזְמַן כַּנַּ”ל. ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ’ – זֶה בְּחִינַת הָאָדָם שֶׁגִּדְרוֹ חַי מְדַבֵּר, וְהוּא עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, ז) “וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה”, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י ‘אַף בְּהֵמָה וְחַיָּה נִקְרָא נֶפֶשׁ חַיָּה, אַךְ זוֹ שֶׁל אָדָם חַיָּה שֶׁבְּכֻלָּן, שֶׁנִּתְוַסֵּף בּוֹ דֵּעָה וְדִבּוּר’. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה וְדִבּוּר וִיכוֹלִין לְהָבִין מִמֶּנּוּ רְמָזִים לַעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מִכֻּלָּם שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, עַל-כֵּן הוּא הָעִקָּר שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם ‘נֶפֶשׁ חַיָּה’, כִּי זֶה עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. וְעַל-כֵּן ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ’ מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת הָאָדָם. ‘וְקִיְּמָנוּ’ – מְרַמֵּז עַל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא הַקִּיּוּם שֶׁעָלָיו הַכֹּל עוֹמְדִים וּמִתְקַיְּמִים. ‘וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה’ – זֶה בְּחִינַת הַזְּמַן. וְזֶה כְּלָל בִּרְכַּת ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ’ עַל כָּל דָּבָר שֶׁמְּבָרְכִין לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ בָּעוֹלָם עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן הַזֶּה. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל עֲדַיִן לְהָבִין הָרְמָזִים וּלְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ כְּפִי הָאָדָם וְהַמָּקוֹם וְהַזְּמַן שֶׁהוּא עוֹמֵד בּוֹ עַתָּה, כִּי רַק זֶה עִקַּר הַחִיּוּת וְהַשִּׂמְחָה שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל:

ז וְזֶה בְּחִינַת הַבְּרָכָה ‘בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים’ כְּשֶׁרוֹאִין שִׁשִּׁים רִבּוֹא מִיִּשְׂרָאֵל (או”ח רכד, ה). כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְקַבְּצִים יוֹתֵר בְּנֵי אָדָם, יְכוֹלִים לְהָבִין מֵהֶם רָזִים וּרְמָזִים יוֹתֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן הַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים’, דְּהַיְנוּ שֶּׁמְּבָרְכִין לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל הָרָזִים וְהָרְמָזִים שֶׁמְּרַמֵּז עַל יָדָם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל זֶה, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם שָׁוָה לַחֲבֵרוֹ. עַיֵּן שָׁם בִּבְרָכוֹת פֶּרֶק הָרוֹאֶה (דף נח.). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם ‘בֶּן עַזַּאי רָאָה אוּכְלוּסָא בְּהַר הַבַּיִת, אָמַר: בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים וּבָרוּךְ שֶׁבָּרָא כָּל אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי’. וּבְוַדַּאי לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל בֶּן עַזַּאי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים אוֹתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, אַךְ עִקַּר כַּוָּנָתוֹ מַה שֶּׁעַל יָדָם יוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת מוֹעִילִין לוֹ. כִּי בְּגַשְׁמִיּוּת מְכִינִין לוֹ לֶאֱכֹל וְלִלְבֹּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם ‘כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁהָיָה לוֹ לֶחֶם לֶאֱכֹל וְכוּ’, וַאֲנִי מוֹצֵא כָּל אֵלּוּ מְתֻקָּנִים לְפָנַי’, וְעַל-יְדֵי-זֶה אֲנִי יָכוֹל לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן בְּרוּחָנִיּוּת מַה שֶּׁמֵּבִין עַל יָדָם רָזִים וּרְמָזִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ בִּרְכַּת ‘חֲכַם הָרָזִים’ וְכַנַּ”ל:

ח וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁקִּבְּלוּ דְּרָכִים יְשָׁרִים וַאֲמִתִּיִּים מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הַנַּצְחָן הָאֲמִתִּי, כִּי זָכָה לְנַצֵּחַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַכְלִית עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאָר בּוֹ מִדִּלֵיהּ כְּלוּם. כִּי זָכָה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל. וְעַל-כֵּן לֹא הָיָה לְהָרַע עַיִן שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ כְּלָל. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת זָכָה לְזִכָּרוֹן נִפְלָא, וְכַמּוּבָן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הָעִוֵּר עַיֵּן שָׁם [כִּי עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת מוּבָן מְעַט מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם שֶׁזֶּה הָעִוֵּר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם הָיָה לוֹ זִכָּרוֹן נִפְלָא יוֹתֵר מִכֻּלָּם הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְהָבֵן הֵיטֵב]. וְעַל-כֵּן עַל יָדוֹ יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי תָּמִיד וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשׁ קִבּוּץ יוֹתֵר אֵצֶל הָרַב הָאֱמֶת טוֹב יוֹתֵר לָבוֹא אָז אֵלָיו. כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְקַבְּצִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר, בִּפְרָט אַנְשֵׁי אֱמֶת הַבָּאִים לְשֵׁם שָׁמַיִם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי ה’, כָּל מַה שֶּׁהֵם יוֹתֵר יְכוֹלִין אָז לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר בְּהַתַּכְלִית וּלְהָבִין בְּחִינַת הָרְמָזִים בְּיוֹתֵר וְלָשׁוּב עַל-יְדֵי-זֶה לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ”ל:

ט וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לָדַעַת שֶׁיָּקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי ה’ יִתְבָּרַךְ כָּל נִצָּחוֹן כָּל שֶׁהוּא שֶׁל הָאָדָם שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת. כִּי כָּל עֻבְדָּא בְּעָלְמָא וּתְנוּעָה קַלָּה שֶׁהָאָדָם מִתְגַּבֵּר בִּשְׁבִיל לְהַגִּיעַ בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן שֶׁנִּתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ אוֹ לְשַׁבֵּר אֵיזֶה מִדָּה וּלְהִתְרַחֵק אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְנַצֵּחַ הַמּוֹנְעִים וּמִתְגַּבֵּר לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְרַבִּי אֱמֶת שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל חִיּוּתוֹ לָנֶצַח, כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁעוֹשֶׂה בָּזֶה הוּא יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי ה’ יִתְבָּרַךְ. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה עֻבְדָּא וּתְנוּעָה בְּעָלְמָא בִּשְׁבִיל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, תֵּכֶף הוּא מְנַצֵּחַ הַרְבֵּה נִצָּחוֹן הָאֲמִתִּי וְנִצְחִי, כִּי רַק זֶה עִקַּר הַנִּצָּחוֹן אֲמִתִּי, כִּי זֶה הַנִּצָּחוֹן יִשָּׁאֵר קַיָּם לָנֶצַח, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבֵד. וְזֶה שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּעִנְיָן זֶה. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק (תהלים פט, י) “בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם”, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק לְנַשֵּׂא אֶת עַצְמוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אִיהוּ שְׁבָחָא דִּילֵיהּ וִיקָרֵיהּ דִּילֵיהּ. וְכֵן מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת וְכוּ’, שֶׁיָּקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ מְאֹד כְּשֶׁמִּתְנַצְּחִין הַחַיּוֹת טְהוֹרוֹת עִם הַחַיּוֹת טְמֵאוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְגַּבֵּר לְנַצֵּחַ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכוּ’ [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן רלג)]. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְנַצֵּחַ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, תֵּכֶף הוּא זוֹכֶה לְנִצָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה, כִּי זֶה הַנִּצָּחוֹן כָּל שֶׁהוּא יִשָּׁאֵר לָנֶצַח לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרוֹצִין לִנְסֹעַ לְרַב הָאֱמֶת אַף-עַל-פִּי שֶׁאַחַר-כָּךְ מִתְגַּבֵּר יֵצֶר הָרָע חָדָשׁ גָּדוֹל יוֹתֵר וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן עב), אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּבָר נִצַּח הַרְבֵּה תֵּכֶף כְּשֶׁהִתְחִיל לִנְסֹעַ, כִּי כָּל תְּנוּעָה שֶׁל נִצָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה יִשָּׁאֵר לָנֶצַח כַּנַּ”ל. כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה’:

י וְעַל-כֵּן שִׁעוּר הַזְּמַן לְבָרֵךְ ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ’ כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ, הוּא כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁהוּא חֹדֶשׁ. וּלְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מְבָרֵךְ ‘מְחַיֶּה הַמֵּתִים’. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁבְּרָכוֹת אֵלּוּ הֵם בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיעַ הָרַע עַיִן כְּדֵי לִזְכּוֹת לְזִכָּרוֹן, כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ עַל-יְדֵי הָרְאִיָּה הַמְחֻדֶּשֶׁת הַזֹּאת בָּעוֹלָם הַבָּא וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַשִּׁעוּר שְׁלֹשִׁים יוֹם דְּהַיְנוּ חֹדֶשׁ כִּי בְּכָל חֹדֶשׁ מִתְחַדֵּשׁ בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן יוֹתֵר, כִּי בְּכָל שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁהוּא חֹדֶשׁ נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תִּקּוּן וּמִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן. כִּי פְּגַם הַזִּכָּרוֹן הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת פְּגַם הַלְּבָנָה, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת פְּגַם הָרַע עַיִן הַנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם פָּגַם הַזִּכָּרוֹן. וּבְכָל חֹדֶשׁ מִתְמַלֵּאת, וְעוֹסְקִין בְּתִקּוּנָהּ בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ וּבְבִרְכַּת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עוֹסְקִין לְמַלְּאוֹתָהּ וּלְתַקְּנָהּ. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן הַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ בְּבִרְכַּת מוּסָף ‘זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ’, כִּי אָז נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן. וְכֵן בְּבִרְכַּת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה מַזְכִּירִין שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים ‘וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ’. כִּי הִתְחַדְּשׁוּת הַלְּבָנָה בְּכָל חֹדֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן וּמִלּוּי פְּגִימָתָהּ, הִיא בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל-כֵּן אָז מִתְחַדֵּשׁ הַזִּכָּרוֹן בְּיוֹתֵר וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בִּימֵי הַבַּיִת הָיָה קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ עַל-פִּי הָרְאִיָּה דַּיְקָא, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הָרְאִיָּה הַזֹּאת אֶת רְאִיַּת וְהִסְתַּכְּלוּת הָרַע עַיִן שֶׁרוֹצֶה לִפְגֹּם זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא הִתְחַדְּשׁוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ הַלְּבָנָה. וְכֵן מִצְוַת בִּרְכַּת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה תּוֹלֶה בִּרְאִיָּה. וְהִיא בְּרָכָה יְקָרָה וַחֲשׁוּבָה מְאֹד מְאֹד כַּאֲשֶׁר הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וְאָמְרוּ עַל זֶה ‘אִלְמָלֵא’ וְכוּ’. כִּי עַל-יְדֵי בִּרְכַּת רְאִיַּת הַלְּבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ שֶׁהִיא בִּרְכַּת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה מַכְנִיעִין הָרַע עַיִן וּמַמְשִׁיכִין זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן לְאַחַר שָׁנָה מְבָרְכִין עַל רְאִיַּת חֲבֵרוֹ ‘מְחַיֶּה הַמֵּתִים’, כִּי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה צְרִיכִין לְחַדֵּשׁ הַזִּכָּרוֹן יוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁצִּוָּנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת בְּכָל הִתְחַדְּשׁוּת הַשָּׁנָה כְּדֵי לְחַדֵּשׁ זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא בְּכָל תְּחִלַּת הַשָּׁנָה.

וְעַל-כֵּן נִקְרָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה ‘יוֹם הַזִּכָּרוֹן’, כִּי זֶה עִקַּר רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְחַדֵּשׁ זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא. כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וּצְרִיכִין אָז לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא עַל-יְדֵי זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא. כִּי עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכְרִין בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִהְיֶה יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, עַל-יְדֵי-זֶה חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה. וְעַל-כֵּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹם הַדִּין שֶׁהוּא כְּנֶגֶד יוֹם הַדִּין שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּיָּדוּעַ, וְעַל-כֵּן מַזְכִּירִין אָז זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּצְטָרֵךְ כָּל אֶחָד אָז לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים ‘אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂי עוֹלָם וְכוּ’, אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל וְכוּ’ כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶיךָ’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מְבָרְכִין ‘מְחַיֶּה הַמֵּתִים’ שֶׁמַּזְכִּירִין בְּפֵרוּשׁ זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁאָז יִהְיֶה יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁל עוֹלָם הַבָּא:

יא כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ-חֹדֶשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, הֵם בִּבְחִינַת זִכָּרוֹן בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה. כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה שֶׁמְּאִירִין עַל הָאָרֶץ בְּכָל יוֹם הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הַדַּעַת הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת זִכָּרוֹן הַנַּ”ל מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ דַּעַת כָּל אָדָם שֶׁיִּזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם. כִּי זֶה עִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, שֶׁ’פּוֹתֵחַ בְּכָל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח וּבוֹקֵעַ חַלּוֹנֵי רָקִיעַ וּמוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ’ וְכוּ’. שֶׁהַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּרְאוּ בְּנֵי אָדָם נִפְלְאוֹתָיו בְּכָל יוֹם כְּדֵי שֶׁיִּזָּכְרוּ בּוֹ בְּכָל יוֹם וִידַבְּקוּ מַחֲשַׁבְתָּם בּוֹ יִתְבָּרַךְ. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה אֱלֹהוּתוֹ בְּיוֹתֵר וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא, לג) “כִּי כֻלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי” וְכוּ’. שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ זִכָּרוֹן הַזֶּה גַּם עַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא כִּי אִם כְּשֶׁמִתְגַּבְּרִין לִזְכֹּר אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות ד, טז): “הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר” וְכוּ’. כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וּלְבָנָה הוּא אוֹר ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הָאוֹר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז, א) “ה’ אוֹרִי”. כִּי עִקַּר הָרְמָזִים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לְהָאָדָם בְּכָל יוֹם עַל-יְדֵי שֶׁמְּצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית וְכוּ’ כַּנַּ”ל, הֵם עַל-יְדֵי חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל “וְאֵת פֹּעַל ה’ לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂי יָדָיו לֹא רָאוּ” (ישעיה ה, יב), ‘שֶׁלֹּא שִׁבְּחוּהוּ יוֹצֵר אוֹר בְּשַׁחֲרִית וּמַעֲרִיב עֲרָבִים בְּעַרְבִית’. כִּי זֶה עִקַּר פֹּעַל ה’ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁצְּרִיכִין לְהַבִּיט וְלִרְאוֹת בָּהֶם וּלְהָבִין עַל-יְדֵי-זֶה גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז עַל יָדָם בְּכָל יוֹם. וְעַיֵּן עוֹד מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן נד).

כִּי אוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַלְּבָנָה זֶה בְּחִינַת זִכָּרוֹן בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת. כִּי אוֹר הַחַמָּה שֶׁהוּא עֶצֶם הָאוֹר זֶה בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת (מַלְאָכִי ג, כ) “וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה” וְכוּ’ שֶׁנֶּאֱמַר עַל חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שׁוֹפְטִים ה, לא) “כֵּן יֹאבְדוּ כָּל אֹיְבֶיךָ ה’ וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ” וְכַנַּ”ל. וְאוֹר הַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צִמְצוּם הָאוֹר כִּי לֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ, זֶה בְּחִינַת זִכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת כָּל אָדָם תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי לָעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר הַלְּבָנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם הָאוֹר. וְה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא שְׁנֵיהֶם שָׁוִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א, טז) “אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדוֹלִים”, כִּי רָצָה שֶׁיָּאִירוּ שְׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה. דְּהַיְנוּ שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה נָבִין בִּפְרָטִיּוּת עַל-יְדֵי הָרְמָזִים אֶת זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁנַּכִּיר וְנֵדַע אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַבָּא מַמָּשׁ, אַךְ עַל-יְדֵי קִטְרוּג הַיָּרֵחַ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִפְּגַם הָרַע עַיִן נִתְמַעֲטָה וְנִפְגְּמָה, וְעִקַּר הַפְּגָם נָגַע בִּבְחִינַת פְּרָטִיּוּת כַּמְבֹאָר לְעֵיל.

כִּי בִּכְלָלִיּוּת מֻכְרָחִים הַכֹּל לְהוֹדוֹת וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל. אֲבָל בֶּאֱמֶת עַל-יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִים בִּפְרָטִיּוּת נִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן גַּם בִּכְלָלִיּוּת עַד שֶׁרֻבָּם שׁוֹכְחִים לְגַמְרֵי אוֹ שֶׁבָּאִים לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְחַדֵּשׁ הַזִּכָּרוֹן בְּכָל חֹדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה בְּחִינַת ‘זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ’. וְאָז מְתַקְּנִים בְּחִינַת זִכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת, וּבְכָל שָׁנָה צְרִיכִין לְחַדֵּשׁ כְּלָלִיּוּת הַזִּכָּרוֹן כֻּלּוֹ שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאָז עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הַזִּכָּרוֹן, וְעַל-כֵּן נִקְרָא ‘יוֹם הַזִּכָּרוֹן’, כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ, וְאָז ‘זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עֵרוּבָיו מ:). הַיְנוּ שֶׁאָז מִתְחַדֵּשׁ הַזִּכָּרוֹן בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ-חֹדֶשׁ יַחַד חַמָּה וּלְבָנָה. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם הִיא בִּבְחִינַת זִכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁזֶּה הַפְּגָם נוֹגֵעַ גַּם בַּזִּכָּרוֹן הַכְּלָלִי כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל-יְדֵי שֶׁחוֹזְרִין וּמְחַדְּשִׁין הַזִּכָּרוֹן לְגַמְרֵי בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, כִּי אָז הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ-חֹדֶשׁ בְּיַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה בְּחִינַת ‘זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן’ כַּנַּ”ל. אֲבָל עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְהַמְשִׁיךְ זִכָּרוֹן הַכְּלָלִי בְּאוֹר גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד שֶׁיָּאִיר הַזִּכָּרוֹן בִּשְׁלֵמוּת גַּם בִּפְרָטִיּוּת. וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל עַל פָּסוּק ‘וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַפֵּא מִנְּגִיעַת כַּף יְרֵכוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַזִּכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת עַיֵּן שָׁם. שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן פְּגִימַת הַיָּרֵחַ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר פְּגִימַת הַיָּרֵחַ הוּא עַל-יְדֵי מַה שֶׁאָמְרָה ‘אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד’. דְּהַיְנוּ שֶׁחָשְׁשָׁה שֶׁלֹּא יִהְיֶה קִנְאָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁזֶּהוּ פְּגַם הָרַע עַיִן שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הַקְּנָאוֹת, כִּי כֻּלָּם בָּאִים עַל-יְדֵי הָרַע עַיִן, דְּהַיְנוּ שֶׁחָשְׁשָׁה מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ רַע עַיִן פֶּן יִתְגַּבֵּר וְיַפִּיל שִׁכְחָה חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל-כֵּן שָׁאֲלָה מֵה’ יִתְבָּרַךְ עֵצָה וְתִקּוּן עַל זֶה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְמַעֲטָה. נִמְצָא שֶׁעִקַּר פְּגִימָתָהּ עַל-יְדֵי פְּגַם הָרַע עַיִן. וּבְרֹאשׁ-חֹדֶשׁ וּבִפְרָט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ מְתַקְּנִין וּמְמַלְּאִין אוֹתָהּ. וְעַל-כֵּן אָז נִמְשָׁךְ זִכָּרוֹן כַּנַּ”ל. הַיְנוּ בְּחִינַת זִכָּרוֹן בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּנַּ”ל:

יב וּלְבָאֵר הָעִנְיָן יוֹתֵר צְרִיכִין לְהַעְתִּיק מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ”ל בָּזֶה בַּגְּמָרָא. וּלְבָאֲרוֹ קְצָת כְּפִי יַד ה’ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ.

וְזֶה לְשׁוֹן הַגְּמָרָא (חולין דף ס:) ‘רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי רָמִי כְּתִיב “וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים”, וּכְתִיב “אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן”. אָמְרָה יָרֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד? אָמַר לָהּ: לְכִי וּמַעֲטִי עַצְמֵךְ. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ דָּבָר הָגוּן אֲמַעֵט עַצְמִי? אָמַר לָהּ: לְכִי וּמִשְׁלִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. אָמְרָה לֵיהּ: מַאי רְבוּתֵיהּ, דִּשְׁרַגָא בְּטִהַרָא מַאי מְהַנֵי?[1] אָמַר לָהּ: זִילִי לִימְנוּ בָּךְ יִשְׂרָאֵל יָמִים וְשָׁנִים. אָמְרָה לֵיהּ: יוֹמָא נַמִי אִי אֶפְשָׁר דְּלָא מָנוּ בֵּיהּ תְּקוּפָתָא[2], דִּכְתִיב “וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים”. זִיל לִיקְרוּ צַדִּיקֵי בִּשְׁמֵךְ[3], יַעֲקֹב הַקָּטָן, שְׁמוּאֵל הַקָּטָן, דָּוִד הַקָּטָן. חַזְיָה דְּלָא מְיַתְבָא דַּעְתָּהּ[4], אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַה נִּשְׁתַּנָּה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ-חֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ‘לַה”, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּך-הוּא: שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה עַל שֶׁמֵּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ’. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַגְּמָרָא:

וְהַמַּאֲמָר הַזֶּה הוּא כֻּלּוֹ תָּמוּהַּ וְנִפְלָא וְנֶעֱלָם מְאֹד כַּאֲשֶׁר נִדְחֲקוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים לִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה רֶמֶז דַּק בְּעָלְמָא כְּמַחַט סִדְקִית. כִּי יָדוּעַ שֶׁזֶּה הַמַּאֲמָר הוּא מֵעִמְקֵי עִמְקֵי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה מֵעִנְיַן פְּגִימַת הַלְּבָנָה וּמִלּוּאָהּ וְתִקּוּנָהּ אֲשֶׁר רֹב סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה תְּלוּיִם בָּזֶה. וְכֶתֶר תּוֹרָה מֻנָּח לַכֹּל וְאֶעֱנֶה אַף אֲנִי חֶלְקִי בְּמִעוּט עֲנִיּוּת שִׂכְלִי בְּתַעֲצוּמוֹת עֹז נוֹרְאוֹת גְּדֻלַּת הַהַקְדָּמוֹת הַנִּשְׂגָּבוֹת הַנִּפְלָאוֹת הָעֲמֻקּוֹת מְאֹד שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאַדְמוֹ”ר הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, אֲשֶׁר אִם הָיָה לִבֵּנוּ פָּתוּחַ כְּלִבָּן שֶׁל רִאשׁוֹנִים, הָיִינוּ יְכוֹלִים לֵילֵךְ וּלְבָאֵר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה עַל-פִּי דְּרוּשׁ אֶחָד שֶׁגִּלָּה בְּהַשָּׂגָתוֹ הַגְּבֹהָה וְהַנֶּעֱלָמָה מְאֹד מְאֹד עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ”ל. וְאִם עֲדַיִן לֹא זָכִינוּ לָזֶה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עִם כָּל זֶה כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לַחְתֹּר וְלִמְצֹא בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה עַל-פִּי יְסוֹדוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים, מִצְוָה עָלֵינוּ לַעֲסֹק בָּזֶה בְּכָל כֹּחֵנוּ, כִּי כָּל מַה שֶּׁנִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה עַל-פִּי הַקְדָּמוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁלּוֹ יִהְיוּ נִמְשָׁכִים וְנִתְגַּלִּים עַל-יְדֵי-זֶה מַעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה לַכֹּל. עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא וּמוּסַר הַשְׂכֵּל אֲמִתִּי לְהַחֲיוֹת נְפָשׁוֹת רַבּוֹת עַד אֵין תַּכְלִית. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה לָעוֹסְקִים בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.

וְהִנֵּה עַל-פִּי הַנַּ”ל יְבֹאַר מְעַט. כִּי אָמְרָה יָרֵחַ ‘אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד’ כִּי יִהְיֶה קִנְאָה בֵּינֵיהֶם וְיִהְיֶה אֲחִיזָה לְהָרַע עַיִן שֶׁמַּפִּיל שִׁכְחָה. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁאוֹר הָעֵינַיִם וְאוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי עִקַּר רְאִיַּת אוֹר הָעַיִן הוּא עַל-יְדֵי שֶׁיֵּשׁ אוֹר הַמֵּאִיר שֶׁל הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה שֶׁעַל יָדָם מַגִּיעַ הָאוֹר אֶל הָעַיִן לִרְאוֹת. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים ‘וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ’. וְעַל-כֵּן פְּגַם הָרַע עַיִן שֶׁהוּא פְּגַם הָעֵינַיִם נוֹגֵעַ אֶל הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה, וְעִקַּר אֶל הַלְּבָנָה שֶׁהֻכְרְחָה לְהִתְמַעֵט עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל. כִּי הִיא הָיְתָה מִתְיָרֵאת מֵהָרַע עַיִן, וְעַל-כֵּן קִטְרְגָה וְאָמְרָה ‘אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד’ וְכַנַּ”ל. וְהֵשִׁיב לָהּ ה’ יִתְבָּרַךְ ‘לְכִי וּמַעֲטִי עַצְמֵךְ’, כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתְּ מִתְיָרֵאת מֵהָרַע עַיִן בְּוַדַּאי אַתְּ מֻכְרַחַת לְמַעֵט עַצְמֵךְ. כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָרַע עַיִן הוּא צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַל מַאֲמַר ‘אַבָּא שָׁאוּל’ עַיֵּן שָׁם בְּאוֹת ד, מְבֹאָר שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב. וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁעִקַּר הָרַע עַיִן שֶׁמַּפִּיל שִׁכְחָה הוּא מִתְגַּבֵּר עַל זִכָּרוֹן בִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַלְּבָנָה. כִּי אוֹר הַחַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת אוֹר הַזִּכָּרוֹן בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם שֶׁהִזְכִּיר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, כִּי כָּל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת כַּיָּדוּעַ (וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ זֹאת כַּמָּה פְּעָמִים). כִּי בְּהַזִּכָּרוֹן הַפְּרָטִי בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְכוּ’ לְרַמֵּז רְמָזִים שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהַגְדִּיל דַּעְתֵּנוּ בָּזֶה וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, יֵשׁ בָּזֶה שְׁתֵּי בְּחִינוֹת דְּהַיְנוּ הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא הַמֹּחַ חוּץ מֵהַגְּבוּל, וְזֶהוּ בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי אוֹר הַחַמָּה הוּא בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת, וְאוֹר הַלְּבָנָה הִיא בְּחִינַת הַצִּמְצוּם כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת וּפְרָטִיוּת. כִּי הַגְדָּלַת הַדַּעַת שֶׁמַּגְדִּילִין דַּעְתּוֹ לְהָבִין הָרְמָזִים זֶהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת, וְהַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת פְּרָטִיּוּת, שֶׁהוּא מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית וְכוּ’. שֶׁכְּמוֹ כֵן אָנוּ צְרִיכִין גַּם כֵּן בְּהַגְדָּלַת הַדַּעַת שֶׁלָּנוּ לְצַמְצֵם שִׂכְלֵנוּ.

נִמְצָא שֶׁחַמָּה וּלְבָנָה הֵם בִּבְחִינַת זִכָּרוֹן בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם. וְעַל-כֵּן “יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לַחַמָּה” (סוכה כט.). כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וְעַל-כֵּן הֵם מוֹנִין לַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צִמְצוּם בְּחִינַת אֱמוּנָה. כִּי עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָוִים וּמַקְטִינִים עַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ז, ז) “כִּי אַתֶּם הַמְעַט” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חולין פט.). כִּי יוֹדְעִים שֶׁלִּגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג דְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּשׁוּם שֵׂכֶל, רַק הֵם סוֹמְכִים עַל אֱמוּנָה כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְאִם אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג לְהָבִין אֵיזֶה רֶמֶז מַה טּוֹב, וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם מִיָּד וְנִשְׁאָרִים עַל מְקוֹמָן הָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא אֱמוּנָה שֶׁהֵם חֲזָקִים בָּהּ. וְעַל-יְדֵי-זֶה, זֶה וְזֶה עוֹלֶה בְּיָדָם. כִּי קְשׁוּרִים וּדְבוּקִים בֶּאֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד עַל-יְדֵי חֹזֶק הָאֱמוּנָה. וְעַל-יְדֵי הַגְדָּלַת הַדַּעַת שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁמַּקְדִּימִין הַצִּמְצוּם לְהַגְדָּלַת הַדַּעַת כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַקְדָּמַת מִצְוַת צִיצִית לִתְפִלִּין, בְּחִינַת שְׂמֹאלוֹ וְכוּ’ תְּחִלָּה וְאַחַר-כָּךְ וִימִינוֹ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַקְדִּים לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצִּמְצוּם קֹדֶם שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לִכְנֹס בְּהַדַּעַת בִּקְדֻשָּׁה כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל בְּהַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וּמִי שֶׁאֵינוֹ חָזָק בָּזֶה אָסוּר לוֹ לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ כְּלָל רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד. אֲבָל הָעַכּוּ”ם וְהָרְשָׁעִים מוֹנִין לַחַמָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת לְבַד בְּלִי צִמְצוּם דִּקְדֻשָּׁה. כִּי הֵם אֵינָם רוֹצִים לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה רַק הֵם גַּאַוְתָנִים וְרוֹצִים לְהָבִין מִיָּד בְּדַעְתָּם. וּמֵחֲמַת זֶה, זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם.

כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַדַּעַת אֱנוֹשִׁי בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין שׁוּם דָּבָר מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁהָיָה מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, בְּחִינַת רִבּוּי הַשֶּׁמֶן שֶׁגּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקָתָם שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ”ם. וְה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה שֶׁיִּהְיֶה אוֹר שְׁנֵיהֶם שָׁוִים. כִּי בֶּאֱמֶת הַיְדִיעָה בִּכְלָלִיּוּת וְהַיְדִיעָה בִּפְרָטִיּוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם הַכֹּל אֶחָד. בִּבְחִינַת ‘אַתָּה הוּא קֹדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא לְאַחַר שֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם’, בְּחִינַת “אֲנִי ה’ לֹא שָׁנִיתִי” (מלאכי ג, ו). כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ שֶׁהָיָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה הוּא בְּעַצְמוֹ אֱלֹהֵינוּ עַתָּה, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין אֵיךְ צִמְצֵם עַצְמוֹ וּבָרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הָיָה הוֹוֶה וְיִהְיֶה בִּבְחִינָה אַחַת, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ בְּשִׂכְלֵנוּ הָאֱנוֹשִׁי. וְכֵן הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְהַצִּמְצוּם הַכֹּל אֶחָד, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין וְאָנוּ צְרִיכִין לְצַמְצֵם שִׂכְלֵנוּ אָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ כְּאִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִים וּמְבִינִים הַדָּבָר הֵיטֵב בְּעֵינֵי שִׂכְלֵנוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל עַל מַאֲמַר הַזוֹהַר (משפטים צה.) ‘טְמִירְתָא וְאִתְגַּלְיָא’ (עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן סב אוֹת ה), וְרָצָה ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ זֶה, וְעַל-כֵּן בָּרָא שְׁנֵי הַמְאוֹרוֹת שָׁוִין וְכַנַּ”ל.

אֲבָל הַיָּרֵחַ קִטְרְגָה מִיִּרְאָתָהּ וְאָמְרָה ‘אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד’. כִּי הָיְתָה מִתְיָרְאָה מֵהָרַע עַיִן שֶׁעִקַּר יְנִיקָתוֹ מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת בְּלִי צִמְצוּם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרָא רַע עַיִן, כִּי ‘עֵינַיִם עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, ז) “וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם” כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י, וְהוּא רַע עַיִן הַיְנוּ חָכְמוֹת רָעוֹת שֶׁבָּאִים עַל יָדָם לֶאֶפִּיקוֹרְסִית וּכְפִירוֹת כִּי אֵינָם רוֹצִים לְהַקְטִין עַצְמָן לְצַמְצֵם שִׂכְלָם נֶגֶד אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְלִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, וְלֹא דַּי לָהֶם בָּזֶה כִּי אִם עוֹד עֵינֵיהֶם רָעָה עַל כָּל הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד בְּזִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא. כִּי הָעַכּוּ”ם הֵם מִתְגָּרִין תָּמִיד בְּיִשְׂרָאֵל וְעֵינָם רָעָה עֲלֵיהֶם עַד שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם בְּחִינַת רַע עַיִן אֲפִילּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְפָרְטָם, אַךְ כָּל אֶחָד יוּכַל לְהָבִין בְּעַצְמוֹ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ פְּגַם הָרַע עַיִן. וְהַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צִמְצוּם אֱמוּנָה הָיְתָה מִתְיָרְאָה מִזֶּה שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם הָרַע עַיִן עַל-יְדֵי קִנְאָתָהּ וְיַפִּיל שִׁכְחָה לְגַמְרֵי. וּבִקְּשָׁה אֵיזֶה תִּקּוּן עַל זֶה מֵה’ יִתְבָּרַךְ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַפִּיל שִׁכְחָה. וְהֵשִׁיב לָהּ ה’ יִתְבָּרַךְ ‘לְכִי וּמַעֲטִי עַצְמֵךְ’, כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא מֵהָרַע עַיִן בְּוַדַּאי יֵשׁ לְךָ לְהִתְיָרֵא וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁתְּמַעֵט עַצְמְךָ. כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָרַע עַיִן הוּא צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ וּלְהִסָּתֵר מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל.

כִּי הָרַע עַיִן שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי עַד עֵת קֵץ כַּמּוּבָא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה בָּעוֹלָם, וְעַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּתְמַעֵט אוֹר הַלְּבָנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ הַכֹּל גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹנִין לַלְּבָנָה מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בָּנוּ בְּיוֹתֵר, כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִפְּנֵיהֶם כַּנַּ”ל. וְאָמְרָה לוֹ הַיָּרֵחַ: ‘הוֹאִיל וְאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ דָּבָר הָגוּן אֲמַעֵט עַצְמִי’, כִּי הֲלֹא כַּוָּנָתִי לְטוֹבָה, כִּי אֲנִי רוֹצָה שֶׁיִּזְכְּרוּ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד בָּעוֹלָם הַבָּא בְּזִכָּרוֹן חָזָק וּבְדַעַת גָּדוֹל הַבָּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה. וּמֵחֲמַת זֶה שָׁאַלְתִּי ‘אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים’ וְכוּ’, כְּדֵי שֶׁתַּכְנִיעַ הָרַע עַיִן וּתְבַטְּלוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה. וְכִי רָאוּי שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁאֵלָה הֲגוּנָה כָּזֹאת אֲמַעֵט עַצְמִי? הֵשִׁיב לָהּ ה’ יִתְבָּרַךְ: ‘לְכִי וּמִשְׁלִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה’. הַיְנוּ זֶה אִי אֶפְשָׁר לְמַלְּאוֹת שְׁאֵלָתֵךְ לְבַטֵּל הָרַע עַיִן לְגַמְרֵי כִּי הוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה וְנִצָּחוֹן, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל זֶה כַּנַּ”ל. אַךְ מָה אִכְפַּת לְךָ מַה שֶּׁאַתָּה מְמַעֵט וּמַקְטִין אֶת עַצְמְךָ לְעֵינֵיהֶם, הֲלֹא בֶּאֱמֶת מֶמְשַׁלְתְּךָ וְנִצְחוֹנְךָ חָזָק לְעוֹלָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. כִּי מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתָם לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת לִזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא תָּמִיד, אִם כֵּן אַתָּה מְנַצֵּחַ תָּמִיד אֵיךְ שֶׁהוּא אֲפִילּוּ בְּתַכְלִית הַקַּטְנוּת וְהַשִּׁפְלוּת וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל. וְזֶהוּ ‘לְכִי וּמִשְׁלִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה’ שֶׁהוּא מְרַמֵּז עַל מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הַמַּהַרְשָׁ”א שָׁם עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כִּי רַק מֶמְשָׁלָה וְנִצָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא נִצְחִי זֶהוּ נִקְרָא נִצָּחוֹן וּמֶמְשָׁלָה, אֲבָל לְהֵפֶךְ אֵין זֶה נִצָּחוֹן וּמֶמְשָׁלָה כְּלָל.

וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁאָנוּ נִבְזִים וּשְׁפָלִים וּדְווּיִים וּסְחוּפִים וּמַקְטִינִים עַצְמֵנוּ נֶגְדָּם הַרְבֵּה וּמֻכְרָחִים לְהִכָּנַע נֶגְדָּם, אַף-עַל-פִּי-כֵן זֶהוּ מֶמְשַׁלְתֵּנוּ וְנִצְחוֹנֵנוּ, כִּי אָנוּ מְנַצְּחִים תָּמִיד מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתֵנוּ לַשָּׁמַיִם וְכַנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית כ:) “לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה” וְכוּ’ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁכּוֹפְפִין אוֹתוֹ עַד לֶעָפָר אֲלָפִים פְּעָמִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא חָזָק בְּשָׁרְשׁוֹ וְכָל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין יְכוֹלִין לְעָקְרוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל עַל פָּסוּק “הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ” (תהלים קכו, ב), שֶׁאֲפִילּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם יָבִינוּ לֶעָתִיד שֶׁכָּל גְּדֻלָּתָם וּמֶמְשַׁלְתָּם הָיָה הַכֹּל גְּדֻלָּתֵנוּ וּמֶמְשַׁלְתֵּנוּ (עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן כא).

‘אָמְרָה לֵיהּ שְׁרַגָא בְּטִיהַרָא מַאי מְהַנֵי’. כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּמְשָׁל לָהֶם לְיוֹם וְהַצְלָחָתָם גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ וְנִרְאֶה לָרֹב כְּאִלּוּ הֵם לְבַד מְאִירִים וּמוֹשְׁלִים וּמְנַצְּחִים, עַל-כֵּן אֵין נִכָּר נִצְחוֹנֵנוּ וּמֶמְשַׁלְתֵּנוּ כְּלָל כְּמוֹ ‘שְׁרַגָא בְּטִיהַרָא’. וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁהָאֱמֶת הוּא כָּךְ שֶׁסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת מְנַצֵּחַ תָּמִיד, אַךְ רֹב הָעוֹלָם אֵין רוֹאִים זֹאת, וּמֵחֲמַת זֶה רַבִּים נוֹפְלִים כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל הַבִּזָּיוֹן וְהַשִּׁפְלוּת. כִּי הָרַע עַיִן מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא מְנַצֵּחַ חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מַפִּיל שִׁכְחָה הַרְבֵּה עַד שֶׁקָּשֶׁה לִשְׁמֹר זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא.

‘אָמַר לָהּ לִימְנוּ בָּךְ יָמִים וְשָׁנִים’ זֶה בְּחִינַת ‘חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ’. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַצִּמְצוּם הַנַּ”ל מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית לְרַמֵּז לְכָל אֶחָד רְמָזִים וְכוּ’ לְהַזְכִּירוֹ תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם, בְּחִינַת ‘חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘לִימְנוּ’. כְּמוֹ דָּבָר הַמָּנוּי שֶׁלֹּא יֹאבַד, כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים. וְעַל-יְדֵי-זֶה שׁוֹמְרִים הַיָּמִים מִשִּׁכְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֲבֵדָה [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן קפח)]. כִּי כָּל הַיָּמִים נִמְנִין לַלְּבָנָה שֶׁזֶּה הַיּוֹם אֶחָד בַּחֹדֶשׁ וְזֶה הַיּוֹם שֵׁנִי בַּחֹדֶשׁ וּלְסוֹף שְׁלֹשִׁים אוֹ עֶשְׂרִים וְתֵשַׁע יוֹם עוֹשִׂין רֹאשׁ-חֹדֶשׁ. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת זִכָּרוֹן, בְּחִינַת ‘זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ’, כִּי זוֹכְרִין שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן רֹאשׁ הַשָּׁנָה נִמְנֶה לַלְּבָנָה, כִּי רֹב הַשָּׁנִים – שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה יָמִים שְׁנֵים עָשָׂר חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה, רַק לִפְעָמִים מוֹסִיפִין חֹדֶשׁ הָעִבּוּר לְהַשְׁווֹת הַלְּבָנָה עִם הַחַמָּה. אֲבָל עִקַּר הַמִּנְיָן שֶׁל הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים הֵם לַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צִמְצוּם אֱמוּנָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹנִין יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם לַלְּבָנָה בְּוַדַּאי לֹא יִשְׁלֹט הָרַע עַיִן בְּחָכְמָתוֹ הָרָעָה לְהַשְׁכִּיחַ זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא חַס וְשָׁלוֹם.

‘אָמְרָה לֵיהּ: יוֹמָא נַמִי אִי אֶפְשָׁר דְּלָא מָנוּ בֵּיהּ תְּקוּפָתָא’, הַיְנוּ שֶׁבְּהֶכְרֵחַ לִמְנוֹת גַּם לַחַמָּה שֶׁהֵם הַתְּקוּפוֹת שֶׁנִּמְנִין לַחַמָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א, יד) “וְהָיוּ לְאֹתֹת” וְכוּ’. וּמִשָּׁם יוֹנְקִים הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעַכּוּ”ם שֶׁמּוֹנִין לַחַמָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁרוֹצִים לְהַפְרִיד הַחַמָּה מֵהַלְּבָנָה חַס וְשָׁלוֹם לֵילֵךְ רַק אַחַר חָכְמָתָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְטִילִים שִׁכְחָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן יֵשׁ שְׁלִיטָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּכָל אַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה כַּיָּדוּעַ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה שׁוֹמְרִים עַצְמָן בְּעֵת הַתְּקוּפָה, כִּי אָז יֵשׁ אֲחִיזָה לְהָרַע עַיִן חַס וְשָׁלוֹם שֶׁיְּנִיקָתוֹ מִבְּחִינַת חָכְמוֹת רָעוֹת דְּהַיְנוּ חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁמּוֹנִין לַחַמָּה לְבַד וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת תְּקוּפָתָא, בְּחִינַת סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד בְּחִינַת אֲחִיזַת הָרַע עַיִן שֶׁמְּסַבֵּב וּמַקִּיף עָלַי כָּל הַיּוֹם. כִּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁנָה הֵם מִתְגַּבְּרִים נֶגְדֵּנוּ בְּסִבּוּבִים רַבִּים לְהַשְׁכִּיחַ אֲמִתַּת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא חַס וְשָׁלוֹם.

‘אָמַר לָהּ: זִילִי לִקְרוּ צַדִּיקֵי בִּשְׁמֵךְ יַעֲקֹב הַקָּטָן’ וְכוּ’. הַיְנוּ מַה שֶּׁאַתָּה מִתְיָרֵא מֵהָרַע עַיִן שֶׁמִּתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ שֶׁלֹּא יַשְׁכִּיחַ הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ בְּקַטְנוּת וְשִׁפְלוּת כָּזֶה. אַךְ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁנִּצְּחוּ הַמִּלְחָמָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהֵם מַקְטִינִים עַצְמָן וּמְצַמְצְמִין עַצְמָן וּמוֹרִידִין עַצְמָן לְהַכְנִיס זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא בְּכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ אֶל הָאֱמֶת אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא קָטָן בְּמַעֲלָה מְאֹד וְלֹא עָמַד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה כָּרָאוּי, אַף-עַל-פִּי-כֵן מְחַיִּין אוֹתָן וּמַזְכִּירִין אוֹתָן גַּם כֵּן בִּדְרָכִים נִפְלָאִים עַל-יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין שִׂכְלָם בְּכַמָּה צִמְצוּמִים עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהַכְנִיס הָאֱמֶת בִּלְבָבָם. וְעַל-כֵּן נִקְרָאִים ‘קָטָן’ מֵחֲמַת שֶׁמַּקְטִינִים עַצְמָן בִּבְחִינַת מָאוֹר הַקָּטֹן שֶׁהִיא הַלְּבָנָה שֶׁנִּתְמַעֵט אוֹרָהּ וְנִקְטַן מֵחֲמַת חֲשַׁשׁ אֲחִיזַת הָרַע עַיִן כַּנַּ”ל. כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְיָרְאִין יוֹתֵר מֵהָרַע עַיִן צְרִיכִין לְמַעֵט הָאוֹר וּלְהַסְתִּירוֹ וּלְהַקְטִינוֹ וּלְצַמְצֵם אוֹתוֹ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבְּלוֹ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה וְלֹא יוּכַל הָרַע עַיִן לְבַלְבֵּל דַּעְתָּם לְהַשְׁכִּיחָם וְכַנַּ”ל. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת ‘לְכִי וּמַעֲטִי עַצְמֵךְ’ שֶׁאָמַר לָהּ מֵחֲמַת שֶׁהָיְתָה מִתְיָרֵאת מֵהָרַע עַיִן, הַיְנוּ שֶׁאַדְּרַבָּה דַּיְקָא מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לְמַעֵט וּלְצַמְצֵם הָאוֹר יוֹתֵר כַּנַּ”ל.

אַךְ כְּשֶׁמְּצַמְצְמִין הָאוֹר יוֹתֵר וּמַקְטִינִים וּמַעֲלִימִין אוֹתוֹ יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יֵדְעוּ וְלֹא יִרְאוּ כְּלָל נִפְלְאוֹת אוֹר הַזִּכָּרוֹן הָאֲמִתִּי. וְעַל זֹאת הִרְבְּתָה טַעֲנוֹתֶיהָ עִם ה’ יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ”ל. וְאָמַר לָהּ ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהַצַּדִּיקִים יִקָּרְאוּ עַל שְׁמָהּ בְּשֵׁם ‘קָטָן’, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם יוֹדְעִים אֵיךְ לְהַקְטִין וּלְהַעְלִים וּלְצַמְצֵם הָאוֹר בְּאֹפֶן שֶׁיַּגִּיעוּ הָרְמָזִים שֶׁהֵם הַזִּכָּרוֹן אֲפִילּוּ לְכָל הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הִזְכִּיר אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה צַדִּיקִים ‘יַעֲקֹב וּשְׁמוּאֵל וְדָוִד’. כִּי אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הֵם בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ מַלְכוּת מָשִׁיחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם.

כִּי יַעֲקֹב הוּא כְּלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁעִקַּר מַלְכוּת מָשִׁיחַ יִהְיֶה עֲלֵיהֶם. כִּי יַעֲקֹב הָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, כִּי אַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק יָצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו. וְיִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו הֵם עִקַּר בְּחִינַת הָרַע עַיִן, כִּי הֵם בְּחִינַת תְּרֵין עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָין עַל עֵינָא שֶׁהוּא בְּחִינַת רַע עַיִן. אֲבָל יַעֲקֹב הָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה מִשְּׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר רֹאשׁ-חֹדֶשׁ שֶׁהֵם כְּלַל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא נִתְעָרֵב בָּהֶם זָר. וְהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם קְדֻשַּׁת עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל לְבַד בְּלִי אֲחִיזַת פְּסוּל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁעִקַּר מַלְכוּתוֹ הוּא מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת הַקֵּץ, כִּי סָבַר מֵאַחַר שֶׁמִּטָּתוֹ שְׁלֵמָה בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְבַד שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ עַל-כֵּן יוּכַל לְגַלּוֹת הַקֵּץ, אַךְ נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה כִּי עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן. נִמְצָא שֶׁיַּעֲקֹב בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁהִיא מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל כִּי מִמֶּנּוּ יָצְאוּ כֻּלָּם מָשִׁיחַ וְיִשְׂרָאֵל בְּלִי פְּסוּל עֵשָׂו וְכוּ’ שֶׁהֵם בְּחִינַת רַע עַיִן כַּנַּ”ל [בְּעִנְיַן שְׁמוּאֵל הַקָּטָן שֶׁפֵּרַשְׁתִּי עַל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא עַתָּה מָצָאתִי בְּסֵפֶר שְׁלָ”ה שֶׁפֵּרֵשׁ גַּם כֵּן עַל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר מַהֲרָ”ם שִׁיף]. וּשְׁמוּאֵל מָשַׁח אֶת דָּוִד וְהִתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁהִיא מַלְכוּת דָּוִד. כִּי דָּוִד הוּא שֹׁרֶשׁ מַלְכוּת מָשִׁיחַ כִּי מִמֶּנּוּ הִתְחִיל מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ. וְהוּא בְּעַצְמוֹ נִקְרָא מָשִׁיחַ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל-ב כג, יב) “מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב” וְכַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הִזְכִּיר אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה צַדִּיקִים ‘יַעֲקֹב וּשְׁמוּאֵל וְדָוִד’ כִּי הֵם בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן כַּנַּ”ל.

‘חַזְיָהּ דְּלָא מְיַתְבָא דַּעְתָּהּ’. כִּי הַגָּלוּת מִתְאָרֵךְ מְאֹד וּמָאן יָכִיל לְמִסְבַּל לֵיהּ. כִּי עִקַּר הַתִּקְוָה וְהַהַבְטָחָה הוּא שֶׁמַּבְטִיחַ לָהּ לִסְמֹךְ עַל כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָעֲנָוִים בֶּאֱמֶת הַמַּקְטִינִים עַצְמָן וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל הָרַע עַיִן מִתְגָּרֶה בָּזֶה בְּעַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, כִּי מַנִּיחַ עַצְמוֹ לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ בְּכָל כֹּחוֹ לְרַחֵק מְאֹד מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כָּאֵלּוּ.

‘אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה’ וְכוּ’. הַיְנוּ שְׂעִיר רֹאשׁ-חֹדֶשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן שֶׁהוּא עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר שֶׁנִּכְנָע עַל-יְדֵי שְׂעִיר רֹאשׁ-חֹדֶשׁ כַּמּוּבָא. וְזֶהוּ ‘הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה’, בָּזֶה הִבְטִיחַ לָהּ שֶׁבְּוַדַּאי יִזָּכְרוּ יִשְׂרָאֵל בַּה’ וְיָשׁוּבוּ אֵלָיו. כִּי עַל-יְדֵי שֶׁפָּעֲלָה הַלְּבָנָה בְּטַעֲנוֹתֶיהָ עַד שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל הִתְחָרֵט וְשָׁב עַל שֶׁמִּעֲטָהּ, מִזֶּה נִמְשָׁךְ שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה לְכָל הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר[5], שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁתַּלְשֵׁל תְּשׁוּבָה לְכָל הָעוֹלָם בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ. נִמְצָא שֶׁהִיא בְּטוּחָה שֶׁבְּוַדַּאי יִזָּכְרוּ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַבָּא וְיָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה מֵאַחַר שֶׁפָּעֲלָה שֶׁנִּתְהַוָּה עַל-יְדֵי טַעֲנוֹתֶיהָ שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה שֶׁהִיא מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מִתְחָרֵט כַּנַּ”ל. וּמִזֶּה הַשֹּׁרֶשׁ בְּוַדַּאי יַגִּיעַ לָהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ לַה’ בֶּאֱמֶת. כִּי הַלְּבָנָה פָּעֲלָה בְּטַעֲנוֹתֶיהָ שֶׁנִּצְּחָה אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִתְחָרֵט עַל הַמִּעוּט וְצִוָּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָבִיאוּ עָלָיו כַּפָּרָה. וּמִזֶּה יָצָא לָנוּ כַּמָּה רְמָזִים וְתִקְווֹת טוֹבוֹת שֶׁאָנוּ בְּטוּחִים שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ עַד שֶׁנָּשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת. כִּי עַל-יְדֵי שֶׁפָּעֲלָה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הִתְחָרֵט וְשָׁב, מִזֶּה נִמְשַׁךְ שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי נִזְכֶּה לָשׁוּב כַּנַּ”ל. גַּם מֵאַחַר שֶׁרָאִינוּ שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַלְּבָנָה לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ בְּטַעֲנוֹתֶיהָ – זֶה רֶמֶז יְשׁוּעָה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹנִין לַלְּבָנָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ תִּקְוָה שֶׁנִּזְכֶּה גַּם כֵּן לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְפִלָּתֵנוּ כְּמוֹ שֶׁנִּצְּחָה הַלְּבָנָה אוֹתוֹ בְּטַעֲנוֹתֶיהָ, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בָּזֶה שֶׁאֲנַחְנוּ נִתְגַּבֵּר בִּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת וּטְעָנוֹת עִמּוֹ עַד שֶׁנְּנַצֵּחַ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל “לַמְנַצֵּחַ” וְכוּ’ – ‘זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ’ (פסחים קיט.). כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ הוּא נַצְחָן אֲמִתִּי בְּחִינַת “וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר” (שמואל-א טו, כט), כִּי מוֹאֵס בְּנִצָּחוֹן שֶׁל שֶׁקֶר. וְעַל-כֵּן עִקַּר נִצְחוֹנוֹ הוּא כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְנַצְּחִים אוֹתוֹ עַד שֶׁפּוֹעֲלִים אֶצְלוֹ שֶׁיְּשִׁיבֵנוּ אֵלָיו. כִּי בָּאֵלֶּה הוּא חָפֵץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נ, טו) “וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי”. וְגַם עַל-יְדֵי שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בִּקֵּשׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיְּכַפְּרוּ בַּעֲדוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ‘הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה’ כַּנַּ”ל, בָּזֶה הוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁכַּפְָּרָתוֹ כִּבְיָכוֹל תְּלוּיָה בָּהֶם, שֶׁכִּבְיָכוֹל אֵינוֹ יָכוֹל לְתַקֵּן מִעוּט הַיָּרֵחַ שֶׁגָּרַם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁמִּשָּׁם אֲרִיכַת הַגָּלוּת, כְּאִלּוּ אֵין בְּיָדוֹ לְתַקֵּן כִּי אִם עַל-יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּכַפְּרוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים.

וְזֶה בְּחִינַת (שמות יז, טז) “כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ” שֶׁאֵין הַשֵּׁם שָׁלֵם וְכוּ’, בְּחִינַת “נִשְׁבַּע ה’ בִּימִינוֹ” וְכוּ’ (ישעיה סב, ח) שֶׁלֹּא יַחֲזֹר הַיָּמִין וְכוּ’ כַּמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בשלח נז.). שֶׁבְּכָל זֶה מוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ תָּמִיד עִמָּנוּ בְּכָל הַצָּרוֹת וּבְכָל הַגָּלֻיּוֹת וְלֹא יֵצֵא מִשָּׁם עַד שֶׁאֲנַחְנוּ נְכַפֵּר בַּעֲדוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁנָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאִיתָא (תיקו”ז ו דף כב): ‘לֵית מִלְּתָא דָּא תַּלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָּא וּפֻרְקָנָא דִּילֵיהּ דְּאִיהוּ תְּשׁוּבָה תַּלְיָא בִּידֵיהוֹן’[6] וְכוּ’. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף הַהֶכְרֵחַ שֶׁנָּשׁוּב אֵלָיו מֵאַחַר שֶׁכַּפָּרָתוֹ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל תָּלוּי בָּזֶה וְהוּא בְּוַדַּאי יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ נַצְחָן עַל כָּל הַנַּצְחָנִים. וְהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ ה’ יִתְבָּרַךְ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה עִמָּם בַּגָּלוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בְּוַדַּאי לֹא יֹאבְדוּ שָׁם כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת ‘הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה’ וְכוּ’ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מֻבְטָחִים שֶׁבְּוַדַּאי נָשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה עִקַּר כַּפָּרָתוֹ שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהָבִיא עָלָיו דְּהַיְנוּ קָרְבַּן רֹאשׁ-חֹדֶשׁ. כִּי עִקַּר הַקָּרְבָּן הוּא הַתְּשׁוּבָה כַּיָּדוּעַ וּמֵאַחַר שֶׁכַּפְָּרָתוֹ תְּלוּיָה בִּתְשׁוּבָתֵנוּ, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי נָשׁוּב אֵלָיו, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ יְנַצֵּחַ בְּוַדַּאי וְכַנַּ”ל.

[וְאַף-עַל-פִּי שֶׁ’הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה’ נֶאֱמַר גַּם עַל זְמַן שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהָבִיא שְׂעִיר רֹאשׁ-חֹדֶשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵן גַּם אָז הָיָה בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה בְּדַקּוּת מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וּמִעוּט הַיָּרֵחַ. וּמֵחֲמַת זֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר עַד שֶׁיָּרַדְנוּ בַּגָּלוּת לְגַמְרֵי. כִּי בְּחִינַת ‘כִּי יָד עַל כֵּס יָה’ שֶׁ’אֵין שְׁמוֹ וְכִסְאוֹ שָׁלֵם’ וְכוּ’, זֶה לֹא נִתְתַּקֵּן גַּם בִּימֵי הַבַּיִת כִּי לֹא יֻשְׁלַם בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז, טז): “מִלְחָמָה לַה’ בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תנחומא כי תצא) ‘עַד דּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ’ וְהַדְּבָרִים מוּבָנִים לַבְּקִיאִים קְצָת בְּסִפְרֵי אֱמֶת. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים בְּעִנְיַן קַן צִפּוֹר בִּזְמַן הַבַּיִת וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן]:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל]

יג בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַכְנָעַת הָרַע עַיִן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ זִכָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶה ‘זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא’. הַיְנוּ הָרַע עַיִן שֶׁהוּא עִקַּר הַשּׂוֹנֵא שֶׁנִּכְנָע בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ זִכָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי שְׂעִיר רֹאשׁ-חֹדֶשׁ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן וּמִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן בִּבְחִינַת ‘הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתַתָּ וְכוּ’, וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא’. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן וְהַכְנָעַת הָרַע עַיִן בְּחִינַת ‘זִכָּרוֹן לְכֻלָּם וְכוּ’ וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא’ נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שְׂעִירֵי חַטָּאת שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁהַכֹּל מְקֻשָּׁר וּמְחֻבָּר יָפֶה:

יד וְזֶה בְּחִינַת הֲטָבַת חֲלוֹם. שֶׁמִּי שֶׁחָלַם לוֹ חֲלוֹם רַע יְטִיבֶנּוּ בִּפְנֵי תְּלָתָא דִּמְרַחְמֵי לֵיהּ וְכוּ’. כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁשֵּׁנָה הִיא בְּחִינַת זִכָּרוֹן בִּכְלָלִיּוּת בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה הַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וּמִי שֶׁחָלַם לוֹ חֲלוֹם לֹא טוֹב זֶה סִימָן שֶׁנִּפְגַּם אֶצְלוֹ הַזִּכָּרוֹן בְּאֵיזֶה בְּחִינָה וְלֹא זָכָה שֶׁתִּדָּבֵק נַפְשׁוֹ הֵיטֵב בִּשְׁעַת שֵׁנָה בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. כִּי אִם הָיָה זוֹכֶה לַעֲלוֹת בִּשְׁעַת שֵׁנָה לְעָלְמָא דְּאָתֵי כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי הָיוּ חֲלוֹמוֹתָיו טוֹבִים וּמְיֻשָּׁבִים, כִּי שָׁם בְּעָלְמָא דְּאָתֵי כֻּלּוֹ טוֹב. נִמְצָא שֶׁחֲלוֹם רַע נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל. וּפְגַם הַזִּכָּרוֹן בָּא עַל-יְדֵי הָרַע עַיִן אוֹ עַל-יְדֵי פְּגַם הַמְדַמֶּה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִפְגָּם הַחֲלוֹם וְכַנַּ”ל. וְכַמְבֹאָר שָׁם לְעִנְיַן הַמְדַמֶּה. כִּי הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת חֲלוֹם בְּחִינַת חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן מְבַקְּשִׁין קֹדֶם הַשֵּׁנָה עַל תִּקּוּן הָעֵינַיִם וְתִקּוּן הַמְדַמֶּה כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת’, שֶׁיִּנָּצֵל מֵרַע עַיִן שֶׁהִיא בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא בְּחִינַת מִיתַת הַלֵּב כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים: ‘וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן’ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּטוּבוֹ לְהָעַיִן שֶׁיִּנָּצֵל מֵרַע עַיִן שֶׁזֶּה צְרִיכִין בְּיוֹתֵר בִּשְׁעַת שֵׁנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָר אָז בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁתּוּכַל נַפְשׁוֹ לַעֲלוֹת לְעָלְמָא דְּאָתֵי כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים: ‘וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים’, זֶהוּ בַּקָּשָׁה לְהִנָּצֵל מִפְּגַם הַמְדַמֶּה הַמְבֻלְבָּל שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָרַעְיוֹנִים הַמַּבְהִילִים וְכָל הַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים. נִמְצָא שֶׁקֹּדֶם הַשֵּׁנָה מְבַקְּשִׁין לְהִנָּצֵל מֵרַע עַיִן וּמִפְּגַם הַמְדַמֶּה כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִבְחִינַת זִכָּרוֹן הַנַּ”ל בִּשְׁעַת שֵׁנָה. דְּהַיְנוּ שֶׁתִּדָּבֵק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁחָלַם לוֹ חֲלוֹם רַע זֶה סִימָן שֶׁפָּגַם בַּזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן צָרִיךְ לְהֵטִיבוֹ בִּפְנֵי תְּלָתָא דִּמְרַחְמֵי לֵיהּ דַּיְקָא. כִּי הָאַהֲבָה הֵפֶךְ הָרַע עַיִן שֶׁהוּא שׂוֹנֵא לַכֹּל, וְהָאַהֲבָה הֵפֶךְ מִזֶּה. וְכֵן הָאַהֲבָה הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְדַמֶּה שֶׁבָּא מִלְּשׁוֹן הָרַע שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה הִיא הֵפֶךְ מִזֶּה. עַל-כֵּן עַל-יְדֵי אֵלּוּ דִּמְרַחְמֵי לֵיהּ נִתְתַּקֵּן הַחֲלוֹם, כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ עַל-יְדֵי הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה לְהֵיטִיב לוֹ הַחֲלוֹם וּלְהַכְנִיעַ מִמֶּנּוּ אֲחִיזַת הָרַע עַיִן וּפְגַם הַמְדַמֶּה, וְלַהֲפֹךְ הַחֲלוֹם לְטוֹב לְתַקֵּן פְּגָם הַזִּכָּרוֹן וְכַנַּ”ל. וְעִקַּר הַהֲטָבָה בַּפֶּה, כִּי “כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה” (ברכות נה:). כִּי הַדִּבּוּר פֶּה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בָּזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל שֶׁיֵּיטִיב הַחֲלוֹם עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר. וּבָזֶה רוֹאִין גֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר, שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁאוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהַחֲלוֹם הוּא טוֹב, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים לוֹ ‘חֶלְמָא טָבָא חָזֵית’, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַפֵּךְ הַחֲלוֹם לְטוֹב בֶּאֱמֶת. אַף-עַל-פִּי שֶׁחָלַם לוֹ חֲלוֹם לֹא טוֹב, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁשְּׁלֹשָׁה אוֹמְרִים בְּפֶה מָלֵא ‘חֶלְמָא טָבָא חָזֵית’, וְחוֹזְרִים הַדָּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, וְאוֹמְרִים עוֹד שָׁלֹשׁ הֲפוּכוֹת וּשְׁלוֹמוֹת וּפְדֻיּוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַפֵּךְ הַחֲלוֹם בֶּאֱמֶת מֵרַע לְטוֹב.

כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לַהֲפֹךְ אֶת הָאָדָם מֵרַע לְטוֹב, כִּי עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה הוּא עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁהוּא עִקַּר הַכְּלִי זַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כִּי “אֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה” כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (במדבר רבה כ, ד). וְזֶה עִקַּר הַכְּלִי זַיִן שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבָּהֶם תְּלוּיִים וּכְלוּלִים כָּל יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל כְּלֵי זֵינוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הִיא רַק עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן ב לִקּוּטֵי קַמָּא), וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן שֶׁמִּמֶּנּוּ הַשִּׁכְחָה. כִּי בִּטּוּל הַשִּׁכְחָה וְלִזְכּוֹת לְזִכָּרוֹן הוּא עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת ‘זָכוֹר בַּפֶּה’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה יח.). כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁחוֹזְרִין מִשְׁנָתוֹ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּפֶה מָלֵא עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכְרִין לִמּוּדוֹ תָּמִיד. וְכֵן לְעִנְיַן הַזִּכָּרוֹן הָעִקָּרִי הַנַּ”ל, שֶׁהוּא לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד זֶה הָרַע עַיִן, שֶׁמִּמֶּנּוּ הַשִּׁכְחָה לְהַשְׁכִּיחַ מִלֵּב חַס וְשָׁלוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה. עַל-כֵּן הָעֵצָה לָזֶה לַחֲזֹר הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה בְּדִבּוּר פִּיו לִהְיוֹת רָגִיל בְּכָל יוֹם לְדַבֵּר בְּפֶה מָלֵא מֵעִנְיַן הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, לְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ וּלְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּפֶה מָלֵא, מַה יִּהְיֶה הַתַּכְלִית מִמֶּנִּי לָעוֹלָם הַבָּא וּמַה יִּהְיֶה סוֹפִי, וְכִי בָּאתִי הֵנָּה לִקְבֹּעַ עַצְמִי חַס וְשָׁלוֹם בְּזֶה הָעוֹלָם, הֲלֹא הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאֵין שׁוּם קְבִיעוּת בְּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר וְהָרָץ וְהַפּוֹרֵחַ מְאֹד, וְלֹא בָּאתִי הֵנָּה כִּי אִם לְהָכִין עַצְמִי לְעָלְמָא דְּאָתֵי וְכוּ’. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִלְמֹד סִפְרֵי מוּסָר שֶׁנִּתְיַסְּדוּ עַל-פִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְעַל-פִּי צַדִּיקֵי אֱמֶת.

(לֹא סִפְרֵיהֶם שֶׁמְּכַנִּים לָהֶם סִפְרֵי מוּסָר שֶׁנִּתְיַסְּדוּ עַל-פִּי חָכְמוֹת הַמְחַקְּרִים, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁבִּתְחִלָּה מְחַפִּים דִּבְרֵיהֶם בְּאֵיזֶה אֱמֶת וְאוֹמְרִים גַּם כֵּן שֶׁהַזְּמַן פּוֹרֵחַ וְאֵין תַּכְלִית בְּזֶה הָעוֹלָם, אַךְ אַחַר-כָּךְ מְהַפְּכִין הַשִּׁיטָה וְאוֹמְרִים שֶׁהַתַּכְלִית לְבַלּוֹת יָמָיו עַל חָכְמוֹתֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם. וְדַיְקָא עַל-יְדֵי הַמּוּסָר שֶׁלָּהֶם הָרַע, הֵם צָדִין נְפָשׁוֹת לְפוֹרְחוֹת לַגֵּיהִנֹּם וְלַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת. כִּי כָּל כַּוָּנָתָם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה, לְהַטּוֹת מִנִּי אֹרַח הָאֱמֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ עַל-יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים זַ”ל בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְכוּ’, כַּיָּדוּעַ כָּל זֶה לַבְּקִיאִים בָּהֶם).

כִּי כָּל הַסִּפְרֵי מוּסָר הָאֲמִתִּיִּים מַזְכִּירִין אֶת תַּכְלִית עוֹלָם הַבָּא, וְכֵן צְרִיכִין לְהִתְבּוֹדֵד בְּכָל יוֹם וּלְדַבֵּר בְּפֶה מָלֵא מִתַּכְלִית עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַזְכִּיר אֶת הָאָדָם כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ירמיה לא, יט) “מִדֵּי דַּבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ” [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן עח)]. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ ‘עַד חָטְמוֹ’ שֶׁכָּתַב שָׁם, שֶׁעִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא חֹטֶם בְּחִינַת (איכה ד, כ) “רוּחַ אַפֵּנוּ מְשִׁיחַ ה'” עַיֵּן שָׁם. כִּי עִקַּר כֹּחַ מַלְכוּת הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ הוּא עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת מַלְכוּת פֶּה. כִּי הַמֶּלֶךְ מַנְהִיג כָּל מַלְכוּתוֹ עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר, וְכָל נִצְחוֹן מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁיָּסַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ מַלְכוּת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הָיָה לוֹחֵם מִלְחֲמוֹת ה’ כָּל יָמָיו בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְנִצַּח כֻּלָּם עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר פֶּה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי רִבּוּי תְּפִלּוֹת בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁכָּלַל כֻּלָּם בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים. וְעַל-כֵּן זָכָה בֶּאֱמֶת לְמַלְכוּת נִצְחִי שֶׁהִיא מַלְכוּת מָשִׁיחַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘לַמְנַצֵּחַ’ שֶׁהִתְחִיל בָּהֶם רֹב הַמִּזְמוֹרִים שֶׁבַּתְּהִלִּים, כִּי זֶה עִקַּר עִנְיַן תְּהִלִּים שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, כְּלָלִיּוּת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז נַעֲסֹק רַק בָּזֶה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תנחומא צו ז): ‘כָּל הָאוֹמֵר תְּהִלִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה לְאָמְרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא’. וְעִקַּר אֲמִירַת תְּהִלִּים שֶׁהִיא בְּחִינַת כָּל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאוֹמְרִים בִּשְׁבִיל זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, הָעִקָּר הוּא בִּבְחִינַת ‘לַמְנַצֵּחַ’ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בָּזֶה בְּנִצָּחוֹן גָּדוֹל מַמָּשׁ כְּמוֹ הַלּוֹחֵם מִלְחָמָה שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְאַבֵּד אֶת לְבָבוֹ. וְיֵשׁ בֵּין שָׂרֵי הַמִּלְחָמָה כַּמָּה לִמּוּדִים עַל זֶה לְחַזֵּק אֶת לֵב אַנְשֵׁי הַחַיִל בִּשְׁעַת הַמִּלְחָמָה שֶׁלֹּא יְאַבְּדוּ לְבָבָם. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הוּא בְּעִנְיָן זֶה שֶׁצְּרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת מְאֹד וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא יֵשׁ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַדִּבּוּר מְאֹד מְאֹד, כִּי עִקַּר הַנִּצָּחוֹן עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘לַמְנַצֵּחַ’ שֶׁהִזְכִּיר בְּכָל פַּעַם קֹדֶם הַמִּזְמוֹר, כְּאוֹמֵר וּמַזְכִּיר וּמַזְהִיר לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס לִלְחֹם מִלְחֶמֶת ה’ שֶׁהוּא מֻכְרָח בָּזֶה כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא, וְהוּא מְלַמְּדָם לְכָל אֶחָד שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת מְנַצֵּחַ בְּמִלְחָמָה זֹאת יֹאמַר מִזְמוֹר זֶה אוֹ מִזְמוֹר זֶה בְּפֶה מָלֵא, וְזֶהוּ ‘לַמְנַצֵּחַ’ וְהָבֵן. כִּי הוּא מַמָּשׁ כְּעֵין פֵּרוּשׁ רַשִׁ”י שֶׁפֵּרוּשׁ ‘לַמְנַצֵּחַ’ שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הַלֵּוִי שֶׁמְּנַצֵּחַ בְּשִׁיר וְכוּ’, אַךְ אֲנַחְנוּ פֵּרַשְׁנוּ לַמְנַצֵּחַ עַל הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְכֵן הוּא מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּדִבּוּרוֹ וְאוֹמֵר עַל עַצְמוֹ ‘לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד’, שֶׁהַמִּזְמוֹר הַזֶּה הוּא ‘לְדָוִד’ שֶׁהוּא הַמְנַצֵּחַ אֶת הַכֹּל בְּדִבּוּרוֹ הַקָּדוֹשׁ. כִּי כֵן צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ הַרְבֵּה כְּשֶׁרוֹצִין לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה וְשִׂיחָה וְדִבּוּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וּלְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יְנַצַּח עַל-יְדֵי-זֶה, אִם יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה לַעֲסֹק בָּזֶה כָּל יָמָיו עַד הַסּוֹף, עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, שֶׁזֶּה נִקְרָא מְנַצֵּחַ בְּוַדַּאי, כִּי אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר נִצַּח הַרְבֵּה עַל-יְדֵי דִּבּוּרוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁדִּבֵּר וּבִקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל נִצְחוֹן דִּקְדֻשָּׁה נִשְׁאָר קַיָּם לְעוֹלָם, בִּפְרָט דִּבּוּר וְקוֹל שֶׁל תְּפִלָּה שֶׁיָּקָר מֵהַכֹּל.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמה, יא): “כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ”, שֶׁעִקַּר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ מַמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי הָאֲמִירָה וְהַדִּבּוּר. וְזֶהוּ ‘וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ’ – הַיְנוּ שֶׁעִקַּר גְּבוּרוֹת ה’ שֶׁהִיא נִצְחוֹן מִלְחֲמוֹת ה’, בְּחִינַת “ה’ עִזּוּז וְגִבּוֹר ה’ גִּבּוֹר מִלְחָמָה” (שם כד, ח), זֶה מַמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר דַּיְקָא וְכַנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי הַדִּבּוּר מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע הָרַע עַיִן וְזוֹכִין לְזִכָּרוֹן. כִּי עִקַּר הַזִּכָּרוֹן הוּא עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הֲטָבַת חֲלוֹם עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר בְּחִינַת ‘כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה’, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאוֹת בָּזֶה אֵיךְ שֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי הַפּוֹתְרִים לְטוֹבָה אוֹ לְהֵפֶךְ. כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן הַזִּכָּרוֹן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַחֲלוֹם וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן יְטִיבֶנּוּ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם אָדָם וּמָקוֹם וּזְמַן שֶׁבָּהֶם תָּלוּי הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה הֲפוּכוֹת וּשְׁלֹשָׁה פְּדֻיּוֹת, הַכֹּל כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל יָדָם תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן שֶׁהִיא תִּקּוּן הַחֲלוֹם שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה אָמֵן:

טו וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות נה:) שֶׁאִם אֵין לוֹ מְטִיבִין יֹאמַר בִּשְׁעַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים ‘אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה” וְכוּ’. כִּי כֹּהֲנִים בְּחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת ‘וְקָמַץ הַכֹּהֵן’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְגַם הַכֹּהֲנִים הֵם בִּבְחִינַת טוֹב עַיִן בְּחִינַת ‘טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ’ שֶׁהִיא בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁאָז עִקַּר הַמְשָׁכַת הַטּוֹב עַיִן, הוּא יְבֹרָךְ עַל-יְדֵי הַכֹּהֲנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, עַל-כֵּן אָז הוּא תִּקּוּן הַחֲלוֹם שֶׁהוּא תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי תִּקּוּנִים אֵלּוּ, שֶׁהֵם: טוֹב עַיִן, וְאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן לֵימָא הָכִי אָז ‘אַדִּיר בַּמָּרוֹם’, בְּחִינַת (תהלים צג, ד) “מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'”. כִּי הוּא מְנַצְּחָם תָּמִיד, בְּחִינַת “וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'” – ‘לְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה’ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. וְזֶהוּ שֶׁמַּזְכִּירִין בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַחֲלוֹם ‘אַדִּיר בַּמָּרוֹם’, הַיְנוּ בְּחִינַת ‘אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה” שֶׁאַתָּה מְנַצֵּחַ תָּמִיד, וְאֵין לְשׁוּם רַע עַיִן שְׁלִיטָה וְכֹחַ נֶגְדְּךָ, וְעַל-כֵּן אֲנִי מְבַקֶּשְׁךָ ‘שֶׁתָּשִׂים חַיִּים וּבְרָכָה וְשָׁלוֹם’ וְתִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַשִּׂנְאָה וְהַהִתְגָּרוּת שֶׁל הָרַע עַיִן שֶׁפּוֹגֵם בַּזִּכָּרוֹן שֶׁמִּשָּׁם קִלְקוּל הַחֲלוֹם, רַק תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ ‘חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם’, הֵפֶךְ הָרַע עַיִן שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת, וְהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא וְאֵינוֹ חָפֵץ בִּבְרָכָה, רַק תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַיִּים וּבְרָכָה וְכוּ’, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת ‘טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ’ שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קלג, ג) “כִּי שָׁם צִוָּה ה’ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים”. כִּי אַתָּה ‘אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה’, וְאַתָּה מְנַצֵּחַ תָּמִיד בְּחִינַת ‘מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה” וְכַנַּ”ל:

טז וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַמִּצְוָה שֶׁל חִנּוּךְ נְעָרִים בַּתּוֹרָה שֶׁעִקָּרוֹ עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קידושין כט:) עַל פָּסוּק (דברים יא, יט) “וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם”, שֶׁתִּינוֹק שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר צָרִיךְ אָבִיו לְחַנְּכוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּלְלַמְּדוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁיֹּאמַר ‘תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ’ וְכוּ’ וּ’שְׁמַע יִשְׂרָאֵל’ וְכוּ’. כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל, וְעַל-כֵּן אֲפִילּוּ תִּינוֹק אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַאי קָאָמַר, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַדִּבּוּרִים שֶׁמַּרְגִּילִים אוֹתוֹ לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה הֵם יְקָרִים מְאֹד וְהִיא מִצְוָה רַבָּה מְאֹד. וּמִזֶּה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה לְהַמַּלְעִיגִים עַל אַנְשֵׁי אֱמֶת הַמְקָרְבִים בְּנֵי הַנְּעוּרִים לַעֲבוֹדַת ה’ מִנְּעוּרֵיהֶם, כִּי אַדְּרַבָּא עִקַּר הַמִּצְוָה לְקָרֵב בְּנֵי הַנְּעוּרִים דַּיְקָא כִּי הֵם עֲדַיִן בִּתְחִלַּת הַמִּלְחָמָה וְהַנִּצָּחוֹן. וְעַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁמְּלַמְּדִים וּמְחַנְּכִים אוֹתָם בְּאֵיזֶה קְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הוּא יָקָר מְאֹד. כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים לְעֵת עַתָּה בִּנְעוּרֵיהֶם אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, זֶה נִשְׁאָר קַיָּם לָנֶצַח. כִּי נִצָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה כָּל שֶׁהוּא קַיָּם לָנֶצַח תָּמִיד. וְגַם עַל-יְדֵי-זֶה יִתְחַנְּכוּ וְיִהְיוּ רְגִילִים מִנְּעוּרֵיהֶם לִלְחֹם מִלְחֲמוֹת ה’ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יֹשֶׁר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כב, ו): “חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַּרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה”. וַהֲלֹא הַתּוֹרָה הִזְהִירָה אוֹתָנוּ לְלַמֵּד אֲפִילּוּ תִּינוֹק שֶׁיָּכוֹל רַק לְדַבֵּר לִלְמֹד עִמּוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁכְּבָר הֵם בְּנֵי מִצְוָה וּמַנִּיחִים תְּפִלִּין בְּוַדַּאי חִיּוּב גָּדוֹל לְדַבֵּר עִמָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם בְּכָל יוֹם לְחַנְּכָם בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ מִנְּעוּרֵיהֶם דַּיְקָא. כִּי אַחַר-כָּךְ כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִינִים קָשֶׁה יוֹתֵר לְקָרְבָם מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר תָּעוּ מֵהַדֶּרֶךְ הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל עַל פָּסוּק “תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד” וְכוּ’ (ליקוטי מוהר”ן רו).

וּבֶאֱמֶת זֹאת הַהִתְנַגְּדוּת עַל בְּנֵי הַנְּעוּרִים מִשְׁתַּלְשֵׁל מִקִּטְרוּג הַמַּלְאָכִים שֶׁקִּטְרְגוּ עַל הָאָדָם וְאָמְרוּ (תהלים ח, ה): “מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ” וְכוּ’. וּמִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסָמֵךְ-מֵם, כִּי הוּא הָיָה מֵהַמְקַטְרְגִים כַּמּוּבָא. וּמִשָּׁם מִשְׁתַּלְשֵׁל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶּׁמְּדַבְּרִים וְחוֹלְקִים עַל הָעוֹסְקִים לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת ה’ בֶּאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת (שם): “ה’ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם”. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִטְרוּג הַמַּלְאָכִים עַל הָאָדָם שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְקַבֵּל תּוֹרָה קְדוֹשָׁה וּגְבֹהָה כָּזֹאת, וּמֵהָרָאוּי ‘אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם’ כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדַת הַתַּחְתּוֹנִים גּוּשֵׁי עָפָר חֲסֵרֵי דַּעַת. וְחָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדַת הַיְלָדִים וּבְנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁהֵם עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים, כַּאֲשֶׁר מְפָרֵשׁ הַפָּסוּק אַחַר זֶה מִיָּד “מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עוֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם”, ‘מִפִּי עוֹלְלִים’ דַּיְקָא שֶׁהַדִּבּוּר שֶׁל עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יָקָר בְּעֵינֶיךָ מְאֹד וְאַתָּה מְיַסֵּד מִמֶּנּוּ יְסוֹד עֹז וְחָזָק, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא אַתָּה מְנַצֵּחַ הַצּוֹרְרִים וּמַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם. כִּי עִקַּר הַנִּצָּחוֹן עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים, מֵחֲמַת שֶׁהֵם עֲדַיִן בְּבַחֲרוּתָם וְהַדָּמִים בִּרְתִיחָתָם שֶׁשָּׁם עִקַּר הַנִּצָּחוֹן. כִּי עִקַּר הַנִּצָּחוֹן בְּהַדָּמִים כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן עה), וְהַדִּבּוּר מֵהַדָּמִים כַּמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וּכְשֶׁמְּחַנְּכִים אוֹתָם לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת בְּכָל יוֹם, בָּזֶה מְנַצְּחִים עַל יָדָם הַרְבֵּה מְאֹד, בִּבְחִינַת ‘מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם’ כַּנַּ”ל. כִּי הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם אֲרֻכָּה מְאֹד, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַתְחִיל מִימֵי הַנְּעוּרִים מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג, כז): “טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל מִנְּעוּרָיו”. וְהַלְוַאי שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁלִימָהּ כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו.

וְזֶהוּ: “כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ” וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה מְדַבֵּר מֵעִנְיַן פְּגִימַת וְחֶסְרוֹן הַלְּבָנָה שֶׁנִּתְהַוָּה מֵחֲמַת הִתְגָּרוּת הָרַע עַיִן כַּנַּ”ל. שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת קִטְרוּג הַמַּלְאָכִים עַל בְּרִיאַת הָאָדָם וּנְתִינַת הַתּוֹרָה לַתַּחְתּוֹנִים כַּנַּ”ל. וְכַמּוּבָן לַמַּשְׂכִּילִים שֶׁכָּל זֶה בְּחִינָה אַחַת, וְזֶהוּ: ‘כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּ מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ’ וְכוּ’. הַיְנוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה שָׁמֶיךָ וְכוּ’ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים, הַיְנוּ בְּחִינַת מִעוּט הַיָּרֵחַ שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נָתַן לָהּ הַכּוֹכָבִים לְהָפִיס דַּעְתָּהּ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, הַיְנוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה הַיָּרֵחַ שֶׁנִּתְמַעֲטָה מֵחֲמַת הַקִּטְרוּג שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵחֲמַת הָרַע עַיִן כַּנַּ”ל, אֲנִי מַתְמִיהַּ וּמִתְפַּלֵּא ‘מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ’ וְכוּ’, ‘כִּי תִזְכְּרֶנּוּ’ דַּיְקָא, הַיְנוּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַזִּכָּרוֹן עַל הָאָדָם שֶׁיִּזְכֹּר בְּתַכְלִיתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא מֵאַחַר שֶׁהָרַע עַיִן מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ עַד שֶׁהֻכְרְחָה הַיָּרֵחַ לְהִתְמַעֵט מֵחֲמַת זֶה וְכַנַּ”ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת “וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ”, הַיְנוּ שֶׁבֶּאֱמֶת בְּנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ הָעֲצוּמִים הַכֹּל נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל שֶׁפִּיֵּס ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הַלְּבָנָה וְאָמַר לָהּ שֶׁחֶסְרוֹנָהּ וּמִעוּטָהּ נוֹגֵעַ בּוֹ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה’ וְכוּ’. כִּי הַחִסָּרוֹן נוֹגֵעַ בִּשְׁמוֹ כִּבְיָכוֹל בִּבְחִינַת “כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ” – ‘שֶׁאֵין שְׁמוֹ שָׁלֵם וְאֵין כִּסְאוֹ שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק’. כִּי עֲמָלֵק הוּא עִקַּר הָרַע עַיִן, כִּי הָיָה עֵינוֹ רָעָה תָּמִיד בִּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל. כִּי עֲמָלֵק הוּא מֵעוֹלָם רְצוּעַת מַרְדּוּת לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק (במדבר כא, א) “וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד” שֶׁהוּא עֲמָלֵק [וְכַמּוּבָא עִנְיָן זֶה לְעִנְיַן סֻכּוֹת וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם]. וְעַל-יְדֵי שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ שִׁתֵּף עַצְמוֹ בְּצַעַר הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְנִשְׁבָּע לָהֶם שֶׁאֵין שְׁמוֹ שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמְחֶה אוֹתוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה הֵם בְּטוּחִים שֶׁבְּוַדַּאי יַכְנִיעוּ אוֹתוֹ. כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ מִסְתַּתֵּר עַצְמוֹ אֶצְלֵנוּ בְּתֹקֶף גָּלוּתֵנוּ בְּכַמָּה וְכַמָּה הַסְתָּרוֹת וְצִמְצוּמִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא מַזְכִּיר אוֹתָנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם וּבְכָל אָדָם לָשׁוּב אֵלָיו.

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית וּמְרַמֵּז רְמָזִים לְכָל אֶחָד וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁהָאָדָם בְּגָלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת אֲפִילּוּ אִם נָפַל חַס וְשָׁלוֹם עַד אֵין תַּכְלִית, גַּם שָׁם ה’ יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי נִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים, וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם בְּכַמָּה וְכַמָּה רְמָזִים שׁוֹנִים בְּכָל יוֹם וּבְכָל מָקוֹם כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (ישעיה סג, ט): “בְּכָל צָרוֹתָם לוֹ צָר, וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ” וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁ’בְּכָל צָרוֹתָם’ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר צָרוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁרְחוֹקָה מֵאָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וַאֲזַי ‘לוֹ צָר’ כִּבְיָכוֹל, הַיְנוּ שֶׁכִּבְיָכוֹל הוּא מֵצֵר וּמַקְטִין וּמְצַמְצֵם אוֹרוֹ בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה ‘וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם’ וְכוּ’ – הַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנִּקְרָא ‘מַלְאַךְ פָּנָיו’. כִּי הַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים מַלְאָכִים [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן לא)], הֵם מְבִינִים הָרְמָזִים וּמִשְׁתַּדְּלִים בְּחָכְמָתָם לְהַכְנִיס וּלְהָאִיר בְּיִשְׂרָאֵל אֵלּוּ הָרְמָזִים. וְעַל-יְדֵי-זֶה הֵם מוֹשִׁיעִים אוֹתָם לְהַחֲזִירָם לַה’ יִתְבָּרַךְ. וַאֲזַי נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַיִן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְמַעֵט וְנִצַּמְצֵם הָאוֹר מְאֹד, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הִגִּיעַ טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיְּכוֹלִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַיּוֹרְדִים וְהַנּוֹפְלִים מְאֹד מְאֹד.

כִּי עַל-יְדֵי שֶׁנִּסְתָּר הָאוֹר כָּל כָּךְ עַל-יְדֵי רִבּוּי הַצִּמְצוּמִים עַד שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הָרְמָזִים, וְהַצַּדִּיקִים בְּרִבּוּי יְגִיעָתָם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ זָכוּ לְהַשִּׂיג הָאוֹר מִתּוֹךְ תֹּקֶף הַהַסְתָּרוֹת. עַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁבְּעֹצֶם חָכְמָתָם הֵם מַלְבִּישִׁים לָנוּ הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים בְּאֹפֶן שֶׁגַּם כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ יוּכַל לְהַגִּיעַ לוֹ רְמָזִים וְהִתְעוֹרְרוּת וְעֵצוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בַּה’ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. כִּי הַהֶעְלֵם הוּא בִּשְׁבִיל הַגִּלּוּי כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל. הַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁמַּעֲלִימִין וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים רַבִּים יוֹתֵר, הַכֹּל נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה עַל-יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים. כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה הֵם מְגַלִּין וּמְאִירִין לְיִשְׂרָאֵל אוֹר ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁנּוּכַל לֵידַע וְלִזְכֹּר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וְזֶה בְּחִינַת ‘אֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת’ (יומא מג.). שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּמַעֲטִין וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר בְּמִעוּט אַחַר מִעוּט, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת הָאוֹר לְהַגְדִּילוֹ וּלְהָאִירוֹ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת: |”וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים”, ‘וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט’ – זֶה בְּחִינַת מִעוּט אַחַר מִעוּט שֶׁנֶּחֱסַר הָאוֹר וְנִתְמַעֵט בְּכַמָּה בְּחִינוֹת בִּבְחִינַת מִעוּט אַחַר מִעוּט, וְהַכֹּל הוּא ‘מֵאֱלֹהִים’, כִּי הַחִסָּרוֹן וְהַמִּעוּט הוּא מֵאֱלֹהִים כִּבְיָכוֹל, כִּי שְׁמוֹ וְכִסְאוֹ עַצְמָם נִתְמַעֲטוּ וְנֶחְסְרוּ כִּבְיָכוֹל מֵחֲמַת הַקִּטְרוּג וְהַהִתְגָּרוּת שֶׁל הָרַע עַיִן כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת “כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ” וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה – “וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ”, זֶהוּ בְּחִינַת ‘הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ’ הַמְבֹאָר שָׁם בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם. שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרְמָזִים שֶׁמְּרַמְּזִין לְכָל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאִיתָא שָׁם עַיֵּן שָׁם. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לַהֲבִינָם זוֹכֶה לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כֶּתֶר וַעֲטָרָה. וְזֶהוּ ‘וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ’, שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְעַטֵּר בְּמֹחִין חֲדָשִׁים שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי כָּבוֹד וְהָדָר בְּחִינַת ‘הוֹד וְהָדָר’ הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ”ל, שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה דַּיְקָא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַצִּמְצוּמִים עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ” וְכוּ’, ‘תַּמְשִׁילֵהוּ’ לְשׁוֹן מָשָׁל וְדִמְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת רְמָזִים. וְזֶהוּ ‘תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ’, שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהֵם מַעֲשֶׂה יָדָיו יִתְבָּרַךְ, אַתָּה מְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים וּמְשָׁלִים שֶׁיָּבִין מֵהֶם לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ. כִּי הָרְמָזִים הֵם בְּחִינַת מְשָׁלִים, כְּמוֹ הַמָּשָׁל שֶׁהוּא סִבּוּב כְּדֵי לְהָבִין עַל יָדוֹ דָּבָר גָּבוֹהַּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי מָשָׁל. כְּמוֹ כֵן הֵם הָרְמָזִים הַנַּ”ל, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁים וְצִמְצוּמִים כְּדֵי שֶׁיָּבִין הָאָדָם מֵהֶם מְשָׁלִים וּרְמָזִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת ‘תַּמְשִׁילֵהוּ’ עַל-פִּי פְּשׁוּטוֹ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן מֶמְשָׁלָה, כִּי הַכֹּל אֶחָד. כִּי זֶהוּ עִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל הָאָדָם עַל כָּל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁהֵם מַעֲשֶׂה יָדָיו יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין מִכֻּלָּם מְשָׁלִים וּרְמָזִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר בֶּן עַזַּאי ‘וּבָרוּךְ שֶׁבָּרָא כָּל אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין לז.) ‘חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם’, הַיְנוּ שֶׁהַכֹּל נִבְרָא כְּדֵי שֶׁאָבִין מֵהֶם רְמָזִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה (מלכים-א ה, יב-יג) “וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וְכוּ’. וַיְדַבֵּר עַל הָעֲצָמִים וְכוּ’ מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן” וְכוּ’, שֶׁהָיָה מֵבִין מִכֻּלָּם רְמָזִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְשָׁלִים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו”, שֶׁהַכֹּל נִכְנָע תַּחַת בְּחִינַת הָרַגְלִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ”ל, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת ‘וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי’ הַנַּ”ל, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָם רַגְלִין, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין אֵלּוּ הָרְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲזַי הוּא נִכְלָל בַּה’ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי (הֵם נִקְרָאִים) [הוּא נִקְרָא] בְּחִינַת רַגְלָיו. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם: “ה’ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ”, וְאִלּוּ ‘אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם’ לֹא קָאָמַר, כִּי בְּוַדַּאי רָאוּי שֶׁנִּבְרָא הָאָדָם וְלִתֵּן הַתּוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת לְכָל זֶה שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הַחִסָּרוֹן וְהַמִּעוּט יִתְגַּבֵּר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל וּלְהַגְדִּיל וּלְהַאֲדִיר שְׁמוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, בִּבְחִינַת (משלי ל, ד) “מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ” הַנֶּאֱמַר שָׁם בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְזֶהוּ “הַשֵּׁם אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ”, שֶׁבְּכָל הָאָרֶץ בְּכָל הַגַּשְׁמִיּוּת, ‘מָה אַדִּיר שִׁמְךָ’ שֶׁיְּכוֹלִין לְהָבִין הָרְמָזִים בְּכֻלָּם עַל-יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְכַנַּ”ל:

יז נַחֲזֹר לְעִנְיַן שַׁבַּת נַחֲמוּ שֶׁהוּא אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁהוּא נֶחָמָה עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. שֶׁעִקַּר הַחֻרְבָּן הוּא בְּחִינַת הַשִּׁכְחָה שֶׁנִּמְשְׁכָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַל-יְדֵי שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת. וְעַל-כֵּן אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב צְרִיכִין לְהַתְחִיל לָקוּם קֹדֶם אוֹר הַבֹּקֶר לְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כְּדֵי לִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן עַל-יְדֵי-זֶה כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית לא.) ‘מִכָּאן וְאֵילָךְ דְּמוֹסִיף יוֹסִיף וּדְלָא מוֹסִיף’ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל סִימָן ‘מִקּוּמִי עַד שִׁכְבִי קוּמִי’, דְּהַיְנוּ מִתִּשְׁעָה בְּאָב עַד שָׁבוּעוֹת צְרִיכִין לְקַיֵּם “קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'” וְכוּ’ (איכה ב, יט), הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר שְׁמִירַת הַזִּכָּרוֹן לִזָּכֵר בְּתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי לָעוֹלָם הַבָּא הוּא עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל.

וְכָל זֶה הוּא הֲכָנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה כִּי כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה צְרִיכִין לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין, כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁהָעִקָּר הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּהַשִּׂיחוֹת עַיֵּן שָׁם (שיחות הר”ן רטו), כִּי כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁל לֶעָתִיד, כְּמוֹ כֵן בִּפְרָטִיּוּת צָרִיךְ לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם וְכוּ’. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לְהַתְחִיל לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ כְּשֶׁרוֹאִין הַיָּמִים מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין שֶׁהֵם מֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְאֵילָךְ, כִּי אָז בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב הוּא הַהַמְתָּקָה שֶׁל אַרְבָּעִים יוֹם הָאֶמְצָעִיִּים שֶׁהָיוּ בְּכַעַס, שֶׁהִתְחִילוּ תֵּכֶף אַחַר שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז שֶׁבּוֹ נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת וְנִתְהַוָּה הַשִּׁכְחָה, שֶׁזֶּה גָּרַם הַחֻרְבָּן וְהָאֲבֵלוּת הַמַּר שֶׁל בֵּין הַמְצָרִים. וְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב מַתְחִיל הַהַמְתָּקָה, וְהָעִקָּר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית ל:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבּוֹ כָּלוּ מֵתֵי מִדְבָּר בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן מִתִּשְׁעָה בְּאָב עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְנִמְצְאוּ כֻּלָּם חַיִּים וְכוּ’. כִּי גְּזֵרַת הַמְרַגְּלִים שֶׁהָיְתָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם כט.) ‘אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם’ וְהַצָּרָה שֶׁל שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת שֶׁהָיְתָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַל-יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל הֵם בְּחִינָה אַחַת וְשַׁיָּכִים זֶה לָזֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב, לד) “וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁגְּזֵרַת דּוֹר הַמִּדְבָּר בִּשְׁבִיל הַמְרַגְּלִים הִתְחִיל מֵאָז, מֵחֵטְא הָעֵגֶל. וְעַל-כֵּן עָלְתָה גַּם שָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה בְּמִנְיָן. וּשְׁנֵי הַצָּרוֹת הָאֵלּוּ הֵם בְּחִינַת פְּגַם הַזִּכָּרוֹן, כִּי חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁגָּרַם שְׁבִירַת לוּחוֹת עַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַוָּה שִׁכְחָה כַּנַּ”ל.

כִּי עִקַּר מַעֲשֶׂה הָרַע הַזֹּאת שֶׁל הָעֵגֶל הָיָה עַל-יְדֵי הָעֵרֶב רַב שֶׁהֵם בְּחִינַת רַע עַיִן. כִּי הֵם הָיוּ יוּנוּס וְיוּמְבְרֶס בְּנֵי בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁהָיָה לָהֶם עַיִן רַע כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, וְהֵם הֵם שֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּזוֹהַר. כִּי מֵעוֹלָם הָיָה לָהֶם עַיִן רָעָה בִּגְדֻלַּת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהִתְגַּבְּרוּ בְּעֵינָם הָרָעָה וְהֶחֱטִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְגָרְמוּ שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַוָּה שִׁכְחָה מִיתַת הַלֵּב שֶׁבָּא עַל-יְדֵי הָרַע עַיִן כַּנַּ”ל. וְחֵטְא הַמְרַגְּלִים – זֶה בְּחִינַת פְּגַם לָשׁוֹן הָרַע שֶׁגּוֹרֵם הִתְגַּבְּרוּת הָרַע שֶׁבַּמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גַּם כֵּן נִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וּמֵבִיא שָׁם הַפָּסוּק שֶׁל הַמְרַגְּלִים שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם “יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה” עַל פָּסוּק “שְׁנָתַיִם יָמִים” וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וְעַל-יְדֵי כָּל זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב.

וְאַחַר-כָּךְ מַתְחִיל הַהַמְתָּקָה, כִּי בְּתִשְׁעָה בְּאָב בְּעֵת תֹּקֶף מְרִירוּת הַחֻרְבָּן מַתְחִיל מִיָּד לְעֵת מִנְחָה צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה, כִּי אָז נוֹלַד מָשִׁיחַ כַּמּוּבָא, שֶׁעִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן הוּא עַל יָדוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעִקַּר הַהַמְתָּקָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב שֶׁאָז פָּסְקוּ מֵתֵי מִדְבָּר, וְאָז מַתְחִיל לְהִתְנוֹצֵץ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְרַצָּה ה’ יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל בְּאַרְבָּעִים יָמִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁהֵם מֵרֹאשׁ-חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָיוּ בְּרָצוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. כִּי הָאֶמְצָעִיִּים הָיוּ בְּכַעַס, אֲבָל בְּסוֹף הָאַרְבָּעִים שֶׁל כַּעַס נִתְרַצָּה ה’ יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה עַל-יְדֵי רִבּוּי תְּפִלּוֹתָיו וְאָמַר לוֹ “פְּסָל לְךָ” (שמות לד, א), וְזֹאת הַהַמְתָּקָה וְהָרָצוֹן הִתְחִיל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב שֶׁבּוֹ הַמְתָּקַת הַכַּעַס שֶׁל יָמִים הָאֶמְצָעִים, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ שֶׁבּוֹ פָּסְקוּ מֵתֵי מִדְבָּר כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הִשְׁווּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל יוֹם-טוֹב שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בַּמִּשְׁנָה (תענית ד, ח) “לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים” וְכוּ’. כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים גְּמַר הָרָצוֹן וְהַמְתָּקָה שֶׁל אַרְבָּעִים יָמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהָיוּ שֶׁל רָצוֹן. כִּי אָז בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עִקַּר גְּמַר שְׁלֵמוּת הַהַמְתָּקָה, כִּי אָז נִתְרַצָּה לְמֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה, וְאָמַר לוֹ ‘סָלַחְתִּי’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. אֲבָל הַהַתְחָלָה שֶׁהִתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִתְרַצּוֹת לִתֵּן לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים זֶה הִתְחִיל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, שֶׁאָז הִתְחִיל לְהִתְנוֹצֵץ הַהַמְתָּקָה וְהָרָצוֹן שֶׁל אַרְבָּעִים יָמִים הָאַחֲרוֹנִים. וְעַל-כֵּן בּוֹ פָּסְקוּ מֵתֵי מִדְבָּר שֶׁהִיא בְּחִינָה אַחַת עִם שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן יֵשׁ שַׁיָּכוּת לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב עִם יוֹם הַכִּפּוּרִים. עַל-כֵּן הִשְׁווּ אוֹתָם רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל כַּנַּ”ל:

יח וְעַל-כֵּן תֵּכֶף אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב בִּפְרָט בְּט”וּ בְּאָב צְרִיכִין לְהַתְחִיל לְתַקֵּן פְּגַם הַזִּכָּרוֹן שֶׁנִּתְהַוָּה עַל-יְדֵי שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת כַּנַּ”ל. כִּי עַתָּה צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת הֶאָרַת קַבָּלַת הַלּוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין בְּאַרְבָּעִים יָמִים הָאַחֲרוֹנִים עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה חוֹזְרִים וּמְתַקְּנִים הַזִּכָּרוֹן. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין אָז לְהַתְחִיל לָקוּם בַּחֲצוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת אֱלוּל, שֶׁאָז כָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעוֹרְרִין וְזוֹכְרִין בַּה’ יִתְבָּרַךְ וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְעַל-כֵּן תּוֹקְעִין אָז בְּשׁוֹפָר, כִּי שׁוֹפָר בְּחִינַת זִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י, י): “וְהָיָה לָכֶם לְזִכָּרוֹן”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (עָמוֹס ג, ו): “אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ”. כִּי עַל-יְדֵי שׁוֹפָר מַזְכִּירִין עַצְמָן אֵימַת יוֹם הַדִּין שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כז, יג) “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל” וְכוּ’. וְעִקַּר תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן נִמְשָׁךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאָז עִקַּר מִצְוַת שׁוֹפָר שֶׁהוּא יוֹם הַזִּכָּרוֹן. כִּי הוּא יוֹם הָרִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וּצְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לָבֹא אָז לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי עִקַּר מַה שֶּׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים הוּא בִּשְׁבִיל זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁיַּזְכִּירוּ אוֹתוֹ תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי לָעוֹלָם הַבָּא וִילַמְּדוּ אוֹתוֹ עֵצוֹת וּדְרָכִים יְשָׁרִים לִזְכּוֹת לָזֶה. עַל-כֵּן בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לִזָּהֵר לָבֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי אָז הוּא יוֹם הַזִּכָּרוֹן, וְאָז עוֹסְקִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל. כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְעִקַּר בְּרִיאָתוֹ הָיְתָה כְּדֵי שֶׁיִּתְדַּבֵּק בְּעֵץ הַחַיִּים וְיִחְיֶה מִיָּד חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הַס”ם וְהַנָּחָשׁ הָיוּ עֵינֵיהֶם רָעָה בִּגְדֻלָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין נט:) שֶׁהָיוּ הַמַּלְאָכִים צוֹלִין לוֹ בָּשָׂר וּמְצַנְּנִין לוֹ יַיִן וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְקַנְּאוּ בּוֹ עַד שֶׁהִתְגָּרוּ בּוֹ וְהֶחֱטִיאוּ אוֹתוֹ. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַפְּגָם הִגִּיעַ בָּעֵינַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, ו): “וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה” וְכוּ’, ‘וַתֵּרֶא’ דַּיְקָא, וּכְתִיב (שם ז): “וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ” וְכוּ’, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רַשִׁ”י שָׁם) לְעִנְיַן הַחָכְמָה נֶאֱמַר. אֲבָל בְּזֹאת הַחָכְמָה נֶאֱחָז הָרַע עַיִן שֶׁהוּא חָכְמוֹת שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יָדְעוּ “כִּי עֵרֻמִּים” וּצְרִיכִים לְבוּשִׁים לְכַסּוֹת וּלְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים עַצְמָן, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֲחִיזַת הָרַע עַיִן בָּעוֹלָם, שֶׁעַל-כֵּן צְרִיכִים לְבוּשִׁים דַּיְקָא לְהִתְכַּסּוֹת וּלְהִסָּתֵר מֵעֵינֵיהֶם הָרַע, כִּי מִקֹּדֶם שֶׁהָיְתָה אֲחִיזַת הָעַיִן רָעָה לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְבוּשִׁים לְהַסְתִּיר עַצְמָן כְּלָל. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה עוֹסְקִים לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁחָטָא אָז, עַל-כֵּן הוּא יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל. עַל-כֵּן אָז עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים לְהַכְנִיעַ הָרַע עַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ שֶׁרוֹצֶה לְהִתְעוֹרֵר אָז כַּמּוּבָא, לְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ עַל-יְדֵי הַשּׁוֹפָר שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן. כִּי זִכָּרוֹן הֵפֶךְ רַע עַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁנָה וְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי שְׁנֵיהֶם צְרִיכִין לְזִכָּרוֹן בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם.

וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים אָז גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל הַזִּכָּרוֹן, וְעַל-כֵּן אָז נִכְנַס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים לִמְקוֹם הַלּוּחוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן בִּשְׁלֵמוּת בָּאָדָם וּבַמָּקוֹם וּבַזְּמַן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז נִתְּנוּ לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, שֶׁהֵם תִּקּוּן שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת שֶׁעַל יָדָם נִתְהַוָּה הַשִּׁכְחָה. כִּי עַכְשָׁו נִתְתַּקֵּן הַדָּבָר וְנִתְּנוּ לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת. וְעַל-כֵּן אָז נִמְשָׁךְ שְׁלֵמוּת הַזִּכָּרוֹן לְכָל אָדָם בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, עַל-יְדֵי עֹצֶם הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הָאָדָם וְהַמָּקוֹם וְהַזְּמַן שֶׁהוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס אָז בְּיוֹם קָדוֹשׁ כָּזֶה לְקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים וְכוּ’ כַּמּוּבָא לְעֵיל, [רַק שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן בְּשָׁנָה אַחַת, כִּי כָּל הַדּוֹרוֹת צְרִיכִין לַעֲסֹק בְּתִקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וּשְׁבִירַת הַלּוּחוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ כַּיָּדוּעַ]:

יט וְעַל-כֵּן אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים זִכָּנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת סֻכּוֹת שֶׁהֵם עַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁהָיוּ בִּזְכוּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁהָיוּ מְכַסִּין עָלֵינוּ מִן הָרַע עַיִן שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עָלֵינוּ מֵעַתָּה. כִּי הָעַנְנֵי כָּבוֹד הָיוּ בִּזְכוּת אַהֲרֹן, וְהֵם הָיוּ מְגִנִּים עַל יִשְׂרָאֵל וּמְכַסִּים אוֹתָם מִן הָרַע עַיִן. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן בְּאֶחָד בְּאָב כְּתִיב (במדבר כ, כט) “וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן” וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה ג.) “אַל תִּקְרִי ‘וַיִּרְאוּ’ אֶלָּא ‘וַיִּירָאוּ'” וְכוּ’. הַיְנוּ כִּי אַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ הָעַנְנֵי כָּבוֹד אָז נִרְאוּ לְעֵין הָעַמִּים, וְאָז הִתְגָּרָה בָּהֶם הָרַע עַיִן שֶׁהוּא עֲמָלֵק שֶׁהוּא עִקַּר הָרַע עַיִן שֶׁמִּתְקַנֵּא תָּמִיד בִּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם ‘וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי’ וְכוּ’ שֶׁהוּא עֲמָלֵק כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם.

וְכָל זֶה הָיָה בְּאֶחָד בְּאָב שֶׁאָז מַתְחִילִין יָמִים הַמָּרִים שֶׁל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיָה בְּאֵלּוּ הַיָּמִים. וּבְסֻכּוֹת שֶׁהוּא אַחַר יוֹם כִּפּוּר שֶׁאָז זָכִינוּ לְתַקֵּן זֹאת כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן זִכָּנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הָעַנְנֵי כָּבוֹד עַל-יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, כְּדֵי לְכַסּוֹת וּלְהָגֵן עָלֵינוּ מִן הָרַע עַיִן שֶׁלֹּא נִפְגֹּם חַס וְשָׁלוֹם הַזִּכָּרוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִמְשַׁכְנוּ עָלֵינוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר לְעִנְיַן עֵשָׂו וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וְכוּ’, שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת לְהַכְנִיעוֹ וּלְהַרְחִיקוֹ וְכוּ’. וּמוּבָא שָׁם לְעִנְיַן מִצְוַת סֻכָּה כְּדֵין ‘וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה’ וְכוּ’ הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עֵשָׂו וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ – זֶה בְּחִינַת ‘הָרַע עַיִן’ שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אַרְבַּע מֵאוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁהַתִּקּוּן שֶׁל זֶה הוּא סֻכּוֹת בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁהֵם מְגִנִּים עַל יִשְׂרָאֵל וּמְסוֹכְכִים עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם אֲחִיזַת הָרַע עַיִן כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן מַרְבִּין בְּסֻכּוֹת בְּקָרְבָּנוֹת – זֶה בְּחִינַת יָד, בְּחִינַת “וּשְׂמַחְתֶּם בְּכָל מִשְׁלַח יֶדְכֶם” (דברים יב, ז) שֶׁנֶּאֱמַר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעִין הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה עַיֵּן שָׁם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הִמְשַׁכְנוּ תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן, עַל-כֵּן מִשְׁתַּדְּלִין עַתָּה לְהַכְנִיעַ הָרַע עַיִן עַל-יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה וּלְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁל רִבּוּי הַקָּרְבָּנוֹת בְּחִינַת ‘וּשְׂמַחְתֶּם’ וְכוּ’, כִּי אָז הוּא זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ הַזִּכָּרוֹן חַס וְשָׁלוֹם וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁלּוֹקְחִין בְּסֻכּוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמֵנוּ בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ”ל, כִּי מְנַעְנְעִין עִמָּם לְכָל צַד – זֶה בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ”ל, שֶׁנּוּכַל לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן עַל-יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֵׂה שֶׁבְּכָל יוֹם שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘אָדָם’, שֶׁמְּתַקְּנִים עַל-יְדֵי הַהַקָּפוֹת עִם הָאַרְבָּעָה מִינִים, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת אָ’דָם דִּ’בּוּר מַ’עֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּכַּוָּנוֹת (פרי עץ חיים שער הלולב). הַיְנוּ בְּחִינַת מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר מַעֲשֶׂה, כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה. כִּי מְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁעַל-יְדֵי לְקִיחַת הָאַרְבָּעָה מִינִים בְּיָדֵינוּ אָנוּ לוֹקְחִין בְּיָדֵינוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָרְמָזִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית מֵהַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁבְּכָל יוֹם, וּמְרַמֵּז לְכָל אָדָם בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל יוֹם שֶׁיִּתְקָרֵב וְיָשׁוּב אֵלָיו כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאִיתָא בַּזוֹהַר (ויחי רכא.) ‘מַאן נָצַח? מַאן דְּאָחִיד מָאנָא קְרָבָא בִּידוֹהִי[7]‘. וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינַי, מַה זֶּה סִימָן עַל נִצָּחוֹן מֵחֲמַת שֶׁאוֹחֵז הַכְּלֵי זַיִן בְּיָדוֹ, הֲלֹא גַּם הַחוֹלֵק וְהַלּוֹחֵם נֶגְדּוֹ אוֹחֵז גַּם כֵּן כְּלֵי זַיִן? וְכִי אֲחִיזַת כְּלֵי זַיִן הוּא הַנִּצָּחוֹן? הֲלֹא מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב “אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ” (מלכים-א כ, יא). אַךְ עַל-פִּי דְּבָרֵינוּ הַמְבֹאָרִים לְמַעְלָה מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁמִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת וְחוֹגֵר עַצְמוֹ לְמִלְחָמָה בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת, הוּא מְנַצֵּחַ תָּמִיד. כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה עֻבְדָּא לְצֹרֶךְ מִלְחֶמֶת מִצְוָה הַזֹּאת הוּא מְנַצֵּחַ בָּזֶה מִיָּד, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘מָאן נָצַח? מָאן דְּאָחִיד מָאנֵי קְרָבָא בִּידוֹהִי’, כִּי אֵלּוּ הַכְּלֵי זַיִן הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם הָאֶתְרוֹג וְלוּלָב וְכוּ’, שֶׁהֵם מִצְווֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֵלּוּ הַכְּלֵי זַיִן מִיָּד שֶׁאוֹחֲזִים אוֹתָם בְּיָדֵינוּ אָנוּ מְנַצְּחִים מִיָּד, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאָנוּ רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ הַזִּכָּרוֹן עָלֵינוּ עַל-יְדֵי-זֶה, וּלְהַכְנִיעַ הָרַע עַיִן עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁלֹּא יַפִּיל שִׁכְחָה חַס וְשָׁלוֹם. עַל-כֵּן בְּוַדַּאי דִּידָן נָצַח תָּמִיד, כִּי רַק נִצָּחוֹן נִצְחִי הוּא נִצָּחוֹן אֲמִתִּי כַּנַּ”ל:

כ וְזֶה בְּחִינַת חֲתֻנָּה. כִּי עִקַּר הַחֲתֻנָּה הִיא בִּשְׁבִיל הַזִּכָּרוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר זֵכֶר אַחֲרָיו לְעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַמִּצְוָה שֶׁל הַחֲתֻנָּה שֶׁהִיא מִצְוָה הָרִאשׁוֹנָה בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיַּשְׁאִיר בָּנָיו אַחֲרָיו שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר זִכְרוֹ לְדוֹרוֹת עוֹלָם. וְהָעִקָּר הוּא בִּשְׁבִיל זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הָעוֹלָם. וּבִשְׁבִיל זֶה לְבַד רוֹצֶה ה’ יִתְבָּרַךְ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁיּוֹלִיד הָאָדָם בָּנִים כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם שֶׁיִּזְכְּרוּ אוֹתוֹ לָנֶצַח. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלה, יג): “ה’ זִכְרְךָ לְדוֹר וָדוֹר”. וּכְתִיב (שמות ג, טו): “וְזֶה זִכְרִי לְדוֹר דּוֹר”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא. כִּי עִקַּר זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, הוּא לִזְכֹּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. כִּי זֶה עִקַּר כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ אוֹתוֹ וְכַנַּ”ל. וְהָאָדָם נִבְרָא בָּזֶה הָעוֹלָם רַק בִּשְׁבִיל זֶה, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה הוּא מְחֻיָּב לְהַשְׁאִיר בָּנָיו אַחֲרָיו כְּדֵי שֶׁיִּזְכְּרוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ לָנֶצַח, בִּבְחִינַת “זֶה זִכְרִי לְדוֹר דּוֹר” כַּנַּ”ל. וְכֵן מוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁמִּי שֶׁפּוֹגֵם בְּהַזִּכָּרוֹן אֵינוֹ זוֹכֶה לְבֵן זָכָר כַּמּוּבָא שָׁם לְעִנְיַן אַבְשָׁלוֹם עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כַּנַּ”ל כִּי עִקַּר הַזִּכָּרוֹן בָּעוֹלָם הַבָּא הוּא בְּעִנְיַן תַּאֲוָה הַזֹּאת, שֶׁצְּרִיכִין לִזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִלְכָּד בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֶה בְּחִינַת חֻפָּה שֶׁעוֹשִׂין קֹדֶם שֶׁמְּזַוְּגִין אוֹתָם, כְּדֵי לִזְכֹּר בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי הַחֻפָּה הִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא עה.) שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת חֻפָּה לְכָל צַדִּיק וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ד, ה) “כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה”. גַּם חֻפָּה הִיא בְּחִינַת הַכְנָעַת הָרַע עַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַזִּכָּרוֹן בָּעוֹלָם הַבָּא בִּבְחִינַת (דברים לג, יב) “חוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם”, שֶׁבְּחִינַת חֻפָּה חוֹפֵף וּמֵגֵן מֵהָרַע עַיִן שֶׁלֹּא יַפִּיל שִׁכְחָה, רַק לִזְכֹּר תָּמִיד בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא חֻפָּה כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הָרַע עַיִן הוּא עַל-יְדֵי תַּאֲוָה הַזֹּאת שֶׁתְּלוּיָה בָּעֵינַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טו, לט) “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן עוֹשִׂין חֻפָּה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרַע עַיִן וּלְהָגֵן בְּפָנָיו כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַמִּצְוָה שֶׁל שִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה שֶׁמִּמֶּנּוּ אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁהוּא גַּם כֵּן פְּגַם הַזִּכָּרוֹן כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְהַכְנָעָתוֹ עַל-יְדֵי שִׂמְחָה בְּחִינַת נִגּוּן בְּכִנּוֹר וּכְלֵי זֶמֶר. וְזֶהוּ בְּחִינַת כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל הַחֲתֻנָּה כְּדֵי לְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מֵהָרוּחַ רָעָה, לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבַּמְּדַמֶּה עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׂמְחָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָר הַזִּכָּרוֹן בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּזְכֹּר תָּמִיד שֶׁעִקַּר הַחֲתֻנָּה הִיא בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר זֵכֶר אַחֲרָיו שֶׁיִּזְכְּרוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ לָנֶצַח כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית ד, ח) בְּשִׂמְחַת ט”ו בְּאָב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאָמְרוּ שֶׁ’לֹּא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כְּט”ו בְּאָב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים’. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת חֲתֻנָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם בַּמִּשְׁנָה ‘שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת’ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁסִּיֵּם שָׁם בַּמִּשְׁנָה ‘וְכֵן הוּא אוֹמֵר צְאֶינָה וּרְאֶינָה וְכוּ’ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ זֶה מַתַּן תּוֹרָה’ וְכוּ’. הַיְנוּ כְּכָל הַמְבֹאָר לְמַעְלָה שֶׁעִקַּר שִׂמְחַת ט”ו בְּאָב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא מַה שֶּׁבָּהֶם נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן בָּעוֹלָם הַבָּא הַנַּ”ל, כִּי בָּהֶם נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת פְּגַם שִׁבְרֵי לוּחוֹת שֶׁעַל יָדָם נִתְהַוָּה הַשִּׁכְחָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת שִׂמְחַת חֲתֻנָּה בְּחִינַת ‘בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ’, כִּי עִקַּר שִׂמְחַת הַחֲתֻנָּה הִיא בְּחִינַת שִׂמְחַת הָעוֹלָם הַבָּא עַל שֶׁעַל-יְדֵי הַחֲתֻנָּה הַכְּשֵׁרָה הַזֹּאת שֶׁעַל-פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, יִּהְיוּ נוֹלָדִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁזּוֹכְרִין בָּעוֹלָם הַבָּא תָּמִיד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר זִכְרוֹ יִתְבָּרַךְ מִדּוֹר לְדוֹר לָנֶצַח בִּבְחִינַת “זֶה זִכְרִי לְדוֹר וָדוֹר” כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַשְּׂמָחוֹת הִיא שִׂמְחַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לה, י) “וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם”. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית לא.): “עָתִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא” וְכוּ’. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁזּוֹכְרִין בָּעוֹלָם הַבָּא צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׂמֹחַ בְּחֵלֶק נְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. כִּי נְקֻדָּה דִּנְקֻדָּה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לְהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, אֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי לִסְבֹּל תֹּקֶף עֹצֶם הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּזְכֶּה לֶעָתִיד. כִּי אָז יִזְכֶּה כָּל מִי שֶׁבְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל מְכֻנֶּה לִבְחִינַת שֹׂבַע שְׂמָחוֹת, שֶׁתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה כָּל כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ לְהַשְׂבִּיעַ דַּי וְהוֹתֵר אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִילּוּ הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים. בְּחִינַת (תהלים טז, יא) “תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח”. אָמֵן וְאָמֵן.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ שָׁם בַּמִּשְׁנָה שֶׁהָיוּ אוֹמְרוֹת ‘אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בְּנוֹי תֵּן עֵינֶיךָ בְּמִשְׁפָּחָה’ וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר הָרַע עַיִן שֶׁמִּסְתַּכֵּל רַק עַל הַנּוֹי עַל תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה, רַק ‘תֵּן עֵינֶיךָ בְּמִשְׁפָּחָה’, דְּהַיְנוּ עַל הָאָבוֹת הַטּוֹבִים שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים וְדִבְּקוּ מַחֲשַׁבְתָּם כָּל יְמֵיהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁרַק בִּשְׁבִיל זֶה אַתָּה צָרִיךְ לִשָּׂא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא לַנֶצַח כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּכַסִּין פְּנֵי הַכַּלָּה, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרַע עַיִן. לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לְהָרַע עַיִן אֲחִיזָה בְּהַחֲתֻנָּה הַכְּשֵׁרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ עוֹשִׂין הַחֲתֻנָּה עַל-פִּי הַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא דַּיְקָא כַּנַּ”ל:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל לְאוֹת יז]

מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁחֵטְא הַמְרַגְּלִים הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַזִּכָּרוֹן עַל-יְדֵי דִּבַּת הָאָרֶץ שֶׁהִיא לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִפְגָּם הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא פְּגַם הַזִּכָּרוֹן כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁנִּסְמָךְ מִיָּד פָּרָשַׁת נְסָכִים אַחַר פָּרָשַׁת הַמְרַגְּלִים. כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁתִּקּוּן וּבֵרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן, הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת (שמואל-א טז, טז) “וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ”. בְּחִינַת מְנַגֵּן בִּקְדֻשָּׁה עַל כְּלֵי שִׁיר וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת נְסָכִים שֶׁאָז הָיוּ הַלְּוִיִּים מְנַצְּחִים בְּשִׁיר עַל הַדּוּכָן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, כִּי ‘אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן’ (ברכות לה.), כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת מֵהַבְּהֵמוֹת הָיוּ בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁמֵּבִיא הַפָּסוּק “וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם” שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַקָּרְבָּנוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת, הָיָה עַל-יְדֵי הַשִּׁיר שֶׁאָמְרוּ עַל נִסְכֵּי הַיַּיִן שֶׁהוּא עִקַּר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ. וְכַמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן וּבֵרוּר הַמְדַמֶּה הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה שֶׁבָּא עַל-יְדֵי נִגּוּן בִּכְלֵי שִׁיר דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן הַזִּכָּרוֹן בִּבְחִינַת (שיר השירים א, ד) “נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן”, בְּחִינַת ‘זָכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן’ שֶׁנֶּאֱמַר לְעִנְיַן שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים קו.) עַל פָּסוּק (שמות כ, ח) “זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ” – ‘זָכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן’. כִּי שַׁבָּת בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. הַיְנוּ זִכְרוֹן שַׁבָּת שֶׁהוּא זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא הַנַּ”ל הוּא עַל-יְדֵי הַיַּיִן בְּחִינַת שִׂמְחָה. בְּחִינַת ‘אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִסְמְכָה פָּרָשַׁת נְסָכִים לְפָרָשַׁת הַמְרַגְּלִים כִּי נִסְכֵּי הַיַּיִן הֵם תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן שֶׁפָּגְמוּ בּוֹ הַמְרַגְּלִים וְכַנַּ”ל:

[1] מה הגדולה, כי מה מועיל נר בשעת הצהריים?

[2] אי אפשר לומר תאריך בלי להזכיר גם התקופה אביב קיץ וכו’ וגם להזכיר את השנה שנת השמש, (ואם כן חוזר הגדולה לשמש).

[3] לכי כי הצדיקים יקראו בשמך.

[4] ראה (ה’) שדעתה אינה מתישבת.

[5] לִקּוּטֵי קַמָּא סִימָן י וּבְלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן א.

[6] אין הדבר הזה (הגאולה) תלויה אלא בתשובה, והישועה שלו שהיא התשובה תלויה בידיהם.

[7] מי המנצח? מי שאוחז כלי מלחמה בידו.