סְגֻלָּה לְהַתְמָדָה, שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ, הוּא לְהִזָּהֵר לִבְלִי לְדַבֵּר עַל שׁוּם אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי.
כְּמוֹ כְּשֶׁהַכַּלָּה הִיא יָפָה אֲזַי הָאַהֲבָה בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לְהַכַּלָּה אֵיזֶה חִסָּרוֹן וּמוּם, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין הָאַהֲבָה בִּשְׁלֵמוּת.
כְּמוֹ כֵן הַתּוֹרָה נִקְרֵאת כַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג): “תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה” וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (בְּרָכוֹת נז. פְּסָחִים מט:): “אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה אֶלָּא מְאוֹרָסָה”, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת בַּתּוֹרָה, כִּי שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בְּאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בַּתּוֹרָה שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיִּזָּהֵר מִלְּדַבֵּר עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לִמְצֹא שׁוּם חִסָּרוֹן בְּשׁוּם יִשְׂרְאֵלִי נִמְצָא שֶׁאֵין בְּהַתּוֹרָה שׁוּם חִסָּרוֹן וּמוּם אֲזַי בְּוַדַּאי יֶאֱהַב אֶת הַתּוֹרָה מְאֹד. וַאֲזַי יַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה מִגֹּדֶל הָאַהֲבָה כַּנַּ”ל.
וְזֶהוּ “תּוֹרַת ה’ תְּמִימָה” (תְּהִלִּים יט), הַיְנוּ כְּשֶׁתּוֹרַת ה’ הִיא תְּמִימָה בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן וּמוּם דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּזְהָרִין לִבְלִי לְדַבֵּר וְלִבְלִי לִמְצֹא שׁוּם חִסָּרוֹן בְּשׁוּם יִשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא אוֹת מֵהַתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁאָז תּוֹרַת ה’ תְּמִימָה בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן וּמוּם, אֲזַי הוּא מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. כִּי אָז דַּיְקָא זוֹכִין לְאַהֲבַת הַתּוֹרָה וּמַרְגִּישִׁין טַעַם מְתִיקוּת הַתּוֹרָה שֶׁמְּשִׁיבָה אֶת הַנֶּפֶשׁ מֵאַחַר שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְאָז זוֹכִין לְהַתְמָדָה כַּנַּ”ל.
