צְדָקָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית. כִּי פְּגַם הַבְּרִית הוּא, כִּי הוּא הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיעַ בִּקְדֻשָּׁה לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁפִּיעַ, וְהוּא סִלֵּק הַהַשְׁפָּעָה מִשָּׁם, וְהִמְשִׁיכָהּ, חַס וְשָׁלוֹם לְמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־כֵּן הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ לְשָׁם, אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן. וְזֶה בְּחִינַת: וַיָּבוֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים, הַנֶּאֱמַר בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן (שמות לה). הַיְנוּ בְּחִינַת זִוּוּג שֶׁנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁל נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנּוֹתֵן לְעָנִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, אֲזַי אַדְּרַבָּא הוּא נִפְגָּם יוֹתֵר, כִּי חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסי’ לא, ובסי’ נד), שֶׁמְּבֹאָר גַּם כֵּן שֶׁצְּדָקָה הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית:
