מַה שֶּׁמִּתְעַנִּין עַל עֲצִירַת גְּשָׁמִים:
כִּי כָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן ס) בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא שֶׁעֲצִירַת גְּשָׁמִים נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי מִלְחָמָה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, עַיֵּן שָׁם. וּמִלְחָמוֹת, הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת, וְתִקּוּן הַמַּחֲלֹקֶת הוּא תַּעֲנִית, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן קעט):
וְעַל-כֵּן מִתְעַנִּין עַל עֲצִירַת גְּשָׁמִים לְתַקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מִלְחָמוֹת שֶׁמִּזֶּה נַעֲשִׂים עֲצִירַת גְּשָׁמִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הָאַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת שֶׁמִּתְעַנִּין עַל הַחֻרְבָּן שֶׁהוּא גַּם כֵּן לְתַקֵּן הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה יח:): ‘כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם, צֹם’, שֶׁעִקַּר הַתַּעֲנִית כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם [כַּמְבֹאָר שָׁם בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּסִימָן קעט הַנַּ”ל]. כִּי ‘לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שִׂנְאַת חִנָּם’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא ט:). וְעַל-כֵּן מִתְעַנִּין לְתַקֵּן זֹאת, כִּי עַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית נִתְתַּקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם כַּנַּ”ל.
וְכֵן עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא מִתְעַנִּין, כִּי כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא כְּנֶגֶד רְצוֹן הָאָדָם הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת (וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל הַנַּ”ל). כִּי הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם הֵם עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִים חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ נִכְלָל שְׂמֹאל בְּיָמִין חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, בְּחִינַת דִּינִים, כִּי ‘אֵין יִסּוּרִים בְּלֹא עָוֹן’ (שבת נה.) וְהֶעָוֹן הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַיֵּצֶר הָרָע הוּא מִמַּחֲלֹקֶת [וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן סִימָן סב)]. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הָעֲווֹנוֹת שֶׁפָּגַם בְּמַחֲלֹקֶת שֶׁנָּתַן כֹּחַ חַס וְשָׁלוֹם לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַחוֹלֶקֶת עַל הַקְדוּשָּׁה, עַל-כֵּן נִתְעוֹרְרוּ עָלָיו דִּינִים חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת. וּמִשָּׁם בָּאִים הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד רְצוֹנוֹ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת. וּלְתַקֵּן זֹאת גּוֹזְרִין תַּעֲנִית שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמַּחֲלֹקֶת כַּנַּ”ל, כִּי הַכְּלָל שֶׁכְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת הַתִּקּוּן הוּא תַּעֲנִית בִּבְחִינַת ‘מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם’ (אָבוֹת ב, ז). וְעִקַּר הַתַּעֲנִית הוּא הַצְּדָקָה, כִּי ‘אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקְתָא’ (ברכות ו:), עַיֵּן שָׁם:
