מַעֲלַת תּוֹרָתוֹ וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים – שס (כא)

אָמַר אֵינִי אוֹמֵר לָכֶם מִתּוֹרָתִי כִּי־אִם הַפְּסֹלֶת וְהִיא נְמוּכָה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת מִכְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי מַשִּׂיגָהּ, וְאֵינִי יָכוֹל לוֹמַר נָמוֹךְ יוֹתֵר וּכְבָר נִרְשַׁם מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר: