(לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)
וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם וְכוּ’: (תהלים קו).
הִנֵּה עַל־יְדֵי נְגִינָה נִמְתָּקִין הַדִּינִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פנחס דף רטו): הַקֶּשֶׁת הִיא הַשְּׁכִינָה, וּתְלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת הֵם הָאָבוֹת, וְהֵם לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא, וּכְשֶׁהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, אֲזַי: וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, אֲזַי: וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹאֶה הַמַּלְכָּה בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, אֲזַי מְרַחֵם עַל בְּנוֹ. וְאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה הִיא הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא): אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח – שֶׁהַדִּבּוּר הוּא שֵׁם אֲדֹנָי. וְנִקְרָא קֶשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י (בראשית מח): בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי – לְשׁוֹן תְּפִלָּה. וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת, שֶׁיֵּשׁ בַּקּוֹל, אֵשׁ, מַיִם, רוּחַ, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהָאָבוֹת הֵם שְׁלֹשָׁה גְּוָנִין דִּנְהִירִין, שֶׁבָּהֶם וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר וְכוּ’. נִמְצָא מִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה, וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת גָּדוֹל, אֲזַי מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת, בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ, אֲזַי: וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, בִּזְכוּת אָבוֹת, הַיְנוּ כְּשֶׁהַנְּגִינָה, שֶׁהֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת כַּנַּ”ל, בִּבְהִירוּת וּבְזַכּוּת גָּדוֹל. כִּי הַתְּלָת גְּוָנִין הֵם הָאָבוֹת כַּנַּ”ל, וְהֵם לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא. וּכְשֶׁהַלְּבוּשִׁין נְהִירִין בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת, נִקְרָא זְכוּת הָאָבוֹת. אֲזַי: וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, אֲזַי: וַיִּנָּחֶם כְּרֹב חֲסָדָיו. הַיְנוּ: וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה, וְנִמְתָּק הַדִּינִין: גַּם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט, וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־כֵן מַלְבִּישׁ אֶת הַקֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, אֲזַי: וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם. כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת קֶשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲנִרְאָה קֶשֶׁת בְּיָמֶיךָ וְכוּ’ (כתובות עז:). וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ’ פנחס דף רטו): מִי שֶׁעוּבְדוֹי לְאַנְהָרָא בְּהוֹן מַטְרוֹנִיתָא, וּלְמִפְשַׁט מִנַּהּ לְבוּשִׁין דְּקַדְרוּנִיתָא דְּפָשְׁטִין, וּלְקַשְּׁטָא בִּלְבוּשִׁין דִּגְוָנִין נְהִירִין דְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, מָה כְּתִיב בֵּהּ: וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, דְּאוֹר רָז אִתְקְרִי, וּבְהַהִיא זִמְנָא סָלֵק מִנֵּהּ רֻגְזָא דִּבְּרֵיהּ, וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה: גַּם מִי שֶׁעוֹשֶׂה לְבוּשׁ נָאֶה לַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַדִּינִים: גַּם זֶה בְּחִינוֹת תְּקִיעוֹת, כִּי תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה, הֵם הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב, וְסִימָנָךְ “קֶשֶׁת”, הַיְנוּ תְּקִיעָה וְכוּ’ (זוהר פנחס דף ר”ל:). וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: (איוב כב): וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ. כִּי שֵׁם שַׁדַּי הֵם הָאָבוֹת (זוהר שם רלא), כִּי שׁ’ תְּלָת עַנְפֵי הָאִילָן, שֶׁהֵם הָאָבוֹת. וְהֵם שְׁלֹשָׁה שְׁמוֹת הַיִּחוּד: ה’, אֱלֹקֵינוּ, ה’, שֶׁהֵם י”ד אוֹתִיּוֹת, וְהֵם י”ד שֶׁל שַׁדַּי. וְרָאשֵׁי־תֵּבוֹת שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב, הֵם הָרָאשֵׁי־תֵּבוֹת שֶׁל יְיָ אֱלֹקֵינוּ יְיָ: אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם (תהלים יט), זֶה בְּחִינַת קֶשֶׁת וְקוֹל, תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת:
