לֵיל שַׁבָּת נַחֲמוּ תק”ע בְּאוּמֶין אַחַר קִדּוּשׁ אָמַר תּוֹרָה מֵעִנְיַן פְּשִׁיטוּתוֹ, הַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא לִפְעָמִים אִישׁ פָּשׁוּט שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטִיק, שֶׁהוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ אָז בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וּבֵאֵר הָעִנְיָן כַּמּוּבָא בְּסִפְרֵנוּ בְּסִימָן ע”ח בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא עַיֵּן שָׁם.
וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְנִשְׁבַּע בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן “אֲנִי נִשְׁבַּע בְּשַׁבָּת־קֹדֶשׁ” הַיְנוּ עַל עִנְיָן הַנַּ”ל שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל עַכְשָׁו. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר שֶׁהוּא עַתָּה יָרֵא שֶׁקּוֹרִין פְרוּם, וְשָׂמַח, וְאָמַר אַשְׁרֵינוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵיטִיב עִמָּנוּ מְאֹד שֶׁזָּכִינוּ לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי כַּמָּה מְנִיעוֹת וְכַמָּה בִּלְבּוּלִים וְכַמָּה מַחֲשָׁבוֹת וְכַמָּה עִכּוּבִים וְסִכְסוּכִים הָיוּ לוֹ עַל עִנְיַן הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן, וְהוּא קָפַץ עַל כֻּלָּם וְגָמַר הָעֻבְדָּא בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
וְאָמַר זֶה אֲנִי מַאֲמִין וְגַם אֲנִי יוֹדֵעַ הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְכָל מִינֵי הָעֻבְדּוֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל אֵיזֶה עֻבְדָּא שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵין שׁוּם תְּנוּעָה וְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, וְהַכֹּל נִרְשָׁם לְמַעְלָה לְטוֹבָה. אַשְׁרֵי כְּשֶׁזּוֹכִין לִקְפֹּץ וּלְדַלֵּג עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְזוֹכִין לִגְמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא טוֹבָה:
וְהָיָה אָז בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְגָעַר בְּרַבִּי נַפְתָּלִי עַל שֶׁהָיָה בּוֹשׁ קְצָת לְנַגֵּן אָז וְאָמַר מַה יֵּשׁ לָנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילֵנוּ. “נַפְתָּלִי וָואס הָאבִּין מִיר זִיךְ צוּ שֶׁעמֶין בִּשְׁבִילֵנוּ נִבְרָא הָעוֹלָם”, וְהָיָה אָז בְּשִׂמְחָה מְאֹד:
