אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת
א עַל-יְדֵי תַּאֲוות אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא שׁוּם דִּבּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן לְעֵיל בְּסִימָן ס”ב):
ב כָּל הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, מְרַמֵּז עַל עִנְיַן צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת: “תָּעוּ בַּמִּדְבָּר”, וְחוֹלֶה וְחָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, “וְיַעֲלוּ שָׁמַיִם וְיֵרְדוּ תְהוֹמוֹת” שֶׁבִּבְחִינַת “יוֹרְדֵי הַיָּם”, שֶׁסּוֹבֶלֶת עִנּוּיִים וְיִסּוּרִים וְטִלְטוּלִים גְּדוֹלִים וְצָרוֹת מְשֻׁנּוֹת וְכוּ’ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצִּיל אוֹתָהּ בְּכָל פַּעַם מִכָּל הַצָּרוֹת, וְעַל זֶה אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת תָּמִיד:
