שבת ה

עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל’ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן סז עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ:

א וְזֶה בְּחִינַת שַׁבָּת כִּי ‘שַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’ (זֹהַר יִתְרוֹ פח:) כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, וּבִשְׁבִיל זֶה אֲסוּרִים כָּל הַמְּלָאכוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁהֵם ל”ט מְלָאכוֹת, וּבִשְׁבִיל זֶה יָצְאָה הַבְעָרָה וּפֵרְטָה אוֹתָהּ הַתּוֹרָה בִּפְרָטִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לה, ג): “לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם”, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת ע.): ‘הַבְעָרָה בִּכְלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצְאָה? אֶלָּא לְחַלֵּק יָצְתָה’ וְכוּ’. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה לָמָּה יָצְתָה הַבְעָרָה דַּיְקָא לְחַלֵּק בֵּין הַל”ט מְלָאכוֹת, וְלָמָּה לֹא יָצְאָה מְלָאכָה אַחֶרֶת לְחַלֵּק. אַךְ עַל-פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר הֵיטֵב. כִּי כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם חִלּוּל שַׁבָּת הֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁשְּׁמִירַת שַׁבָּת שֶׁהִיא שֵׁם ה’ וְכוּ’ הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, וּלְהֵפֶךְ ל”ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם חִלּוּל שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ שֶׁהוּא הֵפֶךְ שֵׁם ה’, כַּמְבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם.

וְעַל-כֵּן פֵּרְטָה הַתּוֹרָה מְלֶאכֶת הַבְעָרַת אֵשׁ דַּיְקָא בִּשְׁבִיל לְחַלֵּק בֵּין הַל”ט מְלָאכוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל אִסּוּר מְלָאכָה בְּשַׁבָּת שֶׁל כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת, עִקַּר הָאִסּוּר הוּא שֶׁלֹּא לְהַגְבִּיר בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת חִלּוּל שַׁבָּת שֶׁהוּא שֵׁם ה’ בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן פֵּרְטָה הַתּוֹרָה אִסּוּר הַבְעָרָה דַּיְקָא לְחַלֵּק בֵּין הַל”ט מְלָאכוֹת. כִּי כָּל אִסּוּר הַל”ט מְלָאכוֹת הֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם רַבֵּינוּ זַ”ל עַל פָּסוּק זֶה: ‘לֹ’א תְ’בַעֲרוּ אֵ’שׁ בְּ’כָל מ’וֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת’ שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת ‘מִתְאַבֵּל’ כִּי ‘כָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם זוֹכֶה’ וְכוּ’ (תַּעֲנִית ל:), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סא, ג): “לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

ב וְהַכְּלָל, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם ה’, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, בְּחִינַת פְּאֵר הַדּוֹרוֹת, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין – ‘תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן’, בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט “צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם” (משלי י, כה) שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת בְּחִינַת אַרְבָּעָה מֹחִין ‘חָכְמָה וּתְבוּנָה וְדַעַת וְכָל מְלָאכָה’, בְּחִינַת הַחֵן וְהַפְּאֵר וְהַהִדּוּר וְהַיֹּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, בְּחִינַת הָרֹאשׁ וְהַמֹּחִין הַמְּאִירִין לְהַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹר הָעֵינַיִם. כִּי הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת עֵינַיִם וְהַצַּדִּיק וְשַׁבָּת הֵם בְּחִינַת הָאוֹר הַמֵּאִיר לְהָעֵינַיִם, כִּי הוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, דְּהַיְנוּ הָרֹאשׁ וְהַמֹּחִין בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר הַמְּאִירִין לְהַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וּלְכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק וְשַׁבָּת נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם וְזוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ בְּכָל הַמִּדּוֹת אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בָּהֶם. כִּי כָּל הַמִּדּוֹת נִמְשָׁכִין מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַיְסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת שֵׁם ה’, בְּחִינַת פְּאֵר וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

ג כִּי עִקַּר הָאָדָם נִבְרָא בִּשְׁבִיל לְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, ‘לְמַעַן סַפֵּר שְׁמוֹ בְּכָל הָאָרֶץ’, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אָבוֹת ו): ‘כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מג, ז): “כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו”, כִּי כְּבוֹדוֹ הוּא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי שֵׁם וְכָבוֹד הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד הוּא הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַכָּבוֹד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מב, ח): “אֲנִי ה’ הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי” וְכוּ’, וּכְתִיב (תהלים עב, יט): “וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ” וְכוּ’, וְכַמְבֹאָר בְּפָסוּק זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא “כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי” כִּי הַשֵּׁם הוּא הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, נִמְצָא שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם נִבְרְאוּ בִּשְׁבִיל כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הַשֹּׁרֶשׁ וְהַתַּכְלִית שֶׁל הַבְּרִיאָה. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי יֵשׁ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר שֶׁבָּעוֹלָם בְּחִינַת יְדִיעַת וְהַכָּרַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּכוֹלִין לְהַבְחִין וּלְהִתְבּוֹנֵן גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁבָּעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא וּלְהַגְדִּיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר וְדָבָר בִּפְרָטִיּוּת.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַבְּרָכוֹת שֶׁקָּבְעוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, כִּי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ הַגְדָּלַת שְׁמוֹ בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין וּמְגַדְּלִין שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל בְּרִיאַת דָּבָר זֶה בִּפְרָטִיּוּת. וְעִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרְאוּ כֻּלָּם, הָעִקָּר הוּא עַל-יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ כַּיָּדוּעַ. כִּי אֵין מִי שֶׁיֵּדַע וְיַכִּיר פִּלְאוֹת הַבְּרִיאָה כִּי אִם הָאָדָם שֶׁנִּתָּן בּוֹ דֵּעָה לְהַכִּיר וּלְהַבְחִין בְּכָל הַדְּבָרִים פִּלְאוֹת הַבְּרִיאָה וּלְהַגְדִּיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר בִּפְרָטִיּוּת. וּבִשְׁבִיל זֶה הֵבִיא ה’ יִתְבָּרַךְ כָּל הַדְּבָרִים לְאָדָם הָרִאשׁוֹן לִקְרֹא לָהֶם שֵׁמוֹת “וְכָל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ” (בראשית ב, יט) כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר הוּא חִיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן נו) וְהֵבִיא רְאָיָה מִפָּסוּק זֶה ‘נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ’. כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת שֵׁם ה’, שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט, ו): “וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם”. וְעַל-כֵּן עִקַּר חִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים הוּא הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם כָּל דָּבָר נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִשֵּׁם ה’ שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם כַּנַּ”ל. וּכְפִי הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ לְכָל דָּבָר כֵּן יְכוֹלִין לְהַכִּיר וּלְהַגְדִּיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי-זֶה הַדָּבָר בִּפְרָטִיּוּת. כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר נִמְשָׁךְ מִשֵּׁם ה’ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הֵבִיא הַכֹּל אֶל אָדָם לִקְרוֹת שֵׁמוֹת, כִּי עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים בָּעוֹלָם הוּא עַל-יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא, שֶׁהָאָדָם דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַזֶּה בְּדַעְתּוֹ לְהַגְדִּיל שֵׁם ה’ עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כַּנַּ”ל. וּכְפִי מַה שֶּׁזָּכָה אָדָם הָרִאשׁוֹן לְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ כֵן זָכָה לִקְרוֹת שֵׁמוֹת לְכָל הַדְּבָרִים, כִּי כָּל שְׁמוֹתָם שֶׁהוּא חִיּוּתָם נִמְשָׁךְ מִשָּׁם מִבְּחִינַת שֵׁם ה’, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרְאוּ כֻּלָּם, כְּדֵי לְהַכִּיר וּלְהַגְדִּיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יָדָם עַל-יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא כַּנַּ”ל:

ד וְעַל-כֵּן נִבְרְאוּ כָּל הַדְּבָרִים מְחֻסַּר תִּקּוּן וּגְמַר תִּקּוּנָם עַל-יְדֵי הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, ג): “אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת” דְּהַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהָאָדָם יִגְמֹר וְיַעֲשֶׂה אוֹתָם, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ וְלַעֲשׂוֹת כֵּלִים וּבְגָדִים וּלְתַקֵּן כָּל הַמַּאֲכָלִים בְּלִישָׁה וַאֲפִיָּה וּבִשּׁוּל וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה יא, ו): ‘הַתֻּרְמְסִין צְרִיכִין תִּקּוּן’ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, ה): “וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָּאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה”. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, עַל פֶּתַח הַקַּרְקַע עָמְדוּ עַד שֶׁיָּבוֹא אָדָם וְיֵדַע שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בִּגְשָׁמִים וְיִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְכוּ’. כָּל זֶה הוּא לְהוֹרוֹת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יַגְדִּיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם.

וְזֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְעַל-כֵּן הַכֹּל נִבְרָא מְחֻסַּר תִּקּוּן עַד שֶׁיָּבוֹא הָאָדָם וְיַשְׁלִים אוֹתוֹ. כִּי שְׁלֵמוּת תִּקּוּן כָּל הַדְּבָרִים הוּא עַל-יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהוּא מַכִּיר וּמַגְדִּיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ”ל, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל לֹא הָיָה צָרִיךְ לִבְרֹא אֶת הַבְּרִיאָה כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ יָדַע מֵעַצְמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה כְּמוֹ עַכְשָׁו, רַק כָּל הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם כְּדֵי לְהֵיטִיב מִטּוּבוֹ לְזוּלָתוֹ, כְּדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נַכִּיר וְנֵדַע שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם בָּעוֹלָם וְאֵין מִי שֶׁיַּכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי דָּבָר זֶה, אֵין לְהַדָּבָר חִיּוּת בִּשְׁלֵמוּת וְעַל-כֵּן הוּא מְחֻסַּר תִּקּוּן עֲדַיִן, כִּי כָּל חִיּוּת הַדָּבָר הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּכִּירִין שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי דָּבָר זֶה, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִמְצָא הָאָדָם אֵין מִי שֶׁיַּכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר.

וְעַל-כֵּן תִּקּוּן כָּל הַדְּבָרִים נִגְמָר עַל-יְדֵי הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַכִּיר וּלְהַגְדִּיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת לְתַקֵּן כָּל דָּבָר וְלִגְמֹר תַּבְנִיתוֹ וְצוּרָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מַה שֶּׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כַּמָּה מְלָאכוֹת כְּגוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּלִים מֵעֵץ אוֹ מַתָּכוֹת אוֹ לִטְווֹת וְלֶאֱרֹג בְּגָדִים מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן שֶׁבָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, כִּי בְּוַדַּאי ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הַצֶּמֶר וְהַפִּשְׁתָּן אוֹ הָעֵצִים וְהַמַּתֶּכֶת וְכוּ’ בְּוַדַּאי בְּכֹחוֹ הָיָה יָכֹל לִבְרֹא כֵּלִים גְּמוּרִים וּבְגָדִים גְּמוּרִים וְכוּ’. אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל מְחֻסַּר תִּקּוּן עַד שֶׁיָּבוֹא הָאָדָם וְיִגְמֹר תִּקּוּנָם עַל-יְדֵי כַּמָּה עֻבְדּוֹת וּמְלָאכוֹת, כִּי אֵין לְשׁוּם דָּבָר שְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאָדָם עַל-יְדֵי שֶׁהוּא מַכִּיר וּמַגְדִּיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה דַּיְקָא נִבְרָא הַדָּבָר כַּנַּ”ל:

ה וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא הָאָדָם הָיָה זוֹכֶה לִגְמֹר תִּקּוּן כָּל הַדְּבָרִים בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּלִי עָמָל וִיגִיעוֹת רַק עַל-יְדֵי תְּפִלָּה וְאֵיזֶה עֻבְדָּא קַלָּה מְאֹד. כִּי בִּשְׁעַת הַבְּרִיאָה הָיָה גְּמַר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאִם לֹא הָיָה אוֹכֵל מֵעֵץ הַדַּעַת וְהָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ הָיָה גּוֹמֵר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, בִּשְׁלֵמוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י, אַךְ עַל-יְדֵי חֶטְאוֹ לֹא גָּמַר תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת אַף גַּם פָּגַם וְקִלְקֵל כָּל הָעוֹלָמוֹת עַד אֲשֶׁר נִגְזַר “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם”, שֶׁצְּרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה יְגִיעוֹת וּמְלָאכוֹת שֶׁהֵם ל”ט מְלָאכוֹת קֹדֶם שֶׁמְּתַקְּנִים הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לֵהָנוֹת מֵהֶם לְאָכְלָם אוֹ לְלָבְשָׁם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְגַם עַתָּה כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר וְזוֹכֶה לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִן הָעוֹלָם וְלָשׂוּם כָּל לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לְהַכִּיר וּלְהַגְדִּיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לְהַעֲבִיר מֵעָלָיו עֹל הַל”ט מְלָאכוֹת וְזוֹכֶה לְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה בְּלִי עָמָל וִיגִיעָה גְּדוֹלָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אָבוֹת ג, ה): “כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ”.

כִּי יְגִיעַת הַפַּרְנָסָה שֶׁהוּא בְּחִינַת ל”ט מְלָאכוֹת נִמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, מִפְּגַם עֵץ הַדַּעַת, עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים. אַדְּרַבָּא, פָּגַם מְאֹד וְכָפַר בָּעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יְגִיעוֹת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁאָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ וּמַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵשִׂים כָּל לִבּוֹ לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה’ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁרוֹאֶה אוֹ נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, לְהַגְדִּיל שֵׁם ה’ עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה דּוֹחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַל”ט מְלָאכוֹת, וְזוֹכֶה שֶׁיֻּגְמַר אֶצְלוֹ תִּקּוּן כָּל הַדְּבָרִים בְּנָקֵל וּמַשִּׂיג פַּרְנָסָתוֹ וְכָל הִצְטָרְכוּתוֹ בְּלִי עָמָל וִיגִיעָה. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַגְדָּלַת שֵׁם ה’ וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכִין לְהַגְדִּיל שֵׁם ה’ כְּמוֹ כֵן נִצּוֹל מִל”ט מְלָאכוֹת מֵעַצְבוּת וִיגִיעַת הַפַּרְנָסָה, וְזוֹכֶה לְקַבֵּל פַּרְנָסָתוֹ בְּנָקֵל מִשֵּׁם ה’ שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבִּטָּחוֹן עַל כָּל הִצְטָרְכוּת הָאָדָם וְעַל כָּל הַיְשׁוּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג, טז): “אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרֹב חָיִל וְכוּ’. שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה” וְכוּ’. וּמְסַיֵּם שָׁם: “כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ”. ‘בְשֵׁם קָדְשׁוֹ’ דַּיְקָא. כִּי הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִשֵּׁם ה’ וְכַנַּ”ל:

ו וְזֶה בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא שֵׁם ה’ שֶׁבּוֹ אֲסוּרִין כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת לְגַמְרֵי. כִּי בְּשַׁבָּת אָסוּר לְעוֹרֵר עוֹבָדִין דְּחֹל. כִּי שַׁבָּת הוּא שֵׁם ה’ שֶׁאָז הוּא תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. הַיְנוּ שֶׁאָז בְּשַׁבָּת עוֹלִין כָּל הַדְּבָרִים אֶל תַּכְלִיתָן שֶׁהוּא שֵׁם ה’ כַּנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא שֵׁם ה’ זוֹכִין לְדַעַת שָׁלֵם לִזְכּוֹת לְהַכִּיר וּלְהִתְבּוֹנֵן גְּדֻלַּת ה’ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שם מו, ט): “לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה’ אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ”, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ז:): ‘אַל תִּקְרִי שַׁמּוֹת אֶלָּא שֵׁמוֹת’ וְאִיתָא בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן לט עַל פָּסוּק זֶה שֶׁ’שֵּׁמוֹת’ הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת תַּ’כְלִית מַ’עֲשֵׂה שָׁ’מַיִם וָ’אָרֶץ שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי שֵׁם שֶׁל כָּל דָּבָר הוּא חִיּוּתוֹ וְתַכְלִיתוֹ שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל זֶה הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ.

וְזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא ‘שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’, שֹׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהֵם חִיּוּתָם, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל דָּבָר הוּא לְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר כְּפִי הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל-יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא ‘שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’ כַּנַּ”ל. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וְשָׁבַת בְּשַׁבָּת, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי הַמְּנוּחָה וְהַשְּׁבִיתָה שֶׁל שַׁבָּת הוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת וְחִיּוּת וְקִיּוּם כָּל הַבְּרִיאָה כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, ב): “וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ” וְכוּ’, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רַשִׁ”י שם): “מֶה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר – מְנוּחָה, בָּא שַׁבָּת בָּא מְנוּחָה כָּלְתָה וְנִגְמְרָה הַמְּלָאכָה”. וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן, הָיָה מַשְׁלִים תִּקּוּן כָּל הַבְּרִיאָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת בַּיּוֹם שֶׁנִּבְרָא בּוֹ עַל-יְדֵי תְּפִלָּה לְבַד וְכַנַּ”ל, וְאָז הָיָה זוֹכֶה בְּשַׁבָּת לְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. וְאָז הָיוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת עוֹלִים לִמְקוֹמָן לִשְׁלֵמוּת תַּכְלִיתָן בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן, וְכַמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל.

אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְעִרְבֵּב כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הָעוֹלָמוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ מִטּוֹב וָרָע, עַל-יְדֵי-זֶה לֹא נִתְתַּקֵּן הָעוֹלָם, אַדְּרַבָּא הוֹסִיף לְקַלְקְלוֹ וּלְחַסְּרוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִגְזַר ‘בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם’ וְכוּ’ שֶׁהֵם בְּחִינַת ל”ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם כְּלַל יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וְטִרְדוֹת הַפַּרְנָסָה, וּלְפִי עֹצֶם חֶטְאוֹ לֹא הָיָה הָאָדָם וְהָעוֹלָם יָכֹל לְהִתְקַיֵּם, אַךְ ‘שַׁבָּת אָגִין עָלֵיהּ’ כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תְּרוּמָה קלח.), כִּי עִקַּר הַפְּגָם הוּא שֶׁפָּגַם בְּשֵׁם ה’ וְהִגְבִּיר בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ עַל מְאוֹרֵי אוֹר.

וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ג, ו): “וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם” זֶה בְּחִינַת פְּגַם הָעֵינַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר. וְזֶה בְּחִינַת ‘וְכִי תַאֲוָה הוּא’ וְכוּ’, ‘תַּאֲוָה’ זֶה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אֵשׁ שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲוֹת, כִּי עִקַּר כָּל הַתַּאֲוֹת הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ שֶׁמִּשָּׁם הָאֵשׁ וְהַחֲמִימוּת שֶׁל כָּל הַתַּאֲוֹת. וְזֶהוּ: “וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל”, זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי שֶׁפָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּשֵׁם ה’, וְהִגְבִּיר מְאוֹרֵי אֵשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הַטֻּמְאָה וְכוּ’, עַל-כֵּן כָּל תִּקּוּנוֹ הָיָה עַל-יְדֵי שַׁבָּת דַּיְקָא שֶׁהוּא שֵׁם ה’ כַּנַּ”ל, כִּי בְּשַׁבָּת אֵין שׁוּם שְׁלִיטָה לְשֵׁם הַטֻּמְאָה, כִּי אָז מֵאִיר שֵׁם ה’ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי ‘שַׁבָּת קְבִיעָה וְקַיָּמָא’ [כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים קיז:)] וּקְדֻשָּׁתָהּ קְבוּעָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת מֵאִיר שֵׁם ה’ וְנִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְנִתְתַּקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. וְעַל-כֵּן אֲסוּרִין בּוֹ כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, כִּי בְּשַׁבָּת אֵין שׁוּם שְׁלִיטָה לִבְחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, כִּי בְּשַׁבָּת מֵאִיר שֵׁם ה’ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת אָסוּר אֲפִילּוּ לְהִתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו, כִּי שְׁאֵלַת צְרָכָיו אָסוּר בְּשַׁבָּת. וְעַל-כֵּן אֵין מִתְפַּלְּלִין בּוֹ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת כִּי אִם שֶׁבַע בְּרָכוֹת, כִּי גְּמַר תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת הָיָה צָרִיךְ אָדָם הָרִאשׁוֹן לִגְמֹר בְּעֶרֶב שַׁבָּת עַל-יְדֵי תְּפִלָּה כַּנַּ”ל, אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא מְנוּחָה לְגַמְרֵי, וְאֵין בּוֹ שׁוּם בְּרִיאָה וְלֹא גְּמַר מְלָאכָה שֶׁל שׁוּם נִבְרָא, אֲפִילּוּ עַל-יְדֵי תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה עַל צְרָכָיו, רַק יוֹם שְׁבִיתָה וּמְנוּחָה וּבִטּוּל אֶל הַתַּכְלִית עַל-יְדֵי כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה שֶׁבְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁבְּשַׁבָּת זוֹכִין לְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תַּכְלִית הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ כַּנַּ”ל:

ז וְזֶהוּ עֹצֶם מַעֲלַת יִקְרַת קְדֻשַּׁת שַׁבַּת קֹדֶשׁ, שֶׁבְּשַׁבָּת יָכוֹל כָּל אָדָם, אֲפִילּוּ אִם עָבַר כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, הוּא גַּם כֵּן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, לֵידַע וּלְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת שֶׁהוּא ‘שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’. כִּי בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת אֵין מַגִּיעַ שׁוּם פְּגָם שֶׁל שׁוּם עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי שַׁבָּת אָגִין עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּחֶטְאוֹ. וּכְמוֹ כֵן מֵגֵן הַשַּׁבָּת גַּם עַתָּה עַל כָּל הַחוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל-יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת כָּרָאוּי זוֹכִין כֻּלָּם אֲפִילּוּ הַגְּרוּעִים וְהַפְּחוּתִים לֵידַע וּלְהַכִּיר וּלְהַאֲמִין בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכּוּ לָשׁוּב אֶל ה’, כִּי שַׁבָּת וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם ה’, שֶׁעַל יָדָם כֻּלָּם יְכוֹלִין לֵידַע מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְתַקֵּן פְּגַם כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת קיח:): ‘כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

ח וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם): ‘אִלְמָלֵא שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת מִיָּד הָיוּ נִגְאָלִין’. כִּי עַכְשָׁו אַחַר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן צְרִיכִין שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת דַּיְקָא, כִּי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ הָאָדָם לִגְמֹר תְּחִלָּה תִּקּוּן הָעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת בִּימֵי הַחֹל, כִּי כָּל הַדְּבָרִים נִבְרְאוּ מְחֻסַּר תִּקּוּן כַּנַּ”ל, וְהָאָדָם הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אוֹתָן שֶׁיִּהְיֶה כָּל דָּבָר בִּמְלֹאוֹ וְטוּבוֹ וּבִשְׁלֵמוּתוֹ הָרָאוּי, כְּגוֹן כָּל הַמַּאֲכָלִים שֶׁיִּהְיוּ בִּשְׁלֵמוּתָן שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לַאֲכִילָה, וּכְמוֹ כֵן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן, הָיָה גּוֹמֵר תִּקּוּן כָּל הַבְּרִיאָה בִּשְׁלֵמוּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן עַל-יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, כִּי עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה הָיָה נִשְׁלַם הַכֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וּכְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם ל:): ‘עֲתִידָה הָאָרֶץ שֶׁתּוֹצִיא גְּלוּסְקָאוֹת’ וְכוּ’. וּבְוַדַּאי כֵּן הָיָה קֹדֶם הַחֵטְא שֶׁלֹּא הָיִינוּ צְרִיכִין שׁוּם יְגִיעָה וּמְלָאכָה לְהַשְׁלִים הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ, רַק הַכֹּל הָיָה נִגְמַר בִּשְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי תְּפִלָּה לְבַד. וְאָז אִם הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים בִּשְׁלֵמוּתָן וּבִמְלֹאָן קֹדֶם הַשַּׁבָּת, אֲזַי עַל-יְדֵי הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים עוֹלִים לְתַכְלִיתָן, כִּי הָיָה זוֹכֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן לְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִיתָן כַּנַּ”ל.

כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הָיָה נִשְׁלַם הַבְּרִיאָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת קֹדֶם הַשַּׁבָּת, אֲזַי הָיָה יָכֹל בְּשַׁבָּת לְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל דָּבָר, דְּהַיְנוּ לְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר, כִּי אִם כְּשֶׁהַדָּבָר בִּמְלֹאוֹ וְטוּבוֹ. כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין הַדָּבָר נִשְׁלָם בִּשְׁלֵמוּת, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְתַכְלִיתוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִיאוֹ לְתַכְלִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת דְּהַיְנוּ לְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי-זֶה הַדָּבָר, מֵאַחַר שֶׁזֶּה הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ לֹא בָּא לִשְׁלֵמוּתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּתוֹ הָרָאוּי. לְמָשָׁל דְּבַר מַאֲכָל, קֹדֶם שֶׁמְּתַקְּנִין הַחִטִּים בִּטְחִינָה וְלִישָׁה וַאֲפִיָּה וְכוּ’ עַד שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם, בְּוַדַּאי קֹדֶם זֶה לֹא הִגִּיעוּ הַחִטִּים לְתַכְלִיתָן, וְאֵין רוֹאִין בָּהֶם עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת טוֹבוֹת הַבּוֹרֵא וְנִפְלְאוֹתָיו, וְאֵין מַכִּירִין עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת עַל יָדָם שֵׁם ה’ שֶׁצְּרִיכִין לְהַכִּיר עַל יָדָם, רַק כְּשֶׁמְּתַקְּנִים הַחִטִּים עַד שֶׁבָּאִים לִשְׁלֵמוּתָן שֶׁעוֹשִׂין מֵהֶם לֶחֶם, אָז הִגִּיעוּ לִשְׁלֵמוּתָן, וְאָז יָכוֹל הַמַּשְׂכִּיל לְהַכִּיר עַל יָדָם בִּשְׁלֵמוּת שֵׁם ה’ שֶׁצְּרִיכִין לְהַכִּיר עַל יָדָם דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יואל ב, כו): “וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה’ אֱלֹהֵיכֶם” וְכוּ’.

נִמְצָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר שֵׁם ה’ בִּשְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי הַבְּרִיאָה כִּי אִם כְּשֶׁנִּשְׁלָם הַבְּרִיאָה תְּחִלָּה כַּנַּ”ל. וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן, הָיָה זוֹכֶה לְהַשְׁלִים אֶת כָּל הַבְּרִיאָה עַל-יְדֵי תְּפִלָּה לְבַד בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן, וְאָז הָיָה זוֹכֶה בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן לְהַכִּיר שֵׁם ה’ בִּשְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִיתָן כַּנַּ”ל. אֲבָל אַחַר הַחֵטְא לֹא נִשְׁלָם הַבְּרִיאָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר בְּשַׁבָּת שֵׁם ה’ כִּי אִם כְּפִי תַּבְנִית הַבְּרִיאָה אָז. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין שְׁמִירַת שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא שֵׁם ה’, כְּדֵי לִזְכּוֹת אַחַר כָּךְ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל לְהַשְׁלִים הַבְּרִיאָה עַל-יְדֵי הַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁנִּתְהַוּוּ אַחַר הַחֵטְא.

כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִים אֶת הַבְּרִיאָה כִּי אִם עַל-יְדֵי הַל”ט מְלָאכוֹת. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא עַל-יְדֵי שַׁבָּת דַּיְקָא, כִּי עַל-יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִשְׁלָם הַבְּרִיאָה, וְאָז זוֹכִין בַּשַּׁבָּת הַשֵּׁנִי אַחַר כָּךְ לְהַכִּיר שֵׁם ה’ בִּשְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, כִּי כְּבָר נִשְׁלַם הַבְּרִיאָה עַל-יְדֵי הַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹתָן בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן עַל-יְדֵי שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן כַּנַּ”ל. כִּי עַכְשָׁו צְרִיכִין לְהַתְחִיל הַתִּקּוּן מִשַּׁבָּת שֶׁאֵין מַגִּיעַ בּוֹ שׁוּם פְּגָם וַאֲחִיזָה שֶׁל הַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ.

וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת יָכוֹל אֲפִילּוּ עַתָּה אַחַר הַחֵטְא לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ וְעַל כָּל הַבְּרִיאָה קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ הַל”ט מְלָאכוֹת מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיוּ הַל”ט מְלָאכוֹת קְדוֹשִׁים בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְאָז נִשְׁלָם תִּקּוּן כָּל הַדְּבָרִים עַל-יְדֵי ל”ט מְלָאכוֹת אֵלּוּ בִּימֵי הַחֹל, וַאֲזַי זוֹכִין בַּשַּׁבָּת הַשֵּׁנִי לְהָבִיא כָּל הַבְּרִיאָה אֶל הַתַּכְלִית, דְּהַיְנוּ לְהַכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה שֶׁכְּבָר נִשְׁלְמָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וַאֲזַי תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, כִּי יִתְתַּקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בָּזֶה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן ‘אִלְמָלֵא שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת’ דַּיְקָא ‘מִיָּד הָיוּ נִגְאָלִין’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (שבת קיח:): ‘כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ אֲפִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ’. כִּי דּוֹר אֱנוֹשׁ עִקַּר פְּגָם שֶׁלָּהֶם הָיָה בְּשֵׁם ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד, כו): “אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'”. עַל-כֵּן שְׁמִירַת שַׁבָּת שֶׁהוּא שֵׁם ה’, הוּא תִּקּוּן לָזֶה:

ט וְזֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת זָכוֹר שֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁקֹּדֶם פּוּרִים פָּרָשַׁת זָכוֹר. שֶׁהוּא זִכְרוֹן מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁהוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז, טז): “מִלְחָמָה לַה’ בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר”. כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לִלְחֹם בַּעֲמָלֵק לִמְחוֹת שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ מִן הָעוֹלָם הוּא עַל-יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא ‘שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’ כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר הוּא כְּנֶגֶד שֵׁם ה’ שֶׁהוּא שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֵׁם ה’ כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בְּשֵׁם הַצַּדִּיק. אֲשֶׁר הַצַּדִּיק הַזֶּה הָאֱמֶת הוּא הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי וְהַהִדּוּר שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, הוּא הַחֵן הָאֱמֶת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, הוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט בְּחִינַת “נָהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן” וְכוּ’ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, שֶׁכֻּלָּן נִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ, וְכָל חִיּוּתָם נִמְשָׁךְ עַל יָדוֹ, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁנִּכְלָל בְּשֵׁם הָאֱמֶת שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק הוּא מִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ בְּכָל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם כָּל הַמִּדּוֹת וְזוֹכֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, כַּמְבֹאָר שָׁם בִּמְקוֹמוֹ בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת עַיֵּן שָׁם.

וְאִם זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר הָיָה נִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם וְכָל הָעוֹלָם הָיוּ מְקֹרָבִים אֵלָיו בֶּאֱמֶת הָיָה הָעוֹלָם כְּבָר מְתֻקָּן, כִּי זֶה הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם אִם לֹא הָיוּ מַעֲלִימִין וּמַסְתִּירִין אוֹתוֹ. אֲבָל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ בְּחִינַת מִלְחֲמוֹת עֲמָלֵק, וְעִקַּר מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל עֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ, הִיא רַק דַּיְקָא נֶגֶד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, כִּי עֲמָלֵק הוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית דְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת (במדבר כד, כ): “רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק”. וְעַל-כֵּן כָּל מִלְחַמְתּוֹ הוּא רַק כְּנֶגֶד זֶה הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֱמֶת שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ, בִּבְחִינַת (ישעיה מא, ד): “קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ”. כִּי עֲמָלֵק אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִלָּחֵם לֹא אֶת הַקָּטָן וְלֹא אֶת הַגָּדוֹל כִּי אִם עִם הָרֹאשׁ בַּיִת בְּעַצְמוֹ.

אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁכְּנֶגֶד הָרֹאשׁ בְּעַצְמוֹ אֵין לוֹ שׁוּם כֹּחַ לְהִלָּחֵם עִמּוֹ בְּעַצְמוֹ, כִּי זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָרֹאשׁ בַּיִת כְּבָר זָכָה לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ וּלְשַׁבֵּר אוֹתוֹ בְּתַכְלִית, כִּי ‘לֹא אִתְהַנִי מִדִּילֵהּ כְּלוּם’, כִּי כְּבָר שִׁבֵּר כָּל הַתַּאֲוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת בְּתַכְלִית תַּכְלִיתָן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, וְהִכְנִיעַ וּבִטֵּל מֵעַצְמוֹ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא זֻהֲמַת עֲמָלֵק שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְהוּא הִכְנִיעָם כֻּלָּם מֵעַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַהַכְנָעָה וְהַבִּטּוּל עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶצְלוֹ שׁוּם אֲחִיזַת הָרַע כְּלָל אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא, וְעוֹד הוֹסִיף אַחַר כָּךְ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּכָל יוֹם בִּשְׁבִיל ה’ יִתְבָּרַךְ, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים מִמָּוֶת בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וּבִשְׁבִיל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ וְכוּ’, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי אֵין לַעֲמָלֵק שֶׁהוּא רֹאשׁ הַסִּטְרָא אָחֳרָא שׁוּם אֲחִיזָה לְהִלָּחֵם עִם הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, עַל-כֵּן כָּל מִלְחַמְתּוֹ הוּא מַה שֶּׁמְּעַרְבֵּב אֶת הָעוֹלָם בְּכָל עֵת, וְעוֹשֶׂה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל בְּכָל עֵת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב כַּנַּ”ל.

וְזֹאת הַקְּלִפָּה הָרָעָה שֶׁהוּא הָמָן עֲמָלֵק, כָּל תַּחְבּוּלוֹתָיו וְכָל מִלְחַמְתּוֹ הוּא לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי, כִּי קְלִפַּת עֲמָלֵק מְרֻצָּה שֶׁיִּתְקָרְבוּ יִשְׂרָאֵל לְכָל הָרָאשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. לֹא מִבָּעְיָא הָרָאשִׁים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא מַמָּשׁ שֶׁהֵם עִקַּר שֵׁם הַטֻּמְאָה כְּמוֹ רָאשֵׁי הַכִּתּוֹת שֶׁל הַפִּילוֹסוֹפִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, כִּי גַּם אֶצְלָם יֵשׁ לָהֶם רָאשִׁים עֲלֵיהֶם שֶׁלּוֹמְדִים אֶצְלָם אֵלּוּ הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת הַנְּבוֹכוֹת הָעוֹקְרוֹת אוֹתָם מִן הָעוֹלָם. וּלְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת לְקָרְבָם לְאֵלּוּ הָרָאשִׁים יִמַּח שְׁמָם בְּוַדַּאי הֵן הוּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ, וְעַל זֶה מַנִּיחַ עַצְמוֹ בְּוַדַּאי לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ. אֶלָּא אֲפִילּוּ רָאשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים קְצָת, וַאֲפִילּוּ אִם הֵם צַדִּיקִים רַק שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזַת הָרַע, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מֵרַע לְטוֹב, עַל-כֵּן מְרֻצֶּה עֲמָלֵק שֶׁכָּל אֵלּוּ הָרָאשִׁים יִהְיוּ גְּדוֹלִים וּמְפֻרְסָמִים בְּשֵׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְיִהְיֶה לָהֶם הִתְנַשְּׂאוּת גָּדוֹל, וְכָל כַּוָּנָתוֹ הָרָעָה רַק כְּדֵי לְהַעֲלִים עַל-יְדֵי-זֶה שֵׁם הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הָרֹאשׁ שֶׁל כָּל הָרָאשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, וְהוּא הַבַּעַל הַבַּיִת הָאֲמִתִּי שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן כָּל בְּנֵי עוֹלָם לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יָדוֹ דַּיְקָא.

וּקְלִפַּת עֲמָלֵק כָּל מִלְחַמְתּוֹ לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר שְׁמוֹ שֶׁל זֶה הָרֹאשׁ בַּיִת דַּיְקָא. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה רָאשִׁים בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א כט, יא): “וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכָל לְרֹאשׁ” וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות נח.): ‘אֲפִילּוּ רֵישׁ גַּרְגּוּתָא’ וְכוּ’. כִּי כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִקְרָאִים רָאשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, י): “וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים”, וּמֵהֶם נִתְחַלְּקוּ כַּמָּה וְכַמָּה רָאשִׁים בָּעוֹלָם. וַאֲפִילּוּ בַּקְּדֻשָּׁה יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה רָאשִׁים, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁזָּכָה לְבָרֵר אֵיזֶה חֵלֶק מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת עַל-יְדֵי בֵּרוּר מִדּוֹתָיו וְתַאֲוֹתָיו, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה חֵלֶק בְּרֵאשִׁית וְהִתְנַשְּׂאוּת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת בֵּרוּר הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁנִּקְרָאִים אַרְבָּעָה רָאשִׁים. אֲבָל כָּל אֵלּוּ הָרָאשִׁים מֵחֲמַת שֶׁלֹּא בֵּרְרוּ עֲדַיִן אֶת כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַבֵּרוּר, כִּי עֲדַיִן נִשְׁאָר אֶצְלָם אֵיזֶה אֲחִיזַת הָרַע מֵאֵיזֶה מִדּוֹת וְתַאֲוֹת, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּינוּ זַ”ל שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁשִּׁבְּרוּ הַתַּאֲוֹת, אֲבָל עֲדַיִן נִשְׁאָר אֶצְלָם שֶׁמֶץ מִנַּיְהוּ. וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַחֲזִיר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמוּטָב כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי שֶׁזָּכָה לְבַטֵּל הָרַע בְּתַכְלִית וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם רַע כְּלָל, עַל-כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַמְקֹרָבִים אֵלָיו לְהַחֲזִירָם לַה’ יִתְבָּרַךְ.

וְעַל-כֵּן עַל זֶה מִתְקַנֵּא עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר הַבַּעַל דָּבָר שֶׁהוּא קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק, וּמַנִּיחַ עַצְמוֹ לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר שֵׁם וְהִדּוּר וּפְאֵר שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה, וּמֵקִים עָלָיו מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל, וּמִתְגַּבֵּר בְּתַחְבּוּלוֹתָיו לְהָקִים רָאשִׁים בָּעוֹלָם וּלְהַגְדִּיל שְׁמָם מְאֹד, אֲשֶׁר שְׁמָם נִמְשָׁךְ מִשֵּׁם הַטֻּמְאָה, מִשְּׁמוֹת הַחִיצוֹנִים, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת בִּמְקוֹמוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַהֲפֹךְ הָאֱמֶת לְגַמְרֵי לְהַעֲמִיד רָשָׁע גָּמוּר לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ רֹאשׁ וּמְפֻרְסָם, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִטְעוּ בּוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, עַל-כֵּן הוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּתַחְבּוּלוֹתָיו לְהִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה כָּשֵׁר אוֹ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, וְנוֹתֵן בְּלִבּוֹ שֶׁיַּחֲלֹק עַל זֶה הַצַּדִּיק הַנַּ”ל שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי, וְהַבַּעַל דָּבָר מַגְדִּיל שְׁמוֹ שֶׁל זֶה הַחוֹלֵק וְהַמִּתְנַגֵּד עַל הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי, הוּא מַגְדִּיל שְׁמוֹ מְאֹד וּמְפַרְסֵם אוֹתוֹ מְאֹד, כִּי עֲמָלֵק מְרֻצֶּה שֶׁכָּל הָעוֹלָם יִתְקָרְבוּ לְאֵלּוּ הָרָאשִׁים, אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם צַדִּיקִים קְצָת, כְּדֵי לְהַרְחִיקָם מֵהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי, כִּי כָּל תַּחְבּוּלוֹתָיו לְרַחֵק יִשְׂרָאֵל מֵהַצַּדִּיק הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי הַנַּ”ל שֶׁכָּל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יָדוֹ כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים כה, יח): “וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ” וְכוּ’, ‘וַיְזַנֵּב’ דַּיְקָא, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תַּנְחוּמָא כִּי תֵּצֵא י) שֶׁהָיָה ‘חוֹתֵךְ זְנָבוֹת וְזוֹרְקָן כְּלַפֵּי מַעְלָה’. כִּי הַהֲמוֹן עַם כְּנֶגֶד הַצַּדִּיק הֵם בִּבְחִינַת זָנָב, כִּי הֵם טְפֵלִים אֵלָיו, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הָרֹאשׁ, וְהַקְּטַנִּים הַטְּפֵלִים אֵלָיו הֵם בִּבְחִינַת זָנָב. אֲבָל בְּוַדַּאי טוֹב לִהְיוֹת זָנָב וְטָפֵל לַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁהוּא רֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי, מִלִּהְיוֹת רֹאשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (אָבוֹת ד, טו) ‘הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים’. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בָּבָא קַמָּא צב:) ‘הַדָּבוּק וּמְחֻבָּר לְטָהוֹר – טָהוֹר’. וּכִדְאָמְרֵי אֱינָשֵׁי (סִפְרִי דְּבָרִים ו) ‘עֶבֶד מֶלֶךְ – מֶלֶךְ, הִדָּבֵק לְשַׁחֲוָור וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י לְעִנְיַן נְהַר פְּרָת שֶׁסָּמוּךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כוּ’. וַעֲמָלֵק בְּתַחְבּוּלוֹתָיו חוֹתֵךְ הַזְּנָבוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה, שֶׁמְּהַפֵּךְ מִזָּנָב לְרֹאשׁ, שֶׁלּוֹקֵחַ קְטַנִּים בְּמַעֲלָה שֶׁהֵם בִּבְחִינַת זָנָב נֶגֶד הָרֹאשׁ בַּיִת, שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת טְפֵלִים אֵלָיו, וְהוּא לוֹקֵחַ אֵלּוּ הַזְּנָבוֹת הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה, וְחוֹתְכָם וּמְרַחֲקָם מֵהַצַּדִּיק מֵהָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי, וְזוֹרְקָן כְּלַפֵּי מַעְלָה, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה מֵהֶם רָאשִׁים וּמַגְבִּיהַּ אוֹתָם לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וּמַגְדִּיל שְׁמָם מְאֹד, וּמַכְנִיס בְּלִבָּם שֶׁיַּחֲלֹקוּ עַל הַצַּדִּיק, הַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים שֵׁם הַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן “מִלְחָמָה לַה’ בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר”, כִּי זֶה עִקַּר תֹּקֶף מִלְחֲמוֹת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר, כִּי בְּכָל דּוֹר מוּכֶנֶת הַגְּאֻלָּה לָבוֹא עַל-יְדֵי הָרֹאשׁ בַּיִת הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁבְּכָל דּוֹר. אַךְ עִקַּר הָעִכּוּב הוּא עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת הֶעָצוּם הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁכָּל מִלְחַמְתּוֹ לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים שֵׁם הַצַּדִּיק הַזֶּה כַּנַּ”ל:

י וְזֶה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ דַּיְקָא, “צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק” (שמות יז, ט), וְלֹא לָחַם עִמּוֹ בְּעַצְמוֹ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁכָּל מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל עֲמָלֵק הוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי, לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים שְׁמוֹ חַס וְשָׁלוֹם, עַל-כֵּן אֵין יָכוֹל מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ לְהִלָּחֵם עִמּוֹ, כִּי ‘אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים’ (ברכות ו:), כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיק לְהַגְדִּיל וּלְפַרְסֵם שֵׁם עַצְמוֹ, עַל-כֵּן צִוָּה לְתַלְמִידוֹ יְהוֹשֻׁעַ ‘צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק’, כִּי דַּיְקָא הַתַּלְמִיד שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר שֵׁם הַצַּדִּיק הַזֶּה, כִּי בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ כָּל עִסְקוֹ וְכָל תַּחְבּוּלוֹתָיו לְפַרְסֵם וּלְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל הַצַּדִּיק הַזֶּה בָּעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל עַל פָּסוּק (איוב לז, ז): “בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתֹּם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ” וְכוּ’ (בסימן קמ), שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁל הַצַּדִּיק יְכוֹלִין לֵידַע גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק.

וּבְוַדַּאי כָּל כֹּחוֹ שֶׁל בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, הוּא בְּוַדַּאי רַק מֵהָרֹאשׁ בַּיִת בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, כִּי בְּוַדַּאי אֵין כֹּחַ לִיהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתַּלְמִיד לִלְחֹם מִלְחָמָה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה כָּזֹאת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות יז, יא): “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’. כִּי בְּוַדַּאי עִקַּר כֹּחַ הַמִּלְחָמָה הָיָה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ, רַק אַף-עַל-פִּי-כֵן הַמִּלְחָמָה בְּעַצְמָהּ לְהִתְגַּבֵּר עַל עֲמָלֵק שֶׁרוֹצֶה לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים שֵׁם הַצַּדִּיק הַזֶּה, לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו לְהַגְדִּיל וּלְפַרְסֵם וּלְפָאֵר וּלְרוֹמֵם בֶּאֱמֶת שֵׁם הַצַּדִּיק הַזֶּה, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּשַׁלַּח סה:) שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ דַּיְקָא הָיָה מְסֻגָּל לַמִּלְחָמָה הַזֹּאת, עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

יא וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת קֹרַח, שֶׁהִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק, בְּרָאשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם קֹרַח וַעֲדָתוֹ שֶׁהָיוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת. וְרָצָה לְהַגְדִּיל שְׁמָם, וְהִכְנִיס בְּלִבָּם שֶׁיַּחֲלֹקוּ כֻּלָּם עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (במדבר טז, ב): “קְרוּאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם”, ‘אַנְשֵׁי שֵׁם’ דַּיְקָא, שֶׁרָצָה הַבַּעַל דָּבָר לְהַגְדִּיל שְׁמָם דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁהֵם חוֹלְקִים עַל הָרֹאשׁ בַּיִת שֶׁהוּא מֹשֶׁה, כְּדֵי לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים שֵׁם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת, שֶׁהוּא כְּלָל וְשֹׁרֶשׁ וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

וְזֶה שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּי רַבֵּינוּ זַ”ל (חיי מוהר”ן צ) שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה כָּל עִסְקוֹ בְּפוּרִים לְתַקֵּן פְּגַם קֹרַח וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. כִּי מִלְחֶמֶת הָמָן עֲמָלֵק שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פּוּרִים, וְתִקּוּן מַחֲלֹקֶת קֹרַח, הַכֹּל בְּחִינָה אַחַת, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּכֹחַ קְדֻשַּׁת הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, נִזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד כֹּחַ לְהַקְּלִפָּה לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר שֵׁם הַצַּדִּיק שֶׁהוּא שֵׁם ה’ וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַכְנָעַת קֹרַח וַעֲדָתוֹ שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי שֵׁם שֶׁחָלְקוּ עַל מֹשֶׁה שֶׁהוּא רֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

יב וְעַל-כֵּן קֹדֶם פּוּרִים צְרִיכִין לְהַקְדִּים בַּשַּׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו לִקְרוֹת בּוֹ פָּרָשַׁת זָכוֹר, שֶׁהוּא מְחִיַּת עֲמָלֵק שֶׁרוֹצֶה לְהַסְתִּיר שֵׁם ה’ שֶׁהוּא שֵׁם הַצַּדִּיק הַזֶּה כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לְהִלָּחֵם עִמּוֹ הוּא עַל-יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא ‘שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת ‘אַנְתְּ שַׁבָּת דְּכֻלְּהִי יוֹמָא’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת זוֹכִין לְהַכְנִיעַ קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק וּלְהַגְדִּיל שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה לִמְחוֹת שֵׁם עֲמָלֵק מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה, יט): “תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק” וְכוּ’, כִּי צְרִיכִין לִמְחוֹת שְׁמוֹ דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁכָּל מִלְחַמְתּוֹ נֶגֶד שֵׁם ה’ שֶׁהוּא שֵׁם הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי כַּנַּ”ל:

יג וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת סט:): ‘הַמְהַלֵּךְ בְּמִדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי הוּא שַׁבָּת, מוֹנֶה שִׁשָּׁה יָמִים וּמְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי’. וְאָמְרוּ שָׁם שֶׁגַּם בְּכָל הַשִּׁשָּׁה יָמִים אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כִּי אִם כְּדֵי חַיָּיו לְבַד. וְגַם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה כְּדֵי חַיָּיו, וּלְמַאי נָפְקָא מִינָהּ מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי לְקִדּוּשֵׁי וְאַבְדְּלָתָא. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר שֵׁם ה’ נִתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי הַשֵּׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכָל מַה שֶּׁיִּגְדַּל שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, יִגְדַּל שֵׁם ה’ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בְּשֵׁם הַצַּדִּיקִים כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא ‘שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַחַבְרַיָּה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי ‘אַנְתְּ שַׁבָּת דְּכֻלְּהִי יוֹמֵי’.

אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְבַּלְבֵּל הָעוֹלָם מְאֹד וְנִתְרַבֶּה הַמַּחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם, וְנַעֲשֶׂה קָטֵגוֹרְיָא גְּדוֹלָה בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּעַצְמָם, עַד שֶׁאֵין הָאֶחָד יוֹדֵעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וּמֵחֲמַת זֶה מִתְגַּבְּרִים הַמִּתְנַגְּדִים הַחוֹלְקִים לְגַמְרֵי עַל כָּל הַחֲסִידִים וְהַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב רַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, כִּי מִתְלוֹצְצִים וְאוֹמְרִים שֶׁהֵם מַאֲמִינִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם שֶׁל כָּל הַחוֹלְקִים זֶה עַל זֶה, וּמִמֵּילָא לֹא נִשְׁאָר אֶצְלָם גַּם אֶחָד מֵהַצַּדִּיק שֶׁיַּאֲמִינוּ בּוֹ, כַּיָּדוּעַ לֵיצָנוּת זֹאת בָּעוֹלָם.

אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כָּךְ הַמִּדָּה וְלֹא כָּךְ יָפֶה לָהֶם, וְה’ יִתְבָּרַךְ יִסְלַח לָהֶם עַל זֶה, וְיָשִׁיב לִבָּם אֶל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, כִּי אַדְּרַבָּא, אָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם בְּכָל מִי שֶׁמַּנְהִיג יִשְׂרָאֵל עַל-פִּי דַּת תּוֹרַת מֹשֶׁה בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, עַל-פִּי הַסְּפָרִים הַמְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז שֶׁל הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה מִדְרָשִׁים וְסִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל וְכוּ’, בְּוַדַּאי אָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם. כִּי רַק מִכַּת הָעוֹסְקִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁעוֹסְקִים בַּמִּקְרָא לְבַד, וּפוֹנִים עֹרֶף מֵהַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה, וְהֵם כְּמוֹ הַקָּרָאִים מַמָּשׁ  לְמִי שֶׁבָּקִי בָּהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם, וְכָל לִמּוּדָם הָרַע וּפֵרוּשֵׁיהֶם הָרָעִים הֵם עַל-פִּי יְסוֹדוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַמְפֻרְסָמִים כְּמוֹ אֲרִיסְטוֹ וַחֲבֵרָיו יִמַּח שְׁמָם וְנִמַּח זִכְרָם, מִכִּתּוֹת כָּאֵלּוּ וּמִסִּפְרֵיהֶם צְרִיכִין לְהַרְחִיק בְּתַכְלִית הָרִחוּק יוֹתֵר מֵהַרְחָקַת ‘בַּעֲלֵי רָאתָן’, כִּי עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (משלי ב, יט): “כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים”, כַּיָּדוּעַ לְכָל בַּעַל דַּת יִשְׂרָאֵל גֹּדֶל עֹצֶם רִשְׁעוּתָם וְאַרְסָם הָרַע וְהַנִּמְהָר רַחֲמָנָא לִשֶׁזְבָן מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם.

אֲבָל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַמִּתְנַהֲגִים עַל-פִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בִּגְמָרָא וְזֹהַר וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ”י וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידָיו זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, בְּוַדַּאי אָסוּר לַחֲלֹק עַל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם. וְכַמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה “בַּחֲצוֹצְרוֹת” (בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן ה) עַל פָּסוּק (שם טו, לא): “אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין”, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ אָסוּר לוֹ לִשְׁמֹעַ כְּלָל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים רַק לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם.

וְזֶהוּ ‘הַמְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי שַׁבָּת’, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְסֻפָּק מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שַׁבָּת דְּכֻלְּהִי יוֹמֵי, הַדִּין הוּא שֶׁצָּרִיךְ לְקַדֵּשׁ אֶת כָּל הַיָּמִים בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְיַחֲזִיקֵם כֻּלָּם בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהֵם שֵׁם ה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם הַצַּדִּיקִים. כִּי הַיָּמִים הֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּלוּלִים מִכָּל הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת בִּבְחִינַת (תהלים קלט, טז): “גָּלְמִי רְאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ” וְכוּ’. וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה כִּי אִם כְּדֵי חַיָּיו לְבַד, הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָדַעַת מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְתַקֵּן נַפְשׁוֹ, הוּא צָרִיךְ לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִמְּלָאכוֹת וְטִרְדוֹת וְעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וְעֵסֶק פַּרְנָסָה כִּי אִם זְמַן מֻעָט, כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם לְבַד, וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יְבַלֶּה עַל הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ, שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ – ג” בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סימן ח) שֶׁצְּרִיכִין לְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה הַרְבֵּה אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא כְּלַל הַכֹּל, הוּא עַל יָדוֹ. וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה הַרְבֵּה מֵה’ יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק כָּזֶה.

עַל-כֵּן אָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כִּי אִם כְּדֵי חַיָּיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה כִּי אִם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם, וּשְׁאָר הַזְּמַן יַעֲסֹק רַק לְבַקֵּשׁ ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא צַדִּיק אֱמֶת כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּנוֹ כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּעִנְיָן הַנַּ”ל שֶׁמְּקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁמְּקַדֵּשׁ כָּל הַיָּמִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בְּכָל הַצַּדִּיקִים כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא צָרִיךְ לִבְרֹר לוֹ אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת שַׁבָּת לְגַמְרֵי, לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא בֶּאֱמֶת אֶת הַצַּדִּיק הַשָּׁלֵם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּנוֹ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה וְהוּא כְּמוֹ מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי הוּא שַׁבָּת, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשָּׁלֵם כַּנַּ”ל, הוּא צָרִיךְ לְהַחֲזִיק כֻּלָּם בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּלְהַאֲמִין בְּכֻלָּם כַּנַּ”ל:

יד וְעַל-כֵּן אֲסוּרִים בְּשַׁבָּת ל”ט מְלָאכוֹת. כְּנֶגֶד טַ”ל אוֹרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, כִּי ל”ט מְלָאכוֹת הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ”ל. וְאָסוּר לְעוֹרְרָם בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִים בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ וְיִתְגַּבְּרוּ בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת טַ”ל אוֹרוֹת:

טו וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל עֶצֶם הַשִּׂמְחָה שֶׁל פּוּרִים. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַשְּׂמָחוֹת הוּא מִשֵּׁם ה’, בִּבְחִינַת (תהלים פט, יז) “בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם”. כִּי כָּל הַבִּטְחוֹנוֹת וְכָל הַתִּקְווֹת וְכָל הַיְשׁוּעוֹת כָּל מַה שֶּׁאָנוּ מְקַוִּים וּמְחַכִּים וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה עֲדַיִן בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, הַכֹּל הוּא מַה שֶּׁאָנוּ בְּטוּחִים בְּשֵׁם ה’ שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל-א יב, כב): “כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה’ אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל”, וּמִשָּׁם כָּל הַשְּׂמָחוֹת, “כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ” (תהלים לג, כא), וְכַמּוּבָן וּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל שֶׁעִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁל כָּל אָדָם שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְבַל יִפֹּל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל-יְדֵי הַשֵּׁם, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֵׁם ה’ וְשֵׁם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר שְׁמָם נִקְרָא עָלָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׁם ה’, כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם.

וְכַמְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת וְהַשִּׂמְחָה הוּא מַה שֶּׁזָּכִינוּ ‘שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי’ ‘וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים’ וְכוּ’,

הַיְנוּ מַה שֶׁעֲדַיִן שֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו. וּבָזֶה יָכוֹל לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ אֲפִילּוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, אֲפִילּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו יָכוֹל לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה שֶׁעַל כָּל פָּנִים עֲדַיִן שֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו שֶׁהוּא שֵׁם ה’, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם עִקַּר שֵׁם ה’, בְּחִינַת ‘הַנָּהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן’ וְכוּ’, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ כָּל יָמָיו אֵיךְ שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁזָּכָה שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא שֵׁם הַצַּדִּיקִים עָלָיו שֶׁהוּא עִקַּר שֵׁם ה’.

וּבִשְׁבִיל זֶה הִתְגָּרָה עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר מְאֹד וְהֶעֱמִיד עַכְשָׁו הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת שֶׁרוֹצִים לְחַנֵּךְ נְעָרִים בְּחָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת לַהֲבִיאָם לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּצּוֹד בְּפַח יוֹקְשִׁים שֶׁל הָאֲרוּרִים הַלָּלוּ יִמַּח שְׁמָם, הוּא פּוֹרֵק עֹל לְגַמְרֵי וְגָרוּעַ מִמּוּמָר לְהַכְעִיס, וּמְחַלְּלִים שַׁבָּתוֹת בְּצִנְעָה וּבְפַרְהֶסְיָא וְכוּ’. וְכָל עִקַּר כַּוָּנָתָם הָרָעָה שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר הוּא רַק לַעֲקֹר מֵהֶם שֵׁם ה’, כִּי הַבַּעַל דָּבָר אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ מַה שֶּׁבְּלֹא זֶה הֵם רְשָׁעִים גְּדוֹלִים וְנוֹאֲפִים כִּכְלָבִים, וּכְבָר עָבְרוּ עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֲלָפִים פְּעָמִים כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם, אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בְּכָל זֶה, וְהוּא מִתְנַכֵּל בְּנַפְשָׁם לְעָקְרָם וְלַהֲמִיתָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת לְגַמְרֵי. וְהָעִקָּר מַה שֶּׁרוֹצֶה לְעָקְרָם מִשֵּׁם ה’ שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִקְרָא עֲלֵיהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁכָּל פְּעֻלּוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם וּתְנוּעוֹתֵיהֶם הוּא לְהִדָּמוֹת עַצְמָן לָעַכּוּ”ם בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה, בִּשְׁמָם וּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְמַלְבּוּשֵׁיהֶם, וּבְכָל הַנְהָגוֹתֵיהֶם, וּבִלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם וּבְכִתְבֵיהֶם וּבְכָל הַתְּנוּעוֹת, כִּי לֹא דַּי לָהֶם בְּכָל עֲוֹנוֹתֵיהֶם, רַק הַבַּעַל דָּבָר רוֹצֶה לַעֲקֹר מֵהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי.

וְזֶה עִקַּר מִלְחֶמֶת הָמָן עֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ, שֶׁהוּא “רֵאשִׁית גּוֹיִם” (במדבר כד, כ), שֶׁרוֹצֶה לִלְחֹם נֶגֶד שֵׁם ה’ חַס וְשָׁלוֹם וְכַנַּ”ל. וּמִמֶּנּוּ יוֹנְקִים כָּל הָעַכּוּ”ם, שֶׁכָּל מִלְחַמְתָּם כְּנֶגֶד שֵׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם שֵׁם ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פג, ד): “עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְכוּ’ אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד”.

עַל-כֵּן כָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה עַכְשָׁו בָּעִתִּים הַלָּלוּ לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו, מִן הַכִּתּוֹת הָאֲרוּרִים הָאֵלֶּה יִמַּח שְׁמָם, הוּא רָאוּי לִשְׂמֹחַ כָּל יָמָיו מַה שֶּׁעַל כָּל פָּנִים עֲדַיִן שֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, כִּי ‘עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית’ וְכוּ’ אֲשֶׁר נִצַּלְנוּ מִפַּח יוֹקְשִׁים הַלָּלוּ. וּמֵאַחַר שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא שֵׁם ה’ נִקְרָא עָלֵינוּ עֲדַיִן, אָנוּ מְחֻיָּבִים לִשְׂמֹחַ כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם, כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לְכָל הַיְשׁוּעוֹת וּלְכָל הַטּוֹבוֹת כַּנַּ”ל. כִּי כָּל הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת נִמְשָׁךְ מֵהַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת בִּבְחִינַת (שם לח, יט) “אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי”. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁזּוֹכְרִים בְּשֵׁם ה’ וּמְחַיִּין אֶת עַצְמָם בָּזֶה שֶׁשֵּׁם ה’ עֲדַיִן נִקְרָא עָלָיו מֵאַחַר שֶׁנִּקְרָא עַל כָּל פָּנִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִמְחִילַת עֲוֹנוֹת.

כִּי מִשֵּׁם ה’ מִשָּׁם נִמְשָׁךְ מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה לְכָל הָעֲוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עט, ט): “וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לג, יט): “אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה’ לְפָנֶיךָ”. ‘בְשֵׁם ה” דַּיְקָא, עַל-יְדֵי-זֶה “וְחַנּוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן” וְכוּ’. כִּי כָּל הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַסְּלִיחוֹת וְהַכַּפָּרוֹת, כֻּלָּם הֵם מִשֵּׁם ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לד, ה-ז): “וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה’ וַיַּעֲבֹר ה’ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, ה’ ה’ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן וְכוּ’ נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע” וְכוּ’. וְכַמְבֹאָר בְּסִימָן סו (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא) בְּעִנְיַן מַה שֶׁקּוֹרִין מָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים “שֵׁם ה'”, עַיֵּן שָׁם. כִּי גַּם זֶה שַׁיָּךְ וּמְקֻשָּׁר לְהַתּוֹרָה “בְּרֵאשִׁית” הַנַּ”ל שֶׁבְּסִימָן סז הַנַּ”ל.

נִמְצָא שֶׁעִקַּר כָּל הַתִּקְווֹת וְהַבִּטְחוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַיְשׁוּעוֹת, וְעִקַּר כָּל הַהִתְחַזְּקוּת וְהַשְּׂמָחוֹת הוּא מִשֵּׁם ה’. עַל-כֵּן בְּכָל הַיָּמִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּחִינַת הַגְדָּלַת שֵׁם ה’, עַל-כֵּן אָז מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כִּי ‘שַׁבָּת – שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’. וְכֵן יוֹם טוֹב מְקַבֵּל מִשַּׁבָּת, וְהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת הַגְדָּלַת שֵׁם ה’, כִּי כָּל הַיָּמִים טוֹבִים הֵם ‘זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם’, וְעַל-יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם נִגְדַּל שֵׁם ה’ לְגֹדֶל עֹצֶם רִבּוּי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט, טז): “לְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ”. עַל-כֵּן מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כִּי אָז נִגְדָּל שֵׁם ה’ שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשְּׂמָחוֹת.

וְזֶה בְּחִינַת עֹצֶם הַשִּׂמְחָה שֶׁל פּוּרִים, כִּי אָז הוּא מְחִיַּת עֲמָלֵק, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין שְׁמוֹ שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וְכַנַּ”ל. עַל-כֵּן אָז בְּפוּרִים הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד וְכַנַּ”ל. וְגַם בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ מִצְוָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, כַּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים, וּבִפְרָט בְּסִפְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בְּשֵׁם ה’, מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלֵינוּ, שֶׁהוּא שֵׁם ה’, שֶׁזֹּאת הַשִּׂמְחָה הִיא שִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ, בְּחִינַת “בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם” וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

כִּי גַּם בְּכָל הַשָּׁנָה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ שִׂמְחַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘יְמֵי חֲנֻכָּה’ בְּסִימָן ב (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא) שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה מִשַּׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי שֵׁם ה’, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁזּוֹכְרִין שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם שֵׁם ה’ נִקְרָא עָלָיו וּשְׂמֵחִין בָּזֶה, נִמְשָׁךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת שִׂמְחַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כִּי גַּם כָּל שִׂמְחַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב הוּא מִזֶּה, מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם ה’, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשְּׂמָחוֹת וְהַחֶדְווֹת כַּנַּ”ל:

טז וְזֶה בְּחִינַת סְעֻדַּת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וּסְעֻדַּת פּוּרִים, בְּחִינַת (אסתר ט, כב) “יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח, טו): “אֵין טוֹב לָאָדָם כִּי אִם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ‘בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים’. כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׂמֹחַ בְּשֵׁם ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ח, י): “אִכְלוּ מַעֲדַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְכוּ’ כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם”. כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ מִשֵּׁם ה’ שֶׁמִּשָּׁם הַשִּׂמְחָה, בִּבְחִינַת: “וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה'” וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת (משלי יג, כה) “צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ”. כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא הַשֵּׁם כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, בִּבְחִינַת (בראשית ב, יט) “נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ”, וְעִקַּר הִשְׁתּוֹקְקוּת הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה הוּא לְהִכָּלֵל בְּשֵׁם ה’ שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא הַשֵּׁם כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (ישעיה כו, ח): “לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ”. וּלְהֵפֶךְ תַּאֲוֹת הַגּוּף הוּא מִבְּחִינַת שְׁמוֹת הַחִיצוֹנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ כוּ’ שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֵשׁ וַחֲמִימוּת, כִּי כָּל הַתַּאֲוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הָאֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם שֶׁבּוֹעֵר בָּאָדָם לְכָל הַתַּאֲוֹת, כַּמְבֹאָר בְּסִימָן רנג.

וְכָל הָאֲכִילָה שֶׁל הָאָדָם, מַה שֶּׁהָאָדָם מֻכְרָח לֶאֱכֹל לְקִיּוּם הַגּוּף, הוּא מֵחֲמַת הָאֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם שֶׁשּׂוֹרֵף הַלֵּחוֹת וְכוּ’ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לָתֵת לְתוֹךְ הַגּוּף מָזוֹן וְצֵדָה לְהַשְׁקִיט הָאֵשׁ כַּיָּדוּעַ לַחֲכָמִים. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה לְשֵׁם ה’ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲבֹד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה עַל-יְדֵי אֲכִילָתוֹ לְהַכְנִיעַ אֶת הָאֵשׁ, דְּהַיְנוּ לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמוֹת הַחִיצוֹנִים וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וּלְהַגְבִּיר וּלְהַחֲיוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם ה’, בְּחִינַת תִּקּוּן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר כוּ’. וְזֶה בְּחִינַת (שמואל-א יד, כט): “הִנֵּה אוֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט מִדְּבַשׁ הַזֶּה”, שֶׁאָמַר יְהוֹנָתָן. כִּי אֲכִילַת הַצַּדִּיק הִיא בִּבְחִינַת הִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שֵׁם ה’, מֵחֲמַת שֶׁכָּל אֲכִילָתוֹ הִיא לְשֵׁם ה’ כוּ’. אֲבָל לְהֵפֶךְ כְּשֶׁאוֹכְלִין חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל תַּאֲוֹת הַגּוּף שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, אֲזַי עַל-יְדֵי אֲכִילָתוֹ מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְעַל-כֵּן עַל אֲכִילָה כָּזוֹ נֶאֱמַר (משלי יג, כה): “וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר”, כִּי אֵינוֹ מַכְנִיעַ בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ עַל-יְדֵי אֲכִילָתוֹ, עַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁאוֹכֵל יוֹתֵר מִתְגַּבְּרִים בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ בְּיוֹתֵר. וְעַל-כֵּן אֵינוֹ מַשְׂבִּיעַ נַפְשׁוֹ לְעוֹלָם, כִּי כָּל הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוֹת הוּא מֵהָאֵשׁ הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ב, יז): “כִּי בְיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת”, כִּי עִקַּר הַמִּיתָה נִמְשָׁךְ מֵהָאֵשׁ כַּנַּ”ל כַּמּוּבָא. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הַנַּ”ל בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, הוּא מִפְּגַם הָאֲכִילָה, מִבְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: ‘בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה’, וְעַצְבוּת הִיא הֵפֶךְ הַשִּׂמְחָה הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׁם ה’. הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לְהַגְבִּיר וּלְהַגְדִּיל שֵׁם ה’ בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר עַל-יְדֵי אֲכִילָתוֹ שֶׁמִּשָּׁם הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת ‘לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁאֵין זוֹכִין לָזֶה, אֲזַי אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת ‘בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה’ מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהַגְדִּיל שֵׁם ה’ שֶׁמִּשָּׁם הַשִּׂמְחָה, כִּי אֲכִילָתוֹ הִיא מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שְׁמוֹת הַחִיצוֹנִים, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת עַצְבוּת, הֵפֶךְ שֵׁם ה’ שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וּבְפוּרִים שֶׁאָז הוּא בִּבְחִינַת הַגְדָּלַת שֵׁם ה’, עַל-כֵּן אָז מִצְוָה גְּדוֹלָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּשֵׁם ה’, כִּי אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת הַכְנָעַת מְאוֹרֵי אֵשׁ וְהִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם (בראשית כא, לג): “וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שֶׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה’ אֵל עוֹלָם”, שֶׁעַל-יְדֵי הָאֵשֶׁל שֶׁהָיָה בִּשְׁבִיל הַכְנָסַת אוֹרְחִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, עַל-יְדֵי-זֶה ‘וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה” כִּי עִקַּר הַגְדָּלַת שֵׁם ה’ הוּא עַל-יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל:

יז וְזֶה בְּחִינַת שַׁבַּת הַגָּדוֹל שֶׁקֹּדֶם פֶּסַח. כִּי עַל-יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם נִתְגַּלֶּה שֵׁם ה’ עַל-יְדֵי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ בְּמִצְרַיִם וְעַל יַם-סוּף וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ” וְכוּ’. כִּי עִקַּר שֵׁם ה’ נִתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא ‘שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט, י): “וַתִּתֵּן אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וְכוּ’ וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה”. כִּי קֹדֶם יְצִיאַת מִצְרַיִם וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, קֹדֶם שֶׁנִּבְחֲרוּ יִשְׂרָאֵל לְעַם סְגֻלָּה לַה’ יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה עֲדַיִן שֵׁם לַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּשֵׁם הַקֹּדֶשׁ כִּי אִם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כֻּלָּהּ ‘שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת שֵׁם ה’ הִיא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל ה’ יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ ‘וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה’ – ‘וַתַּעַשׂ לְךָ’ דַּיְקָא. שֶׁעַל-יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה עָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ לְעַצְמוֹ שֵׁם, בְּחִינַת ‘וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם’ וְכוּ’.

כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיָה לוֹ יִתְבָּרַךְ שֵׁם כְּלָל כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת שֵׁם ה’ הוּא עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים עַל-יְדֵי הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה, כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּלְשַׁבֵּר הַבְּחִירָה לִבְלִי לִבְחֹר בָּרַע כִּי אִם בַּטּוֹב לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. אֲזַי דַּיְקָא נִתְגַּלֶּה שֵׁם ה’ וְכוּ’. כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה לֹא הָיָה לַה’ יִתְבָּרַךְ שׁוּם שֵׁם כְּלָל. וְעִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל זֶה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף שֶׁהֵם בְּחִינַת מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת שֵׁם ה’, כִּי כֻּלָּם כְּלוּלִים בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל כַּיָּדוּעַ. וְהַכֹּל תָּלוּי בָּאָדָם הַתַּחְתּוֹן שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת שֵׁם ה’ נַעֲשֶׂה עַל יָדוֹ דַּיְקָא כוּ’, וְעַל-כֵּן בְּמִצְרַיִם שֶׁהָיָה קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְלֹא הָיָה עֲדַיִן אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְגַלּוֹת שֵׁם ה’ עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים עֲדַיִן לִזְכּוֹת בָּהֶם, כִּי הָיָה קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל-כֵּן הָיָה קָשֶׁה לְמֹשֶׁה עִנְיָן זֶה וְשָׁאַל לַה’ יִתְבָּרַךְ: “וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם” (שמות ג, יג), כִּי הָיָה קָשֶׁה לוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשֵׁם מֵאַחַר שֶׁהוּא עֲדַיִן קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְהֵשִׁיב לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ: “כֹּה תֹאמַר כוּ’ אֶהְיֶה” וְכוּ’. כִּי ‘אֶהְיֶה דָּא אֲנָא זָמִין לְמֵהֲוֵי’ (זֹהַר אַחֲרֵי סה:).

וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵצֶל ה’ יִתְבָּרַךְ ‘אֲנָא זָמִין לְמֵהֲוֵי’. אַךְ בְּוַדַּאי ה’ יִתְבָּרַךְ הוּא הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לֵידַע מִזֶּה כִּי אִם עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁאָז נִתְגַּלָּה שֵׁם ה’ שֶׁהוּא שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא עִקַּר שֵׁם ה’. אֲבָל קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁאָז עֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת שֵׁם ה’ כוּ’, אָז נִקְרָא ה’ יִתְבָּרַךְ בְּשֵׁם ‘אֶהְיֶה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אֲנָא זָמִין לְמֵהֲוֵי’, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם עוֹלָמוֹ עַל שֵׁם הֶעָתִיד בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וִיגַלּוּ שְׁמוֹ וּכְבוֹדוֹ בָּעוֹלָם וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁיֵּשׁ רַב וְשַׁלִּיט הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה, שֶׁהוּא מְהַוֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵאַיִן לְיֵשׁ, וּבִזְכוּת אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁעֲתִידִים לְגַלּוֹת שְׁמוֹ, בִּזְכוּתָם בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּבִזְכוּתָם מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְעַל-כֵּן אָז נִקְרָא בְּשֵׁם ‘אֶהְיֶה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אֲנָא זָמִין לְמֵהֲוֵי’, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ קוֹרֵא לְעַצְמוֹ שֵׁם עַל שֵׁם הֶעָתִיד שֶׁהוּא זָמִין לְמֵהֲוֵי שֶׁהוּא עָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת בָּעוֹלָם. דְּהַיְנוּ שֶׁעֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּגַלּוּ שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים כוּ’.

וְעַל-כֵּן קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה כְּתִיב (שמות ו, ג): “וּשְׁמִי הֲוָיָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם”. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁדִּבֵּר עִם הָאָבוֹת בְּשֵׁם הֲוָיָה גַּם כֵּן כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר לְגַלּוֹת וּלְהוֹדִיעַ לָהֶם בְּחִינַת שֵׁם הֲוָיָה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. וְעַל-כֵּן כְּתִיב ‘וּשְׁמִי הֲוָיָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם’. וְעַל-כֵּן אֶהְיֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן ו). כִּי גַּם עַכְשָׁו כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם וְעוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה וְאָז פּוֹגֵם בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל, וְאִם כֵּן מֵהֵיכָן יְקַבֵּל חִיּוּת, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא מִשֵּׁם ה’ כַּנַּ”ל, וְעַכְשָׁו עַל-יְדֵי חֲטָאָיו חַס וְשָׁלוֹם שֶׁפָּגַם בְּשֵׁם ה’ וְנִתְעַלֵּם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אִם כֵּן מֵהֵיכָן יְקַבֵּל חִיּוּת. אַךְ אָז הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינַת כֹּחַ שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם אֶהְיֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אֲנָא זָמִין לְמֵהֲוֵי’, שֶׁבּוֹ קִיֵּם ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. וְכֵן עַכְשָׁו אַחַר הַחֵטְא חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בִּזְכוּת הֶעָתִיד דְּהַיְנוּ שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְיַכִּירוּ כֻּלָּם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָז יִתְגַּלֶּה וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד, ט): “בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד”, וּבְכֹחַ זְכוּת זֶה הוּא מְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּעֵת שֶׁעוֹבְרִין עַל הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׁם אֶהְיֶה שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד בְּחִינַת ‘אֲנָא זָמִין לְמֵהֲוֵי’, שֶׁעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת הֲוָיָתוֹ בָּעוֹלָם. דְּהַיְנוּ שֶׁעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת בְּחִינַת שֵׁם הֲוָיָה שֶׁמּוֹרֶה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל מַעֲלַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כִּי עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל-יְדֵי שַׁבָּת. כִּי עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם בְּעֵת שֶׁעוֹבְרִין עַל הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁאָז מְקַיֵּם אוֹתָם בִּבְחִינַת שֵׁם אֶהְיֶה וְכוּ’, כָּל זֶה הוּא בְּכֹחַ זְכוּת שַׁבַּת קֹדֶשׁ. כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת (דברים ל, ב): “וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹהֶיךָ” כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר. הַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ מֵאִיר שֵׁם ה’ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כִּי ‘שַׁבָּת קְבִיעָה וְקַיָּמָא’ וְאֵין קְדֻשָּׁתָהּ תְּלוּיָה בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים’ וְכוּ’ כַּמּוּבָא. הַיְנוּ שֶׁזֶּהוּ מַעֲלַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁנָּתַן לָנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא כָּזֶה שֶׁבּוֹ מִתְגַּלֶּה שֵׁם ה’ מֵעַצְמוֹ בְּלִי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים. רַק ה’ יִתְבָּרַךְ מְגַלֶּה אָז שֵׁם ה’ עַל שֵׁם הֶעָתִיד שֶׁהוּא הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה שֵׁם ה’ בִּשְׁלֵמוּת. כִּי אָז יִזְדַּכְּכוּ הַכֹּל כַּיָּדוּעַ. וְשַׁבַּת קֹדֶשׁ יֵשׁ לוֹ קְדֻשָּׁה כָּזוֹ שֶׁבּוֹ מִתְגַּלֶּה גַּם עַכְשָׁו בְּזֶה הָעוֹלָם אוֹר שֵׁם ה’ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד. כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה שֵׁם ה’ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶהְיֶה. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ קִיֵּם הָעוֹלָם עַל שֵׁם הֶעָתִיד וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁלֹּא הָיָה לְיִשְׂרָאֵל זְכוּת שֶׁיִּגָּאֲלוּ הָיָה עִקַּר הַנֵּס עַל-יְדֵי שַׁבָּת שֶׁבִּזְכוּת שַׁבָּת שֶׁבּוֹ מִתְגַּלֶּה שֵׁם ה’ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, בִּזְכוּת זֶה הֵאִיר עֲלֵיהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ גַּם אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה מִשֵּׁם ה’. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִגְאֲלוּ וְזָכוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה אַחַר כָּךְ שֵׁם ה’ עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, עַל-יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁהֵם כֻּלָּם שֵׁם ה’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן שַׁבָּת הוּא ‘תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ’ וְכוּ’. כִּי כָּל הַמִּקְרָאֵי קֹדֶשׁ שֶׁהֵם ‘זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם’ כֻּלָּם צְרִיכִים לְקַבֵּל מִשַּׁבָּת. כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָצֵאת מִמִּצְרַיִם כִּי אִם עַל-יְדֵי שַׁבָּת מֵאַחַר שֶׁבִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם לֹא הָיָה עֲדַיִן מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים לְגַלּוֹת עַל יָדָם שֵׁם ה’. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיָה בְּכֹחַ שַׁבָּת שֶׁבּוֹ מִתְגַּלֶּה שֵׁם ה’ בְּלִי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן שַׁבָּת שֶׁקֹּדֶם פֶּסַח קוֹרִין ‘שַׁבַּת הַגָּדוֹל’. כִּי עִקַּר הַנֵּס שֶׁל פֶּסַח הָיָה עַל-יְדֵי שַׁבָּת. כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּפֶסַח הָיָה אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם בְּכֹחַ שַׁבָּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרָא ‘שַׁבַּת הַגָּדוֹל’ עַל שֵׁם שֵׁם ה’ שֶׁנִּתְגַּלָּה בּוֹ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם. כִּי שֵׁם ה’ נִקְרָא ‘גָּדוֹל’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע ז, ט): “וּמַה תַּעֲשֶׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל-א יב, כב): “כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה’ אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל”. כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עָלָיו יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר גָּדוֹל כְּלָל וְלֹא שׁוּם שֶׁבַח כְּלָל, וְעִקַּר שֶׁבַח גְּדֻלָּתוֹ הוּא גְּדֻלַּת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת שַׁבַּת הַגָּדוֹל שֶׁקֹּדֶם פֶּסַח. כִּי עִקַּר נֵס שֶׁל פֶּסַח הוּא עַל-יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא ‘שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’ שֶׁבּוֹ נִתְגַּלֶּה שֵׁם ה’ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכִינוּ לַנִּסִּים שֶׁל פֶּסַח לָצֵאת מִמִּצְרַיִם וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁאָז יִתְגַּדֵּל שֵׁם ה’ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, וְעַל-כֵּן נִקְרָא ‘שַׁבַּת הַגָּדוֹל’ וְכוּ’.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם קִיּוּם כִּי אִם עַל-יְדֵי שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (זֹהַר תְּרוּמָה קלח.): ‘שַׁבָּת אָגִין עֲלוֹהִי’. כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל אָדָם הָרִאשׁוֹן כְּדֵי שֶׁיְּגַלֶּה שֵׁם ה’ כַּנַּ”ל, וְהוּא חָטָא וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת “וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאוּשִׁים” (ישעיה ה, ב). כִּי לֹא דַּי שֶׁלֹּא גִּלָּה שֵׁם ה’ אַף גַּם פָּגַם בְּשֵׁם ה’ וְהֶעְלִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן הָיָה תִּקּוּנוֹ וְקִיּוּמוֹ עַל-יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהֵגֵן עָלָיו כִּי בְּשַׁבָּת מֵאִיר שֵׁם ה’ בְּלִי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה לוֹ קִיּוּם עַד שֶׁיָּשׁוּב וִיתַקֵּן מַעֲשָׂיו וִיגַלֶּה וִיקַדֵּשׁ שֵׁם ה’ עַל-יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְכוּ’.

וְעַל-כֵּן אַחַר כָּךְ צִוָּה ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּזְכִּיר לָהֶם גַּם שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ג, טו): “וַיֹּאמֶר ה’ עוֹד אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר וְכוּ’ יְהֹוָ”ה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם” וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁתֵּכֶף שֶׁיַּזְכִּיר לָהֶם שֵׁם אֶהְיֶה שֶׁהוּא עַל שֵׁם הֶעָתִיד כַּנַּ”ל, כִּי אָז בִּתְחִלָּה קֹדֶם הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּיר כִּי אִם שֵׁם אֶהְיֶה בְּחִינַת ‘אֲנָא זָמִין לְמֵהֲוֵי’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. אַךְ תֵּכֶף שֶׁיַּזְכִּיר לָהֶם שֵׁם זֶה שֶׁל אֶהְיֶה, וְהֵם יַתְחִילוּ לְהַאֲמִין, תֵּכֶף וּמִיָּד מַתְחִיל הַתְחָלַת הַיְשׁוּעָה שֶׁל הַגְּאֻלָּה שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל קַבָּלַת הַתּוֹרָה. עַל-כֵּן תֵּכֶף אָמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ עוֹד “כֹּה תֹאמַר אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם”. כִּי הוֹדִיעַ לוֹ תֵּכֶף שֶׁיְּגַלֶּה לָהֶם שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם הָעֶצֶם עַל יָדָם שֶׁהוּא שֵׁם הֲוָיָה. כִּי תֵּכֶף שֶׁיַּתְחִילוּ לְהַאֲמִין בְּהַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי שֵׁם אֶהְיֶה כוּ’, תֵּכֶף מַתְחִיל לְהָאִיר וּלְהִתְגַּלּוֹת שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא וְכַנַּ”ל: